התקה | מנגנון הגנה בו תוקפנות מתבטאת מחוץ להקשרה

התקה

 

התקה

 

התקה היא היא מנגנון הגנה פסיכולוגי, בו אדם מפנה רגש שלילי ממקורו המקורי לנמען פחות מאיים. 

 

מנגנון הגנה זה מתבטא בד״כ בהסטה של ביטוי תוקפנות מנמען פוגעני לנמען נייטרלי. 

 

 

מהי התקת תוקפנות? 

 

התקת תוקפנות היא מצב בו אדם נפגע מאדם אחר, כמו מנהל בעבודה, נוטה לבטא את הכעס על אדם אחר. 

הכעס התעורר בעקבות דברים שאמר המנהל, אבל העובד הפגוע נזהר שלא להשיב לבוס באותה מטבע ומדכא את הכעס. 

שעות לאחר מכן, אף על פי שהאירוע הפוגעני כבר אינו מצוי בתודעתו המיידית, העובד הפגוע ייטה לפרוק את זעמו על מישהו אחר בקרבתו, כמו בן משפחה, שכן, או חיית מחמד.

תופעה זו מכונה סינדרום הבעיטה בחתול, או Kick the cat.

 

 

לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA), אנשים משתמשים במנגנוני הגנה באופן לא-מודע כדי למנוע או לשחרר מחשבות ורגשות שליליים.

למרות שהתהליך עשוי להועיל למצבו הרגשי של האדם, הוא עלול לגרום לבעיות במערכות יחסים אם הדבר קורה לעתים קרובות.

הרעיון בהתקה הוא שאדם מתמודד עם מתח או חרדה הקשורים לרגשות שליליים כמו פחד או כעס ע״י שחרורם על מטרה שאינה מאיימת.

 

 

היסטוריה

 

הנוירולוג האוסטרי זיגמונד פרויד פיתח את הפסיכואנליזה בתחילת המאה ה-20.

 

פסיכואנליזה היא סט של תיאוריות על רגשות והתנהגויות המבוססות על הרעיון שתהליכים מנטליים הם לא-מודעים, כאשר המונח ״לא-מודע״ מתייחס לתהליך בנפש שהאדם אינו מודע לו.

 

פרויד דן בעבודתו במנגנוני הגנה שונים. תהליכים לא-מודעים אלה משרתים להגנה על האדם מפני רגשות לא רצויים או מחשבות בלתי מקובלות

 

מאוחר יותר הגדירה בתו, אנה פרויד, את המנגנונים הללו בצורה בהירה יותר, ויצרה 10 מנגנוני הגנה בולטים ומפורטים.

 

מחקרים נוספים המשיכו להוסיף מנגנוני הגנה לרשימה, בהם גם התקה.

 

 

איך התקה באה לידי ביטוי ביומיום?

 

התקה יכולה, למשל, לאפשר לאדם לבטא את עצמו ולהקל על המתח שהוא חש, אפילו אם הוא מכוון אותו למטרה הלא נכונה.

מנגנון זה מאפשר לו לעבד את המתח ואת חרדה בדרך מאיימת פחות ומקובלת יותר חברתית מאשר להתעמת עם הבעיה ישירות, למשל לצעוק על המפקד או המנהל.

 

למרות שהתקה יכולה להיות חיובית, היא עלולה גם  הוביל לתוצאות שליליות עם השלכות על מערכות יחסים קרובות.

  

 

מתי שימוש בהתקה הופך לבעיה?

 

לשימוש מאוזן במנגנוני הגנה, כמו התקה, יש תפקיד חיוני.

 

חשוב לזכור כי מנגנוני הגנה נוצרו כדי להגן עלינו ולא להזיק. 

 

הבעייתיות מתחילה במצבים בהם האדם עושה שימוש מופרז בהגנות, מה שתורם לפגיעה בבוחן המציאות, שיפוט לקוי והתנהגויות לא מותאמות.

 

 

בעיות אופייניות לשימוש-יתר בהתקה

 

התקה יכולה להיות בעלת השפעות רבות על היחיד והחברה כאחד.

 

הנה כמה דוגמאות: 

 

  • קשיים במערכות יחסים – אדם שתמיד יבצע התקה של כעס ממקום העבודה על אחרים עשוי להתחיל לחוות קושי ביצירת מערכות יחסים ארוכות. ע״י התקת התוקפנות והתסכול לחברים ובני משפחה, הם עלולים להרחיק אותו.

  • במקרים מסוימים עלול להתפתח תהליך מתגלגל שמחריף את נזקי ההתקה המקורית. נחזור רגע לעובד הפגוע שלנו שבמקום לצעוק על הבוס חזר הביתה והרים את הקול על בן או בת הזוג. יתכן  שהוא יעורר בה תסכול, והיא תפרוק את התסכול על הילדים,. הילדים, בתורם, יתיקו את הכעס וחוסר האונים ויבטאו אותה כבריונות בביה״ס.  

  •  דעות קדומות – התקה יכולה לגרום לאדם להעביר כעס ממשהו אחד לקבוצה מסוימת של אנשים. למשל, אדם שנאבק למצוא עבודה חדשה בעקבות עודף ביקוש עלול להתחיל להאשים מהגרים בחוסר התעסוקה.

  • ״שעירות לעזאזל״ – באופן דומה, התקה יכולה לעזור להסביר מדוע לפעמים אנשים מאשימים אחרים בבעיות כלכליות או חברתיות בקנה מידה גדול. הדבר יכול לקרות גם בקנה מידה קטן ביומיום. למשל, אדם שחווה קושי בנסיעה חזרה מהעבודה ונכנס אל בית מבולגן עלול להאשים את בן או בת הזוג בבלגן אפילו אם מישהו אחר אשם בכך.

   

 

איך יודעים שאנחנו משתמשים בהתקה?

 

זיהוי עצמי של התקה עשוי להיות מאתגר למדי.

הוא מחייב בדרך כלל משוב ממישהו אחר וזה לא כזה פשוט.

הדבר שאנחנו הכי מתקוממים עליו בפסיכולוגיה האנושית זה פרשנות על הגנה לא מודעת, במיוחד אם היא נכונה.

זוגיות זה מקום טוב להתחיל בו, כי בד״כ מוצע בה פידבק של אדם אוהב.  

 

גם בטיפול פסיכולוגי ניתן לקבל מראה אותנטית ויעילה, דרכה נוכל ללמוד על שימוש יתר בהתקה ובדרכים להרחיב את המודעות לגביה (מנגנון הגנה שנחשף למודעות אינו  מנגנון הגנה). 

 

כשאדם הופך תלוי מדי בהתקה או בכל מנגנון הגנה אחר כדי להתמודד עם מתח או רגשות - הדבר יכול להפוך להתנהגות בעייתית עבור.

 

במקרה כזה, מטפל יוכל לעזור לו לזהות התקה בהתנהגותו ולעבוד איתו כדי לעצב אסטרטגיות שונות להתמודדות עם רגשות קשים. כמה אופציות טיפוליות:

 

  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – CBT הוא שיטת פסיכותרפיה קצרת טווח שעוזרת למטופל לזהות ולמסגר מחדש את דפוסי החשיבה שלו. במהלך CBT המטפל עובד עם המטופל לזיהוי מחשבות ורגשות שליליים שעשויים להופיע באירועים מסוימים. מטרת CBT היא להמשיג באופן מציאותי יותר מחשבות ופעולות שליליות ולאמץ דרכי חשיבה והתנהגות יעילות יותר. ב-CBT יש המון כלים קליניים מוכחים, למשל, ניהול יומן יכול לעזור למטופל לנתח את התנהגותו ואת הרגשות שלו מעמדה מטה-קוגניטיבית (כלומר להיות בתוך החוויה וגם להתבונן בה).  

 

  • טיפול פסיכודינמי – סוג של טיפול שיחתי ארוך יותר שיכול לעזור לאנשים להבין טוב יותר את מחשבותיהם ורגשותיהם. טיפול זה נותן תשומת לב מיוחדת למחשבות והתנהגויות לא-מודעות, ולכן הוא יכול להועיל מאוד לבחינת והבנת מנגנוני הגנה לא-מודעים.

 

  • תרופות – אדם שמתמודד עם הפרעה נפשית, כמו דיכאון, יכול להתקשות בהימנעות ממנגנוני הגנה לא בריאים. תרופות כמו נוגדי דיכאון יכולות להיות אפקטיביות לטיפול בדיכאון ובבעיות נפשיות אחרות. חייבים רופא, עדיף פסיכיאטר, אבל חשוב לציין כי לא קיימת (עדיין) תרופה שתשפיע ישירות על שימוש-יתר בהגנות נפשיות.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024