מהו טיפול בהתמקדות (focusing), איך הוא עובד ועבור מי?

תרפיה בהתמקדות

 

טיפול בהתמקדות (פוקוסינג)

 

התמקדות, או פוקוסינג, היא דרך טבעית לשים לב לעצמי ולאחר, שיושמה בעשור האחרון כשיטת פסיכותרפיה ייחודית ומעוררת תקווה. 

שיטת ההתמקדות מבוססת על חוויה מוחשית וככזו היא מספקת אלטרנטיבה לרעיונות מופשטים ולכלים וטכניקות מכניים, ללא אוטוריטה חיצונית ומבלי להישען על מוסכמות חברתיות. 

בעוד שגופנו מצרף יחדיו מיליוני פיסות אינפורמציה שאינן נגישות לחלק המודע של מוחנו, אם נשים את לבנו ישירות לתחושות הגופניות שלנו נוכל לרתום את המידע הזה כדי להועיל לעצמנו.

 

במכון טמיר אנו מציעים לציבור הרחב טיפול באמצעות פסיכותרפיה מבוססת התמקדות, בעיקר עם פסיכולוגים במרכז הארץ, אבל גם בערים אחרות.

Vy6HSeI85EO5JmInWz10

 

עבור אילו בעיות התמקדות עוזרת?

 

ניתן להשתמש בהתמקדות, שפותחה על ידי פסיכולוג ופילוסוף יהודי רב מעש, בשם ד״ר יוג׳ין ג׳נדלין, שכתב וחקר את היבטים משותפים בפסיכולוגיה קלינית ובפילוסופיה מעשית באוניברסיטת שיקגו ונפטר ב-2017.

 

טיפול בהתמקדות עשוי לסייע בהתמודדות עם שלל בעיות נפשיות, אתגרים מנטליים וקידום מטרות:

 

למשל, התמקדות יכולה לשרת אותנו בהפחתת מתח נפשי, בקבלת החלטות, במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות, בהתפתחות אישית ומקצועית, בהגברת האפקטיביות של ייעוץ מסורתי (מה שמהווה כלי נוסף עבור מטפלים ופסיכולוגים קליניים בגישות שונות), כפסיכותרפיה ממוקדת או מדיטציה, בהוספת מידה רבה של משמעות לחיי היומיום ולמערכות יחסים,

בהעצמה של עבודת צוות בארגונים, ביצירה של סביבת עבודה יעילה יותר, בהתמודדות עם קשיי הסתגלות אישיים וכן בגילוי צורות חדשות של אבולוציה תרבותית, כאלה שאינן נשענות על ציות לסדרים ישנים.

 

 

כמה זמן נמשך סשן התמקדות?

 

פגישת התמקדות אורכת כחמישים דקות, פרק הזמן הנהוג במרבית הטיפולים הפסיכולוגיים. במהלך הפגישה, המטפל מדריך את המטופל להזמין את המודעות אל תוך גופו, על מנת שיקבל גישה אל מה שהגוף יודע אודות בעיות ספציפיות. התהליך נמצא יעיל לא רק במפגשים קליניים פנים אל פנים אלא גם בפגישות ייעוץ פסיכולוגי אונליין, דרך זום או Skype

 

בבסיס פגישות ההתמקדות מצוי יחס של המטפל את המטופל כאל אדם שלם ומסוגל:

המטפל אינו מורה למטופל כיצד עליו להתנהג, אלא מסייע לו למצוא את צעדי השינוי הקטנים שמורגשים מרגע שלומדים להקשיב לגוף.

 

כמו בשיטות טיפול אחרות שיש בהן עבודה עם הגוף, המטפל עצמו יהיה מחובר לגופו שלו, יכיר את שיטת ההתמקדות ממקור ראשון ויידע כיצד להקשיב למטופל באופן שחוויית המטופל תהיה מובנת לגמרי. את כישורי ההתמקדות ניתן ללמוד גם בסדנאות ייעודיות ובכך לתרגל התמקדות מעבר לפגישות המקצועיות ולהיות קשובים לעצמנו ללא תלות באדם חיצוני. בעוד שפסיכותרפיה מכוונת-התמקדות היא תחום טיפולי בפני עצמו, כל אופציה טיפולית מכילה את הערך שיש להתמקדות כאשר מקשיבים למטופל באופן שבו דבר מה שמורגש על ידו מקבל תשומת לב ורשאי להכניס אל הסיטואציה אלמנט חדש לצורך פתרון בעיות.

 

 

מקורות ויסודות קליניים של השיטה

 

מקורה של פסיכותרפיה מכוונת-התמקדות היא בעבודתם החלוצית ול הפילוסוף והפסיכולוג יוג׳ין גנדלין וקארל רוג׳רס מאוניברסיטת שיקגו.

 

גנדלין ועמיתיו חקרו את השאלה מדוע ישנם מטופלים בפסיכותרפיה שמצבם משתפר וכאלה שמצבם נותר בעינו.

מה שמצאו הוא שהצלחת הטיפול אינה תלויה בטכניקה של המטפל, באוריינטציה שלו או בסוג הבעיה הדורשת טיפול, אלא במה שהמטופל מחולל בתוך עצמו.

מטופלים שהצליחו בטיפול שעברו בדקו באופן קבוע את תחושת הגוף הפנימית-גופנית השלמה שלהם בנוגע לסיטואציה.

 

 

חוש גופני מורגש (Felt sense)

 

מרבית הזמן איננו יודעים מה אנחנו חווים ואיננו מקשיבים לעצמנו ברמה עמוקה.

כאשר אנו כן עושים זאת במהלך הטיפול והמטפל אינו שופט או מעריך אלא מקשיב, מבין ומסייע למטופל למצוא את החוויה הגופנית המורכבת שלו, מתאפשר למטופל למקד את תשומת לבו ולהביא לרמת המודעות שלו את מה שמכונה תחושה פנימית-גופנית, או חוש מורגש (Felt sense).

 

כולנו יודעים מהם רגשות, אך תחושה פנימית-גופנית אינה רגש, אלא יכולת אנושית קצת שונה (Hendricks, 2007).

התחושה הפנימית-גופנית של סיטואציה או בעיה מעורפלת בדרך כלל בהתהוותה הראשונית: אפשר לחוש שדבר מה נמצא שם אך קשה יותר לנסחו במילים.

התחושה הפנימית-גופנית היא הוליסטית מטבעה ומכילה יותר ממה שאנו יכולים לחשוב בפשטות או לדעת רגשית על הסיטואציה.

במהלך הטיפול, משמעות חדשה צצה ומתבהרת והתחושה הפנימית-גופנית מביאה עמה את הניסוח, התמונה, הזיכרון, ההבנה, או הרעיון החדש המדויקים, כמו גם את הפעולה שבה יש לנקוט לפתרון הבעיה.

 

הגוף, בתגובה, חווה סוג של הקלה במתח, כשהוא רושם לעצמו את ה״אמיתות״ של מה שמגיע מהתחושה הפנימית-גופנית, וזה מה שמסמן לנו שהצלחנו להתחבר אל רמה עמוקה יותר של מודעות ושעלינו על הדרך הנכונה. כשאנחנו מנסים לפתור את בעיותינו באמצעות מה שאנו כבר יודעים, חושבים ומרגישים, אנו עלולים לגלות שאנחנו רק צועדים במעגלים.

לעומת זאת, התחושה הפנימית-גופנית של מודעות עשויה להכניס משהו חדש אל המשוואה, משהו שיכול להתהוות לכדי שינוי אמיתי. 

 

גילוי התחושה הפנימית-גופנית נחשב התקדמות בתחום הפסיכולוגיה. מודלים רבים של פסיכולוגיה כוללים התנהלות שבה המטופל הוא מעין אובייקט שיש לשנותו בהתאם לרעיונות או לתיאוריות של המטפל, ואם הוא מתנגד לאותה צורת טיפול הוא נחשב ״מתגונן״ או ״גורם לחבלה עצמית״. התחברות אל התחושה הפנימית-גופנית של הסיטואציה, לעומת זאת, הופכת כל סוג של פסיכותרפיה לבטוח יותר, מכיוון שכך המטופל יכול לבדוק מה נכון עבורו ומה לא.

 

בחקירותיו הקליניות ובחיפוש אחר ניסוח שיטת הטיפול, גנדלין זיהה כי נוכחותה או היעדרה של תגובה גופנית במטופל היא זו שקובעת את הצלחת או כישלון הפסיכותרפיה, ושללא נוכחותה המטופל יישאר תקוע בדיבורים גרידא ויחזור שוב ושוב על אותם הרגשות הישנים המוכרים.

 

ענין זה אושש במחקר שנערך בשנות השישים על מתמודדים עם סכיזופרניה שלא התקדמו לעבר תוצאות באמצעות פסיכותרפיה. לאור זאת, נוסח רצף של חוויה לחיזוי הצלחה או כישלון של הטיפול על סמך האזנה לדברי המטופל, כביטוי לרמת החוויה שלו, במהלך פגישות הפסיכותרפיה הראשונות.

 

 

היכן מטפלים עוברים הכשרה בהתמקדות?

 

כמו כל תחום הפסיכותרפיה, מי שרוצה ללמד התמקדות ומי שרוצה ללמוד, מבחינה חוקית לפחות, יכולים לחבור יחדיו בצומת של צרכים.

יש לציין כי המושגים הפילוסופיים בטיפול מכוון-התמקדות מאפשרים למטפלים לקשר כל תיאוריה פסיכולוגית לחוויה המתמשכת של המטופל, ולאפשר למטפלים מכל גישה תיאורטית לתרגל התמקדות.

 

 

התהליך הטיפולי בפוקוסינג

 

ג׳נדלין החל לפתח הוראות התמקדות שיעזרו למטופלים עם רמות חוויה נמוכות לשפר את היכולת הזו ובכך הפך את ההתמקדות למיומנות שניתן ללמדה.

 

התיאוריה שמאחורי ההתמקדות מזהה את החשיבות של חוויה המורגשת באופן פיזי, כאשר החוויה היא התגובה של הגוף לכל מה שמגיע אליו מן החוץ ומן הפנים.

הגוף מגיב לגירויים באיכות רגש המשתנה תדיר, משום שהוא מכיל את כל האספקטים המורגשים של בעיה או סיטואציה ספציפיות.

זוהי תחושה גופנית עם משמעות, אך מרבית הזמן היא אינה לוכדת את תשומת הלב שלנו ונמצאת בקצוות של המודעות. 

 

ג׳נדלין מתאר את התהליך שבו ניתן להתחבר אל קצה המודעות הזה ומציע ששה שלבים לעשות זאת כאשר המטופל ״תקוע״ ואינו מתקדם בטיפול. 

לאחר שנבדק שהמטופל מסוגל להרגיש את מרכז גופו, הוא מוזמן לשבת זקוף ולהירגע.

 

ואז מתחילים - 

 

 

שלב ראשון 

 

לאחר מכן המטופל ילמד על יחס מסוים לבעיה במקום להימנע ממנה וכך יפנה מקום בתוכו כדי לעמוד בבירור על הבעיה ומקורותיה.

 

המוקד אינו בתוכן (כמו דיבור על משפחת המקור, מערכת יחסים עם המטפל, אירועים בעבר או בהווה ועוד), אלא עם האופן שבו המטופל דן בתכנים הללו. 

זה הבדל חשוב מגישות אחרות לטיפול נפשי, מה שמזכיר קצת את התפיסה של טיפול מטה-קוגניטיבי.

 

 

שלב שני

 

המטופל יבחר בעיה ספציפית ו״יזמין״ את התחושה הפנימית-גופנית.

תחושה זו היא האופן בו הבעיה משפיעה על מרכז הגוף.

לרוב מדובר עבתחושה לא נוחה ולא ברורה מבחינת תוכנה, אך היא מבחינה איכותית היא מובחנת היטב.

 

 

שלב שלישי

 

המטופל יציע ייצוג מילולי, כמו תמונה או צבע,המבטאים את האיכות הגופנית הספציפית, למשל ״זה מרגיש כבד״, או ״צמוד מדי״, או ״קופצני״ או ״תמונה של יום שמש נעים״. 

 

 

שלב רביעי

 

התהודה שבין התחושה הפנימית-גופנית והמילים או התמונה תיבדק מספר פעמים, כדי לקבל תגובה גופנית מאשרת.

 

 

שלב חמישי 

 

התחושה הפנימית-גופנית ״תישאל״ באופן ישיר על ידי המטופל מה בבעיה גורם לאיכות הזו, או מה התחושה הפנימית-גופנית הזו רוצה או צריכה.

באמצעות שאלות ספציפיות, המטופל ילמד כיצד להחזיק את המגע עם אותה איכות גופנית מעורפלת.

אם יוכל לעשות זאת משך כדקה - לעתים יורגש שינוי, מלווה בצעד קטן לכיוון שינוי בבעיה.

 

 

שלב שישי

 

מה שהושג צריך להיות מוגן במהרה מפני הגישות והמחשבות הרגילות של המטופל ומפני הביקורת העצמית שלו. שלב זה אינו סופי, שכן התמקדות נוספת בדרך כלל מביאה לשינוי נוסף, אך לשם כך יש לשמור על מה שהושג בכל פעם.

 

 

לסיכום, 

כולנו נולדים עם יכולת פנימית להתמקדות, אך מסלול החיים ודרישותיו גורמים לנו לאבד את הגישה לאותה חוכמה של הגוף.

 

ג׳נדלין סבר שניתן לרכוש את היכולת הזו מחדש על ידי טכניקת ההתמקדות שפיתח, המעשירה שיטות טיפוליות אחרות.

 

תחילה השיטה יושמה כמעט רק על מבוגרים והאפקטיביות שלה הודגמה, למשל, בפסיכותרפיה של חולי סרטן ושל חולים עם תסמינים פסיכוסומטיים.

 

כיום התמקדות מיושמת לא רק עם מבוגרים, אלא גם עם ילדים ובני נוער,  זאת למרות שנדרשים מחקרים עדכניים לגבי מידת היעילות של השיטה עבורם.

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

22 במאי 2022   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

  

 

מקורות:

 

רענן -שפריר, ר. (2009). מהי התמקדות (Focusing) וכיצד היא משתלבת בכל מרחב טיפולי?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 14/7/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2357

 

מהי התמקדות?  [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 14/7/2019, מתוך אתר המרכז הישראלי להתמקדות: https://focusing.co.il/?page_id=1013

 

Hendricks MN. Focusing-oriented experiential psychotherapy: how to do it. Am J Psychother. 2007;61(3):271-84. doi: 10.1176/appi.psychotherapy.2007.61.3.271. PMID: 17985530.

 

Lyons N, Michaelsen MM, Graser J, Bundschuh-Müller K, Esch T, Michalak J. Bodily Experience in Depression: Using Focusing as a New Interview Technique. Psychopathology. 2021;54(3):150-158. doi: 10.1159/000514128. Epub 2021 May 5. PMID: 33951644.

 

  Shalev, I. (2018). Using motivated cue integration theory to understand a moment-by-moment transformative change: A new look at the focusing technique. Frontiers in human neuroscience, 12, 307.

 

Shalev, I. (2019). Motivated cue-integration in alexithymia: Improving interoception and emotion information processing by awareness of sensation techniques. Frontiers in psychiatry, 10, 329.

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022