קשה להפריז בחשיבותה של שינה טובה על בריאות הגוף והנפש.
כשרובנו חושבים בעיות בתחום הזה, האסוציאציה היא הפרעות שינה, בעיקר אינסומניה - נדודי שינה.
חלומות מוזרים מתחברים בדרך כלל לשינה גרועה.
לאורך כל ההיסטוריה הם השאירו אותנו תוהים לגבי המשמעות הנסתרת מאחורי החזיונות היצירתיים שהם מעוררים.
פה ננסה לבחון את הקשר בין חלומות מוזרים, שלבי שינה והתפקידים הנוירו-פיזיולוגיים של החלום.
למה שנת REM כל כך חשובה?
אחת הבעיות המרכזיות בקשיי שינה היא היעדר שנת REM, מצב לעלייה במגוון בעיות פסיכולוגיות, מטבוליות וחיסוניות.
לשלב של שנת REM (או Rapid Eye Movement), בה אנו חולמים וזוכרים, יש כמה מאפיינים ייחודיים:
תנועות עינים מהירות.
פעילות נוירונילית דומה למדי לזו שמאפיינת את שעות הערות.
חלומות שנזכרים בצורה חיה.
שנת REM חשובה למעגל השינה מכיוון שהיא מגרה אזורי מוח חיוניים ללמידה ולשמירת זיכרונות.
מה גורם לחלומות מוזרים?
קיימים ממצאים מחקריים לגבי קשרים חיוביים בין חלומות צלולים, הזויים ומוזרים לבין גורמים נוירולוגיים, סטרס, קשיים נפשיים, אכילת-יתר לפני השינה, נטילת מלטונין, גמילה מתרופות אנטי-דפרסנטיות והסבר שרואה חלומות כ״רעש״ שהמוח פולט.
בואו נרחיב:
הראייה הנוירולוגית המובילה בימינו גורסת שבעת החלימה מתחולל במוח תהליך של מיון החוויות מהיום האחרון, לצד גיבוש של חלק מחומרים הללו כזיכרונות לטווח ארוך וניקוז החוצה של כל השאריות הלא רלוונטיות.
סיוטים יכולים להיגרם ע״י מתח או חרדה. לפעמים הלחצים הרגילים של חיי היומיום, כמו בעיה בבית או בעבודה. גם שינויים משמעותיים, שליליים וגם חיוביים, יכולים להשפיע באותה מידה.
יכולים להיות מספר גורמי סיכון פסיכולוגיים הגורמים לסיוטים אצל מבוגרים. לדוגמא, הפרעות חרדה, שינה או דיכאון עלולות לגרום לסיוטים, כמו גם הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) שאחד התסמינים המרכזיים שלה הוא סיוטים כרוניים חזרתיים.
נטילת תוסף עם ההורמון מלוטנין עוזרת אמנם להירדם מהר יותר, אבל קשורה גם ביותר סיוטי לילה.
הפסקת נטילה של תרופות, ובעיקר הפסקת תרופות נוגדות דיכאון, שמשפיעות על נוירוטרנמיטורים במערכת העצבים המרכזית, קשורה בחלומות מטרידים וקשים יותר (התופעה אמורה לחלוף ככל שהגוף מתנקה).
תיאוריה חדשה, Overfitting Brain Hypothesis, מציעה שהמוח מוסיף לחוויות בחלומות גם תכנים הזויים, במטרה ללמד את המערכת איך להישאר דרוכה מול שינויים לא צפויים.
גם לאירועי התקופה יש חלק משמעותי: מחקר שפורסם ב-2021 העלה כי ׳אווירת הקורונה׳ השפיעה על תכני הסיוטים שלנו. החוקרים מצאו כי רמות המתח והחרדה לגבי הקורונה נמצאו בקשר סטטיסטי חיובי לסיוטים סביב נושאים ספציפיים כמו פרידה מאנשים אהובים, חוויות של כליאה, מלחמה ותרחישי אפוקליפסה. מכיוון שהנתונים נאספו במדינות שונות, ניתן ללמוד על המכנה המשותף לגבי טריגרים לביעותי לילה במהלך משבר עולמי, מעבר להבדלים סוציו-פוליטיים במקומות שונים מקומיים.
עדכון אחרון:
15 במאי 2022
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
Kennedy, K. E. R., Bastien, C. H., Ruby, P. M., Killgore, W. D. S., Wills, C. C. A., & Grandner, M. A. (2021). Nightmare content during the COVID-19 pandemic: Influence of COVID-related stress and sleep disruption in the United States. Journal of Sleep Research, 00, e13439. https://doi.org/10.1111/jsr.13439
Valliani, A. A., Ranti, D., & Oermann, E. K. (2019). Deep Learning and Neurology: A Systematic Review. Neurology and therapy, 8(2), 351–365. https://doi.org/10.1007/s40120-019-00153-8