תחושת זכאות (Entitlement) בהפרעות אישיות | אנשים שהכל מגיע להם

דרג פריט זה
(15 הצבעות)
Entitlement - תחושת זכאות Entitlement - תחושת זכאות

תחושת זכאות (Entitlement)

 מהי תחושת זכאות? 

תחושת זכאות (Entitlement) היא תכונת אישיות המתאפיינת בתחושה מוגזמת של האדם ש"מגיע לי", מעין תחושת עליונות בעלת מאפיינים נרקיסיסטיים בצורתה הקיצונית. היא נחשבת, בין היתר, לרכיב המופיע אצל אנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית (אישיות בורדרליין) ובייחוד עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית שבשילוב עם חוסר רגישות לצרכים של אחרים, עלולים לנצל אותם לצרכיהם הרגשיים. 

כאשר ההתייחסות המצופה אינה מגיעה, יתעוררו בזכאים חוסר סבלנות, קושי לשלוט בכעס ואף התקף זעם קשה שמותיר את הצד השני המום: אנשים שמתאפיינים בתחושת זכאות גבוהה מתקשים להתפשר או לקיים משא ומתן מועיל ביחסים בין-אישיים, בזוגיות או בעבודה.

הם סובלים אף יותר מאחרים מאירועי חיים שאינם לשביעות רצונם, וחשים מאוימים בעקבותיהם. ההתמודדות עם בעיות זוגיות, כלכליות, מקצועיות, חברתיות, בעיות בריאותיות וכל בעיה אחרת המאפיינת את החיים שאינם מושלמים מטבעם, קשה הרבה יותר לחיות עם תחושת זכאות, שכן המציאות המתסכלת של החיים מפרה פעם אחר פעם את תפיסתו את עצמו כנעלה, מיוחד, מועדף, כזה שצריך להיות "חסין" בפני בעיות החיים השונות.

אבל צריך לשים לב: אנחנו לא מדברים פה על אנשים שמרגישים באופן קבוע שהם קורבן פסיבי אגרסיבי. כאשר הם נמצאים בתחרות עם אחרים, אין להם שום בעיה להיות תוקפניים, ואפילו רומסים. לעיתים קרובות הם רואים את המתחרים כאיום, או אפילו כאויבים של ממש. בלי לשים לב, על גבול הפסיכופתיה, הם פוגעים באחרים על ימין ועל שמאל, מה שמביא את הסביבה לשמור מהם מרחק בטוח. כאשר הם מפסידים ונפגעים (כי אלה החיים), עלולים להופיע מן הצד האחד דיכאון ותחושת ערך עצמי פגוע ומן הצד השני זעם נרקיסיסטי עד כדי משאלות או אקט נקמה.

על פי מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Psychological Bulletin- תחושה זו יכולה להוביל לאכזבות כרוניות, ציפיות שווא, ולמעין מעגל התנהגותי, המלבה את עצמו, של מחירים נפשיים וחברתיים כבדים. המחקר מצא כי א בעלי תחושת זכאות גבוהה מועדים יותר לחוות תסכול, עצבות וחוסר שביעות רצון. הסיבה לכך היא שתחושת הזכאות מתאפיינת בציפיות לא סבירות, באמונות בלתי מותאמות למציאות, אשר חושפות את האדם לאכזבות ולתסכול כאשר התקוות פוגשות את המציאות, ומתבדות. הציפייה היא להתייחסות מיוחדת עבור אדם ש"מגיע לו".

 

 

Entitlement

 

 

תחושת זכאות בילדות

המופעים הראשונים של זכאות מוגזמת מופיעה כבר בילדות. כחלק מהמעבר לעצמאות מתחילים ילדים, כבר משנות האמצע של בית סהפר היסודי, לבוא בדרישות תובעניות כלפי הוריהם. הם בדרך כלל משמיעים משפטים בסגנון מ"תקנה לי...", "אני צריך...", "לא בא לי...". כאשר התביעות של הילדים הופכות לחלק הדומיננטי ביחסים או בתקשורת עימם, כדאי להסתכל באופן מעמיק יותר על המניעים שלהם להתנהגות הזו. 

רבות מהדרישות המופרזות מצד ילדים מעידות על חסכים רגשיים. חשוב לבחון זאת היטב, ואם רוצים עוד זוג עיניים וראש חושב, מומלץ לפנות בעניין לכמה מפגשים של הדרכה הורית

 

 

נרקיסיזם וזכאות

מכיוון שתחושת הזכאות היא אינדיקטור להתפתחות קשיים נפשיים בהמשך החיים, פותח סולם אבחוני מהימן ותקף, להערכה קלינית של מידת הזכאות, שנקרא (The Psychological Entitlement Scale (PES תוצאה גבוהה בשאלון PES מצויה בקורלציה עם מאפייני אישיות נרקיסיסטיים. 

המחקר הפסיכולוגי מעלה שהרכיב הנרקיסיסטי בתחושת הזכאות, האמונה של אדם שפשוט מגיע לו יותר ממה שמגיע לאחרים, קשור ישירות לקונפליקטים בין-אישיים ולשלל דפוסי התנהגות לא אדפטיביים: קשה מאוד לפתח זוגיות מחייבת ויציבה, קריירה לאורך שנים ומערכות יחסים עם חברים קרובים, כאשר מתחוללת סערה פנימית בכל צומת בה עומדת טובת האדם מול טובת אדם אחר.  מחקר מ-2009 מלמד עד כמה פוגעניות וטראגיות הן תוצאות המאבק המתמיד בדרך להשגת מטרות של דימוי עצמי. מאבקים פנימיים וחיצונייים כאלה מחריבים פעם אחר פעם את מערכות היחסים הקרובות שלהם. 

 

המעגל השלילי של הזכאות

"הנרקיסיסט הזכאי" חווה בצורה סוערת כל צומת קונפליקטואלית בה החלטות מתקבלות שלא לשביעות רצונו: הוא חווה תחושה אותנטית עמוקה של אי-צדק, שמובילה לפגיעה רגשית, שהופכת לדרמה בין-אישית שמתרגמת לכעס, מה שמקשה עליהם מאוד להירגע ולווסת את רגשותיהם. התגובה ההתנהגותית בדרך כלל תופיע די מהר - בביטוי כעס בעל-פה או בכתב, בניתוק חד-צדדי של היחסים, בהאשמת אחרים (שחווים את ההתנהגות כגחמה וקפריזה), תוך הצדקה עצמית וחיזוק לתחושת הזכאות שתופיע בקונפליקט נוסף שיתחיל שוב את המעגל הזכאות. 

צרו עמנו קשר ותאמו מפגש ייעוץ

במכון טמיר בתל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ,

1-800-509-809

צוות מכון טמיר

 

 

 

 

מקורות:

 

W. Keith Campbell, Angelica M. Bonacci, Jeremy Shelton, Julie J. Exline & Brad J. Bushman (2004) Psychological Entitlement: Interpersonal Consequences and Validation of a Self-Report Measure, Journal of Personality Assessment, 83:1, 29-45, DOI: 10.1207/s15327752jpa8301_04

Grubbs, J. B., & Exline, J. J. (2016). Trait entitlement: A cognitive-personality source of vulnerability to psychological distress. Psychological Bulletin, 142(11), 1204-1226.
http://dx.doi.org/10.1037/bul0000063

Moeller, S. J., Crocker, J., & Bushman, B. J. (2009). Creating Hostility and Conflict: Effects of Entitlement and Self-Image Goals. Journal of Experimental Social Psychology, 45(2), 448. http://doi.org/10.1016/j.jesp.2008.11.005

 

http://wkeithcampbell.com/wp-content/uploads/2013/01/Campbelletal2004-JPA-PES.pdf

https://en.wikipedia.org/wiki/Entitlement

 

כתיבה: יעל טל וצוות מכון טמיר

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר