אפקט מקבת | הקשר בין היטהרות פסיכולוגית לניקיון גופני

אפקט מקבת

 

באחת הסצנות הידועות במחזה 'מקבת' של שייקספיר, דמותה של ליידי מקבת הולכת בשנתה ומנסה לשטוף דם דמיוני מידיה.

פעולה זו נעשית עקב רגשות אשמה הולכים וגוברים שחשה לאחר שרצחה את המלך דאנקן. 

לייידי מקבת מקווה שמעט מים ייפטרו אותה מהאשמה על הרצח הבוגדני.

 

במחזה זה מתגלה הבנה פסיכולוגית בסיסית אודות נפש האדם, על הצורך שלו בטיהור על מנת להתנקות מאשמה - האובססיה הנואשת של ליידי מקבת, שמנסה לשטוף ולטהר את מצפונה בזמן שהיא בוכה, לא הייתה לגמרי לשווא. 

 

סצנה זו מובילה אותנו ל'אפקט מקבת', המתאר כי מצב של איום מוסרי מעלה את הצורך בניקוי והיטהרות גופניים. 

 

בנוסף, ישנו קשר בין איום מוסרי להתנהגות אלטרואיסטית. כאשר המוסר מאוים ישנו צורך בהתנהגות מפצה, כמו רצון לעזור לאחר.



האנושות מכירה בצורך של האדם בניקיון פיזי.

באתר המכון דנו בסוגיות של התנהגויות כפייתיות הקשורות לניקיון, אבל יש להיטהרות גם הקשר רחב פסיכולוגי רחב יותר מ-OCD.

 

למשל, לאורך השנים התגבשו מנגנוני התמודדות עימו בדמות של טקסים דתיים המכונים ׳רחיצת חטאים׳, אשר בבסיסם האמונה כי טיהור גופני עשוי להשיג גם את טיהור המצפון והנפש.   

 

הטיהור הגופני, הכולל גם רחצה או שטיפת ידיים, לרוב מהווה את החלק העיקרי בטקסים אלה.

 

כך למשל, נוצרים, מנדעים וסיקים נוהגים לערוך טקס טבילה, המבוסס על טבילה במים כאקט המסמל את שטיפת החטאים, ואילו המוסלמים נוהגים לרחוץ את איברי גופם כהכנה לתפילה בטקס המכונה ׳וודו׳, שפירושו היטהרות.

ואכן, מחקרים מצאו כי שגרת היגיינה יומיומית כמו שטיפת ידיים פשוטה, יכולה להגן על מוסר מאוים.  

 

 

מהו מוסר?

לפני שניכנס לעומקם של הדברים, תחילה נגדיר מהו מוסר. 

 

מוסר (Morality) הינו מערכת של עקרונות ואידיאלים בה אנשים משתמשים כמורה דרך מחייב על מנת לבצע שיפוט הערכתי (טוב לעומת רע) של פעולות ואופי של אדם. למרות שמה שנחשב מוסרי משתנה עם הזמן והתרבות, יש הסכמה לגבי מספר מאפייני פעולה הנחשבים נכונים או שגויים מבחינה מוסרית. 

 

ז'ונג וליליינקוויסט (2006) הראו במחקרם כי איום מרומז על המוסר מייצר תשוקה פסיכולוגית לגירוי, אשר באה לידי ביטוי בהעדפתם של משתתפי המחקר למוצרי ניקיון, בהשוואה למוצרים אחרים.

הנבדקים במחקר התבקשו להעתיק סיפור קצר; חלקם קיבלו סיפר המתאר מעשה מוסרי, וחלקם סיפור המתאר מעשה-לא מוסרי.

לאחר מכן, המשתתפים דירגו את מידת הרצון שלהם לקנות מוצרים שונים, כדוגמת מוצרי ניקיון ומוצרי חשמל.

ממצאי הניסוי הראו כי העתקת הסיפור הלא-מוסרי הגבירה את הרצון של המשתתפים לקנות מוצרי ניקיון, בהשוואה להעתקת הסיפור המוסרי. 

 

ממצאי המחקר תומכים בקיומו של 'אפקט מקבת', המתאר מצב שבו איום מוסרי על האדם מעורר בו את הצורך לנקות את עצמו, ולמעשה מספקים עדויות לקשר פסיכולוגי בין תחושת מוסר לניקיון פיזי.

 

איום על המוסר מפעיל את הצורך בטיהור גופני ובפעולותיו, כאשר בכוחם של אלה להקטין התנהגויות המפצות על המעשה הלא-מוסרי.

 

הצורך הפסיכולוגי לטיהור המצפון עולה גם כאשר קיים איום מרומז על המוסר, שכן גם איום מרומז יכול להביא לתחושת אשמה המעודדת את האדם לנסות ולהחזיר את מצפונו למצב תקין.

 

 

היטהרות גופנית ומוסרית בשפה 

ניתן לראות כי גם בשפה שלנו קיים הקשר העמוק בין מוסר לטיהור גופני.

אנשים נוטים להשתמש במילים הקשורות לניקיון על מנת להבנות מצבים חברתיים מורכבים- נקי לעומת מלוכלך, מקביל למוסרי לעומת לא מוסרי.

מילים אלה אכן מתארות מצבים פיזיים וחברתיים כאחד. 

 

בנוסף הקשר בין טוהר גופני לבין טוהר מוסרי מבוסס על הפן הרגשי. השימוש במילים "מגעיל" ו"דוחה" נפוץ הן בהיבט הפיזי, לתיאור של אוכל לדוגמה, והן בהיבט המוסרי כאשר רוצים לתאר התנהגות פוגעת. 

 

גם הביטוי ׳שאט נפש׳ שימש במקור למניעת אכילת מאכלים לא טובים (רעילים או מסוכנים) והקשרו היה לחוש הטעם, אך עם הזמן התרחב גם לתחומי המוסר והחברה, ובהקשרים אלה מבטא סלידה. כמובן שההבדל בין שתי המשמעויות עדיין קיים, אלא שישנה חפיפה בקונוטציה שהן מעוררות.

 

ניתן לצפות כי איום על המוסר העצמי יניע את הרצון לשקם את טוהר המוסר, שכן כולנו רוצים דימוי עצמי מוסרי.

לאנשים יש מוטיבציה להגיע לתפיסה עצמית שלמה וחיובית, וכאשר תפיסה זו לוקה בחסר, הם נוטים להשלימה על ידי פעילויות סמליות. כלומר ישנה מוטיבציה טבעית של האדם.

 

לעשות מעשים שישיבו את היושרה המוסרית על כנה. שיקום המוסר יושג באמצעות התנהגויות מפצות ישירות, כמו התנדבות לעזור.

לצד זאת, ההשערה טוענת שטיהור גופני "משחזר" את העצמי המוסרי, שכן הומחשה הזיקה בין ניקיון פיזי לטוהר מוסרי.

לכן, לאחר ניקיון, אנשים ירגישו צורך נמוך יותר לעסוק בהתנהגויות מפצות, ביניהן התנהגויות אלטרואיסטיות שונות.  

 

ז'ונג וליליינקוויסט (2006) הראו שכאשר אנשים לא שטפו את ידיהם והתבקשו להיזכר במעשה לא מוסרי, הם נטו יותר להתנדב להשתתף במחקר נוסף, לעומת אנשים שכן שטפו את ידיהם.

ככל הנראה שטיפת הידיים היוותה אמצעי שהחזיר את תחושת המוסר שלהם, לכן הם לא הרגישו צורך להתנדב. 

 

ממצא זה מוסבר על ידי הקשר הפסיכולוגי בין ניקיון פיזי לניקיון אתי. 

 

קשר זה מעלה באופן טבעי את הרצון של אנשים הסובלים מרגשי אשם אמיתיים, לנקות את מצפונם. או במילים אחרות- לרחוץ את חטאיהם ולנקותם. 

 

 

כתיבה:

דנית מכלוף,

מתאמת טיפול, מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

C. J. Fuller, The Camphor Flame: Popular Hinduism and Society in India (Princeton Univ. Press, Princeton, NJ, 1992).

 

E. Kalanthroff, C. Aslan & R. Dar. (2015). Washing away your sins will set your mind free: physical cleansing modulates the effect of threatened morality on executive control. Cognition and Emotion, 1464-0600.

 

J. Haidt, P. Rozin, C. McCauley, S. Imada, Psychol. Dev. Soc. 9, 107 (1997).

 

J. Haidt, S. Algoe, in Handbook of Experimental Existential Psychology, J. Greenberg, S. L. Koole, T. Pyszczynski, Eds. (Guilford, New York, 2004), pp. 322–335.

 

P. Rozin, L. Lowery, R. Ebert, J. Pers. Soc. Psychol. 66, 870 (1994).

 

P. E. Tetlock, O. V. Kristel, S. B. Elson, M. C. Green, J. S. Lerner, J. Pers. Soc. Psychol. 78, 853 (2000).

 

Zhong, C. B., & Liljenquist, K. (2006). Washing away your sins: Threatened morality and physical cleansing. Science, 313, 1451–1452.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021