פחד מהקאה | סימפטומים, גורמים וטיפול בפחד מהקאות (אמטופוביה)

פחד מהקאות

מהי אמטופוביה?

אמטופוביה היא פחד קיצוני מבחילות והקאות, פוביה שהשפעתה ניכרת בכל התנהגות הקשורה ישירות או בעקיפין לאכילה.

למרות שאמטופוביה אינה מסווגת כהפרעה עצמאית ב-DSM או ב-ICD, קיימים מאפיינים משותפים בינה לבין OCD, פוביה ספציפית ואנורקסיה.

מומחים רבים מתייחסים אליה בנפרד כ-Specific Phobia of Vomiting (SPOV). 

  

 

מה השכיחות של פחד מהקאה?

פוביה מהקאות היא אחת מחמש הפוביות השכיחות והחזקות ביותר שקיימות.  

 

אחת הסיבות שזה נשמע לך מפתיע, היא הנטיה של המתמודדים להמנעות, הסתרה ובושה.

אלה גורמות לרבים להימנע מפנייה לבדיקה רפואית או פסיכולוגית.

 

אמטופוביה נפוצה יותר בקרב נשים

בממוצע, פחות מ-20% מהמתמודדים עם ההפרעה הם גברים, יותר מ-80% נשים.

 

בקרב בני נוער, מחקרים מצאו שכיחות של 7.5% מהמתבגרים, שהראו תסמינים גבוהים של אמטופוביה:

 

 

אודי, נער בן 16, פוחד מאוד מהקאות. הוא נמנע מקרבת אנשים חולים, או שעלולים להיות חולים, למעשה, הוא עוזב את שערי בית הספר ברגע שהוא שומע על תלמיד אחר בכיתה ששב ללימודים אחרי מחלה.

לאחרונה נוסף גם רובד של OCD:  כדי להתמודד עם הסיכון בהקאה, אודי שוטף ידיים באופן מופרז וטקסי למניעת זיהום ויראלי ומחלות, וידיו כבר סדוקות כתוצאה מכך. בנוסף, הוא סופר את מספר השניות שהידיים מתחת לברז, כדי לוודא שהוא מרגיש כי השלים את משימת הניקיון שמרגיעה אותו.

 

 

אפילו מאמצי המנעות כבירים אינם מצליחים למנוע את העובדה שמקורות הפוביה מהקאה הם פנימיים - ובאמת, אין כמעט התנהגויות ביטחון שיכולות לסייע כמו בפוביות אחרות.

 

לדוגמא, אם מישהו מתמודד עם פוביה ספציפית אחרת, כמו פוביה קשה מכלבים, הוא עדיין יכול להתאמץ בכל מאודו כדי להימנע מלפגוש כלב בשום צורה ומקום.

אולם אצל המתמודדים עם פוביה מהקאה לא קיימת הפריבילגיה הזו - כולנו הרי מוכרחים לאכול כדי לשרוד ואין ברירה אלא לפגוש את הגירויים והסיטואציות מעוררי החרדה באופן יום יומי.

 

 

מהם התסמינים של פחדים וחרדות מהקאה?

קשה לתפוס מבחוץ שעצמת החרדה האמוטופובית כל כך חזקה ולופתת.

 

רבים מהסובלים ממנה רואים בה את הסיוט הנורא והקטסטרופלי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

 

החרדים מהקאות נערכים מראש באמצעות תכנון קפדני של דרכים בהם הם מתניידים ומפתחים סלקטיביות ייחודית לסוגי מזון ספציפיים, אופן האכילה ובחינה הגיינית מדוקדקת שמטרתה לצמצם ככל הניתן את הסיכוי לאכול מזון שיגרום אי-שקט בקיבה.

 

לעיתים מלווה הפוביה מהקאה באירוע או במספר אירועים מהעבר, בהם לוותה ההקאה בהתקף חרדה קשה.

 

 

מהם התסמינים השכיחים של אמטופוביה?

 

מלבד הפחד להקיא, התסמינים של אמטופוביה מתבטאים בהכללת הפוביה למצבים קשורים:

 

  • פחד להיות במקום שאין בו שירותים זמינים, או לפחות כיור שניתן יהיה להקיא בו. 

  • פחד לאכול מזון לא מוכר, בעיקר בבופה או מסעדה, שעלול לגרום לבחילה והקאה בגלל קלקול קיבה. 

  • פחד לאבד שליטה - אובדן שליטה נמצא בקשר חזק עם ההפרעה. 

  • המנעות מהריון בגלל הבחילות השכיחות במהלך הטרימסטר הראשון. 

  • חנק ומוות כתוצאה מהקיא.

  • פגיעה בערך העצמי נוכח מבוכה עצומה מול אחרים.

  • חרדה מפני הקאה בפומבי. למעשה, פחד מהקאה בציבור דווח ב-47.9% מהמדגמים המחקריים על אמטופוביה, בעוד פחד מהקאה לבד, ללא נוכחות אחרים, דווח רק ב-3%.

  • המנעות מנסיעות - החל מנסיעה של חצי שעה באוטובוס וכלה בטיול לחו״ל.

 

 

התנהגויות ביטחון

אמוטופובים מפתחים עם הזמן מומחיות יוצאת דופן בזיהוי סיגנלים גופניים שמאותתים על בחילה מתקרבת.

 

חשוב להבין שלא מדובר כאן רק על אוכל מקולקל, אלא גם על בישול חלקי של מזון מן החי, או חלילה מזון נא.

למשל, המתמודדים עם חרדת הקאה נוטים לבחור בדרך חיים צמחונית או טבעונית כדי לא להסתכן באכילת דגים, עוף או בשר, כולם עלולים לגרום ברמות הכנה מסוימות לבחילה קשה.

 

כיוון שגם פרוצדורות רפואיות, המערבות הרדמה מלאה או חלקית עלולות להיות כרוכות בתחושת בחילה, החרדים מהקאות מפתחים לאורך זמן המנעות, פחד מרופאים וחרדה מניתוחים.

 

 

תחלואה נלווית

הפרעות נוספות המופיעות לצד אמתופוביה נוטות לסבך את המצב הקליני:

פוביות ספציפיות אחרות (בעיקר חרדת בליעה וחנק, חרדה חברתית ואגורפוביה), הפרעה טורדנית-כפייתית (שמתבטאת לרוב באובססיות לגבי ניקיון וזיהום וקומפולסיות של רחיצת ידיים), סומטיזציה, דיכאוניות ופגיעה עצמית.

 

OCD

הקשר בין אמטופוביה ל-OCD די חזק. 

מומחים מעריכים כי 30-50% מהילדים הסובלים מפחד מהקאות מראים גם תסמיני OCD.

יחד עם זאת, המתמודדים עם OCD מצויים במעגל אינסופי של אובססיות וקומפולסיות, בעוד שהסובלים מאמטופוביה אינם מאמצים לרוב טקסים קומפולסיביים. 

 

אנורקסיה

בגלל הזהירות הקיצונית שנוקטים אמטופובים לגבי בחירת מזון, רבים מהם סובלים גם מתת-משקל (מה שמוביל במקרים רבים לאבחון שגוי שלהם כאנורקטיים).

יחד עם זאת, בעוד המתמודדים עם אנורקסיה מונעים על ידי כוונה להפחית במשקל, הסובלים מאמטופוביה אין כוונה כזאת.

 

 

לאן לפנות לטיפול בפחד מהקאה?

קודם כל כדאי לפנות לרופא משפחה, במטרה לשלול הסברים רפואיים.

חשוב לבדוק עם הרופא האם קיימות בעיות בריאות נלוות, כמו הפרעה בוויסות מלחים, פגיעה בספיגה של מינרלים וויטמינים ועוד.

ככלל, מומלץ לשלב יחד את הטיפול הרפואי והפסיכולוגי עם תזונאית קלינית.  

 

כאשר נשללו כל הגורמים הרפואיים, ניתן להניח שהמקור להקאות הוא נפשי. כאשר המקור להקאות הוא נפשי קיימות שתי שיטות טיפול מרכזיות:

טיפול cbt וטיפול פסיכודינמי.

CBT בהחלט מוכח יותר.

 

אם אתם מעוניינים לטפל בפחד מהקאה, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני לשיחה אישית, בה תוכלו לקבל הכוונה והמלצה על מטפלי CBT בתל אביב, לטיפול פסיכולוגי אונליין או עם עמיתי המכון בכל הארץ.

 

 

האם הקאה יכולה להקל על פחד מקאה?

שאלה טובה.

כפי שנראה בהמשך ניתן לטפל בהצלחה באמטופוביה באמצעות טיפול בחשיפה, וריאציה של CBT, שעובדת מצוין עם כל פוביה.

הרעיון הוא שאם אתם סובלים מהבעיה, אפילו הקריאה של שורות אלו, בהן מופיעה שוב ושוב המילה "להקיא", היא כבר צעד מוקדם של התמודדות דרך חשיפה.

 

 

שיטות טיפול בפוביה מהקאה

 

הקאה אינה חוויה נעימה וטיפול באמטופוביה אינו חותר להפוך אותה לכזו.

 

האתגר הוא להפחית את חרדת הציפייה ואת ההתנהגויות הנמנעות המלוות אותה. 

 

רוב הטיפולים הפסיכולוגיים הידועים היום באמטופוביה מבוססים על פרסומים של מקרי טיפול ספציפיים, אנקדוטליים, ולא על מחקרים מרובי-משתתפים, בהם ביצעו החוקרים הקצאה רנדומלית לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת (RCT).   

 

הטיפול הפסיכולוגי הטוב והמועיל ביותר בפוביות הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי, ובאופן ספציפי, טיפול בחשיפה, יחד עם טכניקות הרגעות ומדיטציה.

 

טיפול CBT  

בטיפול קוגניטיבי התנהגותי בונים התערבות על פי הסימפטומים הייחודיים של המטופל, תוך התבססות על פרוטוקול CBT באמטופוביה. 

כלומר, בונים את הטיפול בהתאם לצרכים של המטופל. הדגש הוא על שינוי אסוציאציה בין גירויים הקשורים להקאה.

למשל, אם מטופל נוטה להקיא לאחר ארוחות, אפשר לפרק את הארוחה לארוחות קטנות ולפעול בהסחת דעת אחרי הטעימות במטרה להכחיד את הקשר בין האכילה להקאה. בטיפול בוחנים את האופן שבו המטופל מושפע ממחשבותיו האוטומטיות השליליות אם קיימות כאלה, למשל: "אני חייב להקיא, אחרת..." ומתמקדים בשינוי החשיבה הזו לחשיבה חיובית ומציאותית.

 

הטיפול באמטופוביה מאתגר במיוחד עבור מטפלי CBT, היות ושיעור הנשירה בו גבוה למדי ואחוזי ההצלחה נמוכים, ביחס לקשיים נפשיים אחרים.   

 

בפני המטפל הקוגניטיבי התנהגותי פרושות כמה אופציות טיפוליות וטכניקות יישומיות לבחירתו:

 

  • חשיפה הדרגתית - חשיפה הדרגתית היא כלי התנהגותי ותיק ומוכח ב-CBT, במסגרתו המטופל מתבקש לדרג אירועים מגוונים בהתאם לרמת החרדה שלו בהקשר לחרדה מפני הקאה - מהנמוך ביותר ועד לקשה ביותר. לדוגמא, מלראות סרטון וידאו המדגים קולות של גועל ועד להקאה של ממש אותה חווה המטופל. מהמחקר הקליני המוגבל יחסית על טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים באמטופוביה, ידוע כי אמונות ומחשבות אוטומטיות שליליות וכן אימוץ של התנהגויות ביטחון על ידי מרבית המטופלים (נניח, לקחת איתם שקית הקאה לכל מקום מחוץ לבית) מלמדות שאמטופוביה די דומה לפוביות ספציפיות אחרות, וככל הנראה המתמודדים עמה מגיבים בהצלחה לטיפול מבוסס חשיפה.  

  • בטיפול באמצעות חשיפות היתה יוצרים היררכיה של סדר החשיפה. למשל, ברמה הנמוכה ביותר בהיררכיית החשיפה, עובר המטופל צפייה ב״הקאה מזויפת" של מישהו אחר. ברמה הבאה, הוא צופה באחרים מקיאים ולומד על התחושות הגופניות והתגובות שהם חווים. למשל, האם הם מתמודדים עם חרדה ממוות כתוצאה מחנק, או האם הם בכלל מוטרדים לגבי מוות כתוצאה מההקאה. בקיצור, מה קורה להם בעקבות הקאות, הכל כמובן ״בכאילו״. כך מתקדמים עוד שלבים עד שמגיעים לאחרון, שמעורר הכי הרבה חרדה - לדמות הקאה לבד. 

  • כלים נוספים רלוונטיים מתוך גישת CBT ייכללו משחק תפקידים, הסברים פסיכו-חינוכיים, תרגול של דמיון מודרך ומיינדפולנס ומניעת תגובות אוטומטיות לכיוון התנהגויות ביטחון והמנעות.  

  • ישנו תיעוד מחקרי, מועט אמנם, על שימוש יעיל בטיפול היפנוטי למתמודדים עם ההפרעה.

 

 

צרו עמנו קשר לשיחת Matching טלפונית 

להכוונה למטפל CBT מנוסה

והתמודדו עם הקאות עם רקע נפשי:

 

072-3940004

 

שלכם,

 

צוות המכון בתל אביב

והמטפלים העמיתים

במכון טמיר ברחבי הארץ

 

 

 

 

כתיבה:

מור צח מוכתר,

תלמידת תואר שני

בפסיכולוגיה חינוכית,

מכון טמיר תל אביב

 

מאמר זה נסקר מקצועית ע״י איתן טמיר, MA

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 ראש המכון. 

 

 

 

מקורות:

 

Davidson AL, Boyle C, Lauchlan F. Scared to lose control? General and health locus of control in females with a phobia of vomiting. J Clin Psychol. 2008 Jan;64(1):30-9. doi: 10.1002/jclp.20431. Erratum in: J Clin Psychol. 2008 Jun;64(6):789. PMID: 18161045.

 

de Jongh A. (2012). Treatment of a woman with emetophobia: a trauma focused approach. Mental illness, 4(1), e3. https://doi.org/10.4081/mi.2012.e3

 

Faye, A. D., Gawande, S., Tadke, R., Kirpekar, V. C., & Bhave, S. H. (2013). Emetophobia: A fear of vomiting. Indian journal of psychiatry, 55(4), 390–392. https://doi.org/10.4103/0019-5545.120556

 

Höller, Yvonne; van Overveld, Mark; Jutglar, Heili; Trinka, Eugen (2013). Nausea in Specific Phobia of Vomiting. Behavioral Sciences, 3(3), 445–458. doi:10.3390/bs3030445

 

Keyes A, Gilpin HR, Veale D. Phenomenology, epidemiology, co-morbidity and treatment of a specific phobia of vomiting: A systematic review of an understudied disorder. Clin Psychol Rev. 2018 Mar;60:15-31. doi: 10.1016/j.cpr.2017.12.002. Epub 2017 Dec 12. PMID: 29277320.

 

Simons M, Vloet TD. Emetophobia - A Metacognitive Therapeutic Approach for an Overlooked Disorder. Z Kinder Jugendpsychiatr Psychother. 2018 Jan;46(1):57-66. doi: 10.1024/1422-4917/a000464. Epub 2016 Sep 29. PMID: 27685192.

 

Wu MS, Rudy BM, Arnold EB, Storch EA. Phenomenology, Clinical Correlates, and Impairment in Emetophobia. J Cogn Psychother. 2015;29(4):356-368. doi: 10.1891/0889-8391.29.4.356. Epub 2015 Jan 1. PMID: 32755944.

  

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021