פחד ממים | אקוופוביה | תסמינים, גורמים וטיפול פסיכולוגי

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
אקוופוביה אקוופוביה

פוביה ממים

 Aquaphobia

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

פסיכותרפיסט וראש המכון 

 

 

מהי פוביה ממים (אקוופוביה)?

מי שסובל מאקווהפוביה (פחד ממים), חי עם פחד וחרדה מתמשכים וחריגים שמונעים ממנו להתקרב למים, למשל לבריכת שחייה, ים ולפעמים אפילו פחד מאמבטיה (ablutophobia). 

במידה מסוימת, כולנו פוחדים ממים, אך לרוב אנו לומדים להתגבר עצמאית על הפחדים הללו.

פוביה היא פחד לא-רציונאלי מאובייקט או מצב מסוים, שמבחינה הסתברותית אינו עלול לגרום לנזק.  

סטטיסטית, כמעט 20 מיליון בני אדם בארה״ב לבדה לוקים מתמודדים עם פוביה ספציפית כלשהי, נשים פי 2 יותר מגברים.

 

 

חשוב לציין:

לעתים קרובות מתבלבלים בין אקווהפוביה להידרופוביה, אך למרות שגם הידרופוביה מתבטאת בפחד קיצוני ממים – היא מתרחשת כשלב מתקדם של מחלת הכלבת!

מרבית המבוגרים בעלי פוביה מתחילים לפתח את התסמינים הקשורים לפחד הספציפי בילדות או בתקופת הנעורים. כל כמות של מים עלולה לעורר פחד וחרדה בקרב אקווהפוב, ממים בכיור ביתי, דרך בריכה וכלה בחוף הים. כלומר, לא כמות המים מעוררת את החרדה אלא המים עצמם. 

 

מהו פחד מהים (פחד מעומקים - תלסופוביה)?

בדומה לאקוופוביה, תלסופוביה היא סוג של פוביה ספציפית שמתבטאת בפחד מתמשך ואינטנסיבי מגופי מים עמוקים כמו הים התיכון.

במה שונה פחד מהים מאקופוביה, הפחד מפני מים?

בעוד שאקוופוביה כרוכה בפחד מפני המים עצמם, מה שמאיים בתלסופוביה זה גופי מים גדולים, שנראים עצומים, חשוכים, עמוקים ומסוכנים.

אם כך, תלסופובים אינם פוחדים מהמים כמו שהם חוששים ממה שאורב להם מתחת ובתוך השטח המימי, בקרקעית ובמרחב הימי כולו.

 

מה השכיחות של חרדה ממים? 

פוביה ממים היא אחת הפוביות הפשוטות הנפוצות ביותר.

במאמר סקירה על הפרעות חרדה, מציינים לינדל וסטפנסון, שני חוקרים סקנדינביים, כי פוביה ממים עשויה להשפיע על 1.8% מכלל האוכלוסיה האיסלנדית, או כמעט אחת מכל חמישים איש. 

לפי סקר של מכון גאלופ, לפחות 60% מהאמריקאים חוששים ממים עמוקים ויותר מ -45 אחוז נמנעים מלהכניס ראש מתחת למים, בגלל חרדות מגוונות.

 

מה התסמינים של פחד ממים? 

בין הסימפטומים הנפוצים ביותר של אקוופוביה ניתן למצוא תחושה מיידית של פחד, חרדה או פניקה אינטנסיביים, אפילו כאשר האדם חושב על מים: 

  • פחד קבוע, מוגזם או נטול סיבה בחשיפה למים - לעיתים מי שפוחד ממים מעלה בתודעתו חרדות ויזואליות של טביעה, חנק, חוסר נשימה או התקלות עם יצורים מפחידים שלא נראים מחוץ למים, כמו צלופחים או כרישים. מפחיד. 
  • הכרה רציונלית בכך שהפחד ממים מוגזם או שאינו תואם את העובדה שלא נשקפת סכנה אמיתית, אפילו שזה לא מפחית את האימה. 
  • הימנעות מקסימלית ממגע עם ממים - כמו בכל פוביה, הנטיה הא להימנע ממצבים או אירועים בהם עלול להיות מגע עם מים. לכך מצטרפת לעיתים קרובות גם מבוכה ובושה, בעיקר אצל ילדים ובני נוער. 
  • הזעת יתר
  • דפיקות לב מואצות
  • היצרות בחזה
  • קושי בנשימה
  • בחילה
  • סחרחורת או עילפון



״הוראת שחייה לימדה אותי כל כך הרבה על הפחד עצמו...

הפחד שומר עלינו, אך גם מונע מאיתנו להתקדם.

אם אתה מפוחד ומנסה להיאחז במים, אתה לא יכול לשחות.

רק על ידי שחרור וביטחון תוכלו ללמוד לשחות - 

זה הרבה יותר חשוב מטכניקה, אבל גם לוקח זמן״ 

 

 

--- Jane Greene Pettersson, מתוך הבלוג שלה באתר הגרדיאן

 

 

מה גורם לחשש ממים?

הגורמים לאקווהפוביה אינם ידועים עד הסוף, אבל קיימות ראיות מחקריות לכך שפוביות עשויות להיות תורשתיות.

מי שיש לו קרוב משפחה שמתמודד עם הפרעת חרדה, כמו התקפי חרדה, עשוי להיות בסיכון גבוה יותר לפיתוח פוביה. 

 

בהיבט הסביבתי, אקווהפוביה נגרמת לעתים קרובות בעקבות אירוע טראומטי בילדות, כמו סיטואציה מאיימת של כמעט-טביעה, או כתוצאה מסדרת חוויות שליליות שהתרחשו בילדות אך אינן קיצוניות כמו חוויה טראומטית.

בנוסף, גורם שתורם לפיתוח חרדה ממים הוא חיקוי באמצעות תצפית חוזרת באחרים, ובמיוחד בדמויות הוריות, שגם הם חששו ממים. 

 

עוד ייתכן ששינויים בתפקוד המוח עשויים לשחק תפקיד בפיתוח פוביה ספציפית.

 

אבחון אקווהפוביה

פוביה ממים מאובחנת כפוביה ספציפית, בדרך כלל אם הנבדק חווה את תסמיני ההפרעה במשך 6 חודשים ברצף.

חלק מהדיאגנוזה כולל שלילה של מצבים בריאותיים אחרים, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) , הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעת פאניקה.

 

מה הטיפול הפסיכולוגי הכי יעיל באקוופוביה?

כפוביה ספציפית, אקווהפוביה מטופלת לרוב באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ובפרט טיפול בחשיפה

במהלך טיפול בחשיפה ייחשף המטופל פעם אחר פעם למקור הפוביה.

עם היחשפו למים יעקבו יחד, המטפל והמטופל, אחרי תגובות מחשבות, רגשות ותחושות גופניות של המטופל, על מנת לעזור לו ללמוד כיצד לנהל את החרדה.

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי המטופל קורא תיגר על מחשבותיו ואמונותיו בנוגע לפחד ממים, תוך שהוא מפתח אסטרטגיות התמודדות עם דפוסי החשיבה האוטומטיים והאמונות הבעייתיות שמצויות בבסיס הפוביה. 

 

טיפול עצמי

מלבד הטיפולים המקצועיים, ישנן גם כמה טכניקות לטיפול עצמי, במטרה לפתח יכולת להשתחרר מהפוביה.

מומלץ לתרגל בבית:

 

  • אסטרטגיות מבוססות מיינדפולנס
  • פעילות גופנית יומית
  • תרגול יוגה
  • נשימות עמוקות
  • בשלבים מאוחרים יותר, כשהחרדה פוחתת, אפשר לעבוד עם מדריך שחייה מקצועי שיעזור להרגיש נוח בבריכה. 

 

במקרים מסוימים, ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל לרשום תרופות לטיפול בתסמיני פאניקה וחרדה, אך לא כטיפול תרופתי ארוך טווח.

 

תכנית טיפול הכוללת פסיכותרפיה יכולה, לצד תמיכת הקרובים, ללמד את המטופל כיצד לנהל את הפוביה בהצלחה.

 

איך לעזור לילדים שפוחדים ממים?

כמה טיפים שיעזרו לילד שלך להתגבר על פחד ממים, בעיקר כשאתם מעוניינים, כהורים, שהילד לא יימנע משחייה.

אז לפי הרעיון של טיפול CBT בחשיפה, נתקדם על רצף של 3 שלבים של עזרה עצמית: 

  1. בקשו מהילד להרטיב קצת את כפות הרגליים, לשכשך בבריכה מבלי להיכנס אליה
  2. הציעו לילד להיכנס דרך מדרגות הבריכה ולהעמיק בהדרגה במים
  3. כאשר הילד יכול כבר לעמוד במים, בקשו ממנו להתיז קצת מים על הפנים, כאילו הוא שוטף אותם בכיור בבית
  4. בשלב הבא, עזרו לו להכניס ראש למים, ובהמשך אפילו לעצור את הנשימה מתחת למים תוך כדי נשימה החוצה

 

זהו, נסיים בשיר עממי צ׳כי חביב, שתורגם ע״י משה שמיר, מתוך אתר זמרשת - ג'ק נורא בחל במים: 

גִ'ים נוֹרָא פָּחַד מִמַּיִם,
אֵיךְ יַפְלִיג בָּאוֹקְיָנִים?
הוּא נוֹלַד בִּכְפָר צֵ'כִי נִדָּח
וְרַק הַוִּיסְקִי אֶת לִבּוֹ מָשַׁךְ.

כְּשֶׁנּוֹלַד גִ'ים הַקָּטָן שָׂמְחָה הַקְּהִלָּה,
הַפָּרוֹת בִּשְׁנֵי קוֹלוֹת גָּעוּ הַלְלוּיָהּ.
יַיִן וּוִיסְקִי הוּא שָׁתָה עַל אַף גִּילוֹ הָרַךְ,
כִּי אָבִיו בְּכָל מְחִיר רָצָה בְּבֵן מַלָּח!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020