נחלת יצחק 32א', תל אביב
תסמונת אכילת בלילה (NES) היא הפרעה ייחודית המאופיינת בדפוס מושהה של צריכת מזון שבה מתרחשים אפיזודות חוזרות של אכילה לילית ו/או צריכה מופרזת של מזון לאחר ארוחת הערב.
ל-NES יש קשר להפרעות אכילה אחרות ולבעיות הקשורות לשינה.
תסמונת NES שכיחה יותר בקרב מתמודדים עם הפרעת אכילה זלילה (BED) ובולימיה נרבוזה בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.
יתר על כן, אנשים עם NES נוטים לסבול יותר מהפרעות אכילה אחרות.
השכיחות המשוערת של NES בקרב מטופלים/ות עם הפרעות אכילה נעה בין 5% ל-44%.
NES שאינה מטופלת מקשה על שמירה על משקל בריא ואף מגבירה את הסיכון לבעיות בריאותיות כמו סוכרת ולחץ דם גבוה.
מי שסובל מ-NES עשוי לחוש כאילו אינו מסוגל להירדם אם אינו אוכל או כאילו אין לו שליטה על הדחף לאכול באמצע הלילה.
רבים הלוקים ב-NES יחוו גם דיכאון או חרדה שלעתים קרובות יחמירו בלילה.
כדי לעזור לאנשים עם NES, הכי טוב לשלב נכון בין כמה טיפולים, בהם תרופות נוגדות דיכאון, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) וטכניקות לתיקון מחזור השינה והאכילה.
סטטיסטית, אדם 1 מכל 100 ילקה ב-NES, והיא נפוצה יותר בקרב אנשים הסובלים מהשמנה או מהשמנת יתר, מדיכאון או מחרדה, או מהפרעת אכילה נוספת, כמו בולימיה או הפרעת אכילה כפייתית (BED), או בקרב אנשים שמשתמשים בסמים או באלכוהול.
למרות שכל אחד מאיתנו מפגין לפעמים אכילת יתר, מי שלוקה ב-BED זולל כדבר שבשגרה כמויות גדולות של אוכל תוך שעות ספורות כדי להשתיק רגשות, גם אם אינו רעב, ומיד לאחר מכן חש בושה או אשמה בנוגע לכך.
גם תסמונת זו ניתנת לטיפול בדרכים שונות. אכילת יתר מתאפיינת, למשל, באכילת יותר מקינוח אחד לארוחה או בחיסול שקית פופקורן שלמה במהלך צפייה בטלוויזיה.
כאשר אוכלים יותר מדי בגלל אירוע שגורם למתח, כמו פרידה מבן זוג, הדבר מכונה ״אכילה רגשית״.
לעומת אכילת יתר, BED, עשויה לכלול הברחת שקית גדולה של סוכריות לחדר וזלילתן בהיחבא, אכילת עוגה שלמה בבת אחת ולאחר מכן תחושת אשמה, או אכילת שלושה המבורגרים, למרות ששבעים לגמרי אחרי אחד.
NES אינה סוג של סהרוריות או התנהגות חריגה אחרת בשינה (פאראסומניה), והיא שונה מהפרעת אכילה הקשורה בהפרעת שינה (SRED), משום שאנשים עם NES ערים לגמרי כאשר הם אוכלים בלילה, בעוד שכאלה עם SRED אוכלים בשנתם ואינם זוכרים זאת למחרת.
לרוב, תסמיני NES נמשכים כמה שבועות או חודשים וכוללים:
התעוררות לאכילה – לאנשים עם NES יש בדרך כלל אינסומניה לפחות 4 פעמים בשבוע. הם קמים לאכול (לעתים כמה פעמים באותו לילה) במשך כמה שבועות או חודשים והם מרגישים שהם צריכים להיות מלאים כדי לחזור לישון.
אכילת קלוריות רבות בלילה – אנשים עם ההפרעה אוכלים בלילה יותר מ-25% מצריכת המזון היומית שלהם. הם עשויים לאכול מאוחר בלילה לפני שהם הולכים לישון, במהלך הלילה או שניהם. במקום לאכול ארוחה אחת גדולה, רבים עם NES אוכלים ארוחות קטנות יותר או חטיפים במהלך הלילה. לרוב הם מרגישים חשק עז מזונות עתירי קלוריות, פחמימות או סוכר.
תיאבון מופחת במהלך היום – היפרפאגיה (רעב עז ואכילת יתר) מתרחשת מאוחר בערב ובמהלך הלילה. אנשים עם NES עשויים שלא להיות רעבים בבוקר, ויש כאלה שלא יחושו רעב עד אחר הצהריים המאוחרים.
דיכאון וחרדה – בעיות נפשיות כמו דיכאון וחרדה קורות לעתים קרובות ביחד עם NES.
אנשים עם NES נוטים לחוש כאילו אין להם שליטה על האכילה, וכן אשמה, עצב או מבוכה.
הסיבות המדויקות ל-NES אינן ידועות, אך מומחים מאמינים שהיא נובעת מכמה גורמים, בהם:
הפרעות בשעון הביולוגי – השעון הביולוגי הוא ה״שעון״ הטבעי של הגוף, השולט בשעות בהן אנו חשים עייפים, ערניים ורעבים. אצל מי שסובל מ-NES השעון הפנימי אינו עובד כראוי. גופו משחרר הורמונים שגורמים לו לחוש רעב וערני בלילה, במקום במהלך היום.
גנטיקה – NES היא דבר משפחתי, כך שמומחים סבורים שיש גנים שמשחקים תפקיד בהפרעה.
בריאות נפשית – רבים עם NES סובלים גם מהפרעות מצב רוח כמו דיכאון או חרדה. הפרעות אחרות – אנשים עם NES נמצאים בסבירות גבוהה יותר לחוות הפרעות אכילה אחרות, הפרעת שימוש בחומרים והשמנת יתר. הקשר בין ההפרעות הללו ל-NES טרם התברר.
דיאטה ביום – NES יכולה לפעמים להיות תוצאה של חוסר בכמות מספקת של קלוריות במהלך היום. אנשים שמגבילים את צריכת המזון שלהם במהלך היום עשויים בסבירות גבוהה יותר לזלול בלילה.
במקרה של BED, סיבה אפשרית נוספת לזלילה היא הערכה עצמית נמוכה. לעתים קרובות אנשים שזוללים אינם מרוצים מהמראה שלהם, למשל בגלל דברים שאחרים אומרים להם על גופם או צפייה בתכניות טלוויזיה ומגזינים שמציגים תמונות שמדגישות רזון. הערכה עצמית נמוכה כזו יכולה לגרור זלילה ולאחריה תחושת אשמה ובושה, שיכולות להתניע זלילה נוספת.
הדרך לאבחן NES היא באמצעות שיחה עם מומחה על הסימפטומים, לרבות תדירות הקימות בלילה והדברים שמסייעים למטופל לחזור לישון.
המומחה יבחן את בריאותו הגופנית של המטופל וישאל שאלות על מצב רוחו, רגשותיו ובריאותו הנפשית.
הוא עשוי לבקש מהמטופל לנהל יומן שינה שיעקוב אחר הקימות שלו בלילה והאכילה הלילית, מה שיסייע למטפל לספק תכנית טיפול מתאימה. המטופל עשוי גם לבלות לילה במרכז לחקר שינה, כדי לבדוק התנהגויות שינה שאינן שגרתיות.
המטפל עשוי להמליץ על טיפול אחד או שילוב של טיפולים להתמודדות עם NES, בהם:
טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה יכולים לעזור לנהל רגשות ולשפר את מצב הרוח. היעיל ביותר בהקשר זה הוא CBT – סוג של טיפול שיחתי שיכול לעזור לשנות התנהגויות בעייתיות ולאמץ הרגלים בריאים יותר. CBT יכול לסייע לאכול יותר במהלך היום ולשלוט ברעב בלילה.
תרופות נוגדות דיכאון – למשל מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), להעלאת מצב הרוח ולוויסות רגשי.
תרגול מיומנויות גוף-נפש – למשל הרפיית שרירים פרוגרסיבית, כדי לסייע למטופל להירגע ולהירדם.
טיפול באור (פוטותרפיה) – שימוש באור מיוחד משך 15-30 דקות בכל יום. מנורה זו עוזרת לשנות את השעון הביולוגי, כדי להרגיש ישנוניות בלילה. מלטונין – הורמון שמווסת ושולט בשעון הביולוגי. המטפל עשוי להמליץ על תוספי מלטונין לסיוע בהירדמות ובשינה רצופה בלילה.
תכנית לניהול משקל – מסייעת לשמור על משקל בריא, לבחור במאכלים מזינים ולהרגיש טוב יותר.
במקרה של NES משולבת עם BED, הטיפים הבאים עשויים לעזור –
לנהל יומן אכילה. הדבר יסייע ללמוד מתי יש למטופל נטייה לזלול ומה מוביל אותו לכך.
לאכול ארוחות סדירות וחטיפים במהלך היום. הדבר ישמור על יציבות הסוכר בדם, כך שהמטופל לא ירגיש מספיק רעב כדי לזלול.
חלוקת האוכל למנות. במקום לקחת מהמזווה שקית גדולה של חטיפים ולהתיישב איתה מול הטלוויזיה. מומלץ להעביר מנה אחת לשקית קטנה או לצלחת. כשצריך לקום כדי לקחת עוד מנה, הסבירות לאכילת יתר יורדת.
לחשוב על הסיבות לזלילה. האם אתם מדוכאים או חרדים? כדאי לנסות למצוא דרך אחרת לשכך את הרגשות.
מניעת NES היא אפשרית, אבל צריך לעשות צעדים מסוימים כדי לשפר את הבריאות ולנוח היטב בלילה.
לבבימנע ככל הניתן מג׳אנק – חשוב לוודא שאוכלים בבית בעיקר מזונות בריאים. היפטרות ממזונות עתירי שומן וסוכר יכולה לעזור להימנע מאכילתם בלילה.
לתרגל היגיינת שינה טובה - שמירה על טמפרטורה נוחה בחדר השינה וניסיון להיכנס למיטה בכל יום באותה שעה. יש להימנע מקפה ומכשירים אלקטרוניים לפני השינה.
להפנות קשב פנימה – מומלץ לנהל מתח באמצעות מדיטציה ונשימה עמוקה.
להישאר פעילים במהלך היום. פעילות גופנית סדירה ופעילות גופנית במהלך היום מסייעת לישון טוב יותר בלילה.
NES עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, סיבוכים ואתגרים רגשיים כאשר אינה מטופלת.
אלה כוללים סוכרת, כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה ובעיות אחרות שמקורן במשקל יתר ועוד.
חשוב לזכור, לסיכום, שניתן לטפל ב-NES באמצעות שילוב בין טיפול פסיכותרפי, תרופות ושינויים בסגנון החיים.
אנשים רבים עם NES מוצאים הקלה בתסמינים ע״י היצמדות לתכנית טיפולית מקיפה.
במקרה של תסמיני NES, חשוב להיבדק ולעבור הערכה. NES עלולה להשפיע קשות על הבריאות והרווחה ולגרום לעלייה במשקל, לישנוניות מוגזמת ביום ולתחושת חוסר שליטה.
דיבור כן וגלוי על הסימפטומים בפני מומחה תוכל לסייע להתאים למטופל את תכנית הטיפול האפקטיבית ביותר עבורו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Kucukgoncu, S., Midura, M., & Tek, C. (2015). Optimal management of night eating syndrome: challenges and solutions. Neuropsychiatric disease and treatment, 11, 751–760. https://doi.org/10.2147/NDT.S70312
׳הגנום האפל'(Dark Genome) הוא החלק הגנטי הלא ידוע ב-DNA.
מאחורי חקר הגנום האפלף שמצוי עדיין בראשיתו, קיימת הנחה לפיה חקר הגניטיקה הנוכחי שמרני מדי.
חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' ואוניברסיטת לסטר גילו כי חלבונים מיוצרים על ידי 248,135 אזורים של הגנום האפל, הנקראים מסגרות קריאה פתוחות חדשות (nORFs).
חלק מהחלבונים הללו, שמקורם ב-nORFs, יכול לשמש יעדים אבחוניים וטיפוליים לסכיזופרניה ולהפרעה דו-קוטבית (Erady et al, 2021).
הממצאים מספקים גם הסבר מעניין לכך ששתי ההפרעות הללו מוסברות ע״י שיעור תורשתיות גבוה.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Erady, C., Amin, K., Onilogbo, T.O.A.E. et al. Novel open reading frames in human accelerated regions and transposable elements reveal new leads to understand schizophrenia and bipolar disorder. Mol Psychiatry (2021). https://doi.org/10.1038/s41380-021-01405-6
״השטחה רגשית״ מתארת תגובתיות רגשית מוגבלת, לעיתים מפאת חוסר יכולת ולעיתים כאסטרטגיית התמודדות עם עומס רגשי.
אדם עם השטחה רגשית כמעט ואינו חווה רגש, חי בבועה סטרילית, נעימה פחות או נעימה יותר, במקום להרגיש.
מחוות אקספרסיביות, מילוליות או לא מילוליות, נדירות אצלו והוא מפגין מעט ויטאליות בהבעת הפנים או בהטיית הקול.
רגש מושטח בולט במיוחד במצבים בהם בדרך כלל צפויים להתעורר רגשות.
אפשר לומר שהשטחה רגשית היא סוג של פרווה - לא בשר ולא חלב.
לא רגשות חיוביים אבל גם לא רגשות שליליים.
קהות רגשית פירושה שהרגשות כה עמומים עד שאתה לא מרגיש, אין למעלה ואין למטה.
אתה נהיה "Numb".
השטחה רגשית יכולה להימשך בין דקות ספורות לשנים, עם סיבות מגוונות, כמו תרופות פסיכיאטריות, שימוש בחומרים והפרעות נפשיות שונות.
היא יכולה להיות מוחלטת או חלקית, על גב י ספקטרום של מידת חומרה.
חשוב לזהות את הסיבות להשטחה הרגשית, זאת כדי לקבוע את הטיפול המתאים ביותר עבורה.
אפרת בן צור,
שנראית לי הכי להרגיש שאפשר,
צוללת עמוק, ימים וימים ארוכים...
הלאה, חוזרים לשנרקל...
חשוב לדעת שלא כל אחד מתייחס להקהיה רגשית כבעיה.
במחקר על 800 דיכאוניים (Goodwin et al, 2017) שטופלו בתרופות אנטי-דפרסנטיות עלה כי 38% ממשתתפי המדגם חוו השטחה רגשית כתוצאה חיובית של הטיפול, בעוד ש-37% ראו אותה כתופעת לוואי שלילית.
ככלל, מתמודדים עם ביטויים חמורים יותר של השטחה רגשית ראו בה חוויה שלילית יותר.
רגע של חיוך,
עם הדמות הכי מושטחת רגשית ב-SNL,
כנראה גם בכל צפון אמריקה...
צ׳אד (פיט דיווידסון) שלא מתרגש מכלום:
הסימפטום המגדיר השטחה רגשית הוא חוסר תחושה מבחינת החוויה הרגשית, כולל תחושות פנימיות.
השטחה רגשית יכולה להיות מלווה בהקהיית המבע הרגשי ויכולה להיות מוגדרת גם כחוסר יכולת לבטא רגשות באמצעות הפנים, ההתנהגות וצורות תקשורת אחרות.
מצב של השטחת מבע רגשי נפוץ בעיקר אצל אנשים עם דיכאון בינוני עד חמור, ויכול גם להופיע כחלק מפרודרום סכיזופרניה או תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
למצב בו אנשים מפגינים רגש באופן שרובנו מחשיבים כמוגבל, קוראים בשפת הפסיכיאטרים אפקט שטוח (Flat Affect).
חוסר יכולת לחוות רגש - שמחה או עצב, כמו גם אהבה או חיבה כלפי עצמי או כלפי אחרים.
חוסר מנוחה.
אובדן הדחף המיני.
תחושת ניתוק דיסוציאטיבי מהנפש ו/או הגוף.
קושי בדיבור.
חוסר מוטיבציה.
קושי בהתערות בחברה, כמו גם ביצירה ובשימור מערכות יחסים. השטחת רגש מוכרת בהקשר זה כ- Emotional detachment, המתבטאת בחוסר יכולת (או רצון) למעורבות רגשית כלשהי בחיי האחר.
עייפות מתמשכת.
אדישות, גם נוכח פעילויות או גורמים שבעבר נתפסו חשובים.
קשיי ריכוז.
נטייה לשכחנות.
התנהגות פזיזה או כזו שיש בה משום פגיעה עצמית שתכליתה להרגיש משהו.
השטחה רגשית אינה נחשבת לבעיה בבריאות הנפש אלא לסימפטום של גורם פיזי או נפשי.
מי שחווה השטחה רגשית עליו לקבוע פגישה עם מומחה לבריאות הנפש שיסקור את הסימפטומים ואת ההיסטוריה הנפשית שלו, כדי להבין טוב יותר את נסיבותיו הייחודיות.
ואם זה לא מפריע לך ולסובבים?
סבבה, נשמע טוב, סטואיזם יכול להיות מסלול לחיים מאושרים.
רק שזה לא כל כך פשוט.
כדי להרגיש בחיים ולא רק לשרוד בשלום את עשרות השנים שניתנו לנו, אנחנו חייבים רגשות.
מחקרים מלמדים כי אנשים שנוטלים תרופות להפחתת דיכאון, בעיקר מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI), חווים ירידה ביכולת לחוות רגשות.
הם מדווחים על מעין אדישות רובוטית - מצד אחד אין דרמות, מצד שני אין כל כך טעם וריח למה שקורה סביבם.
ההערכה היא כי-40-60% מהמטופלים שמקבלים תרופות SSRI או SNRI חווים מידה מסוימת של קהות רגשית (Goodwin et al, 2017).
נתון מעניין:
התרופה שגורמת להכי פחות קהות רגשית היא וולבוטרין (bupropion).
מדובר באחת התרופות היחידות לטיפול בדיכאון שאינה משפיעה על סרוטונין, אלא על דופמין ונוראפינפרין (NDRI).
הנתון הזה מחזק את הקשר האפשרי בין אפקט שטוח לבין העמסת סרוטונין בסינפסות.
אחת ההשערות היא כי העלאת סרוטונין יוצרת תגובת שרשרת של הפחתת דופמין, ולבסוף בהשטחה של רגש.
מחקר שעקב אחר 896 משתתפים הסובלים מדיכאון, מחציתם עם דיכאון חד-קוטבי והמחצית השניה עם דיכאון דו-קוטבי זיהה כי השטחה רגשית היא אחת מתופעות הלוואי הבולטות ביותר המובילות להפסקת נטילת תרופות בקרב יותר משליש מהנשאלים, לצד עייפות, רעד וחרדה (Rosenblat et al, 2019).
לפי קונצנזוס מומחים מ-2019, ,35% ממי שהפסיקו את הטיפול התרופתי בדיכאון דיווחו אף הם על רגשות קהים.
במילים אחרות, השטחת רגשות היא לא רק תופעת לוואי מטרידה של טיפול בנוגדי דיכאון, אלא שכיחה מאוד לאחר הפסקת הטיפול הפסיכולוגי בדיכאון.
פה עומדת שאלה לא פתורה שתצטרך לעמוד במבחני המחקרים הקליניים:
האם השטחה רגשית בהקשר של דיכאון היא תופעת לוואי של טיפול תרופתי בדיכאון או שמא מדובר בתסמין שאריתי אחרי טיפול ורבלי בדיכאון.
אז דיכאון, גם בלי קשר לתרופות שנועדו לטפל בו, יכול לגרום לתחושת ריקנות ולקושי לחוות תחושות חיוביות או שליליות.
הקהיה רגשית מתרחשת בדרך כלל לצד תסמינים אחרים של ההפרעה כמו האטת חשיבה, ירידה בחשק המיני, אנהדוניה ואובדן ריכוז.
אלקסיתימיה היא תופעה נפשית המתאפיינת בקושי לזהות רגשות.
אחת ההערכות מדברת כמעט 10% מבני האדם מתמודדים עם אתגרים של אלקסיתימיה.
גם אם השיעור מופחת בהרבה, חשוב להכיר תופעה לא מדוברת זו.
אצל אלקסיתימיים קיימים פערים ועיוותים ברפרטואר הרגשות הטיפוסי.
חלק מהם מבינים שהם חווים רגש אבל לא יודעים באיזה רגש מדובר, בעוד אחרים מפרשים בטעות סימנים של רגשות מסוימים כמשהו אחר שקורה להם.
מתמודדים עם סכיזופרניה חווים לעתים קרובות ״סימפטומים שליליים״ שגורמים להם להפחתה או אובדן היכולת לתפקד באופן נורמלי, כולל היכולת לחוות רגשות.
להשטחה אפקטיבית יש בספקטרום הסכיזופרניה שם רשמי - Reduced affect display.
רגש שטוח שכיח אצל מתמודדים/ות עם הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.
גם התנהגותית, נראה שלרבים מהמתמודדים עם אוטיזם יש תגובה רגשית מועטה לפעילויות.
אלכוהול הוא חומר המדכא את מערכת העצבים המרכזית ויכול לגרום להשפעה חזקה על מצב הרוח.
אצל חלק מהשתיינים, אלכוהול יכול לגרום לחוסר תחושה ורגש.
אצל חלק מהמכורים - החל מקנאביס דרך אופיאטים וכלה בהירואין - קיימת השטחה רגשית קבועה.
מתמודדים/ות עם חבלת ראש יכולים אף הם לפתח מצב המכונה אפקט מוקהה, מצב המוכר היטב לפסיכולוגים שיקומיים.
התסמינים דומים למצבים הקודמים שתוארו כאן אבל המוקד הוא לרוב בהבעות מאופקות יותר של רגש ולא בעצם נוכחותו.
הפרעת אישיות גבולית מתאפיינת בשינויים אינטנסיביים במצב הרוח, קשיי זהות, עצמיות לא יציבה, ראייה של שחור ולבן, חרדת נטישה קשה ועוד.
מה שרלוונטי לנו הוא שברגעים של לחץ אקוטי (חריף) מתמודדים/ות עם BPD נוטים לסגור את השאלטר, כלומר לחוות דיסוציאציה, היעדר תחושה, עיוות בתפיסת המציאות (דראליזציה) או ניתוק מהגוף (דפרסונליזציה).
מתמודדים/ות עם הפרעת דחק פוסט טראומטית או פוסט-טראומה מורכבת (CPTSD) נוטים לחוות דיסוציאציה, פלאשבקים מהטראומה והמנעות קיצונית ממצבים המעוררים טריגרים.
מחקר שבחן זיהוי ותגובה של מתמודדים/ות עם הפרעה דו-קוטבית של הבעות פנים הקשורות לרגשות ספציפיים העלה כי קשה להם להבין את הרגשות שהם חווים במצבים נתונים (Seidel et al, 2012).
בהיותי נער בפנימייה, לקראת סוף שנת ה-80,
פרצה הקסטה של גידי שמור בסערה לחיי.
אח״כ התפוגג לי.
מה שכן שרד את בשנים
זה כמה שירים ממש חזקים
שתפסו אצלי (ועדיין תופסים)
את הקהות הרגשית בשתי קרניה:
מי שחווה השטחה רגשית ומחפש אחר דרכי התמודדות, יכול לקבוע פגישה עם מומחה מוסמך בבריאות הנפש, פסיכולוג או פסיכותרפיסט, שיוכל לייעץ לו על תכנית הטיפול המתאימה לו ביותר.
השטחה רגשית מטופלת בצורה הטובה ביותר כשמתייחסים לסיבה או לסיבות שעומדות מאחוריה.
לכן חשוב לפנות לאיש מקצוע.
בין הטיפולים שמטפל יכול להציע הם פסיכותרפיה (טיפול שיחתי), שיכול לתת מענה לבעיות נפשיות הגורמות להשטחה רגשית, וכן טיפול תרופתי והתאמתו עבור מי שההשטחה הרגשית מופיעה אצלו על רקע תרופות מרשם פסיכיאטריות או אחרות.
השטחה רגשית מחייבת אבחון וטיפול רציניים, אבל אפשר לעשות הרבה באופן עצמאי כדי לחוות הקלה.
למשל, כשמרגישים חוסר תחושה או ריקנות, אפשר לגרות באופן בטוח חוש אחד או יותר – לחבק כרית שאוהבים, לעשות אמבטיה או מקלחת חמה, למשש קוביית קרח או לאכול אוכל חריף.
אופציה נוספת היא לחזור לפעילות שבעבר הסבה לך הנאה.
גם אם כרגע הפעילות לא מסבה אותה רמת שמחה, היא עדיין יכולה להרים את מצב הרוח ולהרחיב את המנעד הרגשי.
אפשר גם להצטרף לקבוצת תמיכה שתייצר מערכת תמיכה אישית ותסייע להתמודדות עם כל הפרעה נפשית שאובחנה, או להצטרף לקבוצת צעדים שתוכל לעזור במקרה של התמכרות.
הפרוגנוזה של השטחה רגשית, ככל שנתייחס אליה כבעיה, איננה רעה.
טיפול בגורמים המצויים בבסיס ההשטחה עשוי לעזור להפחית את חומרתה ביומיום.
יחד עם זאת, כמו בכל תהליך, סביר שיעבור קצת זמן עד שהשפעת הטיפול תורגש.
שינוי מינון של תרופות, כניסה לתכנית גמילה או תחילת טיפול שיחתי לא יעלימו את ההשטחה הרגשית בין לילה, אך הם צעד בדרך לחיים מספקים עם טווח עשיר יותר בחוויות רגשיות.
אם משנים טיפול תרופתי, חובה עם פיקוח של הרופא המטפל.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
4 באוקטובר 2022
Blunted affect. (n.d.) Medical Dictionary. Retrieved from https://medical-dictionary.thefreedictionary.com/blunted+affect
Emotional blunting: unresolved MDD symptom or effect of treatment? Retrieved from https://progress.im/en/content/emotional-blunting-unresolved-mdd-symptom-or-effect-treatment
Goerlich-Dobre, K. S., Witteman, J., Schiller, N. O., van Heuven, V. J., Aleman, A., & Martens, S. (2014). Blunted feelings: alexithymia is associated with a diminished neural response to speech prosody. Social cognitive and affective neuroscience, 9(8), 1108–1117. https://doi.org/10.1093/scan/nst075
Goodwin GM, Price J, De Bodinat C, Laredo J. Emotional blunting with antidepressant treatments: a survey among depressed patients. J Affect Disord. (2017) 221:31–5. 10.1016/j.jad.2017.05.048
Killian, S., Asmal, L., Goosen, A., Chiliza, B., Phahladira, L., & Emsley, R. (2015, June 2). Instruments measuring blunted affect in schizophrenia: A systematic review. PLoS One, 10(6). Retrieved from
Ma, H., Cai, M., & Wang, H. (2021). Emotional Blunting in Patients With Major Depressive Disorder: A Brief Non-systematic Review of Current Research. Frontiers in psychiatry, 12, 792960. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2021.792960
Rosenblat JD, Simon GE, Sachs GS, Deetz I, Doederlein A, DePeralta D, et al. . Treatment effectiveness and tolerability outcomes that are most important to individuals with bipolar and unipolar depression. J Affect Disord. (2019) 243:116–20. 10.1016/j.jad.2018.09.027
Seidel EM, Habel U, Finkelmeyer A, Hasmann A, Dobmeier M, Derntl B. Risk or resilience? Empathic abilities in patients with bipolar disorders and their first-degree relatives. J Psychiatr Res. 2012 Mar;46(3):382-8. doi: 10.1016/j.jpsychires.2011.11.006. Epub 2011 Nov 30. PMID: 22133461.
ההבדל בין אמנות כתרפיה לבין פסיכותרפיה באמנות (או טיפול באמנות) הוא די מטושטש ומתרחש בראש ובראשונה בתודעת המטפל.
טיפול באמנות הוא שיטה מקצועית של טיפול ששורשיה בפסיכואנליזה.
למתבונן מבחוץ, פעילות אמנותית המועברת ע״י מורה לאמנות יכולה להיראות בדיוק כמו פעילות שמועברת ע״י מטפל באמנות.
באמנות ניתן להשתמש כתרפיה עבור ילדים, מתבגרים ומבוגרים, שיכולים להרוויח הרבה מאוד מעשיית אמנות לשם התקשרות יצירתית, הרפיה והנאה.
לכן, עשייה אמנותית ידועה כפעילות ״תרפויטית״.
מטפלים באמנות מתמקדים, לפני הכל, בבניית ברית טיפולית ואמון עם אנשים, כדי שישתתפו בפעילות ברמה רגשית עמוקה יותר.
עם הזמן, המטפל באמנות מחפש אחר הזדמנויות לסייע למטופל לזהות, לבטא ולעבד רגשות שעשויים להיות חבויים או תקועים.
מנקודת מבט יונגיאנית, זוהי צורה של שפה סימבולית הנובעת מהלא-מודע, שהינה משמעותית בסיוע לאדם באינטגרציה הנפש. מסיבות אלה, מטפלים באמנות מודעים ביותר לנושאים של חיסיון וגבולות.
באופן טבעי, בסביבה של קבוצה המשתתפים עשויים שלא לחוש בטוחים כפי שהם חשים במפגש טיפולי אחד על אחד. ואולם לגודל הקבוצה, למצב הרוח ולטון שנקבעים ע״י המטפל יש השפעה על תגובת המשתתפים.
מטפלים באמנות רגישים למבנה ובוחרים בפעילויות שמתאימות לתהליך הקבוצתי ולמטרה. בעוד שבמפגש אמנותי ההוראה והמיקוד הם בד״כ על הפעילות האמנותית, במפגש קבוצתי של תרפיה באמנות המיקוד יהיה ברווחה הרגשית של המטופלים, בין אם בהשגת תחושת שחרור או בחיזוק המודעות העצמית - שתיהן אינטגרליות לבריאות הנפש.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
https://adelphipsych.sg/the-difference-between-art-as-therapy-and-art-psychotherapy/
הרפיה יישומית (Applied relaxation) היא שיטת טיפול ותיקה ויעילה, אשר פותחה על ידי הפסיכולוג השוודי Lars-Göran Öst.
אוסט פיתח את הטכניקה הקלינית בשנות ה-70 כטיפול בפוביות ובמצבי פאניקה, ולאחר מכן גם בהפרעת חרדה כללית (GAD).
בה משתמשים מטפלים בעיקר לטיפול בהפרעות חרדה.
במהלך ארבעת העשורים האחרונים, זכתה Applied relaxation להצטברות של גוף ידע מחקרי נרחב המציג תמיכה אמפירית ליעילותה במגוון מצבים נפשיים.
הרעיון בבסיס הרפיה יישומית הוא ללמד את המטופלים להירגע במהירות במצבים מלחיצים יותר ויותר.
נראה שאסטרטגיות הרפיה עובדות הכי טוב כאשר מתרגלים אותן לטווח ארוך, ממש כמו פעילות גופנית.
תרגול מתמשך מאפשר הפחתה של מתח השרירים, הורדה של קצב הנשימה ובכלל להאט קצת את הקצב.
למשל, בטיפול בהפרעת פאניקה, המטפל והמטופל יזהו תחילה מצבים בהם צפויה פאניקה, כמו גם סימנים מוקדמים של התקף חרדה מתקרב.
לאחר מכן, לומד המטופל הרפיית שרירים מתקדמת, מה שמאפשר לו להרגיש רגיעה מהירה יותר ויותר במהלך הטיפול.
לבסוף, מלמדים את המטופל להירגע גם בנוכחות תסמיני החרדה, ולאחר מכן במצבים בעולם האמיתי שבהם יש סיכוי ספונטני לפריצת התקף.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Hayes-Skelton, S. A., Roemer, L., Orsillo, S. M., & Borkovec, T. D. (2013). A contemporary view of applied relaxation for generalized anxiety disorder. Cognitive behaviour therapy, 42(4), 292–302. https://doi.org/10.1080/16506073.2013.777106
Hayes-Skelton, S. A., Usmani, A., Lee, J. K., Roemer, L., & Orsillo, S. M. (2012). A Fresh Look at Potential Mechanisms of Change in Applied Relaxation for Generalized Anxiety Disorder: A Case Series. Cognitive and behavioral practice, 19(3), 451–462. https://doi.org/10.1016/j.cbpra.2011.12.005
Ost, L.G. (1988). Applied relaxation vs progressive relaxation in the treatment of panic disorder. Behaviour Research and Therapy, 26, 13-22.
Ost LG. Applied relaxation: description of a coping technique and review of controlled studies. Behav Res Ther. 1987;25(5):397-409. doi: 10.1016/0005-7967(87)90017-9. PMID: 3318800.
לאף אחד אין פטור מכעס.
כעס הוא רגש שנמצא עם כולנו, מהלידה ועד המוות הוא איתנו, אפילו במצבי החיים המאושרים והמיוחלים ביותר.
נכון, אפשר להסכים שרובנו היינו מוותרים עליו בשמחה.
הוא לא מגניב בכלל, אבל מצד שני הכרחי. ואם עושים תיעול נכון,
כעס יכול להיות מקור ליצירתיות.
ככלל, אפשר להסכים שכעס הוא חלק ממקבץ של ׳רגשות שליליים׳, מהם אנחנו נוטים להתעלם, להדחיק או להכחיש.
אפשר להבין, הכל טוב, אף אחד לא אוהב לכעוס או להיות אובייקט לכעסם של אחרים.
יש הטוענים, בעיקר על רקע תרומתו הנכבדה של פרויד והתיאוריה הפסיכואנליטית, כי כעס הוא אנרגיה נפשית שחייבים למצוא לה פורקן כלשהו כדי לשוב לאיזון, הומאוסטוזיס נפשי.
לפי הרעיון הזה, כעס מעורר חרדה, עובר הדחקה ועלול להתפתח לכדי זעם, שבתורו יכול להוביל להרס עצמי או של אחרים.
רק שהתמונה אף פעם לא כל כך פשוטה.
לא כל מי שפורק את זעמו חווה הקלה באמצעות קתרזיס ועידון (סובלימציה) הוא מנגנון הגנה נהדר, אך לא תמיד עובד אחד לאחד.
מנגד, רגשות חיוביים הם כל רגש שמרגישים, מבטאים ומשחררים. כשיש לנו את היכולת לבטא ולכבד את הכעס שלנו, אנו יכולים לשלוט ולרתום את הכוח הזה לטובת שינוי חיובי בחיינו.
מומחים מאמינים שכעס הוא רגש מודחק שאינו מובן כהלכה, כי התרגלנו לחשוב שאסור להפגין אותו. הבנה של הכעס ושליטה בו במקום לתת לו להירקב בתוכנו
יכולות לעזור לרתום את כוח הרצון שלנו לטובתנו. מתן דרור לכוח הרצון באמצעות כעס יעזור לנו לפעול ולהיות ממושמעים יותר.
כשמתמודדים עם כעס ישירות ובאופן אחראי, אפשר לשחררו במהירות מהמוח ומהלב.
אחרי שמשליכים את כל השליליות, האנרגיה החיובית שהייתה כלואה תהפוך לכוח בונה וחיובי.
להלן 6 דברים שניתן לנסות כשחווים יותר כעס מהרגיל:
כאמור, כעס יכול להיות אנרגיה חיובית וכוח מניע עוצמתי מאוד אם יודעים איך להשתמש בו. כעס יכול לדחוף אנשים לעבר מטרותיהם:
אם מישהו מטיל ספק ביכולותינו, זהו הזמן הטוב ביותר להראות לו שלא משנה מהו האתגר – אנו יכולים להתגבר עליו ולנצח.
׳להוכיח להם׳ יכול להיות מקור חשוב למוטיבציה.
זה מעניין: מחקר מצא קשר בין כעס לביצועים יצירתיים (Xing et al, 2024). החוקרים גילו כי כעס עשוי דווקא לשפר יצירתיות, במיוחד כאשר הוא מופעל דרך תהליכים של דמיון.
המחקר, שכלל ניתוח של 23 מחקרים עם יותר מ-2,400 משתתפים, הראה שהקשר החיובי בין כעס ליצירתיות היה חזק במיוחד בתרבויות מזרחיות (מזרח אסיה, לא עדות המזרח אצלנו).
ממצאים אלו מחזקים את הרעיון שניתן לתעל כעס באופן בונה - במקום לתת לו להרוס, אפשר להשתמש באנרגיה הרגשית החזקה כדלק ליצירה.
הקשר החזק ביותר נמצא בין כעס לבין 'יצירתיות זדונית' - כלומר, שימוש ביצירתיות לפתרונות או רעיונות שעלולים לגרום נזק. הממצא הזה מדגיש את החשיבות של תיעול נכון של הכעס: בעוד שהאנרגיה הרגשית של כעס יכולה להגביר יצירתיות, חיוני לכוון אותה לאפיקים בונים וחיוביים ולא הרסניים. אם פיתחתם תכנית להשתלט על העולם אתם כנראה לא בדרך הנכונה. זו בדיוק המהות של ניהול כעסים יעיל - לא להתכחש לרגש ולא לדכא אותו, אלא לנתב אותו בתבונה.
הנה כוכבה שביט
הופכת כעס רעיל
ליצירתיות זדונית:
(דקה וחצי, סרטון ערוך)
הווריאציה הטובה ביותר תיעול כעס היא תרגום של האנרגיה לצורך להוכיח.
הצורך להוכיח מפסיק להיות יעיל בשלב כלשהו, כי המטרות אף פעם אינן מושגות, או שמוגדרות מייד חדשות. האדם עלול להיות רדוף וחסר שקט וזה לא טוב לנו.
אבל עד לרמה מסוימת הצורך להוכיח יכול לשמש דלק יעיל ביותר לחתירה למטרה.
כעס יכול מנוצל בצורה אופטימלית להקמת עסק חדש, כניסה למסלול לימודים תחרותי, ביסוס מערכת יחסים בריאה כהוכחה עצמית ש״אפשר אחרת״, או להתחיל להתאמן כל יום למרתון כהוכחה לבני משפחה שכינו אותך תמיד שמנמן.
זה אולי נשמע מוזר, אבל לאנשים שמחים ולאנשים כועסים יש משהו במשותף: הם נוטים להיות יותר אופטימיים כי הם מתמודדים עם בעיותיהם היומיומיות ללא פחד.
רבים מהם אומרים שבעיות הן רק הפרעות בחיים שעמן יש להתמודד בקלות, לעמוד מולן ישירות ולתת להן מכה ניצחת.
אמנים ומוזיקאים יודעים שיצירה מתמירה זעם לתוצר חיובי, אנרגטי ונפיץ.
אמנות צריכה אנרגיה וכעס שאם לא יבוטא - יהפוך לזעם עיוור. אמנות יכולה להיות ציור, מוזיקה, שירה, כתיבה, נגרות, פיסול, התאמה אישית של מכונית או אופנוע... יש אמנים רבים שהפכו מצליחים ומפורסמים מאוד כי ניתבו את הכעס למשהו יצירתי ואנרגטי והשתמשו בו ככוח מניע, יש המון דוגמאות.
ויכוחים ותסכולים הם חלק טבעי ממערכות יחסים, כל עוד לא מעורבת בכך אלימות פיזית. כעס הוא תגובה טבעית בעיקר כשמרגישים שמישהו פגע בנו, והוא דרך לתקשר את חוויית חוסר הצדק.
הסתרת הכעס במערכת יחסים אינטימית יכולה להזיק.
למשל, אם אחד הצדדים עשה משהו שהכעיס את השני אך הצד הכועס מסתיר זאת, הפוגע לא יהיה מודע לכך שעשה משהו לא בסדר, וימשיך בכך.
הכועס ירגיש תסכול שיתפתח לטינה, מה שללא ספק יפגע במערכת היחסים. כל ביטוי מוצדק של כעס שמכוון למציאת פתרון יחזק את מערכת היחסים במקום לפגוע בה.
מי שרוצה להמיר כעס לאנרגיה חיובית צריך לסלוח לעצמו. עלינו לקבל את העובדה שאנו בני אדם ושאנו עושים טעויות לפעמים.
כדי להפוך כעס למשהו חיובי עלינו לקחת אחריות על פעולותינו. לסלוח לאחר הוא אחד הצעדים הקשים ביותר בדרך להשתמש בכעס באופן חיובי, אך עלינו להבין שבדיוק כמונו – גם אחרים טועים.
אם נוטרים טינה, היא תכלה את האנרגיה שלנו ותיצור מתח בחיינו.
אנרגיה שלילית תמשוך יותר שליליות לחיינו, וזה משהו שבהחלט איננו רוצים בו.
לסלוח אין פירושו לחבב מישהו או להיות קרוב אליו, אלא רק לפרוק את המשא של מה שאותו אדם עשה או אמר לנו.
לסיכום, אפשר להפוך את הכעס לדלק ולמוטיבציה שלנו לדברים שאנחנו רוצים להשיג ולנתב אותו למשהו כדאי, חיובי ויצירתי.
אם אתם מסתבכים עם האתגר הזה, מוזמנים//ות להצטרף לסדנה לניהול כעסים לאוכלוסיה לא אלימה.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
"שְׁמַע בְּנִי מוּסַר אָבִיךָ, וְאַל תִּטֹּשׁ תּוֹרַת אִמֶּךָ" (משלי א ח).
תִּתְנַהֵג תָּמִיד לְדַבֵּר כָּל דְּבָרֶיךָ בְּנַחַת,
לְכָל אָדָם וּבְכָל עֵת, וּבַזֶּה תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס,
שֶׁהִיא מִדָּה רָעָה לְהַחְטִיא בְּנֵי אָדָם.
וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ ז"ל (נדרים כב ע"א):
כָּל הַכּוֹעֵס – כָּל מִינֵי גֵיהִנּוֹם שׁוֹלְטִים בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת יא י):
"וְהָסֵר כַּעַס מִלִּבֶּךָ, וְהַעֲבֵר רָעָה מִבְּשָׂרֶךָ".
וְאֵין "רָעָה" אֶלָּא גֵיהִנּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי טז ד):
"וְגַם רָשָׁע לְיוֹם רָעָה". וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל מִן הַכַּעַס,
תַּעֲלֶה עַל לִבְּךָ מִדַּת הָעֲנָוָה,
שֶׁהִיא מִדָּה טוֹבָה מִכָּל מִדּוֹת טוֹבוֹת,
שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב ד): "עֵקֶב עֲנָוָה, יִרְאַת ה'".
-- אגרת הרמב״ן
Xing, L., Zhang, W., Kan, Y., & Hao, N. (2024). The relationship between anger and creative performance: a three-level meta-analysis. Cognition and Emotion, 1–22. https://doi.org/10.1080/02699931.2024.2392614
הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית כרונית, שמשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש ומתנהג.
ההפרעה מתבטאת במצבי רוח קיצוניים, כאשר בקצה האחד של הספקטרום הרגשי נחוות אפיזודות מאניות שבהן המתמודד חש אופוריה ובקצה הנגדי חוויות דיספוריות ומדכאות, עד כדי מחשבות אובדניות.
דיכאון הוא חלק ממעגל העליות והמורדות המאפיינות הפרעה ביפולרית.
טיפול נכון ומותאם אישית עשוי לעשות את ההבדל.
כפי שנראה בהמשך, קיימים סוגים רבים של טיפולים מוצלחים בדיכאון.
מבחינה אבחונית, קיים מתח לא פתור ודי מבלבל בין הפרעות מצב רוח כיחידה נוזולוגית אחת לבין הבחנה בין תת-סוגים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית.
הדיבור כיום הוא על ספקטרום של הפרעות מצב רוח, הנעות מדיכאון קליני טהור ועד הפרעת דו-קוטבית ארכיטיפית.
בפאזה דיכאונית של הפרעה ביפולרית קיימים תסמינים דומים לדיכאון רגיל, אבל הוספנו פה חלק ממה שידוע על המאפיינים הייחודיים של המחירים של תסמיני דיכאון בהפרעה ביפולרית:
תחושות עצב, דאגה או ריקנות.
מעט מאוד או היעדר מוחלט של אנרגיה. זה מתחבר עם הנתון לפיו 80% מהמתמודדים עם מאניה דיפרסיה חווים אובדן עבודה, ו-30-40% מהמתמודדים חווים אבטלה מתמשכת במהלך חיי העבודה הבוגרים (Arvilommi et al. 2015).
חוסר יכולת ליהנות מדברים (אנהדוניה).
שינה מופרזת או מועטה מדי.
קושי לצאת מהמיטה.
אכילה מופרזת או מועטה מדי.
קושי להתרכז או לזכור דברים.
קושי לקבל החלטות.
מחשבות על התאבדות או מוות. הסיכון לניסיונות התאבדות גבוה במיוחד בימים שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר כאשר קיים עיכוב או היעדר טיפול אחר מתאים (Forte et al. 2019).
ייתכן וכל הסימפטומים יהיו נוכחים או רק כמה מהם.
אבחנה נכונה בין דיכאון חד-קוטבי לדו-קוטבי חיונית מאוד -
למרות שלפי DSM-5 הקריטריונים לאבחון אפיזודה של דיכאון מג'ורי זהים עבור הפרעות חד-קוטביות ודו-קוטביות, האפיזודות הללו שונות בהיסטוריה האישית שלהן. כלומר, למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית יהיו אפיזודות נפרדות של היפומאניה או מאניה. הבדלים נוספים הם גיל פריצת ההפרעה, מידת הסיכון ההתאבדות, תחלואה נלווית וקורלציות ביולוגיות.
והכי חשוב, הם שונים באופן דרמטי ביעילת התרופות.
מתמודד/ות עם הפרעה ביפולרית יכול, למשל, לחוש עצב תהומי במקביל לאנרגיה רבה.
הסימן המוכר ביותר לפאזה של דיכאון הוא תחושת דכדוך (״דאון״) משך זמן ארוך, לרוב לפחות שבועיים.
חשוב לראות שמתמודדים עם הפרעה ביפולארית בדרך כלל די חוששים ונמנעים מפנייה לעזרה מקצועית במצבים בהם ממשמשת ובאה אפיזודה של דיכאון.
גם כשמתחילה מאניה, הם עשויים לא לזהות עליות מתונות במצב הרוח, באנרגיה, בפעילות או בחשק המיני כתסמינים היפומאניים, ויש מי שממש נרגשים ומצפים לבואם,
לכן, כשמתחילים להרגיש מדוכאים או ״מתעופפים״, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל טיפול או לחזור לטיפול קודם בהפרעה הביפולרית.
נתון מעניין הוא כי 40% מהמקרים של הפרעה ביפולרית יאובחנו תחילה בטעות כדיכאון חד-קוטבי (Shen et al. 2018).
אי ודאות זו אף מתגברת היות ודיכאון הוא פאזה שכיחה הרבה יותר ממאניה בהפרעה דו-קוטבית.
אפיזודות דיכאוניות יכולות להיות נדירות או מנגד להופיע כמה פעמים בשנה.
הפאזות המאניות והדיכאוניות של הפרעה ביפולרית אינן בהכרח עוקבות אחר דפוס מסוים, ואפשר למשל לחוות כמה התקפים של דיכאון לפני שתגיע פאזה מאנית,
אך עם הזמן המטופל יבחין בדברים שגורמים לשינויים במצב הרוח שלו ומהווים סימני אזהרה לבואו של הדיכאון.
כשתופסים את התסמינים האלה מוקדם, לעתים קרובות אפשר להימנע מדיכאון קליני.
כדאי לעקוב אחר התחושות, הטיפולים, השינה ופעילויות אחרות ולבצע רישום לגבי הזמנים שבהם חשים מתח – למשל, אולי הדבר קורה בקרבת אנשים מסוימים או מקומות ספציפיים?
סימני הדיכאון הראשונים עשויים להיות עייפות לצד חוסר יכולת לישון, ותקופות קצרות של דיכאון יכולות להיות סימן לכך שפאזה חמורה עומדת להגיע.
מי שחווה מחשבות אובדניות או פוגע בעצמו צריך לשוחח באופן מיידי עם אדם שיוכל לסייע לו, לדבר עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש / הרופא או להתקשר למד״א או לער״ן.
עוד דרך לזהות דפוסים היא באמצעות הסובבים:
אפשר לבקש מרופא המשפחה ומאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לשים לב לשינויים בהתנהגות שמאותתים על בעיה מתקרבת, והם עשויים להבחין בדברים שהמטופל עצמו לא יבחין בהם.
גם כשמרגישים מצוין, חשוב מאוד להמשיך בטיפול, שכן הוא יכול למנוע מהדיכאון לחזור.
טיפולים יעילים למניעת התאבדות אפשרית אצל מתמודדים/ות שחיים עם הפרעה ביפולרית כוללים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד פרכוסים, ליתיום, תרופות אנטי פסיכוטיות, ECT והתערבויות פסיכו-סוציאליות.
רוב התכניות יכללו שילוב בין שיחות לבין טיפול תרופתי בהפרעה דו-קוטבית.
בניגוד לדיכאון יוניפולרי, בו מטפלים קודם בנוגדי דיכאון, פסיכיאטרים נוטים לרשום קודם מייצבי מצב רוח בדיכאון ביפולרי.
כאשר נרשמות תרופות SSRI, לוקחים בחשבון תופעת לוואי בטיפול תרופתי בדיכאון ביפולרי, Antidepressant emergent mood switch.
שינויי מצב רוח תת-סיפיים מתרחשים לעתים קרובות בדיכאון חד-קוטבי בשלב האקוטי של הטיפול התרופתי כמו גם בשלב התחזוקה.
במצבים של חומרה גבוהה יכול המצב לעבור להגדרה של דיכאון דו קוטבי עמיד לטיפול.
סוג זה של דיכאון מוגדר במהלך מחלה בו לא מושגת הפוגה לאחר 2 סבבים של תרופות, 8 שבועות כ״א. במהלך התקופה נערך גם טיפול משולב, הוחמר היקף האשפוזים הפסיכיאטריים ואיכות חיים נפגעה.
מחקר מ-2022 העלה כי היפוך תנגודת לאינסולין, על ידי מטפורמין, הביא לשיפור מתמשך מובהק סטטיסטית וקלינית בדיכאון, בלי שינויים במאניה, אצל מטופלים עם דיכאון דו-קוטבי (Calkin et al, 2022).
בנוסף, לא דווח על תופעות לוואי חמורות והשכיחה בהן הייתה תסמינים במערכת העיכול.
טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לשלוט במתח ולזהות סימפטומים מוקדם יותר.
סוג שכיח למדי של פסיכותרפיה נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), דרכו לומד המטופל טכניקות התמודדות חדשות שעוזרות לו לטפל במחשבות שליליות המגיעות יחד עם הדיכאון.
הנה כמה דגשים, מעבר לטיפול תרופתי ופסיכותרפי:
להימנע מצריכת סמים ואלכוהול. הבעיה העיקרית פה היא החמרת מצב הרוח ופגיעה במנגנון הפעולה של התרופות.
להיצמד לשגרה. כמה שיותר קביעות יותר טוב. ללכת לישון ולקום בערך באותן שעות בכל יום, לצאת להליכה יומית ולא לדלג על סבב תרופות.
בלי תנועות חדות - לא לבצע שינויים גדולים מדי בחיים בתקופת הדיכאון. הרופא או המטפל יוכלו לסייע בכל מה שקשור בהיעדרות מאושרת מהעבודה.
לבקש תמיכה של בן משפחה או חבר. בד״כ זה החלק המרפא ביותר בטיפול. אדם קרוב מסייע גם להיצמד לפגישות הטיפוליות ולנטילת התרופות.
להקל על המתח ולנהל את מצב הרוח יחד עם אחרים, למשל באמצעות קבוצת תמיכה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Arvilommi P, Suominen K, Mantere O, Valtonen H, Leppamaki S, Isometsa E. (2015). Predictors of long-term work disability among patients with type I and II bipolar disorder: prospective 18-month follow-up study. Bipolar Disord, 17(8), 821–835.
Barney, A. (2020). Depression in Bipolar Disorder: What You Can Do. WebMD. https://www.webmd.com/bipolar-disorder/guide/depression-symptoms
Baldessarini, R.J., Vázquez, G.H., & Tondo, L. (2020). Bipolar depression: a major unsolved challenge. International Journal of Bipolar Disorders, 8(1). https://doi.org/10.1186/s40345-019-0160-1
Calkin CV, Chengappa KNR, Cairns K, Cookey J, Gannon J, Alda M, O'Donovan C, Reardon C, Sanches M, Růzicková M. (2022). Treating Insulin Resistance With Metformin as a Strategy to Improve Clinical Outcomes in Treatment-Resistant Bipolar Depression (the TRIO-BD Study): A Randomized, Quadruple-Masked, Placebo-Controlled Clinical Trial. Journal of Clinical Psychiatry, 83(2), 21m14022. doi: 10.4088/JCP.21m14022. PMID: 35120288.
Forte A, Buscaioni A, Fiorillo A, Pompili M, Baldessarini RJ. (2019). Suicidal risk following hospital discharge: review. Harvard Review of Psychiatry, 27(4), 209–216.
Olgiati, P., & Serretti, A. (2023). Antidepressant emergent mood switch in major depressive disorder: onset, clinical correlates and impact on suicidality. International Clinical Psychopharmacology, 38(5), 342–351. https://doi.org/10.1097/YIC.0000000000000479
Shen H, Zhang L, Xu C, Zhu J, Chen M, Fang Y. (2018). Analysis of misdiagnosis of bipolar disorder in an outpatient setting. Shanghai Archives of Psychiatry, 30(2), 93–101.
לפני שפורצת סכיזופרניה, אנשים רבים חווים מגוון של תסמינים פסיכוטיים קלים עד בינוניים.
שלב הפרודרום של סכיזופרניה, המכונה גם תקופה פרודרומית של סכיזופרניה, מייצר תסמינים מטרידים.
כאשר מופיעים תסמינים אלו, חשוב להיעזר באיש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, כך שניתן יהיה לתת אבחנה מדויקת ולפתח תכנית טיפול מקיפה.
כאשר שהסימנים עליהם נדבר תיכף מופיעים, מדובר על שלב מקדים המכונה ״פרודרום״ או ״תקופה פרודרומית״.
כ-75% מהמתמודדים עם סכיזופרניה חווים את שלב הפרודרום, שעשוי להימשך שבועות ספורים, אך אצל אנשים מסוימים הוא עלול להחמיר בהדרגה על פני שנים.
יתרה מכך, פרודרום הסכיזופרניה עשוי להופיע עד 9 שנים בממוצע לפני אבחון ההפרעה עצמה (Stepnaik, B, 2014).
המתמודד/ת עם סכיזופרניה עשוי להבחין בשינויים המתחוללים בו לפני שאחרים ישימו אליהם לב.
כשהקרובים יבחינו בהם בעצמם, ייתכן וינסו להסביר את השינויים הללו כ״רק פאזה״ שהאדם עובר או לתלות אותם בדבר מה מלחיץ שהוא חווה.
לכן, רבים אינם מחפשים עזרה עד לשלב מאוחר יותר, כשסימפטומים חמורים מתחילים לצוץ.
סימנים ותסמינים אפשריים לפרודרום כוללים:
בעיות בזיכרון או בקשב וריכוז.
תנודות במצב הרוח.
דיכאון.
חרדה.
תחושת אשמה.
חוסר אמון באחרים.
מחשבות אובדניות.
חוסר אנרגיה.
אובדן משקל וחוסר עניין באוכל.
בעיות שינה.
אובדן עניין בדברים שעוררו בעבר עניין.
התרחקות ממשפחה וחברים.ֿ
ירידה ברמת ההישגים בעבודה או בלימודים.ֿ
שמיעת קולות או ראיית מראות שאינם קיימים באמת.
דרך ביזארית לכתוב או לדבר.
תגובתיות רגשית מוקצנת - זועמת, מפוחדת או מוזרה כלפי אדם אהוב.
עניין קיצוני בדת או במיסטיקה.
סימן נוסף שאחרים עשויים להבחין בו הוא שינויים במראה החיצוני, למשל ירידה ברמת ההיגיינה.
כאשר אדם מפגין חלק מהסימנים הללו יש לפנות לרופא.
כדי להגיע לאבחנה הנכונה, רופא המשפחה עשוי להפנות את המטופל לפסיכיאטר שמתמחה בטיפול בסכיזופרניה.
תסמיני פרודרום הם עדינים וקל להחמיץ אותם,
רבים מהם חופפים לכאלה של בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון והתמכרות.
כדי לשלול בעיות בריאותיות אחרות, הפסיכאטר / הנוירולוג המאבחן עשוי להורות על ביצוע בדיקות מעבדה ודימות.
המטופל יתבקש גם לענות על שאלות מפורטות על בריאותו, תחושותיו, מחשבותיו והרגליו היומיומיים.
תגובת המטופל תעזור לרופא להחליט אם הוא נמצא בפרודרום של סכיזופרניה, ואם כן – מאיזה סוג.
סימנים מוקדמים של סכיזופרניה יכולים להיות קשים מאוד לזיהוי אצל ילדים ובני נוער, מכיוון שלעתים קרובות התסמינים חופפים לשינויים נורמטיביים בהתנהגות של מתבגרים ומצבי ילדות שכיחים יותר.
תסמינים של סכיזופרניה עשויים להיות שונים גם אצל ילדים ובני נוער מאשר אצל מבוגרים, והם עשויים להתפתח או להחמיר בהדרגה עם הזמן.
החלפה שכיחה של מערך חברים או קושי לשמור עליו יציב.
הופעה של רעיונות ומחשבות יוצאי דופן.
רמות חומרה מגוונות של הזיות (הלוצינציות ריח, שמיעה או תחושות לגבי דברים שאינם אמיתיים).
דיבור או התנהגות מוזרים.
מבלבל בין דברים שהוא רואה על המסכים לבין המציאות.
שינויים חריגים באישיות.
חשיבה מבולבלת.
פחד וחרדה קשים.
טיפול עצמי והיגיינה מופחתים.
בידוד מוגבר או הסתגרות ונסיגה חברתית.
חשיבה עם גוונים פרנואידיים, למשל אמונה שאחרים עסוקים בהם.
בעיות קשב.
ירידה בביצועים ובציונים בלימודים.
עצבנות או מצבי רוח קיצוניים.
בעיות שינה.
נוכחות של תסמינים הקשורים לפסיכוזה (פגיעה בבוחן המציאות) לפחות פעם בשבוע במהלך השנה החולפת.
תסמינים אלה יכולים לכלול מחשבות מוזרות, דלוזיות, חוסר אמון באנשים ותחושת המטופל שהוא טוב יותר או חכם יותר מאחרים.
סוג זה של פרה-סכיזופרניה כולל תסמינים שבאים והולכים לסירוגין לאורן כמה חודשים.
הרופא יכול להחליט שאדם לוקה בסוג זה של פרודרום אם בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה סובל מפסיכוזה, או אם המטופל מראה סימנים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
סכיזוטיפליים נוטים לעיתים קרובות להתבודד היות ויש להם אמון מועט באחרים והתנהגות מוזרה.
חלק מהאבחון של GRDS, מתבטא בהתדרדרות חדה בבריאותו הנפשית של המאובחן במהלך השנה האחרונה.
בהתבסס על סוג הפרודרום, הרופא יציג את תכנית הטיפול המתאימה ביותר, שככל הנראה תכלול:
הרופא עשוי להציע תרופות אנטי-פסיכוטיות, המפחיתות תסמיני פרודרום ומונעות פסיכוזה. בני נוער ומבוגרים צעירים המפגינים תסמינים קלים מגיבים היטב גם לתרופות נוגדות דיכאון.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לשנות את המחשבות, הרגשות ואופני הפעולה. הדבר עשוי גם ללמד את המטופל דרכים לניהול הלוצינציות ודלוזיות, כדי שלא ישתלטו על חייו.
CBT עובד היטב עבור מתמודדים/ות עם סכיזופרניה
למרות שדרוש פה עוד מחקר על כדי לתקף את יעילותו של טיפול CBT במהלך התקופה הפרודרומית, יש מחקרים שמראים ששיטה זו יכולה להפחית את הסיכוי לפסיכוזה חמורה יותר.
יש לציין כי הפונים לעזרה בשלבים המוקדמים הפרודרומיים, מגיבים טוב יותר לטיפול בסכיזופרניה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
מטפלת בהפרעות הספקטרום הסכיזופרני,
מכון טמיר חיפה
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Recognizing the Prodromal Symptoms of Schizophreniaש. https://www.brightquest.com/schizophrenia/recognizing-the-prodromal-symptoms-of-schizophrenia/
Musket CW, Kuo SS, Rupert PE, Almasy L, Gur RC, Prasad K, Wood J, Roalf DR, Gur RE, Nimgaonkar VL, Pogue-Geile MF. Why does age of onset predict clinical severity in schizophrenia? A multiplex extended pedigree study. Am J Med Genet B Neuropsychiatr Genet. 2020 Oct;183(7):403-411. doi: 10.1002/ajmg.b.32814. Epub 2020 Aug 19. PMID: 32812349.
Stepniak B, Papiol S, Hammer C, Ramin A, Everts S, Hennig L, Begemann M, Ehrenreich H. Accumulated environmental risk determining age at schizophrenia onset: a deep phenotyping-based study. Lancet Psychiatry. 2014 Nov;1(6):444-53. doi: 10.1016/S2215-0366(14)70379-7. Epub 2014 Nov 5. PMID: 26361199.
Zhang, T., Li, H., Woodberry, K. A., Seidman, L. J., Zheng, L., Li, H., Zhao, S., Tang, Y., Guo, Q., Lu, X., Zhuo, K., Qian, Z., Chow, A., Li, C., Jiang, K., Xiao, Z., & Wang, J. (2014). Prodromal psychosis detection in a counseling center population in China: an epidemiological and clinical study. Schizophrenia research, 152(2-3), 391–399. https://doi.org/10.1016/j.schres.2013.11.039
דיכאון קליני לא טיפוסי, או דיכאון אטיפי, הוא תת-סוג ספציפי של דיכאון קליני, עם תסמינים וקריטריונים ייחודיים לאבחון.
מדובר בהפרעה כרונית המופיעה בעיקר בילדות או בגיל ההתבגרות, שכיחה יותר בקרב נשים ונמשכת לאורך החיים.
מאפיינים של דיכאון לא טיפוסי כוללים אכילה מופרזת, עלייה במשקל, ישנוניות ותחושה של כובד בגפיים.
אישיותית, המתמודדים עם דיכאון אטיפי נוטים להיות בעלי רגישות חזקה לדחייה בינאישית.
תסמונת קלינית מסקרנת זו זוהתה כבר בסוף שנות ה-50 וההתגלגה עם השנים כתופעה קלינית בעלת המשגות שונות.
יש מי שמשתמש במונח דיכאון לא טיפוסי כדי לתאר דיכאון שאינו נופל בקנה אחד עם מאפייני הפרוטוטיפ של דיכאון, כמו עצב או חוסר תקווה, אבל זהו שימוש מוטעה במונח.
בגדול, טיפולים בדיכאון דומים גם עבור כלר סוגי הדיכאון, אבל דיכאון לא טיפוסי עשוי להגיב טוב יותר לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המכונה מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI).
נרחיב על זה בהמשך.
מחקר מ-2017 מלמד כי דיכאון לא טיפוסי עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לפיתוח מחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש שדיכאון הוא מצב במשלב גוף ונפש.
לאנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי יש דיכאון קליני, שמסימני ההיכר שלו הם תחושת עצבות, חוסר תקווה או הצפה רגשית כואבת.
אבחנה של דיכאון לא טיפוס. מחייבת הבדל בין מצב זה לבין דיכאון מלנכולי ודיכאון קטטוני.
נתחיל בתסמינים של כל סוגי הדיכאון, שרלוונטיים כמובן גם לסוג הלא טיפוסי:
תחושת אשמה או חוסר ערך.
חוסר תקווה.
קושי למצוא מוטיבציה לחיות.
תסמינים גופניים, כמו כאבי בטן או כאבי ראש.
שינויים ברמת האנרגיה.
מחשבות אובדניות או על פגיעה עצמית.
קושי במערכות יחסים בגלל תסמיני הדיכאון.
שינה מוגזמת (היפרסמוניה). במספרים, זה לפחות 10 שעות ביום או שעתיים או יותר מהנורמה האישית.
תחושת איטיות או רפיון.
כבדות עד לתחושה של כמעט שיתוק בזרועות וברגליים, leaden paralysis, מושג שנטבע ב-1984 ע״י Liebowitz ועמיתיו.
אכילת-יתר ועלייה במשקל.
שיפור בתסמיני הדיכאון כאשר מגיעה בשורה משמחת.
עם דיכאוניים טיפוסיים לא יעזור גם אם יביאו אליהם את הירח..
לפעמים המצב הנפשי, המוטיבציוני והאנהדוני כל כך ירוד, שקשה לחלץ אפילו ניצוץ של אופטימיות.
בדיכאון אטיפי, לעומת זאת, קיימת תגובתיות חיובית לאירועים חיוביים.
דיכאון לא טיפוסי נבדל מדיכאון מלנכולי:
הייצוג המסורתי יותר של דיכאון קליני הוא מלנכולי, כאשר האדם מתקשה להרגיש שמחה והנאה גם נוכח נסיבות מבטיחות ואירועים חיוביים.
למרות שדיכאון אטיפי מתבטא בעצבות ולקושי למצוא הנאה בחיים, מצב הרוח עשוי להשתפר עם שינוי בנסיבות ובהינתן תקווה לעתיד, כלומר הוא חומרת הדכיאון קשורה לתנאים פנימיים וחיצוניים.
אחת הדרכים היעילות לזהות את הגורמים לדיכאון מתבססת על המודל הביופסיכוסוציאלי, לפיו אין מקור בודד לדיכאון, אלא אינטראקציה מורכבת של גורמים סביבתיים, גנטיים, חברתיים, בינאישיים, בריאותיים ואחרים.
היסטוריה משפחתית של דיכאון.
חוויות טראומטיות בעלות סיכון קטסטרופלי.
עישון סיגריות.
היעדר פעילות גופנית .
שינויים קיצוניים תכופים בחיים.
בעיות בריאותיות חמורות.
שינויים ביולוגיים, כמו לידה או בלות בגיל המעבר.
מחקר מ-2019 בנושא דיכאון לא טיפוסי מצא שהמאפיינים הבאים היו שכיחים יותר בקרב אנשים עם סוג זה של דיכאון:
גיל מוקדם יותר של התפרצות הדיכאון.
הישנות הדיכאון עם אפיזודות חמורות יותר.
התנהגויות לא בריאות, כמו עישון.
שיעורים גבוהים יותר של בידוד חברתי ובדידות.
חרדה חברתית ונטייה להימנעות בינאישית.
מגדר נשי.
גורמי סבל ומצוקה מרובים יותר בחיים.
שיעורים גבוהים יותר של חולי, כמו מחלות לב וכלי דם, כולל סיכון מוגבר להתקף לב (Stephanie et al, 2017).
אין מבדק בודד שבאמצעותו ניתן לאבחן דיכאון בכלל, ודיכאון אטיפי בפרט. .
נכון להיום רופאים מאבחנים דיכאון על סמך סימפטומים, היסטוריה רפואית וראיון הערכה.
רופא עשוי לבקש לשלול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים, במיוחד אצל אנשים המצויים בסיכון גבוה יותר למחלות אחרות, כמו תת-פעילות של בלוטת התריס שיכולה להיראות כמו דיכאון.
אם רופא חושד שלמטופל עשויה להיות בעיה אחרת, הוא יכול להמליץ על בדיקות דם ובדיקות המשך נוספות.
ברוב המקרים איש המקצוע יאבחן דיכאון בהתבסס על תסמינים והסימנים בלבד.
כדי להשיג את האבחון המדויק ביותר, חשוב שהמטופל יפנה לרופא המשפחה או לאבחון פסיכודיאגנוסטי אצל פסיכולוג קליני.
תגובתיות במצב רוח – מצב הרוח של המטופל משתפר בתגובה לאירועים עם פוטנציאל חיובי או לאירועים שנתפסים ככאלה.
היעדר מאפיינים מלנכוליים - למטופל אין תסמינים של דיכאון מלנכולי, הכוללים קושי בהנאה מאירועים מענגים (אנהדוניה).
רגישות גבוהה לדחייה.
שינה מופרזת.
אכילה מופרזת או עלייה במשקל.
תחושה של כובד בזרועות או ברגליים.
דיכאון לא טיפוסי נוטה להופיע במקביל עם כמה מצבים נפשיים אחרים:
הטיפול העיקרי בדיכאון הוא שילוב של פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.
פסיכותרפיה יכולה לעזור לאדם לעבד את רגשותיו, לחוש פחות מבודד ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם מחשבות מדכאות.
למשל, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המטופל ילמד איך מחשבותיו משפיעות על רגשותיו והתנהגותו.
מגוון של תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע לאנשים עם דיכאון לא טיפוסי, אך מרבית המחקרים מראים כי דווקא תרופות ותיקות יותר מקבוצת MAOI נמצאו יעילות ממעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) החדשים יותר.
תרופות מקבוצת MAOI, אם כן, עשויות להיות הבחירה הראשונה, אך עלולות גם לגרום לתופעות לוואי כמו סחרחורות, בחילות וכאבי ראש, ועלולות להתעורר אינטראקציות מזיקות עם תרופות אחרות, כך שחשוב שהרופא יהיה מודע לכל התרופות שהמטופל נוטל.
תרופות מקבוצת MAOI מקשות על הגוף לפרק חומר המכונה טירמין. לעתים נדירות, כישלון זה בפירוק יכול לגרום לנזק מוחי ואף למוות.
חשוב לשאול את הרופא מאילו מזונות יש להימנע, אך באופן כללי המזונות שבהם יש רמות גבוהות יותר של טירמין הם דגים, בשר, כבד וסלמי, בעיקר כשאינם טריים.
דיכאון לא טיפוסי נוטה לחזור, ולכן המטופל עשוי להזדקק לטיפול כל חייו ולפתח תכנית למקרה של הדרדרות. להלן כמה אסטרטגיות לחיים לצד דיכאון לא טיפוסי:
להיות קשובים לטריגרים המעוררים דיכאון - קשב שעשוי לסייע לפנות לגורם מקצועי ולטפל בדיכאון בשלב מוקדם שלו.
לחפש ולאמץ אסטרטגיות שעוזרות לדיכאון ומתאימות למתמודד - יש מי שימצא הקלה בריצה, במפגשים עם אנשים שהם אוהבים, בתחביבים, בהיצמדות לשיגרה מתוכננת ויציבה ובפעילויות שפותחות את הראש והדימיון, כמו קריאה.
לפתח מערכת יחסים עם מטפל שבוטחים בו – זה נכון תמיד, אולם כאן יש משנה תוקף במקרה של התדרדרות, הדבר יכול לעזור לנהל את הסימפטומים.
הרגלי חיים בריאים - להיגמל מעישון, לחתור לדיאטה מאוזנת, שינה מרובה והתעמלות קבועה - מה שתמיד נכון.
לבקש עזרה ותמיכה מקרובים - צריך גם את העין האבחונית של גורמי התמיכה הטבעיים, כיוון שביכולתם להבחין בהתדרדרות לפני שהמתמודד מבחין בה בעצמו.
לסיכום, דיכאון הוא הפרעה מורכבת שיכולה להתבטא באופנים שונים, ותסמיניה יכולים להשתנות עם הזמן, גם בקרב אותו אדם בנסיבות משתנות.
דיכאון לא טיפוסי מושפע מאוד מהמצב ומהסביבה, אך עדיין זוהי הפרעה שלא ניתן להתגבר עליה עם כוח רצון ובשיבה חיובית בלבד.
נדרשת אבחנה והתערבות קלינית שבדרך זו או אחרת תתבטא בשינויים ביוכימיים רצויים במוח.
הטיפול הנכון יכול לעזור לנטרל את השינויים הללו, להפחית את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים הכללית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
16 בדצמבר 2023
Brailean, A., Curtis, J., Davis, K., Dregan, A., & Hotopf, M. (2020). Characteristics, comorbidities, and correlates of atypical depression: Evidence from the UK Biobank Mental Health Survey. Psychological Medicine, 50(7), 1129-1138. doi:10.1017/S0033291719001004
Korte-Bouws GA and Olivier B (2015) The many different faces of major depression: it is time for personalized medicine. European Journal of Pharmacology 753, 88–104.
Liebowitz MR, Quitkin FM, Stewart JW, et al. Phenelzine v imipramine in atypical depression. A preliminary report. Arch Gen Psychiatry. 1984;41(7):669–677
Pae CU, Tharwani H, Marks DM, Masand PS, Patkar AA. Atypical depression: a comprehensive review. CNS Drugs. 2009;23(12):1023–1037.
Posternak MA, Zimmerman M. Symptoms of atypical depression. Psychiatry Res. 2001 Nov 1;104(2):175-81. doi: 10.1016/s0165-1781(01)00301-8. PMID: 11711170.
Quitkin F. M. (2002). Depression With Atypical Features: Diagnostic Validity, Prevalence, and Treatment. Primary care companion to the Journal of clinical psychiatry, 4(3), 94–99. https://doi.org/10.4088/pcc.v04n0302
Singh, T., & Williams, K. (2006). Atypical depression. Psychiatry (Edgmont (Pa. : Township)), 3(4), 33–39.
מייחס משמעות לחתול שחור שנועץ בך מבט מופתע?
נזהרת לא לשבת בצד של השולחן, רק כדי לוודא שלא תצטרכי לגדל לבד חתולים (שחורים) ולהזדקן איתם לבד כל החיים?
לא לעבור מתחת לסולם, לא להניח נעליים חדשות על שולחן, לא לשבור מראות, לא לתת למישהו ארנק ריק, לזרוק קורט מלח מאחורי הכתף השמאלית אם שופכים את המלחייה – כל אלה דוגמאות לאמונות טפלות נפוצות.
או שיש לך חולצת ביטחון לטיסה וקמע שחייב להיות בכיס בזמן פגישה חשובה?
כל אלה הן אמונות טפלות המכונות Hypotheticals, כלומר יצירת כללים שרירותיים המתבטאים במשוואות כמו "אם תעשה 'x' עלול לקרות ׳y׳".
הכל טוב,, לא שופטים…
כולנו קצת בתוך זה:
מנהלים, פוליטיקאים, ספורטאים, ידוענים ואפילו רופאים.
אנחנו משליכים על אובייקט או על מצב מסוים משמעויות שמספקות אשליה לפיה בכל זאת אפשר להבין פה משהו בתוך הדרך המפותלת של החיים.
למעשה, אפילו אם זה חתול שחור שיכול לסמן צרות מתקרבות, אנחנו מעדיפים להירגע עם תחושת שליטה בתמונה, גם אם היא מבשרת על מזל רע.
חשוב גם לראות שאמונות לגבי השפעה על העתיד, יהיו טפלות ככל שיהיו, הן לעתים נכונות.
כידוע, גם שעון מקולקל מצליח לדייק פעמיים ביום, כלומר מדי פעם אמונה טפלה מגשימה את עצמה.
באמצעות התייחסות סלקטיבית, שמעניקה הרבה יותר משקל למקרים בהם נמצא קשר אקראי בין, אמונה התנהגות ותוצאה, מתחזקת האמונה הטפלה והופכת להתנהגות שגרתית.
מיליארדים ברחבי העולם מאמינים באמונות טפלות, ובארה״ב רבע מהמבוגרים מחשיבים עצמם לכאלה, כאשר לאחרונה נראה כי יותר צעירים אמריקאים מחזיקים באמונות טפלות, ביחס למבוגרים.
למעשה, 70% מהסטודנטים האמריקאים נשענים על קמעות מזל למען שיפור הישגיהם האקדמיים.
בסין מיליוני אנשים חושבים שהצבע האדום או הספרה 8 יביאו להם רווחה ואושר, ומחקר צרכנים מטאיוואן חושף שקונים נוטים לשלם יותר כסף עבור פחות פריטים בחבילה, כל עוד כמות הפריטים מייצגת מספר ממוזל יותר. רובנו יודעים שהאמונות הללו אינן רציונליות, ובכל זאת מצייתים להן.
מדוע?
הדבר המרתק באמונות טפלות הוא שלעתים קרובות אנו מאמינים בהן למרות שאנו יודעים שברמה מסוימת לא יכול להיות שהן נכונות, ויש שמסבירים זאת באמצעות מודל עיבוד דואלי של הקוגניציה, לפיו אנשים יכולים לחשוב ״מהר״ ו״לאט״ בו-זמנית.
״מהר״ פירושו חשיבה זריזה ואינטואיטיבית ו״לאט״ פירושו חשיבה רציונלית יותר, שתפקידה העיקרי הוא להיפטר משיפוט אינטואיטיבי כשהיא מוצאת בו שגיאות.
מודל זה של חשיבה דואלית אינו חדש, אבל הוא דורש מעט ליטוש כשמדובר באמונות טפלות, שכן מחקרים מראים שאיתור שגיאות אינו כרוך אוטומטית בתיקונן.
כלומר אנשים יכולים להבין שהאמונה שלהם שגויה ועדיין לפעול לפיה. לכן, מודל ״החשיבה האיטית והמהירה״ חייב לאפשר מצב בו אנשים מזהים מיד שהאמונות שלהם אינן הגיוניות אך בוחרים שלא לתקן זאת בפעולותיהם, תהליך שמכונה לעתים ״הסכמה אילמת״.
אך אמונות טפלות אינן רק סימן לקוגניציה השגויה שלנו, ולעתים הן אפילו מציעות יתרונות, בהם ייצור אפקט מרגיע, הקלה על חרדה בנוגע ללא-נודע ותחושת שליטה של אנשים על חייהם.
הדבר עשוי להסביר, אולי, מדוע אמונות טפלות שרדו במהלך ההיסטוריה ועברו מדור לדור. מכיוון שאבותינו לא הבינו את כוחות הטבע, כוחות אלה איימו על הישרדותם.
כתוצאה מכך התפתחה תחושה שגויה של שליטה על תנאים חיצוניים שהפחיתה את החרדה הנפוצה בתנאי חוסר ביטחון, פחד ואיום.
לפעמים יש קצת היגיון באמונות טפלות, אבל לכולנו די ברור שלא באמת יקרה משהו אם נעבור מתחת לסולם.
לעומת זאת, אמונות טפלות יכולות להרחיק לכת ולהפוך לסט חוקים נוקשה שיש לחיות לפיו, לעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין, מה שמחזיר אותנו לתחושת השליטה המדומה שהדבר מעניק.
זאת ועוד, ע״י הפחתת החרדה, אמונות טפלות חיוביות ו״מגבירות-מזל״ עשויות להיות בעלות יתרונות פסיכולוגיים ולשפר באופן אובייקטיבי את ביצועיו של אדם:
מכיוון שהיעדר השליטה בנוגע לתוצאה חשובה מוליד חרדה, אפילו כשאנחנו יודעים ברמה הרציונלית שאין בעולם קסם, לאמונת טפלות יכולים להיות יתרונות רגשיים.
ואכן, מחקר שבחן ביצועים בגולף, במיומנויות מוטוריות, בזיכרון ובמשחקי אנגרמה (היפוכי מילים) מצא שמחוות כמו הצלבת אצבעות או אמירת ביטויים כמו ״שבור רגל!״ או ״בהצלחה!״ הגבירו את ביצועי המתמודדים.
זה עובד גם אצל אלופי שש-בש או טאקי.
יש גבול למיומנויות, הרי שש-בש זה לא שחמט ואפילו לא מונופול.
החל מרמת תרגול מסוימת, מיומנויוית השחקנים זהות ומה שנשאר זה הקוביות ומה שהן מביאות.
אבל חשוב לראות שהמנגנון המתווך ״מזל״ הוא ביטחון עצמי.
כלומר מקורם של היתרונות הוא בשינויים בתפיסה העצמית בנוגע ליעילות האישית.
״הפעלת״ אמונה טפלה מגבירה את ביטחונו של האדם ביכולתו לשלוט במשימה, מה שמשפר את הישגיו ולעיתים מפחית הישגי האחר.
במקרים אחרים, אדם אחד כבר ״יישם״ אמונה טפלה, ואחרים לא רוצים ״להתגרות בגורל״ ע״י שבירתה.
פעם היו מכתבי שרשרת ואחר כך מיילים, שעשינו הכל כדי לא להישאר עם התחושה הרעה שעלול לקרות לנו מה שקרה למי שמיאנו לשגר מכתב ל-10 אנשים נוספים (יש מצב שמי שנולד מספיק מאוחר לא זכה להכיר בתופעה הויראלית של טרום הרשתות החברתיות).
קוגניטיבית, העברת המכתב היא מחיר נמוך בהרבה מהסיכון לספוג מזל רע, אובדן עבודה או מוות, שכביכול יכולים להיגרם מעצירת השרשרת.
באופן דומה, נקישה מהירה על עץ לאחר שאדם מציין שמזה שנים הבריאות שלו מצוינת היא מחיר נמוך מאוד ביחס לתוצאות ההרסניות האפשריות של מחלה.
יש מחקר שמאשר את זה. הוא מבהיר שאמונות טפלות מושכות אנשים בגלל שהיתרונות של הצמדות לקמיע מזל או ויתור על המספר 13 גדולים מהחסרונות של מצב בו אדם חייב לחקור סביבה של חוסר ודאות.
זאת ועוד, מחקר מצא כי משתתפים שתופסים את האל כמי שמעניק מתנות, הן לעצמם והן לאחרים, נטו יותר לייחס את האירוע החיובי למתת אל ולחוות הכרת תודה כלפי השוכן במרומים. תפיסה זו של אלוהים כנותן מתנות הייתה קשורה לראות את האל כבעל השפעה רבה יותר והרגישו כלפיו קרבה חזקה יותר (בין אם דרך המעורבות הדתית שלהם או חוויות אישיות.
זה מצביע על כך שהאמונה בטבעו של האל כגוומל חסדים התחזקה על ידי הקשר הרגשי והאינטימיות של המאמין כלפי אלוהיו.
.
רופאים שואפים לספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר תוך שימוש בעדויות המדעיות העדכניות ביותר.
אבל מה קורה כשהמצב מסתבך?
כאשר מתמודדים עם סיבוכים בלתי צפויים או רגעים שאינם מתיישבים עם הסבר רפואי, גם הרופאים המנוסים ביותר מתמודדים עם ספק, פחד וחרדה.
חלקם פונים במצתים כאלה לאמונות תפלות, מנגנונים פסיכולוגיים לגיטימיים במצבי לחץ ואי וודאות, אבל למה שאנשי רפואה, המבוססת על מדע, יישענו על אמונה טפלה?
התשובה המתבקשת היא שכאשר פרקטיקות רפואיות קונבנציונליות מותירות את המומחה חסר אונים, אמונה טפלה יכולה להקנות תחושת שליטה. זו יכולה לשמש חיץ מול חרדת כישלון.
כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו, חוקרים התעמקו במורכבות של אמונות טפלות בתחום הרפואי (Wu et al, 2023).
הם ביקשו להגדיר כיצד לפעמים הרציונליות בה מתקבלות החלטות בתחום הרפואה יכולה לעמוד לעיתים בספק מול אמונות כאלה.
כדי לעשות זאת הם בחנו את השלבים בתהליך הקוגניטיבי שעובר על רופאים:
אובדן שליטה בסביבה הרפואית והיווצרות חוסר היגיון בקבלת החלטות.
היעדר ראיות אובייקטיביות להסבר קשרי סיבה ותוצאה.
הפיכת טענות לא מאומתות, אמיתיות או כוזבות, לקריטריון רפואי מקובל.
אבל מה קורה במקרים שבהם אדם מכוון את השעון המעורר שלו כך שיעיר אותו 10 פעמים בלילה ע״מ שיוכל לומר כמה מילים שנוסכות בו ביטחון, משום שהוא מרגיש שאם לא יעשה זאת – משהו רע יקרה?
טקס כזה יכול לספק נחמה, אבל לעתים התנהגויות חוזרות כאלה הן סימן למצב חמור יותר, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.
למשל, אדם שמאמין שאם לא יבחר את זוג הגרביים הנכון – אמו תמות, מחזיק באמונה שיש פוטנציאל שיפגע במישהו אחר.
זה לא טוב.
מחקר זיהה אמונות טפלות כדוגמה לפעולות כפייתיות שמבוצעות בתגובה לאובססיות, לצד שטיפת ידיים מוגזמת, התרחצות או טיפוח ריטואליים, התנהגויות בדיקה, ריטואלים מנטליים, צורך לחזור על פעילויות ולקרוא טקסטים שוב ושוב והתנהגויות של אגרנות.
ואולם, יש ויכוח סביב השאלה אם OCD ואמונות טפלות הן על אותו רצף, וחוקרים רבים מציעים שאין זה כך, בציינם שאמונות תפלות ו-OCD משתמשות באזורים שונים של המוח.
ועדיין, OCD ואמונות טפלות חולקות מאפיינים חופפים, כמו ביצוע טקסים קומפולסיביים במטרה להפחית סיכון מפגיעה.
זאת ועוד, חוקרים הגדירו ריטואלים של אמונות טפלות כ״שיטות לא-סתגלניות שמטרתן לנסות לצבור שליטה במצבי אי-ודאות״.
באופן דומה, התנהגויות כפייתיות הן לא-סתגלניות, והן מבוצעות בכוונה להימנע או להפחית חרדה הקשורה למחשבות אובססיביות.
עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שנראה שיש קשר מבוסס בין אמונות טפלות ל-OCD, קיימת אי-התאמה בתוצאות של מחקרים רבים שעסקו בקשר זה.
אחד התסמינים האופייניים למתמודדים/ות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית הוא אמונות ביזאריות הכוללות חשיבה מאגית.
למשל, מישהי שמגדירה את. עצמה כ״מכשפה״ (יש הרבה כאלה כיום, בעיקר נשים, בלי מטאטא ובלי נכונות לכשף).
לא ניכנס כרגע לדיון לגבי תקשור, זה דורש מאמר נפרד.
עד גבול מסוים זה נחמד שיש לך יכולת לראות דברים.
יש גם ערך לשימוש ועזרה לאחרים באמצעות אינטואיציוצת חריפות ותחושות בטן שלעיתים רואות יפה את הנולד.
יש אפילו מחקר שפורסם בתחילת 2023, לפיו התנסות פסיכדלית חד-פעמית הגדילה מגוון של אמונות על-טבעיות כמו גם אמונות לגבי תודעה, משמעות ותכלית החיים. יתרה מכך, מידת השינוי באמונה נמצאה קשורה למאפיינים איכותיים של החוויה.
אולם כאשר האדם מייחס לעצמו כוחות על-טבעיים, או כאשר הוא מלקט רמזים סביבתיים (כמו מספר של רכב שעמד לפניו ברמזור) ומתייחס אליהם כחומר אנרגטי בעל ערך ניבויי, אנחנו מתחילים להיכנס קצת לאזור של פסיכופתולוגיה.
אם הגעת עם עצמך למסקנה,
או שהסביבה מסמנת לך, שהאמונות הטפלות
מנהלות אותך יותר מדי, מוזמן/ת לדבר איתנו
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Julie J. Exline & Joshua A. Wilt (2023) Divine attributions, gift appraisals, and supernatural operating rules as predictors of gratitude to God, The Journal of Positive Psychology, DOI: 10.1080/17439760.2023.2208095
Kumar (2021). in What Is Superstition in Psychology?. in Medicinet: https://www.medicinenet.com/what_is_superstition_in_psychology/article.htm
Nayak SM, Singh M, Yaden DB, Griffiths RR. Belief changes associated with psychedelic use. J Psychopharmacol. 2023 Jan;37(1):80-92. doi: 10.1177/02698811221131989. Epub 2022 Nov 1. PMID: 36317643.
Wu, Y. W., Lai, W. S., & Chen, Y. C. (2023). Hu li za zhi The journal of nursing, 70(3), 85–93. https://doi.org/10.6224/JN.202306_70(3).11
מודל ההימנעות מניגוד רגשי (Contrast Avoidance Model) – איך זה שדווקא רוגע מפחיד? כשאנחנו חושבים על חרדה, אנחנו מדמיינים…
סינדרום הקשב הקוגניטיבי (Cognitive Attentional Syndrome – CAS) היא מושג מרכזי בתיאוריה המטה-קוגניטיבית של הפסיכולוג הבריטי אדריאן וולס,…
חרדת אות היא מונח פסיכואנליטי שנטבע על ידי פרויד, ומסמן שלב מתקדם בהתפתחות הנפש. בניגוד לחרדה אוטומטית שמתעוררת בעקבות…
מה זה Anxious Apprehension? Anxious apprehension (בעברית חרדה קוגניטיבית או דאגנות חרדתית) הוא מונח מחקרי המתאר סוג מסוים של…
דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר
שיחה עוד היום עם איתן טמיר,
חדה, מדויקת ומאירת דרך.
140 ש"ח בלבד