קשיים והתמודדויות שחוות נשים בעולם העבודה

בעשורים האחרונים מעמד האישה בכלל וכניסתה לעולם העבודה בפרט התפתחו בצורה משמעותית. למרות ההתקדמות בנושא, נשים מתמודדות עם אתגרים שונים בחיי העבודה, שחלקם עלולים להשפיע על הצמיחה והקידום המקצועיים שלהן. אתגרים אלה, הנטועים עמוק בגורמים היסטוריים, תרבותיים ומוסדיים, תורמים לשימור של פערים מגדריים במקום העבודה. 

הטיה מגדרית וסטריאוטיפים

הטיה מגדרית וסטריאוטיפים ממלאים תפקיד מרכזי בעיצוב חוויותיהן של נשים במקום העבודה. מחקרים הראו שנשים מתמודדות לעיתים קרובות עם הטיות המשפיעות על החלטות גיוס, הערכות ביצועים וסיכויי קידום (Eagly, 2007 & Carli). הטיות אלו מנציחות נורמות מגדריות, מטילות ספק בכשירות ובמחויבות של נשים לקריירה שלהן, ובכך מגבילות את הגישה שלהן לתפקידי מנהיגות (Rudman, 2001 & Glick). כמו כן, גם תרבויות במקום עבודה שאינן מכילות ואינן מצליחות לערער על נורמות מגדר מסורתיות עשויות לבסס יחס לא שוויוני ולחזק פערים מגדריים.

פער שכר בין המינים

פערי השכר המתמשכים בין המינים נותרו אתגר משמעותי עבור נשים ברחבי העולם. נשים מרוויחות לעתים קרובות פחות מעמיתיהן הגברים על ביצוע אותה עבודה, מה שהגורם לפערים כלכליים ופוגע בעצמאות כלכלית. מחקר של Blau and Kahn (2017) מדגיש כי גם לאחר בקרה על גורמים כמו השכלה וניסיון, חלק ניכר מפערי השכר נותר בלתי מוסבר, דבר המעיד על הטיות מבניות המקפחות נשים. שכר לא שוויוני מנציח את אי השוויון הפיננסי ומשפיע על הרווחה הכלכלית הכוללת של נשים.

חוסר ייצוג במנהיגות

תת ייצוג של נשים בעמדות מנהיגות הוא נושא שעוסקים בו רבות (Eagly, 2002 & Karau). נשים, במיוחד בתעשיות מסוימות, עשויות למצוא את עצמן ללא ייצוג מגדרי בעמדות הבכירות בהנהלה ובעמדות המפתח. חוסר ייצוג זה יוצר מחסור במודלים לחיקוי ובמנטוריות נשיות, ומגביל את ההזדמנויות לחניכה ולנטוורקינג שהן חיוניות לקידום הקריירה (Ibarra, 1993). מחסור בדמויות נשיות עלול לעכב את התקדמות הקריירה ולהשפיע על הביטחון העצמי ועל התפיסה שנשים פחות מתאימות לתפקידי מנהיגות.

חוסר איזון בין קריירה למשפחה

איזון בין עבודה מקצועית לבין אחריות משפחתית הוא מאבק מתמשך עבור נשים רבות. ציפיות חברתיות ותפקידים מגדריים מסורתיים פעמים רבות יוצרים לחץ נוסף על נשים לנהל את חיי הקריירה והמשפחה ביעילות. מחקר של Bianchi et al. (2000) מגלה שנשים ממשיכות לשאת בחלק בלתי פרופורציונלי מחובות משק הבית והטיפול, מה שמשפיע על יכולתן לעסוק באופן מלא בקריירה שלהן. תרבויות עבודה לא גמישות ומדיניות חופשה משפחתית לא מספקת מחמירים את האתגר הזה, ומובילים לתחושת תקיעות בקריירה או להתפשרות על מקום העבודה.

קושי בתקופות של לידה והורות

אף על פי שניתן לראות ניצנים של שינוי במקומות עבודה מסויימים, שמאפשרים הגמשת שעות העבודה לאמהות ומעין מודל של "משרת אם", חלק גדול מהנשים מתמודדות עם אפליה או הטיה בראיונות עבודה או במקום עבודה קיים כשהן נכנסות להריון או יוצאות לחופשת לידה. גם לאחר החזרה מחופשת הלידה, נשים רבות עלולות להתקשות במציאת מקום עבודה חדש בטענה "שכנראה בקרוב יהיה תינוק נוסף". 

אפליה והטרדה

למרבה הצער, חלק מהנשים עדיין חוות הטרדה ואפליה במקום העבודה. סביבה עוינת זו לא רק משפיעה על שביעות הרצון שלהם בעבודה, אלא גם יכולה לעכב את צמיחת הקריירה ואת הרווחה הכללית. מחקרים של וויליאמס ודמפסי (2014) מדגישים כיצד אפליה על בסיס מגדר ומידה קלה של אגרסיביות יוצרות סביבות עבודה עוינות, המשפיעות לרעה על בריאותן הנפשית של נשים, שביעות הרצון בעבודה והרווחה הכללית. החשש מ"נקמה" יכול להרתיע נשים מלדווח על מקרים כאלה, ולהנציח את המעגל.

האתגרים העומדים בפני נשים בעולם העבודה הם רב-ממדיים ומושרשים עמוקות. הטיה מגדרית, פערי שכר, ייצוג מוגבל במנהיגות, מאבקי איזון בין עבודה לחיים, ואפליה תורמים יחד לנוף מורכב המעכב את הצמיחה המקצועית של נשים. התמודדות עם אתגרים אלו דורשת מאמצים מקיפים של קובעי מדיניות, ארגונים והחברה בכללותה. קידום שוויון מגדרי, יישום מדיניות הוגנת, טיפוח סביבות עבודה מכילות ושבירת הסטריאוטיפים הם צעדים חיוניים ליצירת עולם עבודה שוויוני יותר לנשים. כאשר נשים מועצמות ומספקות הזדמנויות שוות, הן יכולות לתרום את כישוריהן וכישרונותיהן לכוח העבודה, מה שמוביל לחדשנות, לפריון וצמיחה כלכלית רבה יותר.

כתיבה:

עומר ביגי אמויאלביגיעומר ביגי אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

מקורות:

Bianchi, S. M., Milkie, M. A., Sayer, L. C., & Robinson, J. P. (2000). Is anyone doing the housework? Trends in the gender division of household labor. Social Forces, 79(1), 191-228.

Blau, F. D., & Kahn, L. M. (2017). The gender wage gap: Extent, trends, and explanations. Journal of Economic Literature, 55(3), 789-865.

Eagly, A. H., & Karau, S. J. (2002). Role congruity theory of prejudice toward female leaders. Psychological Review, 109(3), 573-598.

Eagly, A. H., & Carli, L. L. (2007). Women and the labyrinth of leadership. Harvard Business Review, 85(9), 62-71.

Ibarra, H. (1993). Network centrality, power, and innovation involvement: Determinants of technical and administrative roles. Academy of Management Journal, 36(3), 471-501.

Rudman, L. A., & Glick, P. (2001). Prescriptive gender stereotypes and backlash toward agentic women. Journal of Social Issues, 57(4), 743-762.

Williams, J. C., & Dempsey, R. (2014). What works for women at work: Four patterns working  women need to know. New York, NY: New York University Press.

מהו הרעיון של טיפול decoupling?

טיפול decoupling כרוך בניתוק או הפרדה של מרכיבים שונים בהתנהגות בלתי רצויה והחלפתם באסוציאציות אלטרנטיביות.

 גישה זו דומה לטיפול בתגובה מתחרה, כחלק מאימון להיפוך הרגלים, כאשר אנשים מבצעים פעולות הנוגדות את ההתנהגות הלא רצויה, כמו הנחת ידיים בכיסים או שימוש בצעצוע בכדי להילחם בדחפים של תלישת שיער.

עם זאת, טיפול ב decoupling שונה על ידי הצבת אתגר בו המטופל מגיע להפסקה מוחלטת של ההתנהגות הבעייתית, בייחוד כאשר היא מערבת מיקומי גוף ספציפיים, כמו הקרקפת וקצות האצבעות.

מורכבות זו מקשה על החלפת משיכת שיער בפעולה חדשה לגמרי. לכן, התנהגות ההחלפה צריכה לשאת דמיון מסוים לתלישת שיער.

איך עובד הטיפול?

בטיפול decoupling, המטופלים מחקים את התנועות המדויקות של משיכת השיער, ומפנים את הפעולה הסופית לחלופה לא מזיקה.

לדוגמה, אדם עשוי להתחיל בתנועה של משיכת שיערו אך להסיט את ידו בפתאומיות בתנועה מכוונת כמו מתיחה מעל הראש, משיכת אוזן או עיסוי הצוואר. טכניקה זו עוזרת להקל על הדחף לתחושות הקשורות לקצות האצבעות בצורה לא הרסנית.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Moritz, S., Penney, D., Bruhns, A., Weidinger, S., & Schmotz, S. (2023). Habit Reversal Training and Variants of Decoupling for Use in Body-Focused Repetitive Behaviors. A Randomized Controlled Trial. Cognitive therapy and research, 47(1), 109–122. https://doi.org/10.1007/s10608-022-10334-9

תרופות נגד דיכאון בשילוב אלכוהול

אנחנו חיים בעידן של ריבוי חומרים פסיכואקטיביים והשאלה של קוקטיל ביניהם מעוררת תמיד עניין.

ערבוב אלכוהול עם תרופות נוגדות דיכאון הוא פעולה לא מומלצת, שכן הוא עלול להגביר את ֿהסימפטומים של ההפרעה ואף להוביל למצבי בריאות מסוכנים.

עם זאת, למרות ששתיית אלכוהול שקולה יכולה לתרום למצב הרוח ולשמש להוצאת קיטור בחיי היומיום, יש מצבים שאסור בשום פנים ואופן לערב אלכוהול בתמונה, ולא מדובר רק בתורנות נהיגה.

איך שתיית אלכוהול משפיעה על דיכאון?

שתייה מחריפה דיכאון. אנשים מדוכאים ששותים אלכוהול חווים אפיזודות דיכאוניות תכופות וחמורות יותר ונוטים יותר למחשבות אובדניות. כפי שנראה מייד, צריכת אלכוהול משמעותית מפחיתה גם את היעילות של תרופות נוגדות דיכאון.

אלכוהול הוא חומר פסיכואקטיבי מדכא: צריכתו בכל כמות ׳מורידה׳ את מצב הרוח ואף עלולה לגרום נזק מוחי שיתרום לדיכאון. בנוסף, שתייה מופרזת מציבה את האדם בסבירות גבוהה יותר לבצע החלטות לא מוצלחות ולפעול באופן אימפולסיבי, למשל לעשות קנייה מיותרת, לאבד את מקום העבודה בגלל מריבה עם הבוס או להרוס מערכות יחסים זוגית. כך שבנוסף להשפעה הישירה של האלכוהול, סביר שכל אחד מהגורמים בדוגמאות לעיל יפגע כשלעצמו במצב הרוח, בעיקר אצל מי שמוחו מחווט לדיכאון.

 מה הבעיה לערבב תרופות נוגדות דיכאון עם אלכוהול

הגברת הדיכאון והחרדה

שתייה עלולה לנגוד את הסיבה שלשמה התחלתם ליטול נוגדי-דיכאון מלכתחילה, כלומר היא עלולה להגביר את הסימפטומים ולגרום לאדם לחוש שהוא אינו יכול להתמודד עימם.

אלכוהול מגביר תופעות לוואי של התרופות

זה בעייתי במיוחד אם נוטלים תרופות נוספות כגון כדורי שינה, כדורים נגד כאבים וכדומה.

ישנם כדורים נוגדי דיכאון שבשילוב עם אלכוהול עלולים להקפיץ את לחץ הדם, לכן כדאי להימנע מלערבב ביניהם ולקרוא היטב את עלון התרופה.

פגיעה קוגניטיבית

אלכוהול עלול לפגום בחדות החשיבה או בשיקול הדעת, כאשר משלבים אותו עם נוגדי דיכאון.

כתוצאה מהערבוב בין החומרים היכולות המוטוריות, הקואורדינציה וזמן התגובה נפגעים ופעילויות שגרתיות כמו נהיגה, עלולות להוות סכנה. * לבסוף, השילוב בין נוגדי דיכאון לאלכוהול עלול לגרום לתחושות עייפות ונמנום מוגברות.

מה עושים?

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל שתוכלו לשתות.

רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה.

כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא המטפל.

הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים. כמו כן, אל תשכחו שכסובלים מדיכאון אתם בסיכון מוגבר לפתח תלות באלכוהול, שכן שימוש בחומרים משני תודעה קוסמים מאוד לאלה שחשים קושי להתמודד עם בעיותיהם בחיים, או לחילופין סובלים מנדודי שינה וחושבים שאלכוהול יעזור להם להירדם. במקרה הזה, אם אתם מרגישים שאתם צורכים יותר מדי אלכוהול, פנו לרופא המשפחה ותתמודדו עם המצב בטרם הוא יחמיר. אל תשכחו לעדכן את הרופא לגבי כל התרופות שאתם צורכים. כך למשל, תרופות נוזליות מסוימות כמו סירופ לשיעול, יכולות להכיל אלכוהול במינון נמוך; כמו כן, עם הגיל, הגוף מעכל תרופות בצורה שונה ורמת התרופות בדם צריכה לעבור בדיקה ולעתים תיקון מינון; לבסוף, שימוש בתרופה חדשה יכול לשנות את רמת שאר התרופות בדם והאופן שבו הוא מגיב לאלכוהול. לסיכום, כמו שלא שותים כשנוהגים, כך אין לשתות אם סובלים מדיכאון שמצריך שימוש בתרופות. אם אתם מרגישים שמאוד מתחשק לכם כוסית או שתיים, היוועצו עם הרופא כדי ללמוד כיצד לעשות זאת נכונה ובאופן בריא.

אל תפסיקו את נטילת הכדורים נוגדי הדיכאון רק בשביל לשתות.

רוב נוגדי הדיכאון צריכים להילקח על בסיס יומיומי והפסקתם לזמן קצר ונטילתם שוב לאחר השתייה עלולים להחמיר את רמת ההפרעה. כך שבעוד שמומלץ לא לשתות כלל, אם אתם ממש רוצים לצרוך אלכוהול, היוועצו עם הרופא שלכם. הוא יוכל להגיד לכם מהן הדרכים הבטוחות ביותר לצרוך אלכוהול ובאילו מינונים.

בכל מקרה, נדרש ייעוץ מקצועי עם פסיכיאטר. 

עדכון אחרון:

2 בספטמבר 2023

דמנציה (שיטיון)

קשישים וקשישות רבים מוצאים עצמם מתמודדים בשלב זה או אחר על ליקויים נוירולוגיים, שהשכיח והקשה ביותר הוא דמנציה (שיטיון / דמנטיה). אבחנה של שיטיון מאתגרת מאוד עבור המטופל ומשפחתו. 

מחקר שפורסם ב-2021 בכתב העת JAMA Psychiatry מלמד כי מבוגרים שאובחנו לאחרונה כסובלים מליקוי קוגניטיבי קל או דמנציה נוטים להיות בעלי סיכוי גבוה יותר לנסות להתאבד בהשוואה לאלו שלא קיבלו אף אחת משתי מהאבחנות.

מניעה

קיימות דרכים טבעיות למניעה ודחיה של התפתחות דמנציה, ביניהן תזונה נכונה.

למשל, מחקר חדש מלמד כי צריכה קבועה וארוכת טווח של פירות וירקות קשורה לסיכון נמוך יותר של אובדן זיכרון אצל גברים. 

אבל לא רק תזונה, יש גם התנהגויות והרגלים שעוזרים בהפחתת הסבירות ללקות בדמנציה, למשל, שימוש במידה הנכונה באינטרנט.  

למבוגרים שגולשים בקביעות באינטרנט יש סיכון נמוך פי 2 לפתח דמנציה בהשוואה ללא משתמשים.

ההיקף האופטימלי של שימוש באינטרנט שקשור לסיכון הנמוך ביותר לדמנציה היא בין 6 דקות לשעתיים ביום, כאשר הסיכונים עולים עבור אלו שאינם משתמשים כלל באינטרנט ואלו המשתמשים בו יותר משעתיים כל יום.

תסמינים ואבחון דמנציה

דמנציה היא סינדרום של ליקוי קוגניטיבי מתמשך עם כמה תסמינים, שאבחונם מצוי בתחום המקצועי של נוירולוגיה ונוירופסיכולוגיה: 

• התדרדרות בזיכרון ותפקודים קוגניטיבים אחרים מרמה קודמת מסוימת

• חמור מספיק בכדי לפגוע בתפקוד יומיומי

•  אינו יכול להיות מוסבר כהזיה, או הפרעה נוירולוגית אחרת

מהלך הדמנציה

הצעד הראשון באבחון שיטיון כולל הערכה בסיסית של תפקודים גופניים, קוגנטיביים ורפואיים, שהופעתם כוללת ליקוי קוגניטיבי. 

בשלב הבא בוחר הפסיכולוג את המבחנים המתאימים להערכה של תהליכים קוגניטיביים רלוונטיים.

בדרך כלל נבחנות כמה יכולות מרכזיות, שנפגעות כתוצאה מהמחלה, כמו זיהוי של גירוי, התמצאות בסביבה, זיכרון לטווח קצר וארוך, שימוש בקונפיבולציות כדי להתמודד עם היעדר הזיכרון, תפקודים ניהוליים, יכולות חישה ויכולות מוטוריות ,קשב, מיומנויות שפה ועיבוד ויזואלי-מרחבי.

הצעד הבא הוא פענוח התוצאות וחיבורן למצב, הסימנים, הסימפטומים והיסטוריית המטופל. 

המבחנים הנוירופסיכולוגיים נותנים אינדיקציה קלינית תקפה, אך מוגבלים עדיין ביכולתם לחזות את ההשלכות של המחלה. הבדיקה הנוירופסיכולוגית היא גם הזדמנות לבניה וביסוס של קשר טיפולי מתמשך עם מטופלים, בני משפחותיהם והרופא המפנה ולעזור להם להבין ולהתמודד עם ההשלכות של התסמינים הקוגניטיביים וההתנהגותיים של שיטיון. 

פסיכוזה בקרב קשישים ודמנציה

סימנים לפסיכוזה בקרב קשישים כוללים אי שקט קשה, הלוצינציות, דיבור עמום, שינויים תכופים במצבי הרוח וקומץ תסמינים אחרים המאובחנים בטעות כדמנציה.

כתוצאה מכך, קשישים רבים הסובלים מדמנציה מצויים בסיכון גבוה יותר להתעלם מהדליריום עמו הם מתמודדים.

לכן מומלץ לפקח ולתעד באופן קבוע אחר התנהגות חריגה, מה שמאפשר לרופאים להבין טוב יותר את השינויים בהתנהגות ואת תדירות התרחשותם.

גורמי סיכון

קיימים גורמי סיכון רבים לדמנציה, חלקם נתונים להשפעה ואחרים מוכתבים מראש:

• גיל הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר הידוע לדמנציה. למרות שדימנציה אינה תוצאה בלתי נמנעת של הזדקנות, הסבירות לפתח אותה עולה ככל שמתבגרים: למשל, 5% מהמבוגרים מעל גיל 65 סובלים ממחלת אלצהיימר. מעל גיל 85 שיעור המתמודדים מאמיר ל-25%.

• לנשים יש סבירות גבוהה יותר לפתח מחלת אלצהיימר בהשוואה לגברים.  עבור סוגי דמנציה אחרים מלבד אלצהיימר, לגברים ולנשים יש רמות סיכון דומות.

• גנטיקה משחקת תפקיד בסיכון לפתח אלצהיימר. יש גנים הגורמים ישירות למחלה (2-5%), ומלבדם זוהו יותר מ-20 גנים אחרים שעשויים להגביר את הסיכון למחלת אלצהיימר. עם זאת, קיום גנים אלה אינו מבטיח את התפתחות המחלה; הם פשוט מעלים את ההסתברות להופעתה.

• למבוגרים עם ADHD יש סיכון מוגבר פי 2.77 לדמנציה בהשוואה לאנשים ללא ADHD.

• לחץ דם גבוה: לחץ דם גבוה בעקביות באמצע החיים (מגיל 45 עד 65) מגביר את הסבירות לפתח דמנציה, במיוחד דמנציה וסקולרית, בשל השפעתה על הלב, העורקים ומחזור הדם.

• למעשנים יש סיכון גבוה יותר לפתח דמנציה בהשוואה ללא מעשנים או מעשנים לשעבר. עם זאת, הפסקת עישון בכל שלב יכולה להפחית סיכון זה.

• אנשים עם סוכרת מסוג 2 באמצע החיים (מגיל 45 עד 65) נמצאים בסיכון מוגבר לדמנציה, במיוחד מחלת אלצהיימר.

•  השמנת יתר באותן שנים מגבירה את הסיכון לדמנציה ויכולה גם לתרום להתפתחות גורמי סיכון אחרים כמו סוכרת מסוג 2.

• בדידות ובידוד חברתי במהלך שנות הבגרות המאוחרת קשורים ל"גיל מוחי" מבוגר יותר (Lay-Yee et al, 2023).

• ניהול אורח חיים לא פעיל פיזית, כלומר חוסר בפעילות גופנית אחרי גיל 65 מעלה את הסיכון לפתח דמנציה.

• תזונה לא בריאה עשירה בשומן רווי, סוכר ומלח יכולה להגביר את הסיכון לדמנציה ומחלות לב וכלי דם.

• אנשים שאובחנו עם מחלת לב כלילית כמבוגרים, במיוחד כאשר לפני גיל 45, עלולים להתמודד עם סבירות מוגברת לפתח דמנציה ומחלת אלצהיימר ככל שהם מתבגרים.

• צריכת אלכוהול מופרזת (יותר מ-14 משקאות בשבוע לנשים ויותר מ-21 משקאות בשבוע לגברים) מעלה סיכון לדמנציה.

• רמות נמוכות של מעורבות קוגניטיבית: שמירה על פעילות המוח באופן פעיל באמצעות פעילויות קוגניטיביות יכולה להציע הגנה מפני נזק לתאי מוח הקשורים לדמנציה.

• חווית דיכאון באמצע החיים או מאוחר יותר קשורה לסיכון גבוה יותר לדמנציה, אם כי הקשר המדויק בין השניים אינו מובן במלואו.

• פגיעת ראש טראומטית: פגיעות ראש חמורות או חוזרות עלולות להעלות את הסיכון לדמנציה, במיוחד בענפי ספורט כגון אגרוף וכדורגל.

• ירידה בשמיעה, גם אם קלה, קשורה לסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית ודמנציה, אולי בשל בידוד חברתי וקשיים בפעילות היומיומית.

• בידוד חברתי יכול להגביר את הסיכון.  שמירה על אינטראקציות חברתיות עשויה לעזור להפחית את הסיכון ולהאט את התקדמות המחלה.

• מגורים קרובים לכבישים סואנים עם חשיפה גבוהה יותר לפליטות של כלי רכב עלולים להעלות את הסיכון לדמנציה. גם רמות לא קיצוניות של זיהום אוויר מספיקות כדי להגביר את הסיכון לדמנציה.

• שריפות בר וריסוס חקלאי מגבירים אף הם את הסיכון לדמנציה, גם בהשוואה לזיהום אוויר ממקורות אחרים: חלקיקים זעירים שמסתובבים באוויר המזוהם חודרים בקלות לגוף, חוצים ישירות את מחסום הדם-מוח ומשפיעים על המוח בהתלקחות דלקתית.

• דלקת נקשרה זה מכבר לסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר וסוגים אחרים של דמנציה. מחקר עדכני מצביע על כך שהסיכון המוגבר עשוי להיות קשור ספציפית לדלקת מזיהום יותר מאשר דלקת מערכתית כללית כמו זו הנגרמת על ידי הפרעות אוטואימוניות.

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Alzheimer Society Canada. (n.d.). Risk factors for dementia. Alzheimer Society Canada. Retrieved from https://alzheimer.ca/en/about-dementia/how-can-i-prevent-dementia/risk-factors-dementia

Cho, G., Betensky, R. A., & Chang, V. W. (2023). Internet usage and the prospective risk of dementia: A population-based cohort study. Journal of the American Geriatrics Society, 71(8), 2419-2429. https://doi.org/10.1111/jgs.18394

Cross, P. I. (2023, December 6). Coronary heart disease diagnosis before age 45 may increase dementia risk by 36%. Medical News Today. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/coronary-heart-disease-early-diagnosis-age-45-increase-dementia-risk

Günak, M. M., Barnes, D. E., Yaffe, K., Li, Y., & Byers, A. L. (2021). Risk of Suicide Attempt in Patients With Recent Diagnosis of Mild Cognitive Impairment or Dementia. JAMA Psychiatry, 78(6), 659–666. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0150

Fuerst, M. L. (2018, December 7). Geriatric Psychiatry Research Update: December 2018. Psychiatric Times. Retrieved from https://www.psychiatrictimes.com/view/geriatric-psychiatry-research-update-december-2018

Giebel, C. (2026, March 26). The four types of dementia most people don't know exist. The Conversation. https://doi.org/10.64628/AB.pwg9jaey3

Janbek J, Laursen TM, Frimodt-Møller N, et al. (2023). Hospital-Diagnosed Infections, Autoimmune Diseases, and Subsequent Dementia Incidence. JAMA Netw Open, 6(9), e2332635. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.32635.

Lay-Yee, R., Hariri, A., Knodt, A., Barrett-Young, A., Matthews, T., & Milne, B. (2023). Social isolation from childhood to mid-adulthood: Is there an association with older brain age? Psychological Medicine, 1-9. doi:10.1017/S0033291723001964

Levine, S. Z., Rotstein, A., Kodesh, A., et al. (2023). Adult Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder and the Risk of Dementia. JAMA Netw Open, 6(10), e2338088. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2023.38088

Zhang, B., Weuve, J., Langa, K. M., et al. (2023). Comparison of Particulate Air Pollution From Different Emission Sources and Incident Dementia in the US. JAMA Internal Medicine. Advance online publication. https://doi.org/10.1001/jamainternmed.2023.3300

עובדים עם אוטיזם בעולם העבודה

אוטיזם היא אבחנה המתייחסת ללקות נוירו-התפתחותית מורכבת, שמקורה הוא שילוב בין גנטיקה ובעיות רפואיות. הלקות מאופיינת בשונות בשני תחומי תפקוד עיקריים:

1. ליקוי בתקשורת ובאינטראקציה חברתית, קושי בפיתוח ושימור יחסים חברתיים וקושי בהבנת תקשורת לא מילולית.
2. דפוסי התנהגות ותחומי עניין מצומצמים וחזרתיים, תגובתיות יתר סנסורית וחזרתיות בדיבור.

האבחנה מתארת שלוש רמות של תפקוד, מהגבוה לנמוך, עפ"י מידת הסיוע לה נדרש האדם:

רמה 1 – "זקוק לתמיכה", רמת התפקוד הגבוהה ביותר, רמה 2 – "זקוק לתמיכה ניכרת" ורמה 3 – "זקוק לתמיכה ניכרת במידה רבה", רמת התפקוד הנמוכה ביותר.

העובדים המשולבים במקומות עבודה בשוק העבודה החופשי מאופיינים לרוב ברמת תפקוד גבוהה – רמה 1. אע"פ שרוב האנשים ברמה זו בעלי אינטליגנציה ממוצע ומעלה, הם עדיין עלולים להציג קשיים בתחומי תפקוד שונים, כגון קושי בתפקודים קוגניטיביים גבוהים וקושי בתקשורת חברתית וגמישות. למרות עצמאותם היחסית ותפקודים הגבוה, הם זקוקים לתמיכה ולהתאמות גם בעבודה (APA, 2013; Hendricks, 2010).

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות התעסוקה בחייהם של אנשים עם אוטיזם. שילובם של בוגרים אלו בעולם העבודה הוא תנאי הכרחי ליצירתה של חברה הוגנת. אולם, מקומות עבודה רבים אינם מותאמים לצרכים של האנשים על הרצף האוטיסטי והם עלולים להתקל בקשיים רבים במקום העבודה.

קשיים שכיחים בסביבת עבודה

• קושי בתקשורת פורמלית ובלתי פורמלית במקום העבודה – לרוב נראה קושי במיומנויות תקשורת, בעיקר בלתי מילוליות, כגון: הפניית מבט, קושי בשמירה על קשר עין, שימוש במגוון הבעות פנים ושפת גוף שאינם תמיד מותאמות וחוסר הבנה של מאפיינים אלה אצל האחר. בנוסף, פעמים רבות בזמן ההפסקות העובדים משוחחים על דברים אישיים. עובד על הרצף עלול להתקשות להשתלב בשיחה ובעיקר בהבנת רמזים "בין השורות" כך שההתנהגות שלו לא תהיה בהכרח תואמת סיטואציה.

• חוסר ארגון של סביבת העבודה וגירויים אחרים – לרוב האנשים על הרצף יש רגישות יתר למגע, ולריח. לעיתים גם צורך חזק לסדר, המביאים להסחת דעת וללחץ כשהדבר משתבש מעט, עד כדי צורך אובססיבי לארגן או להתרחק מהאזור. אם משהו נמצא לא במקום הרגיל, ייתכן שהעובד יתקשה מאד להשלים עם עובדה זו.

• רעש ותאורה – רגישות יתר לרעשים מגוונים, לתאורה מרצדת או מסנוורת ולריח. אלו מביאים לתחושת לחץ ולחרדה עד כדי תחושת כאב, צורך להפסיקם או לברוח מהמקום.

• קושי בהבנת המבנה הארגוני – במקרים רבים ניכר קושי לזהות את ההיררכיה המנהלית, באופן שהעובד עלול שלא לדעת אל מי לפנות על מנת לקבל מידע, הנחיות או עזרה מתאימה, בייחוד אם יש יותר ממנהל אחד.

• שינויים צפויים ובלתי צפויים – שינויים מהווים עבורם גורם מלחיץ, ויש צורך בהיצמדות לשגרה קבועה ומוכרת. רוב העובדים עם אוטיזם נוטים לנוקשות וניכר צורך בשמירה על לוח זמנים קפדני.

• עמידה בזמנים ותכנון – ייתכן שהעובד יתקשה לתכנן ולנהל את המשימות בצורה מיטיבית. פעמים רבות נראה סרבול וקשיי התארגנות שמשפיעים על תכנון נכון של הזמן בעת ביצוע המשימות. כדאי שהגדרת המטלה ותכנון היעדים יהיו ברורים, זאת בנוסף להבניית לו"ז מתאים לביצוע המשימה.

לצד הקשיים שנראים לעיל, ככל שהידע וההעמקה לגבי הרצף האוטיסטי מתרחבים, החברה מכירה יותר ויותר ביכולות הייחודיות שאנשים עם אוטיזם מביאים לעולם העבודה. מעסיקים מגלים שגיוס ותמיכה בעובדים על הרצף האוטיסטי, יכולים להוביל לסביבת עבודה מכילה וחדשנית יותר והם מביאים איתם יתרונות רבים.

יתרונות בעולם העבודה לעובדים עם אוטיזם

רוב האנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוהה בעלי תשומת לב גבוהה לפרטים ויכולות גבוהות של עיבוד מידע חזותי רב. הם יבחינו בהבדלים דקים בין נוסחים שונים או ספרות שונות. תכונות אלו יכולות להיות מועילות במיוחד בתפקידים הדורשים דיוק, כגון ניתוח נתונים, בדיקות תוכנה או בקרת איכות. בנוסף, היכולת שלהם לחשוב מחוץ לקופסה ולגשת לבעיות מזוויות שונות יכולה להוביל לפתרונות יצירתיים בתחומים שונים. 

בנוסף, יכולת ההתמדה שלהם בביצוע פעולות חזרתיות מרשימה גם היא. כל אלו יכולים להתבצע על ידם מבלי להתייאש מהמונוטוניות באופי העבודה. השגרה טובה להם ומשימות ברורות וחזרתיות יכולה לסייע להם להצליח. כמו כן, נמצא כי עובדים עם אוטיזם הם בולטים בתכונות כמו הוגנות כלפי אחרים, ישירות ואותנטיות. הרגלי העבודה שלהם כגון הקפדה על איכות העבודה אינה נופלת מאלו של עובדים ללא מוגבלות (Katz et al., 2015). 

מעסיקים שפתוחים להעסיק אנשים עם אוטיזם יכולים לגלות שהם מהווים תוספת חשובה לצוות שלהם. על ידי יצירת מקום עבודה תומך ומכיל, מעסיקים יכולים לעזור לאנשים המאובחנים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם ולתרום להצלחת הארגון שלהם.

כתיבה:

עומר עומר ביגי אמויאל אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

American Psychiatric Association. (2013) Diagnostic and statistical manual of mental disorder (DSM-5) American Psychiatric pub. 

Hendricks, D. (2010). Employment and adults with autism spectrum disorders: Challenges and strategies for success. Journal of vocational rehabilitation, 32(2), 125.

‏

Katz, N., Dejak, I., & Gal, E. (2015). Work performance evaluation and QoL of adults with high functioning autism spectrum disorders (HFASD). Work, 51(4), 887-892.

‏

מיכל ויסמן ניצן, ד"ר לירון למאש, נריה כגן – אלגד (2019). חוברת למעסיקים: התאמת סביבת העבודה בשוק החופשי לאנשים עם אוטיזם, בהנחיית פרופ' עינת גל ופרופ' נעמי שרויאר, החוג לריפוי בעיסוק אוניברסיטת חיפה.

מהו משבר הקן הריק? 

הקן המתרוקן מתאר שלב בחיי הורים, ובכל משפחה מתבגרת, בו אחרון הילדים עוזב את הבית ומשאיר את הוריו ב"קן ריק", מצב מטאפורי המתאר את החיים לאחר עזיבת הילדים.

עבור רבים, מדובר בתקופה מאתגרת, המפגישה את האדם עם המון כאב:

• ההורים חשים כי סיימו את תפקידם כהורים, ילדיהם יצאו לחיים עצמאיים ועתה- אינם זקוקים להם עוד.

• הילדים, שמילאו את הבית בחיות, הותירו אותו ריק לאחר עזיבתם. ההורים חוזרים יום יום לביתם (ולעיתים כבר יצאו לפנסיה, כך שהם בביתם רוב שעות היום) ומוצאים אותו ריק ולעיתים מחוסר משמעות. אין למי לבשל, למי לכבס, תחושת אובדן משמעות גדולה. ההורים, אשר עד כה עסקו רבות בילדיהם, נשארים לבד ללא העיסוק הגדול הזה ומתקשים למלא את הזמן שנותר. הם משועממים ומרגישים חסרי תועלת.

• במקרים רבים, שלב זה משאיר את זוג ההורים, בפעם הראשונה מזה שנים, להתמקד זה בזה. כמובן שמדובר בהזדמנות עצומה לפריחה זוגית, אך זוגות רבים מתקשים מאוד להתמודד עם בן זוגם, עתה כשרק שניהם בבית, והתקופה הופכת לתקופה קשה ביותר לזוגיות.

לכאורה, היינו מצפים שלהורה יהיה את כל הזמן שבעולם לעצמו, ובפעם הראשונה מזה שנים- יוכל לממש את חלומותיו ואושרו.

עם זאת, נראה כי ההפך הוא הנכון -

ההורים (בעיקר אמהות) מתקשים להתמודד עם החלל שנפער בבית ובלC, ולעיתים האלטרנטיבות לא מספיקות למלא אותו.

גם זוגיות אינה מספקת דיה ובמקרים רבים בני הזוג שכחו כבר איך לנצל את כל הזמן הזה בצורה מעצימה וחווייתית.

מחירים נפשיים של סינדרום הקן הריק

בני ובנות הגיל השלישי מתמודדים עם שלל קשיים פסיכולוגיים, כמו דיכאון, תסמינים התנהגותיים ופגיעה קוגניטיבית.

כאשר מדובר בהורים המתמודדים עם קן מתרוקן, נראה שהפגיעות הגבוהה ביותר היא לדיכאון.

למשל, מחקר שבחן את גורמי הסיכון לדיכאון אצל הורים עם תסמונת הקן הריק העריך את תסמיני הדיכאון באמצעות סולם דיכאון שסקר מאפיינים דמוגרפיים, מחלות רקע, התנהגויות ואורח חיים, חוויות שליליות, תמיכה חברתית, יכולת לטיפול עצמי ועוד (Yao et al, 2019).

גורמי סיכון נוספים לדיכאון במשבר הקו הריק כוללים:

• מצבים בריאותיים כרוניים, כמו עודף משקל/השמנת יתר.

• חוויות חיים שליליות, כמו מוות של אדם אהוב או משבר כלכלי.

• קושי לבצע טיפול עצמי.

דרכי התמודדות

חשוב לזכור כי במרבית המקרים, יציאת הילדים מהבית אינה מסמלת עצמאות מלאה.

כמו במשבר גיל ההתבגרות, הם עדיין יזדקקו לסיוע כלכלי, עצה טובה מבעלי ניסיון ועוד.

כלומר, אובדן המשמעות שחשים הורים כלפי הגוזלים העוזבים את הקן אינו מוצדק באופן מלא, כיוון שהתפקידים ההוריים עדיין חיוניים עבור ילדים בוגרים (גם בהמשך כשילדים יהפכו בעצמם להורים).

חשוב לתכנן את החיים שלאחר עזיבת הילד את הבית. למשל, לתכנן פעילויות זוגיות או אישיות חדשות, לפתח תחביבים, לטייל.

חלל הזמן שנפער לפתע עלול להותיר את האדם מבולבל וחסר מעש, ובכך לחוות את הכאב בעוצמה גבוהה יותר.

חשוב לזכור, שעזיבת הילדים את הבית, הינה לרוב הישג חיובי עבור ההורים.

הילדים, שגדלו והתבגרו כהלכה, מרגישים עצמאיים מספיק להיות אדונים לעצמם.

מדובר בחלומו של כל הורה ובהישג אדיר עבורם, אישור לכך שנתנו לילדם חוויית הורות תקינה.

חשוב לנסות למסד עם הילד שעזב שגרת מפגשים, נניח אחת לשבוע-שבועיים, כמה שמתאפשר.

מומלץ לבסס גם שגרה של שיחות טלפון או זום.

יש ילדים שירצו לדבר מדי יום, ואחרים מדי שבוע, העיקר שהקשר יישמר ויתהווה בצורתו החדשה.

לבסוף, חשוב לתת מקום גם לכאב, לזמן שטס ולא ישוב.

כמו תמיד, תהיו שם כדי לתמוך בבן/ת הזוג אם קשה לו במיוחד, להבין את כאבו ולהזדהות עימו.

על אף שמרבית זוגות ההורים מצליחים להתמודד עם השינוי הדרסטי שבעזיבת הילדים את הבית באופן אדפטיבי שאינו פוגע באושרם, יש הרבה הורים שמתקשים לעבור הלאה. 

לעיתים יופיע מצב רוח ירוד ובמקרים נדירים יותר גם תחושת דכדוך עמוקה או תחושת אובדן משמעות. 

"ילדים זה שמחה"

הילד שגר בבית גרם להורה להתגייס ולשמור על מצב רוח מרומם עבור הילד, מה שיצר אווירה בריאה וחיובית בבית. עכשיו כשהילד איננו, נהיה עצוב, קצת ריק. 

בנוסף לכך, לעיתים כל הורה כשלעצמו מצליח להתמודד, אך עזיבת הילד מייצרת קושי דווקא סביב הזוגיות. זוגות רבים מגלים את המשקעים והפערים ביניהם דווקא כשהילדים עוזבים, ומתקשים מאוד להתמודד זה עם זה. גם בני הזוג, שלעיתים גייסו עצמם ליד ילדיהם, עתה נשארו לבדם וצריכים להיפגש עם הקשיים הזוגיים שצברו במהלך השנים.

לעיתים, קשיים אלה לא עוברים מעצמם לאחר תקופת מה, ומייצרים סבל רב עבור אחד ההורים, או בני הזוג.

רבים פונים דווקא בשלב זה של חייהם לטיפול נפשי אישי פרטני או לטיפול זוגי, כיוון ובפעם הראשונה נפתח להם חלון זמן כה רחב להתמודד עם עצמם.

הטיפול הנפשי בסובלים מתופעת הקן המתרוקן או מהקשיים הנלווים לתופעה, מסייע לבני הזוג לשקם את המשקעים והפערים שביניהם, לשמור על זוגיות יציבה גם ללא נוכחותם של הילדים ולעבור את התקופה הקשה ביחד.

הטיפול הפרטני, מסייע לאדם למצוא דרך חדשה ללכת בה, לקבל תחושת משמעות ממקורות אחרים, לקבל את המציאות המשתנה ואת השנים שחלפו, ולחיות עם כל אלה בשלווה.

יש מגוון שיטות מטפלים ואנשי מקצוע מתחום הבריאות יכולים להשתמש בטיפול ACT (תרפיה בקבלה ומחויבות) להתערבויות הקשורות לבריאותם הנפשית של מבוגרים המתמודדים עם תסמונת הקן הריק. לפי מחקר הערכה, טיפול ACT מצליח לשפר גמישות קוגניטיבית וויסות עצמי רגשי באוכלוסיה זו (Mahmoudpour et al, 2023).

ברגע שבן/בת הזוג או ילדיו של המבוגר, ובמידת האפשר- ברגע שהמבוגר עצמו, מזהים סבל רגשי כלשהו, קושי או מכשול נפשי המפריעים לאדם בחייו התקינים, חשוב מאוד לפנות לאיש מקצוע לייעוץ נפשי ובמקרה הצורך גם לטיפול.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

מקורות: 

Bougea, A., Despoti, A., & Vasilopoulos, E. (2019). Empty-nest-related psychosocial stress: Conceptual issues, future directions in economic crisis. Psychiatrike = Psychiatriki, 30(4), 329–338. https://doi.org/10.22365/jpsych.2019.304.329

Budhia, M., Neogi, R., & Rathi, M. (2022). Empty nest syndrome: its prevalence and predictors in middle aged adults in Eastern India: Category: Oral Paper Presentation. Indian Journal of Psychiatry, 64(Suppl 3), S577. https://doi.org/10.4103/0019-5545.341672

Mahmoudpour, A., Ferdousi Kejani, K., Karami, M., Toosi, M., & Ahmadboukani, S. (2023). Cognitive flexibility and emotional self-regulation of the elderly with Empty nest syndrome: Benefits of acceptance and commitment therapy. Health science reports, 6(7), e1397. https://doi.org/10.1002/hsr2.1397https://doi.org/10.1002/hsr2.1397

Yao, Y., Ding, G., Wang, L., Jin, Y., Lin, J., Zhai, Y., Zhang, T., He, F., & Fan, W. (2019). Risk Factors for Depression in Empty Nesters: A Cross-Sectional Study in a Coastal City of Zhejiang Province and China. International journal of environmental research and public health, 16(21), 4106. https://doi.org/10.3390/ijerph16214106https://doi.org/10.3390/ijerph16214106

מהן התנהגויות ביטחון (Safety behaviors)? 

התנהגויות ביטחון הן ניסיונות למנוע מפחדים להתגשם ולהרגיש יותר בנוח במצבים מעוררי חרדה.

התנהגות הביטחון יכולה להיות גלויה או סמויה,  שנועדו למנוע תוצאה מעוררת חרדה או למזער את השלכותיה.

מנגנון הגנתי זה מופיע בהפרעות חרדה רבות, כמו הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה טורדנית כפייתית, הפרעת פאניקה והפרעת חרדה חברתית.

בואו נראה התנהגויות ביטחון, כפי שהן באות לידי ביטוי בהפרעות נפשיות שונות:

התנהגויות ביטחון בחרדה חברתית

הסובלים מהפרעת חרדה חברתית נוקטים ב״התנהגויות ביטחון״ במצבי חרדה או לקראתם.

התנהגויות אלו נועדו להפחית מבוכה ולהרגיש נוח יותר בסיטואציה, לפחות בטווח הקצר.

למשל, התנהגות ביטחון היא התנדבות לדבר ראשון בסבב היכרות קבוצתי, כדי ״לגמור עם זה מהר״.

התנהגויות הביטחון עוזרות להשיב תחושת שליטה, אבל בטווח הארוך התנהגויות אלו רק מקבעות את הפחד ותורמות להנצחתו. כשנוקטים בסיטואציה באמצעי זהירות, הגוף מפרש אותה כמסוכנת. כך יוצא שיש יותר ביטחון זמני, אבל פחות התנסות בחשיפה למציאות. 

עוד דוגמאות להתנהגויות ביטחון אצל אנשים עם חרדה חברתית: 

• לדבר בקול חלש.

• לכסות את הפה עם היד.

• לעשות עם עצמך חזרות על מה שהולכים להגיד.

• להימנע מקשר עין.

• להסתיר את הידיים בגלל שהן רועדות.

• לחלום בהקיץ בכוונה כדי להתנתק מהשיחה.

• לשאול הרבה שאלות כדי לשים את הזרקור על מישהו אחר.

• לשבת בפינה רחוקה של החדר.

ויש אנשים שאפילו ינסו לא לצאת מהבית כשיש סיכוי שייפגשו שכן בדרך לחדר האשפה.

התנהגויות ביטחון באות להסתיר את החרדה ולהפחית אותה זמנית, אבל בעצם הן רק פלסטר על בעיה הרבה יותר נרחבת שצריך לטפל בה. 

עוד בעיה היא שאנשים עם הפרעת חרדה חברתית נוטים לשתות אלכוהול (סם נוגד חרדה) או להשתמש בחומרים כדי להתמודד עם הסיטואציה, אבל עם הזמן המנהג הזה עלול לקבל צורה של אלכוהוליזם אמיתי וממכר. אולי אתם מכירים מישהו שהתחיל בכמה כוסות ועכשיו קופץ לפיצוציה לבדו לקנות בקבוק וודקה ופחית רד-בול. 

מחקר מ-2023 התמקד בקשר בין חרדה חברתית לבין שתיית אלכוהול מופרזת. הוא מצא כי אצל מי שסובלים מחרדה חברתית גבוהה זוהה קשר מעניין:

ככל שהסביבה החברתית שלהם הייתה פחות מוכרת כך הם שתו יותר אלכוהול. קשר זה לא נמצא מובהק בקרב מי שאינם סובלים מחרדה חברתית (ֿCaumiant et al, 2023).

אז לא רק שהתנהגויות ביטחון מנציחות ומקבעות את הבעיה, הן גם עלולות להוביל לתוצאות שליליות ביותר. 

מחקרים הראו שהתנהגויות כאלה בעצם פוגעות ביכולת של המתמודד להתגבר על החרדה בסיטואציה, והרבה פעמים הוא לא מרגיש בהקלה המיוחלת אפילו כאשר הוא נחשף לעוד ועוד סיטואציות חברתיות.

כך שההתנהגויות האלה לא מספקת שליטה אמיתית במצב. הדרך הנכונה לשלוט בסיטואציה היא להיחשף שוב ושוב למצבים מעוררי חרדה, ללא שימוש בהתנהגויות הביטחון. 

למעשה, מחקר מ-1998 הראה שאנשים שמבצעים התנהגויות ביטחון רק נראים יותר חריגים וככה הם בעצם מגיעים בדיוק למקום שהם הכי פוחדים ממנו: הערכה שלילית של אחרים.

מעגל… 

איך מטפלים?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) מציע דרך מצוינת להפחתת הצורך בהתנהגויות ביטחון. 

יש מגוון טכניקות התנהגותיות בטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי שמטרתן לטפל בהפרעות חרדה, כאשר הטיפול בחשיפה הוא העיקרי ביניהן.

טכניקה זו מתבססת על העקרונות של תיאוריית הלמידה שמסבירים מדוע הפחד שמתעורר אינו פוחת עם הזמן.

בעצם, כאשר אנשים חווים חרדה או פחד, הם מנסים להימנע ממצבים, מחשבות או אירועים שהם מקשרים לאסונות אפשריים.

ההימנעות הזו מחזקת ומקבעת את החרדה לאורך זמן. 

הטיפול בחשיפה, שמתבסס על העקרונות של למידת הכחדה, מניע את המטופלים להתמודד עם הפחדים ללא הימנעות או כל התנהגוות אחרת שנועדה להקל על הלחץ.

המקור לתחושת הביטחון עבור שינוי:  התחושה הקודמת נוצרת ע"י התנהגויות ביטחון, אך התחושה החדשה שנלמדת מבוססת על התמודדות מחודשת עם הפחד.

למשל, מטופל עם פוביה מגובה לומד להתעמת בהדרגה עם הסיטואציה המאיימת, מבלי שיפעיל התנהגויות ביטחון (כמו סגירת עיניים כדי להימנע מלראות את הנפילה הצפויה),

טכניקות טיפול קוגניטיביות עובדות בשילוב מצוי עם תרגילי החשיפה, מה שמספק שילוב מנצח בדרך לנצח הפרעות חרדה.

למשל, יחד עם הטכניקה הקוגניטיבית של ניסויים התנהגותיים, בה המטופל מאתגר את מידת התקפות של מחשבה לא רציונלית, כך משימות החשיפה מאפשרות לו להתמודד ישירות עם הפחד ממנו התחמקו.

 איך זה עובד?

במסגרת פרוצדורה מובנית של טיפול בחשיפה, המטופל מתעמת באופן יזום, הדרגתי ומתוכנן עם הטריגרים והמצבים מעוררי החרדה מבלי להזדקק להתנהגויות הביטחון ההגנתיות. 

גישה כזאת נשמעת מאיימת למדי, אבל בעזרת מטפל CBT מיומן ובסביבה בטוחה, המטופל יוצר היררכיה של המצבים הגורמים לחרדה ואח"כ מדרג אותם לפי מידת הקושי שהם מעוררים - מהמצב הכי פחות מאיים עד למצב הכי קשה. 

עם התקדמות תהליך החשיפה המטופל והמטפל פוסעים צעד אחר צעד לעבר המצבים הקשים יותר, מה שמאתגר יותר ויותר את התנהגויות הביטחון שהמטופל מורגל בהן, תוך חיווט מחדש של התגובה המוחית. 

התוצאות מרשימות וכמעט תמיד רואים שיפור.

הרציונל הטיפולי של טיפול בחשיפה הוא שבעוד שהתנהגויות ביטחון מספקות הקלה בטווח הקצר, הן גורמות לקושי ניכר בטווח הארוך.

לעומת זאת, טיפול בחשיפה חותר לרווחה נפשית ארוכת טווח במחיר של התמודדות עם קושי בטווח הקצר.

הפחתת התנהגויות ביטחון בחרדה חברתית

בטיפול בחשיפה בחרדה חברתית מתחילים באופן הדרגתי מסיטואציות בהן מותר להשתמש בכמה התנהגויות ביטחון, אבל עם הזמן המטפל מבקש מהמטופל להפחית את ההתנהגויות האלה יותר ויותר. 

כשהמטופל מתחיל להרגיש שהוא מצליח, המטפל יבקש ממנו להגיב בהתנהגות הפוכה מזו שמעוררת הציפייה לחרדה. למשל, ללבוש בגדים בצבעים למפגש חברתי כדי למשוך תשומת לב. במעשים האלה המטופל בעצם לומד שאין ממה לפחד ושהוא יכול להתמודד בעצמו, לא משנה הסיטואציה. 

עם הזמן התוצאות מתבהרות - המטופל מפנים שהוא יכול לצלוח סיטואציות המעוררות חרדות חברתיות גם בלי התנהגויות ביטחון, שרק גורמות לו לאחרים לפספס את מי החוויה ורק מחמירות ומנציחות את הבעיה.

מניעת התנהגויות ביטחון לא מבטיחה הפחתת חרדה 

מחקר שפורסם לא מזמן מלמד כי הפחתת התנהגויות ביטחון אינה מובילה בהכרח להפחתת חרדה, במיוחד במצבים שאינם קליניים.

למעשה, התנהגויות ביטחון יכולות להיות בתנאים מסוימים מגנות ובתנאים אחרים בעייתיות.

מחקרי עבר מצאו כי ירידה בהתנהגויות הביטחון מובילה לתוצאות טיפול טובות יותר בהפרעות חרדה שונות. לכן, החוקרים בחנו האם התערבות מניעתית יכולה להיות יעילה באותה מידה, כלומר אם לא תהיינה התנהגויות ביטחון לא תהיה חרדה.

החוקרים ביקשו מסטודנטים בקבוצת הניסוי לתרגל חוברת עבודה שנועדה לסייע בהפחתת התנהגויות הביטחון. סטודנטים בקבוצת הביקורת השתמשו בחוברת עבודה אחרת שהתמקדה במיומנויות אקדמיות. לאחר מכן, הם בדקו באיזו תדירות התלמידים השתמשו בהתנהגויות ביטחון ועד כמה הם חשים חרדה.
באופן מפתיע, חוברת העבודה על הפחתת התנהגויות ביטחון לא ממש עזרה לסטודנטים להפחית את השימוש בהתנהגויות אלו או להרגיש פחות חרדה בהשוואה לקבוצה השנייה. למעשה, במקרים מסוימים, הניסיון לעזור לאנשים שאינם סובלים מחרדה לשנות את התנהגויות הביטחון שלהם עלולה להחמיר אצלם את החרדה.

בקיצור, אם אתם לא סובלים מחרדות, אין הוכחה שכדאי לנסות להפחית התנהגויות ביטחון, עם מטפל או בלעדיו.

התייעצות לגבי מצבי חרדה 

אם אתם סובלים מחרדה, אל תאפשרו להגביר את השליטה עליכם.

אם תפעלו באופן אקטיבי, תשיבו לעצמכם את הכוח לשלוט בחייך שוב.

מטפל CBT מיומן ממכון טמיר ידריך אתכם כיצד להתמודד עם החרדות באופן יעיל.

לאורך כל הדרך, תהיו בהדרכה של איש/ת מקצוע שמבין מה שאתם חווים ויודע ללוות אתכם לעבר השיפור שאתם חותרים אליו.

מעבר לכך, פסיכותרפיה להפחתת חרדות היא לא רק דרך להפחית תסמינים, היא מספקת גם הזדמנות להתחזק ולפתח כלים שישרתו אתכם במגוון תחומים לאורך החיים.

הכוח האמיתי הוא לא להילחם בחרדה, אלא לדעת איך להתמודד איתה כאשר היא מגיעה.

אתם לא לבד, והכלים לסיוע קיימים: 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

עם מומחי מכון טמיר

 מקורות:

Caumiant, E. P., Fairbairn, C. E., Bresin, K., Gary Rosen, I., Luczak, S. E., & Kang, D. (2023). Social anxiety and alcohol consumption: The role of social context. Addictive behaviors, 143, 107672. https://doi.org/10.1016/j.addbeh.2023.107672

Curtiss, J. E., Levine, D. S., Ander, I., & Baker, A. W. (2021). Cognitive-Behavioral Treatments for Anxiety and Stress-Related Disorders. Focus (American Psychiatric Publishing), 19(2), 184–189. https://doi.org/10.1176/appi.focus.20200045

Ellen L. Gorman, Jason T. Goodson & Gerald J. Haeffel (2023) Reducing safety behaviors to prevent anxious symptoms: a pre-registered prevention intervention study, Cognitive Behaviour Therapy, DOI: 10.1080/16506073.2023.2237671

Gray, E., Beierl, E. T., & Clark, D. M. (2019). Sub-types of safety behaviours and their effects on social anxiety disorder. PloS one, 14(10), e0223165. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0223165

Rassaby, M., Smith, T., & Taylor, C. T. (2023). Examining Safety Behavior Subtypes Across Distinct Social Contexts in Social Anxiety Disorder and Major Depression. Behavior therapy, 54(3), 572–583. https://doi.org/10.1016/j.beth.2022.12.009

עיוותים בחווית הזמן הם מרכזיים בחוויות דיסוציאטיביות, רובן ככולן בהקשר של טראומה נפשית.  

כאשר אדם חווה אירוע טראומטי, קיימים מצבים בהם הוא עשוי לתפוס את הזמן כאיטי יותר או או לגמרי עוצר.

עיוות תפיסתי זה נקרא דיס-אינטגרציה טמפורלית והוא מתבטא בהתמקדות רק ברגע ההווה עם מעט מודעות לעבר ולעתיד.

 לאורך השנים היא נקשרה להסתגלות פסיכולוגית ארוכת טווח בעקבות חשיפה לאסונות.

התנסות בדיס-אינטגרציה טמפורלית משבשת את זרימת הזמן הליניארית ועלולה לפגוע בשזירה של סיפור חיינו והזהות האישית. 

היא עלולה לגרום לאנשים להישאר מקובעים באירועים שליליים מהעבר, מה שמוביל לירידה ברווחה הנפשית ולמצוקה מוגברת לאורך זמן.

מקורות:

Danböck, S. K., Hettegger, S. E., Franke, L. K., Hillemeyer, K., Liedlgruber, M., Miedl, S. F., Alpers, G. W., & Wilhelm, F. H. (2025). Methods to induce dissociation and their effects on intrusions and memory: a randomized controlled trauma-film study. European journal of psychotraumatology, 16(1), 2563482. https://doi.org/10.1080/20008066.2025.2563482

Grisham, E. L., Jones, N. M., Silver, R. C., & Holman, E. A. (2022). Do Past Events Sow Future Fears? Temporal Disintegration, Distress, and Fear of the Future Following Collective Trauma. Clinical Psychological Science, 0(0). https://doi.org/10.1177/21677026221119477

מה הקשר בין חרדה למתן שתן?

יש אנשים שמתקשים לשלוט בשתן שלהם, בעוד אחרים עשויים להרגיש שהם צריכים ללכת לשירותים לעתים קרובות.

ישנן סיבות ביולוגיות לכך שאדם אינו יכול לשלוט בשתן בזמן חרדה, אולם בכל מה שקשור להיבטים פסיכולוגיים ניתן לראות קשר בין הטלת שתן לבין פעילות חירום (מערכת flight or fight) האחראית לתסמיני חרדה.

ישנם תסמינים גופניים של חרדה שבעצמם גורמים למצוקה גבוהה אשר מובילים בסופו של דבר לעוצמה ניכרת של חרדה בעתיד. 

בעיות במתן שתן הן דוגמה לתסמינים מסוג זה. 

חרדה קיצונית ומתן שתן

בעיות במתן שתן אינן מסוג התסמינים שרוב האנשים חושבים עליהם כאשר הם מתמודדים עם חרדה.

זו כנראה הסיבה שפעולה פשוטה כמו מתן שתן יכולה בעצמה לגרום לחרדה.

אך למעשה, חרדה באמת גורמת לבעיות במתן שתן ובעיות אלה עשויות להיות דומות למצבים הבריאותיים שאתם דואגים מהם.

הדאגה הגדולה ביותר שיש לאנשים וזו שגורמת ליותר מצוקה היא חוסר היכולת להחזיק את שלפוחית השתן (או במילים פשוטות יותר, להתאפק) לאחר פחד קיצוני.

תגובה זו אינה נפוצה כל כך, והיא לרוב תופיע לאחר אימה מוחלטת שהציפה את המוח שלנו.

הסיבה שזה קורה היא כי רק המוח יכול להתמודד עם כל כך הרבה תהליכים בכל זמן נתון. חרדה היא ההפעלה של תגובת הילחם או ברח, שהיא מערכת שהגוף שלנו משתמש בו כדי להישאר בטוח מפגיעה.

אין שום סיבה אבולוציונית לדאגה ממתן שתן (מכיוון שהאדם הקדמון לא חווה רגשות בושה), לכן כשאנחנו נמצאים בפחד קיצוני, הגוף שלנו בעצם מכבה את החלק במוח שאחראי על שמירת השתן בשלפוחית השתן כיוון שהוא פחות חשוב לעומת החלקים במוח הדרושים לתפקוד מערכת הילחם או ברח.

מצב זה נוטה להתרחש רק כאשר הגוף חווה פחד עמוק, כמו תגובה לפוביה, תאונת דרכים וכו'. יחד עם זאת הוא יכול גם להופיע לצד התקפי פאניקה והפרעת דחק פוסט טראומטית, שמעוררים תגובות חרדה חזקות.

חרדה ותכיפות במתן שתן

תסמין נפוץ יותר של חרדה הוא הטלת שתן תכופה, מצב שמביא אנשים הנוטים לחרדה לתעות בתודעתם ולגלוש לעבר מחלות כרוניות או מסכנות חיים (סרטן הערמונית למשל).

כמה הסברים אפשריים שיכולות לשפוך אור על התופעה:

• מוח טרוד - סביר להניח שאותה סיבה אשר בעקבותיה מתרחשת בריחת שתן (מוח מוצף) משפיעה גם על אלו שמתמודדים עם חרדה בינונית ומתונה, רק במידה פחותה. למוח שלנו עשויה להיות פשוט פחות אנרגיה עבור החזקת שתן, ולכן יגרום לנו לצורך להשתין לעתים קרובות יותר.

• אבולוציה - תיאוריה אבולוציונית נוספת היא שאם אנחנו מתקרבים למצב מסוכן (ובכך גורמים לחרדה קלה עד בינונית), ייתכן שיהיה עלינו להילחם או לברוח בכל רגע. מתן שתן עשוי לעזור לנו להוריד משקל עודף, כך שיהיה לנו קל יותר לברוח. זכרו, חרדה היא ההפעלה של אותה מערכת בדיוק, אז זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהחרדה גורמת לתחושה צורך להשתין לעתים קרובות.

• מתח שרירים תיאוריה נוספת היא הרבה יותר פשטנית - מתח שרירים. חרדה גורמת למתח שרירים ניכר בכל הגוף, והיא לא מוגבלת רק לשרירים שאנחנו יכולים לראות ולהרגיש. ייתכן שהחרדה מותחת את השרירים סביב שלפוחית השתן, וגורמת לדחיפות במתן שתן.

• שתיית מים -  אמנם זו סיבה מפתיעה, אך ללחץ ומתח יש כמה השפעות חריגות על הגוף שלנו. במצבים כאלו ייתכן שהגוף מעבד נוזלים מהר יותר, ואולי ידרוש מאיתנו להשתין לעתים קרובות יותר כדי לפטור את עצמנו מעודפי המים.

• תשומת לב ממוקדת -  אפשרות נוספת היא שלמעשה אנחנו לא צריכים להשתין יותר מהרגיל בכלל, אך נבחין בצורך להשתין לעתים קרובות יותר בגלל החרדה שלנו. חרדה גורמת לרגישות יתר, שגורמת למוח להתמקד ישירות על האופן שבו הגוף שלנו מרגיש כמעט באופן מיידי, כאשר הוא חווה כל סוג של שינוי. ייתכן שלא תצטרכו להטיל שתן באופן מוגבר, אך ייתכן שתרגישו מיד כל צורך במתן שתן, ובכך תגרמו לתחושה חזקה מהרגיל שתוביל בסופו של דבר להליכה לשירותים.

אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שחרדה עשויה להוביל לצורך במתן שתן בתדירות גבוהה יותר, ורוב הסיכויים שכולן ממלאות תפקיד כלשהו בדרך זו או אחרת.

תסמונת שלפוחית ביישנית (parauresis)

לבסוף, ישנו סוג של חרדה חברתית המאופיינת בחוסר יכולת להשתין ליד אחרים.

שלפוחית ביישנית היא מצב בו אדם מתקשה להטיל שתן כשיש תחושה כאילו אחרים צופים.

לעתים קרובות התופעה תתחיל בילדות אבל היא גם יכולה להתפתח אצל מבוגרים. סוג זה של פחד חברתי יכול להיות כל כך קיצוני עד שחלק מהאנשים לא יכולים אפילו להשתין אם מישהו נמצא באותו בניין.

במובן מסוים, זוהי חרדה נפרדת משל עצמה, והיא אינה בהכרח סימפטום של חרדה. אך בכל זאת מדובר בבעיה במתן שתן שעלולה לגרום להפרעה משמעותית בחייו של האדם.

שליטה בבעיות מתן שתן מתוך חרדה

אם נתקלתם בבעיות במתן שתן כתוצאה מחרדה, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להפחית את החרדה. הפחתה בשתיית המים היא לא הכיוון, ועשויה למעשה להחמיר את בעיות החרדה שלנו מכיוון שהתייבשות עלולה לגרום לחרדה בפני עצמה.

חשוב מאוד שלא תניחו שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של משהו רציני, כמו סוכרת, שהיא אולי אחד הפחדים השכיחים ביותר שיש לאנשים כאשר יש להם חרדה. ראשית, לסוכרת לוקח בדרך כלל שנים להתפתח. שנית, מדובר במחלה שהיא קלה מאד לבדיקה, כך שאם אתם באמת מודאגים, תוכלו לבצע בדיקת דם מהירה ולמדוד את רמת הסוכר בדם באופן מיידי. סוכרת היא תמיד בעיה בריאותית שכדאי לשים אליה לב, אבל ההנחה שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של סוכרת לא מאובחנת רק יחמיר את החרדה שלכם.

אם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים צורך במתן שתן תכוף, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא פשוט ללמוד להירגע. לקום ולהסתובב יכול להיות עזרה גדולה. לעתים קרובות ישיבה ממושכת יוצרת יותר שתן בכל מקרה, כך שתרגישו צורך כל הזמן ללכת להתפנות במיוחד כשאתם עומדים. 

ישנן גם מספר אסטרטגיות הרפיה שיכולות לעזור מאוד, כגון:

• הרפיית שרירים מתקדמת (PMR).

• נשימה עמוקה.

• דימיון מודרך.

תרגילי הרפיה מסוג זה אמורים להפחית מעט את החרדה, ובכך, בסופו של דבר, להפחית את הצורך במתן שתן.

למרות זאת, תידרש עבודה על החרדה שלנו באופן יותר יסודי אם אנחנו באמת רוצים לראות הבדל משמעותי בסימפטומים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהו טיפול פסיכודינמי?

פסיכותרפיה פסיכודינמית, או טיפול דינמי, מהווים את התשתית של טיפול פסיכולוגי, ובכלל כל טיפול בשיחות.

ביחס לשיטות של טיפול נפשי, התהליך הפסיכודינמי ממושך יחסית ונחשב יסודי ומעמיק.

הוא מתמקד בהבנה ופרשנות של תהליכים נפשיים מודעים ולא מודעים, זאת בניגוד לגישות המתמקדות בהתנהגות ובחשיבה (כמו טיפול CBT).

מטפלים פסיכודינמיים מנסים לעזור למטופלים לזהות ולאפיין דפוסים פנימיים המתבטאים ברגשות, מחשבות ואמונות, כל זה בדרך לתובנה ושינוי חיובי. 

תפקידי המטפל הדינמי

המטרה העיקרית של המטפל הפסיכודינמי היא לחבר את המטופל ולעזור לו להבין את הקשר בין חוויות העבר והמשגות שלהן לבין האתגרים הנוכחיים שלו בחיים, תוך כדי חיזוק ומתן משאבים להתמודדות.

בטיפול פסיכודינמי עכשווי, המטפל עובד עם המטופל על חשיפת הגורמים הבסיסיים לתסמינים שלו.

כדי למלא תפקיד זה, המטפל מעודד את המטופל באופן פעיל לדון בגלוי ברגשותיו ומסייע לו בזיהוי דפוסים חוזרים במחשבות, בחלומות, ביחסים הטיפוליים עצמם, ברגשות ובפעולות.

היבט מכריע בתפקידו של המטפל כרוך בהתעמקות ממוקדת בעברו של המטופל.

נכנסים כאן לחוויות ילדות, לזכרונות ולחיים המוקדמים של המטופל, שכן גישה זו מייחסת לחוויות אלו השפעה ניכרת על הקשיים הנוכחיים, על קונפליקטים פנימיים ועל היכולת להתיר אותם.

המטפל מתבונן בקפידה על הקשר הטיפולי, בעיקר כביטוי של קשרים עם דמויות מתחילת החיים ועם דמויות משמעותיות מההווה. 

המטפל מסייע למטופל להבין את המשמעות של דפוסים אלו וחותר לסייע לו להבין את השפעתם. 

על פי התיאוריה הפסיכודינמית, התנהגות המטופל ב״כאן ועכשיו״, כלומר ביחסי המטפל והמטופל, עשויה לשפוך אור על התנהגותו בהקשרים התייחסותיים אחרים, למשל עם הורה, ילד, מנהל, בת זוג ועוד.

למשל, קשיים עכשוויים במערכות יחסים עם עמיתים לעבודה, יכולים למצוא פענוח בקשר מורכב עם אחים במשפחת המקור. 

מטפלים דינמיים (טיפול דינמי) בתל אביב

מה שאנחנו עושים במכון טמיר זה טיפול פסיכולוגי דינמי, בהתחלה מיידית, אחרי התאמה מדויקת בין מטפל למטופל.

האתגר הזה תמיד חשוב, אבל בטיפול פסיכולוגי מתמשך ומעמיק יש לו חשיבות יתירה. 

שיחה טלפונית עם מתאמת טיפול במכון תאפשר לכם לזהות את הצורך, לשקול יחד את הגישה הטיפולית המתאימה ולבחור את איש/ת המקצוע שתצאו אתו לדרך. 

בהקשר שלנו זה פסיכולוג / פסיכותרפיסט טוב בתל אביב.

נציין, אנחנו לא ״אינדקס מטפלים״ אינטרנטי, אלא תחנה פסיכולוגית חיה ונושמת, עם הרבה חשיבת עומק רב-מקצועית. 

הפסיכולוגים והמטפלים הדינמיים בצוות מכון טמיר ת״א פוגשים מטופלים במכון שלנו במרכז תל אביב (נחלת יצחק 32א׳), ובקליניקות בדרום תל אביב, ביפו ובצפון תל אביב:

מה לגבי מקצועיות המטפל הדינמי והאם ניתן לקבל חוות דעת?

מכון טמירמהווה כתובת מקצועית ואבן שואבת עבור מאות מטפלים ומטופלים, זה למעלה מעשור. 

המכון מוסמך על ידי מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות כמוסד שמסמיך, מכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים ותעסוקתיים. בתחום בריאות הנפש בישראל, זו עדות רבת-משקל באשר לאיכות המקצועית שנבחנה בקפידה ולעומק.

שנית

כצוות, אנו מצויים בתהליכים שוטפים של התפתחות מקצועית ולמידה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):