התקף חרדה במהלך עישון גראס | איך להתמודד עם סטלה רעה?

התקף חרדה ועישון גראס

 

כמעט כל אחד יודע שאלכוהול וקלונקס מורידים, ריטלין וקוקאין מרימים ואסיד ו-MDMA פותחים.

 

אבל מה נסגר עם קנאביס?

 

המציאות מלמדת שגראס אינו משפיע על כולם אותו דבר.

יש זנים שונים, הקשרים אישיים שונים ומצבים חברתיים שונים, כך שגם מעשן קבוע יכול לחוות סטלה שונה בכל שימוש. 

 

יש מי שוויד עבורם זה החומר הכי מרגיע בעולם. הוא עוזר להירדם, מפחית מחשבות ומעניק קצת שקט מתודעה חסרת מנוח.

לפעמים הכל עובד כמצופה, בין אם העישון נועד להקל על סימפטומים נפשיים ובין אם כדי לפתוח את התיאבון,

 

בקצה השני של הספקטרום מצויים מעשנים שחווים מידה של חשדנות עד רודפנות של ממש, חוסר שקט מאיים, מחשבות קשות על עצמם ואפילו התקפי חרדה.

השאכטה עלולה להגביר את תחושת המתח והחרדה, בעיקר כאשר החומר חזק מדי, כלומר יש בו ריכוז גבוה של THC (טטראהידרוקנאבינול). 

 

על זה נדבר כאן: 

 

מה הקשר בין עישון מריחואנה לבין התקפי פאניקה ואיך להקל על החרדה אם פגשתם בדיוק את ההיפך ממה שקיוויתם לו.

 

 

איך מרגישים בהתקף חרדה תוך כדי עישון קנאביס?

חרדה בעקבות שימוש בקנאביס נחווית לעיתים כמו התקף פאניקה, שעלול לגרום להזעה או רעידות, תחושת אבדון פתאומית ובלתי מוסברת. 

המחשבות מתרוצצות, הלב דוהר והנשימה מהירה מדי, קשה להסביר מה קורה לך. 

לעיתים עולים פחדים שאנשים אחרים צופים בנו ושופטים אותנו.

אנחנו פוגשים גם תסמינים גופניים של חרדה, כמו דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה, כאב בחזה או תחושת חנק, הזעת יתר, כאב בטן או בחילה, סחרחורת, חוסר תחושה ונימול, עקצוצים, צמרמורות, או תחושת ניתוק מהמציאות (דראליזציה) או מהגוף (דפרסונליזציה). 

ברמה הקוגניטיבית, בולטים חשש מאובדן שליטה, ומחשבות קשות על מוות מתקרב. 

 

מצב מפחיד, אין מה לומר, אבל חשוב לציין כי הסימפטומים האלה די שכיחים בהתקף חרדה.  

 

החדשות הטובות הן שתקף חרדה אינו מהווים סכנה ממשית והוא חולף ספונטנית, בדרך כלל תוך כ-10 דקות שנראות כמו נצח. 

 

 

מה ידוע על הקשר בין גראס להתקפי חרדה?

 

חלק מהצרכנים של גראס חווים התקפי חרדה. 

 

לא ידוע מהו הגורם המדויק, אבל ידוע כי מבחינה פיזיולוגית, אחת מתופעות הלוואי של שימוש במריחואנה כוללת עוררות של מערכת העצבים.

עוררות זו מתאפיינת בקצב לב מוגבר, מחשבות מהירות וחרדה.

 

מעבר לכך,ֿ אנשים שכבר נמצאים במצב נפשי חרדתי נוטים יותר לחוות התקף פאניקה בזמן השימוש.

 

מחקרית, הקשר בין וויד והתקפי פאניקה תוקף כבר במאמר שפורסם ב-2010.

המחקר בחן סימנים ותסמינים של פאניקה אצל מבוגרים בארה״ב המשתמשים בקביעות במריחואנה, תוך שליטה במשתנים שונים, כמו גיל, הכנסה, גזע, השכלה ומצב סוציו-אקונומי.

 

המסקנה הייתה ששימוש במריחואנה נמצא בקורלציה עם עלייה בסבירות לחוות התקף חרדה.

 

למעשה, המחקר מצא גם כי מעשני גראס לאורך תקופות ממושכות נטו יותר להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה.

 

 

איך להתמודד עם התקף פאניקה בגלל שימוש בגראס?

 

להלן דרכים להקלה על התחושה במהלך הדקות האלה: 

 

הזכירו לעצמכם שאינם בסכנה

כל אדם יכול להרגיש שונה בהתקף פאניקה, אך רבים תוהים אם הם חווים משהו חמור כמו התקף לב או מנת יתר, בעיקר אם לא חוו התקף פאניקה בעבר.

הפחד עצמו הוא ממשי מאוד, אך האיום איננו.

כדי להירגע, חשוב שתזכירו לעצמכם שההתקף יעבור.

ייתכן מאוד שלאחר צריכה גבוהה מדי של חומר פעיל בקנאביס תחוו תסמינים לא נעימים, כפי שתואר לעיל, אבל המצב כשלעצמו אינו מסכן חיים.

 

הנה תרגיל הירגעות שתמיד עוזר:

 

  • שבו במקום נוח  - אפשר על הספה, על הכיסא, או על הרצפה, מה שנוח.

  • עצמו עיניים וקחו נשימה עמוקה.

  • אמרו לעצמכם משהו כזה: ״אני בטוח כאן. יש לי כנראה התקף חרדה בגלל הבאנג / הג׳וינט שעישנתי מקודם. לאט לאט זה עובר לי״.

 

חזרו על המנטרה הזו (״״אני בטוח...״) ונשמו לאט ובטבעיות עד שתחושת התבהלה תתחיל לדעוך. 

 

תאכלו משהו 

שימוש בקנאביס על קיבה ריקה יכול להעצים את האפקטים של ה-THC, מה שעלול להוביל ל״היי״ רציני יותר מהמצופה.

ניתן לתקן זאת בקלות באמצעות חטיף.

 

גם אם לא הייתם רעבים לפני שהשתמשתם בקנאביס, ארוחה קלה יכולה לעזור לשכך את האפקט ולרכך את האימה.

 

טרפנים 

יש מחקרים שמראים כי טרפנים (Terpenes) ו-לינלולים (Linalool), חומרים אורגניים המצויים בצמחים, שמנים ובשרף של עצים יכולים לעזור להפחית את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC. 

אחד מהם הוא לימונן, מצוי בלימונים, כך שסחיטת לימון בכוס מים - אפשר בשילוב סוכר או דבש - יכולה ליצור משקה מצוין שמוריד את השפעת החומר. 

 

פלפל שחור הוא גם  מקור לטרפינים.

אפשר ללעוס כמה גרעיני פלפל שחור או לאכול אותם לאחר גריסה (מה שבטוח, לא מסניפים את האבקה!). 

 

קחו כמה נשימות עמוקות

היפרוונטילציה, או נשימת יתר, מתרחשת לעתים קרובות במהלך התקפי פאניקה.

נשימה מהירה מדי יכולה למנוע מכם לקבל מספיק פחמן דו-חמצני, מה שגורם לעקצוצים בגפיים ולסחרחורת ואפילו התעלפות.

הסימפטומים האלה יכולים להפחיד עוד יותר ולהחמיר את עוצמת ההתקף.

 

 לפעמים האטת הנשימה יכולה לעזור להרגיש טוב יותר באופן מיידי. 

 

הנה כמה תרגילי נשימה שיוכלו לסייע לכם: 

 

תרגיל נשימה עמוקה

בתרגיל זה תנשמו דרך הפה.

מצאו תנוחה נוחה – שבו או עמדו כשאתם נשענים על משהו תומך. שאפו אוויר באיטיות משך 3-4 שניות, כשאתם קשובים לתחושה של הריאות המתמלאות באוויר.

אפשר גם להניח יד על הבטן כדי להרגיש אותה מתרחבת עם כל נשימה. עצרו את הנשימה משך 1-2 שניות.

נשפו באיטיות משך 3-4 שניות.

המשיכו כך עד שתחושת הסחרחורת תחלוף ותוכלו לנשום בצורה טבעית יותר. 

 

נשימת נחיריים מתחלפת

בטכניקה זו תשתמשו באף, כך שהפה יהיה סגור.

סגרו נחיר אחד.

שאפו באיטיות דרך הנחיר השני משך 2-4 שניות.

החזיקו את הנשימה לשנייה-שתיים ואז נשפו באיטיות.

חזרו על כך פעמיים.

סגרו את הנחיר השני וחזרו על התהליך.

המשיכו להחליף צדדים ולנשום דרך נחיר אחד כל פעם עד שהנשימה תואט ותרגישו רגועים יותר. 

 

תרגלו טכניקות קרקוע (גראונדינג)

אם אתם מבינים שאתם חווים התקף פאניקה, או שמישהו אחר מציע שזה מה שקורה לכם, זה עדיין לא אומר שמגיעה רגיעה אוטומטית. כלומר, תבונה אינה ערובה לשחרור מההתקף ולסיומו. 

אתם יודעים שאתם לא עומדים למות אבל עדיין מרגישים נורא.

למרות שקצת מאתגר להישאר נוכחים בחוויה שבה החרדה והפאניקה מציפות כ״כ, טכניקות קרקוע יכולות לעזור לקחת צעד אחורה מגלי הפחד ולהינטע בקרקע.

 

הנה כמה תרגילים מומלצים להפחתת הסוטול:

 

  • להזרים מים קרים או חמים על הידיים.

  • לגעת או להרים את 3 החפצים הראשונים שאתם רואים (שמיכה, ספר, שלט הטלוויזיה...),  להעביר את האצבעות על מתאר החפצים ולהתמקד בצבע שלהם ובתחושה. אפשר גם סתם להחזיק משהו ביד כדי להרגיש חיבור למציאות.

  • לחבק או ללטף את הכלב או החתול.

  • להשתמש בטכניקת ה-5-4-3-2-1 ע״מ לזהות ולמנות דברים בסביבתכם: 5 צלילים, 4 מרקמים, 3 חפצים נראים, 2 ריחות שונים וטעם אחד.

  • לזוז – התקף פאניקה בהחלט אינו הזמן לאימון, אך התעמלות קלה יכולה להקל על תחושות החרדה והפאניקה. לא רק שהזזת הגוף תסיח אתכם מהפחד ומתחושות מציפות אחרות, אלא שפעילות גופנית מעודדת שחרור של אנדורפינים שיכולים לעזור מעט לתחושת הרגיעה. נסו לעשות הליכה קצרה בשכונה או בחצר. אם אינכם מרגישים בטוחים לצאת מהבית, נסו יוגה, מתיחות איטיות, קפיצות כוכב או ריצה במקום. אפילו צעידה בסלון יכולה לעזור, וניתן להפוך אותה לתרגיל קרקוע קשוב, ע״י נקיבה בשמם של החפצים שעוברים בדרך: ספה, טלוויזיה, נרות, צעצוע של החתול וכו׳.

 

בקיצור, יש דרכים להתמודד, אבל אם התנסית בטריפ רע, לא כדאי לתרגל את זה שוב ושוב. 

 

נכון, קנאביס משמח הרבה אנשים ומסייע לרבים הסובלים ממחלות גופניות ומהפרעות נפשיות (כמו טיפול ב-PTSD או ADHD), פשוט סביר שעבורך לא. 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

מקורות:

 

Russo E. B. (2011). Taming THC: potential cannabis synergy and phytocannabinoid-terpenoid entourage effects. British journal of pharmacology, 163(7), 1344–1364. https://doi.org/10.1111/j.1476-5381.2011.01238.x

 

Zvolensky, M. J., Cougle, J. R., Johnson, K. A., Bonn-Miller, M. O., & Bernstein, A. (2010). Marijuana use and panic psychopathology among a representative sample of adults. Experimental and clinical psychopharmacology, 18(2), 129–134. https://doi.org/10.1037/a0019022

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021