פוביה מדם | איך מטפלים אחת ולתמיד בפחד מדם? 2019

דרג פריט זה
(9 הצבעות)
פחד מדם - תסמינים, טיפולים, גורמים והמלצות פחד מדם - תסמינים, טיפולים, גורמים והמלצות

פחד מדם

האם כשאתם רואים דם אתם חווים ירידה בלחץ הדם, סחרחורות או בחילות?

האם אתם מתעלפים, או מרגישים שאתם עומדים להתעלף?

האם אתם מתקשים להמשיך לתפקד כשאתם נחשפים לדם, גם כשאינו שלכם?

אם  התשובות לשאלות אלה, או לחלקן, חיובית-

ייתכן שאתם סובלים מפוביה מדם.

 

מהי פוביה מדם?

פחד מדם, או בשמו הפסיכולוגי, המופוביה / המטופוביה, הוא פוביה שכיחה שמופיעה ב-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי. מדובר בפחד קיצוני ובלתי פרופורציונלי ממראה דם, שגורם לעיתים קרובות  לירידה פתאומית בלחץ הדם ובקצב הלב ובמקרים קיצוניים להתעלפות, אובדן הכרה זמנית כתוצאה מהתגובה הגופנית החזקה לחרדה. 

 

BLOOD PHOBIA THERAPY

 

תסמינים של פחד מדם

הסובלים מפוביה מדם נרתעים מעצם המחשבה על דם, מחשיפה ממשית לדם בתמונות, בסרטים וכמובן במציאות, ומתקשים מאוד לתפקד כשהם נחשפים לדם. בבדיקת דם, למשל, הם נוטים לאבד עשתונות, תוך שהם מפגינים חרדה קשה, לא רציונלית, או מוגזמת, לצד רצון חזק להימנעות ממצבים ספציפיים שעלולים לעורר את הפחד. ההפרעה עלולה להיות מסוכנת, עקב העובדה שהמתמודדים מפתחים הימנעות גורפת מכל בדיקה רפואית שעלולה להיות כרוכה בחשיפה לדם, קל וחומר בדיקות פולשניות או ניתוחים. 

קשה להגזים בתיאור המגבלות הרבות עימם מתמודדים אנשים עם חרדה מדם: לטיפול פסיכולוגי מגיעים גברים שממש רוצים להיות נוכחים בלידה אך נבהלים אפילו לחשוב על הסיטואציה, אמהות שמתקשות לשים פלסטר או תחבושת לילדם שנפצע קלות, הורים שחווים חרדה עצומה לקראת ברית מילה לרך הנולד, אנשים מבוגרים שנמנעים בקביעות מטיולים בטבע או פעילויות ספורטיביות מתוך החשש מפציעה, מתנדבים שרוצים לתרום דם ועוד. 

 

אבחון

כמה מילים על תחלואה נלווית ואבחנה מבדלת: פוביה מדם קשורה מבחינה אבחונית לפוביות אחרות שקשורות אליה אינטואיטיבית, כמו פחד מזריקות וממחטים (טריפנופוביה) , פחד מטיפולי שיניים (חרדה דנטלית) וכמובן חרדה מפני ניתוחים.

מבחינת אבחון, ניתן לזהות חפיפה בין פחד מדם לבין תסמינים של היפוכודריה וחרדת בריאות. 

 

התעלפות

העילפון כתוצאה מחשיפה לדם נגרמת כתוצאה מתהליך פיזיולוגי שנקרא סינקופה ואזו-ואגאלית - מדובר בפעילות אוטונומית, אוטומטית, "כיבוי השאלטר" שמתרחש בעקבות הירידה החדה והפתאומית בדופק ובלחץ הדם, שגורם לאיבוד הכרה רגעי ומיידי שלאחריו התאוששות מהירה. סינקופה היא תופעה שכיחה למדי בהקשרים פסיכולוגיים ורפואיים אחרים והיא נחשבת לאחת הסיבות הנפוצות לפנייה לחדר מיון. 

מחקרים על המהלך הפיזיולוגי שחווים מטופלים הסובלים מפחד מדם מלמדים שתהליך העילפון מורכב משני שלבים: תחילה נצפית עליה דרמטית בקצב הלב ובלחץ הדם ולאחר מכן מופיעה ירידה תלולה בשני המשתנים.

נכון להיום לא ידוע על טיפול תרופתי שיכול למנוע עילפון. 

 

BLOOD PHOBIA Fainting

 

גורמים לפוביה מדם

למרבית היונקים, לא רק לנו ההולכים על שניים, יש רתיעה מדם. כמונו, גם הם נבהלים למראה בן-מינם שותת דם. לחוקרים ולפסיכולוגים שחוקרים את ההפרעה יש השערה לגבי התהליך הפיזיולוגי המשותף לכל היונקים במצבים מפתיעים בהם הם נחשפים לנוזל האדום: ירידה קיצונית בלחץ הדם.

בנוסף, קיים גם קשר משפחתי, שמקורותיו עשויים להעיד על קשר גנטי: לרוב המתמודדים עם פוביה מדם יש בני משפחה מקרבה ראשונה שמתמודדים אף הם עם פוביה דומה, בשיעור גבוה בהרבה בהשוואה לסוגים אחרים של פוביות ספציפיות

 

 

טיפול בשיטת Applied Tension

טיפול הבחירה שלך (כלומר, הטיפול המועדף, הנחקר והמותאם ביותר להפרעה) בפוביות מדם הוא CBT, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. באופן ספציפי, מטפלי CBT משתמשים בטכניקה התנהגותית וגופנית פשוטה לביצוע שנקראת Applied Tension - טכניקה ייעודית שפותחה במיוחד במטרה לסייע נקודתית למטופלים המתמודדים עם פוביה מדם. רכישת הטכניקה ממוקדת וקצרה להפליא - 5 מפגשים - שבמהלכם תלמד ותתרגל מיומנות התמודדות מוכחת ויישומית שמשפיעה מיידית על הירידה בלחץ הדם ומניעת התעלפות. 

שיטת Applied Tension יעילה במיוחד: היא מפחיתה סימפטומים באופן משמעותי, ו-90% מהמטופלים שלומדים אותה מצליחים להפחית את התסמינים של חרדה מדם. 

 

איך זה עובד?

טכניקת Applied Tension מאוד דומה לטיפולי CBT בפוביות , רק שהיא עובדת הפוך! במקום להרפות את שרירי הגוף כדי להירגע, מותחים את השרירים כדי למנוע התעלפות. 

הרציונל מתבסס על אימון בתגובה הפיזיולוגית המתחרה, אם אנחנו מרגישים שאנחנו עוד רגע מתעלפים, נלמד לעשות מייד את הפעולה הגופנית המנוגדת - נגביר את המתח השרירי ונעכב בתהליך הדו-שלבי את אובדן ההכרה (הרפיה גופנית, דרך מצוינת לטיפול בחרדות, תקדם את ההתעלפות).  התרגול מלמד את המטופל לשמור על מתח שרירי לא אפסי (כדי לא להגיע לצניחה במתח שריר). כלומר, טיפונת לכווץ את השרירים כאשר נחשפים לדם. 

 המטופל לומד לתרגל את הטכניקה הפשוטה כאשר הוא נחשף בטיפול ובבית לגירוי המאיים. בדיוק כמו ברציונל היישומי של טיפול CBT בחשיפה, התהליך התרפויטי מתנהל בקצב אישי, צעד אחר צעד, כאשר המטפל מכוונן את המשימות. ככל שפוחת הפחד כך מתקדמים לגרויים מאיימים יותר בהיררכיית החשיפה  ומאפשר למטופל להתמודד היטב בסיטואציות מחרידות. 

 

תרגול מתיחת שרירים

  • שב בנוחות על כיסא
  • מתח את שרירי הידיים והרגליים במשך כ-15 שניות.
  • החזק את המתח עד שתרגיש תחושה חמימה בראש.
  • שחרר קצת את הגוף למשך חצי דקה (אל תרפה לגמרי, פשוט חזור למצב הרגיל).
  • תרגל שוב ב-4 סטים. 

 

אם מתגבשת בך ההחלטה

להתייעץ על פוביה מדם

אנו מזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית

בדרך לקבל החלטה. 

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה ביותר -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ, 

או במקורות טיפוליים אחרים שמוכרים לנו.  

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

 

 

מקורות:

 

Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10), 308–315.

Hood HK, Antony MM. Davis TEI, Ollendick TH, Öst L-G, editors. Evidence-based assessment and treatment of specific phobias in adults. Intensive One-Session Treatment of Specific Phobias. New York, NY: Springer; 2012:19–42. 

Lars-Göran et al (1984). Physiological responses in blood phobics. Behaviour Research and Therapy. Volume 22, Issue 2, 1984, Pages 109-117

Lillecreutz C., Josefsson A., Sydsjö G. An open trial with cognitive behavioral therapy for blood and injection phobia in pregnant women – A group intervention program. Archives of Women’s Mental Health. 2010;13:259–265. 

Marks, I. M. (1987). Fears, phobias, and rituals. New York: Oxford University Press. 

Marks I. Blood-injury phobia: a review. Am J Psychiatry. 1988;145:1213

Neale MC, Walters EE, Eaves LJ, et al. Genetics of blood-injury fears and phobias: a population-based twin study. Am J Med Genet. 1994;54:326–334

Öst, L.-G., & Sterner, U. (1987). Applied tension: A specific behavioral method for treatment of blood phobia. Behaviour Research and Therapy, 25(1), 25-29.

Pitkin, M. R., & Malouff, J. M. (2014). Self-arranged exposure for overcoming blood-injection-injury Phobia: a case study. Health Psychology and Behavioral Medicine, 2(1), 665–669

Thyer BA, Himle J, Curtis GC. Blood-injury-illness phobia: a review. J Clin Psych. 1985;41:451–459.

Willemsen H, Chowdhury U, Briscall L. Needle phobia in children: a discussion of aetiology and treatment options. Clin Child Psychol Psychiatry. 2002;7:609–619.

Vogele C, Coles J, Wardle J, Steptoe A. Psychophysiologic effects of applied tension on the emotional fainting response to blood and injury. Behav Res Ther. 2003;41:139–155.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94

https://www.anxietybc.com/sites/default/files/AppliedTension.pdf

https://en.wikipedia.org/wiki/Blood_phobia

 

 

 

 

לחצו לקריאה - 

התמודדות עם עוד פוביות:  

  Phobias Types and therapy

עריכה: איתן טמיר

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר