מה הקשר בין חרדה למתן שתן?

יש אנשים שמתקשים לשלוט בשתן שלהם, בעוד אחרים עשויים להרגיש שהם צריכים ללכת לשירותים לעתים קרובות.

ישנן סיבות ביולוגיות לכך שאדם אינו יכול לשלוט בשתן בזמן חרדה, אולם בכל מה שקשור להיבטים פסיכולוגיים ניתן לראות קשר בין הטלת שתן לבין פעילות חירום (מערכת flight or fight) האחראית לתסמיני חרדה.

ישנם תסמינים גופניים של חרדה שבעצמם גורמים למצוקה גבוהה אשר מובילים בסופו של דבר לעוצמה ניכרת של חרדה בעתיד. 

בעיות במתן שתן הן דוגמה לתסמינים מסוג זה. 

חרדה קיצונית ומתן שתן

בעיות במתן שתן אינן מסוג התסמינים שרוב האנשים חושבים עליהם כאשר הם מתמודדים עם חרדה.

זו כנראה הסיבה שפעולה פשוטה כמו מתן שתן יכולה בעצמה לגרום לחרדה.

אך למעשה, חרדה באמת גורמת לבעיות במתן שתן ובעיות אלה עשויות להיות דומות למצבים הבריאותיים שאתם דואגים מהם.

הדאגה הגדולה ביותר שיש לאנשים וזו שגורמת ליותר מצוקה היא חוסר היכולת להחזיק את שלפוחית השתן (או במילים פשוטות יותר, להתאפק) לאחר פחד קיצוני.

תגובה זו אינה נפוצה כל כך, והיא לרוב תופיע לאחר אימה מוחלטת שהציפה את המוח שלנו.

הסיבה שזה קורה היא כי רק המוח יכול להתמודד עם כל כך הרבה תהליכים בכל זמן נתון. חרדה היא ההפעלה של תגובת הילחם או ברח, שהיא מערכת שהגוף שלנו משתמש בו כדי להישאר בטוח מפגיעה.

אין שום סיבה אבולוציונית לדאגה ממתן שתן (מכיוון שהאדם הקדמון לא חווה רגשות בושה), לכן כשאנחנו נמצאים בפחד קיצוני, הגוף שלנו בעצם מכבה את החלק במוח שאחראי על שמירת השתן בשלפוחית השתן כיוון שהוא פחות חשוב לעומת החלקים במוח הדרושים לתפקוד מערכת הילחם או ברח.

מצב זה נוטה להתרחש רק כאשר הגוף חווה פחד עמוק, כמו תגובה לפוביה, תאונת דרכים וכו'. יחד עם זאת הוא יכול גם להופיע לצד התקפי פאניקה והפרעת דחק פוסט טראומטית, שמעוררים תגובות חרדה חזקות.

חרדה ותכיפות במתן שתן

תסמין נפוץ יותר של חרדה הוא הטלת שתן תכופה, מצב שמביא אנשים הנוטים לחרדה לתעות בתודעתם ולגלוש לעבר מחלות כרוניות או מסכנות חיים (סרטן הערמונית למשל).

כמה הסברים אפשריים שיכולות לשפוך אור על התופעה:

• מוח טרוד - סביר להניח שאותה סיבה אשר בעקבותיה מתרחשת בריחת שתן (מוח מוצף) משפיעה גם על אלו שמתמודדים עם חרדה בינונית ומתונה, רק במידה פחותה. למוח שלנו עשויה להיות פשוט פחות אנרגיה עבור החזקת שתן, ולכן יגרום לנו לצורך להשתין לעתים קרובות יותר.

• אבולוציה - תיאוריה אבולוציונית נוספת היא שאם אנחנו מתקרבים למצב מסוכן (ובכך גורמים לחרדה קלה עד בינונית), ייתכן שיהיה עלינו להילחם או לברוח בכל רגע. מתן שתן עשוי לעזור לנו להוריד משקל עודף, כך שיהיה לנו קל יותר לברוח. זכרו, חרדה היא ההפעלה של אותה מערכת בדיוק, אז זו עשויה להיות אחת הסיבות לכך שהחרדה גורמת לתחושה צורך להשתין לעתים קרובות.

• מתח שרירים תיאוריה נוספת היא הרבה יותר פשטנית - מתח שרירים. חרדה גורמת למתח שרירים ניכר בכל הגוף, והיא לא מוגבלת רק לשרירים שאנחנו יכולים לראות ולהרגיש. ייתכן שהחרדה מותחת את השרירים סביב שלפוחית השתן, וגורמת לדחיפות במתן שתן.

• שתיית מים -  אמנם זו סיבה מפתיעה, אך ללחץ ומתח יש כמה השפעות חריגות על הגוף שלנו. במצבים כאלו ייתכן שהגוף מעבד נוזלים מהר יותר, ואולי ידרוש מאיתנו להשתין לעתים קרובות יותר כדי לפטור את עצמנו מעודפי המים.

• תשומת לב ממוקדת -  אפשרות נוספת היא שלמעשה אנחנו לא צריכים להשתין יותר מהרגיל בכלל, אך נבחין בצורך להשתין לעתים קרובות יותר בגלל החרדה שלנו. חרדה גורמת לרגישות יתר, שגורמת למוח להתמקד ישירות על האופן שבו הגוף שלנו מרגיש כמעט באופן מיידי, כאשר הוא חווה כל סוג של שינוי. ייתכן שלא תצטרכו להטיל שתן באופן מוגבר, אך ייתכן שתרגישו מיד כל צורך במתן שתן, ובכך תגרמו לתחושה חזקה מהרגיל שתוביל בסופו של דבר להליכה לשירותים.

אלו הן רק חלק מהסיבות לכך שחרדה עשויה להוביל לצורך במתן שתן בתדירות גבוהה יותר, ורוב הסיכויים שכולן ממלאות תפקיד כלשהו בדרך זו או אחרת.

תסמונת שלפוחית ביישנית (parauresis)

לבסוף, ישנו סוג של חרדה חברתית המאופיינת בחוסר יכולת להשתין ליד אחרים.

שלפוחית ביישנית היא מצב בו אדם מתקשה להטיל שתן כשיש תחושה כאילו אחרים צופים.

לעתים קרובות התופעה תתחיל בילדות אבל היא גם יכולה להתפתח אצל מבוגרים. סוג זה של פחד חברתי יכול להיות כל כך קיצוני עד שחלק מהאנשים לא יכולים אפילו להשתין אם מישהו נמצא באותו בניין.

במובן מסוים, זוהי חרדה נפרדת משל עצמה, והיא אינה בהכרח סימפטום של חרדה. אך בכל זאת מדובר בבעיה במתן שתן שעלולה לגרום להפרעה משמעותית בחייו של האדם.

שליטה בבעיות מתן שתן מתוך חרדה

אם נתקלתם בבעיות במתן שתן כתוצאה מחרדה, הדרך הטובה ביותר להתמודד איתה היא להפחית את החרדה. הפחתה בשתיית המים היא לא הכיוון, ועשויה למעשה להחמיר את בעיות החרדה שלנו מכיוון שהתייבשות עלולה לגרום לחרדה בפני עצמה.

חשוב מאוד שלא תניחו שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של משהו רציני, כמו סוכרת, שהיא אולי אחד הפחדים השכיחים ביותר שיש לאנשים כאשר יש להם חרדה. ראשית, לסוכרת לוקח בדרך כלל שנים להתפתח. שנית, מדובר במחלה שהיא קלה מאד לבדיקה, כך שאם אתם באמת מודאגים, תוכלו לבצע בדיקת דם מהירה ולמדוד את רמת הסוכר בדם באופן מיידי. סוכרת היא תמיד בעיה בריאותית שכדאי לשים אליה לב, אבל ההנחה שבעיות השתן שלכם הן תוצאה של סוכרת לא מאובחנת רק יחמיר את החרדה שלכם.

אם אתם מוצאים את עצמכם מרגישים צורך במתן שתן תכוף, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות הוא פשוט ללמוד להירגע. לקום ולהסתובב יכול להיות עזרה גדולה. לעתים קרובות ישיבה ממושכת יוצרת יותר שתן בכל מקרה, כך שתרגישו צורך כל הזמן ללכת להתפנות במיוחד כשאתם עומדים. 

ישנן גם מספר אסטרטגיות הרפיה שיכולות לעזור מאוד, כגון:

• הרפיית שרירים מתקדמת (PMR).

• נשימה עמוקה.

• דימיון מודרך.

תרגילי הרפיה מסוג זה אמורים להפחית מעט את החרדה, ובכך, בסופו של דבר, להפחית את הצורך במתן שתן.

למרות זאת, תידרש עבודה על החרדה שלנו באופן יותר יסודי אם אנחנו באמת רוצים לראות הבדל משמעותי בסימפטומים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מהו טיפול פסיכודינמי?

פסיכותרפיה פסיכודינמית, או טיפול דינמי, מהווים את התשתית של טיפול פסיכולוגי, ובכלל כל טיפול בשיחות.

ביחס לשיטות של טיפול נפשי, התהליך הפסיכודינמי ממושך יחסית ונחשב יסודי ומעמיק.

הוא מתמקד בהבנה ופרשנות של תהליכים נפשיים מודעים ולא מודעים, זאת בניגוד לגישות המתמקדות בהתנהגות ובחשיבה (כמו טיפול CBT).

מטפלים פסיכודינמיים מנסים לעזור למטופלים לזהות ולאפיין דפוסים פנימיים המתבטאים ברגשות, מחשבות ואמונות, כל זה בדרך לתובנה ושינוי חיובי. 

תפקידי המטפל הדינמי

המטרה העיקרית של המטפל הפסיכודינמי היא לחבר את המטופל ולעזור לו להבין את הקשר בין חוויות העבר והמשגות שלהן לבין האתגרים הנוכחיים שלו בחיים, תוך כדי חיזוק ומתן משאבים להתמודדות.

בטיפול פסיכודינמי עכשווי, המטפל עובד עם המטופל על חשיפת הגורמים הבסיסיים לתסמינים שלו.

כדי למלא תפקיד זה, המטפל מעודד את המטופל באופן פעיל לדון בגלוי ברגשותיו ומסייע לו בזיהוי דפוסים חוזרים במחשבות, בחלומות, ביחסים הטיפוליים עצמם, ברגשות ובפעולות.

היבט מכריע בתפקידו של המטפל כרוך בהתעמקות ממוקדת בעברו של המטופל.

נכנסים כאן לחוויות ילדות, לזכרונות ולחיים המוקדמים של המטופל, שכן גישה זו מייחסת לחוויות אלו השפעה ניכרת על הקשיים הנוכחיים, על קונפליקטים פנימיים ועל היכולת להתיר אותם.

המטפל מתבונן בקפידה על הקשר הטיפולי, בעיקר כביטוי של קשרים עם דמויות מתחילת החיים ועם דמויות משמעותיות מההווה. 

המטפל מסייע למטופל להבין את המשמעות של דפוסים אלו וחותר לסייע לו להבין את השפעתם. 

על פי התיאוריה הפסיכודינמית, התנהגות המטופל ב״כאן ועכשיו״, כלומר ביחסי המטפל והמטופל, עשויה לשפוך אור על התנהגותו בהקשרים התייחסותיים אחרים, למשל עם הורה, ילד, מנהל, בת זוג ועוד.

למשל, קשיים עכשוויים במערכות יחסים עם עמיתים לעבודה, יכולים למצוא פענוח בקשר מורכב עם אחים במשפחת המקור. 

מטפלים דינמיים (טיפול דינמי) בתל אביב

מה שאנחנו עושים במכון טמיר זה טיפול פסיכולוגי דינמי, בהתחלה מיידית, אחרי התאמה מדויקת בין מטפל למטופל.

האתגר הזה תמיד חשוב, אבל בטיפול פסיכולוגי מתמשך ומעמיק יש לו חשיבות יתירה. 

שיחה טלפונית עם מתאמת טיפול במכון תאפשר לכם לזהות את הצורך, לשקול יחד את הגישה הטיפולית המתאימה ולבחור את איש/ת המקצוע שתצאו אתו לדרך. 

בהקשר שלנו זה פסיכולוג / פסיכותרפיסט טוב בתל אביב.

נציין, אנחנו לא ״אינדקס מטפלים״ אינטרנטי, אלא תחנה פסיכולוגית חיה ונושמת, עם הרבה חשיבת עומק רב-מקצועית. 

הפסיכולוגים והמטפלים הדינמיים בצוות מכון טמיר ת״א פוגשים מטופלים במכון שלנו במרכז תל אביב (נחלת יצחק 32א׳), ובקליניקות בדרום תל אביב, ביפו ובצפון תל אביב:

מה לגבי מקצועיות המטפל הדינמי והאם ניתן לקבל חוות דעת?

מכון טמירמהווה כתובת מקצועית ואבן שואבת עבור מאות מטפלים ומטופלים, זה למעלה מעשור. 

המכון מוסמך על ידי מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות כמוסד שמסמיך, מכשיר ובוחן פסיכולוגים קליניים ותעסוקתיים. בתחום בריאות הנפש בישראל, זו עדות רבת-משקל באשר לאיכות המקצועית שנבחנה בקפידה ולעומק.

שנית

כצוות, אנו מצויים בתהליכים שוטפים של התפתחות מקצועית ולמידה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

שיעור הדיכאון מצוי בעלייה מתמדת.

למעשה, על פי דו"ח של גאלופ משנת 2023, 29% מהמבוגרים בארה"ב דיווחו  שקיבלו אבחנה של דיכאון בשלב זה או אחר בחייהם.

המספר המבעית הזה עלה ביותר מ-10% מאז 2015.

להיות מדוכא זה לא רק להיות עצוב.

יש אמנם קווי דימיון אבל בעוד עצבות היא מצב רגשי מוכר ונורמטיבי, דיכאון מצוי בקצה השחור של הספקטרום.

הוא מתאר חוויה של מוות נפשי, בו העתיד, העולם ו״העצמי״ נתפסים כולם באור שלילי. הייאוש גובר, התפקוד נפגע, התשוקה לחיות וליצור מדרדרת. בסוף הסקאלה הדיכאונית קיימת סכנה מוחשית לתסכול אולטימטיבי שמוביל להתנהגות אובדנית.

אנחנו כן יודעים שניתן לטפל בדיכאון. יש מגוון אפשרויות, שהעיקריות בהן הן טיפול בדיכאון בשיחות (פסיכותרפיה) וטיפול תרופתי שמתמקד בוויסות ביוכימי שיצא מאיזון. 

בדף זה ננסה לעזור לכם למצוא מטפל/ת ולהתחיל טיפול פסיכולוגי, עבורכם או עבור אדם יקר לכם.

המטפלים של מכון טמיר במודיעין מכבים רעות, הם אנשי המקצוע הרלוונטיים ביותר להתמודד בהצלחה עם דיכאון, אצל ילדים, נוער ומבוגרים, בגישות התנהגותיות, קוגניטיביות ורגשיות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

איך מטפלים בדיכאון?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

בדיכאון, דפוסי חשיבה שליליים כגון ספק עצמי ורגשות אשמה מחמירים את הבעיה.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי נועד לשבור את הדפוסים הללו טיפין טיפין, כדי שאנשים ירגישו טוב יותר עם עצמם.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי משלב שתי גישות טיפול:

• טיפול קוגניטיבי: טיפול קוגניטיבי מבוסס על הרעיון שלעתים קרובות בעיות נגרמות פחות על ידי דברים ומצבים עצמם, אלא על ידי החשיבות שאנשים מייחסים להם. אז שינוי הדרך בה אנשים רואים דברים יכול להיות צעד חשוב.

• טיפול התנהגותי: טיפול התנהגותי מבוסס על ההנחה שהתנהגות נלמדת וניתן גם לבטלה. מטרת הטיפול ההתנהגותי היא לזהות דפוסי התנהגות הרסניים, ואז לעבוד עליהם ולשנות אותם.

המטרה של טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא להיות מודעים יותר למחשבות, לעמדות ולציפיות שלך. זה מאפשר לזהות אמונות שגויות ומציקות, ולאחר מכן לשנות אותן.

איך מוצאים מטפלים בדיכאון במודיעין והאזור?

פשוט - מדברים איתנו ומקבלים הכוונה טלפונית אישית למטפל המתאים, ללא עלות.

מכון טמיר פעיל בכל הארץ ומציע טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפי עם פסיכולוגים ומטפלים במודיעין מכבים ורעות.

יש אמנם שפע אינדקסים בגוגל, עם רשימות של מטפלים, אנשי מקצוע עם תעודה, תמונה ולפעמים גם המלצה.

זו דרך טובה דיה לבחירת מטפל בדיכאון ומרבית הסיכויים שהבחירה שלך תהיה טובה. 

ואולם, רבים מאיתנו מוצאים צורך להתאמה אישית של מטפל/ת, באמצעות מישהו שמכיר אותנו, את הצרכים והמטרות שלנו וגם את המטפלים הפוטנציאליים.

ובכן, זה בדיוק מה שאנחנו עושים במכון טמיר, לא רק לגבי דיכאון ולא רק בתקופת הקורונה.

זו המומחיות שלנו - חוליה קצת רופפת בעולם הטיפול הנפשי - התאמה אישית בין מטופל למטפל.

החיבור הזה מתקיים בשיחה טלפונית אישית שניתן לקיים עוד היום, כדי להתחיל טיפול בהקדם האפשרי.

איה דודאי, MA, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין 

ד״ר קארן שוחט, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין 

איילת רגב כוכבא, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין

בני כהן, MA, מטפל קוגניטיבי התנהגותי (CBT) בירושלים ובמודיעין

 

חגית ברנר, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין

 

 

יעלה דגן, MA, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר במודיעין וברחובות

 

 

מטפלים בדיכאון ביישובים נוספים

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

טיפול בחרדות

בכפר סבא והאיזור

שמחים שאתם כאן.

לפי ה-DSM-5-TR, הפרעות החרדה כוללות חרדת פרידה, אילמות סלקטיבית, פוביות ספציפיות, חרדה חברתית, הפרעת פאניקה, אגורפוביה, הפרעת חרדה מוכללת והפרעה פוסט טראומטית.

בנוסף, לצדן קיימות ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות  - הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), הפרעת גוף דיסמורפית, הפרעת אגרנות, טריכוטילומניה והפרעת חיטוט בעור.

בדף זה ננסה לעזור לכם, להכווין, למצוא ולהתאים את המטפל/ת שלכם בכפר סבא והאזור, בכדי להפחית ולנהל חרדות.

טיפול בהפרעות חרדה

כשמדברים על טיפול בחרדה מתכוונים למונח גג שמתאר מגוון טיפולים פסיכותרפיים שונים להפרעות חרדה, באמצעות ייעוץ באינטרנט או טיפול אישי במפגשים פנים אל פנים.

שיטות שונות של טיפול פסיכולוגי התפתחו עם השנים ונמצאו יעילות להקלת תסמיני חרדה תוך פרק זמן קצר וסביר, בתנאי שהמטופל משקיע ונותן את חלקו בהשגת המטרות. 

הימנעות רק מעצימה את הפחדים.

סוגי הטיפול החדשים ביותר, בין אם הם ניתנים אחד-על-אחד ובין אם בקבוצה, מתמקדים בחשיבה שלילית ובהימנעות, ומטרתם לסייע למטופל ללמוד כיצד להתגבר על פחדיו ולהרגיע את תגובותיו הרגשיות.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

טיפול CBT הוא טיפול הקו הראשון כיום להפרעות חרדה.

זה אומר שזו הדרך היעילה ביותר לטפל בחרדה, כך לפי מחקרים מבוססי ראיות שנערמו עם השנים.

המטרה המרכזית של טיפול CBT היא להפחית את תסמיני החרדה ולשפר את התפקוד על ידי שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות.

כדי לעזור להשיג מטרה זו, טיפול כזה יתמקד לעתים קרובות בזיהוי דפוסים שתורמים לחרדה ומנציחים אותה, וגם למצוא דרכים לעצור את הדפוסים הללו לפני שהם הופכים לבעייתיים.

למטפלי CBT יש מגוון כלים וטכניקות להתמודדות עת חרדה.

למשל טיפול בחשיפה, שהוא רכיב מוכר ובסיסי בכל טיפול CBT בחרדות. 

אבל יש עוד.

בואו נתייחס רגע למעקב אחר דפוס התנהגותי ושינוי של מטופל המתמודד עם חרדות:

מעקב אחר דפוסי חרדה ב-CBT כולל שימוש ביומנים טיפוליים, בהם המטופל מתבקש לתעד מה עובר עליו בין פגישה לפגישה:

• מחשבות במהלך היום, ביייחוד בזמנים בהם קיימת עלייה במתח או בחרדה (למשל, רצף מחשבות של ״מה יקרה אם״, שמגבירות את החרדה).

• ניטור רגשות שנחווים בעוצמה וניטור שלהם על רצף (למשל, החל העצבנות קלה ועד התקף חרדה).

• חיזוקים מודעים ולא מודעים הנקשרים להתנהגויות ותגובות המופיעות במצבי חרדה. הימנעות, למשל, מקלה על חרדה ומספקת שקט בטווח הקצר אבל מגבירה חרדה בטווח הארוך.

• נסיבות חיצוניות או פנימיות הגורמות למחשבות, תגובות ורגשות ספציפיים (כמו חרדה שמופעלת רק במצבים חברתיים ייחודיים או בנוכחות אנשים מסוימים).

טיפול מטא-קוגניטיבי 

אחת השיטות המוצלחות ביותר לטיפול בהפרעות חרדה, ובעיקר הפרעת חרדה מוכללת, הוא טיפול מטא-קוגניטיבי.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מהי אימפינג׳מנט בעולם הפסיכולוגיה?

הפסיכואנליטיקאי ורופא הילדים הבריטי דונלד ויניקוט טבע את המונח אימפינג׳מנט, כהתנסות בסביבה האימהית אותה התינוק חווה כמטרידה.

התנסויות כאלה תורמות להתפתחות של עצמיות כוזבת כיוון שהתינוק מפתח עם הזמן תגובות הגנתיות מגוונות במקום להיות מודע ולהצמיח מתוכו תגובות המבטאות את יכולותיו ונטיותיו האותנטיות. התהליך הטבעי של פיתוח עצמיות אמיתית מתרחש כאשר התינוק מגלה את הסביבה בתנאיו שלו.

ריבוי של תגובות ל-impingements הוריים לאורך זמן כרוכה בפיצול מאולץ של הנפש, שכן רצף והמשכיות ההוויה מופרעת כל העת.

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

D. W. Winnicott, Creativity and its origins. In Playing and Reality. New York: Routledge, 1971, pp. 65-85.

פגיעה מינית והשלכותיה 

פגיעה מינית היא טראומה נפשית קשה שיכולה להיות גורם ל-PTSD.

ישנם כמה סימנים ותסמינים שנחשבים לאחר לאחר טראומה של פגיעה מינית, למשל:

• מחשבות חודרניות.

• סיוטים חוזרים.

• תחושה שהאירוע הטראומטי קורה שוב ושוב.

• הימנעות מכל דבר שמזכיר את האירוע.

• ערנות יתר, קופצנות מכל טריגר.

• חוסר עניין בפעילויות מהן הופקה הנאה בעבר.

• תחושת חוסר תקווה.

• קושי לחוות רגשות חיוביים.

כמכון לפסיכותרפיה שעובד עם מטופלים ומטופלים הסובלים מההשלכות הנפשיות של תקיפה מינית, חשוב שתדעו שיש תקווה - 

נפגעים אכן מתרפאים עם טיפול טוב וממשיכים לחיות חיים מלאים וראויים, תוך שהם נהנים ממערכות יחסים בריאות.

קיימים מספר טיפולים פסיכולוגיים יעילים.

כאן נתמקד בטיפול ACT (טיפול בקבלה ומחויבות) בפגיעה מינית.

ראיון עם רותם רפאל, על טיפול נפשי מתמודדות.ים עם פגיעות מיניות.

רותם רפאל, MA, מטפלת בגישת ACT, מכון טמיר בקריית אונו

מהי גישת ACT ומהם היעדים הטיפוליים בטיפול מסוג זה? 

גישת ACT, טיפול בקבלה ומחויבות, היא גישה המשלבת תיאוריות מעולמות המיינדפולנס והטיפול הקוגניטיבי התנהגותי.

הגישה שמה במרכז את החשיבות של גמישות פסיכולוגית-  יכולת ״להחזיק״ את המחשבות והרגשות הלא נעימים ולפעול בהתאם לערכים והמטרות ארוכי הטווח, לחזק את היכולת להישאר במגע עם הרגע הנוכחי תוך בחירת התנהגות המחוברת לערכים של האדם. לנסות להיות נוכחים בחוויה בסקרנות, מבלי לנסות לברוח ממנה ולהימנע.

לחיות את החיים באופן מלא ומשמעותי גם בנוכחות של כאב.

ACT הינו טיפול בקבלה ובמחויבות מהגל השלישי של CBT. מהו הגל השלישי של CBT? ומה הייחוד שלו ביחס לטיפול CBT? 

גישות הגל השלישי של CBT הן שיטות טיפול חדשניות ששמות דגש על החלקים הרגשייים והחוויתיים באופן שלא מקובל בגישות הקלאסיות ב-CBT המסורתי.

טיפולי הגל השלישי כוללים : ACT, DBT, MBCT ,CFT ועוד. 

טיפולים בגל השלישי מתמקדים לא רק בשינוי המחשבה, הרגש וההתנהגות אלא בשינוי ראיית העולם ובמבט של חמלה כלפי העצמי כדרך פעולה לעצב את התפיסה וההתנהגות.

כיצד טיפול בשיטת ACT יכול לסייע בטיפול בפגיעות מיניות? אנא תני דוגמה מהקליניקה 

בטיפול בנפגעי פגיעות מיניות עולה הימנעות ממגע עם זכרונות, מחשבות ורגשות כואבים.

הדרך להתמודדות לפי הגישה היא לשנות את העמדה כלפיי ההתמודדות עם כאב ופיתוח היכולת הרגשית להכיל מחשבות, רגשות, ותחושות בגוף.

ההבנה שאין אנו יכולים לשנות את מה שיש או מה שקרה אך ניתן לפתח את הקבלה לראות ולחיות עם מה שקיים. 

בקליניקה אני פוגשת מטופלים ומטופלות שמגיעים עם המנעוויות רבות בעקבות הפוסט טראומה - הימנעות לצאת מהבית, הימנעות מנסיעה בתחבורה ציבורית ועוד.

אני פוגשת גם הימנעויות נפשיות ממגע עם זכרונות, מחשבות ורגשות - השימוש בכלים של ACT עוזר להבין שהמטרה היא לא להפטר מהתחושות הקשות שעולות לא איך להמשיך ולתפקד למרות הכאב והקושי.

אילו שיטות טיפול נוספות את משלבת במהלך טיפול המתמקד בפגיעה מינית? 

בטיפול אני משלבת את גישת הפסיכודרמה (אותה למדתי בתואר השני) המדגישה שימוש בספונטניות שהיא המפתח לבריאות נפשית ויציאה לפעולה מתוך התקיעות הרגשית והתפקודית הקיימת אצל חלק מנפגעי הפגיעות.

בפסיכודרמה יש כלים נוספים כמו חילוף תפקידים, שימוש בכסא הריק ויצירת מציאות עודפת שהם שימושיים מאד בטיפול בנפגעים.

בנוסף אני משלבת שימוש בכלים טיפוליים שונים כמו יצירה, מוזיקה, קלפים טיפוליים ומשחק לפי הצורך של המטופלים.

מהן המורכבויות בהן את נתקלת במהלך טיפול בפגיעה מינית וכיצד התמודדת עמן כמטפלת?

הטיפול בפגיעות מיניות מורכב מאד, חווית הטראומה כרוכה בניתוק מן הזולת ועל כן חלק משמעותי בטיפול הוא הקשר הטיפולי ויצירת תיקון באמצעות מערכת יחסים.

על כן בניסיון ליצירת הקשר הטיפולי הרבה פעמים יש חוויה בה המטופלים חוששים לסמוך ולשתף פעולה.

ההתמודדות שלי כמטפלת מתמקד במתן שליטה למטופלים לתת להם לבחור ולהוביל בתוך הקשר וההתערבויות ולא להיות ״בתפקיד של היודעת״.

אני שמה דגש על יצירת קשר שיש בו תחושת נוחות, יחס בגובה העיניים ותחושה נעימה בחדר.

עדכון אחרון:

10 במאי 2023

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Hughes, Katherine S., "Implementing Acceptance and Commitment Therapy to Improve the Sexual Well-Being of Female Survivors of Sexual Violence" (2019). Scripps Senior Theses. 1290.
https://scholarship.claremont.edu/scripps_theses/1290

מהי מיומנות STOP ב-DBT?

מיומנות STOP היא רשימה התנהגותית בת ארבעה שלבים, שעוזרת להיות קשובים ללא שיפוטיות לרגע הנוכחי ולהימנע מהתנהגות שעלולה לדרדר משבר רגשי. 

ראשי התיבות STOP מבטאים את 4 הפעולות העוקבות הבאות:

• עצור -  הצעד הראשון הוא להפסיק מייד כל התנהגות. נציין כי ב-DBT ״התנהגות״ כוללת גם מחשבות, לא רק פעולות.

• קח צעד לאחור- כאן הרעיון הוא לקחת צעד אחורה

• התבונן - בשלב השלישי המטרה היא לבחון עם עצמך (מחשבות, תחושות ורגשות) ולתאר איך מצב מסוים משפיע בהווה.

• המשך באופן קשוב - לבסוף מחזל״שים, ממשיכים מה שעשינו לפני, אבל עם קשב ער ובלתי שיפוטי למה שקורה אצלנו בפנים.

stop היא מיומנות אחת מתוך סט מיומנויות עמידות במצוקה בטיפול DBT.

יחד עם זאת היא נלמדת גם בגרסאות העדכניות של פרוטוקול MBSR, טכניקת מיינדפולנס שנמצאה יעילה בהפחתת סטרס.

מיומנויות כאלה מלמדות מודעות שיכולות להועיל לבריאות רגשי ופיזי.

מוזמנים.ות למפגשי מיומנויות DBT בזום - ללא עלות

במיומנות STOP ניתן להשתמש בכל עת, אבל היא מועילה במיוחד כשאנחנו מתמודדים עם סערה רגשית ברמה כזו או אחרת.

הרעיון הוא להימנע באופן יזום מהתנהגות מכוונת פתרון, שבמצבים כאלה עלולה לסבך את המצב מעבר להסתבכות שנוצרה עד כה.

כמו במיומנויות DBT אחרות, למשל קבלה רדיקלית, המיקוד הוא על קשיבות המאפשרת חזרה הדרגתית של ויסות רגשי והתנהגותי.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, מטפל DBT,

עם מומחי מכון טמיר