'תסמונת המתחזה' אצל עובדים | על הסוס המרשים שרואה בראי חמור

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
סינדרום המתחזה סינדרום המתחזה

70% מבני האדם חווים את 'תסמונת המתחזה' בחיי העבודה

 

מהי תסמונת המתחזה?

תסמונת המתחזה היא מצב בו אדם בעל הישגים גבוהים סבור שהצליח להתקדם בהצלחה אישית בדרכים לא הוגנות, תוך פיתוח חשש תמידי שיתגלה על כך. 

 

בעוד ש'תסמונת המתחזה ' אינה אבחנה פסיכיאטרית רשמית, כמעט כל פסיכולוג תעסוקתי ובוודאי מומחים מתחום בריאות הנפש, פגשו לפחות פעם אחת בקליניקה באדם הסובל מסינדרום זה.

למעשה, חלקם הגדול הרגישו בעצמם קצת מזויפים וחוו את התסמונת על בשרם.

יש בכך הגיון, במיוחד אם מדובר במקצועות חופשיים, שדורשים התמחות מסורתית כ'שוליה', מתמחה צעיר הרוכש את אומנותו מאיש מקצוע ותיק ומנוסה (רופא, פסיכולוג, יועצת ארגונית, מנהלת HR).

במציאות כזו, באופן טבעי, נאלצים אנשי מקצוע צעירים להציע את מרכולתם כאשר הם נתפשים על ידי הלקוחות כמומחים יותר ממה שהם בפועל. למרות שהם מיידעים את הלקוחות על תהליך הכשרתם, הם עדיין 'מתגלחים' עליהם עד שנרכשת מיומנות ברורה ועצמאית.

 

״אני לא באמת שווה״

אורן, פסיכולוג קליני ביהוד, מספר על המפגש הטיפולי הראשון שלו עם סיון (שם בדוי), דיילת בארקיע, שסבלה מסינדרום המתחזה.

כך היא מתארת את ההרגשה שלה:

״בכל טיסה אני מקבלת משובים מדהימים... מנוסעים, מעובדים אחרים... אבל איכשהו הדברים האלה נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהאוזן השניה. אני חוזרת הביתה עייפה, בודדה ובעיקר מרגישה את עצמי לא מספיק טובה...״

 

imposter syndrome

 

כוחה ההרסני של התסמונת מתעצמת ברגע שמחשבה מתחילה ליצור מציאות והאמונה על 'העצמי' הופכת לאמת סובייקטיבית שמשפיעה על אחרים ביחסי העבודה.

תופעת הסלמה זו, בה מחשבה יוצרת מציאות, מכונה בפסיכולוגיה חברתית נבואה שמגשימה את עצמה, או אפקט פיגמליון.

עד כמה שידוע לפסיכולוגים, סינדרום המתחזה מופיע אצל גברים ונשים במידה שווה, אך גברים נוטים להיות מושפעים ממנו יותר בתנאי סטרס קיצוניים (ראו מחקר חדש בסיום המאמר).

 

 

סוגי 'מתחזים'

ואלרי יאנג, מחברת הספר, The Secret Thoughts of Successful Women: Why Capable People Suffer from the Impostor Syndrome and How to Thrive in Spite of It, מתארת חמישה טיפוסים שמבטאים את התסמונת בדרכים שונות:

 

  • הפרפרקציוניסט - התסמונת מופיעה בעיקר אצל אנשים בעלי צורך גבוה בהישג, המתמודדים עם חרדה גבוהה כאשר התוצאה אינה מושלמת.
  • הסופרמן - כמו הפרפקציוניסט, הוא מתקשה מאוד לפגוש בתקרת יכולותיו, אבל התוצאה מתבטאת בפגיעה ולא בחרדה.
  • הגאון מלידה
  • המחוספס
  • המומחה

 

צפו בסרטון קצר, אך משובח, מתוך ערוץ היוטיוב של תאגיד כאן -

״האם גם את סובלת מתסמונת המתחזה?״: 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

איימי מורן סוקרת, במאמר במגזין Forbes, כמה דפוסים פסיכולוגיים המאפיינים אותם:

  1. הם סבורים שהקולגות והבוסים שלהם מעריכים אותם יתר על המידה.
  2. הם יוצרים מעגל המנציח את הספק העצמי -חרדה שמתעוררת מול המשימה, מה שגורם לדחיינות עד הרגע האחרון, ולאחר מתן משוב חיובי, הם יאשימו את עצמם וייחסו את המשוב למזל.
  3. הם הורסים לעצמם. לאנשים אלה יש פחד עצום מכישלון, כמו גם פחד מהצלחה.
  4. הם אינם שבעי רצון מעבודתם ולרוב תקועים מבחינת הקריירה.
  5. הם נמנעים מלבקש העלאת שכר.
  6. הם עובדים קשה מאוד במטרה לפצות.
  7. הם דוחים הזדמנויות מחוץ למסגרת תפקידם.
  8. הם חוששים שלא יצליחו לשחזר שוב את הישגיהם

 

ישנן מספר המלצות עבור אנשים הסובלים מ'תסמונת המתחזה', אותן ניתן ליישם במטרה להרגיש יותר כשירים וקומפוטנטיים:

 

  • לבקש הדרכה ולהדריך אחרים - יחסי עזרה תמיד מספקים אנרגיה נפשית ייחודית להירגע.

 

  • תירגע, אחי... מחקר חדש מלמד כי תחת תנאים של לחץ נפשי נוטה תסמונת המתחזה לפגוע בגברים הרבה יותר מנשים.

 

  • לתקף את המסוגלות האישית בדרכים שמתאימות אינדיבידואלית לכל אחד - מוזיקה, למשל

כל אחד מאלה, ובטח גם אחרים, עשויים להזכיר להם את הידע והמיומנויות המציאותיים שיש בידיהם.

 

איך מנהלים עובד עם תסמונת המתחזה?

ניהול של עובדות ועובדים שמתמודדים עם תסמונת המתחזה עשוי להיות מתסכל למדי.

מהי הדרך הנכונה לנהל אנשים עם הסינדרום, כך שרמות המתח שלהם ייפחתו ויתרונותיהם יבלטו? 

הדרך היעילה ביותר היא קבלה 

למרות הפיתוי המובן לנסות ולגרום לעובד שאינו ״סופג״ מספיק את ההערכה שלך כלפיו, אין תועלת אמיתית בהזמנות חוזרות ונשנות שלו להתגבר על הרגישויות ולהכיר במציאות.

הרבה פעמים, המהלכים המעודדים הללו עלולים לגרום דווקא לתוצאות הפוכות: הם מעוררים רגשות שליליים, כמו בושה ודחייה, ורק מגבירים את המתח שקיים בכל מקרה. 

חשוב להשתמש בחוש הניהולי שלך, זאת מכיוון שאנשים עם תסמונת המתחזה נבדלים זה מזה בטריגרים שמטלטלים אותם וביכולת לקבל משוב חיובי ולהאמין לו.

מוזמנים/ות לפנות אלינו לשיחת הכוונה ללא עלות.

 

 

אחריה תוכלו לקבל התאמה מדויקת

לפסיכולוג/ית בתל אביב,

או  למטפלי הקליניקות העמיתות שלנו

בכל הארץ,

ונעזור לכם להאמין בעצמכם!

 

 

עלות מפגש ייעוץ קריירה:

סביב 320 ש״ח

 

 

 

072-3940004

 

 

צוות מכון טמיר

 

 

 

 

 

 מקורות:

 

 

 

 

Persky, A. M. (2018). Intellectual Self-doubt and How to Get Out of It. American Journal of Pharmaceutical Education, 82(2), 6990

 

 

Russell, R. (2001). On Overcoming Imposter Syndrome. Academic Medicine. 92(8):1070

 

 

Villwock, J. A., Sobin, L. B., Koester, L. A., & Harris, T. M. (2016). Impostor syndrome and burnout among American medical students: a pilot study. International Journal of Medical Education, 7, 364–369

 

 

https://www.bbc.com/news/magazine-36082469

 

 

https://www.forbes.com/sites/amymorin/2016/11/27/9-things-people-with-impostor-syndrome-do/#341cb5737c15

 

 

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון.

המאמר נערך לאחרונה ב-13/10/2019

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019