חרדה בהריון | תסמינים, אבחון, טיפול פסיכולוגי והתמודדות

חרדה בהריון

 

חרדות בהיריון 

 

סקירת מחקרים:

רוני סלע דניאלי,

פסיכולוגית קלינית מומחית ברחובות,

מנוסה בעבודה עם ילדים

 

עריכה:

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

  

התמודדות עם חרדה במהלך ההריון

התמודדות עם פחדים לפני לידה ראשונה

וחרדות בהריון

 

ראשית, נציין כי הדרך היעילה והמוכחת

להתמודד עם חרדה ודכאון בהריון

היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT

 

מוזמנים/ות לפנות אלינו לשיחת הכוונה לטיפול CBT

בחרדות בתקופת ההריון,

בתל אביב או עם המטפלים העמיתים שלנו בכל הארץ.

 

אנו מציעים גם

טיפול אונליין בדיכאון

וטיפול אונליין בחרדה

 

 

חרדה בהריון

חרדה בהריון ואחרי לידה היא לא תופעה חריגה, אבל יש נשים שאצלן הסימפטומים יותר חמורים וגורמים למתח ולהימנעות מפעילויות, ומפריעים להן בתפקוד בבית או בעבודה, או בטיפול בילדים.

בערך שליש מהנשים יסבלו במהלך חייהן מהפרעת חרדה.

חרדה בתקופה שממש לפני או אחרי הלידה (התקופה הפרינטלית), היא נפוצה והרבה פעמים בכלל לא מדווחים עליה, אבל היא נוכחת אצל הריוניות רבות מאוד. 

 

האם חרדה בהריון היא חרדה מצבית או תכונתית?

מרבית המחקרים המתייחסים לחרדה, כוללים מדידה, הן של חרדה תכונתית והן מצבית. 

חרדה מצבית היא זמנית ומתעוררת מול נסיבות ספציפיות, אשר בחלופן נרגעת לרוב גם החרדה.

לעומתה, חרדה תכונתית אינה עולה כתוצאה מאירוע אשר התרחש בחיי האדם, אלא מלווה אותו לאורך זמן והופכת למשמעותית באישיותו מעבר למצב מסוים.

ע״פ המשגות אלו, חרדה המתפתחת במהלך ההיריון נכללת בהגדרתה של חרדה מצבית, שכן היא לרוב חולפת לאחר הלידה ועולה סביב דאגות ולחצים הקשורים בהיריון, בעובר ובלידה.

 

Da-Costa ועמיתיו בדקו במחקרם את השונות ברמות החרדה לאורך שלבי ההיריון השונים, תוך הבחנה ייחודית בין חרדה מצבית ובין חרדה הקשורה ספציפית להיריון.

החרדה המצבית מאופיינת בתחושות לחץ ודאגה נוכחיות של האישה, בעוד חרדה הקשורה להיריון מתייחסת לדאגות ספציפיות ביחס לעובר, להיריון ולהורות.

נמצא כי החרדה המצבית גוברת עם התקדמות ההיריון ומגיעה לשיאה סביב הלידה, בעוד חרדה הקשורה להיריון יורדת דרמטית בטרימסטר השני ועולה שוב לפני הלידה.

 

בעשורים האחרונים ישנה הכרה גוברת כי נשים הרות סובלות בשכיחות גבוהה מהופעה ראשונה של הפרעת חרדה ודיכאון במהלך ההיריון, או מהחמרה שלה, וכי התופעה מערבת השלכות רבות עוצמה על האישה והתינוק לפני ולאחר הלידה.

 

איילת בורוכוב מטפלת זוגית ומשפחתית בתל אביב מכון טמיר

איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בהריון ולידה בתל אביב, מכון טמיר 

 

 

 

מהי השכיחות של חרדה במהלך ההריון?

Heron ועמיתיו, במחקר אשר כלל מדגם רחב- היקף של נשים הרות, מצאו כי 21% מהנשים סבלו מסימפטומים קליניים של חרדה וכי 64% מהן, המשיכו לסבול מחרדה לאחר הלידה. 

בתמיכה לכך, מחקרים מדווחים על כ- 15-25% אשר סובלות מלפחות הפרעת חרדה כלשהי במהלך הריונן, כאשר עולה כי בדומה לדיכאון, חרדה הינה שכיחה יותר במהלך תקופת ההיריון, מאשר אחריו.

 

באילו חודשים בהריון קיימת חרדה מוגברת?

מחקרים שונים מדווחים כי רמת החרדה בקרב נשים הרות הינה גבוהה יותר במהלך הטרימסטר הראשון והשלישי, עם רגיעה יחסית בשני. 

נראה כי בעוד תחילתו של ההיריון מערבת שינויים מעוררי לחץ והשלישי מסמל את קרבתה של הלידה והמעבר להורות, הטרימסטר השני מאפשר רגיעה רגשית לאור הסתגלותה הגוברת של האישה לשינויים המתרחשים בהיריון.

 

מה ההבדל בין ״חרדה רגילה״ לבין חרדה בתהליך ההריון?

התמונה הקלינית של חרדה במהלך ההיריון, כמו דיכאון, אינה שונה מחרדה בכל שלב חיים אחר, אולם נראה כי דאגות סביב ההיריון, הלידה והעובר עשויות להיות לעיתים קרובות המאפיין המרכזי.

כמו כן, נראה כי סימפטומים סומטיים הקשורים להיריון, כמו חרדת הקאה, עשויים להיות מועצמים כאשר האישה סובלת מחרדה מוגברת.

 

 

חודש שלישי נאווה סמל

מתך דף הפייסבוק של נאוה סמל ז״ל 

 

אבחון חרדה במהלך ההריון

אבחון  וניהול חרדה במהלך תקופת ההיריון בעייתי במידה מסוימת, שכן  ה- DSM-5 אינו מכיר בהפרעת חרדה שקשורה אך ורק להריון וללידה.

 

ההפרעה הקרובה ביותר היא הפרעת חרדה כללית (GAD), אשר מאובחנת כאשר חרדה יתרה ודאגה מאירועים או פעילויות מתרחשים יותר ימים עם מאשר בלי, לפחות 6 חודשים, עם קושי לשלוט בחרדה ובדאגה, וחוויה של 3 או יותר מהתופעות הבאות:

 

  • חוסר שקט

  • עייפות

  • קשיי ריכוז

  • עצבנות

  • מתח שרירים

  • הפרעות שינה

   

 

ההשפעה של חרדה אימהית על העובר והתינוק

התקפי חרדה במהלך ההיריון עשויים להשפיע על הסתגלות האם להיריון והתקשרותה הרגשית לעובר:

נמצא כי נשים עם רמות חרדה גבוהות יותר בהיריון, הן תכונתית והן מצבית, הראו איכות התקשרות נמוכה לעובר בהשוואה לנשים עם חרדה נמוכה, דבר המתבטא בפחות התנהגויות בריאות לטובת ההיריון (לדוגמא, הימנעות מעישון), וכן בפחות רגשות חיוביים לעובר, הרגעתו, והכנה לקראת הגעתו.

בנוסף, נמצא כי נשים אלה הביעו דאגות רבות יותר ביחס לאחריות הקשורה בהורות, יחד עם גישות שליליות יותר ביחס לאמהות ולעצמי כאם.

 

עוד עולה, כי ההשפעות השליליות של חרדה מוגברת מתבטאות גם בבריאותו של העובר ובתוצאות הלידה.

כך, מחקרים מעידים כי רמות גבוהות של חרדה מצבית וספציפית להיריון קשורות עם לידה מוקדמת יותר, וכן עם קצב לב מוגבר של העובר לאורך ההיריון.

 

כמו כן, נמצא כי תינוקות לנשים אשר חוו רמות גבוהות יותר של חרדה, הינם יותר פעילים ברחם ומראים יותר עיכובי גדילה כעוברים, זאת בהשוואה לתינוקות לנשים עם רמות חרדה נמוכות במהלך ההיריון.

 

להשפעות שליליות אלו, מצטרפות גם השלכות ארוכות טווח, המגבירות את הצורך באבחון מוקדם והתערבות טיפולית.

בפרט, ממצאים מעידים כי רמת חרדה גבוהה של האישה ההרה קשורה עם הסתגלותה הרגשית לאחר הלידה, שכן מגבירה באופן משמעותי את הסיכון להופעתם של תסמיני חרדה ודיכאון לאחר הלידה וכן קשורה עם מעורבות רגשית נמוכה יותר עם התינוק לאחר הלידה.

 

מחקרים שונים מעידים כי חרדה מוגברת בהיריון קשורה עם מזג נתפס קשה יותר של התינוק בחודשים הראשונים לחייו, כפי שמדווח ע״י האם.

ביחס למדידות אובייקטיביות, עולה כי תינוקות אלו מראים רמת התפתחות מנטאלית נמוכה יותר בגיל שנתיים וכן יותר בעיות התנהגות (בנים ובנות כאחד) בגיל ארבע.

בבחינת 14 מחקרים בלתי-תלויים שבדקו את השפעתה של חרדה מוגברת בהיריון, תוך שליטה על מצוקה רגשית לאחר הלידה, נמצא כי ילדים לאמהות אלו הראו מידה רבה יותר של בעיות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות בשנים הראשונות לחייהם, קשר המתווך ככל הנראה גם ע״י השפעות מוחיות והורמונאליות אשר נוצרו מהחרדה הקדם-לידתית.

 

מחקר מקסיקני חדש מעלה כי לחץ משפיע ישירות על התפתחות העובר-

כאשר האם עמוסה בלחץ בתחילת ההיריון, התוצאה תהיה גדילה מואצת של העובר, בעוד שכשתהיה לחוצה לקראת סיום ההיריון, גדילת העובר תתעכב. 

 

על רקע טווח רחב זה של השפעות שליליות, נעשו מחקרים רבים במטרה לבחון מהם גורמי הסיכון המרכזיים להתפתחותה של חרדה בהיריון.

נמצאו גורמים הקשורים הן באישיותה של האישה, באפיון סביבתה ונסיבות חייה, כמו גם במצבו של העובר וההיריון:

 

מהם גורמי הסיכון להתפתחות של חרדות בהריון?

במחקר שכלל כ-278 נשים הרות, נמצא כי תמיכה חברתית נמוכה, שביעות רצון נמוכה מבן הזוג, הערכה עצמית נמוכה ופגיעות רגשית גבוהה, קשורים כולם עם סיכון גבוה יותר לחוות חרדה ספציפית להיריון וללידה.

במחקרים אחרים, דווח באופן עקבי כי גיל צעיר יותר של האישה קשור עם רמות חרדה גבוהות יותר בהיריון, וכן כי נוירוטיות, רמות דיכאון מוגברות, היסטוריה של הפרעה פסיכיאטרית, רמות לחץ גבוהות ורמת השכלה נמוכה קשורים גם הם עם יותר חרדה קדם-לידתית, זאת תוך תמיכה חוזרת בהשפעתה של תמיכה חברתית.  

 

קיימת כיום הסכמה לכך שהיסודות לבריאות נפשית לאורך כל החיים מונחים כבר בשנים הראשונות לחייה, אבל מחקרים חדשים מחזקים גם את הרעיון שלחץ נשי טרום לידתי והרווחה הפסיכולוגית של האם במהלך ההיריון, הוא גורם חשוב לעיצוב בריאות הנפש של הילד במהלך חייו. 

קונסורציום בינלאומי של חוקרים זיהה מקורות לחץ טרום לידתי, כפי שחוו אמהות, שמשפיעים ישירות על בריאותו הנפשית של הילד לאחר מכן. 

 

המאמר שפורסם מזהה 4 גורמים אימהיים לפני הלידה:

גורם רגשי כללי ועוד 3 גורמים ספציפיים:

  • גורם חרדה / דיכאון

  • גורם סומטי

  • גורם שמתמקד בדאגות ספציפיות להריון

 

על פי מחקר אחר שפורסם בכתב העת Child Development, דיכאון אימהי במהלך ההריון עלול להשפיע לרעה על התפתחותו הקוגניטיבית של הילד לפחות עד הגיעו לגיל 16 ואף עלול להשפיע לרעה על רמת האינטיליגציה שלו.

 

לידה והריון מעוררים חששות ופחדים - קראו על טוקופוביה <

 

 

חרדה במהלך הריון בסיכון גבוה

כיצד נחווית חרדה במהלך הריון בסיכון?

במצב של היריון בסיכון גבוה, רמות החרדה נוטות להיות גבוהות אף יותר מהריון ללא סיכון מוגבר.

למשל, נמצא כי נשים עם היריון בסיכון גבוה מדווחות על רמות חרדה גבוהות, שתוכנן קשור באופן ספציפי לסיכון ההריוני הגבוה.

כך, עולה כי החרדה המאפיינת נשים אלו קשורה בייחוד בבריאות העובר והאישה, הכורח באשפוז והגבלת הפעילות היומיומית של האישה ההרה, הסימפטומים הגופניים הנלווים, וכן דאגה לילדים האחרים ולתפקודו של בן הזוג.

 

מעבר לכך, בהשוואה למחקרים עם נשים המאופיינות בהיריון תקין, נמצא כי נשים עם היריון בסיכון גבוה מראות יותר סימפטומים של התקפי חרדה וספציפית להיריון, דבר המציב את המצב הרפואי של ההיריון כגורם סיכון נוסף ומשמעותי לפיתוחה של חרדה לפני לידה. 

 

הורים, בעיקר הורים חדשים, פוגשים סוג חדש לגמרי של חרדות - חרדות ופחדים כלפי הילדים. אפשר להניח שיש לכך יתרון אבולוציוני משמעותי, לאהבה והדאגה המיוחדת הזו שמתפתחת כלפי ה״גורים״ שלנו, וזו גם כנראה הסיבה שכל ממצא מחקרי שתורם להפחתת או להגברת החרדה זוכה לעניין רב.

 

 

טיפול תמיכתי ופסיכולוגי לנשים המתמודדות עם חרדה בהריון

קיימות אפשרויות טיפול רבות להתמודדות עם חרדות בהריון, חלקן  תמיכתיות וחלקן מקצועיות. 

נתייחס תחילה להתערבויות תמיכתיות, שאינן מחייבות מעורבות של איש/ת מקצוע מתחום בריאות הנפש ולאחר מכן ליעילות של טיפול פסיכולוגי מקצועי לאוכלוסיה זו.

 

אסטרטגיות תמיכתיות 

תרגול יוגה להפחתת חרדה בהריון 

יוגה היא תרגול גוף-נפש שמגיע מפילוסופיה הודית עתיקה שמשלבת תנוחות, נשימות ומדיטציה.

יוגה קשורה להפחתה בפעילות העצבית הסימפתטית, שפועלת בעיתות רגיעה:  איזון שינויים בקצב הלב, נרמול הפעילות של ציר ההיפותלמוס (מערכת הדחק העיקרית בגוף) והשפעה על שינויים מונואמיניים (סוג של מוליכים עצביים).

בעשור האחרון הפכה יוגה לפופולרית מאוד בישראל ובעולם, למטרות של כושר, גמישות ורגיעה ושיעורי יוגה טרום-לידתיים זמינים בכיתות סטודיו וגם בסרטונים אונליין.

סקר מ-2017 מצא שיוגה היא התרגול המשלים הכי נפוץ אצל מבוגרים בארה״ב. סקירת מחקרים שבחנה השפעת יוגה על נשים בהיריון מלמדת כי סימפטומים של חרדה פחתו משמעותית אפילו אחרי שיעור יוגה אחד של 20 דקות, וכי המשתתפות המשיכו להראות שיפור בסימפטומים של חרדה בתרגול השוטף לאורך הזמן.

במהלך ההיריון חובה לתרגל יוגה עם מדריך, כי יש תנוחות שאסורות לנשים בהיריון.

גם מיוגה חמה (ביקראם יוגה) צריך להימנע בהיריון.

 

פעילות גופנית בהריון 

בנוסף ליוגה, הוכח גם שפעילות גופנית רגילה מועילה לבריאות הפיזית והנפשית של נשים בהיריון ואחרי לידה.

מומלץ לנשים בריאות בהיריון להתאמן לפחות שעתיים וחצי בשבוע בעצימות בינונית. פעילות גופנית קשורה להפחתה של סיבוכי היריון, כולל הסיכוי לעלייה במשקל ולסוכרת היריון, ולשיפור הבריאות הנפשית.

 

 

אסטרטגיות קליניות 

פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית

לצד שיטות טיפול רבות אחרות, טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא גישת הפסיכותרפיה הנחקרת ביותר להתמודדות עם חרדות בהריון. 

שיטת CBT מתייחס למטריה של התערבויות קצרות מועד, מבוססות ראיות, המתמקדות בפיתוח מיומנויות לשינוי דפוסים קוגניטיביים והתנהגותיים לא מסתגלים כדי להפחית מצוקה פסיכולוגית.

CBT הוכח יעיל מאוד כטיפול בהפרעות חרדה,  וגם ספציפית כאמצעי יעיל לשיפור מצבן הנפשי של נשים הסובלות מחרדה בהריון.

 

CBT מסורתי להפרעות חרדה כולל אסטרטגיות שונות, כמו:

 

ניתן לראות כיצד טכניקות אלו ניתנות להתאמה ספציפית עבור החששות והנסיבות ייחודיות שחוות נשים, הן במהלך ההריון והן בתקופת הלידה.

למשל, ניתן להציע לאוכלוסיה זו חינוך פסיכולוגי המשלב סוגיות פיזיולוגיות, חברתיות ופסיכולוגיות הנפוצות בתקופת ההריון והלידה.

תוך כדי העבודה ההדרכתית יכולות לעלות חרדות ספציפיות יותר, כמו פחד מדם ומהתעלפותטוקופוביה, חרדת מוות ועוד.

 

טיפול תרופתי

במקרים מסוימים, כאשר טיפול תמיכתי ופסיכורפי אינו תורם להפחתת החרדה, יישקל טיפול ממוקד בנוגדי דיכאון ותרופות נוגדות חרדה.

השימוש בתרופות במהלך ההריון שנוי במחלוקת בין מומחים.

למשל, מחקר מ-2020 מעיד על קשר בין טיפול פסיכיאטרי במהלך ההריון לבין סיכון בלקויות קוגניטיביות ונוירו-התפתחותיות בגיל הגן. 

 

 

מילה על חרדות בהריון בתקופת הפוסט- הקורונה

הריון היא כאמור תקופה משמחת ומרגשת בחיים, אך כזו שמביאה עימה לא מעט חששות ודאגות מסוגים שונים.

המציאות העכשווית של וירוס הקורונה, עם וריאנט הדלתא וכל זה,  מעצימה ביתר שאת חרדות אלו, ובמקביל מצמצם את רשת התמיכה הכל כך הכרחית להורים לעתיד.

ראשית, חלק ניכר מהחרדה קשור לבריאות העובר – היות ומדובר בוירוס שאנחנו לא מכירים, לא ברורה ההשפעה שלו על נשים המנסות להריון, נשים בהריון, תינוקות ופעוטות, כך לפי ד"ר בריאן לוין, גניקולוג מיילד, מייסד ומנהל, מרפאת פיריון בניו יורק.

יחד עם זאת, לוין מדגיש כי הנתונים שכן ידועים כרגע מסין וממדינות במערב אירופה, מלמדים שתינוקות שאובחנו עם קורונה, נמצאים במצב טוב יותר, בהשוואה לקבוצות גיל אחרות, וכן נראה שנשים בהריון אינן נמצאות בקבוצת סיכון.

דאגות אחרות שמעסיקות הורים לעתיד בימים אלו עשויות להיות קשורות לפרנסה שהצטמצמה עבור מרבית האנשים בשל הסגר והריחוק החברתי, וסוגיה שקשורה גם בתמיכה קונקרטית ורגשית לה זקוקים בתקופת חיים זו – למשל ביטול של קורסי הכנה ללידה, צמצום מספר המבקרים שיכולים להיות עם היולדת בחדר הלידה בבית החולים וכמובן – כניסה לחיי ההורות שמשוללת נוכחות של סבים וסבתות, יתר המשפחה המורחבת וחברים. 

 

כמה עצות שיכולות לסייע בהתמודדות המורכבת הזו:

  • קבלה של הרגשות שמתעוררים – זה חשוב לתת לעצמכם את הרשות להרגיש כל רגש שמתעורר בעקבות המצב, ולשתף אחד את השני ואת היקרים לכם בתחושות אלו כדי לא לתת להם להציף.

  • ניהול לחצים מושכל – חשוב להישאר מעודכנים במצב, ובהנחיות המשתנות, יחד עם זאת התעדכנות בלתי פוסקת מוסיפה לחץ מיותר, לכן הגבילו את הזמן מול החדשות, ובמקביל הגבירו פעילויות וכל דבר אחר שמפחית לחץ (כמובן בהתאם להנחיות של משרד הבריאות) – הליכה, סרטים, שיחות וידאו עם משפחה וחברים, מדיטציה וכדומה.

  • שוחחו עם הרופא המטפל ונסו להבין איתו מה הצעדים הננקטים במפראה ובבית החולים לשמירה על הבריאות וכיצד נכון להמשיך את מעקב ההריון. למעשה, יש דברים שניתן לבצע מרחוק, מבלי להגיע למרפאה. זה יאפשר מיפוי של האפשרויות הנוכחיות ויכולת לקחת שליטה על מה שאפשר.

  • נסו להתבונן על המצב מזוית אחרת ואולי למצוא גם היבטים חיוביים – קודם כל חשוב לזכור שזהו מצב זמני, שאינו מגדיר את חייכם כמשפחה או את חיי ילדכם. המציאות מכתיבה האטת קצב שעשויה להיות זמן איכות זוגי, ולתת הזדמנות למנוחה ולסידורים שקשורים בהכנת הבית לקראת התינוק או התינוקת. בנוסף, הטכנולוגיה של היום מאפשרת להישאר בקשר ולנסות לייצר נוכחות למרות ההכרח בריחוק חברתי, שעשויה להיות משמעותית, בייחוד בתקופה זו.

 

 

פנו אלינו ונשוחח הכוונה למטפלת מתאימה

במכון טמיר ת"א

או עם המטפלות העמיתות בכל הארץ:

  

072-3940004

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

מקורות:

 

אמיתי, ק׳ (2020). איך תרגול יוגה עוזר בהתמודדות עם אתגרים פסיכולוגיים?. מתוך אתר מכון טמיר. 

 

שאלון דיכאון להריוניות ולנשים לאחר לידה - מתוך אתר קופ"ח לאומית <

 

Araji, S,, et al (2020).  An Overview of Maternal Anxiety During Pregnancy and the Post-Partum Period. Journal of Mental Health & Clinical Psychology.

 

Brown RP, Gerbarg PL. Sudarshan Kriya Yogic breathing in the treatment of stress, anxiety, and depression. Part II—clinical applications and guidelines. J Altern Complement Med. 2005;11:711-717

 

Heron J., O'Connor Thomas G., Golding J., Glover V., the ALSPAC study team (2004), "The course of anxiety and depression through pregnancy and the postpartum in a community sample", Journal of affective disorders, 80, 65-73

 

Da Costa D., Larouche J., Dritsa M., Brender W. (1999), "Variations in stress levels over the course of pregnancy: Factor associated with elevated Hassels, State anxiety, and Pregnancy- specific stress", Journal of Psychosomatic Research, 47 (6), 609-621

 

Misri, S., Abizadeh, J., Sanders, S., & Swift, E. (2015). Perinatal Generalized Anxiety Disorder: Assessment and Treatment. Journal of women's health (2002), 24(9), 762–770. https://doi.org/10.1089/jwh.2014.5150

 

Singal D, Chateau D, Struck S, et al. In utero antidepressants and neurodevelopmental outcomes in kindergarteners. Pediatrics. 2020; 145(5): e20191157.

 

Szekely, E., et al. (2020) Maternal Prenatal Mood, Pregnancy-Specific Worries, and Early Child Psychopathology: Findings From the Q1Q2DREAM BIG Consortium. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry

 

 Veiten, C., & Astin, J. (2008). "Effects of a mindfulness-based intervention during pregnancy on prenatal stress and mood: Results of a pilot study". Archives of Women's Mental Health. 11 (1): 67–74. doi:10.1007/s00737-008-0214-3.

 

http://www.psychiatrictimes.com/special-reports/perinatal-depression-evidence-based-review-integrative-treatment

 

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5050749,00.html  

 

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה הריונית מהורהרת שבת, 17 אוקטובר 2020 08:41 פורסם ע"י הריונית מהורהרת

    אני קוראת לאחרונה הרבה על השפעת החרדה ונלחץ על התפתחות המוח אצל העובר וההשפעות ארוכות הטווח עליו כילד. אני בחודש שמיני, במהלך החודשים הראשונים יותר (מחודש שני ועד חודש רביעי) הייתי חווה סטרס לעיתים תכופות; בעלי היה מאיים עליי, דרש שאפיל את העובר, איים להתאבד, היה צורח בבית. לבסוף עזבתי ונותק בינינו כל קשר.
    זה לא היה על בסיס יומי אבל כן לעיתים תכופות. מאז נותק הקשר אני רגועה ונינוחה. מאוד קשורה לעובר ומאוד מצפה לאמהות, בטוחה בעצמי וביכולות שלי. ועם זאת, מפחדת נורא שהנזק שנגרם לעובר במהלך תקופה איומה זו - תשפיע עליו בעתיד לפי כל המחקרים האלה. שהוא יהיה עם בעיות התפתחות, התנהגותיות ואף נפשיות. וכל זה כי לא ברחתי מהקשר מוקדם יותר. כלומר, לא משנה כמה ביטחון אהבה וחום ארעיף עליו וביטחון וכלים להתמודדות- נגזרו עליו בעיות כאלו ואחרות כי כך התפתח מוחו כעובר?

  • קישור לתגובה איתן טמיר שבת, 17 אוקטובר 2020 13:14 פורסם ע"י איתן טמיר

    הריונית יקרה,

    נראה שעברתם יחד, את והעובר, דרך חתחתים רגשית במהלך ההריון.
    ממש טוב לשמוע שהיום את מרגישה במקום הרבה יותר בטוח וטוב.

    מטבע הדברים, קריאת מאמר זה ומאמרים דומים באינטרנט, שעוסקים בחרדה ובהשפעותיה במהלך ההריון, מעוררת ספקות, חששות ודאגה.
    חשוב לראות שהמאמר מדגיש מראש את הקשיים ומציע דרכי התמודדות ואינו מתעכב כלל על החלקים החיוביים, כמו הרוגע והנינוחות שלך החל מהחודש הרביעי, הציפייה לאימהות והביטחון המתגבר שלך בעצמך.
    למעשה, מחקרים בתחום ממעטים לבחון ולשכלל את ההשפעות החיוביות, המנגנונים המפצים וההשפעות המיטיבות.
    הרוב המכריע של המחקרים גם אינם מדברים על סיבתיות אלא על קשר סטטיסטי בין משתנה מסוים לתוצאה מסוימת.
    אנחנו רחוקים מלהבין מה גורם למה.
    אני כן מציע שתפני להתייעץ עם איש/ת מקצוע, אפשר דרך הקופה, כדי לחזק את המקומות השקטים ולתקף את המודאגים.
    בכל מצב חשוב שתשמרי על ההתנהלות העכשווית, בה את ״מקדמת את בניית הקן״ ומגויסת כולך לקראת ההמשך.

    בהצלחה,

    איתן

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021