מהי הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) אחרי לידה PPOCD?

דרג פריט זה
(13 הצבעות)
הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית אחרי לידה PPOCD הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית אחרי לידה PPOCD

 

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית לאחר לידה

 

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית שלאחר הלידה (Postpartum OCD או PPOCD) היא הופעתן של מחשבות אובססיביות ואקטים קומפולסיביים, בדומה להגדרה הרחבה יותר של OCD, הנוגעות לגרימת נזק, בכוונה או בטעות, לרך הנולד, בקרב אימהות, בתקופה של שניים עד שלושה חודשים לאחר הלידה. כאשר הופעתם של הסימפטומים מתחילה כארבעה עד חמישה חודשים לפני הלידה, ועד חודש לאחר הלידה, ההפרעה תוגדר כ-OCD פרה-נטלי (Perinatal OCD או PNOCD).

 

 

POSTPARTUM DEPRESSION PSYCHOTHERAPY 

 

 

מוערך כי לא פחות מ- 5%-2% מהאימהות החדשות חוות PPOCD או PNOCD, עם שונות גדולה בסימפטומים בין האימהות. הגורמים להפרעה אינם ידועים, למרות שנשים שהתמודדו בעברן עם OCD מצויות בקבוצת סיכון לפתח את ההפרעה לאחר הלידה.

 

במחקר שנערך בשנת 2003 עלתה מסקנה מעניינת: חלק מהסימפטומים של OCD לאחר לידה עשויים להיות דווקא אדפטיביים. במחקר, בו השתתפו 400 נשים, נמצא כי 11% מהמשתתפות דיווחו על סימפטומים אובססיביים-קומפולסיביים במהלך השבועיים לאחר הלידה. אחרי חצי שנה, כמעט למחצית מהן עדיין נותרו סימפטומים, ועוד 5% מהנשים הנותרות פיתחו אף הן תסמיני OCD. המחקר מעלה שאלה מעניינת לגבי שכיחות ההפרעה, שיכולה להיות בעצם הרבה יותר גבוהה. עוד שאלה מסקרנת שעלתה קשורה למידת האדפטיביות של תכני האובססיות, שהיו קשורות ברובן לחרדה מפני חיידקים.

 

האם יתכן שדריכות יתר לגבי שלום התינוק מבטאים התנהגות אבולוציונית סמויה? קשה לדעת. מה שכן, בספרות הפסיכולוגית מוצע שגורמים ביולוגיים הקשורים בתנודתיות הורמונלית משחקים תפקיד ב- PPOCD. באופן ספציפי, תועדה רמה גבוהה במיוחד של אוקסיטוצין ופרוגסטרון .

 

Obsessions

 

אובססיות וקומפולסיות ב- PPOCD 

להלן מספר דוגמאות לאובססיות ואקטים קומפולסיביים נפוצים:

 

מחשבות אובססיביות:

  • מחשבות טורדניות , מעוררות אימה וחודרניות, על הסבת נזק לתינוק.

  • מחשבות על התינוק נחנק מבלי להיות מסוגלת מסוגל להציל אותו.

  • מחשבות על הכנסת התינוק לתנור

  • אובססיות אלימות - לדקור את התינוק או שמישהו אחר ידקור אותו

  • פחד מקבלת החלטות לא נכונה שעלולה לגרום נזק לתינוק.

  • מחשבות מעוררות חרדה על מוות של התינוק תוך כדי שינה (סינדרום מוות בעריסה )

 

טקסים קומפולסיביים:

  • זריקה או החבאה של כל חפץ העשוי לגרום נזק לתינוק.

  • הימנעות מהחלפת חיתולים מהפחד מניצול מיני של התינוק.

  • הימנעות מלספק את צרכיו של התינוק (אוכל, מגע, שינה) כתוצאה מהפחד מגרימת נזק.

  • בדיקות חוזרות וכפייתיות לגבי מצבו של התינוק, וקבלת אישור מהסביבה לכך שלא נגרם לו נזק.

  • שטיפה וחיטוי מוגזמים של בגדי התינוק או בגדי אחרים שבאו איתו במגע בגלל אובססיות על זיהום .

מכיוון שאימהות חדשות מצופות להיות שמחות מהגעתו של התינוק החדש, תסמינים אלו ואחרים עשויים לגרום להן למצוקה משמעותית ותחושות אשמה כבדות.

PPOCD או PNOCD הנשארים ללא מענה טיפולי עשויים לפגוע ביכולתה של האם לדאוג לילדיה, במערכות היחסים שלה עם סביבתה וחבריה, ובהתפתחותו התקינה של התינוק. כיום מייחסים חשיבות רבה לזיהוי מוקדם של ההפרעות הללו, ומתן מענה טיפולי עבורן.

הטיפול ב-PP/PNPCD דומה לטיפול בהפרעת OCD כללית, ונעשה בשני ערוצים: טיפול תרופתי וטיפול פסיכותרפי.

לתרופות נוגדות דיכאון ממשפחת ה-(SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors יש השפעה מיטיבה על תסמינים של OCD, אך מצד שני, בדיוק כמו בדיכאון לפני הלידה ודיכאון לאחר לידה , עדיין לא ידוע כיצד הם משפיעים על העובר או על התינוק היונק, אך קיימת השערה פסיכולוגית שההשפעות החמורות של ההפרעה מסבות נזק רב יותר מהנזק הפוטנציאלי של הטיפול התרופתי.

 

דרך בטוחה יותר לטיפול, ויעילה לא פחות, אך מאתגרת יותר, היא באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy או CBT) ובפרט טיפול הנקרא חשיפה ומניעת תגובה (Exposure and Response Prevention או ERP).

שיטות נוספות ומודרניות יותר של טיפולי CBT שנמצאו יעילות בטיפול ב-PP/PNOCD הן הבניה קוגניטיבית  (Cognitive Restructuring) ו-CBT מבוסס קשיבות (Mindfulness Based CBT) .

 

לקריאה נוספת על הפרעה טורדנית כפייתית:

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/ocd-treatment.html

 

סיכום: אביגיל וינר וצוות מכון טמיר

מקורות:

Abramowitz, J. S. and Fairbrother, N. (2008). Postpartum obsessive compulsive disorder. In Abramowitz, J., McKay, D. and Taylor, S. (Eds.), Clinical Handbook of Obsessive Compulsive Disorder and Related Problems (pp. 139–155). Baltimore, MD: John Hopkins Press.

Buttolph, M. L. and Holland, A. D. (1990). Obsessive compulsive disorders in pregnancy and childbirth. In Jenicke, M., Baer, L. and Minichiello, W. E. (Eds.), Obsessive Compulsive Disorders: theory and management (pp. 89–97). Chicago: Year Book Medical.

 

The Anxious Thoughts Workbook: Skills to Overcome the Unwanted Intrusive Thoughts that Drive Anxiety, Obsessions, and Depression. By David A. Clark, Judith S. Beck (Foreword by) , 2018. New Harbinger Publications.

 

Hudak R, Wisner KL. (2012). Diagnosis and treatment of postpartum obsessions and compulsions that involve infant harm. Am J Psychiatry. 2012 Apr; 169(4):360-3.

 

Kalra, H., Tandon, R., Trivedi, J. K. and Janca, A. (2005). Pregnancy induced obsessive compulsive disorder: a case report. Annals of General Psychiatry, 4, 12–14.

 

Ladouceur, R., Freeston, M. H., Gagnoa, F., Thibodeau, N., & Dumont, J. (1995). Cognitive-behavioral treatment of obsessions. Behavior Modification, 19, 247-257.

Pittenger, C., Kelmendi, B., Bloch, M., Krystal, J. H., & Coric, V. (2005). Clinical Treatment of Obsessive Compulsive Disorder. Psychiatry (Edgmont), 2(11), 34–43.

 

Russell EJ, et al. Risk of obsessive-compulsive disorder in pregnant and postpartum women. J Clin Psychiatry. 2013;74(4):377–385.

http://www.jabramowitz.com/uploads/1/0/4/8/10489300/fairbrother__abram_new_parenthood.pdf

http://www.postpartum.net/learn-more/pregnancy-or-postpartum-obsessive-symptoms/

https://www.huffingtonpost.com/entry/what-its-like-to-survive-postpartum-ocd_us_5a008f32e4b0baea26339bbb

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23539879

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%A1%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%AA_%D7%9E%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר