היפרוונטילציה | נשימת יתר כסימפטום פסיכולוגי של חרדה ולחץ

אנחנו נושמים אוטומטית, בלי לחשוב על זה, אבל יש דברים שיכולים לשנות את דפוס הנשימה ולגרום לנו להרגיש קוצר נשימה, חרדה או הרגשה שאנחנו עומדים להתעלף. 

מהי היפרוונטילציה (Hyperventilation)?

היפרוונטילציה, או נשימת יתר, היא מצב שמתרחש כאשר שנושמים הרבה יותר עמוק ומהר ממה שרגילים.  

הנשימות הללו משנות את הרכב הגזים בדם:  

בנורמה, אנחנו שואפים חמצן ונושפים פחמן דו-חמצני, אבל במצב של היפרוונטילציה רמות הפחמן הדו-חמצני בדם צונחות דרמטית. 

בדרך כלל מבחיהים מייד בהיפרוונטילציה - קשה לפספס אותה - אבל יש מצבים סימפטומטיים בהם אפיזודה של נשימת יתר חולפת בהיסח הדעת.

היפרוונטילציה יכולה להופיע גם במצבים נורמליים, כמו במהלך אימון אירובי עצים (ספרינט), כשמרגישים ש״נגמר לי האוויר״.

במאמץ גופני אנחנו נושמים יותר מהנדרש כיוון שמתעורר קושי לנשום, אך למעשה זוהי רמה נורמלית של אי-נוחות זמנית בתגובה לרמת פעילות גופנית קיצונית.

לבסוף, היפרוונטילציה היא ההיפך מ-היפווונטילציה, מצב של נשימה איטית או מועטה מדי. 

מהם התסמינים של היפרוונטילציה? 

סימנים וסימפטומים של היפרוונטילציה כוללים:

• קוצר נשימה או תחושה שאין מספיק אוויר.

• קצב לב מהיר יותר מהרגיל.

• תחושה של עילפון או סחרחורת.

• כאב או לחץ בחזה.

• יותר פיהוקים או אנחות.

• תחושת נימול בגפיים - כפות ידיים או רגליים רדומות או מעקצצות.

היפרוונטילציה הכי שכיחה בטווח הגילים 15 עד 55 והיא נוטה להופיע כשמרגישים עצבנות, חרדה או מתח. 

נשים סובלות  מהיפרוונטילציה יותר מגברים וזה יכול לקרות יותר בתקופת ההיריון, אבל במקרה כזה הבעיה בדרך כלל נעלמת אחרי הלידה. 

 לא ניכנס כאן לפירוט מופרז, ונתמקד רק בהקשר של חרדה, אבל חשוב לדעת בכללי שלהיפרוונטילציה יש כמה תתי-סוגים.

אחד מהם הוא נשימת סימן קסמאול (Kussmaul breathing), תגובת חירום של הריאות למצב של עודף חומציות. 

באילו מצבים מופיעה נשימת יתר?

ישנם טריגרים רבים שיכולים לעורר להיפרוונטילציה, ביניהם:

• הפרעות חרדה. במיוחד הפרעת פאניקה.

• אסתמה חריפה.

• מתח, דאגה וסטרס.

• אימוני כושר אינטנסיביים.

• נפחת ומחלות ריאה, כמו COPD.

• תופעות לוואי של תרופות.

• פגיעת ראש טראומטית (TBI).

• הלם וטראומה גופנית. 

מי שסובל/ת בתכיפות גבוהה מהתופעה, סובל כנראה מתסמונת היפרוונטילציה חזרתית, שעלולה להוביל, בין היתר, לדלקתיות בדרכי הנשימה הפריפראליות.

ניתן לעצור היפרוונטילציה אם מתרכזים בלקיחת נשימות מבוקרות.

נשימות מבוקרות יכולות לעזור להתחיל לנשום שוב נורמלי.

כשזה עובד, בדרך כלל מרגישים יותר טוב אחרי חצי שעה. 

הנה 2 דרכים ממש פשוטות לעשות את זה: 

• לכווץ את השפתיים כמו כשמתכוננים לנשיקה, לשאוף לאט דרך האף, לא דרך הפה, ואז לנשוף לאט דרך הפתח בין השפתיים. קחו את הזמן לנשוף, לא בכוח, ואז חזרו על השלבים האלה עד להסדרת נשימה. 

• להגביל את זרימת האוויר – לסגור את הפה ובמקביל לסגור עם האצבע נחיר אחד. לשאוף ולנשוף דרך הנחיר הפתוח, אבל לא מהר או חזק מדי. חזרו על הפעולה כמה פעמים. אפשר גם להחליף בין הנחיריים, העיקר לנשום רק דרך האף, בפה סגור. 

איך לעזור למישהו שנמצא בהיפרוונטילציה?

אם אתם שוהים ליד אדם אחר עם היפרוונטילציה, עודדו אותו לנסות טכניקות פשוטות, כמו הגבלת זרימת האוויר וקפיצת השפתיים, דאגו שהוא שואף ונושף באיטיות והנחו אותו לחזור על הצעדים הללו כמה שנדרש, כי לא רואים את השיפור מיידית.

מה אם לא מצליחים לשלוט בנשימה בהיפרוונטילציה?

אם חולפות כמה דקות ללא שינוי, חשוב לפנות לחדר מיון, במיוחד כאשר מתלווה כאב לנשימת היתר.

אם אין לא הפעם הראשונה והבעיה מפריעה בפעילויות רגילות, יתכן שמדובר בתסמונת היפרוונטילציה או הפרעת חרדה.  

במצב כזה צריך ללכת לרופא המשפחה, או לפסיכולוג, לאבחון ולעזרה בניהול הבעיה. יש גם תרופות פסיכיאטריות שיכולות לעזור בטיפול משולב. 

כמו תמיד באתר שלנו, מה שנכתב כאן אינו מחליף ייעוץ רפואי.

שווה לבדוק. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

31 במרץ 2022