הפרעת דחק חריפה | Acute Stress Disorder | תסמינים ואבחון

דרג פריט זה
(1 הצביע)

 

איך אנחנו מגיבים לאירוע טראומטי?

הרבה לפני שמתפתחות הפרעת דחק פוסט טראומטית, קיימות תגובות נורמטיביות ואקוטיות לחשיפה למצבים בהם מתעוררת סכנת חיים. 

מבחינה היסטורית, המונח "הפרעת דחק חריפה" נטבע במהלך מלחמות העולם הראשונה והשניה כדי לתאר תסמינים נפשיים של חיילים שסבלו מהלם קרב, ולכן כונה גם "תגובת לחץ קרבית" (CSR).

בערך חמישית מחיילי צבא ארה"ב הראו תסמינים של תגובות קרב במהלך מלחמת העולם השנייה. ההנחה הפסיכולוגית דאז הייתה שזוהי תגובה זמנית של אנשים בריאים לאחר התנסות באירועים טראומטיים. הסימפטומים של CSR כללו דיכאון, חרדה, נסיגה, בלבול, פרנויה ועוררות יתר גופנית.

 

 

היו שנים בהן הנחיתי צוותים מקצועיים וקבוצות בציבור הרחב שנחשפו לאירוע טראומטי מיידי.

השתייכתי כפסיכולוג לצוות הקלינאים של נט״ל, כאשר מרבית ההתערבויות התקיימו במהלך האינתיפאדה השנייה, מתקפות הקסאמים בשדרות וביישובי עוטף עזה ובמלחמת לבנון השנייה.

היו אלה מאות רגעי מפגש עם אנשים ׳רגילים׳ שהמציאות התהפכה עליהם ברגע אחד, משומקום, תוך שהיא מפרה בבוטות את אשליית הביטחון שכולנו עוטים על עצמנו כדי להמשיך לחיות.

עם הזמן רכשתי חוסן פסיכולוגי שאיפשר לי עמידות מקצועית מול טראומטיזציה קשה, אבל כאשר נולד בני הבכור לא יכולתי עוד להמשיך להנחות התערבויות ראשוניות בזירות טראומה, נהיה לי שלג מול העיניים כל פעם שהייתי פותח קבוצה...

 

--  איתן טמיר, כותב המאמר

 

 

מאמר זה עוסק בהתרחשות הפסיכולוגית שמאפיינת הפרעת דחק חריפה. הפרעה זו מתקיימת בפרק זמן המוגבל לחודש, בין זמן החשיפה לאירוע הטראומטי ועד לנקודה בה תאובחן הבעיה כהפרעת PTSD כרונית. 

 

תגובות רגשיות לאסון מתפתחות בדרך כלל בתהליך בן 4 שלבים: 

 

 

שלב ההשפעה

רבים מרגישים הלם ותדהמה בימים הראשונים. בשבוע הראשון מתעורר אי-אמון, הכחשה, פחד ולעיתים גם בלבול וחוסר ארגון. 

 

 

שלב המשבר

אחרי היציאה מההלם, עולות מגוון רגשות ותחושות שיכולות להשתנות, החל מהתכחשות ועד סימפטומים חודרניים ועוררות יתר.

רבים חווים תסמינים גופניים של חרדה (כמו עייפות רבה, סחרחורת, כאב ראש ובחילה), כעס, רגזנות, אדישות והתבודדות חברתית. יכולים לעלות גם כעס ואכזבה כלפי מבוגרים אחראיים שכשלו בפתרון בעיות או לא יכלו להגיב בצורה לגמרי יעילה ברגעי הכאוס המשברי עצמו. 



שלב הפתרון

אבל, האשמה עצמית ודיכאון הן תגובות רגשיות בולטות במהלך השנה הראשונה, כאשר האדם הטראומטי מעכל, מעבד ומתמודד עם מציאות האובדן. 

 


שלב השיקום

הערכה מחדש, מתן משמעות ושילוב האירוע בתוך ׳תפיסת עצמי׳ חדשה.

 

רק לחלק מצומצם מהמתמודדים עם אירועים טראומטיים יש תסמינים מספיקים לאבחון של תגובת לחץ אקוטית (ASD), קל וחומר לאבחון הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

 

 

 

הפרעת לחץ אקוטית לפי DSM-5


ה-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) קובע 5 קריטריונים לאבחון של הפרעת ASD:

 

 

קריטריון 1: חשיפה למוות או איום במוות, פציעה חמורה או אלימות מינית

 

לפחות באחת מהדרכים הבאות: 

 

  • חוויה ישירה של אירוע/ים טראומטי/ים.

  • עדות חיה וישירה לאירוע/ים שקרו לאחרים.

  • ידיעה שהאירוע/ים קרו לבן משפחה קרוב או חבר קרוב (במקרה של מוות או איום במוות שקרו לבן משפחה או חבר, האירוע/ים חייבים להיות אלימים או בהקשר של תאונה).

  • חוויה חוזרת או חשיפה קיצונית לפרטים דוחים של אירוע/ים טראומטיים (למשל אנשים שאוספים חלקי גופות בזירת אסון או חוקרי משטרה שנחשפים שוב ושוב להתעללות בילדים).

 

 

קריטריון 2 :נוכחות של לפחות 9 סימפטומים מתוך 14, מאחת מ-5 הקטגוריות הבאות –

חודרנות, מצב רוח שלילי, דיסוציאציה, הימנעות ועוררות – שמתחילים או מחמירים אחרי האירוע/ים הטראומטי/יים.

 

 

תסמיני חודרנות


א. זיכרונות חוזרים, לא רצוניים וחודרניים מהאירוע/ים הטראומטי/ים שגורמים למצוקה; ילדים יכולים לשחק שוב ושוב בצורה שבה נושאים או היבטים של האירוע/ים הטראומטי/ים מבוטאים.

ב. חלומות חוזרים שגורמים למצוקה, שהתוכן או ההשפעה שלהם קשורים לאירוע/ים; ילדים יכולים לחוות סיוטים בלי תוכן מזוהה.

ג. תגובות דיסוציאטיביות (למשל פלאשבקים) שבהן מרגישים או פועלים כאילו האירוע/ים הטראומטי/ים חוזרים.

ד. מצוקה פסיכולוגית חזקה או ממושכת או תגובות גופניות ניכרות בתגובה לרמזים פנימיים או חיצוניים שמסמלים או דומים להיבט של האירוע/ים הטראומטי/ים.

 

 

מצב רוח שלילי

חוסר יכולת לחוות רגשות חיוביים (למשל לבטא שמחה, סיפוק או אהבה).

 

 

תסמינים דיסוציאטיביים


א. תחושת מציאות שונה של הסביבה או של האני (למשל האדם רואה את עצמו מפרספקטיבה אחרת, או תחושת הלם או שהזמן מואט).

ב. חוסר יכולת לזכור היבט חשוב של האירוע/ים הטראומטי/ים, בד״כ כתוצאה מאמנזיה דיסוציאטיבית ולא מגורמים אחרים (למשל פגיעת ראש, אלכוהול או סמים).

 

 

תסמיני הימנעות


א. מאמצים להימנע מזיכרונות, מחשבות או רגשות שגורמים למצוקה, שהם על או קשורים מאוד לאירוע/ים הטראומטי/יים.

ב. מאמצים להימנע מתזכורות חיצוניות (למשל אנשים, מקומות, שיחות, פעילויות, חפצים או מצבים) שמעוררים זיכרונות, מחשבות או רגשות שגורמים למצוקה, שהם על האירוע/ים הטראומטי/ים או קשורים אליהם מאוד.

 

 

תסמיני עוררות


א. הפרעות שינה (למשל קשיים להירדם או לישון רצוף או חוסר מנוחה בשינה).

ב. התנהגות נרגזת והתפרצויות כעס (בלי או עם מעט פרובוקציה), שבד״כ מבוטאות בתוקפנות מילולית או פיזית כלפי אנשים או חפצים.

ג. דריכות יתר.

ד. בעיות ריכוז.

ה. תגובת בהלה מוגזמת.

 

 

קריטריון 3: משך ההפרעה הוא 3 ימים עד חודש אחרי אירוע הטראומה

למרות שסימפטומים יכולים להתחיל מיד אחרי האירוע הטראומטי, הם חייבים להימשך לפחות 3 ימים לפני שמאבחנים ASD.

 

 

קריטריון 4: ההפרעה גורמת למצוקה קלינית משמעותית או לקות בתחומי תפקוד חברתיים, מקצועיים או אחרים

 

 

קריטריון 5: ההפרעה לא יכולה להיות מוסברת על ידי השפעות פיזיולוגיות של חומר (למשל תרופה, סם או אלכוהול) או מצב רפואי אחר (למשל פגיעת ראש טראומטית), ולא יכולה להיות מוסברת יותר טוב ע״י אבחנה של הפרעה פסיכוטית קצרה

 

שימו לב ש-ASD יכולה להתפתח לכדי הפרעת PTSD מלאה (Full Blown PTSD) בחלוף חודש או יותר מהחשיפה לטראומה, אבל היא גם יכול להיות מצב פסיכולוגי ארעי שנפתר ספונטנית אחרי חודש מהאסון ולא להוביל ל-PTSD.

50% מהמתמודדים שיפתחו בסוף PTSD, חוו מצב התחלתי היה ASD.

תסמינים של ASD עלולים גם להחריף בחודש הראשון, הרבה פעמים כתוצאה מגורמי לחץ נמשכים או כתוצר של אירועים טראומטיים מצטברים.

 

 

מהם גורמי הסיכון להפרעת לחץ חריפה?

 

גורמי סיכון שמגבירים את הסיכון ל-ASD ול-PTSD כוללים:

 

  • אובדן אדם אהוב באסון

  • פציעה משמעותית באירוע

  • עדות לסצינות טראומטיות מחרידות

  • דיסוציאציה בזמן האירוע הטראומטי

  • פיתוח סימפטומים דיכאוניים חמורים תוך שבוע' שנמשכים לפחות חודש

  • חוסר תחושה, דפרסונליזציה, תחושה של ״לחיות מחדש את הטראומה״ וחוסר שקט מוטורי אחרי האירוע

  • בעיות פסיכיאטריות קיימות

  • טראומות קודמות בחיים

  • אובדן בית או קהילה

  • חשיפה ממושכת לסכנה

  • חשיפה לחומרים רעילים

  • היעדר תמיכה חברתית

 

 

עד כמה הפרעת ASD נפוצה אפידמיולוגית? 


השכיחות של ASD שמתפתחת אצל נחשפים לאירועים טראומטיים תלויה גם בטבע האירוע וגם בהקשר שבו הוא מתקיימת האבחנה.

 

ASD נוטה להופיע קלינית בשיעורים הבאים:

 

  • 20-25% מהאבחונים מתרחשים לאחר אירועים טראומטיים בינאישיים (למשל תקיפה, אונס ועדות לרצח).

  • 13-21% מתאונות דרכים

  • 14% מפגיעות ראש טראומטיות קלות

  • 19% מתקיפות אלימות, כמו שוד

  • 10% מכוויות קשות

  • 6-12% מתאונות עבודה

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

טמיר כתב ופרסם על טיפול פסיכולוגי בטראומה בספרות המקצועית וחקר טיפול בטראומה עם פרופ׳ אלי זומר מאונ׳ חיפה, פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון; כתב כפסיכולוג פרק משותף בספר בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי; הנחה אנשי מקצוע בנושא טיפול בטראומה במסגרת הצוות הקהילתי של נט״ל (נפגעי טראומה לאומית בישראל); ניהל את סניף ער״ן בחיפה; לימד בקורס להכשרת קב״נים; הדריך והכשיר מודיעי נפגעים בצה״ל; הציג בכנסים מקצועיים על פסיכוטראומה בארץ ובחו״ל

 

 

 

מקורות:

  

APA (2013). The Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition (DSM-5) (pp. 271-286). Washington, DC: American Psychiatric Publication. 

 

Bryant RA, Friedman MJ, Spiegel D, Ursano R, Strain J. A review of acute stress disorder in DSM-5. Depress Anxiety. 2011 Sep;28(9):802-17. doi: 10.1002/da.20737. Epub 2010 Nov 3. PMID: 21910186.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021