מכון טמיר לפסיכותרפיה
מה זה Gaslighting
(גזלייטינג)?
Gaslighting הוא דפוס של התעללות נפשית המאפיינת מערכות יחסים פוגעניות:
מדובר בטקטיקה בה אדם (בן זוג, הורה) או ישות (כמו קבוצה, או ארגון) מפעיל מניפולציה פסיכולוגית בוטה על אדם אחר, שתכליתה לערער אותו ולפקפק בעצמו, בזהותו ובערכיו.
גזלייטינג מוליכה את הקורבן שולל וגורם לו להטיל ספק של ממש בבוחן המציאות וביכולת השיפוט שלו/ה, תוך קבלה של מניעיו ומעשיו של הגזלייטר, ששופך עוד ועוד שמן ומחזק את הספק.
מבחינה קלינית, Gaslighting הוא מושג דומה להטרדה נפשית, תופעה שתוארה היטב על ידי הפסיכולוגית הצרפתיה מרי פרנס היריגוין.
מה מקור המונח Gaslighting?
מקור המונח ״Gaslighting״ במחזה שכתב פטריק המילטון (1938) וסרט שנעשה בעקבותיו, בשם ״גזלייט״ (1940), בו מוצג בעל נכלולי (צ׳רלס בוייר) המתמרן ומענה את אשתו (אינגריד ברגמן) כדי לשכנע אותה כי היא מאבדת את שפיותה.
לאחרונה העניקה האקדמיה ללשון עברית מינוח עברי לגזלייטינג : "גִּזְלוּת".
ההתעללות מתבטאת בתמרון תמידי של הקורבן, שמביא אותו להטיל ספק במחשבות, בזיכרונות ובאירועים סביבו, ולבסוף גם בשפיותו.
Gaslighting הוא צורה של מניפולציה, שמתרחשת במערכות יחסים, כולל ביחסים עם מנהל/ת בעבודה, עם מפקד/ת, עם חברים ועם הורים.
הביטוי ההרסני והשכיח ביותר שלה הוא בקשר זוגי, בו נוצרת בועה אינטימית מעוותת.
מהם הסימנים שמעידים על Gaslighting?
סימנים ותסמינים שניתן לזהות אצל נפגעי/ות Gaslighting:
הקורבן מרגיש שינוי פנימי מהותי, התדרדרות שגורמת לו להרגיש שהוא כבר אינו האדם שהיה.
חרדה מוגברת ופחות ביטחון עצמי בהשוואה לעבר.
תכיפות גבוהה של בחינת בשאלה - האם האדם המותקף הוא ״אדם רגיש מדי״?
הקורבן חש כי כל מעשיו שגויים ופסולים, או לפחות מרביתם, מה שמביא אותו להרבות ולהתנצל.
כשהדברים משתבשים הקורבן סבור כמעט תמיד כי זו אשמתו. בהדרגה הולכת ונפגעת יכולתו לבטוח בתחושת הבטן. ההקשבה לאינטואיציה הולכת ונפגעת.
הקורבן מגייס תירוצים והסברים לטרור הנפשי אותו הוא עובר. למשל, הגזלייטר ״עמוס, עסוק, עייף...״
הקורבן שואל את עצמו לעתים קרובות האם תגובתו למקרבן הייתה מותאמת (למשל, לתהות אם הגיב בצורה סוערת מדי, או שאולי הוא ׳מתבכיין׳ ולא מושקע מספיק ביחסים).
מתפתחת נטיה להסתיר מידע שלילי לגבי תחלואי הקשר מפני חברים ובני משפחה. הסתרה זו מלווה בתואנות מגוונות, הכל כדי להימנע מעימות באשר לבעייתיות במערכת היחסים.
ריחוק והתבודדות הולכים וגוברים מחברים ומבני משפחה. מעניין שבטיפולים פסיכולוגיים עם קורבנות של גזלייטרים קיימת נטיה להגן על הפוגע, תופעה הגנתית המוכרת כהזדהות עם התוקפן.
נוצר קושי הולך וגובר לקבל החלטות, גם כאשר אינן הרות גורל.
אט אט מתפתחות חוסר תקווה והנאה מופחתת, אם בכלל, מקיום פעילויות מהן הקורבן נהנה בעבר.
שימוש בדיחלול (מלשון דחליל), טכניקה רטורית שמגחיכה טענה באמצעות הצגתה בצורה שגויה כך שתישמע לא אמינה בעליל. טיעון איש הקש מסיט את הדיון ממה שנאמר בפועל לכיוונים מוקצנים שמציירים את הדברים בצורה נלוזה. לדוגמא, כאשר הקורבן שואל: ״אולי כדאי שנחסוך סכום כספי מסוים כל חודש?״. תגובה מדחללת תהיה: ״אם נשים בצד כל מה שאנחנו מרוויחים בבנק, לא נוכל לחיות כמו בני אדם״.
אחד מסימני ההיכר של כל קשר מניפולטיבי או פוגעני הוא אסקלציה, או הסלמה, איטית ויציבה.
בדרך כלל, הדגלים האדומים במערכת היחסים כל כך מינוריים שהקורבן משכנע את עצמו שמוטב לשחרר ולהמשיך הלאה, אבל כמו הצפרדע שמתבשלת לה לאיטה, כך נפגעת ההערכה העצמית מאירוע פוגעני אחד למשנהו.
אנשים שמבצעים Gaslighting באחרים הם מומחים אמיתיים בזיהוי ובלחיצה על הכפתורים הפסיכולוגיים של הקורבן.
הפוגע מכיר היטב את הרגישויות הספציפיות ואת המקומות הפנימיים בהם הקורבן פגיע יותר ומשתמש ב״מפה מנטלית״ זו נגדו, הכל כדי שיטיל ספק בעצמו, בשיפוט שלו, בזיכרונו ולפעמים גם בשפיותו.
הנה סרטון מצוין שמסביר בקצרה
על הסימנים הסמויים של גזלייטינג:
כדי לשתק את הקורבן, מתעללי הגזלייטינג משתמשים, למשל, בדרכים הבאות:
למחוק את מצוקת בקורבן באמצעות טריוויאליזציה (״מכל עכבר אתה עושה פיל״, או ״הנה, עוד פעם אתה מתחיל לרחם על עצמך״).
לטעון בפני הקורבן שכולם מדברים עליו מאחורי הגב. התוקף בונה תפאורה לפיה ״כל אחד יודע״ שהקורבן אינו מאוזן רגשית.
לומר דברים ולאחר מכן להתכחש אליהם, עם הרמת גבה והעלאת האפשרות שהקורבן מדמיין, בודה מלבו, או מעוות את התוכן שנאמר במקור.
להחביא לקורבן את חפציו האישיים ואז להכחיש קשר לכך. מהלך כזה מביא לספקות חוזרים של הנפגע ביכולותיו הקוגניטיביות (״יכול להיות שאני באמת לא זוכר?״).
להתעקש שהקורבן היה או לא היה במקום כלשהו, גם כאשר מדובר בסילוף של עובדות אובייקטיביות (״את לא נורמלית. חלמת על זה כנראה. בחיים לא היינו ביחד בסרט הזה״).
״תקשיבי״, אומרת שיר (שם בדוי) בפגישת הטיפול הראשונה עם נועה, הפסיכולגית שלה, ״אני בן אדם שהכי קולט אנשים. בשניה. מגיל צעיר אני כזאת, ילדה בכורה, מפרשת את ההורים שלי שהתגרשו ואת האחים ופיתחתי אנטנות לזיהוי אמת ושקר, גם שקרים קטנים וגם שקרים גדולים״.
״אני עורכת דין, אני רואה כמה צעדים קדימה. אבל פה?״, היא אומרת בבכי, ״פה אני כבר לא יודעת מה נכון, אני לא מצליחה לקרוא מה שקר ומה אמת, אני יודעת שהוא תחמן גדול, אבל הוא גם בן אדם שסובל. כל חברה שאני מספרת לה על מה שקורה ביחסים שלנו ישר אומרת לי ש׳מגיע לי יותר׳, אבל זאת אמירה מיותרת, אני מאמינה בו, הוא עבר חיים מאוד קשים ויש בינינו משהו מיוחד שלא היה לי עם מישהו אף פעם בחיים..״.
כשאמרתי לו שתיאמתי פגישה ראשונה אתך לטיפול פסיכולוגי הוא לעג לי, אמר שחבל על הכסף ואם כבר כדאי שיסיע אותי לשלוותא להסתכלות פסיכיאטרית...״
מהי הפסיכופתולוגיה בבסיס Gaslighting?
קשה לקרוא אנשים שמשתמשים ב-Gaslighting.
לעיתים קרובות הם עמוסי כריזמה וקסם אישי, מאפיינים שכיחים בשתי ההפרעות הנפשיות מהן הם נוטים לסבול:
הפרעת אישיות נרקיסיסטית והפרעת אישיות אנטי סוציאלית.
הגזלייטרים סבורים שהם חשובים בצורה קיצונית ושהעולם סובב סביבם.
הם שקועים בעצמם ואין להם עניין או זמן לעסוק באחרים, אלא אם כן הדבר משרת עבורם מטרה.
הם אינם אמפתיים ואין להם את היכולת או את המוטיבציה להבין את רגשותיו וחוויותיו של הנפגע.
נרקיסיסטים משוועים לתשבחות ולתשומת לב ועשויים להיות תובעניים.
יש להם ראיה גרנדיוזית של עצמם, של חייהם ושל עתידם, ולעתים קרובות הם משתמשים במניפולציות כדי להשיג את מטרותיהם האישיות.
אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית עשוי להקרין תחושת חשיבות עצמית מנופחת, להגזים בתיאור הישגיו, להגיב לביקורת בכעס, להשתמש באחרים לשם רווח אישי, לצפות להערצה או לפחות להתחשבות, להיות ביקורתיים מאוד כלפי אחרים ולקנא בקלות.
גם כאשר המתעלל מגיע לטיפול נפשי, הוא נוטה להיות נטול תובנה, או פשוט מסרב להכיר באחריותו ביצירה ובשימור הבעיה.
מטפלים/ות צריכים לזכור שגם כאשר לא קיימת מודעות של הפוגע לאקט ההתעללות, גזלייטינג מתגמלת אותו באמצעות חיזוק תלותו של הקורבן, שמתגברת והולכת מאירוע אחד למשנהו.
״אל לנו לשכוח כי מדובר כאן בהתקפות פרוורטיות, שמחוללות תהליך לא מודע של הרס נפשי באמצעות פעולות עוינות, סמויות או גלויות. אדם אחד עושה אותן, או כמה בני אדם, כלפי מי שנבחר להיות למרמס, פשוטו כמשמעו. באמצעות מלים בלתי מזיקות לכאורה, חצאי אמירות, רמזים, הטיות דעת, בכוחם לערער את יציבותו של אדם ולהורסו כליל, בלי שהסביבה תתערב בנעשה. כך יכולים התוקף או התוקפים לרומם את עצמם משהשפילו את האחר, והם אף יפטרו את עצמם מכל התלבטות או נקיפות מצפון משיטילו את האחריות למצב על האחר: ״זה לא אני, זה הוא שאחראי לבעיה!״ ללא תחושות אשם, ללא ייסורי נפש. זוהי פרוורטיות מוסרית ונפשית.״
-- פרופ׳ יולנדה גמפל, הקדמה למהדורה העברית של ״הטרדה נפשית״
גזלייטינג ככיסוי על בגידה בזוגיות
גברים ונשים שמנהלים רומן מחוץ לנישואים, משתמשים בגזלייטינג כאמצעי למנוע ידיעה ודאית של בת הזוג לגבי הקשר הרומנטי מחוץ לבית.
הם משקרים, שומרים סודות ואם בכל זאת נתפסים ומעומתים, הם נוטים להשתמש בהתרצה, התכחשות ועושים כל שביכולתם כדי לשכנע את בן / בת הזוג שהם הבעיה - שהתגובות הרגשיות ותפיסת המציאות שלהם הן הגורם המרכזי לבעיות במערכת היחסים ולא להיפך.
ביסודו של דבר, הבוגד רוצה שבת הזוג הנבגדת תפקפק בבוחן המציאות שלה (חשוב לזכור שמחשבה על בגידה בזוגיות מעוררת בכל מקרה חרדה גבוהה), תתמודד עם דיסוננס קוגניטיבי ותקבל את האשמה להתדרדרות היחסים.
אדם שזיהה את עצמו כקורבן במערכת יחסים עשה את הצעד הראשון בדרך לקבלת עזרה.
הצעד הבא יהיה פנייה לאיש/ות מקצוע בתחום בריאות הנפש, שיוכלו לסייע בסינון הספקות והפחדים, בתיקוף ובהבנת המציאות שהוא חווה.
המטופל ילמד כיצד לנהל את הספקות והחרדות ולפתח מיומנויות התמודדות.
גזלייטינג במקום העבודה
הגזלייטר במקום העבודה יכול להיות מנהל מתעמר, עמית מניפולטיבי, צוות שלם שחולק דעות קדומות, לקוח ממורמר, מתחרה עסקי שעסוק בהשמצות או אפילו הנהלה שלמה שמתגייסת להשתקה של עובד העומד על זכויותיו.
אפילו בגוגל, חברת הייטק מפותחת, התפטר לאחרונה מהנדס תוכנה בכיר, שלכאורה עבר תהליך גזלייטנג על ידי החברה.
גזלייטינג במקום העבודה יכול להיות גם תוצאה של הטיה מערכתית, ממסדית, המתבטאת למשל בכיסוי תקשורתי שלילי או באזכורים פוגעניים במדיה החברתית.
גזלייטינג של מנהל כלפי עובד יכול להיות הסבר חשוב לפגיעה פתאומית בביצועי העובד/ת, כאשר לאורך זמן תישחק תחושת הביטחון והערך העצמי שלו.
על אף השיח ההולך וגובר לגבי גזלייטינג במקום העבודה, קיים מחקר מועט בנושא.
אבל יש כיוונים חדשים, למשל מחקר מ-2023 שמטרתו לפתח כלי מדידה מהימן ותקף לאספקט זה של גזלייטינג (the Gaslighting at Work Questionnaire- GWQ).
Gaslighting בשירות הגזענות
כאמור, התופעה חורגת מתחום היחסים הבין-אישיים:
מאמר שפורסם בשנת 2017 מראה כיצד גזלייטנג ניכרת גם ברציוניליזציה גזענית.
היא מתרחשת כאשר אדם או ישות מציגים מנהיגים שמוחים נגד דיכוי גזעים כבלתי הגיוניים, מטורפים או הזויים.
דוגמאות לגזלייטנג גזענית כוללות:
ביקורת על האופן שבו אדם המוחה מבטא את עצמו, כדי להסיט את תשומת הלב מהמסר המרכזי.
טריוויאליזציה או צמצום של אירועים גזעניים.
הכחשת אירועים מתועדים, כמו השואה.
״הדבר המתחפש לאהבה״
הסופרת גליה עוז, בתו של הסופר הישראלי הידוע עמוס עוז, מתארת בספר מאוד אישי, ״הדבר המתחפש לאהבה״, על אלימות שחוותה מצד אביה המנוח.
מעבר לשאלה מהי האמת בסיפור, תגובותיהם של חלק מהמקורבים מרמזות על סבלה הנפשי של גליה לאורך החיים כמניע חלקי לפרסום.
האם תגובת חלק מבני משפחתה יכולה להיות ביטוי של גזלייטינג?
תגובת גזלייטינג של ההמון היא אמנם פחות אינטימית מהכאב הייחודי של מערכת יחסים זוגית, אבל היא עלולה להיות מאוד הרסנית.
תשאלו את א״ק, שנמלטה מההמון הזועם עד סבתה באוקראינה, את שרה נתניהו, או את קצין המודיעין שהודלף כי נמצאו בדמו תרופות אנטי-פסיכוטיות בנתיחת גופתו.
גם מי שנהנה, לכאורה, מקהל אוהד שצועק לו ״פורטיס משוגע״, יכול להיות אובייקט לגזלייטינג, השאלה מאיזו זווית מסתכלים על זה.
איך להתמודד עם gaslighting?
לא פשוט בכלל, אבל בהחלט אפשרי, עם או בלי טיפול פסיכולוגי שילווה את ההיחלצות מהיחסים הרעילים:
הישארו מחויבים למציאות. חשוב לא להאמין לשקרים מפי המתעלל ובפיתוי להזדהות איתם, גם אם באופן חלקי או בגלל שהוא מראה לכם שהטיעון ״הגיוני״.
אל תעשו אידיאליזציה לאדם האחר או למערכת היחסים כולה - אתם יכולים גם בלעדיה. סביר להניח שתידהמו לראות איזו תחושת חופש תחושו כשכל זה יסתיים. האשליה שיש מה לאבד פה לופתת ומתעתעת, אבל אינה אמיתית.
זכרו שאין זו אשמתכם. אתם פשוט נמצאים עם אדם אכזרי שמהתל בכם.
אתם לא שקופים כפי שהגזלייטר מנסה להוכיח לכם. כן, יש לו/ה אינטואיציות חדות, אבל לאף אחד אין שום דרך לראות מה באמת קורה בעולמכם הפנימי.
תרגלו תיקוף עצמי של רגשות, מחשבות ותחושות גופניות. היכולת לקיים דיאלוג עם עצמכם קריטית כדי לעלות על מסלול שבסופו תסיימו את הסאגה המתעללת.
אחרי שקראתם על המורכבות של מלכודת הגזלייטינג, חשוב לסיים באקורד חיובי:
חווית ההיחלצות מתוך מערכת יחסים עם אדם או ארגון כזה היא כמעט לידה מחודשת.
עם או בלי טיפול פסיכולוגי, חשוב לשמור על קו אחיד ועקבי עם הגזלייטר.
פשוט זכרו שהוא מנסה לגרום לכם להאמין למה שאתם יודעים שהוא נכון כלא נכון (או להפך...).
אל תאפשרו לו לחשוב שאתם מאמינים למסרים המתעתעים שלו ולעולם אל תתנו לעצמכם להאמין שככה נראית אהבה.
לסיום, שפכו אור על הדינמיקה הבעייתית.
כמו פילם של פעם, ברגע שהקשר נחשף באמת לעולם הוא נשרף מייד.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
3 בדצמבר 2023
Gaslight הסרט המלא למיטיבי לכת:
מקורות:
נרי ליבנה (2022). היום אני מבינה יותר טוב את הגזלייטינג שעברתי לפני 30 שנה. מתוך הארץ סוף שבוע: https://www.haaretz.co.il/magazine/2022-08-11/ty-article/.highlight/00000182-8bbc-d68b-a3e2-fbbdb7ef0000
Kukreja P, Pandey J. Workplace gaslighting: Conceptualization, development, and validation of a scale. Front Psychol. 2023 Mar 30;14:1099485. doi: 10.3389/fpsyg.2023.1099485. PMID: 37063563; PMCID: PMC10097938.
Thomas L. Gaslight and gaslighting. Lancet Psychiatry. 2018 Feb;5(2):117-118. doi: 10.1016/S2215-0366(18)30024-5. PMID: 2941313
Robert Weiss PhD (2017). Infidelity and Gaslighting: When Cheaters Flip the Script. retrieved from psychcentral: https://psychcentral.com/blog/sex/2017/05/infidelity-and-gaslighting-when-cheaters-flip-the-script#1
Stern, R. (2018). The Gaslight Effect : How to Spot and Survive the Hidden Manipulation Others Use to Control Your Life. Potter/Ten Speed/Harmony/Rodale
כתיבה:
איתן טמיר, MA,
ראש המכון
