איך לדבר עם מתבגרים ובני נוער? לעבור בשלום את גיל ההתבגרות

דרג פריט זה
(29 הצבעות)
איך לדבר עם בני נוער? איך לדבר עם בני נוער?

​​

איך לדבר עם בני נוער?  

זוכרים כשהילדים היו קטנים ושמעתם הורים ותיקים שנפנפו לכם עם היד עם האמירה המטרידה "חכו, חכו לגיל ההתבגרות..."?

אז זהו, הגעתם לשם. הילדים שלכם הם בני נוער והנה שוב אתם מחליפים זהות:  אתם הורים למתבגרים.

למרות שאין כיום הסכמה מלאה בין פסיכולוגים לבני נוער לגבי מועדי ההתחלה והסיום גיל ההתבגרות, ברור לכולם כי טווח הגילאים המסורתי שיוחס להתבגרות, 12-18, הורחב באופן משמעותי ואף דרמטי, עד לקצה שנות הבגרות הצעירה (גיל 25 בערך). 

 

המאמר שלנו יתייחס לתקשורת הורים-מתבגרים, לאור הבעיות הנפשיות הנפוצות ביותר בגיל הנעורים, בעולם שבו עולים ללא הרף הסטנדרטים של הדרישות החברתיות והאקדמיות, וגם את הדרכים המומלצות להתמודדות עמן.

תקשורת בין מתבגרים להורים - השינוי ביחסים 

בין הכלה אמפתית לסמכותיות נוקשה

התשובה האופיינית של בני נוער לשאלה" "איך היה היום בבית הספר?" היא קצרה ולאקונית: "בסדר...".

זה חדש, אף פעם לא נתקלתם בזה איתם. למעשה, עד "לא מזמן" הייתם חשופים באופן מלא ושקוף לנפשם, לסודותיהם ולמאווים הכמוסים שלהם.

עכשיו נדרשות מיומנויות קצת אחרות, יותר מדויקות, יותר כנות ועם פחות ציפייה לסיפוקים נרקיסיסטיים.

 

 ADOLESCENTS PSYCHOLOGICAL PROBLEMS

 

 

עוף גוזל? 

דונלד ויניקוט, פסיכואנליטיקאי שבחן לעומק את נפשם של האמא והתינוק, ומשם הרחיב את משנתו למתבגרים ומבוגרים, טען שבני נוער משילים מעליהם את ההורים כמו קליפה של תפוז, וגם, שתפקידו של הורה הוא להיעזב. אלו הביטויים הנוקבים ביותר לתהליך שעוברים היחסים בגיל ההתבגרות.

תפקידך "להיעזב", הילדים עוזבים אותך וזה בריא וטבעי. תפקידך החדש הוא לקבל את השלת התפקיד ההורי שהכרת, זה שאפיין את השנים המוקדמות, אך גם להישאר קשוב ודרוך לקראת חלונות ההזדמנות שמציעים לך הילדים מעת לעת. 

מתבגרים מציגים לרוב פסאדה או נראות של מסוגלות עצמית, אך בעת ובעונה קיימת אצלם ציפייה כמוסה שהמבוגרים סביבם יבינו ויידעו יותר ממה שהם חולקים. על המשאלה שיינחשו אותנו כבר ויתרנו כמבוגרים, למדנו לומר את אשר על ליבנו, למדנו על מתן וקבלת משוב בכל מרחב בין אישי ובעיקר למדנו שאת המתרחש אצלנו בפנים אף אחד לא יכול להבין עד הסוף באופן אוטומטי, גם אם הוא האדם הכי יקר לך, גם אם הוא הפסיכולוג שלך. אבל אם ננסה להיזכר, נמצא בפנים את אותה משאלה חבויה. נסו להתחבר אליה.

 

אגוצנטריות אצל בני נוער

העמדה האגוצנטרית היא עמדה בסיסית. אנחנו לא נפטרים ממנה אלא ממשיכים לפעול על פיה גם כשאנו מבוגרים רק לובשת צורה שונה. קונפליקטים עם בני נוער יכולים להיות פחותים אם נבין שהם שבויים בתבנית חשיבה קוגניטיבית קצת מוגבלת, כמו ילדים. גם מבוגרים שבויים באגוצנטריות שלהם רק שיש כאלה שלא מבינים זאת. היכולת לראות את האחר ולהבין את צרכיו מתפתחת לצידה ולא במקומה.

 

 ADOLESCENTS PSYCHOLOGICAL CHANGES

כלים הוריים לתקשורת עם בני נוער

כמה נקודות התנהגותיות חשובות של הורים שנועדו לחזק ולהעמיק תקשורת עם המתבגרים שלכם: 

  • בואו עם נכונות אמיתית להקשיב:  לתכנים שהמתבגר מביא בפניכם. יותר מתמיד, הם ביקורתיים, ציניים וסקפטיים יותר מכפי שהכרתם אותם אי-פעם.   מותר וחשוב להביע דאגה לביטחונו של המתבגר, אבל את המסרים הדידקטיים והעצות תחסכו לעצמכם או שתשמרו לסוף השיחה.
  • Practice what ypou preach: עם יד על הלב - האם אתם באמת חיים בהלימה עם המסרים החינוכיים שאתם מעבירים אליהם? חשוב להבין שהילדים שלכם רואים אתכם כמו מבוגרים, הם כבר לא העדים המהנהנים שהכרתם בילדותם.  גם אם העיניים שלהם עדיין תמימות כמו תמיד, הן עכשיו צופות, בוחנות, נעוצות בגבכם, אוספות נתונים. כתלמידים מנוסים, ערים ומפוכחים, הם מסיקים מסקנות לפי מה שהם רואים ולא לפי הנחיות מדף מסרים. יותר מתמיד, הם מודעים למסרים כפולים ולהבדלים בין סיסמאות לבין אמיתות. 
  • שוחחו, אל תנאמו: אל תעבירו לילדים דרשות דידקטיות ומשעממות מניסיונכם ומניסיון אחרים. זה סתם יוצר ריחוק ביניכם.
  • הציבו גבולות כאשר אתם מזהים שהמתבגרים מסכנים את עצמם. בנו את הסמכות ההורית, תוך שאתם מזכירים לעצמכם שאהבת הילד מתבטאת לפעמים בהתעקשות ולא בוויתור. 
  • זכרו - לא כדאי גם לכם להישאר לבד: שיתוף עם הורים אחרים, אנשי צוות חינוכי או טיפולי ואפילו קבוצת פייסבוק להורים יכולים להעניק לכם משאבים ופרספקטיבה. במידת הצורך, פנו להדרכת הורים פרטנית או קבוצתית.

מדוע מת הפרפר / הנרי מילר: מחשבות על גיל ההתבגרות

מאת: עדי מילאהיועצת חינוכית ומטפלת באמצעות אומנויות- ביבליותרפיסטית, הדרכת הורים

 

 

 

זהו סיפור אודות ילד קטן בהודו,

שהלך לבקר גורו, (איש זקן וחכם).

הגורו ישב והתבונן במשהו שהחזיק בידו.

 

הילד ניגש והסתכל גם הוא, אלא שלא

בדיוק הבין מהו הדבר שביד הזקן,

ושאל את הגורו -"מה זה?"

"זה גולם" השיב הגורו "בתוך הגולם נמצא פרפר.

בקרוב הגולם יתבקע והפרפר יצא"

"האם אני אוכל לקבל אותו?" שאל הילד.

"כן" השיב הגורו, "אבל עליך להבטיח לי שכאשר

הגולם יתבקע והפרפר יתחיל לצאת ויכה בכנפיו

כדי להשתחרר מהקליפה - אתה לא תעזור לו.

חלילה לך לסייע לפרפר על ידי כך שתשבור

את קליפת הגולם. עליך להניח לו לעשות זאת בעצמו."

 

הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך לביתו.

בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם. לאחר משך

זמן ארוך ראה שמתחילה תנועה, הגולם נע

וכאילו רעד, והנה נבקע בקצהו. בפנים היה פרפר

עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם תוך

שהוא מכה בכנפיו כנגד הגולם. התנועות שלו היו

חלשות ולא נראה שמכות הכנפיים הללו יוכלו

לעשות את המלאכה הזו.

 

הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל.

לבסוף, כשלא יכול היה לשאת עוד את המתח,

הפר את הוראת הגורו. הילד הסיט את שני חצאי

קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ.

משיצא הפרפר החל לעוף באוויר, אך לפתע נפל

מטה אל האדמה ונשאר שוכב ללא תנועה.

הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת.

שטוף דמעות הלך הילד לביתו של הגורו והראה

לו את הפרפר המת שבידו.

 

"אתה רואה, ילד" אמר הגורו "מיהרת לשבור לו את

קליפת הגולם, האין זאת?"

"כן" אמר הילד, "זאת עשיתי".

והגורו אמר - "אינך מבין. לא יכולת לדעת מה שעוללת.

כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם, הדרך היחידה

שבה הוא יכול לחזק את כנפיו היא בכך שמכה בהם

לעבר הקליפה. הוא מכה לעבר הקליפה ומכה שוב

ושוב ואז מצמיח ומחזק את שרירי הכנפיים שלו.

כאשר אתה עזרת לו בכך שעשית זאת במקומו,

מנעת ממנו לגדול ולפתח שרירי כנפיים.

זו הסיבה שהפרפר נפל לאדמה ומת.

 

זהו סיפור שכל הורה ומחנך צריך לזכור.

להגיש לילד או לילדה את כל צורכיהם,

לעשות במקומם, למלא אחר תשוקותיהם - אלו

דברים שעלולים להחליש את יכולת ההתפתחות

של אותם "שרירים". בבוא העת לא תעמוד להם

היכולת לפעול נכון לכשיצטרכו להשתמש

בחשיבה משלהם, במעוף, בלקיחת אחריות

על עצמם כפי שיידרש מהם כאנשים וכבוגרים.

                                          

      

ניתן להמשיל את תהליך הפיכת הגולם לפרפר לגיל ההתבגרות. כמו הגולם, בגיל ההתבגרות המתבגר מתכנס בעצמו. קורים בתוכו תהליכים שרבים מהם סגורים בפני ההורים. תהליך ההתכנסות הזה נחוץ עבור המתבגר בכדי לגבש את זהותו המובחנת. יחד עם זאת, הפקעת המגנה נחוצה לא פחות. היא שומרת עליו ומאפשרת לתהליכים הפנימיים להתרחש. ההורים עבור המתבגר הם אותה הפקעת, הם היוצרים עבורו את הגבולות, את התחימה המאפשרת התפתחות.

על מנת שהפרפר יצא מן הפקעת עליו להכות בכנפיו שוב ושוב על דפנותיו ובכך לחזק את כנפיו, ובהקבלה לגיל ההתבגרות, לפי דונלד ויניקוט, המתבגר מנסה להרוס את ההורה, אך על ההורה לשרוד את הניסיון להרוס ולהמשיך להוות עבורו דפנות, עד שלא יזדקק להן ויבקע מתוכו. רק לאחר שההורה שורד את ההרס, מתפתח קשר של אהבה והדדיות. מכות הכנפיים, אכן כואבות, אך הן נחוצות למעופו העצמאי של הפרפר. כאשר ההורה חווה את "מכות הכנפיים" כתוקפנות ונהרס מהן, הוא אינו מאפשר תהליך התבגרות מיטבי.

 ADOLESCENTS PSYCHOLOGICAL TREATMENT

ההורה עשוי "להיהרס" ממכות הכנפיים, למשל, כאשר המתבגר מסב לו דאגה רבה ומבלי להבחין בכך, פועל במקום המתבגר ולא מותיר לו מרחב להתמודדות. מכות הכנפיים מורגשות גם כשמתבגר מתווכח עם ההורה ומתנגח בו. תהליך זה נחוץ עבורו בכדי להרגיש את גבולות העצמי, וחשוב שההורה ישרוד את המתקפות הללו, לא ייעלב או ייגרר לקרב התגוששות, אך גם יציב גבולות.

הורים למתבגרים פעמים רבות מתקשים לאפשר לילדיהם התמודדות עצמאית. כמו הילד בסיפור שמתקשה לשאת את סבל הפרפר כשהוא מנסה לצאת מהפקעת, הם מנסים לעזור לו בתהליך ולפורר את הפקעת במקומו, לעשות את הדברים במקומו, ובכך להשאירו תלותי וחסר ביטחון.  מתבגר החווה סגנון הורות מגונן, לא אחת, יתקשה לגבש זהות מובחנת ונפרדת מההורה שלו.

הורה שנותן לילדו כל דבר שנחוץ לו ללא גבולות הוא כמו הילד שמונע מהפרפר מאמץ. הנתינה הזו בסופו של דבר לא מוערכת על ידו, הופכת כל מתנה לסתמית, מונעת התפתחות של יכולת לשאת תסכול וחוסר אונים, וכן אינה מאפשרת למתבגר לחלום, לקוות ולהתאמץ. בסוף תהליך של נתינה שכזו מתבגר מתקשה לשאת תסכולים, לכמוה ולחלום.

תהליך נוסף שאינו תואם את צרכיו של המתבגר מתרחש כאשר הפקעת נפתחת בטרם עת, כשההורה לא נמצא שם עבור ילדו בשלב מוקדם מדי ולא מספק עבורו את הגבולות התוחמים ומגנים, או כמו הזקן שמאפשר עצמאות ללא הדרכה והנחייה. ללא פקעת, ללא ליווי, הפרפר בוקע לאוויר העולם בטרם עת, כשאינו בשל למעוף עצמאי נטול גבולות.ֿ

בקרו בדף הפייסבוק של עדי מילאה:

https://www.facebook.com/biblioadim/


זיהוי התמכרויות בקרב בני נוער

למרות הנפרדות המאתגרת אליה התייחסנו למעלה, הורים מכירים את ילדם היטב ושמים לב לשינויים החלים במראה שלו, בהבעותיו, בחייו הנפשיים. אתם אלה שתצליחו כנראה לראות הכי טוב האם המתבגר שלכם בודק, מתנסה, משתמש מזדמן, או אפילו צורך באופן קבוע חומרים פסיכואקטיביים, כמו ניקוטיןאלכוהול, קנאביס או סמי פיצוציות

התמכרויות אצל בני נוער אינן מסתכמות רק בשימוש בחומרים, הן מתבטאות גם בהתנהגויות מתמכרות, כמו שימוש-יתר באינטרנט, צפייה מופרזת בטלוויזיהגיימינג (שהוגדר השנה כהפרעת התמכרות) ותלות בסמארטפונים

 

התמודדות ההורים

הורים נעים על פני ספקטרום נרחב של התייחסויות להתנהגויות החדשות של המתבגר המתרחק: בקוטב האחד, הורות מגוננת מדי ובקוטב השני קבירת הראש באדמה, תוך שימוש מאסיבי במנגנוני הגנה, בעיקר הכחשה רציונליזציה והדחקה

אנשי מקצוע בתחום החינוך ובריאות הנפש, מעודדים מאוד את ההורים "לשים הכל על השולחן".

 

סימנים ותסמינים

סימפטומים נפוצים שמעוררים חשד הורי על שימוש בסמים והתנהגויות מתמכרות אצל המתבגרים:

  • אדישות מוגברת, הסתגרות ופיתוח המנעויות חדשות
  • ביטויים דיסוציאטיביים - כאשר הילדים מתחילים להיראות מנותקים רגשית, התייחסו לכך כנורת אזהרה. 
  • ירידה ניכרת בתפקוד הלימודי
  • קשיים בוויסות הרגשי - התקפי זעם, תנודות במצבי הרוח ובעיות התנהגותיות
  • ויתור על השקעה בחוגים או בזמן בילוי עם חברים
  • שינויים בשינה או באכילה (מה שעלול להעיד על דיכאון)

על אף הקשיים המתוארים בקרב מתבגרים ומתבגרות במיוחד, נראה שצעירים בגיל ההתבגרות יודעים טוב יותר לדבר על הקשיים שלהם ואפילו לקרוא להם בשם. כפי שהמידע הזורם ברשתות החברתית מהווה סיכון פוטנציאלי, כך הוא יכול לעזור לשיים ולתקף את השאלה הנצחית והדחופה מאין כמוה בגיל ההתבגרות – "מה לעזאזל עובר עלי?"

הדרכת הורים למתבגרים?

פנו להתאמת טיפול

במכון טמיר בתל אביב

ובקליניקות העמיתות ברחבי הארץ

1-800-509-809

 

כתבו: עדי מילאה

סיכמה: לירון שניר

מאמר זה נערך על ידי איתן טמיר, מ.א., ראש המכון 

 

מהי תסמונת הניכור ההורי? <

 

 

מקורות:

 

ויניקוט, ד.ו. (1958) היכולת להיות לבד. בתוך ע. ברמן (עורך) עצמי אמיתי עצמי כוזב. תל אביב: עם עובד, 2009.

ויניקוט ד.ו. (1971), משחק ומציאות, תל אביב: עם עובד. 1995.

ויניקוט, ד.ו. (1960).עיוות האני במונחים של עצמי אמיתי ועצמי כוזב. בתוך ע. ברמן (עורך) עצמי אמיתי עצמי כוזב. תל אביב: עם עובד, 2009.

 

Brown, S. A., McGue, M., Maggs, J., Schulenberg, J., Hingson, R., Swartzwelder, S., … Murphy, S. (2008). A Developmental Perspective on Alcohol and Youths 16 to 20 Years of Age. Pediatrics, 121(Suppl 4), S290–S310.

 

Canadian Paediatric Society Age limits and adolescents. Paediatr Child Health. 2003;8(9):577–8. 

 

Choate, P. W. (2015). Adolescent Alcoholism and Drug Addiction: The Experience of Parents. Behavioral Sciences, 5(4), 461–476 

DICKSTEIN, D., & LEIBENLUFT, E. (2006). Emotion regulation in children and adolescents: Boundaries between normalcy and bipolar disorder. Development and Psychopathology, 18(4), 1105-1131

 

Jackson S. (1998). Adolescents' perceptions of communication with parents relative to specific aspects of relationships with parents and personal development. Journal of Adolescence
Volume 21, Issue 3, Pages 305-322

Jaworska, N., & MacQueen, G. (2015). Adolescence as a unique developmental period. Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 40(5), 291–293.

 

Lotfian, S., Ziaee, V., Amini, H., & Mansournia, M.-A. (2011). An Analysis of Anger in Adolescent Girls Who Practice the Martial Arts. International Journal of Pediatrics, 2011, 630604

 

Paulus, F. W., Ohmann, S. , von Gontard, A. and Popow, C. (2018), Internet gaming disorder in children and adolescents: a systematic review. Dev Med Child Neurol, 60: 645-659

 

Thapar, A., Collishaw, S., Pine, D. S., & Thapar, A. K. (2012). Depression in adolescence. Lancet, 379(9820), 1056–1067

 

Trond H. Diseth (2009) Dissociation in children and adolescents as reaction to trauma – an overview of conceptual issues and neurobiological factors, Nordic Journal of Psychiatry, 59:2, 79-91

 

https://www.psychologytoday.com/blog/thinking-about-kids/201504/all-kids-lie-their-parents-when-how-much

https://www.empoweringparents.com/article/how-to-deal-with-lying-in-children-and-teens/

https://thrive.psu.edu/why-do-teens-lie/

https://www.tmurot.org.il/2015/06/02/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A4%D7%A8/

 

 

 

איך לשמור על יחסים בעלי משמעות עם המתבגר שלך - עינת נתן <

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר