טיפול פסיכולוגי לחרדה ודיכאון בהריון 2019 | תסמינים והתמודדות

דרג פריט זה
(30 הצבעות)
חרדה ודיכאון לפני הלידה חרדה ודיכאון לפני הלידה

 

התקפי חרדה או דיכאון בהיריון

 

רוני סלע דניאלי,

פסיכולוגית קלינית מומחית ברחובות, מנוסה בעבודה עם ילדים

 

התמודדות עם חרדה או דיכאון במהלך ההריון

סובלת פחד לפני לידה ראשונה ופחדים לפני הלידה

 

 

ראשית, נציין כי הדרך היעילה והמוכחת להתמודד עם חרדה ודכאון בהריון היא שיטת טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT. נגיע לזה בהמשך. 

מה אומרים המחקר הקליני והספרות המקצועית על חרדה בהריון?

חרדה בהריון

 מרבית המחקרים אשר מתייחסים לחרדה, כוללים מדידה הן של חרדה תכונתית והן מצבית. חרדה מצבית היא זמנית ומתעוררת אל מול נסיבות ספציפיות, אשר בחלופן נרגעת לרוב גם החרדה. לעומתה, חרדה תכונתית אינה עולה כתוצאה מאירוע אשר התרחש בחיי האדם, אלא מלווה אותו לאורך זמן והופכת למשמעותית באישיותו מעבר למצב מסוים. ע"פ המשגות אלו, חרדה המתפתחת במהלך ההיריון נכללת בהגדרתה של חרדה מצבית, שכן לרוב חולפת לאחר הלידה ועולה סביב דאגות ולחצים הקשורים בהיריון, בעובר ובלידה.

בעשורים האחרונים ישנה הכרה גוברת כי נשים הרות סובלות בשכיחות גבוהה מהופעה ראשונה של הפרעת חרדה והפרעת דיכאון במהלך ההיריון, או מהחמרה שלה, וכי התופעה מערבת השלכות רבות עוצמה על האישה והתינוק לפני ולאחר הלידה.

 

PRE NATAL DEPRESSION


Heron ועמיתיו, במחקר אשר כלל מדגם רחב- היקף של נשים הרות, מצאו כי 21% מהנשים סבלו מסימפטומים קליניים של חרדה וכי 64% מהן, המשיכו לסבול מחרדה לאחר הלידה. בתמיכה לכך, מחקרים מדווחים על כ- 15-25% אשר סובלות מלפחות הפרעת חרדה כלשהי במהלך הריונן, כאשר עולה כי בדומה לדיכאון, חרדה הינה שכיחה יותר במהלך תקופת ההיריון, מאשר אחריו.
מחקרים שונים מדווחים כי רמת החרדה בקרב נשים הרות הינה גבוהה יותר במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי, עם רגיעה יחסית בשני. נראה כי בעוד תחילתו של ההיריון מערבת שינויים מעוררי לחץ והשלישי מסמל את קרבתה של הלידה והמעבר להורות, הטרימסטר השני מאפשר רגיעה רגשית לאור הסתגלותה הגוברת של האישה לשינויים המתרחשים בהיריון.

Da-Costa ועמיתיו בדקו במחקרם את השונות ברמות החרדה לאורך שלבי ההיריון השונים, תוך הבחנה ייחודית בין חרדה מצבית ובין חרדה הקשורה ספציפית להיריון. החרדה המצבית מאופיינת בתחושות לחץ ודאגה נוכחיות של האישה, בעוד חרדה הקשורה להיריון מתייחסת לדאגות ספציפיות ביחס לעובר, להיריון ולהורות. נמצא כי החרדה המצבית גוברת עם התקדמות ההיריון ומגיעה לשיאה סביב הלידה, בעוד חרדה הקשורה להיריון יורדת דרמטית בטרימסטר השני ועולה שוב לפני הלידה.

התמונה הקלינית של חרדה במהלך ההיריון, כמו דיכאון, אינה שונה מחרדה בכל שלב חיים אחר, אולם נראה כי דאגות סביב ההיריון, הלידה והעובר עשויות להיות לעיתים קרובות המאפיין המרכזי. כמו כן, נראה כי סימפטומים סומאטיים הקשורים להיריון, עשויים להיות מועצמים כאשר האישה סובלת מחרדה מוגברת.

התקפי חרדה במהלך ההיריון עשויה להשפיע על הסתגלותה של האם להיריון והתקשרותה הרגשית לעובר:
נמצא כי נשים עם רמות חרדה גבוהות יותר בהיריון, הן תכונתית והן מצבית, הראו איכות התקשרות נמוכה לעובר בהשוואה לנשים עם חרדה נמוכה, דבר המתבטא בפחות התנהגויות בריאות לטובת ההיריון (לדוגמא, הימנעות מעישון), וכן בפחות רגשות חיוביים לעובר, הרגעתו, והכנה לקראת הגעתו. בנוסף, נמצא כי נשים אלה הביעו דאגות רבות יותר ביחס לאחריות הקשורה בהורות, יחד עם גישות שליליות יותר ביחס לאמהות ולעצמי כאם.

עוד עולה, כי ההשפעות השליליות של חרדה מוגברת מתבטאות גם בבריאותו של העובר ובתוצאות הלידה. כך, מחקרים מעידים כי רמות גבוהות של חרדה מצבית וספציפית להיריון קשורות עם לידה מוקדמת יותר, וכן עם קצב לב מוגבר של העובר לאורך ההיריון. כמו כן, נמצא כי תינוקות לנשים אשר חוו רמות גבוהות יותר של חרדה, הינם יותר פעילים ברחם ומראים יותר עיכובי גדילה כעוברים, זאת בהשוואה לתינוקות לנשים עם רמות חרדה נמוכות במהלך ההיריון.
להשפעות שליליות אלו, מצטרפות גם השלכות ארוכות טווח, המגבירות את הצורך באבחון מוקדם והתערבות טיפולית. בפרט, ממצאים מעידים כי רמת חרדה גבוהה של האישה ההרה קשורה עם הסתגלותה הרגשית לאחר הלידה, שכן מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להופעתם של סימפטומי חרדה ודיכאון לאחר הלידה וכן קשורה עם מעורבות רגשית נמוכה יותר עם התינוק לאחר הלידה.


כמו כן, מחקרים שונים מעידים כי חרדה מוגברת בהיריון קשורה עם מזג נתפס קשה יותר של התינוק בחודשים הראשונים לחייו, כפי שמדווח ע"י האם. ביחס למדידות אובייקטיביות, עולה כי תינוקות אלו מראים רמת התפתחות מנטאלית נמוכה יותר בגיל שנתיים וכן יותר בעיות התנהגות (בנים ובנות כאחד), בגיל ארבע. בבחינת 14 מחקרים בלתי תלויים אשר בדקו את השפעתה של חרדה מוגברת בהיריון, תוך שליטה על מצוקה רגשית לאחר הלידה, נמצא כי ילדים לאמהות אלו הראו מידה רבה יותר של בעיות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות בשנים הראשונות לחייהם, קשר המתווך ככל הנראה גם ע"י השפעות מוחיות והורמונאליות אשר נוצרו מהחרדה הקדם לידתית.

מחקר מקסיקני חדש מעלה כי לחץ משפיע ישירות על התפתחות העובר- כאשר האם עמוסה בלחץ בתחילת ההיריון, התוצאה תהיה גדילה מואצת של העובר, בעוד שכשתהיה לחוצה לקראת סיום ההיריון, גדילת העובר תתעכב. 

על רקע טווח רחב זה של השפעות שליליות, נעשו מחקרים רבים במטרה לבחון מהם גורמי הסיכון המרכזיים להתפתחותה של חרדה בהיריון. נמצאו גורמים הקשורים הן באישיותה של האישה, באפיון סביבתה ונסיבות חייה, כמו גם במצבו של העובר וההיריון. במחקר אשר כלל כ-278 נשים הרות, נמצא כי תמיכה חברתית נמוכה, שביעות רצון נמוכה מבן הזוג, הערכה עצמית נמוכה ופגיעות רגשית גבוהה- קשורים כולם עם סיכון גבוה יותר לחוות חרדה ספציפית להיריון וללידה (במחקרים אחרים, דווח באופן עקבי כי גיל צעיר יותר של האישה קשור עם רמות חרדה גבוהות יותר בהיריון , וכן כי נוירוטיות, רמות דיכאון מוגברות, היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית, רמות לחץ גבוהות ורמת השכלה נמוכה קשורים גם הם עם יותר חרדה קדם לידתית, זאת תוך תמיכה חוזרת בהשפעתה של תמיכה חברתית.  

על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Child Development, דיכאון אימהי במהלך ההריון עלול להשפיע לרעה על התפתחותו הקוגניטיבית של הילד לפחות עד הגיעו לגיל 16 ואף עלול להשפיע לרעה על רמת האינטיליגציה שלו.

 

לידה והריון מעוררים חששות ופחדים - קראו על טוקופוביה <

במצב של היריון בסיכון גבוה, רמות חרדה עשויות להיות גבוהות אף יותר. בהתאם לכך, נמצא כי נשים עם היריון בסיכון גבוה, מדווחות על רמות חרדה גבוהות, אשר תוכנן נראה כקשור באופן ספציפי לסיכון ההריוני הגבוה. כך, עולה כי החרדה המאפיינת נשים אלו קשורה בייחוד בבריאות העובר והאישה, הכורח באשפוז והגבלת הפעילות היומיומית של האישה ההרה, הסימפטומים הגופניים הנלווים, וכן דאגה לילדים האחרים ולתפקודו של בן הזוג. מעבר לכך, בהשוואה למחקרים עם נשים המאופיינות בהיריון תקין, נמצא כי נשים עם היריון בסיכון גבוה מראות יותר סימפטומים של התקפי חרדה וספציפית להיריון, דבר המציב את המצב הרפואי של ההיריון כגורם סיכון נוסף ומשמעותי לפיתוחה של חרדה לפני לידה. 

cat psychosis

מה הקשר בין גידול חתול בבית בזמן הריון לבין בעיות נפשיות עתידיות של הילד/ה?

הורים, בעיקר הורים חדשים, פוגשים סוג חדש לגמרי של חרדות - חרדות ופחדים כלפי הילדים. אפשר להניח שיש לכך יתרון אבולוציוני משמעותי, לאהבה והדאגה המיוחדת הזו שמתפתחת כלפי ה"גורים" שלנו, וזו גם כנראה הסיבה שכל ממצא מחקרי שתורם להפחתת או להגברת החרדה זוכה לעניין רב.

  

דיכאון בפרק זמן הסמוך ללידה מהווה בעיה משמעותית עם השלכות שליליות ארוכות טווח עבור נשים, ילדיהן והחברה. אף על פי שתרופות אנטי-דיכאוניות מודרניות נמצאו יעילות ובטוחות, עדיין קיים חוסר וודאות ביחס לשימוש בהן בזמן ההיריון ובהנקה. בנוסף, מטופלות רבות חוות תוצאות מאכזבות מטיפולים תרופתיים ומפסיכותרפיה. על כן, חלקן מעדיפות להימנע מהטיפולים המקובלים, ולפנות לטיפולים אינטגרטיביים המשלבים טיפולים משלימים ואלטרנטיביים. 

ההנחיה העיקרית לנשים בהריון היא להמשיך ככל הניתן את אורח החיים שהן ניהלו לפני ההיריון מאשר לשנות ולהפחית תרופות בעיצומם של שינויים הורמונאליים.


יחד עם זאת, יש לשקול גם את ההשפעות הביוכימיות, הפסיכולוגיות והבינאישיות השליליות של אי טיפול בדיכאון המופיע בסמוך ללידה. נשים אשר מפחיתות את מינון התרופות סמוך ללידה נאלצות להתמודד בדרך כלל עם חזרתם של סימפטומים אשר עשויים לסכן את בריאותן ואת בריאות העובר. נשים שאינן נוטלות תרופות או נשים שמעוניינות לנסות טיפולים משלימים במטרה למזער את הצורך בתרופות בתקופה הסמוכה ללידה, יוכלו להיעזר בשלל טיפולים משלימים.


כמו כן, נשים הנוטלות תרופות באופן קבוע ומתכננות להיכנס להריון שנה או יותר מראש יכולות באופן הדרגתי לצמצם את הטיפול הפרמקולוגי (תחת מעקב רפואי הדוק) ולעבור לטיפולים אינטגרטיביים, מה שעשוי לסייע גם בהפחתת החשיפה של העובר לתרופות הפסיכיאטריות.


באשר להנקה, יש לבחון בקפידה את השפעות התרופות האנטי-דיכאוניות אל מול ההשפעות של תוספי התזונה השונים.


הספרות תומכת במספר גישות טיפול אינטגרטיביות עבור דיכאון מג'ורי בתקופה הסמוכה ללידה- אימון גופני ויוגה הראו ממצאים טובים, כמו גם מיינדפולנס ועיסוי. טכניקות אלו משפרות את ההורות ואת ההתקשרות כפועל יוצא מכך גם את מצבו של התינוק. כמו כן, השתתפות בקבוצות ונטילת אומגה-3 עשויות להיות יעילות לטיפול בדיכאון סמוך ללידה, למרות שהתוצאות היו מעורבות.

 

 

פנו אלינו ונשוחח הכוונה למטפלת מתאימה

במכון טמיר ת"א

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ


1-800-509-809

 

 

האם גידול חתול במהלך ההריון קשור לסיכון בסכיזופרניה אצל התינוק?

מספר מחקרים שהסיקו כי גידול חתולים בזמן ההריון או בתקופת הילדות המוקדמת נקשר לסיכון מוגבר ללקות בסכיזופרניה, בגלל הטפיל הנפוץ טוקסופלסמה גונדי אשר נפוץ בקרב חתולי בית.

הסקרנות הרגה את Solmi ועמיתיו, שהרימו את הכפפה וחקרו את הסוגיה. הם העלו ביקורת כלפי מחקרים קודמים, ביקורת שהתמקדה במתודולוגיה של מערכי המחקר:
1. שימוש במדגמים קטנים מדי
2. מדגמים רטרוספקטיביים
3. משתנים מתערבים שעיוותו את התוצאות

יפה.

אז מחקרם של solmi ושות' כלל אלפי נבדקים והעריך את שכיחותם של סימנים וסימפטומים פסיכוטיים אצל ילדים במשפחות שגידלו חתולים בצעירותם וגם לאמהות שגידלו חתולים בתקופת ההריון.
התוצאות הראו שלא נמצא קשר בין גידול חתולים בזמן ההריון, או בזמן שהילדים היו בני 4 ו-10, לבין מצב פסיכוטי כשהיו בגיל 13 ו-18.

לסיכום, אמהות ואבות, אפשר להירגע:

לפחות לפי מחקר (רציני) זה, התגלה שאין קשר בין גידול חתולים לבין סיכוי מוגבר ללקות בסכיזופרניה.

לעיון במחקר מתוך כתב העת Psychological Medicine:
https://goo.gl/J8d7Yb

 

 

 

 מקורות

Heron J., O'Connor Thomas G., Golding J., Glover V., the ALSPAC study team (2004), "The course of anxiety and depression through pregnancy and the postpartum in a community sample", Journal of affective disorders, 80, 65-73.

Da Costa D., Larouche J., Dritsa M., Brender W. (1999), "Variations in stress levels over the course of pregnancy: Factor associated with elevated Hassels, State anxiety, and Pregnancy- specific stress", Journal of Psychosomatic Research, 47 (6), 609-621.

http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/perinatal-depression-evidence-based-review-integrative-treatment

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5050749,00.html

https://psychcentral.com/news/2018/04/18/maternal-depression-may-impact-childs-iq/134713.html

 

שאלון דיכאון להריוניות ולנשים לאחר לידה - מתוך אתר קופ"ח לאומית <

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר