'תסמונת המתחזה' והשפעותיה | על הסוס המרשים שרואה בראי חמור

Impostor syndrome

 

מהי תסמונת המתחזה (Impostor syndrome)?

תסמונת המתחזה היא מצב בו אדם בעל הישגים גבוהים מפקפק בתרומתו האישית להישגים הללו.

הוא סבור שהתקדם בדרכים לא הוגנות, מתקשה להפנים משוב חיובי ומפתח חשש תמידי ש״הוא עוד ייחשף״ עקב חוסר יכולת או חוסר ניסיון.

בעוד ש'תסמונת המתחזה' אינה אבחנה פסיכיאטרית רשמית, כמעט כל פסיכולוג תעסוקתי ומומחים אחרים מתחום בריאות הנפש, פגש לפחות פעם אחת בקליניקה באדם הסובל מסינדרום זה.

התופעה עצמה תוארה לראשונה על ידי הפסיכולוגיות פולין קלנס וסוזאן אימס בשנת 1978.

  

למעשה, חלק ניכר מאנשי המקצוע בתחומי הטיפול חווים את תסמונת המתחזה על בשרם כחלק מתהליך ההכשרה.

יש בכך הגיון, במיוחד אם מדובר במקצועות חופשיים, שדורשים התמחות מסורתית כ'שוליה', מתמחה צעיר הרוכש את אומנותו מאיש מקצוע ותיק ומנוסה (רופא, פסיכולוג, יועצת ארגונית, מנהלת HR).

במציאות כזו, באופן טבעי, נאלצים אנשי מקצוע צעירים להציע את מרכולתם כאשר הם נתפשים על ידי הלקוחות כמומחים יותר ממה שהם בפועל. למרות שהם מיידעים את הלקוחות על תהליך הכשרתם, הם עדיין 'מתגלחים' עליהם עד שנרכשת מיומנות ברורה ועצמאית.

הנקודה היא שמדובר בשלב חולף.

איש מקצוע ש׳נתקע׳ בשלב הזה אחרי שנים רבות של עבודה בתחום, יכול להיות מתואר כסובל מתסמונת המתחזה.

 

 

״אני לא באמת שווה״

אורן, פסיכולוג קליני ביהוד, מספר על המפגש הטיפולי הראשון שלו עם סיון (שם בדוי), דיילת בארקיע, שסבלה מסינדרום המתחזה.

 

כך היא מתארת את ההרגשה שלה:

 

״בכל טיסה אני מקבלת משובים מדהימים... מנוסעים, מעובדים אחרים... אבל איכשהו הדברים האלה נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהאוזן השניה. אני חוזרת הביתה עייפה, בודדה ובעיקר מרגישה את עצמי לא מספיק טובה...״

 

כוחה ההרסני של התסמונת מתעצמת ברגע שמחשבה מתחילה ליצור מציאות והאמונה על 'העצמי' הופכת לאמת סובייקטיבית שמשפיעה על אחרים ביחסי העבודה.

תופעת הסלמה זו, בה מחשבה יוצרת מציאות, מכונה בפסיכולוגיה חברתית נבואה שמגשימה את עצמה, או אפקט פיגמליון.

עד כמה שידוע לפסיכולוגים, סינדרום המתחזה מופיע אצל גברים ונשים במידה שווה, אך גברים נוטים להיות מושפעים ממנו יותר בתנאי סטרס קיצוניים. 

 

אפשר להגיד שההיפך מתסמונת המתחזה הוא ביטחון עצמי מופרז, שמוכר כהטיה קוגנטיבית בשם אפקט דנינג-קרוגר.

בעוד שתסמונת המתחזה מתבטאת בזלזול עצמי מוגזם, אפקט דנינג-קרוגר הוא מייצג את הקוטב השני - אנשים שמציגים ידע למרות שהם לא באמת שולטים בו. 

  

 

מהי השכיחות של תסמונת המתחזה?

מחקר משנת 2011, שפורסם בכתב העת International Journal of Behavioral Science,  מלמד כי כ-70% מהאנשים יחוו לפחות אפיזודה אחת של תסמונת מתחזה במהלך חייהם.

התסמונת עשויה להיות נפוצה במיוחד בקרב נשים עם צורך גבוה בהישג. 

 

 

תסמונת המתחזה אצל סטודנטים 

מחקר חדש ומעניין מעלה כי סטודנטים וסטודנטיות שנחשבים לחלוצים במשפחתם בשבירת תקרת הזכוכית ללימודים אקדמיים, נוטים יותר לחוות את "תסמונת המתחזה" - שמתבטאת כאן בתחושת חוסר שייכות, היעדר כישורים או אינטליגנציה מספקת להמשיך בלימודים.

׳פורצי הדרך׳ מביאים אמנם הרבה כבוד, תקווה ונחת, אולם המפגש עם ההשוואה החברתית מול סטודנטים אחרים גורם אצלם לתחושת תחרותיות לא-פרופורציונלית, שיכולה לקבע אותם בעמדת ה-Under Dog, מסתכלים מלמטה על קבוצת השווים שלהם.

כאשר מתגברת תסמונת המתחזה אצל סטודנטים אלו, הם תופסים את התחרות כמשפיעה לרעה על הישגיהם במבחנים ועבודות, כמצמצמת מעורבות, נוכחות וביצועים וכמעלות את את כוונות הנשירה.

 

יש הרבה סטודנטים עם ADHD שסבורים שהם מתחזים. אחת הסיבות לכך היא שהם מסתירים את ההתמודדות הפנימית מהעולם החיצוני. 

 

 

איך מתבטאת תסמונת המתחזה בזוגיות?

יחסים בריאים מחייבים הערכה עצמית יציבה וגבוהה של הצדדים המעורבים.

חרדת התחזות שמאפיינת את התסמונת, מעוררת ויכוחים שמקורם בהנחה שהמתמודד נשפט או נדחה על ידי הפרטנר/ית, גם במצבים בהם לא קיימת ביקורת. 

הרגישות המוגברת הזו מרחיקה אנשים שרוצים להתקרב או לאהוב, שכן הם חוששים לחיות תוך ״הליכה על ביצים״ במערכת היחסים עם המתמודד. 

 

 

מה התסמינים של סינדרום המתחזה בעבודה?

איימי מורן סוקרת, במאמר במגזין Forbes, כמה דפוסים פסיכולוגיים:

  1. הם סבורים שהקולגות והבוסים שלהם מעריכים אותם יתר על המידה

  2. הם יוצרים מעגל המנציח את הספק העצמי -חרדה שמתעוררת מול המשימה, מה שגורם לדחיינות עד הרגע האחרון

  3. לאחר מתן משוב חיובי, הם יאשימו את עצמם וייחסו את המשוב למזל

  4. פחד עצום מכישלון, כמו גם פחד מהצלחה

  5. הם אינם שבעי רצון מעבודתם ולרוב תקועים בקריירה

  6. הם נמנעים מלבקש העלאת שכר

  7. הם עובדים קשה מאוד כדי לפצות

  8. הם דוחים הזדמנויות מחוץ למסגרת תפקידם

  9. הם חוששים שלא יצליחו לשחזר שוב את הישגיהם

 

 

אילו סוגים של ׳מתחזים׳ קיימים? 

ואלרי יאנג, מחברת הספר The Secret Thoughts of Successful Women: Why Capable People Suffer from the Impostor Syndrome and How to Thrive in Spite of It, מתארת חמישה טיפוסים שמבטאים את התסמונת בדרכים שונות: 

  • ׳הפרפקציוניסט׳ - התסמונת מופיעה בעיקר אצל אנשים בעלי צורך גבוה בהישג, המתמודדים עם חרדה גבוהה כאשר התוצאה אינה מושלמת.

  • ׳הסופרמן׳ - כמו הפרפקציוניסט, הוא מתקשה מאוד לפגוש בתקרת יכולותיו, אבל התוצאה מתבטאת בפגיעה ולא בחרדה.

  • ׳הגאון מלידה׳

  • ׳המחוספס׳

  • ׳המומחה׳ 

 

חמשת הטיפוסים הללו מרמזים שיכול להיות גם חלק חיובי עקיף בסינדרום מתחזה, למשל בשיפור ביצועים-בין אישיים בעבודה: עזרה לעמיתים, אמפתיה למתקשים שיתוף פעולה ועידוד אחרים. 

 

צפו בסרטון קצר, אך משובח,

מתוך ערוץ היוטיוב של תאגיד כאן -

״האם גם את סובלת מתסמונת המתחזה?״: 

 

  

ישנן מספר המלצות עבור אנשים הסובלים מ'תסמונת המתחזה', אותן ניתן ליישם במטרה להרגיש יותר כשירים וקומפוטנטיים: 

  • לבקש הדרכה ולהדריך אחרים - יחסי עזרה תמיד מספקים אנרגיה נפשית ייחודית להירגע. 

  • תירגע, אחי... מחקר חדש מלמד כי תחת תנאים של לחץ נפשי נוטה תסמונת המתחזה לפגוע בגברים הרבה יותר מנשים. 

  • לתקף את המסוגלות האישית בדרכים שמתאימות אינדיבידואלית לכל אחד - מוזיקה, למשל

 

כל אחד מאלה, ובטח גם אחרים, עשויים להזכיר להם את הידע והמיומנויות המציאותיים שיש בידיהם.

 

 

איך מנהלים עובד עם תסמונת המתחזה?

ניהול של עובדות ועובדים שמתמודדים עם תסמונת המתחזה עשוי להיות מתסכל למדי.

מהי הדרך הנכונה לנהל אנשים עם הסינדרום, כך שרמות המתח שלהם ייפחתו ויתרונותיהם יבלטו? 

 

הדרך היעילה ביותר היא קבלה 

למרות הפיתוי המובן לנסות ולגרום לעובד שאינו ״סופג״ מספיק את ההערכה שלך כלפיו, אין תועלת אמיתית בהזמנות חוזרות ונשנות שלו להתגבר על הרגישויות ולהכיר במציאות.

הרבה פעמים, המהלכים המעודדים הללו עלולים לגרום דווקא לתוצאות הפוכות: הם מעוררים רגשות שליליים, כמו בושה ודחייה, ורק מגבירים את המתח שקיים בכל מקרה. 

חשוב להשתמש באינטואיציה, זאת מכיוון שאנשים עם תסמונת המתחזה נבדלים זה מזה בטריגרים שמטלטלים אותם וביכולת לקבל משוב חיובי ולבסס אמון, 

 

 

מוזמנים/ות לפנות אלינו

לשיחת הכוונה טלפונית

לטיפול אונליין או בקליניקה - 

 

אחריה תוכלו לקבל התאמה מדויקת

לפסיכולוג/ית בתל אביב,

או  למטפלי הקליניקות העמיתות שלנו

בכל הארץ,

ונעזור לכם להאמין בעצמכם!

 

072-3940004

  

צוות מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

 

 

 

 מקורות:

  

קרלין פלורה (2016) Psychology Today, אני? באמת? לא יכול להיות, אלכסון.

 

Canning, E. A., LaCosse, J., Kroeper, K. M., & Murphy, M. C. (2019). Feeling Like an Imposter: The Effect of Perceived Classroom Competition on the Daily Psychological Experiences of First-Generation College Students. Social Psychological and Personality Science

 

Persky, A. M. (2018). Intellectual Self-doubt and How to Get Out of It. American Journal of Pharmaceutical Education, 82(2), 6990

 

Russell, R. (2001). On Overcoming Imposter Syndrome. Academic Medicine. 92(8):1070

 

Sakulku, J. (1). The Impostor Phenomenon. The Journal of Behavioral Science, 6(1), 75-97. https://doi.org/10.14456/ijbs.2011.6

 

Villwock, J. A., Sobin, L. B., Koester, L. A., & Harris, T. M. (2016). Impostor syndrome and burnout among American medical students: a pilot study. International Journal of Medical Education, 7, 364–369

 

https://www.bbc.com/news/magazine-36082469

 

https://www.forbes.com/sites/amymorin/2016/11/27/9-things-people-with-impostor-syndrome-do/#341cb5737c15

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021