לידה שקטה | גורמי סיכון, עיבוד האבל והאובדן וטיפול פסיכולוגי

דרג פריט זה
(4 הצבעות)
stillbirth stillbirth

לידה שקטה

התסמינים, הגורמים ודרכי ההתמודדות הפסיכולוגיות 

 

מהי לידה שקטה?

 

אובדן עובר בתקופה שבין השבוע העשרים להריון ועד ללידה נקרא ״לידה שקטה״. 

 

מבחינת הטרמינולוגיה הרפואית, קיים סיווג קליני מקובל לגבי אובדן הריון:

 

  • אובדן עובר לפני השבוע ה-20 להריון מכונה בדרך כלל ״הפלה טבעית״
  • כאשר הלידה השקטה מתרחשת בין השבוע ה-20 לשבוע ה-27 להריון היא מכונה ״לידה שקטה מוקדמת״
  • כאשר היא מתרחשת בין השבוע ה-28 לשבוע ה-36 היא מכונה ״לידה שקטה מאוחרת״ 
  • כאשר היא מתרחשת לאחר השבוע ה-37 היא נקראת פשוט ״לידה שקטה״ (stillbirth)

 

 

 

צפו בפרק ״לידות שקטות״,

מתוך התכנית ״סליחה על השאלה״ בתאגיד כאן:

 

 

 

מה הסיבות השכיחות ביותר ללידה שקטה?

 

בישראל מתרחשות 5 לידות שקטות מתוך 100,000 לידות.

 

הסיבות הנפוצות להן הן: 

 

סיבוכי הריון ולידה

 נסיבות שונות מסכנות את התינוק לפני הלידה, ביניהן לידה מוקדמת (שהגורם לה הוא בדרך כלל סיבוכים בהריון), הריון הנמשך יותר מ-42 שבועות, הריון עם יותר מעובר אחד ותאונה או פציעה במהלך ההריון. 

 

סיבוכי הריון ולידה שכיחים יותר כגורמים ללידה שקטה כאשר הלידה מתרחשת לפני השבוע ה-24; 

 

בעיות בשליה

 השליה מספקת לעובר חמצן ומזון, כך שכל הפרעה בה מעמידה אותו בסיכון. 

בעיות בשליה מיוחסות לכמעט רבע מהלידות השקטות, והן כוללות זרימת דם חלשה, דלקת וזיהום. 

מצב בעייתי נוסף מכונה ״היפרדות שליה״, והוא מתרחש כאשר השליה נפרדת מדופן הרחם לפני הלידה. 



פגמים מולדים ומצבים אחרים של התינוק 

1 מ-10 לידות שקטות מוסברות על ידי פגמים מולדים, ביניהם פיגור גדילה תוך-רחמי, מצבים גנטיים, מחלת הילוד (מחלה חיסונית התוקפת תינוקות) ופגמים מבניים. 

פגמים גנטיים נוכחים כבר בשלב ההתעברות בעוד שאחרים נוצרים בשל גורמים סביבתיים, שאינם תמיד ידועים. פגמים מולדים חמורים או רבים עלולים למנוע מהתינוק אפשרות לשרוד 



זיהום במהלך ההריון

זיהום אצל האם, אצל התינוק או בשליה עלול להוביל ללידה שקטה, והוא נפוץ יותר כגורם ללידות שקטות המתרחשות לפני השבוע ה-24. בין הזיהומים שיכולים להתפתח ולסכן את העובר מצויים ציטומגלוירוס (CMV), ״המחלה החמישית״, הרפס גניטלי, ליסטריה, עגבת וטוקסופלזמוזיס

 

בעיות בחבל הטבור

 אם חבל הטבור נקשר או נמחץ, התינוק אינו יכול לצרוך די חמצן. 

בעיות כאלה שכיחות יותר בשלבים המאוחרים של ההריון. 

 

בריאות האם

 גורם נוסף שעלול להיות לו חלק בלידה שקטה, עם דגש על שני מצבים רפואיים בעיתיים:

רעלת הריון ו/או לחץ דם גבוה כרוני, שבדרך כלל מופיעים בשליש השני או בתחילת השליש האחרון של ההריון. 

 

מצבים רפואיים אחרים שיכולים להוביל ללידה שקטה הם סכרת, זאבת, השמנת יתר, קרישי דם והפרעות בבלוטת התריס.

 

לידה שקטה לא מוסברת

כמו תמיד, יש את מה שאנחנו יודעים ויש גם מקרים בהם עולם הרפואה אינו יודע לתת הסבר לתופעה קלינית כל כך קשה. 

לידות שקטות שלא נמצא להן הסבר נוטות להתרחש בסבירות גבוהה יותר בשלבים המאוחרים של ההריון. 

 

לידה שקטה יכולה לקרות לכל אחת, אך גורמי סיכון להתרחשותה הם הריונית שסובלת מבעיות בריאותיות (למשל לחץ דם גבוה או סוכרת), השמנת יתר, גיל גבוה מ-35, הסטוריה של לידה שקטה בעבר, טראומה, מתח נפשי משמעותי בשנה שחלפה לפני הלידה או שאין למשפחה גישה לטיפול טרום-לידתי. 

עישון סיגריות, מריחואנה, תרופות מרשם לשיכוך כאבים או חומרים פסיכואקטיביים אחרים שניטלים במהלך ההריון עלולים להכפיל ואף לשלש את הסיכוי ללידה שקטה

 

מה הסימנים והסימפטומים של לידה שקטה?

סימנים מקדימים ללידה שקטה אינם תמיד קיימים, במיוחד בשלבים מוקדמים של ההריון, אך כאשר ישנם כאלה – הנפוצים שבהם הם התכווצויות, כאב או דימום מהנרתיק. 

סימן נוסף לכך הוא שהתינוק מפסיק לנוע בבטן. 

עם ההגעה לשבוע ה-26 עד ה-28 ניתן להתחיל לספור בעיטות על בסיס יומי.

כל תינוק שונה וזז אחרת. כדאי לשכב על צד שמאל ולספור בעיטות, סיבובים ואפילו נפנופים.

יש לתעד את מספר הדקות שלוקח לתינוק לבעוט 10 פעמים, ולחזור על המדידה מדי יום באותה שעה.

אם חלפו שעתיים והתינוק לא זז 10 פעמים או שלפתע יש הרבה פחות תנועה, יש להתקשר לרופא.

רופא יכול לערוך בדיקת פרופיל ביופיזיקלי כדי לבחון את פעימות הלב של העובר.

בדיקת אולטראסאונד יכולה לאשר שלבו של התינוק חדל לפעום ושאין בו עוד רוח חיים. 

 

כאשר רופא קובע את המוות, ואחרי שמעכלים את הצער והתדהמה, יש להחליט מה הצעד הבא.

חשוב לציין כי משרד הבריאות פרסם בתחילת 2019 הנחיות לרופאים בנושא טיפול המשך לאחר קביעת המוות של העובר. ניתן לקרוא כאן, הדיווח מתוך אתר YNET.

 

לקביעת הסיבה ללידה השקטה, כאשר התינוק עוד ברחם רופא יכול לבצע דיקור מי שפיר כדי לבדוק נוכחות של זיהום או מצב גנטי. לאחר הלידה הרופא יכול לבדוק פיזית את התינוק, את חבל הטבור ואת השליה או אפילו לבצע ניתוח שלאחר המוות במקרה הצורך.

לאחר הלידה, גופה של האם מתאושש בדרך כלל תוך 6-8 שבועות, אך משך הזמן האינדיבידואלי תלוי בגורמים שונים.

לידת השליה מפעילה הורמונים שגורמים לייצור חלב, דבר שיימשך 7-10 ימים, ואם הדבר אינו רצוי מבחינת האם, ניתן לבקש מהרופא תרופות ספציפיות שיעצרו את המהלך ההורמונלי של ייצור החלב.

 

 

פרידה מהתינוק המת

מה עושה אם לאחר פרוצדורת לידה של עובר מת? 

זו שאלה פסיכולוגית מאוד אינדיבידואלית: 

יש אמהות שירצו לבלות איתו רגע בפרטיות ויש אפילו משפחות שיבקשו לרחוץ אותו, להלבישו ולצלם אותו. 

בקצה השני, אמהות רבות יעדיפו להימנע לחלוטין ממראה התינוק המת, כדי לא לשאת את התמונה הבלתי נסבלת עד סוף חייהן.

בסופו של יום, הפרידה מהווה החלטה מאוד אישית ופרטית.

 

ד״ר איה גולן, מטפלת במכון טמיר בתל אביב, חקרה במסגרת עבודת הדוקטורט שלה, את דרכי ההתמודדות עם הלידה השקטה.

מוזמנים/ות לבקר בדף של ד״ר איה גולן.

 

 

 

 

דיכאון לאחר לידה שקטה

חוויית הלידה השקטה אינה צפויה והיא חוויה של אובדן משמעותי שדורשת החלמה נפשית וזמן להתאבל, שמשכו אינו ידוע מראש.

חשוב מאוד שהאם לא תאשים את עצמה או תרגיש שהיא ״חייבת להתגבר על זה״. אבל הוא דבר אישי שמשכו שונה מאדם לאדם, וכדאי מאוד שהיולדת תבטא את אבלה מול בן זוגה או קרובים אחרים.

יש גם נשים שירגישו פתיחות לשתף את סיפורן עם אחרים בעלי סיפור דומה בפורומים באינטרנט או במסגרת קבוצת תמיכה וללמוד מהם על דרכי התמודדות.

גם תיעוד הרגשות בכתב יכול לעזור, אך אם ההתמודדות קשה מאוד - מומלץ להיעזר בטיפול פסיכולוגי ממוקד להתמודדות עם אבל ואובדן

 

סימפטומים של דיכאון אחרי לידה, שדורשים פניה לרופא הם דיכאון על בסיס יומי, אובדן עניין בחיים, חוסר תיאבון, חוסר יכולת לישון וקשיים בזוגיות. 

אם אישה קרובה לכם חוותה לידה שקטה, חשוב ביותר שלא למזער את האובדן או להזין את תחושות האשמה שלה בשום צורה.

כמו כן, מומלץ לא לדבר על רעיונות אופטימיים לגבי הריונות עתידיים עד שהיא תעשה זאת מיוזמתה. 

מה שהיא זקוקה לו הם חמלה ותמיכה. הציעו לה ניחומים כנים כמו לכל אדם אחר שאיבד אדם יקר ואל תשנו נושא – תנו לה להתבטא גם אם היא חוזרת על עצמה. 

חשוב לא לחפש מענה מיידי לבכי - הוא טבעי ומבטא דרך נורמטיבית לעיבוד של האבל הטראומטי.

עודדו אותה לאכול טוב, לנוח הרבה ולא להחמיץ את התורים שלה לרופא. 

הציעו לה עזרה במטלות הבית בשבועות הראשונים, ופשוט היו שם בשבילה.

המודעות הציבורית, גם המחקרית, הולכת וגוברת לגבי דיכאון אחרי לידה אצל גברים, קל וחומר לאחר לידה שקטה. 

 

לאחר לידה שקטה ניתן בהחלט לחוות הריון אחר, מוצלח, וללדת ילד בריא. למרות שמי שעברה לידה שקטה נמצאת בסיכון גבוה יותר לסיבוכים בהריון, רק 3% יחוו לידה שקטה נוספת.

 הרופא יכול לומר מתי הגוף מוכן שוב להריון, אך רק היולדת יכולה לדעת מתי היא מוכנה לכך נפשית. 

כמובן שניתן גם להחליט שהריון נוסף אינו רצוי. חשוב לדעת שגורמים רבים ללידה שקטה אינם ניתנים לשליטה, כך שלא ניתן למנוע כזו באופן מוחלט. ואולם ישנם כמה דברים שניתן לעשות כדי להפחית את הסיכוי ללידה שקטה שניה: להיבדק לפני כניסה נוספת להריון ואם ישנם גורמי סיכון, למשל סוכרת או לחץ דם גבוה – לעבוד עם הרופא על מנת לשלוט בהם במהלך ההריון;

 אם הסיבה ללידה השקטה היתה גנטית, ניתן להיפגש עם יועץ גנטי לפני ההריון הנוסף;

לא לעשן או לצרוך אלכוהול, מריחואנה או אף סם אחר במהלך ההריון; לפנות מיד לסיוע רפואי במידה ומתחיל דימום או ישנם סימנים לבעיות אחרות. טיפול טרום-לידה הוא דבר חשוב ביותר. אם ההריון בסיכון גבוה, יש לראות רופא בתדירות גבוהה יותר. אם התינוק מראה סימני מצוקה – נקיטה בפעולות חירום, כמו לידה מוקדמת, עשויה להציל את חייו. החלמה עשויה לקחת חודשים ויש לאפשר ליולדת להתאושש ולהחלים בקצב האישי שלה.


טיפול פסיכולוגי אחרי לידה שקטה

הספרות המחקרית שבוחנת את יעילותן של התערבויות קליניות להתמודדות עם לידה שקטה, מלמדת כי שיטות טיפול פסיכולוגי עדכניות, עשויות לסייע בחזרה לחיים, תוך עיבוד מותאם של האבל והאובדן. 

למשל, טיפול מבוסס-מיינדפולנס, שנמצא יעיל לטיפול בחרדות ולטיפול בדיכאון, מראה תוצאות יפות גם בהתמודדות נפשית עם מוות של העובר במהלך ההריון. 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

מקורות והמלצות קריאה בנושא לידה שקטה:



דף מידע למטופלת ובני משפחתה בנושא לידה שקטה. המרכז הרפואי הלל יפה, השירות הסוציאצי ומחלקת נשים:

http://hy.health.gov.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/leida-shketa.pdf

 

 

קבוצת התמיכה "חיבוק בשקט", מתוך אתר לידה שקטה:

https://www.leidashketa.co.il/%d7%90%d7%95%d7%93%d7%95%d7%aa/

 

 

סרטל-רביב, ש. (2016). "לידה שקטה" אינה שקטה, היא דוממת. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3445

 

 

Human M, Green S, Groenewald C, Goldstein RD, Kinney HC, Odendaal HJ. PSYCHOSOCIAL IMPLICATIONS OF STILLBIRTH FOR THE MOTHER AND HER FAMILY: A CRISIS-SUPPORT APPROACH. Social Work (Stellenbosch). 2014;50(4):392

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020