מהי אישיות קורבנית? | מנטליות הקורבן, זיהוי סימנים ודרכי טיפול

יש בעייתיות בהגדרה של אדם כבעל אישיות קורבנית. 

הסיכון הוא בשיפוטיות-יתר, בעיקר כאשר מי שקורא את השורות הללו מואשם בהיותו תוקפן או מקרבן. 

זה לא אומר שאתם באמת כאלה (מי אנחנו שנגיד) אבל כן חשוב להקדים ולומר - מה שנכתב כאן נועד לעזור למי שמתמודד עם נטייה לראות עצמו קורבן חזרתי ולא כאמצעי שמשרת את הוכחת הטיעונים כלפיו. 

כלומר לא לעניין לשלוח קישור עם המאמר הזה לבן/בת זוג פגיע ולהשתמש בטקסט כאמצעי להוכיח את העמדה הביקורתית כלפיו. 

אם אתם רוצים לראות כמה התמונה מורכבת, יש באתר זה הרבה חומרים על דמותו של התוקפן, הדמות שמנציחה את הזהות הקורבנית של הנפגע, כמו הנרקיסיסט, המקיאווליסט או הפסיכופט. 

לבסוף, כמו המונח אישיות מתמכרת, גם המונח אישיות קורבנית הוא עממי, לא פסיכיאטרי.

בעבר הרחוק הייתה ב-DSM הפרעה שנקראה הפרעת אישיות מזוכיסטית, אבל היא נמחקה בהמשך וטוב שכך. 

יופי, הבהרנו, נתקדם.

אנשים עם אישיות קורבנית מאשימים אחרים באופן קבוע באירועים שליליים בחייהם.

אדם שחי במקום קורבני סבור שדברים שקורים לו הם אשמתו של מישהו או משהו אחר – בן או בת זוג, בן משפחה, קולגה, חבר, או פשוט דרכו של עולם״. 

הוא מרבה להתלונן על דברים רעים שקורים בחייו ונמנע מלקיחת אחריות אישית, תוך יציאה מנקודת הנחה כי הנסיבות אינן בשליטתו.

קורבניות יכולה להפוך לחלק מזהותו של אדם, סוג של משקפיים דרכם הוא מבין את העולם הבינאישי.  

אדם לומד לרחם על עצמו ולהפנות אצבע מאשימה החוצה בתוך הקשר נלמד, לא ״סתם כי בא לו להתקרבן״. לעתים קרובות מדובר בהגנת אופי, דפוס נוקשה שנוצר כאמצעי הישרדותי לשמירה על העצמיות בנסיבות חיים קשות.

אף אחד לא נולד קורבן. 

מדובר בהתנהגות נלמדת שניתן לשנותה, הגנה שהייתה נכונה ויעילה לשעתה, אך הפכה בחלוף השנים לאבן נגף שמחבלת במערכות יחסים וביכולת הספונטנית להתפתח בחיים. 

סימנים לדפוס חשיבה קורבני

סביר ונורמלי שלא נהיה מרוצים מהיבטים כאלה ואחרים בחיינו, אבל חשוב להסתכל על התמונה הרחבה כדי לראות מה שלנו ומה לא שלנו.

יש כמה סימנים שיכולים לתת כיוון לגבי אישיות קורבנית:

• האשמת אחרים במצב הקיים, לעתים תוך הפגנת ״קורבנות תוקפנית״.

• נטייה למיקוד שליטה חיצוני.

• חוסר אונים והרמת ידיים מול אתגרים.

• תחושת תקיעות כרונית.

• עלבון והתגוננות תמידיים מול משוב שהכוונה מאחוריו טובה.

• עיסוק ברחמים עצמיים כאמצעי שמאפשר הקלה.

• היאחזות בזיכרונות כואבים בחיים, קושי לסלוח ומשאלות נקמה.

• קושי ברפלקציה (יכולת התבוננות פנימה).

• קושי רציני וקבוע בניהול שינויים.

אישיות קורבנית אינה תסביך הקדוש המעונה

האישיות הקורבנית והמתמודדים עם תסביך הקדוש המעונה חולקים מניעים, התנהגויות ומצבים משותפים.

לפעמים נוטים להתבלבל בין השניים אבל אלה אך למרות הדמיון הן שונות זו מזו.

בשניהם מתקיימת תוקפנות המבטאת עצמה כקורבנות.

קשר בין תחושת קורבניות לבין התפתחות של ויג'לנטיזם (vigilantism)

מחקר מעניין זיהה קשר בין חוויה קורבנית לבין אנשים ויג'לנטים, כלומר אזרחים שלוקחים את החוק לידיים ומענישים "את מי שצריך" מבלי שניתנה להם סמכות רשמית.

על המרקע אלה דמויות כמו בטמן, דקסטר ועוד, אבל זה יכול גם להיות פשוט מישהו שמתערב בסכסוכים או מעניש מי שהוא סבור שעשו עוול.

במחקר נבדק אם אנשים שתכופות חשים שהם נפגעים ביחסים עם אחרים יותר נוטים לפתח זהות של ויג'ילנטי. כלומר, הם תמיד על המשמר, מחפשים סימנים לעבירות ורוצים לענוש את מי שעבר על החוק או עשה משהו לא בסדר לדעתם.

החוקרים קיימו סדרה של ארבעה ניסויים שבדקו את הקשר הזה. הם שאלו משתתפים מה הם היו עושים במצבים היפותטיים בהם נעשה עוול חברתי או הפרות של נורמות מוסריות, כמו למשל איש אקדמיה שהואשם בהתנהגות לא הולמת, או אי שמירה על הנחיות בזמן הקורונה.

התוצאות הראו שיש קשר בין תחושת קורבנות אישית לבין הנטייה לקבל על עצמך זהות של ויג'ילנטי:

אנשים שמזדהים עם דמות הקורבן נוטים להיות פעילים יותר בחיפוש אחר עוולות.

מעניין לחשוב על הדרך בה תחושת קורבנות משפיעה על התנהגות ועל האופן שבו בני אדם מתמודדים עם עוולות שהם חשים שנעשו להם או לאחרים.

למה להיות קורבן?

 יש כמה יתרונות, לא מודעים ברובם, לאימוץ דפוס חשיבה קורבני:

חופש מנטילת אחריות

נטילת אחריות על החיים פירושה לשבת במושב הנהג. הדבר עשוי להיראות מפחיד למישהו בעל אישיות קורבנית, כי הדבר יחייב אותו להודות שחייו אינם רק תוצאה של פעולות של אחרים. לקיחת אחריות מנפצת את בועת המגן של הקורבניות.

רווח משני

יש בעיות שמתמידות ומונצחות בגלל היתרונות המוגשים בצדם. 

אמפתיה, תשומת לב, דאגה והקשבה הן דוגמאות נפוצות לרווח משני. אדם עם אישיות קורבנית עשוי שלא להיות מודע לכך שהוא נהנה מהרווחים הללו, מה שמתגלה הרבה פעמים בטיפול פסיכולוגי טוב. 

מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מתחילים לבחון את הרווח המשני של נטיות קורבניות ביחסים בין-קבוצות, באמצעות המונח תחרות על קורבניות.

הביטויים של קורבניות כמשאב מבוקש, עליו מתחרות קבוצות גדולות, מופיעים לעיתים קרובות במשברים גאו-פוליטיים, ביחסים בינלאומיים ובפוליטיקה תוך מדינתית (Armaly and Enders, 2021).

טראומה

לרוב, אנשים עם אישיות קורבנית סבלו מטראומה התייחסותית מתמשכת או מציאות התפתחותית בלתי נסבלת.

לכן, הם מפתחים השקפת חיים שלילית שבמסגרתה הם מרגישים שאין להם שליטה על מה שקורה להם.

מכיוון שהם חושבים שרוב הדברים ךא באשמתם, יש להם מעט תחושת אחריות על חייהם והדברים פשוט קורים להם.

לעתים קרובות יש להם רשימה מוכנה של סיבות שמסבירות מדוע כל מאמץ לסייע לא יסתייע, ביטוי של חזרה כפייתית שתוקע אותם במקום.

הימנעות מלקיחת סיכונים

האשמת אחרים היא רכיב מפתח באישיות קורבנית.

מצב קבוע כזה מבטיח הימנעות מפחד מכישלון, לקיחת סיכונים ותחושת הפסד. 

ואכן, מחקר ישראלי זיהה קשר בין נטייה לקורבניות לבין נטייה מופחתת ליזמות (Maaravi et al, 2022).

סיפוק של צרכים לא-מודעים

אנשים עם מנטליות קורבנית מחפשים באופן לא-מודע אחר תיקוף ואישור מאחרים.

הם נכנסים באופן קבוע ל״תפקיד המסכן״, וכך זוכים מראש בערובה לסימפתיה ולתמיכה. 

איך להיות פחות קורבן

אישיות קורבנית היא התנהגות נלמדת - לא נולדים איתה, אלא לומדים אותה מהסביבה החברתית. 

ניתן ללמוד אותה מבני משפחה או כתוצאה מטראומה, אך ניתן גם להתגבר עליה. 

חשוב לראות שכל מי שנמצא מסביבכם מתמודד בתקופה זו עם סוגיה שמקשה עליו.

תשאלו ותראו. לעיתים מדובר בסוגיה שתוצאותיה תלויות בהם ולעיתים לא, אבל יש שם שיקול דעת פנימי שמכיר באחריות האישית וגם באי-הצדק שקיים העולם. זה חלק מהחיים.

אפשר להתחיל מהצעדים הבאים:

קחו בעלות על אזורים לא נשלטים

אתם היחידים ששולטים. לא בכולן אבל לפחות ברובן. אתם אולי לא יכולים לשלוט באחרים, אבל אתם שולטים באופן שבו אתם מגיבים להם, ואתם שולטים בבחירה עם מי לבלות זמן ואיפה. החוויה של שליטה במה שניתן לשלוט היא מתגמלת מאוד. יש בה הגברה של תחושות מסוגלות והעצמה, שמעלות את הביטחון העצמי.

טיפול עצמי וחמלה

לא צריך לתקוף את עצמכם על הנטיה לקורבנות. אנחנו יודעים הרי שיש לכך סיבה מציאותית מאוד, כמו ילדות בסביבה פוגענית או מזניחה. לכן, לצד המחשבה על שינוי, היו חומלים כלפי עצמכם ותרגלו טיפול עצמי ואהבה עצמית. כתיבת יומן יכולה גם להועיל, היא מעניקה פקספקטיבה חשובה על ציר הזמן.

תלמדו להגיד ״לא״

אתם יכולים לומר ״לא״ למשהו שאינכם רוצים לעשות.

זה הרעיון של אסרטיביות.

אפילו אם אחרים ירגישו שאתם מאכזבים אותם, זה אתגר ששכרו בצדו. 

הצטיידו בידע

עמדו מול החשש וקראו על האישיות הקורבנית ועל האופן בו היא משפיעה על חייכם.

מוזמנים/ות גם לחשוב על תהליך טיפולי. 

בואו לדבר עם מישהו

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון:

16 בדצמבר 2023 

מקורות:

Armaly, M. T., & Enders, A. M. (2021). 'Why Me?' The Role of Perceived Victimhood in American Politics. Political behavior, 1–27. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s11109-020-09662-x

Chen, F. X., Ok, E., & Aquino, K. (2022). Suffering saviors: Relationships between perceptions of interpersonal victimhood, the vigilante identity, and the monitoring and punishment of norm violators. Personality and Individual Differences, 197, 111794. https://doi.org/10.1016/j.paid.2022.111794

Maaravi Y, Hameiri B, Gur T. Perceptions of Victimhood and Entrepreneurial Tendencies. Front Psychol. 2022 Feb 14;13:797787. doi: 10.3389/fpsyg.2022.797787. PMID: 35237209; PMCID: PMC8882629.