פחד מרופאים | תסמינים, סוגים, השלכות ודרכי התמודדות

פחד מרופאים

איטרופוביה

למה יש אנשים

החוששים לפנות

לטיפול רפואי?

 

 

כתיבה: 

צופית טסלר,

תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית

בבינתחומי בהרצליה; 

מתאמת טיפול בכירה, מכון טמיר

 

מהי איטרופוביה?

איטרופוביה (Iatrophobia) היא פחד מרופאים, מטיפול רפואי או מהמערכת הרפואית.

משמעות המילה Iatro ביוונית היא רופא ופוביה פירושה פחד כרוני.

איטרופוביה נחשבת פוביה ספציפית ושכיחה יחסית.

 

היא עשויה להיות קשורה לפחד ממחלה ספציפית או פחד מרופא מסוים, למשל פחד מרופא שיניים.

מכיוון שחשיפה לגורמים רפואיים מעוררת חרדה, אנשים עם איטרופוביה עלולים לנהל באופן לא יעיל טיפול במחלותיהם, למשל, לא לבקש מידע הקשור לטיפול, לעכב את פנייתם לטיפול רפואי ואף להימנע לחלוטין מקבלת טיפול.

 

בנוסף, אנשים המאופיינים באיטרופוביה עלולים לחוות תופעה בשם "תסמונת החלוק הלבן" (WCH; White coat hypertension), שבה לחץ הדם מוגבר בסביבה קלינית ובנוכחות איש מקצוע רפואי, בעוד שבמצבים אחרים הוא נורמלי.

 

גם אנשים שחשובה להם הבריאות וחושדים שהם צריכים לפנות לטיפול רפואי עלולים להימנע מכך ומעדיפים להאמין כי הסימפטומים יחלפו עם הזמן. 

על כן, פוביה זו עלולה לגרום לתוצאות שליליות – להשפיע לרעה על הבריאות ולפגום ביחסים עם אנשי מקצוע בתחום הבריאות. 

 

במחקר שנערך ב־2020 צוין כי במהלך תקופת הקורונה, אנשים עם איטרופוביה חששו ליצור קשר עם חולי קורונה, והסיכון להידבק ולחלות בעת שהייה בבית חולים מנע ככל הנראה מחולים סימפטומטיים לפנות לטיפול רפואי.

 

 

סוגים של פוביה מרופאים

איטרופוביה ניתנת לחלוקה של שלוש קטגוריות:

  • פחד ממחלות ומבדיקות רפואיות.

  • פחד מתגובות הרופאים.

  • פחד הקשור לחסמים טיפוליים.

 

כעת אפרט על כל אחד מפחדים אלו:

 

פחד ממחלות ומבדיקות רפואיות

הפרט עלול לפחד לפנות לרופא בעקבות משמעות הסימפטומים. הוא עשוי לדאוג מכך שהסימפטומים מעידים על מחלה קשה ולכן מתעכבת הגעה לרופא מתוך חשש מאבחון הרופא ומבשורה רעה. בנוסף, ייתכן שהוא יחשוש לפנות לטיפול מכיוון שהסימפטום מביך אותו, למשל סימפטום של זיהום המועבר במגע מיני. לעיתים נשים מתעכבות בפנייה לטיפול מתוך חשש שיחשבו שיש להן חרדת בריאות (היפוכונדריה).

 

אדם עם איטרופוביה עשוי לחשוש מבדיקות רפואיות. זאת, בעיקר כאשר הבדיקות כרוכות בכאב, אי נוחות או מבוכה. בפרט, בדיקות פולשניות הכוללות חדירה לגוף המטופל או התערטלות עלולות לעורר אי נוחות פיזית ורגשית. לדוגמה, עבור מטופלים עם היסטוריה של התעללות מינית או עם פוביה ממחטים

 

לא רק שבדיקות אבחנתיות מעוררות תחושות לא נעימות בקרב האדם, אלא גם הטיפולים שיתקבלו בעקבותיהן, כגון: תרופות עם תופעות לוואי משמעותיות, משטרי טיפול קשים וניתוח (בעיקר עבור אנשים עם פחד מניתוחים).

כמו כן, ככל שאנשים קוראים מידע רב יותר על מערכת הבריאות בזכות המידע הנגיש בחדשות ובאינטרנט, הם עלולים לחשוש שביקור אצל הרופא יזיק להם יותר מאשר יהווה תועלת. 

 

לכן, ייתכן שבדיקות רפואיות יהוו מקור לפחד, יגרמו לחרדה וירתיעו מפנייה לטיפול.

יש בכך סיכון, משום שאפילו בדיקות שגרתיות יכולות לזהות גורמי סיכון ובעיות רפואיות, עוד לפני שהן הופכות להיות חמורות.

וכן, לעיתים קרובות טיפולים יעילים יותר כאשר המחלה היא בתחילתה. 

 

 

פחד מתגובות הרופאים

ציפייה לתגובה שלילית מצד רופאים יכולה להרתיע מטופל מלפנות לטיפול נדרש ואף למנוע פנייה לטיפול. 

 

פחד מתגובות הרופאים עלול לנבוע מריבוי ההבדלים בין המטופל לבין הרופא. למשל: הבדלי גיל, מין, השכלה, שפה, סגנון חיים, מוצא אתני ומעמד סוציו־אקונומי. ייתכן שהבדלים אלו יגרמו למטופל לחשוש שהרופא לא יצליח להבינו, יגיב בדרך לא נעימה או יהיה ביקורתי כלפיו. לדוגמה, בשל גזענות, גילנות, נטיות מיניות או עודף משקל. כך, אנשים אשר מתמודדים עם סטיגמה בחייהם עשויים לחשוש שהסטיגמה תוביל לטיפול לקוי. 

 

גם תגובות של רופאים להתנהגויות המטופלים עלולות לגרום לחשש מלפנות לטיפול.

לדוגמה, מטופלים שאינם מצייתים להמלצות הרופא – לא נוטלים תרופות, לא מבצעים בדיקות מעקב או לא מבצעים שינוי באורח חייהם – עשויים לחוש פחד ומבוכה מתגובות הרופא.

דוגמה נוספת היא מטופלים עם בעיות בשימוש בחומרים אשר מודעים לעמדות שליליות שייתכן שיש לרופאים וחוששים מחוסר אמפתיה או אי רצון לסייע.

 

כך, מטופלים עשויים להרגיש לא בנוח לראות רופאים כאשר הם סובלים ממחלה הקשורה לשימוש בסמים, כמו סרטן ריאות.

עוד דוגמה היא מטופלים שהולכים לחוות דעת שנייה ולאחר מכן חוזרים לרופא המקורי וחוששים שהוא יחשוב שהם לא סומכים עליו.

המטופלים חוששים מכך שהתנהגויות אלו ואחרות יעוררו ברופאים אכזבה או מורת רוח.

 

כמו כן, ישנם מטופלים אשר אינם פונים לרופאים משום שחוששים שהם יגיבו בהתאם לחובת דיווח המוטלת עליהם.

למשל, במדינות רבות לרופאים יש חובה חוקית לדווח על אלימות במשפחה.

נשים שנפגעו מאלימות במשפחה דיווחו על חששות שהאלימות תסלים אם דיווח של רופא יביא להתערבות משטרתית, ולכן הן עשויות לסרב לפנות לטיפול רפואי.

יתרה מזאת, ייתכן שנשים בהיריון שהשתמשו בסמים או באלכוהול יימנעו מפנייה לרופא עקב חשש ממעצר, מכניסה לתוכנית טיפולית בכפייה או מהפקעת זכויות הוריות.

 

 

פחד הקשור לחסמים 

האדם עשוי לעכב את פנייתו לטיפול בעקבות חסמים הקשורים לאינטראקציה של מערכת הבריאות עם גורמים פוליטיים. 

למשל, מטופלים עם בקיאות נמוכה בשפה המדוברת עלולים לדאוג מקשיים תקשורתיים עם הרופא.

 

גם אנשים עם אוריינות ירודה עלולים להתבייש ולהיות נבוכים בביקורים אצל הרופא.

 

בנוסף, אנשים שאין להם מעמד הגירה עלולים לחשוש שמכיוון שאין להם תעודה ידווחו עליהם.

 

וכן, אנשים עם מצב כלכלי נמוך עלולים לחשוש שבעקבות כך שהם פונים לרפואה מוזלת יותר הדבר עלול להעיד על טיפול באיכות נמוכה. 

 

 

טיפול באיטרופוביה

פחד מרופאים, מטיפול רפואי או מהמערכת הרפואית גורם לעיתים לחולים לסבול זמן רב מתסמינים לפני שהם פונים לייעוץ רפואי, ובכך הם מסתכנים בתוצאות בריאותיות שליליות.

 

ניתן לסייע בהקלה על פחדי המטופל הקשורים לרפואה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT).

 

ב־CBT אפשר לבצע הערכה מקיפה של הפחדים, חינוך פסיכולוגי (Psychoeducation), שימוש בהתערבויות קוגניטיביות שנועדו לשנות תפיסות ואמונות שליליות על היבטים הקשורים לטיפול רפואי, וכן שימוש בהתערבויות התנהגותיות כמו תרגול נשימות. 

 

ישנם טיפולים רגשיים המשלבים מציאות מדומה (VR; Virtual reality), התערבות חדשנית יחסית שניתן להשתמש בה כדי לספק הסחת דעת במהלך הליך רפואי או לשם הכנת מטופלים להליכים רפואיים.

נמצא כי מציאות מדומה מפחיתה כאב וחרדה במגוון הליכים רפואיים. 

 

באמצעות טיפול באיטרופוביה צפוי לפחות פחדו של המטופל מהיבטים רפואיים – הוא יוכל לדאוג לעצמו ולשפר את בריאותו, הפיזית והנפשית. 

 

 

מוזמנים/ות להתקשר אלינו

לשיחת הכוונה לטיפול: 

 

072-3940004

 

צוות מכון טמיר 

 

 

קראו ביקורות

 על טיפול במכון טמיר:

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

מקורות:

 

Ahmed, R., & Bates, B. R. (2017). Patients' fear of physicians and perceptions of physicians' cultural competence in healthcare. Journal of Communication in Healthcare, 10(1), 55-60.‏

 

Eijlers, R., Utens, E. M., Staals, L. M., de Nijs, P. F., Berghmans, J. M., Wijnen, R. M., ... & Legerstee, J. S. (2019). Meta-analysis: systematic review and meta-analysis of virtual reality in pediatrics: effects on pain and anxiety. Anesthesia and analgesia, 129(5), 1344-1353.‏

 

Hollander, M. A., & Greene, M. G. (2019). A conceptual framework for understanding iatrophobia. Patient education and counseling, 102(11), 2091-2096.

 

Kruger, D. F., LaRue, S., & Estepa, P. (2015). Recognition of and steps to mitigate anxiety and fear of pain in injectable diabetes treatment. Diabetes, metabolic syndrome and obesity: targets and therapy, 8, 49-56.‏

 

Rattka, M., Baumhardt, M., Dreyhaupt, J., Rothenbacher, D., Thiessen, K., Markovic, S., ... & Imhof, A. (2020). 31 days of COVID-19 - cardiac events during restriction of public life—a comparative study. Clinical Research in Cardiology, 109, 1476-1482.‏

 

Taber, J. M., Leyva, B., & Persoskie, A. (2015). Why do people avoid medical care? A qualitative study using national data. Journal of general internal medicine, 30(3), 290-297.‏

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021