תלות שיתופית | הדינמיקה של codependency בזוגיות ובמשפחה

תלות שיתופית

  

מהי תלות שיתופית (Codependency)?

תלות שיתופית היא דפוס רעיל במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות או תעסוקתיות. 

הערך העצמי של האדם הסובל מתלות שיתופית מצוי בקשר ישיר עם התנהגויות הצד השני.

 

המתמודד חרד בכל עת מנטישה אפשרית מצד הפרטנר, ואכן סיום היחסים עלול לגרור תחושת ריקנות עמוקה שמחייבת טיפול פסיכולוגי או עזרה נפשית אחרת.

בחסות הכחשה עמוקה של הבעיה, הוא מתקשה להציב גבולות ברורים המבטאים את צרכיו ונקלע לתפקידים קורבניים ביחסים, כמו קונפליקט הקדוש המעונה.

הדבר מוביל למערכת יחסים מעגלית שבה אדם אחד זקוק לאחר, אשר בתורו זקוק שיזדקקו לו.

האדם התלוי (״הנותן״) מרגיש חסר ערך אלא אם כן האדם המאפשר (״הלוקח״) זקוק לו, והנותן מקריב עבורו קורבנות.

מערכות יחסים שיש בהן תלות שיתופית בנויות סביב אי-שוויון בכוחות, שמקדם את צרכיו של הלוקח ומותיר את הנותן במצב בו הוא נותן לעתים קרובות, תוך הקרבה עצמית. 

 

אציין כי כל מערכת יחסים בריאה מחייבת מידה זו או אחרת של תלות הדדית. 

תלות שיתופית אינה מתייחסת לכל ההתנהגויות או הרגשות האיכפתיים אלא רק לאלה שמוגזמים עד לרמה לא בריאה. 

למעשה, התכחשות והסתרה של הפן התלותי, של כל אחד מהצדדים, עלולה לתרום להתדרדרות הקשר.

 

כמו תמיד,  אתם יודעים, הכל שאלה של איזונים. 

 

תלות שיתופית ופסיכופתולוגיה

תלות שיתופית איננה אבחנה קלינית ב-DSM או הפרעת אישיות המסווגת באופן פורמלי ועומדת בזכות עצמה.  

היא נובעת מדפוסי התקשרות שהתפתחו מוקדם בחיים ויכולה לחפוף להפרעות אישיות מסוימות, כולל הפרעת אישיות תלותית.  

׳הלוקח׳ במערכת יחסים זו נוטה להיות בעל מאפייני אישיות נרקיסיסטיים, או הפרעת אישיות נרקיסיסטית. רבים מהם מכורים, או בעלי אישיות מתמכרת, אך לא בהכרח. 

 

 

מהו מקור המונח?

המונח נטבע במקור בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בהקשר של קבוצות 12 הצעדים (אלכוהוליסטים אנונימיים - AA) ע״מ לתמוך בבני/ות זוג של מכורים.

הדינמיקה של תלות שיתופית מבטאתו את כבילת חייהם של בני הזוג בחיים הרעילים של יקיריהם.

 

כניסת המונח תלות משותפת לשפה המדוברת (בעיקר בארה״ב, בישראל אנחנו די ממעטים להשתמש בו) צוינה עם פרסום ספרה של מלודי ביטי, שיצא לאור ב-1986, Codependent No More, רב-מכר שהופץ בשמונה מיליון עותקים.



המונח התרחב למערכות יחסים שאינן קשורות רק בזוגיות עם מכורים. 

עוד חשוב לציין כי לא בכל מערכת יחסים עם מכור עולות סוגיות של תלות שיתופית.

  

ביקורת על המונח תלות שיתופית

ראיית העולם הבין-אישי דרך משקפיים של מודל התלות המשותפת מאלצת חלוקה לא שוויונית של כוח ומשאבים וטשטוש האחריות בין ׳מקרבן׳ ל׳קורבן׳.

בנוסף, זהות אינדיבידואלית עלולה ללכת לאיבוד בגלל שימוש מופרז בתוויות (Anderson, 1994).

לבסוף, ראייה אבחונית של תלות משותפת מעודדת לעיתים היפרדות ממשפחת המקור, במקום תיקון ושיקום הקשר.

 

 

תסמינים של תלות שיתופית

אדם עשוי להיות הנותן במערכת יחסים שיש בה תלות שיתופית אם מתקיימים הסימנים הבאים, אך לא בהכרח כולם. 

אשתמש בדוגמאות כאן בלשון נקבה, אך הכוונה היא לכל מגדר: 

 

  • תחושה שאת ״הולכת על קליפות ביצים״ ע״מ להימנע בכל מחיר מעימות עם בן הזוג.

  •  צורך עמוק ורב-משקל להציל את בן הזוג. התחושה היא כי גורל הקשר על כתפייך. 

  • את מתנצלת המון, גם אם לא אין סיבה להתנצלות.

  • יש לך נטיה לרחמים כלפי בן הזוג ונטיה חזרתית להתפייסות,  גם כאשר בן הזוג פוגע בך. 

  • יש לך נטיה מתמדת להציל אנשים, בעיקר כאלה עם קשיים נפשיים רציניים בחיים. 

  • את עושה הכל עבור בן הזוג, אפילו אם הוא גורם לך להרגיש אשמה על מה שקורה או אפילו מערער את בוחן המציאות שלך באמצעות גזלייטינג

  • יש בך מידה של הערצה, סמויה או גלויה, כלפי בן הזוג, למרות שאינו ראוי לכך.

  • את סבורה שהוא תמיד צריך לאהוב אותך, כתנאי לרווחה פסיכולוגית. לכן את נמנעת מכל קונפליקט ואפילו מחוסר הסכמה. 

  • קשה לך למצוא זמן פנוי לעצמך, בעיקר אם זמנך החופשי משמש באופן קבוע לטיפול בצרכי הצד השני.

  • את מרגישה שאיבדת, או שאת בתהליך אובדן, של תחושת האינדיבידואליות במערכת היחסים ובחיים. 

 

 

תלות שיתופית והתמכרות לאהבה

בעוד שכל אחד מאיתנו מרגיש אחריות מסוימת כלפי מי שהוא אוהב, המצב בו זהותו העצמית של אדם תלויה בתגובות של מישהו אחר אינו מצב בריא.  

דינמיקה כזו מכונה גם ״התמכרות למערכת יחסים״, כי לעתים קרובות אנשים עם תלות שיתופית מעצבים מערכות יחסים חד-צדדיות, הרסניות רגשית ו/או מתעללות.

 

מוזמנים/ות להאזין לשיחה שקיימתי עם הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז׳קונט, לגבי הפסיכודינמיקה של התמכרות ליחסי אהבה: 

 

  

 

הבעיה האינהרנטית של תלות שיתופית היא שהאדם מאבד את תחושת העצמי האמיתי שלו משום שהוא מעניק משקל רב מדי לאחר בעיצובה.

 

גם אם הנותן אינו חש כך מידית, מכיוון שהוא נהנה לתת את אהבתו ולהרגיש שתלויים בו, הדבר יכול להתפתח לרמות לא בריאות עם התקדמות מערכת היחסים.

נושא קריטי נוסף הוא הקושי ההולך וגובר של הנותן להשתחרר ממערכת היחסים, משום שהוא מרגיש שהאחר תלוי בו כל כך. 

 

מנגד, הלוקח ירגיש כה תלוי באחר שהוא עשוי להתקשות גם כן בעזיבת מערכת היחסים הרעילה.

 

השלב הראשון להפחתת נטיות של תלות שיתופית הוא הגברת המודעות העצמית.

אפשר לעשות זאת לבד, אבל קשה מאוד. לכן טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בכך משמעותית.

 

לצערי, רבים מהמתמודדים/ות עם תלות שיתופית אינם מחפשים עזרה מקצועית עד לפריצת משבר, בו חייהם מתחילים להתפרק סביבם.

 

 

איך מתמודדים?

  • ללמוד לדבר באהבה ובחיוביות לעצמנו ולהתנגד לדחף לביקורת עצמית.

  • לעשות צעדים קטנים לעבר הפרדה כלשהי במערכת היחסים.

  • לחפש אחר פעילויות מחוץ למערכת היחסים ולחקור חברויות חדשות.

  • להתמקד בניסיון להבין מהם הדברים שהופכים אותנו למי שאנחנו ולפתח אותם.

  • כאשר מתפתים לחשוב או לדאוג למישהו אחר, חשוב דווקא להפנות את הקשב באופן אקטיבי פנימה.

  • הדבר דורש תרגול, ולכן עלינו להיות נדיבים כלפי עצמנו לאורך הדרך; לעמוד על שלנו כשמישהו מנסה לבקר, לערער או לשלוט בנו.  ע״י בניית תחושת ההערכה העצמית שלנו נמצא בתוכנו יותר כוחות.

  • לא לפחד לומר ״לא״ למישהו כשאיננו רוצים לעשות משהו. 

 

 

 

התקשרו אלינו להכוונה לטיפול אחד-על-אחד,

קבוצת תמיכה או טיפול קבוצתי דינמי: 

  

072-3940004

 

 צוות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

קראו המלצות מאומתות

 על טיפול במכון

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

  

 

מקורות:

 

Anderson SC. A critical analysis of the concept of codependency. Soc Work. 1994 Nov;39(6):677-85. PMID: 7992137.

 

Panaghi, L., Ahmadabadi, Z., Khosravi, N., Sadeghi, M. S., & Madanipour, A. (2016). Living with Addicted Men and Codependency: The Moderating Effect of Personality Traits. Addiction & health, 8(2), 98–106.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021