Gaslighting | גזלייטנג | התעללות נפשית בזוגיות, בעבודה ובמשפחה

גזלייטינג

מה זה Gaslighting

(גסלייטינג)?

 

כתיבה: 

איתן טמיר,  (MA),

ראש מכון טמיר

 

 

האזינו למאמר זה ב-הסכתרפיה,

הפודקסאט של מכון טמיר:

 

 הקראה:

אהובה אור כרמלי

 

 

Gaslighting הוא דפוס של התעללות נפשית המאפיינת מערכות יחסים פוגעניות:

 

מדובר בטקטיקה בה אדם (בן זוג, הורה) או ישות (כמו קבוצה, או ארגון) מפעיל מניפולציה פסיכולוגית בוטה על אדם אחר, שתכליתה לערער אותו ולפקפק בעצמו, בזהותו ובערכיו.

גזלייטנג מוליכה את הקורבן שולל וגורם לו להטיל ספק של ממש בבוחן המציאות וביכולת השיפוט שלו/ה, תוך קבלה של מניעיו ומעשיו של הגזלייטר, ששופך עוד ועוד שמן ומחזק את הספק. 

 

מבחינה קלינית, Gaslighting הוא מושג דומה להטרדה נפשית , תופעה שתוארה היטב על ידי הפסיכולוגית הצרפתיה מרי פרנס היריגוין.

 

 

מה מקור המונח Gaslighting?

מקור המונח ״Gaslighting״ במחזה שכתב פטריק המילטון (1938) וסרט שנעשה בעקבותיו, בשם ״גזלייט״ (1940), בו מוצג בעל נכלולי (צ׳רלס בוייר) שמתמרן ומענה את אשתו (אינגריד ברגמן),כדי לשכנע אותה כי היא מאבדת את שפיותה.

 

ההתעללות מתבטאת בתמרון תמידי של הקורבן, שמביא אותו להטיל ספק במחשבות, בזיכרונות ובאירועים סביבו, ולבסוף גם בשפיותו. 

Gaslighting הוא צורה של מניפולציה, שמתרחשת במערכות יחסים, כולל ביחסים עם מנהל/ת, עם מפקד/ת, עם חברים ועם הורים. 

הביטוי ההרסני והשכיח ביותר שלה הוא בקשר זוגי, בו נוצרת בועה אינטימית מעוותת.

 

 

מה הסימנים שמעידים על Gaslighting?

סימנים ותסמינים שניתן לזהות אצל נפגעי/ות  לGaslighting:

  1. הקורבן מרגיש שינוי פנימי מהותי, התדרדרות שגורמת לו להרגיש שהוא כבר אינו האדם שהיה. 

  2. חרדה מוגברת ופחות ביטחון עצמי בהשוואה לעבר.

  3. תכיפות גבוהה של תהייה -  האם האדם המותקף הוא ״רגיש מדי״. 

  4. הקורבן חש כי כל, או רוב, מעשיו שגויים ופסולים, מה שמביא אותו להרבות ולהתנצל. 

  5. הקורבן סבור כי כאשר הדברים משתבשים זו כמעט תמיד אשמתו. כך הולכת ונפגעת יכולתו לסמוך על תחושת הבטן והקשר עם האינטואיציה הולך ומשתבש. 

  6. הקורבן מגייס תירוצים שיסבירו את מקורות טרור הנפשי, אותו מפעיל המתעלל: ״הוא עמוס, הוא עסוק, הוא עייף..

  7. הקורבן שואל את עצמו לעתים קרובות האם תגובתו לבן הזוג הייתה הולמת (למשל, לתהות אם הגיב בצורה סוערת מדי, או שאולי הוא מתבכיין ואינו מעניק מספיק ביחסים). 

  8. נטייה להסתיר מידע שלילי על הקשר מפני חברים ובני משפחה בתואנות מגוונות, כדי להימנע מעימות בנוגע לבעייתיות שקיימת במערכת היחסים.

  9. בידוד הולך וגובר מחברים ומהמשפחה. מעניין שבטיפולים פסיכולוגיים עם קורבנות של ״gaslight-רים״ קיימת נטיה להגן על הפוגע, תופעה שמוכרת כהזדהות עם התוקפן.

  10. נוצר קושי הולך וגובר לקבל החלטות, גם כאשר אינן הרות גורל. 

  11. מתפתחת בהדרגה הרגשת חוסר תקווה והנאה מופחתת, אם בכלל, מקיום פעילויות מהן הקורבן נהנה בעבר.

  12. שימוש בדיחלול  (מלשון דחליל), טכניקה רטורית שמגחיכה טענה באמצעות הצגתה בצורה שגויה כך שתישמע לא אמינה בעליל.  טיעון איש הקש מסיט את הדיון ממה שנאמר בפועל לכיוונים מוקצנים שמציירים את הדברים בצורה נלוזה. לדוגמא, כאשר הקורבן שואל: ״אולי כדאי שנחסוך סכום כספי מסוים בכל חודש?״. תגובה מדחללת תהיה: ״אם נשים את כל מה שאנחנו מרוויחים בבנק, לא נוכל לחיות כמו בני אדם״. 

 

אנשים שמבצעים Gaslighting באחרים הם מומחים אמיתיים בזיהוי ובלחיצה על הכפתורים הפסיכולוגיים של הקורבן. 

 

אחד מסימני ההיכר של כל קשר מניפולטיבי או פוגעני הוא אסקלציה, או הסלמה, איטית ויציבה.

בדרך כלל, הדגלים האדומים במערכת היחסים כל כך מינוריים שהקורבן משכנע את עצמו לשחרר ולהמשיך הלאה.

אבל כמו הצפרדע שמתבשלת לאיטה, כך נפגעת ההערכה העצמית מאירוע פוגעני אחד למשנהו. 

הפוגע מכיר היטב את הרגישויות הספציפיות ואת המקומות הפנימיים בהם הקורבן פגיע יותר ומשתמש ב״מפה מנטלית״ זו נגדו, כדי שיטיל ספק בעצמו, בשיפוט שלו, בזיכרון ולפעמים גם בשפיותו. 

 

 

הנה סרטון מצוין שמסביר בקצרה

על הסימנים הסמויים של גז-לייטינג:

 

 

 

כדי לשתק את הקורבן, מתעללי הגזלייטינג משתמשים, למשל, בדרכים הבאות:  

 

  • מחיקת המצוקה של קורבן הגזלייטינג באמצעות טריוויאליזציה (״או, הנה, עכשיו, אתה מתחיל לרחם על עצמך״).

  • לטעון בפני הקורבן שכולם מדברים עליו מאחורי הגב. התוקף בונה תפאורה לפיה ״כל אחד יודע״ שהקורבן אינו מאוזן רגשית. 

  • לומר דברים ואחר מכן להתכחש אליהם, עם הרמת גבה והעלאת האפשרות שהקורבן ממציא, מדמיין או מעוות את מה שנאמר במקור. 

  • להחביא לקורבן את חפציו האישיים ואז להכחיש שהתוקפן קשור לכך, מה שמביא לספקות חוזרים של הנפגע ביכולותיו הקוגניטיביות (״יכול להיות שאני באמת לא זוכר?״).

  • להתעקש שהקורבן היה או לא היה במקום כלשהו, גם כאשר מדובר בסילוף של עובדות אובייקטיביות (״את לא נורמלית. חלמת על זה כנראה. בחיים לא היינו ביחד בסרט הזה״). 

 

 

״תקשיבי״, אומרת שיר (שם בדוי) בפגישת הטיפול הראשונה עם נועה, הפסיכולגית הקלינית שלה בתל אביב, ״אני הבן אדם שהכי קולטת אנשים. בשניה. מגיל צעיר אני כזאת, ילדה בכורה, מפרשת את ההורים שלי שהתגרשו ואת האחים ופיתחתי אנטנות לזיהוי אמת ושקר, גם שקרים קטנים וגם שקרים גדולים״ 

 

״אני עורכת דין, אני רואה כמה צעדים קדימה.  אבל פה?״, היא אומרת בבכי, ״פה אני כבר לא יודעת מה נכון, אני לא מצליחה לקרוא מה שקר ומה אמת,  אני יודעת שהוא תחמן גדול, אבל הוא גם בן אדם שסובל. כל חברה שאני מספרת לה על מה שקורה ביחסים שלנו ישר אומרת לי ש׳מגיע לך יותר׳, אבל זאת אמירה מיותרת, אני מאמינה בו, הוא עבר חיים מאוד קשים ויש בינינו משהו מיוחד שלא היה לי עם מישהו אף פעם בחייים..״.

 

כשאמרתי לו שתיאמתי פגישה ראשונה אתך לטיפול פסיכולוגי ,הוא לעג לי, אמר שחבל על הכסף ואם כבר כדאי שיסיע אותי לשלוותא להסתכלות פסיכיאטרית...״ 

 

 

מהי הפסיכופתולוגיה בבסיס Gaslighting?

קשה לקרוא אנשים שמשתמשים ב-Gaslighting.

לעיתים קרובות הם עמוסי כריזמה וקסם אישי, מאפיינים שכיחים בשתי ההפרעות הנפשיות מהן הם נוטים לסבול:

הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות אנטי סוציאלית.

 

הגזלייטרים סבורים שהם חשובים בצורה קיצונית ושהעולם סובב סביבם.

הם שקועים בעצמם ואין להם עניין או זמן לעסוק באחרים, אלא אם כן הדבר משרת עבורם מטרה.

הם אינם אמפתיים ואין להם את יכולת או מוטיבציה להבין את רגשותיו וחוויותיו של הנפגע.

 

נרקיסיסטים משוועים לתשבחות ולתשומת לב ועשויים להיות תובעניים.

יש להם ראיה גרנדיוזית של עצמם, של חייהם ושל עתידם, ולעתים קרובות הם משתמשים במניפולציות כדי להשיג את מטרותיהם האישיות. 

אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית עשוי להקרין תחושת חשיבות עצמית מנופחת, להגזים בתיאור הישגיו, להגיב לביקורת בכעס, להשתמש באחרים לשם רווח אישי, לצפות להתחשבות או טיפול מיוחדים, להיות ביקורתיים מאוד כלפי אחרים ולקנא בקלות. 

 

גם כאשר המתעלל מגיע לטיפול נפשי, הוא נוטה להיות נטול תובנה, או פשוט מסרב להכיר באחריותו המלאה או החלקית ביצירת ושימור הבעיה. 

 

מטפלים/ות צריכים לזכור שגם כאשר לא קיימת מודעות של הפוגע לאקט ההתעללות, גזלייטינג מתגמלת אותו באמצעות חיזוק תלותו של הקורבן, שמתגברת והולכת מאירוע אחד למשנהו. 

 

 ״אל לנו לשכוח כי מדובר כאן בהתקפות פרוורטיות, שמחוללות תהליך לא מודע של הרס נפשי באמצעות פעולות עוינות, סמויות או גלויות. אדם אחד עושה אותן, או כמה בני אדם, כלפי מי שנבחר להיות למרמס, פשוטו כמשמעו. באמצעות מלים בלתי מזיקות לכאורה, חצאי אמירות, רמזים, הטיות דעת, בכוחם לערער את יציבותו של אדם ולהורסו כליל, בלי שהסביבה תתערב בנעשה. כך יכולים התוקף או התוקפים לרומם את עצמם משהשפילו את האחר, והם אף יפטרו את עצמם מכל התלבטות או נקיפות מצפון משיטילו את האחריות למצב על האחר: ״זה לא אני, זה הוא שאחראי לבעיה!״ ללא תחושות אשם, ללא ייסורי נפש. זוהי פרוורטיות מוסרית ונפשית.״

 

-- פרופ׳ יולנדה גמפל, הקדמה למהדורה העברית של ״הטרדה נפשית״

 

 

גזלייטינג ככיסוי על בגידה בזוגיות

גברים ונשים שמנהלים רומן מוסתר מחוץ לנישואים, משתמשים בגזלייטינג כאמצעי למנוע ידיעה ודאית של בת הזוג לגבי הקשר הרומנטי מחוץ לבית. 

הם משקרים, שומרים סודות ואם בכל זאת נתפסים ומעומתים, הם נוטים להתרצה, התכחשות ועושים כל שביכולתם כדי לשכנע את בן / בת הזוג שהיא הבעיה -  שהתגובות הרגשיות ותפיסת המציאות שלה הן הגורם המרכזי לבעיות במערכת היחסים ולא להיפך.

ביסודו של דבר, הבוגד רוצה שבת הזוג הנבגדת תפקפק בבוחן המציאות שלה (חשוב לזכור שמחשבה על בגידה בזוגיות מעוררת בכל מקרה  חרדה גבוהה), תתמודד עם דיסוננס קוגניטיבי ותקבל את האשמה להתדרדרות היחסים.

אדם שזיהה את עצמו כקורבן במערכת יחסים עשה את הצעד הראשון בדרך לקבלת עזרה.

הצעד הבא יהיה פנייה לאיש/ות מקצוע בתחום בריאות הנפש, שיוכלו לסייע בסינון הספקות והפחדים, בתיקוף ובהבנת המציאות שהוא חווה. המטופל ילמד כיצד לנהל את הספקות והחרדות ולפתח מיומנויות התמודדות. 

  

גזלייטינג במקום העבודה

הגזלייטר במקום העבודה יכול להיות מנהל מתעמר, עמית מניפולטיבי, צוות שלם שחולק דעות קדומות, לקוח ממורמר או מתחרה עסקי שעסוק בהשמצות. 

גזלייטינג במקום העבודה יכולה להיות גם תוצאה של הטיה מערכתית, ממסדית, שיכולה להתבטא למשל בכיסוי תקשורתי שלילי ובאזכורים פוגעניים במדיה החברתית.

 

 

Gaslighting בשירות הגזענות

כאמור, התופעה חורגת מתחום היחסים הבין-אישיים:

מאמר שפורסם בשנת 2017 מראה כיצד גזלייטנג ניכרת גם ברציוניליזציה גזענית.

היא מתרחשת כאשר אדם או ישות מציגים מנהיגים שמוחים נגד דיכוי גזעים כבלתי הגיוניים, מטורפים או הזויים.

 

דוגמאות לגזלייטנג גזענית כוללות:

  • ביקורת על האופן שבו אדם המוחה מבטא את עצמו, כדי להסיט את תשומת הלב מהמסר המרכזי.

  • טריוויאליזציה או צמצום של אירועים גזעניים.

  • הכחשת אירועים מתועדים, כמו השואה.

 

 

״הדבר המתחפש לאהבה״

הסופרת גליה עוז, בתו של הסופר הישראלי הידוע עמוס עוז, מתארת בספר מאוד אישי, ״הדבר המתחפש לאהבה״, על אלימות שחווותה מצד אביה המנוח.

מעבר לשאלה מהי האמת בסיפור, בה אינני עוסק כלל, תגובותיהם של חלק מהמקורבים מרמזות על סבלה הנפשי של גליה לאורך החיים כמניע חלקי לפרסום.

האם תגובת חלק מבני משפחתה יכולה להיות ביטוי של גזלייטינג? 

 

תגובת גזלייטינג של ההמון היא אמנם פחות אינטימית מהכאב הייחודי של מערכת יחסים זוגית, אבל היא עלולה להיות מאוד הרסנית.

תשאלו את א״ק, שנמלטה מההמון הזועם עד סבתה באוקראינה, את שרה נתניהו, או את קצין המודיעין שהודלף כי נמצאו בדמו תרופות אנטי-פסיכוטיות בנתיחת גופתו. 

גם מי שנהנה, לכאורה, מקהל אוהד שצועק לו ״פורטיס משוגע״, יכול להיות אובייקט לגזלייטנג, השאלה מאיזו זווית מסתכלים על זה. 

 


הזמנה לקבוצת עזרה עצמית להתמודדות לאחר גזלייטינג

מוקמת במכון טמיר בתל אביב קבוצת תמיכה להתמודדות לאחר גזלייטנג, בזוגיות, בעבודה ובמשפחה. 

 

- הקבוצה תתקיים ללא תשלום - 

 

קבוצה לעזרה עצמית Gaslighting מכון טמיר

 

---- ההרשמה הסתיימה, ניתן ליצור קשר לגבי היתכנות של קבוצות עתידיות ---- 

 

הקבוצה תיפתח בתחילת יולי 2021.

היא תתקיים בזום, בימי חמישי בערב, לאורך 12 פגישות, פעם בשבועיים.

ישתתפו בקבוצה מתמודדות ומתמודדים שהתנסו בעבר ביחסים עם גזלייטר, שייפגשו כדי לשתף, לתמוך, להיתמך, לשתף ידע, ולעבד את הסיפור ההרסני של יחסים מתעללים. 

 

צרו קשר עם מנחת הקבוצה, ליה רינג, MSW.

 

ניתן לפנות עד עד יום ג׳, 7.5.21, למייל: 

gaslighting@tamirpsy.com

 

נעבור את זה ביחד!

 


איך להתמודד עם gaslighting?

לא פשוט בכלל, אבל בהחלט אפשרי, עם או בלי טיפול פסיכולוגי שילווה את ההיחלצות מהיחסים הרעילים:

 

  • הישארו מחויבים למציאות. חשוב לא להאמין לשקרים מפי המתעלל ובפיתוי להזדהות איתם, גם אם באופן חלקי או בגלל שהוא מראה לכם שהטיעון ״הגיוני״. 

  • אל תעשו אידיאליזציה לאדם האחר או למערכת היחסים כולה - אתם יכולים גם בלעדיה. סביר להניח שתידהמו לראות איזו תחושת חופש תחושו כשכל זה יסתיים. האשליה שיש מה לאבד פה לופתת ומתעתעת, אבל אינה אמיתית.  

  • זכרו שאין זו אשמתכם. אתם פשוט נמצאים עם אדם אכזרי שמהתל הכם. 

  • אתם לא שקופים כפי שהגזלייטר מנסה להוכיח לכם. כן, יש לו/ה אינטואיציות חדות, אבל לאף אחד אין שום דרך לראות מה באמת קורה בעולמך הפנימי.

  • תרגלו תיקוף עצמי של רגשות, מחשבות ותחושות גופניות. היכולת לקיים דיאלוג עם עצמכם קריטית בדרך לסיים את הסאגה המתעללת.

  

אחרי שקראתם על המורכבות של מלכודת הגזלייטינג, חשוב לסיים באקורד חיובי:

חווית ההיחלצות מתוך מערכת יחסים עם אדם או ארגון כזה היא כמעט לידה מחודשת.

 

עם או בלי טיפול פסיכולוגי, חשוב לשמור על קו אחיד ועקבי עם הגזלייטר.

פשוט זכרו שהוא מנסה לגרום לכם להאמין למה שאתם יודעים שהוא נכון כלא נכון (או להפך...).

 

אל תאפשרו לו לחשוב שאתם מאמינים למסרים המתעתעים שלו ולעולם אל תתנו לעצמכם להאמין שככה נראית אהבה. 

לסיום, שפכו אור על הדינמיקה הבעייתית.

 

כמו פילם של פעם, ברגע שהקשר נחשף באמת לעולם הוא נשרף מייד. 

 

 

Gaslight הסרט המלא

למיטיבי לכת: 

 

 

 

מקורות:

 

Thomas L. Gaslight and gaslighting. Lancet Psychiatry. 2018 Feb;5(2):117-118. doi: 10.1016/S2215-0366(18)30024-5. PMID: 2941313 

 

Robert Weiss PhD  (2017). Infidelity and Gaslighting: When Cheaters Flip the Script. retrieved from psychcentral: https://psychcentral.com/blog/sex/2017/05/infidelity-and-gaslighting-when-cheaters-flip-the-script#1

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021