פחד מהקאה | סימפטומים, גורמים וטיפולים בפחד מהקאות (אמטופוביה)

דרג פריט זה
(6 הצבעות)
חרדה מהקאות - תסמינים וטיפול בפחד מהקאה (אמטופוביה) חרדה מהקאות - תסמינים וטיפול בפחד מהקאה (אמטופוביה)

פוביה מהקאה

 

 

מהי אמטופוביה?

אמטופוביה היא פחד קיצוני מבחילות והקאות, פוביה שמלווה את האדם והשפעתה ניכרת בכל התנהגות שקשורה ישירות או בעקיפין לאכילה.

בגלל הזהירות הקיצונית שנוקטים אמטופובים לגבי בחירת מזון, רבים מהם סובלים גם מתת-משקל (מה שמוביל במקרים רבים לאבחון שגוי שלהם כאנורקטיים).

 

נקדים ונציין: אם אתם מעוניינים לטפל בפחד מהקאה, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני לשיחה אישית, בה תוכלו לקבל הכוונה והמלצה על מטפלי CBT בתל אביב, לטיפול פסיכולוגי אונליין או עם עמיתי המכון בכל הארץ.

 Emetophobia therapy

מה השכיחות של פחד מהקאה?

פוביה מהקאות היא אחת מחמש הפוביות השכיחות והחזקות ביותר שקיימות.  

אחת הסיבות שזה מפתיע, היא הנטיה של המתמודדים להמנעות, הסתרה ובושה, שגורמות לרבים להימנע מפנייה לבדיקה רפואית או פסיכולוגית.

 

 

אפילו מאמצי המנעות כבירים אינם מצליחים למנוע את העובדה שמקורות הפוביה מהקאה הם פנימיים - ובאמת, אין כמעט התנהגויות ביטחון שיכולות לסייע כמו בפוביות אחרות.

לדוגמא, אם מישהו מתמודד עם פוביה קשה מכלבים, הוא עדיין יכול להתאמץ בכל מאודו כדי להימנע מלפגוש כלב בשום צורה ומקום, אולם אצל המתמודדים עם פוביה מהקאה אין את הפריבילגיה הזאת - כולנו מוכרחים לאכול כדי לשרוד ואין ברירה אלא לפגוש את הגירויים והסיטואציות מעוררי החרדה באופן יום יומי.

 

מה התסמינים של פחדים וחרדות מהקאה?

קשה לתפוס מבחוץ שעצמת החרדה האמוטופובית כל כך חזקה ולופתת, שרבים מהסובלים ממנה רואים בה את הסיוט הנורא והקטסטרופלי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

החרדים מהקאות נערכים מראש באמצעות תכנון קפדני של דרכים בהם הם מתניידים ומפתחים סלקטיביות ייחודית לסוגי מזון ספציפיים, אופן האכילה ובחינה הגיינית מדוקדקת שמטרתה לצמצם ככל הניתן את הסיכוי לאכול מזון שיגרום אי-שקט בקיבה.

לעיתים מלווה הפוביה מהקאה באירוע או במספר אירועים מהעבר, בהם לוותה ההקאה בהתקף חרדה קשה.

 

 

התנהגויות ביטחון

אמוטופובים מפתחים עם הזמן מומחיות יוצאת דופן בזיהוי סיגנלים גופניים שמאותתים על בחילה מתקרבת.

חשוב להבין שלא מדובר כאן רק על אוכל מקולקל, אלא גם על בישול חלקי של מזון מן החי, או חלילה מזון נא.

למשל, המתמודדים עם חרדת הקאה נוטים לבחור בדרך חיים צמחונית או טבעונית כדי לא להסתכן באכילת דגים, עוף או בשר, כולם עלולים לגרום ברמות הכנה מסוימות לבחילה קשה.

כיוון שגם פרוצדורות רפואיות, המערבות הרדמה מלאה או חלקית עלולות להיות כרוכות בתחושת בחילה, החרדים מהקאות מפתחים לאורך זמן המנעות וחרדה מניתוחים.

 

תחלואה נלווית

הפרעות נוספות שמופיעות לצד אמתופוביה הן פוביות ספציפיות אחרות (בעיקר חרדת בליעה וחנק, חרדה חברתית ואגורפוביה), הפרעה טורדנית-כפייתית (שמתבטאת לרוב באובססיות לגבי ניקיון וזיהום וקומפולסיות של רחיצת ידיים) ופגיעה עצמית.

 Ematophobia psychotherapy

לאן לפנות לטיפול בפחד מהקאה?

קודם כל כדאי לפנות לרופא משפחה, במטרה לשלול הסברים רפואיים.

חשוב לבדוק עם הרופא האם קיימות בעיות בריאות נלוות, כמו הפרעה בוויסות מלחים, פגיעה בספיגה של מינרלים וויטמינים ועוד.

ככלל, מומלץ לשלב יחד את הטיפול הרפואי והפסיכולוגי עם תזונאית קלינית.  

כאשר נשללו כל הגורמים הרפואיים, ניתן להניח שהמקור להקאות הוא נפשי. כאשר המקור להקאות הוא נפשי קיימות שתי שיטות טיפול מרכזיות:

טיפול cbt וטיפול פסיכודינמי.

CBT בהחלט מוכח יותר.

 

האם הקאה יכולה להקל על פחד מקאה?

שאלה טובה.

כפי שנראה בהמשך ניתן לטפל בהצלחה באמטופוביה באמצעות טיפול בחשיפה, וריאציה של CBT, שעובדת מצוין עם כל פוביה.

הרעיון הוא שאם אתם סובלים מהבעיה, אפילו הקריאה של שורות אלו, בהן מופיעה שוב ושוב המילה "להקיא", היא כבר צעד מוקדם של התמודדות דרך חשיפה.

 

שיטות טיפול בפוביה מהקאה

 

ראשית נציין:

הקאה היא לא חוויה נעימה, וטיפול בפוביה זו אינו מנסה לשנות זאת.

 

הנה שתי הפרדיגמות הטיפוליות המובילות:

  1. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בטיפול זה בונים פרוטוקול CBT על פי הסימפטומים הייחודיים של המטופל, כלומר, בונים את הטיפול בהתאם לצרכים של המטופל. הדגש הוא על שינוי אסוציאציה בין גירויים הקשורים להקאה. למשל, אם מטופל נוטה להקיא לאחר ארוחות, אפשר לפרק את הארוחה לארוחות קטנות ולפעול בהסחת דעת אחרי הטעימות במטרה להכחיד את הקשר בין האכילה להקאה. בטיפול בוחנים את האופן שבו המטופל מושפע ממחשבותיו האוטומטיות השליליות אם קיימות כאלה, למשל: "אני חייב להקיא, אחרת..." ומתמקדים בשינוי החשיבה הזו לחשיבה חיובית ומציאותית.
  2. טיפול בגישה הדינמית- בגישה זו ההתמקדות היא בהגעה לתובנה באשר לסיבה העמוקה שמסתתרת תחת הצורך להקיא, כמו טראומות מהעבר שחווה המטופל (הטראומות יכולות להוביל להקאה החוזרת בעקבות קשר שיש להן לתחושות גועל, דחייה, שליטה, כפייה, מיניות ועוד). הטיפול נמשך יותר זמן מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי אך מאפשר להגיע לתובנה עמוקה יותר באשר לסיבות המניעות את המטופל וגורמות לו לסבל המתמשך.

 

מהו הטיפול הכי יעיל בפחד מהקאה?

רוב הטיפולים הפסיכולוגיים הידועים היום באמטופוביה מבוססים על פרסומים של מקרי טיפול ספציפיים, אנקדוטליים, ולא על מחקרים מרובי-משתתפים, בהם ביצעו החוקרים הקצאה רנדומלית לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת (RCT).   

הטיפול הפסיכולוגי הטוב והמועיל ביותר בפוביות הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי, ובאופן ספציפי, טיפול בחשיפה, יחד עם טכניקות הרגעות ומדיטציה.

הטיפול באמטופוביה מאתגר במיוחד עבור מטפלי CBT, היות ושיעור הנשירה בו גבוה למדי ואחוזי ההצלחה נמוכים, ביחס לקשיים נפשיים אחרים.  

 

 

יחד עם זאת בפני המטפל הקוגניטיבי התנהגותי פרושות כמה אופציות טיפוליות וטכניקות יישומיות לבחירתו:

  • חשיפה הדרגתית - חשיפה הדרגתית היא כלי התנהגותי ותיק ומוכח ב-CBT, במסגרתו המטופל מתבקש לדרג אירועים מגוונים בהתאם לרמת החרדה שלו בהקשר לחרדה מפני הקאה - מהנמוך ביותר ועד לקשה ביותר. לדוגמא, מלראות סרטון וידאו המדגים קולות של גועל ועד להקאה של ממש אותה חווה המטופל. מהמחקר הקליני המוגבל יחסית על טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים באמטופוביה, ידוע כי אמונות ומחשבות אוטומטיות שליליות וכן אימוץ של התנהגויות ביטחון על ידי מרבית המטופלים (נניח, לקחת איתם שקית הקאה לכל מקום מחוץ לבית) מלמדות שאמטופוביה די דומה לפוביות ספציפיות אחרות, וככל הנראה המתמודדים עמה מגיבים בהצלחה לטיפול מבוסס חשיפה. 

  • בטיפול באמצעות חשיפות היתה יוצרים היררכיה של סדר החשיפה. למשל, ברמה הנמוכה ביותר בהיררכיית החשיפה, עובר המטופל צפייה ב״הקאה מזויפת" של מישהו אחר. ברמה הבאה, הוא צופה באחרים מקיאים ולומד על התחושות הגופניות והתגובות שהם חווים. למשל, האם הם מתמודדים עם חרדה ממוות כתוצאה מחנק, או האם הם בכלל מוטרדים לגבי מוות כתוצאה מההקאה. בקיצור, מה קורה להם בעקבות הקאות, הכל כמובן ״בכאילו״. כך מתקדמים עוד שלבים עד שמגיעים לאחרון, שמעורר הכי הרבה חרדה - לדמות הקאה לבד.

  • כלים נוספים רלוונטיים מתוך גישת CBT ייכללו משחק תפקידים, הסברים פסיכו-חינוכיים, תרגול של דמיון מודרך ומיינדפולנס ומניעת תגובות אוטומטיות לכיוון התנהגויות ביטחון והמנעות.

 

  • ישנו תיעוד מחקרי, מועט אמנם, על שימוש יעיל בטיפול היפנוטי למתמודדים עם ההפרעה.

צרו עמנו קשר לשיחת Matching טלפונית 

להכוונה למטפל CBT מנוסה על הקאות עם רקע נפשי

 

072-3940004

 

 

שלכם,

 

צוות המכון בתל אביב

והקליניקות העמיתות

במכון טמיר ברחבי הארץ

 

 

 

 

 

כתיבה: מור צח מוכתר, סטודנטית לתואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, מכון טמיר תל אביב

 

 

 

מאמר זה נסקר מקצועית ע״י איתן טמיר, MA, ראש המכון. עריכה אחרונה - 8.5.2020 ☑️

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020