סיפוק חמלה (Compassion satisfaction) הוא מונח שטבע פיגלי (2002), תוך המשגה הפוכה למצב של תשישות חמלה (Compassion Fatigue).

שביעות רצון חמלה מתייחסת להנאה או סיפוק מקצועי הנובע מעזרה לאחרים כאיש מקצוע. 

למשל, אחות שמרגישה סיפוק במתן עזרה לחולים במחלקת בית החולים בו היא עובדת.

אתה עשוי להרגיש חיובית לגבי עמיתיך או היכולת שלך לתרום למסגרת העבודה או אפילו לטובת החברה הגדולה יותר באמצעות עבודתך עם אנשים הזקוקים לטיפול.

בצד השני של סיפוק חמלה נמצאת עייפות חמלה - ההשלכות השליליות, לעיתים טראומטיות, של עזרה לאנשים שחווים מתח וסבל קיצוניים.

הפוטנציאל לסיפוק חמלה מבוסס על ההגשמה מעזרה לזולת ומערכות יחסים קולגיאליות חיוביות במסגרת עבודת טראומה (DePanfilis, 2006).

על פי פיגלי וסטאם (1996), שביעות רצון החמלה מושפעת מגורמי מוטיבציה פנימיים כגון תפיסות מסוגלות עצמית וכן גורמים חיצוניים כגון גורמים סביבתיים (כמו דרישות של מפקדים או מנהלים) ומשוב ישיר ממודלים לחיקוי.

ככזה, היא עשויה למלא תפקיד של מגן פסיכולוגי, על ידי חיזוק תחושת הערך העצמי של מטפלים.

באופן פרדוקסלי, הוא תורם לאופטימיות ולאמונה עמוקה בטובת האנושות.

מהי עייפות חמלה?

חשוב להיות מודעים לסימפטומים של עייפות חמלה/תשישות קרבה. כמה מהם כוללים:

• תחושת כעס, עצבנות או מתוח.

• אמפתיה מופחתת כלפי אחרים.

• סבילות מופחתת כלפי מתח ולחץ או קושי בהתמודדות עם מתח ולחץ.

• שינויים במערכת האמונות.

• תחושת הישג והערכת עצמית מופחתת.

• קושי להתרכז במילוי תפקיד.

• קשיי שינה.

• סיוטים ופלאשבקים.

• בדידות מוגברת.

• התמודדות לקויה או לא יעילה. 

•  קונפליקטים במערכות יחסים.

• האשמה עצמית במצבים שאינם בשליטת האדם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מה עושה קרימינולוג/ית קליני/ת?

מומחיותו של הקרימינולוג הקליני מורכבת בעיקר מההתפתחות המנטלית,הדינמיקה הנפשית, הקרימינוגנזה (חקר הגורמים להתנהגות פלילית של אדם), האבחנה והטיפול בבעיות של עבריינים ומתמודדים עם מופרעיות מנטליות.

משרד הבריאות הגדיר קרימינולוגיה קלינית כחלק מהעיסוקים המצויים תחת רגולציה ממשלתית בתחום בריאות הנפש. 

ההכשרה הבסיסית של קהרימינולוג הקליני היא תואר ראשון ותואר שני בקרימינולוגיה, עם התמחות במגמה הקלינית במהלך לימודי ה-MA. 

חופית ויצמן בבאי, MA בקרימינולוגיה קלינית, מכון טמיר ר״ג

האם קרימינולוגים קליינים מציעים טיפול גם לאוכלוסיה נורמטיבית?

בהחלט כן.

קרימינולוגים מתמחים בתחום ספציפי לאחר סיום התואר השני.

לעיתים ייבחרו בנישה ספציפית, למשל טיפול באסירים בבתי כלא בשב״ס.

במקרים אחרים הם ייתמחו בטיפול פסיכותרפי במגוון הפרעות שאינן מאפיינות דווקא אוכלוסיה עבריינית. 

קרימינולוגים רבים בוחרים בלימודי המשך בפסיכותרפיה ומשתתפים בתכניות ייעודיות להכשרת פסיכותרפיסטים, במסגרת בתי ספר דו ותלת-שנתיים באוניברסיטאות ובמכללות.

במסגרת זו, כל אנשי המקצוע בתחום בריאות הנפש מיישרים קו -

פסיכולוגים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים בוגי מגמה קלינית, מטפלים בהבעה.ויצירה ועוד. 

ֿ

יעל אלמוג, MA, קרימינולוגית קלינית,

מומחית לפסיכותרפיה ממוקדת, מכון טמיר יהוד

מה ההבדל בין קרימינולוגיה קלינית לפסיכיאטריה משפטית?

תחומים מסוימים השתיים עשויות לחפוף.

למשל, משרד הבריאות בצרפת מתפעל בבתי הכלא מרכזים רפואיים פסיכולוגיים לצרכי טיפול ואבחון. בהקשר הזה,

פסיכיאטרים רואים עצמם כפסיכיאטרים פורנזיים או כקרימינולוגים קליניים. באירופה ניתן לציין שני קווי התפתחות ביחס לסטטוס הרשמי של פסיכיאטריה פורנזית: בעוד שבמדינות מסוימות פסיכיאטריה פורנזית נוסדה כתת-התמחות של פסיכיאטריה כללית, באחרות היא תחום התמחות עצמאי, המקושר למוסדות לרפואה פורנזית או לבתי ספר לקרימינולוגיה המתמחים בפסיכיאטריה פורנזית. כתוצאה מכך שני מקצועות אמצו את התיאור ״קרימינולוג קליני״. 

ראשית, פסיכיאטרים שעובדים בתחום הפורנזי במדינות מסוימות באירופה משתמשים הן במונח ״קרימינולוג קליני״ והן ב״פסיכיאטר פורנזי״ לתיאור המומחיות שלהם. שנית, בישראל, למשל, קרימינולוג קליני הוא מקצוע לא-רפואי שמצריך השלמת לימודי תואר שני (M.A.) בקרימינולוגיה קלינית.

אנשי מקצוע משני העיסוקים - פסיכיאטרים פורנזיים וקרימינולוגים קליניים לא-רפואיים -  עובדים באותן מסגרות וחולקים חלק מהמשימות.

ועדיין, תחומי האחריות הפורמליים והמקצועיים שלהם שונים זה מזה משמעותית. 

מהן שיטות המחקר בקרימינולוגיה קלינית?

שיטות המחקר עשויות לכלול:

• סקר

• מחקר ניסויי ודמוי-ניסויי

• מחקר חתך

• מחקר אורך

• מחקר סדרה עתית

• מטא אנליזה

אחת התוצאות האפשריות של תיאוריה ומחקר בקרימינולוגיה קלינית היא התפתחות מערכת אבחונית אמינה וגישות טיפוליות במטרה למנוע מאנשים להפוך לפושעים, ולשקם את אלה שכבר ביצעו עבירות, כמו גם לעזור לפושעים להתגבר על המועדות הפסיכולוגית שלהם. 

מה זה פרופיילינג?

פרופיילינג לעבריינים הוא מונח המתאר טווח של גישות לחקירה קרימינלית, בה נבחנת ההתנהגות המופגנת בביצוע פשע, או בסדרה של פשעים דומים, ומתוכה ניתן להסיק ולהכליל מסקנות על הפרסונה של עבריין פוטנציאלי.

לסיום, הנה נקודת ראות מעניינת של קרימינולוג,

המנתח מקרים קליניים מתוך סרטים ידועים.

למשל, הבחנה יפה בין 3 סוגים של רוצחים:

רוצח סדרתי ממוקד פעולה,

 רוצח סדרתי ממוקד תהליך

ורוצח סדרתי ממוקד משימה...

שווה צפייה:

דר׳ איה גולן, MA בקרימינולוגיה, מכון טמיר תל אביב 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

19 בנובמבר 2022   

חרדה גופנית:

תסמינים פיזיים של חרדה 

מהי חרדה?

למרות החוויה הסובייקטיבית הקשה, חרדה היא רגש אנושי ונורמלי ולעתים קרובות אף רגש בריא.

ועם זאת, כאשר אדם חש חרדה ברמות לא מידתיות, הדבר עלול להפוך לבעיה פסיכולוגית ורפואית.

הפרעות חרדה מהוות קבוצה נרחבת באבחנות בריאות הנפש, ולמעשה היא ההפרעה הנפשית הנפוצה בעולם, עם כ-290 מיליון מתמודדים, נכון לשנת 2018.

ניתן להגיד בביטחון שאין אדם שלא חווה מידה זו או אחרת של חרדה גופנית.

זו יכולה היתה להיות תחושת הרעד כשנכנסים לאודיטוריום באוניברסיטה באיחור, הבוסט של אדרנלין כשמישהו חותך אותנו תוך כדי נהיגה, הרגע בו עמדת לשאת את דרשת הבר-מצווה והשפתיים קצת רעדו, או כששומעים אופנוע שנותן גז וקופצים לרגע (במיוחד אם הייתם באיזור מאוים ברקטות). 

תחושות פיזיולוגיות, כמו סחרחורת קיצונית, טשטוש בעיניים, שיתוק שרירים, שלשול, ורטיגו, פריחות בעור, או תחושות קשות של קוצר נשימה ומחנק יכולות להיות תסמינים של חרדה בזמן אמת.

כשתחושות אלה מתרחשות והאדם איננו מבין למה, החרדה עלולה להתגבר לרמה של פאניקה, משום שבהיעדר הסבר הגיוני, האדם סבור שבוודאי משהו רע קורה. 

אנשים עם חרדה חברתית, למשל, חווים תוהו ובוהו גופני הזמן שהם נמצאים תחת אור הזרקורים:

הם נוטים להסמיק, להזיע, לרעוד, להרגיש קצב לב מואץ, שהראש שלהם ״מתרוקן״, בחילה או תחושה רעה בבטן, להיות בתנוחת גוף נוקשה, ליצור מעט קשר עין או לדבר בקול חלש מדי.

תגובת לחימה או בריחה במצבי חרדה

חרדה קשורה למגוון דרגות של עוררות פיזיולוגית במערכת העצבים האוטונומית, מצב המוכר כ״תגובת לחימה או בריחה״.

לתגובת חירום גופנית זו יש ערך אבולוציוני, אולם כמו במקרים רבים אחרים, נראה שהתהליכים הפיזיולוגיים מפגרים אחר ההתפתחות הפסיכולוגית והתרבותית של ההומו-ספיאנס.

המשמעות המעשית היא, למשל, שדקות לפני המראה לחופשה מיוחלת, נתמודד עם מתח נפשי (סטרס), בגלל חרדת טיסה. 

הגוף נותן לנו כל מה שיש כדי להימלט מהמקום הסגור, שנחווה כמסוכן, למשל:

הזעה בכפות הידיים, תחושת פרפרים בבטן, תחושה של לחץ בראש (tight band around the head), תחושת לחץ בשלפוחית השתן ובמעי, קוצר נשימה, תחושה של ניתוק מהגוף ועוד. 

כל השינויים הסומטיים המהירים הללו (ורבים אחרים) מנוהלים בו-זמנית על ידי המוח, המפרש את ההמראה כסיגנל סכנה, דורך את מערכת החירום הגופנית ומסייע לנו בהימלטות.

אלא שמערכות הגוף האוטומטיות מציעות מענה ששייך לתקופות מוקדמות בהרבה בהתפתחות האנושית: 

הגוף מתארגן לבריחה מהירה מפני טורף בסוואנה, בעוד במציאות של המאה- ה-21, בישיבה פסיבית על מושב הנוסע במטוס, נדרשת תגובה גופנית הפוכה לגמרי. 

אותה תגובה שאמורה לסייע לנו - התגייסות חירום של הגוף - הפכה לחרב פיפיות שפוגעת בהסתגלות שלנו ואינה משפרת אותה. 

להמחשה, הנה כתבה נהדרת מתוך של תאגיד כאן,

על חרדה גופנית שעולה אצל אנה עקב חרדת טיסה:

מהם התסמינים הגופניים במצבי חרדה?

• כאבי בטן, בחילות או בעיות עיכול, כמו עצירות, שלשולים, רפלוקס ועוד.

• כאבי ראש.

• נדודי שינה או התעוררויות במהלכה. 

• חולשה או עייפות.

• כאבים בחזה.

• מתח וכאבים בשרירים.

• נשימת-יתר (היפרוונטילציה) או קוצר נשימה.

• דופק מוגבר.

• הזעת-יתר (Hyperhidrosis).

• התעלפות.

• מתח בלסת.

• פריחה, עקצוצים וגירודים.

• סחרחורת / ורטיגו.

• גלי חום או צמרמורת.

• יובש בפה.

• רעד.

• בעיות בתפקוד מיני.

האם חרדה גורמת לנזק גופני?

חרדה בהחלט מתבטאת בתסמינים גופניים רבים ומגוונים שיוצרים גם הם בתורם לחץ ומועקה נוספת.

יחד עם זאת חשוב מאוד לזכור שתסמינים אלו שוככים כאשר רמת החרדה פוחתת. 

זה רלוונטי במיוחד להתקפי חרדה, בהם פורצים משום מקום תסמינים פיזיולוגיים אקוטיים שמאפיינים מצב חירום, כמו דפיקות לב מואצות, הזעה, נשימה מהירה, מועקה בחזה ולעיתים שלשול.  

לרוב, לאחר 20-30 דקות התסמינים נחלשים ומפסיקים.

בכל מקרה, חשוב לפנות לבדיקה רפואית ולא להסתמך על ההנחה שהבעיה הגופנית נובעת רק מחרדה. 

הגוף מדבר את החרדה

כאשר אדם חווה התקף חרדה מותמרים רגשות ומחשבות שקדמו להתקף לתחושות גופניות.

קשה מאוד להבחין בשעת לחץ האם יש לפעול לעבר רגיעה נפשית או שמא מדובר בבעיה רפואית שדורשת טיפול רפואי דחוף.

הטשטוש הזה בין מצב נפשי למצב גופני מעמיס חרדה על החרדה הקיימת. 

תסמינים גופניים של חרדה נגרמים כתוצאה מעוררות גבוהה של איזורים מוחיים שקשורים בתפיסה מודעת של איום ופחד, גם כאשר גורמים כאלה לא קיימים או שהם נתפסים כמאיימים הרבה יותר מכפי שהם באמת. 

ישנן מחלות, אלרגיות או רגישויות פיזיולוגיות רבות שמעלות את הסיכוי להתפתחות של חרדה.

למשל, כאבים גופניים לא מוסברים ובלתי צפויים, כמו כאבי שרירים, בעיות בקיבה, אלרגיה עונתית או קשיי בליעה מערערים את הביטחון ולכן מעוררים חרדה.

כך הדבר גם בקרב חולי לב או סכרת, שצריכים לנקוט בשלל פעולות יזומות כדי להגן על בריאותם.

מצבים כאלה, באופן טבעי, מעלים את הדריכות הכרונית בה חי האדם את חייו. 

כאב בחזה וחרדה 

כאבים בחזה שקשורים לחרדה נקראים NSCP -  כאבים לא טיפוסיים בחזה עם שאינם תוצאה של אירוע לב.

כאבים בחזה שמקורם בלחץ מרגישים קצת אחרת עבור כל אדם.

חלק עשויים לחוות כאבים בחזה באופן הדרגתי, בעוד שאצל אחרים הכאבים בחזה עלולים להיות פתאומיים ולא צפויים.

ניתן לתאר כאב בחזה בחרדות כך:

• כאבים שמגיעים בפולסים חדים.

• כאב בחזה שמתמשך לאורך זמן.

• פרכוס או עווית שרירים חריגים בחזה.

• תחושת צריבה, חוסר תחושה או כאב עמום.

• מתח חזק או לחץ בחזה, כמו של דקירה.

אדם בלי היסטוריה של כאבים בחזה עקב חרדה עלול להיבהל (ובצדק) מהחוויה הזו ולכן רבים משערים שהם חווים התקף לב וממהרים לפנות לחדר מיון בבית בחולים לבדיקה ולטיפול.

למעשה, מחקר שפורסם כבר ב-2006 זיהה קשר בין התמודדות עם כאבים בחזה שקשורים לחרדה לבין הפרעות חרדה.

חשוב לציין: אם ביקרתם במיון והרופאים לא מצאו סיבה ספציפית לתלונות על כאבים בחזה, התייעצו עם הרופא לגבי קיומן של סיבות אפשריות אחרות, כולל חרדה.

בכל מקרה, הכרחית בדיקה רפואית שתקבע האם מדובר בהתקף חרדה או בהתקף לב.

חולשה בשרירים

סימפטום נפוץ נוסף של חרדה כרונית מתבטאת בשרירים:

חולשה, מתיחה, התכווצות ,עוויתות, רעד, קפיצות לא רצוניות או נוקשות, כולם עשויים לייצג תסמינים של מצב חרדה.

במצבי חרדה, שרירי הגפיים מושפעים במידה הרבה ביותר  - הרגליים ולעתים הזרועות.

אם נחשוב על זה, במהלך תגובת לחימה או בריחה, הגוף מתכונן לפעול נגד סכנה.

אחת הדרכים בהן הגוף מתכונן לפעולה זו היא הפניה של זרימת הדם לאזורים חיוניים יותר, למשל הרגליים, שנחוצות כדי להימלט.

זרימת דם מוגברת לרגליים גורמת לתחושת כבדות, חולשה או עקצוצים (״קצת עקצוצים...״ - ניר וגלי).

התעלפות וחרדה

ביטוי גופני נפוץ של לחץ וחרדה קיצוניים הוא עילפון.

יש כאלה שחווים התקפי פאניקה המלווים בסימפטומים של סחרחורות, תחושת ריחוף וחולשה גופנית כללית שבמקרים מסוימים מובילים גם לעילפון. 

קיים גם מצב ביניים בו לאדם יש תסמיני עילפון אבל הוא אינו מתעלף בפועל, מה שידוע בשם פרה-סינקופה (Presyncope), כלומר השלב לפני ההתעלפות, שיכול אף הוא להתבטא בסחרחורת, חולשה, תחושת חום, הזעה או בחילה. לעיתים יופיעו גם דפיקות לב מואצות וראייה מטושטשת.

מה שהופך התקף פאניקה לסכנת עילפון הם היפר-ונטילציה, רמות גבוהות מאוד של אדרנלין ורגישות תחושתית מוקדמת.

מאחר שסימפטומים אלה משותפים גם למי שחווה התקפי לב, חשוב להיבדק אצל רופא אם וכאשר תחושות אלה מגיעות. 

אף על פי שהקשר בין סחרחורות לבין הפרעות פסיכיאטריות הוא מורכב ודינמי ולמרות שקשה להבחין בין סיבה לתוצאה, מחקרים עדכניים עומדים על הקשר בין סחרחורות כרוניות, שמשפיעות על האדם בתדירות של לפחות שלושה חודשים בשנה, לבין הפרעות חרדה. 

לפי אחד המחקרים, שליש מהחולים ב-(CSD (Chronic Subjective Dizziness סובלים גם מהפרעת חרדה, מבלי שקיימת היסטוריה של הפרעת שיווי-משקל או מצב רפואי אחר שעלול לגרום לסחרחורת.

סיבה נוספת לעילפון עקב חרדה יכולה לנבוע מפוביות.

למשל, יש לא מעט אנשים שמתעלפים למראה מחט או דם: 

סוג זה של התעלפות נקרא סינקופה ואזו-ואגאלית (Vasovagal syncope), המתרחשת בעת חרדה קיצונית - המוח זקוק להרבה אנרגיה באופן פתאומי והלב אינו מצליח לספק את הסחורה בקצב המתאים. נפילת ההתעלפות מקלה על הלב להזרים דם למוח ולאיברים חיוניים נוספים.

חשוב להדגיש שרק רופא יכול לאבחן את סיבת ההתעלפות.

ישנן בעיות שעלולות להוביל להתעלפות, כמו בעיית לב.

אם אתה מתעלף בלי סיבה נראית לעין, גש לבדיקה רפואית. 

אל תהיה זחוח, גם אם אתה משוכנע שהסיבה להתעלפות היא חרדה.

מערכת העיכול וחרדה

חרדה גורמת לכאבי בטן או אי-נוחות במערכת העיכול.

כאשר אדם חרד, בלוטות יותרת הכליה מייצרות ומשחררות את ההורמון קורטיזול למחזור הדם.

תהליך זה מצית תגובת לחימה או בריחה, שמעוררת, בין היתר, התכווצויות בבטן, עצירות, שלשולים, בחילות ותסמינים גסטרולוגיים אחרים.

יש אנשים שרמת חרדה גבוהה במיוחד משבשת את פעילות מערכת העיכול באופן שגורם להם לשלשל באופן כרוני.

התופעה מוכרת לרבים כסינדרום המעי הרגיז, המוכר קלינית כ- (Irritable Bowel Syndrome (IBS.

הבעיה העיקרית במקרה זה, היא שהמבוכה, הבושה ואי-הנוחות שנגרמות מהשלשול, מעצימה את החרדה ואת תחושת חוסר האונים המתלווה אליה.

אם תופעה זו חוזרת יותר מפעם אחת, כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה או עם פסיכולוג כדי ללמוד טכניקות לשליטה בחרדה. 

הקשר בין שלשולים ללחץ וחרדה הוא פועל יוצא של תגובת הלחץ המתוכננת של הגוף, מה שמכונה בדרך כלל Fight or flight.

מבחינה אבולוציונית, תגובה זו התאימה מאוד כדי לשרוד בג'ונגל - אם למשל רדף אחריך אריה, שלשול איפשר לך להשיל משקל באופן מיידי ולהימלט על חייך. אבל אותה תגובת לחץ אדפטיבית שהתאימה לאבות אבותינו נחווית כיום כתקלה לא מותאמת ולא רלוונטית לקצב המהיר של החיים המודרניים. 

מערכת העיכול רגישה גם למצבי לחץ קיצוניים. כשעוברים התקף חרדה, חלק מהאנשים יכולים לחוות סימפטומים של שילשולים והקאות שנובעים מרמות האדרנלין הגבוהות בדם.

החרדה מפני תופעות של שילשול והקאה מחזקת את חרדת הציפייה לקראת הופעתן. 

קיימות בעיות עיכול נוספות שקשורות לחרדה, כמו ריפלוקס (GERD).

למשל, מחקר הגיע למסקנה שרמות החרדה גבוהות משמעותית אצל הסובלים מריפלוקס, במיוחד אלו המדווחים על כאבים בחזה (Mohammad et al, 2019).

זה נכון גם אצל מתמודדים עם ריפלוקס שרמת החומציות בקיבה שלהם גבוהה מהרגיל ושמתגברת במהלך התקף חרדה וגורמת להקאה.

כדי לא להחמיר התקף חרדה שמתבטא בהקאות חוזרות ונשנות שיכול ״להתגלגל״ לבעיות גופניות נוספות, חשוב להקפיד על שתייה מרובה של מים ולצרוך מזונות קלים לעיכול. 

הפסיכיאטרית ד״ר טרייסי מרקס, יקירת האתר, מסבירה:

פריחה וגירודים 

תגובה גופנית נפוצה נוספת הנלווית לחרדה היא גירודים ופריחה בעור.

בדרך כלל, חרדה מעצימה בעיות בעור שקרב מתמודדים עם מחלת עור כרונית. לדוגמא, חרדה עלולה להחמיר מצב קיים של פסוריאזיס, אקנה או אקזמה ואף לתרום להתלקחות דרמטולוגית מחודשת.

אזורי הפריחה יכולים להיות קטנים מאוד עד למצב שבו הם מפושטים על פני איזורים נרחבים.

הסיבה המרכזית לתופעות עוריות אלו הינה היחלשות המערכת החיסונית בעתות לחץ וחרדה.

בכדי למנוע את הישנותה של חוויית החרדה, הגוף שולח הורמון בשם היסטמין, שמעצים את אי הנוחות בחוויית הלחץ ובכך בעצם מנסה להילחם בה.

הבעיה היא, שתופעות הלוואי כוללות גירודים, אדמומיות ונפיחויות, המכונות בשם הרפואי Uritcaria - תופעה שמתגברת בעקבות אורח חיים רווי מתח, סטרס ועומסים נפשיים, וגם באופן אקוטי בעקבות אירועי חיים מלחיצים כגון מוות של אדם קרוב או משבר וחרדה כלכלית. 

במקרים מסוימים, בעזרת טיפול פסיכולוגי ממוקד ובהינתן מוטיבציה גבוהה מצד הסובל מהבעיה, ניתן לזהות את מוקד הלחץ וכך להפחית את הסימפטומים ואף להעלימם כליל.

ורטיגו, סחרחורת וחרדה

מבחינה גופנית, חרדה מקושרת אצל חלק מהאנשים גם לתחושת סחרחורת קשה, כאילו העולם מסתובב או נע במהירות ובחוסר יציבות.

לפי נתונים מחקריים, עד 28% מהמתמודדים עם סחרחורות פסיכוגנית דיווחו על תסמינים של הפרעת חרדה ו -1 מ-4  עומדים בקריטריונים האבחוניים של הפרעת פאניקה.

תחושה זו, יחד עם בחילה וסחרחורות, מכונה ורטיגו. תופעות אלה מהוות סימנים למחלות גופניות אחרות, כמו סקלרוזיס, מחלות נוירולוגיות שונות או סרטן.

למרות שמחקרים מלמדים שכדאי להיזהר מחיבור אבחוני מהיר מדי בין ורטיגו לבין הפרעות נפשיות, כמו חרדה ודיכאון,  תופעה זו מעצימה את החרדה כלפי הישרדות הגוף ובריאות, גם אם מקור החרדה הראשוני הוא בפחד או דאגה מדברים אחרים. 

חשוב מאוד, כאשר ורטיגו מתרחשת, להיבדק נוירולוגית, ובמידה ולא עלו ממצאים, לזהות גורם נפשי שייתכן והוא אחראי על הגברת הסימפטומים. במקרים רבים, החרדה כלפי הגוף משתלטת ומקשה לייחס את החוויה לגורם לחץ ספציפי. כאשר "עולים" על העניין, החוויה הלא נעימה נפסקת, או נחווית לעתים רחוקות הרבה יותר.

לתופעה של ורטיגו ממקור רגשי יש שם בספרות המקצועית -   Persistent Postural-Perceptual Dizziness או Phobic postural vertigo.

תסמונת זו קשורה למצבים וסטיבולריים (בעיות שיווי משקל). 

 עייפות והתקפי חרדה

תחושת עייפות ותשישות פיזית ונפשית מאוד נפוצה לאחר שחווים התקף חרדה או פאניקה. התקף פאניקה הוא פרץ אינטנסיבי של תחושת פחד וחרדה שיכול להשאיר השפעה מתמשכת על הגוף והנפש, ולהוביל לתשישות ועייפות.

התסמינים הפיזיים של חרדה, כמו קצב לב מהיר, הזעה והיפר-ונטילציה, עלולים לגרום לגוף להרגיש מחוסר אנרגיה. תגובת "הילחם או ברח" היא חלק ממנגוני ההישרדות שקיימים בכל אחד מאיתנו, כאשר היא מופעלת במהלך התקף פאניקה היא מובילה לשחרור אדרנלין והורמוני סטרס אחרים. בעוד שתגובה זו שימושית במצבי חירום, הפעלה ממושכת של המערכת הזו עלולה להוביל לתשישות ועייפות.

התקפי חרדה יכולים להיות מציפים ולהוביל לתחושות של חוסר אונים ופחד. החשש מחוויה של התקף נוסף ורגשות הבושה או המבוכה שלעיתים נלווים לכך יכולים להתיש.

יובש בפה (xerostomia) וחרדה

תחושת חרדה או לחץ יכולות להפחית את זרימת הרוק בפה, אבל עבורחלק מהאנשים לא החרדה עצמה היא שמייצרת הבעיה, אלא תרופה נוגדת דיכאון או תרופות נלוות.

יובש בפה הוא תופעת לוואי ידועה של מגוון תרופות, כמו וגדות דיכאון, תרופות אנטי פסיכוטיות, אנטי היסטמינים, חוסמי בטא כמו גם תרופות לפרקינסון ואפילפסיה.

כאשר תרופה להפחתת חרדה גורמת ליובש בפה, התסמינים מופיעים בדרך כלל זמן מה לאחר תחילת הטיפול.

יובש בפה יכול להיגרם גם בגלל נשימה מהירה דרך הפה, תסמונת סיוגרן או התייבשות.

קשיים בתפקוד המיני

חשק מיני נמוך וסלידה מינית קשורים להפרעות חרדה, הן כתסמינים והן כגורמים תורמים.

למשל, חרדה עלולה להסיח את הדעת מגירויים ארוטיים ולפגוע בעוררות המינית, כך שבמקום להנות, הגבר או האשה עלולים להיות מוצפים בחרדה לגבי עמידה בציפיות של בן/ת הזוג.

חרדה כזו יכולה להוביל לקושי בזקפה, בשפיכה מהירה או בהגעה לאורגזמה.

תסמינים פיזיים פחות שכיחים של חרדה

איך להקל על החוויה הגופנית שנלווית לחרדה?

בהרבה מאוד מקרים, טכניקות וכלים של CBT, פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, יכולים לסייע מאוד בהתמודדות: 

• תרגול טכניקת מיינדפולנס ומודעות גופנית מסייעות להקל על הסימפטומים הגופניים של החרדה ומעלות תוך כדי דרכי התמודדות נוספות.

• תרגילי דמיון מודרך והרפיה גופנית (כמו שיטת PMR) המוכוונים לזיהוי גורם החרדה, מסייעים גם בטווח הארוך להפחתתה. 

• בנוסף, תרגילי נשימה סרעפתית מסייעים בהפחתת ההיפר-ונטילציה שהגוף חווה תוך כדי התקף החרדה, מרגיעים את הגוף ואת רוב הסימפטומים הגופניים שתוארו לעיל.

ניהול הסימפטומים ומניעה של הפרעת חרדה אפשריים כטיפול עצמי: 

• להפחית בצריכת מזונות ומשקאות המכילים קפאין.

• לאכול נכון, להתעמל ולישון טוב יותר.

• להציב את הצורך במנוחה טובה בעדיפות עליונה (דברו עם הרופא אם עדיין יתגלו קשיים בשינה).

• לשאול את הרופא או את הרוקח לפני שנוטלים כל תרופה ללא מרשם או תרופות צמחיות - רבות מאלה מכילות כימיקלים שמחמירים התקפי חרדה.

טיפול בסימפטום הגופני שצץ באמצעות הידע הרפואי הקיים, יחד עם ניסיון מתמיד לאינטרוספקציה וחקר פנימי אודות מקור החרדה, באמצעות עזרה-עצמית או איש מקצוע, הם המפתח להפחתת הסבל ואי הנוחות הגופנית הנגרמת במצבי חרדה.

לסיכום, חרדה גופנית, או סומטית, היא הביטוי הפיזי של חרדה.

תסמינים אלו נגרמים על ידי תגובות גופניות שאמורות לעזור באמצעות שחרור כימיקלים שהיו אמורים במקור לסייע לנו לשרוד, אלא שבימינו הפכו הטכניקות הגופניות ההשרדותיות לבעיה מטרידה בפני עצמה, בייחוד כאשר גורמי הסטרס נמשכים לאורך זמן.

נסיים עם נעמי שמר, שבשירה ״התחדשות״ היא רואה תקווה גם כאשר היא חשה פיק ברכיים:

״עייפות בלתי מוסברת

פיק ברכיים לא מובן

זו שעה שלא חוזרת

לעולם - אבל

בליבך אתה יודע

שמעבר לפינה

אהבה חדשה

ממתינה...״

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

17 בדצמבר 2023

כתיבה: 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Holmberg J, Karlberg M, Harlacher U, Rivano-Fischer M, Magnusson M. Treatment of phobic postural vertigo. A controlled study of cognitive-behavioral therapy and self-controlled desensitization. J Neurol. 2006 Apr;253(4):500-6. doi: 10.1007/s00415-005-0050-6. Epub 2005 Dec 19. PMID: 16362533.

Lee SH, Park SJ, Byeon K, On YK, Yim HR, Kim JS. Prevalence and clinical factors of anxiety and depression in neurally mediated and unexplained syncope. Yonsei Med J. 2013 May 1;54(3):583-9. doi: 10.3349/ymj.2013.54.3.583. PMID: 23549800; PMCID: PMC3635653.

Mohammad, S., Chandio, B., Soomro, A. A., Lakho, S., Ali, Z., Ali Soomro, Z., & Shaukat, F. (2019). Depression and Anxiety in Patients with Gastroesophageal Reflux Disorder With and Without Chest Pain. Cureus, 11(11), e6103. https://doi.org/10.7759/cureus.6103

Yuan, Q., Yu, L., Shi, D., Ke, X., & Zhang, H. (2015). Anxiety and Depression Among Patients With Different Types of Vestibular Peripheral Vertigo. Medicine, 94(5), e453

מה זה איוואסקה (Ayahuasca)?

איוואסקה הוא סם פסיכדלי הנצרך כחליטה לשתייה.

החומר הפסיכואקטיבי הפעיל נרקח משילוב בין גזע ה-Banisteriopsis caapi (איוואסקה) לבין עלי צמח ה- Psychotria virids (צ'אקרונה), שניהם גדלים פרא ביערות האמזונס. 

משקה האיוואסקה מכיל רמות גבוהות של N, N-dimethyltryptamine (DMT), הלוציגן סרטונרגי, יחד עם מעכבי מונואמין אוקסידאז.

ההיסטוריה של איוואסקה

קשה לדעת מתי בני אדם החלו להשתמש בחומר, אולם הרשומות האנקדוטליות הראשונות של תושבי אירופה שנתקלו באיוואסקה מופיעים כבר מהמאה ה -16.

היו אלה מיסיונרים מספרד ומפורטוגל שנסעו לדרום אמריקה וגילו כי הילידים שם משתמשים באיוואסקה.

הם תיארו את טקסי האיוואסקה כעבודת השטן, מה שכמובן עורר מחלוקת בין-תרבותית לגבי השימוש בו.

מי שדיווח לראשונה על השפעת איוואסקה היה הבוטנאי האנגלי ריצ'רד ספרוס, בשנת 1851, אולם ההשפעות הפסיכוטרופיות של הסם חדרו לתודעה הציבורית במערב רק בסוף המאה ה-20.

כיום , פרו נהנית מ״תיירות איוואסקה״ - זרימת המוני תיירים המבקשים להתנסות בחוויה שמבטיחה ההתנסות עם המשקה.

מה קורה ברטריט איוואסקה? 

נראה שאיכות החוויה באיוואסקה משתנה.

טקסי האיוואסקה מונחים לרוב על ידי שאמאן מנוסה.

טקס השתייה אורך בין 20-60 דקות ואז מתחילה ההשפעה, שיכולה להימשך עד 6 שעות.

ההשפעות האופייניות כוללות הזיות ויזואליות וחחויה פנימית שנעה כל קשת. בין אופוריה חיובית לפרנויה שלילית.

לאחרונה פורסם מחקר מעניין המתאר קשר חיובי בין שימוש בסמים פסיכדליים למטרות אנתאוגניות (כלומר דתיות / אמוניות) לבין התפתחות רוחנית מוגברת. 

איאווסקה בישראל

אנו לא מקיימים במכון טמיר טיפולים באמצעות חומרים פסיכדליים. אבל חשוב לציין כי בישראל מתקיימים בשנים האחרונות טקסי איוואסקה, בהם לוקחים חלק ישראלים ופלסטינים, השואפים ליצור מרחב פסיכדלי מרפא.

הטקסים, שמתקיימים בעיקר בישראל, כוללים השתתפות של ישראלים ופלסטינים מהגדה, שבאים לשתות יחד את המשקה הפסיכדלי מתוך רצון לרפא טראומות אישיות וקולקטיביות.

ד"ר ליאור רוזמן יזם מחקר על השפעת הטקסים הללו ומצא כי חוויות טרנספורמטיביות עם איוואסקה יכולות להוביל לשינוי תפיסות פוליטיות ולחיזוק תחושת אחדות אנושית.

משתתפים דיווחו על תחושת חיבור, מפגשים תרבותיים משמעותיים והתמודדות טובה יותר עם טראומות קולקטיביות כמו השואה והנכבה. תהליך זה, שמוביל להרחבת התודעה ולגמישות עצבית, מעורר אצל המשתתפים רצון לפעול לשינוי חיובי. פסיכדליה עשויה לבנות אקטיביסטים שמונעים מחזון של שלום ושחרור, ולא מתוך פחד וחשדנות. האיוואסקה מסייעת לאנשים לחוות ולהבין את הצד השני בצורה עמוקה, ובכך לשפר את הדיאלוג והקשרים בין קבוצות קונפליקט.

DMT

הרכיב הפסיכדלי המרכזי שפעיל באיוואסקה נקרא DMT, או N, N-dimethyltryptamine. 

ההשפעה הפסיכואקטיבית של DMT ידועה זה מכבר - 

היא כוללת הלוצינציות ראייה קצרות אך אינטנסיביות וחוויה המתוארת על ידי המשתמשים כהארה רוחנית.

מרבית מדינות העולם מסווגות את ה- DMT כסם אסור.

עם זאת, מדינות מסוימות מחזיקות בחוקים מקלים המתייחסים להחזקת או שימוש באיוואסקה. 

ההשפעה המוחית של איוואסקה

ניתן לתאר את ההשפעה הביוכימית של איוואסקה כמצב מדיטטיבי.

בגדול, השפעה זו מפחיתה פעילות-יתר מוחית המובילה לדיכאון ולחרדה.

רכיב ה- DMT באיוואסקה מתקשר עם קולטני הסרוטונין, שמשפיעים בתורם על היבטים תודעתיים מגוונים, כמו רגשות ומצב רוח. 

על פניו נראה כי שימוש מאוזן באיוואסקה לא נקשר להחמרה בבעיות נפשיות או בקשיי תפקוד נוירופסיכולוגיים, אבל נתייחס עוד מעט לסיכונים, שבהחלט קיימים. 

מה ההבדל בין איוואסקה לפטריות הזיה?

על אף הדמיון לפיו האיוואסקה ופטריות ההזיה מעוררות הזיות, ישנם הבדלים בין החומרים, כאשר ההבדל החשוב ביותר הוא במרכיבים הפסיכואקטיביים השונים.

פטריות הזיה מכילות פסילוסיבין בניגוד לאיוואסקה שמכילה DMT ובטא-קרבולין. 

הפוטנציאל של איוואסקה כטיפול בדיכאון

במקביל לגל הפסיכואקטיבי בו אנו מצויים בתחילת העשור השלישי, גם איוואסקה מעוררת עניין מחקרי ביו -רפואי בנוגע לתועלות הקליניות.

לחליטת האיוואסקה הפסיכואקטיבית עשויה להיות פעילות נוגדת דיכאון וחרדה.

נתונים ממחקרי תצפית מראים כי לאיוואסקה ול-DMT, עשויה להיות השפעה נוגדת חרדה, וחרדה חברתית בפרט (Dos Santos, et el, 2021).

מחקר מ-2016 מצא יתרונות טיפוליים משמעותיים עבור מתמודדים/ות עם דיכאון מג'ורי, זאת לאחר מתן מנה אחת של איוואסקה.  

בנוסף, מחקר קליני עם הקצאה אקראית, שפורסם ב-2019, מלמד כי בהשוואה לקבוצת פלצבו, מנה אחת של איוואסקה קשורה לירידה משמעותית בתסמינים דיכאוניים.

לאיוואסקה גם יש אפקט קליני שיוצר אינטראקציה עם תרופות SSRI, לכן חשוב במיוחד להתייעץ עם רופא מנוסה.

מחקר מ-2024 מראה שהתנסויות עם החומר עשויות להוביל לרגשות מתמשכים של הכרת תודה וחיבור חזק יותר לטבע (Aday et al, 2024).

שינויים כאלה יכולים להיות ממש יעילים במסגרות טיפוליות. למשל, מטפלים יכולים לשקול לשלב טיפול בעזרת איוואסקה עבור מטופלים המחפשים צמיחה אישית ותחושה עמוקה יותר של הכרת תודה וחיבור לטבע.

מחקר שפורסם ב-2022 על ידי חוקרים מהאוניברסיטה הפדרלית בריו גרנדה בברזיל סומן כמחקר קליני מבוקר ראשון שנערך עם איווסקה במטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול.

החוקרים מצאו נמצא כי פרמטרים רגשיים ופיזיולוגיים ספציפיים שנראו בזמן השימוש, מילאו תפקיד מכריע בשיפור סמנים ביולוגיים של דיכאון. כגון; נצפתה פעילות בגורם נוירוטרופי שמקורו במוח, יומיים לאחר נטילת האיווסקה (de Sousa et al, 2022).

במחקר השתתפו 72 אנשים, 28 מתוכם עם דיכאון בין בינוני לעמיד ו44 מטופלים בריאים. מחצית מכל קבוצה קיבלה איווהסקה, ואילו המחצית השנייה קיבלה פלסבו. המחקר נערך בבית החולים האוניברסיטאי אונופר לופס ונמשך כ-8 שעות. המשתתפים עברו הערכה קלינית של בריאת הנפש, וסיפקו דגימות רוק לפני הניסוי במהלכו ואחרי פגישת המינון.

לפי תוצאות הניסוי, תהליכים מסוימים שקרו במהלך פגישה בשילוב של איהוואסקה מיתנו את השיפור של סממנים ביולוגים של מטופלים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ואף בקהילה של חולים עם דיכאון שעמיד לטיפול. ככל שהירידה בתסמיני הדיכאון גדולה יותר, כך רמות הקורטיזול בסרום גבוהות יותר, בעוד ששינויים נמוכים יותר ברמות הקורטיזול בסרום היו קשורים לרמות גבוהות יותר של גורם נוירוטרופי שמקורו במוח של חולים שהראו תגובה חמורה יותר של דיכאון.

צוות המחקר באוניברסיטה הפדרלית של ריו גרנדה בוחן את ההשפעות נוגדות הדיכאון של איהוואסקה במשך כ-12 שנים. מחקר זה שנערך לאחרונה בשיתוף עם צוות רב תחומי של חוקרים בברזלים ובאוסטרליה מספק צעד קדימה בתחום הפסיכדליים. שכן הוא מעריך את השינויים הביולוגיים של סמנים ביולוגיים מולקולריים בהפרעת הדיכאון המג'ורי. 

באופן לא מפתיע, במחקר שנערך ב-2019 נמצא כי בקרב סובלים מהפרעת אישיות גבולית הובילה האיוואסקה לירידה בקשיי ויסות רגשי.

סיבוכים ותופעות לוואי

מחקרים תצפיתיים שפורסמו לאורך השנים בחנו את ההשפעות ארוכות הטווח של שימוש קבוע באיאוואסקה בקהילות דתיות.

בגדול,  ניתן ללמוד כי שימוש ארוך טווח באיוואסקה לא מדרדר את היכולת הקוגניטיבית, אינו מייצר התמכרות ולא מחמיר בעיות נפשיות קיימות.

למעשה, חלק מהמחחקרים הללו מצביעים אפילו על הפחחת שימוש באלכוהול ובסמים, לצד תפקוד קוגניטיבי ובריאות נפשית טובה יותר. 

יחד עם זאת, כאשר איוואסקה ניטלת דרך הפה, זה יכול להיות מסוכן החומר הפעיל מכילים כימיקלים שגורמים להזיות, רעידות, הרחבת אישונים, הגברת לחץ הדם ובחילות.

אחת התופעות הבולטות ביותר לאחר שימוש באיווסאקה היא הקאות ושלשולים.

יש מי שרואה בתופעות הללו ברכה, הם מרגישים שהם עוברים תהליך ניקוי שמאפשר לטהר את אלמנטים שליליים בחייהם.

בעלי היסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות, כמו סכיזופרניה, צריכים להימנע מאיוואסקה כיוון שהיא עלולה להחמיר סימפטומים פסיכיאטריים קיימים ולגרום למאניה או לפסיכוזה.

סיכונים חריפים יותר כוללים פרכוסים, דום נשימה וקומה (תרדמת). במקרים נדירים יותר קיים סיכון לתמותה.

מה ההבדל בין טריפ איוואסקה לאיבוגאין?

הן צריכה של איוואסקה והן של איבוגאין גורמות לטריפים תודעתיים מאוד אינטנסיביים.

יחד עם זאת, בגלל התכונות הייחודיות של האיבוגאין והאופן שבו הוא עובר חילוף חומרים בכבד, שימוש באיבוגאין אורך הרבה יותר זמן, עד 18-36 שעות. פי 1.5 עד 3 מאיוואסקה.

לאיבוגאין השפעות ייחודיות על הלב והוא נחשב לפסיכדלי מסוכן יחסית.

טיפול באיבוגאין מחייב בדיקה רפואית אבל דווחו מקרי מוות במהלך הטיפול באיבוגאין.  

איוואסקה לא מסוכן כמו איבוגאין, אבל ישנם כמה סיכונים פוטנציאליים, במיוחד עבור אנשים עם בעיות לב - שתמיד יכולים להיות לא מאובחנים.

עדכון אחרון: 

16 ביוני 2024

מקורות:

הרטוגזון, ע. (2024, 13 ביוני). ד"ר ליאור רוזמן משוכנע: טקסי איוואסקה ישראלים-פלסטיניים יקרבו את השלום. הארץ. https://www.haaretz.co.il/gallery/galleryfriday/2024-06-13/ty-article-magazine/.highlight/00000190-05ff-d067-adb0-8fff9cd50000

Aday, J. S., Bloesch, E. K., Davis, A. K., Domoff, S. E., Scherr, K., Woolley, J. D., & Davoli, C. C. (2024). Effects of Ayahuasca on Gratitude and Relationships with Nature: A Prospective, Naturalistic Study. Journal of psychoactive drugs, 1–10. Advance online publication. https://doi.org/10.1080/02791072.2024.2312980

St. Arnaud, K. O., & Sharpe, D. (2023). Entheogens and spiritual seeking: The quest for self-transcendence, psychological well-being, and psychospiritual growth. Journal of Psychedelic Studies, 7(1), 69–79. https://doi.org/10.1556/2054.2023.00263

de Sousa GM, de Oliveira Tavares VD, de Menezes Galvão AC, de Almeida RN, Palhano-Fontes F, Lobão-Soares B, de Morais Freire FA, Nunes EA, Maia-de-Oliveira JP, Perkins D, Sarris J, de Araujo DB, Galvão-Coelho NL. Moderators of ayahuasca's biological antidepressant action. Front Psychiatry. 2022 Dec 5;13:1033816. doi: 10.3389/fpsyt.2022.1033816. PMID: 36545037; PMCID: PMC9760741.

Dos Santos RG, Osório FL, Rocha JM, Rossi GN, Bouso JC, Rodrigues LS, de Oliveira Silveira G, Yonamine M, Hallak JEC. Ayahuasca Improves Self-perception of Speech Performance in Subjects With Social Anxiety Disorder: A Pilot, Proof-of-Concept, Randomized, Placebo-Controlled Trial. J Clin Psychopharmacol. 2021 Sep-Oct 01;41(5):540-550. doi: 10.1097/JCP.0000000000001428. PMID: 34166299.

Fábregas JM, González D, Fondevila S, Cutchet M, Fernández X, Barbosa PC, Alcázar-Córcoles MÁ, Barbanoj MJ, Riba J, Bouso JC. Assessment of addiction severity among ritual users of ayahuasca. Drug Alcohol Depend. 2010 Oct 1;111(3):257-61. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2010.03.024. Epub 2010 Jun 15. PMID: 20554400.

Frecksa, E., Bokor, P. & Winkelman, M. The therapeutic potentials of ayahuasca: Possible effects against various diseases of civilization. Front. Pharmacol. 7, 10.3389/fphar.2016.00035 (2016).

Hamill, J., Hallak, J., Dursun, S. M., & Baker, G. (2019). Ayahuasca: Psychological and Physiologic Effects, Pharmacology and Potential Uses in Addiction and Mental Illness. Current neuropharmacology, 17(2), 108–128. https://doi.org/10.2174/1570159X16666180125095902

Lawn, W., Hallak, J.E., Crippa, J.A. et al. Well-being, problematic alcohol consumption and acute subjective drug effects in past-year ayahuasca users: a large, international, self-selecting online survey. Sci Rep 7, 15201 (2017). https://doi.org/10.1038/s41598-017-14700-6

Palhano-Fontes, F. et al. Rapid antidepressant effects of the psychedelic ayahuasca in treatment-resistant depression: a randomized placebo-controlled trial. Psychol. Med. 15, 1–9 (2018). 

Sanches RF, et al. Antidepressant effects of a single dose of ayahuasca in patients with recurrent depression: a SPECT study. J. Clin. Psychopharmacol. 2016;36:77–81

Sarris, J. (2021). Ayahuasca use and reported effects on depression and anxiety symptoms: An international cross-sectional study of 11,912 consumers. Journal of Affective Disorders Reports. https://doi.org/10.1016/j.jadr.2021.100098

Zeifman, R. J., Palhano-Fontes, F., Hallak, J., Arcoverde, E., Maia-Oliveira, J. P., & Araujo, D. B. (2019). The Impact of Ayahuasca on Suicidality: Results From a Randomized Controlled Trial. Frontiers in pharmacology, 10, 1325. https://doi.org/10.3389/fphar.2019.01325 

ארס הקרפדה הפסיכדלית

ממדבר סונורה -

האם 5MEO-DMT 

מקל על דיכאון?

קרפדת נהר הקולורדו, Bufo alvarius, או Cane Toad, היא יצור מיוחד:

היא חלקלקה, נוצצת, עם גוון עור בצבע ירוק זית, אבל היא גם רעילה. 

הארס הלבן והחלבי שלה נועד להרעיל את הטורפים הסקרנים לגביה, ביניהם רקונים, ציפורי טרף ובעלי חיים אחרים במדבר סונורה, שנפרש במדינות קליפורניה, אריזונה וצפון מקסיקו.

לבני אדם הוא לא נעים, כלבים וחתולים הוא יכול להרוג. 

ארס הקרפדה הזו משמש טקסים שאמאניים עתיקים מקדמת דנא:

החומרים המופקים מהארס, בופוטנין ו-5-MeO-DMT (״Bufo״, או בשמו המדעי 5-methocy-N,-N-dimethyltryptamine), הם פסיכדליים רבי-עוצמה, שהשפעתם חזקה פי 4-6 מהחומר הפסיכדלי DMT (דימתילטריפטאמין). 

הקלאן, השבט המרכז אמריקאי, בנה באמצעותו מסגרות חיבור עמוק ליקום, טקסי מעבר וחוויות קבוצתיות חובקות שמזמינות לכידות ואחדות.

אמריקה עפה על הבופו.

רבים מעדיפים התנסות קבוצתית, לרוב של 20 אנשים ומעלה.

הסדנה מונחית לרוב על ידי מנחה שמאני מיומן דמיקולו, שמפריח ערך מוסף מהדינמיקה הקבוצתית במהלך ההתנסות. 

מלקקים צפרדע  

יש הטוענים כי עישון החומר מוביל לחוויה משנת חיים וגורם להשפעות עזות ויחסית קצרות טווח שנמשכות כחצי שעה ומביאות לשינויים חזקים וחיוביים.

לאורך מאות שנים, השימוש בסם נעשה באמצעות ליקוק גבה של הקרפדה,  ובימינו הוא נצרך בדרך כלל יותר כאבקה. 

הנוזל מופק על ידי חליבת בלוטות הארס הרעילות של הקרפדה ולאחר מכן ייבושו לפירורים של משחה יבשה.

שאמאנים ברחבי מקסיקו ובדרום מערב ארה"ב קוצרים ומעשנים את ה-Bufo כמיקודוזינג יומיומי, ועכשיו אלפי אנשים ברחבי ארה״ב מחפשים אחר ההבטחה המקפצת... 

טוב, ה-Bufo לא לבד.

אנחנו מצויים במהומת העשור הפסיכואקטיבי, תקופה בה חומרים הלוצינוגניים, פסיכדליים טבעיים או סינתטיים, נבחנים כטיפולים פורצי דרך לבעיות נפשיות וגופניות. 

המוכרים יותר הם הם פסילוסיבין, איוואסקה, MDMA וקטמין.

והנה, באוגוסט 2021 הגיעה הבשורה המתקפת מעולם הפארמה: 

חברת הסטארט-אפ הבריטית Compass Pathways, שאמונה על מחקרים בחומרים פסיכדליים כאמצעים חדשים לטיפול נפשי, גייסה 80 מיליון דולר למימון ניסויים קליניים באמצעות 5-MeO-DMT. 

חברת הבת שלה, Beckley Psytech, מקדמת כעת גרסה מסונתזת כימית של 5-MeO-DMT, שעשויה להינתן למטופלים כתרסיס לאף.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי מרבית המיזמים שיוצאים למסע המדקליזציה של תרופות פסיכדליות אינם מצליחים להמריא ולהבקיע את שערי FDA.  

השאלות עדיין מנקרות וההשקעה נראית בשלב זה כהרפתקאה שתוצאותיה לא ברורות: 

• האם קיימת רעילות מסכנת חיים? (מקרים של הרעלה די נדירים, אך במדינות אסיה אכילת מרק ביצי קרפדות גרמה לאינטוקסיטציה מסוכנת).

• מה הסיכון של אינטראקציה עם תרופות אחרות? (למשל, בגלל שחרור מוגבר של סרוטונין, ארס הקרפד הפסיכדלי עלול לסכן חיים בשילוב עם איוואסקה או עם תרופות SSRI). 

• מה משך השפעת החומר על הפגת תסמינים דיכאוניים? שאלה חשובה מאוד למחקרים קליניים. 

בכל אופן, יש בשורות:   

חברת הביוטכנולוגיה Cybin, המתמקדת בפיתוח תרופות פסיכדליות, הכריזה ב-2023 על ניסוי קליני ראשון בבני אדם עם המולקולה CYB004, צורה סינתטית של DMT.

בשלב הראשון של הניסוי הוערכו הבטיחות, הסבילות והאינטראקציה עם הגוף של CYB004 בקרב מתנדבים בריאים.

הצעד הזה סימן אבן דרך משמעותית עבור החברה, בדרך לפיתוח טיפולים חדשים למצבים פסיכיאטריים באמצעות חומרים פסיכדליים. 

שנה לאחר מכן הודיעה חברת atai Life Sciences שהחלה לתת מינון ראשון למטופל במסגרת חלק 2 של ניסוי קליני, שלב 2a, של חברת Beckley Psytech.

המחקר בחן את התרופה BPL-003 (המכילה 5-MeO-DMT) כטיפול נלווה לתרופות SSRI נגד דיכאון, עבור מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.

תוצאות ראשוניות מחלק 1 של המחקר, שבדק BPL-003 כטיפול יחיד, הראו שמנה בודדת הייתה בטוחה ונסבלת, עם אפקט אנטי-דכאוני מהיר וממושך.

תוצאות ראשוניות מחלק 2, הבודק BPL-003 בשילוב עם SSRI, צפויות במחצית הראשונה של 2025.

מה אנחנו יודעים על Bufo?

הבופו מסווג בארה״ב כסם Schedule I, כלומר החוק אוסר לייצר, להפיץ, להחזיק, למכור או לקנות אותו בכל מדינות הפדרציה. 

במקסיקו, לעומת זאת, לא חלה כל רגולציה על החומר. 

הסטלה של טייסון

המתאגרף לשעבר מייק טייסון ניסה לראשונה את ה-5MEO-DMT. 

טייסון שיתף את ג'ו רוגאן בפודקאסט שלו וסיפר שהחומר הפיל אותו מהרגליים ושינה את חייו באופן מהותי -

״נתקלתי בדבר הזה שנקרא קרפדה. עישנתי את התרופה, את הסם, איך שתרצה לקרוא לזה... ואחר כך כבר לא הייתי אותו בנאדם. אני מסתכל על החיים אחרת, אני מסתכל על אנשים אחרת. זה כמעט כמו למות ולהיוולד מחדש... זה בלתי נתפס. ניסיתי להסביר את זה לכמה אנשים, לאשתי, אבל אין לי מילים להסביר את זה. זה כמעט כאילו אתה גוסס, אתה כנוע, אתה עניו, אתה פגיע - אבל אתה עדיין בלתי מנוצח״.

תמיכה מחקרית

מחקר שפורסם ב-2018 מעלה כי גם לאחר שימוש אחד בלבד ב-5MEO-DMT סינתטי, דיווחו 362 מהמבוגרים המשתתפים כי חוו הקלה בחרדה, דיכאון וסימפטומים של תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).

לא פחות מ-80% מהנשאלים דיווחו על שיפור בחרדה ובדיכאון לאחר השימוש.

שיפורים אלה הופיעו בשילוב השפעות מיסטיות חריפות יותר במהלך חוויית 5-MeO-DMT, כמו גם לעלייה בתפיסת המשמעות האישית והרוחנית של החוויה.

השיפורים היו קשורים גם לאמונות חזקות יותר שההתנסות תרמה  לקיום רווחה ושביעות רצון מהחיים.

מחקר מעניין חושף כיצד DMT משנה את עיבוד המידע הוויזואלי במוח ויוצר הלוצינציות חזקות באמצעות הרחבת האזורים בשדה הראייה שאליהם מגיבים נוירונים בקורטקס החזותי הראשוני (Lapo Pais et al, 2024). 

שינוי זה עשוי להסביר מדוע משתמשי DMT חווים לעתים קרובות עיוותים חזותיים, כמו טשטוש בראייה ההיקפית וראיית מנהרה.

המחקר כלל 11 משתתפים ששאפו DMT שהופק מקליפת עץ. באמצעות סריקות MRI, החוקרים הבחינו כי DMT הגדיל משמעותית את גודל השדות הקולטניים של הנוירונים בקליפת המוח החזותית, במיוחד עבור נוירונים שבדרך כלל מעבדים ראייה היקפית.

שינוי זה באופן שבו מעובד מידע חזותי עשוי להסביר את החוויות החזותיות העזות (ולעתים מציפות) עליהן מדווחים המשתמשים. 

האם נפתח עידן חדש של טיפולים לא-קונבנציונאליים בהפרעות נפשיות? 

איך יוצרים וצורכים את הסם?

הבופו מעושן ישירות דרך צינור או מכשיר כמו סיגריה אלקטרונית והוא נכנס למחזור הדם במהירות ויוצא ממנו מהר.

התרופה נאספת מהקרפדה כשהיא יוצאת מתרדמת החורף שלה, ע״י חליבה של בלוטות הארס שלה.

הארס שנאסף מיובש ומיוצר ממנו גביש אבקתי שניתן לעשן אותו (הגרסה הסינתטית מעושנת באופן שונה).

ההזיות ש-Bufo מייצר מתחילות מהר מאוד, תוך דקות ספורות, ונמשכות 20-60 דקות.

לעתים קרובות, אנשים שנטלו בופו מתארים את החוויה כאיחוד עם היקום ותחושה של לידה מחדש.

יש כאלה שמתארים מיזוג עם האל או חיבור פנימי עם מקור אלוהי.

אחרים חווים צבעים או דפוסים חוזרים ויש כאלה שחווים חוויות של גלגולים קודמים.

יש מי שמדווח על חוויה יותר פיזית:

הם מתגלגלים, בועטים ומטולטלים בחוזקה, ויש כאלה שנותרים שקטים ומדיטטיביים. יש כאלה שצוחקים, אחרים יורקים או מגמגמים.

בדומה לסמים פסיכדליים אחרים, כמו אקסטזי או LSD, עולות גם כאן שפע מחשבות וההנחה היא כי המפתח לשילוב עם טיפול נפשי הוא לפנות להן מקום (כאמור, אחרי שתעבור לגליזציה ומדקליזציה). 

המשתמשים מדווחים כי הבופו מחזיר את המתנסה בו למרחבים יפיפיים של מחילה, אהבה ואחדות עם היקום.

נו שוין. 

סיכונים

מורכב לשלב את התרופה בחיים וההמלצה שלנו היא בהחלט להמתין להבשלת התהליך הפרמקולוגי. 

המשתתפים הופכים רגשניים,לעיתים מתייפחים ללא שליטה ביום שלאחר נטילת הבופו. 

ויש המדווחים כצפוי, על סטלה רעה, שעלול להסתיים במשבר נפשי.

סיבוכים 

בופו אינו שיקוי פלאים ובדומה לכל חומר פסיכואקטיבי, גם בו קיימים סיכונים, סיבוכים ותופעות לוואי. 

• משתמשים דווחו על אובדן הכרה ועל דיכוי נשימתי לטווח קצר.

• חשוב גם להתרחק מהונאה ע״י ״מדריכים״ מסוכנים או מזויפים שאינם בעלי מוניטין בתחום. 

• הבופו עלול לעורר רה-אקטיבציה של טראומות, למשל בקרב מתמודדים עם אירועים טראומטיים שאינם מעובדים דיים. 

• ברמה הביוכימית שחרור מופרז של קטאכולמינים עלול לגרום להרעלת סרוטונין, תופעה שמוכרת גם מ-MDMA, מ-LSD ומחומרים משני תודעה נוספים. 

עדכון אחרון: 

21 באוגוסט 2024

מקורות:

atai Life Sciences. (2024, April 24). atai Life Sciences announces dosing of first patient in Part 2 of Beckley Psytech's Phase 2a study exploring BPL-003 adjunctive to SSRIs in patients with treatment-resistant depression. BioSpace. https://www.biospace.com/article/releases/atai-life-sciences-announces-dosing-of-first-patient-in-part-2-of-beckley-psytech-s-phase-2a-study-exploring-bpl-003-adjunctive-to-ssris-in-patients-with-treatment-resistant-depression/

Carpenter, D. E. (2020, February 2). 5-MeO-DMT: The 20-minute psychoactive toad experience that’s transforming lives. Forbes. https://www.forbes.com/sites/davidcarpenter/2020/02/02/5-meo-dmt-the-20-minute-psychoactive-toad-experience-thats-transforming-lives/?sh=59085e4a38a1

Cybin announces approval of first-in-human dosing of its proprietary DMT molecule CYB004. (2023, February 1). Business Wire. https://www.businesswire.com/news/home/20230201005381/en/Cybin-Announces-Approval-of-First-in-Human-Dosing-of-its-Proprietary-DMT-Molecule-CYB004

Davis, A. K., So, S., Lancelotta, R., Barsuglia, J. P., & Griffiths, R. R. (2019). 5-methoxy-N,N-dimethyltryptamine (5-MeO-DMT) used in a naturalistic group setting is associated with unintended improvements in depression and anxiety. The American Journal of Drug and Alcohol Abuse, 45(2), 161-169. https://doi.org/10.1080/00952990.2018.1545024

Erdelyi, K. M. (2021, January 15). Psychedelic toad medicine: Could this ancient remedy help you? Psycom. https://www.psycom.net/psychedelic-toad-medicine

Pais, M. L., Teixeira, M., Soares, C., Lima, G., Rijo, P., Cabral, C., & Castelo-Branco, M. (2024). Rapid effects of tryptamine psychedelics on perceptual distortions and early visual cortical population receptive fields. NeuroImage, 297, Article 120718. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2024.120718

מהי הרפיית שרירים מתקדמת? 

הרפיית שרירים פרוגרסיבית (PMR), שנקראת גם שיטת ג׳ייקובסון, או או מדיטציית ״סריקת גוף״, היא טכניקה טיפולית הכוללת כיווץ והרפייה הדרגתיים של שרירים ספציפיים בגוף.  

השיטה הוצגה לראשונה באוניברסיטת הרווארד, על ידי ד״ר אדמונד ג׳ייקובסון, פסיכיאטר, נוירולוג, פסיכולוג ופיזיולוג אנגלי. 

ג׳ייקובסון המציא את טכניקת PMR כדרך לסייע למטופליו להתמודד עם חרדה, והוא נחשב מחלוצי הטיפול הנפשי המשלב גוף ונפש (כמו שיטת ביופידבק וטיפול בהפרעות פסיכוסומטיות). 

הוא סבר כי עבודה גופנית, באמצעות כיווץ והרפיית שרירים, עשויה לתרום גם לבריאות הנפשית. 

והוא צדק.

איך PMR עובדת?

תגובת הרפיה היא מצב פיזיולוגי שמאט את הנשימה ואת קצב הלב ומפחית את לחץ הדם, הפוך מתגובת הגוף למצבי לחץ.

ע״י התמקדות במתיחה והרפיה של השרירים – כל אחד באופן אינדיבידואלי – האדם מתמקד ברגע העכשווי.

כאשר הקשב נודד, ניתן להתמקד מחדש בתחושה של הגוף ככל מתקדם בתרגיל.

התהליך עצמו מעודד קשיבות לגוף, למחשבה ולרגש (מיינדפולנס). 

מהי המטרה של טכניקת PMR?

מטרת ה-PMR היא לקדם תגובת הרפיה, שגורמת לגוף לעבור ממצב דרוך ואקטיבי למצב רגוע יותר.

הרפיה מניעה תהליך פיזיולוגי מרגיע, שמתבטא למשל בנשימה וקצב לב איטיים יותר ורמות נמוכות יותר של לחץ דם ושחרור קורטיזול.

אנשים יכולים ליצור תגובת הרפיה ע״מ להקל על מתח או חרדה, לעזור לעצמם להירדם או לשחרר שרירים מתוחים.

רבים משתמשים ב-PMR בסוף תרגול יוגה, כסוג של מדיטציה.

היתרון המרכזי של PMR הוא הפחתת מתח מנטלי ופיזי. 

כשמרגישים מתח יכולה להתעורר תגובת הלחץ של הגוף, מה שמעלה את קצב הנשימה והלב ומשחרר הורמוני לחץ, כמו אדרנלין וקורטיזול.

בטווח הקצר השינויים האלה אינם מזיקים ויכולים להועיל במצבי חירום,

אבל להישאר מתוחים הרבה זמן זה כבר פגיעה בבריאות. 

למשל, היא יכולה לגרום למתח בשרירי הצוואר והכתפיים, לתרום לכאבי ראש או מיגרנות, להחמיר תסמינים של מצבים כרוניים (למשל כאב כרוני, אסטמה והפרעות בעיכול), לתרום לדחף מיני נמוך ולבעיות בפוריות ולהעלות את הסיכון ללחץ דם גבוה, למחלות לב ולשבץ. 

התנסות בטכניקת PMR

כל היופי הוא שהתהליך ממש פשוט.

לרוב, האדם מתחיל בכפות הרגליים ועובד במעלה הגוף, כשהוא לוקח נשימות עמוקות ואיטיות במהלך התרגול, אבל הסדר לא קריטי. 

הנה, צפו בסרטון ההדרכה (באנגלית):

או נסו את 5 הצעדים הבאים: 

 1. מצאו מקום שקט ושליו לביצוע התרגול. שבו על כיסא, שכבו על הרצפה או במאוזן על כל משטח ישר שמתאים לכם .

אם בא לכם, עצמו עיניים, לא חייבים. 

 2. שמרו על פה סגור, שאפו עמוקות ובאיטיות דרך האף.

נשפו באיטיות דרך הפה ודמיינו איך המתח משתחרר מהגוף.

 3. חזרו על הנשימות העמוקות עוד 3-4 פעמים.

אם מרגישים סחרחורת, נשמו בטבעיות.

 4. בשאיפה החמישית מתחו  את שרירי הבהונות וכפות הרגליים וספרו עד 4.

לאחר מכן נשפו באיטיות דרך הפה ואז שחררו בהדרגה את כפות הרגליים המכווצות. 

5. חזרו על השלב הקודם, הפעם עם שרירי השוקיים.

כווצו את שרירי השוק תוך כדי שאיפה ואז שחררו בנשיפה. 

חזרו על דפוס זה של מתיחת השרירים תוך כדי שאיפה ואז הרפייתם תוך כדי נשיפה, לאורך כל הגוף:

• ברכיים

• ירכיים

• טוסיק

• בטן

• כפות ידיים (ע״י כיווץ לאגרופים)

• זרועות

• כתפיים (ע״י משיכתן לכיוון האוזניים)

• לסת (ע״י הידוק השיניים ושחרור)

• פנים (ע״י ׳מעיכת׳ שרירי הפנים ושחרור).

אחרי ששחררתם מתח מחלק אחד בגוף, קחו כמה נשימות עמוקות לפני שתמשיכו לאיבר הבא.

עם כל נשיפה דמיינו שאתם דוחפים החוצה את המתח. 

בסוף התרגיל מומלץ להישאר בלי תזוזה כמה דקות, כדי להתחבר למה שמרגישים. 

כשקמים, פוקחים עיניים באיטיות ויוצאים מתנוחת בעדינות התרגול. 

יעילות של PMR במחקרים קליניים

פינוי זמן להרפיה באופן קבוע או שימוש בטכניקות הרפיה יכולים להפחית את השפעתו של מתח. ל-PMR יכולות להיות גם תועלות ספציפיות, בהן: 

• הפחתת תדירות מיגרנות – מחקר שפורסם ב-2016 מצא כי תרגול PMR הפחית את מספר אפיזודות המיגרנה של המשתתפים ואף נירמל סוג מסוים של גלי מוח שרופאים מקשרים למיגרנה. 

• הפחתה של כאבי גב תחתון – השיטה עשויה להועיל במקרים של כאבים קלים עד מתונים. 

• הפחתת חרדה דנטלית – מחקר מ-2018 מצא כי בקרב אנשים שהפחד מהגעה לרופא השיניים מונע מהם לקבל טיפול חיוני, תרגול PMR הפחית משמעותית את החרדה, ואף תסמיני דיכאון.  

• עזרה לאנשים בבתי חולים – אנשים עם כוויות נטים לחוות רמה גבוהה של חרדה. מחקר מ-2019 מצא שהם חווים שינה איכותית יותר וחשים פחות חרדה לאחר תרגול PMR.

מרבית המחקרים עד כה כללו מספר נמוך מדי של משתתפים, מה שדרוש עוד מחקר על יישומים ספציפיים של PMR. 

נעקוב ונעדכן. 

איך מתחילים לתרגל PMR?

 להקצות בכל יום זמן ל-PMR (למשל לפני השינה), לבחור בחלל שקט ורגוע לתרגול, להשתמש במדריכי שמע או וידאו לשם הדרכה בתהליך, להקשיב למוזיקה מרגיעה ולתרגל באופן קבוע כדי לייצר רוטינה.

 מי שאינו מוצא את טכניקת ה-PMR יעילה יכול לפנות לטכניקות רבות אחרות, למשל:

• תרגילי נשימות, כמו נשימת קופסא.

• מדיטציה

• מיינדפולנס

• יוגה

• תרגילי ויזואליזציה

• היפנוזה עצמית

ניתן לנסות גם גישות אחרות, העיקר שתמצאו מה שהכי נוח ועובד. 

ולבסוף:

אם אתם עדיין מתקשים להירגע בהרפיית שרירים, או שמצב הרפיה מעורר חרדה והתסמינים הנפשיים מטרידים, דברו איתנו אן עם רופא המשפחה. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Chou R, Deyo R, Friedly J, Skelly A, Hashimoto R, Weimer M, Fu R, Dana T, Kraegel P, Griffin J, Grusing S, Brodt ED. Nonpharmacologic Therapies for Low Back Pain: A Systematic Review for an American College of Physicians Clinical Practice Guideline. Ann Intern Med. 2017 Apr 4;166(7):493-505. doi: 10.7326/M16-2459. Epub 2017 Feb 14. PMID: 28192793.

Harorani M, Davodabady F, Masmouei B, Barati N. The effect of progressive muscle relaxation on anxiety and sleep quality in burn patients: A randomized clinical trial. Burns. 2020 Aug;46(5):1107-1113. doi: 10.1016/j.burns.2019.11.021. Epub 2019 Dec 18. PMID: 31862277.

Meyer, B., Keller, A., Wöhlbier, HG. et al. Progressive muscle relaxation reduces migraine frequency and normalizes amplitudes of contingent negative variation (CNV). J Headache Pain 17, 37 (2016). https://doi.org/10.1186/s10194-016-0630-0

Lusia Stopa (2021). Imagery in Cognitive-Behavioral Therapy. Guilford Press.

מה זה FAS?

הפרעות ספקטרום האלכוהול העוברי (FASD) הן קבוצה של 5 הפרעות הכוללות בעיות פיזיות, ליקויי בלמידה וקשיי התנהגות, כאשר לעתים קרובות האדם הסובל מ- FASD מתמודד עם שילוב רב-בעייתי. 

הפרעות אלה משמשות לסיווג ההשפעות הגופניות והנוירולוגיות רחבות הטווח שנגרמות לעובר עקב חשיפה לאלכוהול לפני הלידה, ובעיקר לנוכחות של אתנול בשליה. 

FAS הוכרה לראשונה רק בשנת 1973, על ידי שני רופאים מסיאטל, ג׳ונס וסמית. 

ישנן בסך הכל חמש הפרעות המרכיבות הפרעות בספקטרום האלכוהול העוברי:

• תסמונת אלכוהול עוברית (FAS).

• תסמונת אלכוהול עוברית חלקית (pFAS).

• הפרעה נוירו-התפתחותית הקשורה לאלכוהול (ARND).

• הפרעה נוירו-התנהגותית הקשורה לחשיפה לאלכוהול טרום לידתי (ND-PAE).

• מומים מולדים הקשורים לאלכוהול (ARBD).

תסמינים

קיימים מספר ביטויים נוירולוגיים המאפיינים ילדים הסובלים מתסמונת אלכוהול עוברית:

• נפח מוח קטן יותר מהנורמה.

• פגמים באונה הפרונטלית.

• פגיעה בכפיס המוח (corpus callosum).

• פגיעה בצרבלום.

• פגיעה בהיפוקמפוס.

• פגיעה בגרעיני הבסיס.

• תקשורתיות נמוכה יותר בין חלקים שונים במוח.

קשר עם אוטיזם

בכל הנוגע לקשר בין תסמונת אלכוהול עוברית לאוטיזם נמצא כי ילדים שנחשפו לרמות גבוהות של אלכוהול במהלך ההריון הינם בעלי סיכון מוגבר לפתח הפרעות על הספקטרום האוטיסטי.

מחקרים בתחום מצביעים על כך שעד כ- 72% מכלל הילדים הסובלים מתסמונת אלכוהול עוברית עומדים בקריטריונים התואמים לאבחנה של אוטיזם. 

קשר עם ADHD

תסמונת אלכוהול עוברית נמצאה גם כגורם סיכון משמעותי להתפתחותן של הפרעות קשב וריכוז (ADHD), וקשר זה עובד באופן דו-כיווני, כך ש-ADHD מנבאת סיכון מוגבר לתסמונת אלכוהול עוברית.

סטטיסטית, מבוגרים עם תסמונת אלכוהול עוברית הם בעלי סיכון גבוה יותר לפתח הפרעות פסיכיאטריות ובפרט הפרעות אישיות והתמכרויות.

לצד זאת, מבוגרים עם FAS הם דווקא בעלי סבירות גבוהה יותר להיות מועסקים באופן יציב וקבוע, להחזיק בתואר אקדמי ולחיות באופן עצמאי.

אבחון

במקרים הקשים ביותר ניתן לאבחן FAS כבר בעת הלידה, אולם התכונות הפיזיות האופייניות בולטות בייחוד בטווח הגילים 8 חודשים עד 8 שנים. 

מתי מתפתחת תסמונות האלכוהול העוברי?

מוח התינוק, ליבו וכלי הדם שלו, מתחילים להתפתח בשבועות הראשונים של ההיריון.

לעיתים  עוד לפני שהאם יודעת על קיום ההריון.

פגמים בתווי הפנים של התינוק, בליבו, או באיברים אחרים עלולים להיגרם כתוצאה משתיית אלכוהול במהלך השליש הראשון של ההיריון.

האם FAS היא הפרעה גנטית?

אין ראיות לכך שתסמונת אלכוהול עוברית הינה גנטית או מועברת בתורשה.

התסמונת יכולה להתרחש רק במקרים בהם התקיימה צריכת אלכוהול של האם במהלך תקופת ההריון.

על כן, ניתן לומר כי אישה הסובלת בעצמה מתסמונת אלכוהול עוברית אינה בעלת סיכון מוגבר לשאת עובר עם FAS, אלא אם תצרוך בעצמה אלכוהול במהלך ההריון.

מניעה

למרות שאין דרך לאבחן את תסמונת האלכוהול העוברית לפני לידת תינוק, רופאים יכולים להעריך את בריאות האם והתינוק במהלך ההיריון ועל פיה לקבוע את מידת הסיכון לפיתוח הסינדרום.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

17 בדצמבר 2023

כתיבה:

מאיה לוי, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית,

עם מומחי מכון טמיר 

מקורות:

Vorgias D, Bynum FD, Bernstein B. Fetal Alcohol Syndrome. [Updated 2023 May 27]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK448178/

חרדה במצב הרפיה

חרדה במצב הרפיה - Relaxation-Induced Anxiety היא מצב בו דווקא הרפיה גופנית נינוחה נחווית כאירוע מפחיד ומאיים.  

התופעה הלא אינטואיטיבית הזאת זוהתה לראשונה ב-1980, אולם חשוב לציין כי לא מדובר באבחנה פסיכיאטרית ולא נדרש בהכרח טיפול, אלא אם כן הפחד מפריע לחייו של האדם. 

מכיוון שטכניקות הרפיה הן טכניקות טיפול בהפרעות חרדה, ברור שטכניקות כאלה הן Big No No עבור מי שפוחדים מהרפיה.

הטכניקות הללו, כמו תרגול נשימות עמוקות, רק ייצרו אצלם יותר מתח, חוסר נוחות ודאגה. 

נכון, זה נשמע פרדוקסלי לגמרי, אבל זה פרדוקס אמיתי:

עבור לא מעט אנשים, פעילות גופנית, האזנה למוזיקה ואפילו חופשה יכולים לעורר חרדה חזקה.

מי שסובל מהמצב הזה מצליח אמנם להירגע במצבים מהנים כאלה, אבל מרגע שמתחיל הרוגע, מתהווה לה גם חרדה מאיימת:

במקום ליהנות מהרגיעה קצב הלב יעלה, הנשימה תואץ, השרירים יהפכו מתוחים והאיש שלנו יחוש עצבני ומוטרד הרבה יותר ממצבים סטרסוגניים שבאמת מלחיצים. 

חרדה במצב הרפיה היא פחד מפני ההרפיה עצמה, או פחד שמתגבר זמן קצר לאחר שהושגה הרפיה. 

מי שסובל מסוג ייחודי זה של חרדה יכול, למשל, לא לסבול עיסוי בגלל שהוא חרד מהתחושה הפיזית שנוצרת כשהמתח משתחרר מהשרירים והצוואר והכתפיים הופכים רפויים. 

יש גם מי שפוחדים מההיבטים המנטליים של ההרפיה, כמו מחשבות לא רצוניות שנכנסות לראש כשפתאום נהיה שקט, אחרים חוששים מההשלכות החברתיות של פעילויות מרגיעות, למשל שאחרים יתפסו  אותם כעצלנים. 

לבסוף ,יש כאלה שמפחדים שיחושו אובדן שליטה או שידאגו מכך שאינם באמת נרגעים. 

חרדה במצב הרפיה נפוצה יחסית: 

ממחקר בו השתתפו 300 סטודנטים, רובם נשים לבנות בנות 21, עלה כי כ-15% מהנבדקים חוו חרדה במצב הרפיה. 

בקרב אנשים עם הפרעות חרדה, ייתכן והשיעור מגיע לכדי 50%. 

למרות שהסיבה המרכזית לחרדה במצבי הרפיה אינה ידועה עדיין,  מחקרים אינטגרטיביים של התערבויות גוף-נפש מנסה להתחקות אחריה.

יחד איתם עולים רעיונות מעשיים שיכולים לעזור בהתמודדות עם מצב זה. 

הנה כמה טכניקות שיכולות להיות שימושיות לרגיעה במצבי הרפיה:

• קרקוע (Grounding)

• כניסה הדרגתית למצב הרפיה

• תרגול מיינדפולנס

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Heide, F. J., & Borkovec, T. D. (1983). Relaxation-induced anxiety: Paradoxical anxiety enhancement due to relaxation training. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51(2), 171–182. https://doi.org/10.1037/0022-006X.51.2.171 

Luberto, C., Cotton, S., & McLeish, A. (2012). OA14.01. Relaxation-induced anxiety: predictors and subjective explanations among young adults. BMC Complementary and Alternative Medicine, 12(Suppl 1), O53. https://doi.org/10.1186/1472-6882-12-S1-O53

טיפול תמיכתי-אקספרסיבי הוא פסיכותרפיה פסיכודינמית מבוססת-ראיות שנמצאה יעילה לטיפול בהתמכרויות. 

מטרת הטיפול התמיכתי-אקספרסיבי היא לעזור למטופל להשיב שליטה על קשייו, לצבור תובנה ולתרגל שליטה עצמית לגבי השימוש. 

הטיפול פותח על ידי הפסיכולוג לסטר לובורסקי והוא מבוסס על התיאוריה לפיה ההתפתחות של שימוש בעייתי בחומרים, בדומה להתפתחות האישיות, מושפעת מהתנסויות חיים מעצבות.

בסיס תיאורטי

טיפול תמיכתי-אקספרסיבי שואב את מקורותיו מהאוריינטציה הפסיכודינמית, שמקורה בתיאוריה הפסיכואנליטית של פרויד, הטוענת שבעיות פסיכולוגיות נעוצות בילדות: 

בעיות פסיכולוגיות יכולות להתרחש לצד בעיות שקשורות לצריכת חומרים ויכולות להיות מטופלות ע״י צבירת מודעות, התמודדות והתגברות על קונפליקטים פנימיים ודפוסים לא יעילים במערכות יחסים. 

הטיפול מתמקד בהתנהגות המתמכרת כחלק מהקשר נרחב יותר,  של המטופל עצמו ושל מערכות היחסים בחייו. 

 מסלול טיפוסי של טיפול בשיטה זו מורכב מ-16-30 מפגשים בני כשעה.

טיפול תמיכתי-אקספרסיבי מורכב משני רכיבים עיקריים: 

• טכניקות תמיכתיות המסייעות למטופל להרגיש בנוח לדון בחוויות האישיות שלו 

• טכניקות אקספרסיביות שעוזרות לו לזהות ולהתגבר על דפוסי מרכזיים במערכות יחסים. 

התהליך מתמקד בעבודה על:

 1. חוויות רגשיות, למשל דרך זיהוי ותיוג הרגשות שהאדם חווה.

 2. תקשורת בין המטפל למטופל.

 3. פרשנות של מה שעולה במפגשים הטיפוליים. 

במהלך טיפול תמיכתי-אקספרסיבי המטפל והמטופל חוקרים וצוברים תובנות ביחס לקונפליקטים שהתפתחו בעקבות החוויות המוקדמות של המטופל וביחס לאופן שבו הם מיוצגים במצבים ובמערכות יחסים בהווה.

כמו סוגים אחרים של פסיכותרפיה, טיפול תמיכתי-אקספרסיבי יכול לטפל בבעיות נפשיות מגוונות, בהן חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, בעיות בינאישיות, מצוקה פסיכולוגית, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעת חרדה חברתית וכמובן התמכרויות. 

עבור מי מתאים הטיפול?

תוצאותיו הטובות ביותר של הטיפול נמצאו בשילוב בינו לבין ייעוץ בנושא גמילה מסמים, בעיקר אצל מתמודדים/ות עם תחלואה כפולה. 

גישה טיפולית זו משפיעה גם על האופן בו אנשים חושבים, מרגישים ומתנהגים, בכך שהיא מקדמת מיומנויות התמודדות טובות יותר, שיקוף עצמי, תובנות וצמיחה רגשית. 

יעילות

מחקרים הראו שטיפול תמיכתי-אקספרסיבי אפקטיבי יותר מייעוץ בנושא סמים בטיפול בהפרעות שימוש בחומרים חמורות, והשיפור נמשך כ-12 חודשים לאחר סיום הטיפול. הטיפול עשוי להתאים במיוחד למטופלים עם הפרעות שימוש בחומרים חמורות והפרעת שימוש בקוקאין כאשר הם פתוחים לשוחח ולחקור את חוויותיהם הפנימיות. 

בטיפול מתמשך באמצעות מתדון (אדולן), היתרונות של טיפול תמיכתי-אקספרסיבי כוללים הפחתה של שימוש בסמים וצורך בפחות מתדון ותחזוקה של הישגי הטיפול. עוד תועד שיפור בתעסוקה מבחינת מס׳ ימי העבודה וגובה השכר. 

למרות שפסיכותרפיה תמיכתית-אקספרסיבית נחקרה גם בהקשר של הפרעות שימוש בחומרים וגם של בעיות נפשיות אחרות, עדיין ידוע מעט לגבי אילו אסטרטגיות הן האפקטיביות ביותר או מתי אופטימלי למטפל להשתמש בטכניקות תמיכתיות להבדיל מאקספרסיביות. 

למרות שיש פרוטוקול, הוא גמיש יחסית בטיפול זה.

טיפול תמיכתי-אקספרסיבי הוא טיפול לא-מנחה, כלומר המטופל ולא המטפל הוא זה שמחליט במה חשוב להתמקד: 

המטפל הוא היד המכוונת והמטופל חייב לעבוד קשה, ובכלל זה להיות פגיע, להיפתח ולהתחייב לתהליך הטיפולי. 

בכל סוג של טיפול בהתמכרות, חשוב גם לזכור כי מציאות ההחלמה כוללת התמודדות עם דחפים, השתוקקות (״קרייבינג״) ואפילו חזרה אחורה, כך שכנות של המטופל במהלך הטיפול היא הכרחית. 

מי שחש כי טיפול תמיכתי-אקספרסיבי יכול להועיל לו או לאדם שיקר לו, כדאי שישקול את הצעדים הבאים:

 לבקש הפנייה – רופא המשפחה או יועץ התמכרויות יכול להפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש שמוסמך לספק טיפול תמיכתי-אקספרסיבי.

לבחור במטפל המתאים – כשבוחרים מטפל יש לשקול לא רק את האיכויות שלו אלא גם את רמת הנוחות שהמטופל חש מולו. 

לשקול ״שופינג״ של מטפל – אם אין תחושת חיבור עם המטפל או שיש תחושה שהמפגשים לא עוזרים, אפשר לנסות מטפלים אחרים, עד שמרגישים בנוח עם מישהו.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מהי היפומאניה?

היפומאניה, או פאזה היפומאנית, היא אפיזודה של מצב רוח ושינוי התנהגותי האופיינית לבעיות נפשיות מסוימות, בעיקר להפרעה דו קוטבית מסוג II וציקלוטימיה. 

בעוד שהיא דומה במידה רבה למאניה, אפיזודה של היפומאניה חמורה פחות ונמשכת פחות זמן.

היפומאניה היא מצב בו מצב הרוח של אדם הופך - באופן עקבי ושאינו אופייני לו - למרומם, אופורי, גלוי לב או עצבני.

האדם עשוי גם לחוות עלייה יוצאת דופן ועקבית בפעילות או ברמת האנרגיה. 

כדי שתוגדר כהיפומאנית, כל פאזה כזו חייבת להימשך לפחות 4 ימים.

סטטיסטית, רוב המופעים הקליניים ההיפומאניים נמשכים בין יומיים למספר שבועות.

היפומאניה דומה למנת-יתר של ממריצים, כמו ריטלין, אבל היא אינה תוצאה של נטילת תרופות או חומרים סטימולנטים. 

כך מתארת כריטיסנה בוסיץ׳ את החוויה הסובייקטיבית שלה במהלך היפומאניה:

״בשבילי, מצבים היפומאניים הם תקופות של אושר טהור, רמות אנרגיה גבוהות יותר ותפוקה מוגברת.

אבל הם מגיעים גם עם מעט מאוד שינה (ויכולת לתפקד בלעדיה), מחשבות רצות, עצבנות קיצונית והוצאות כספים מוגזמת״.

תסמינים של היפומאניה 

להיפומאניה יש סימפטומים שונים ורבים, כולם קשורים בצורה זו או אחרת לשינויי מצב רוח. 

מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית מתקשים לשלוט במעברים החדים לעבר מצב רוח מרומם או דיכאוני. 

ה-DSM-5, המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיותֿ, מונה את התסמינים הבאים: 

• גרנדיוזיות או הערכה עצמית מנופחת.

• הפחתה ניכרת בצורך לישון.

• עלייה בדברנות או תחושה של האדם שהוא נדחף להמשיך לדבר.

• מחשבות דוהרות.

• הסחת דעת בקלות וקושי בריכוז.

• עלייה בפעילויות מוכוונות מטרה - חברתיות, מיניות (היפרסקסואליות), אקדמיות או מקצועיות. 

• אי-שקט פסיכומוטורי - תחושה של חוסר-נחת תזזיתי וחרדתי שמתבטא לעיתים בתנועות לא רצוניות.

• משיכה עזה לפעילויות מרגשות, שלרוב טומנות בחובן השלכות לא רצויות. 

איך לדבר עם אדם יקר שנמצא בהיפומאניה?

קודם כל, החוויה יכולה להיות היא די מוזרה עבורך:

האדם שאתם מכירים - בן זוג, חבר, הורה או ילד - מתנהג אחרת, חושב במהירות, מעלה רעיונות שבהקשר אחר יכלו להיות מבריקים וישימים, ובכל זאת, הוא צריך עזרה. 

חשוב קודם כל להירגע.

מדובר במצב זמני.  

אחרי שנרגעת, אפשר להזמין את המתמודד לשיחה כנה על המצב הנפשי ועל הצורה בה הוא משפיע עליהם.

גלו עניין ובעיקר הקשיבו למה שיש לו לומר.

שימרו על איזון - אל ׳תעופו׳ איתו ואל תבטלו את דבריו.

באמצעות שיח גלוי וכן תוכלו לשפר את ההבנה, לקלוט מה עובר עליו ולסייע לו לחצות את האפיזודה בשלום, תוך קבלת טיפול מקצועי מתאים. 

אבחון

במתן אבחנה של היפומאניה, ע״י פסיכיאטר או פסיכלוג קליני, נלקחים בחשבון כמה משתנים.

למשל, אדם שחווה פאזה היפומאנית חייב לחוות לפחות 3 ינויי מצב רוח ממושכים, על פני 4 ימים לפחות. 

זאת ועוד, כדי לאשר אבחנת היפומאניה צריכים להתקיים התנאים הבאים:

 1. שינויים לא אופייניים בתפקוד היומיומי.

 2. שינויים ניכרים במצב הרוח והתפקוד. 

 3. אין לאפיזודה מאפיינים פסיכוטיים, היא אינה גורמת ללקות משמעותית בתפקוד ואינה מחייבת אשפוז בבי״ח פסיכיאטרי. 

 4. האפיזודה אינה נגרמת כתוצאה משימוש בסמים או טיפול תרופתי (מצב כזה נקרא היפומניה מישנית).

כשלאדם יש את כל המאפיינים הללו, איש המקצוע יכול לאבחן היפומאניה.

אישיות היפומאנית

האישיות ההיפומאנית מתייחסת יותר לאופי ופחות למצב נפשי.

אפשר להתייחס אליה כנקודה ההפוכה לאישיות הדיכאונית על ספקטרום המצב רוח.

אנשים עם אישיות היפומאנית נוטים למצב רוח מרומם, אנרגטי, חריף ושנון, תוך שהם מנכיחים את עצמם באופן היפר-חברותי. אבל למרות שהם לרוב אטרקטיביים, הם לפעמים טיפה מעייפים.

במישור הגלוי הם פלרטטנים ורהוטים מילולית אבל לצד זה, הם חלשים ביכולת לאהוב ובאמפתיה, ולפעמים ממש קשה להם להיות לבד.

בסגנון הקוגניטיבי שלהם יש חוסר שיטתיות ושפע עיוותים קוגניטיביים.

בהקשר התעסוקתי, בעלי האישיות ההיפומאנית נוטים להיות מכורים לעבודה. הם מעורבים הרבה פעמים בפרויקטים גרנדיוזיים שדורשים 'ספרינטים' ופחות בריצות ארוכות. קשה להם לווסת את הקצב. 

הם מושפעים ביולוגית מטמפרמנט מולד וידועים כבעלי אנרגיה גבוהה, חיפוש אחר ריגוש וקושי עם חופש מהיסח הדעת.

לעיתים הם מציגים אפקט שלילי, כשלעיתים מופיעות אפיזודות של זעם פתאומי ובלתי נשלט.

החמרת רף האבחון ב-DSM-5

קריטריון האבחנה עבור היפואמניה עבר שינוי ב-DSM-5 ביחס ל-DSM-4 שקדם לו:

אבחנה של אפיזודה היפומאנית, ה-DSM-5 מחייבת שהאדם יהיה אנרגטי או אקטיבי מדי, בעוד שה-DSM-4 מציב את שני אלה כסימפטומים בלבד.

כלומר, לפי ההגדרה הישנה אדם יכול לחוות היפומאניה גם אם אינו אנרגטי או אקטיבי יתר על המידה, שכן כדי לאבחן את המצב - המטופל אינו צריך לענות על כל הסימפטומים. 

הגדרת היפומאניה ב-DSM-5, אם כן, היא מחמירה יותר.

לפי מחקר מ-2021, המשמעות המעשית של השינוי היא שתחת הגדרת DSM-5 מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית עשויים להיות מאובחנים בשלב מאוחר יותר ביחס לזו שהיו מקבלים בקריטריונים של DSM-4.

יש לכך השלכות על פספוס זמן שניתן היה להציע למתמודד/ת טיפול מתאים, פסיכולוגי או תרופתי. 

גורמים להיפומאניה

כמו בהפרעות נפשיות אחרות, גם היפומאניה היא תוצר של שילוב מורכב של פגיעויות -  גנטיות, פסיכולוגיות וסביבתיות.

לגורמים להיפומאניה ולהפרעה דו-קוטבית כתבנו במאמר נפרד באתר. 

ההפרעה חולקת רגישות גנטית משותפת עם סכיזופרניה.

שתיהן מאופיינות בבעיות ויסות במערכות הדופמין והסרוטונין ובפתולוגיה במערכות מוחיות המעורבות בוויסות רגש.

גם הסובלים מהפרעה סכיזואפקטיבית חולקים גורמי סיכון משותפים עם מתמודדים עם היפומאניה, כולל היסטוריה משפחתית, אובדן טראומטי של אדם יקר או טראומה קשה אחרת, כמו גם לידה מוקדמת.

ידוע כי היפומאניה מלווה לעיתים מספר הפרעות נפשיות, בהן הפרעה דו-קוטבית, ציקלותימיה, חרדה חמורה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) חמורה, הפרעת אישיות היסטריונית והפרעת אישיות גבולית. 

סיבוכים של היפומאניה

סיבוכים של היפומניה יכולים לכלול:

• התמכרויות.

• פגיעה קוגניטיבית.

• בעיות רפואיות רבות יותר.

• הסיכון להתאבדות גבוה פי 60 בקרב מי שחוו מאניה או היפומניה, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. 

• היפומאניה עלולה להתפתח למצב של מאניה.

הבדלים בין היפומאניה למאניה 

בעוד שגם היפומאניה וגם מאניה יכולות להשפיע על ההתנהגות ומצב הרוח של האדם, יש כמה הבדלים ביניהן: 

היפומאניה – פחות הפרעה ביומיום, השפעה פחות חמורה על התפקוד החברתי והתעסוקתי, חייבת להימשך לפחות 4 ימים,  התנהגות מסוכנת פתאומית או לא סדירה, כמו שימוש מוגזם בסמים או אלכוהול שלא בתדירות גבוהה. 

מאניה – הפרעה משמעותית ליומיום, השפעה שלילית חמורה על התפקוד החברתי והתעסוקתי, חייבת להימשך לפחות 7 ימים, התנהגות בסיכון גבוה באופן תמידי, לעתים עד כדי צורך באשפוז. 

טיפול בהיפומאניה

בלי טיפול, היפומאניה יכולה להתפתח למאניה.

לרוב, הטיפול לכל אחת מהן בד״כ כולל שני סוגים של תרופות מרשם. 

הסוג הראשון עובד על שיכוך המאניה או האפיזודה ההיפומאנית כשהיא מתרחשת, למשל תרופות כמו אולנזפין, ריספרידון והלופרידול. 

התרופה השנייה נועדה למנוע אפיזודות עתידיות, למשל תרופות כמו ליתיום או חומצה ולפרואית. ואולם קיים קושי לטפל במאניה ובהיפומאניה בהקשר של הפרעה דו-קוטבית: 

אנשים עם הפרעה זו חווים גם אפיזודות דיכאוניות, הדורשות תרופות שונות, כאשר התרופות למאניה והתרופות להיפומאניה עלולות להשפיע באופן שלילי על התרופות שאנשים לוקחים כדי לטפל בפאזות הדיכאוניות, ולהפך. 

זאת ועוד, נערכו רק מחקרים מועטים על הטיפול בדו-קוטביים ובאופן ספציפי על השפעת התרופות לטיפול מאניה ולהיפומאניה, ולכן קשה למומחים לקבוע במדויק עד כמה הן יעילות. 

מלבד תרופות, אופציות הטיפול במאניה ובהיפומאניה יכולות לכלול פסיכותרפיה (מומלצת לעתים קרובות ביחד עם טיפול תרופתי) וטיפול בנזעי חשמל (מומלץ ע״י הרופא רק לעתים רחוקות). 

פרוגנוזה

ניתן, כאמור, לנהל היטב את האפיזודות ההיפואניות, על ידי שילוב בין פסיכותרפיה לטיפול תרופתי מאזן, אולם הפרוגנוזה של היפומניה היא כזו שאנשים נוטים להתמודד עם אפיזודות של בעיית מצב רוח עד 60% מהזמן.

על מנת לחיות עם ההפרעה, חשוב להגיע באופן סדיר לפגישות רפואיות ופסיכותרפיות, ליטול תרופות בהתאם למרשם הרופא, לשתף פעולה עם הפסיכיאטר המטפל ולהיות סבלני עד להגעה לאיזון תרופתי, לשמור על שגרת תזונה, לישון טוב, לעשות מספיק פעילות גופנית וללמוד לזהות תנודתיות במצב הרוח.

דילמות מקצועיות של טיפול בהיפומאניה

איזון בין הצורך בטיפול ובשימור התפקוד

אחת הדילמות העומדות בפני אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש בטיפול בהיפומאניה היא הצורך לאזן בין רצון המטופל לתפקד ברמה גבוהה לבין הצורך לטפל ביעילות בסימפטומים שלו. בעוד שהיפומאניה יכולה להוביל להגברת היצרנות והיצירתיות, היא גם עלולה להפוך למסוכנת אם לא מנהלים אותה. אנשי מקצוע חייבים לשקול את היתרונות הפוטנציאליים של שמירה על תסמינים היפומאניים מול הסיכונים הפוטנציאליים של מתן אפשרות למצב להסלים למאניה מלאה.

קביעת רמת ההתערבות המתאימה

דילמה מקצועית נוספת בטיפול בהיפומאניה היא קביעת רמת ההתערבות המתאימה, הכוללת החלטות לגבי שימוש בטיפולים תרופתיים, פסיכותרפיה או טיפולים אחרים. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאליים של כל גישה ולבחור את הגישה המתאימה ביותר לצרכי המטופל.

תחלואה נלווית

הדילמה השלישית בטיפול בהיפומאניה היא ניהול תחלואה נלווית. אנשים רבים עם היפומאניה סובלים גם ממצבים פסיכיאטריים או רפואיים אחרים, כגון דיכאון, חרדה, שימוש בסמים או בעיות רגשיות אחרות. אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש חייבים לקחת בחשבון את התנאים הללו בעת פיתוח תוכנית טיפולית. עליהם לוודא שהטיפול אינו מפריע לטיפול במצבים אחרים ושהמטופל מסוגל להתמודד כדי שלא ייצא שכרו בהפסדו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Benazzi F, Akiskal H. The duration of hypomania in bipolar-II disorder in private practice: methodology and validation. J Affect Disord. 2006 Dec;96(3):189-96. doi: 10.1016/j.jad.2004.04.006. PMID: 16427136.

Dailey MW, Saadabadi A. Mania. [Updated 2020 Nov 20]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2021 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK493168/

Dunner DL. Differential diagnosis of bipolar disorder. J Clin Psychopharmacol. 1992 Feb;12(1 Suppl):7S-12S. doi: 10.1097/00004714-199202001-00002. PMID: 1541721.

Miklowitz, D. J., & Johnson, S. L. (2006). The psychopathology and treatment of bipolar disorder. Annual review of clinical psychology, 2, 199–235. https://doi.org/10.1146/annurev.clinpsy.2.022305.095332