פחד מהקאות | סימפטומים, גורמים וטיפולים בפחד מהקאה (אמטופוביה)

דרג פריט זה
(2 הצבעות)
חרדה מהקאות - תסמינים וטיפול בפחד מהקאה (אמטופוביה) חרדה מהקאות - תסמינים וטיפול בפחד מהקאה (אמטופוביה)

פחד וחרדה מהקאות

 

מהי אמטופוביה?

אמטופוביה היא פחד קיצוני מבחילות והקאות, פוביה שמלווה את האדם המתמודד עמה 24 שעות ביממה, והשפעתה ניכרת בכל התנהגות ובכל התנהגות שמטרתה המנעות מהתנהגות. בגלל הזהירות הקיצונית שנוקטים האמטופובים לגבי בחירת מזון, מרביתם סובלים מתת-משקל (מה שמוביל במקרים רבים לאבחון שגוי שלהם כאנורקטיים, או כמכחישי אנורקסיה). 

 

נקדים ונציין: אם אתם מעוניינים לטפל בפחד מהקאות, אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר טלפוני לשיחה אישית, בה תוכלו לקבל הכוונה והמלצה על מטפלי CBT בתל אביב, ובקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ.

 Emetophobia therapy

יכול להיות שזה מפתיע, אבל פוביה מהקאות היא אחת מחמש הפוביות השכיחות והחזקות ביותר שקיימות.  

יתכן שהסיבה לכך היא הנטיה של המתמודדים להמנעות, הסתרה ובושה, שגורמות לרבים לא לפנות לבדיקה רפואית או פסיכולוגית.

אפילו מאמצי המנעות כבירים אינם מצליחים למנוע את העובדה שמקורות הפוביה מהקאה הם פנימיים - ובאמת, אין התנהגויות מגוננות שיכולות לסייע כמו בפוביות אחרות.

לדוגמא, אם מישהו מתמודד עם פוביה קשה מכלבים, הוא עדיין יכול להתאמץ בכל מאודו כדי להימנע מלפגוש כלב בשום צורה ומקום, אולם אצל המתמודדים עם פוביה מהקאה אין את הפריבילגיה הזאת - כולנו מוכרחים לאכול כדי לשרוד ואין ברירה אלא לפגוש את הגירויים והסיטואציות מעוררי החרדה באופן יום יומי.

 

תסמינים של פחדים וחרדות מהקאה

קשה לתפוס מבחוץ שעצמת החרדה האמוטופובית כל כך חזקה ולופתת, שרבים מהסובלים ממנה רואים בה את הסיוט הנורא והקטסטרופלי ביותר שניתן להעלות על הדעת.

לעיתים מלווה הפוביה מהקאה באירוע או במספר אירועים מהעבר, בהם לוותה ההקאה בהתקף חרדה קשה.

 

התנהגויות ביטחון

אמוטופובים מפתחים עם הזמן מומחיות יוצאת דופן בזיהוי סיגנלים גופניים שמאותתים על בחילה מתקרבת.

הם נערכים מראש באמצעות תכנון קפדני של דרכים בהם הם מתניידים (אוטובוס? בחילה) ומפתחים סלקטיביות ייחודית לסוגי מזון ספציפיים, דרכי האכילה ובחינה הגיינית מדוקדקת שמטרתה לצמצם ככל הניתן את הסיכוי לאכול מזון שיגרום אי-שקט בקיבה.

חשוב להבין שלא מדובר כאן רק על אוכל מקולקל, אלא גם על בישול חלקי של מזון מן החי, או חלילה מזון נא.

למשל, המתמודדים עם חרדת הקאה נוטים לבחור בדרך חיים צמחונית או טבעונית כדי לא להסתכן באכילת דגים, עוף או בשר, כולם עלולים לגרום ברמות הכנה מסוימות לבחילה קשה.

כיוון שגם פרוצדורות רפואיות, המערבות הרדמה מלאה או חלקית עלולות להיות כרוכות בתחושת בחילה, החרדים מהקאות מפתחים לאורך זמן המנעות וחרדה מניתוחים.

 

תחלואה נלווית

הפרעות נוספות שמופיעות לצד אמתופוביה הן פוביות ספציפיות אחרות (בעיקר חרדת בליעה וחנק, חרדה חברתית ואגורפוביה), הפרעה טורדנית-כפייתית (שמתבטאת לרוב באובססיות לגבי ניקיון וזיהום וקומפולסיות של רחיצת ידיים) ופגיעה עצמית.

 Ematophobia psychotherapy

טיפולים פסיכולוגיים בפחד מהקאה

קודם כל פונים לרופא משפחה ושוללים הסברים רפואיים.

חשוב לבדוק עם הרופא האם קיימות בעיות בריאות נלוות, כמו הפרעה בוויסות מלחים, פגיעה בספיגה של מינרלים וויטמינים ועוד (ככלל, מומלץ לשלב את הטיפול הרפואי והפסיכולוגי עם תזונאית קלינית).

 

כאשר נשללו כל הגורמים הרפואיים, ניתן להניח שהמקור להקאות הוא נפשי. כאשר המקור להקאות הוא נפשי קיימות שתי שיטות טיפול מרכזיות:

  1. טיפול קוגניטיבי התנהגותי בטיפול זה בונים פרוטוקול CBT על פי הסימפטומים הייחודיים של המטופל, כלומר, בונים את הטיפול בהתאם לצרכים של המטופל. הדגש הוא על שינוי אסוציאציה בין גירויים הקשורים להקאה. למשל, אם מטופל נוטה להקיא לאחר ארוחות, אפשר לפרק את הארוחה לארוחות קטנות ולפעול בהסחת דעת אחרי הטעימות במטרה להכחיד את הקשר בין האכילה להקאה. בטיפול בוחנים את האופן שבו המטופל מושפע ממחשבותיו האוטומטיות השליליות אם קיימות כאלה, למשל: "אני חייב להקיא, אחרת...." ומתמקדים בשינוי החשיבה הזו לחשיבה חיובית ומציאותית.
  2. טיפול בגישה הדינמית- בגישה זו ההתמקדות היא בהגעה לתובנה באשר לסיבה העמוקה שמסתתרת תחת הצורך להקיא, כמו טראומות מהעבר שחווה המטופל (הטראומות יכולות להוביל להקאה החוזרת בעקבות קשר שיש להן לתחושות גועל, דחייה, שליטה, כפייה, מיניות ועוד). הטיפול יכול לקחת יותר זמן מהטיפול הקוגניטיבי התנהגותי אבל הוא מאפשר הגעה לתובנה עמוקה יותר באשר לסיבות המניעות את המטופל וגורמות לו להתנהל בצורה הנוכחית.

רוב הטיפולים הפסיכולוגיים הידועים היום באמטופוביה מבוססים על פרסומים של מקרי טיפול ספציפיים, אנקדוטליים, ולא על מחקרים מרובי משתתפים שנעשתה בהם הקצאה רנדומלית לקבוצת ניסוי ולקבוצת ביקורת (RCT).  

 

טיפול CBT בפוביה מהקאות

ידוע כי הטיפול הטוב והמועיל ביותר בפוביות הוא טיפול התנהגותי קוגניטיבי, טיפול בחשיפות, יחד עם טכניקות הרגעות ומדיטציה. אחד המודלים הקוגניטיביים התנהגותיים שמסבירים טיפול בפחד מהקאות נראה כך:

 

הטיפול באמטופוביה מאתגר במיוחד למטפלי CBT, היות ושיעור הנשירה בו גבוה למדי ואחוזי ההצלחה נמוכים.  

יחד עם זה בפני המטפל הקוגניטיבי התנהגותי פרושות כמה אופציות טיפוליות וטכניקות יישומיות לבחירתו:

  • חשיפה הדרגתית - חשיפה הדרגתית היא כלי התנהגותי ותיק ומוכח ב-CBT, במסגרתו המטופל מתבקש לדרג אירועים מגוונים בהתאם לרמת החרדה שלו בהקשר לחרדה מפני הקאה - מהנמוך ביותר ועד לקשה ביותר. לדוגמא, מלראות סרטון וידאו המדגים קולות של גועל ועד להקאה של ממש אותה חווה המטופל. מהמחקר הקליני המוגבל יחסית על טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים באמטופוביה, ידוע כי אמונות ומחשבות אוטומטיות שליליות וכן אימוץ של התנהגויות ביטחון על ידי מרבית המטופלים (נניח, לקחת איתם שקית הקאה לכל מקום מחוץ לבית) מלמדות שאמטופוביה די דומה לפוביות ספציפיות אחרות, וככל הנראה המתמודדים עמה מגיבים בהצלחה לטיפול מבוסס חשיפה. 

  • בטיפול באמצעות חשיפות היתה יוצרים היררכיה של סדר החשיפה. למשל, ברמה הנמוכה ביותר בהיררכיית החשיפה, עובר המטופל צפייה ב״הקאה מזויפת" של מישהו אחר. ברמה הבאה, הוא צופה באחרים מקיאים ולומד על התחושות הגופניות והתגובות שהם חווים. למשל, האם הם מתמודדים עם חרדה ממוות כתוצאה מחנק, או האם הם בכלל מוטרדים לגבי מוות כתוצאה מההקאה. בקיצור, מה קורה להם בעקבות הקאות, הכל כמובן ״בכאילו״. כך מתקדמים עוד שלבים עד שמגיעים לאחרון, שמעורר הכי הרבה חרדה - לדמות הקאה לבד.

  • כלים נוספים רלוונטיים מתוך גישת CBT ייכללו משחק תפקידים, הסברים פסיכו-חינוכיים, תרגול של דמיון מודרך ומיינדפולנס ומניעת תגובות אוטומטיות לכיוון התנהגויות ביטחון והמנעות.

 

  • ישנו תיעוד מחקרי, מועט אמנם, על שימוש יעיל בטיפול היפנוטי למתמודדים עם ההפרעה.

צרו עמנו קשר לשיחת Matching טלפונית 

להכוונה למטפל CBT מנוסה על הקאות עם רקע נפשי

1-800-509-809

שלכם,

צוות המכון בתל אביב

והקליניקות העמיתות

במכון טמיר ברחבי הארץ

 

כתיבה: מור צח מוכתר וצוות מכון טמיר בתל אביב 

עריכה: איתן טמיר

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר