הגורמים הפסיכולוגיים של מחלות עור | מחקרים עדכניים וטיפולים

דרג פריט זה
(18 הצבעות)
בעיות עור על רקע נפשי בעיות עור על רקע נפשי

גורמים וטיפולים פסיכולוגיים

לפסוריאזיס ובעיות עור על רקע רגשי

 

 

השפעות הנפש על העור והשפעות העור על הנפש

זה לא סוד שלרוב מחלות העור יש השפעה פסיכולוגית על החולה, וגם להיפך, למצב הנפשי יש השפעות על המחלה והסיכון ללקות בה.

מתח נפשי עשוי לגרום להתנהגות כפייתית שמעוררת בעיות עור, שמרביתן הוגדרו אבחונית לאחרונה כהפרעות על הספקטרום הטורדני-כפייתי.

למשל, דרמטילומניה, תלישת שיער מהקרקפת (מוכרת כטריכוטילומניה) הנפוצה בקרב ילדים הסובלים ממתח רב - כמו בעיות בבית או הולדת של תינוק חדש במשפחה; גם כסיסת ציפורניים, מגיל ילדות ועד הבגרות, מעידה על דחק נפשי בדרגות שונות ועלולה לגרום להרס הציפורניים.

Skin and Emotional Distress

 

ישנן תופעות עוריות קיצוניות שהן כמעט לחלוטין פסיכיאטריות, למשל Delusions of parasitosis הפרעה פסיכיאטרית בה החולה מתמודד עם מחשבות שווא (דלוזיות) - הוא משוכנע כי הוא נגוע בטפילים בעורו ללא כל עדות רפואית לכך; במקרים פחות דרמטיים, ניתן לראות הפרעות שליטה בדחפים שהתסמינים שלהן מתבטאים דרך העור:  טריכוטילומניה- הפרעה נפשית המאופיינת בדחף בלתי נשלט של האדם למרוט שיער וגם דרמטילומניה- חיטוט וגירוד כרוני וכפייתי באזורים מסוימים בעור. במקרים כאלה טיפולים דרמטולוגיים בלבד עוזרים מעט או לא עוזרים כלל.

למרות שרבות ממחלות העור אינן מדבקות, ובוודאי שאינן מסכנות חיים, עצם היותן ויזואליות ועצם הפגיעה האסתטית הופכים אותן לגורמים בעלי השפעה שלילית על איכות החיים, האינטימיות, המיניות, תחושת העצמי, הביטחון באינטראקציות בינאישיות ועוד.

מכאן, שמחלות עור עשויות להיות המקור לקשיים פסיכולוגיים, והפרעות פסיכיאטריות עשויות להיות המקור למחלות עור. כמו כן, בעיות עור משמשות לעיתים כהגנות פסיכולוגיות של המטופל מפני ההכרה בקיומן של בעיות רגשיות, ניתן לזהות זאת בעיקר במצבים בהם המטופל אינו מגיב כצפוי לטיפול הרפואי והתרופתי.

עם זאת, יש הטוענים כי קיימות תופעות עוריות שהן בעלות השפעה פסיכולוגית מזערית ביותר. זה כמובן תלוי וסובייקטיבי. למשל, יבלות על הידיים אינן משפיעות כנראה על מצבו הנפשי של המטופל, אולם יבלות על איברי המין עלולות להשפיע עליו באופן הרבה יותר משמעותית מבחינה פסיכולוגית.

 

פסיכודרמטולוגיה

כיום הולך ומתפתח תחום הפסיכודרמטולוגיה, תחום רפואי אשר בוחן את הקשר שבין מצוקה נפשית למחלות עור.

במחקרים מגוונים רבים, נמצא קשר מובהק בין מצבי חרדה ומתחים נפשיים לבין התפרצות קילופים עוריים ונגעים חדשים של המחלה.

למשל, חוקרי התחום גורסים כי טיפול הוליסטי, המשלב מגוון תחומי טיפול ובתוכו גם טיפול נפשי באדם הסובל מפסוריאזיס- הוא הטיפול המתאים ביותר, אשר יביא לשיפור המשמעותי ביותר במצב. 

מהן מחלות פסיכוסומטיות? < 

eczema psychological factors

גורמים נפשיים לבעיות עור

מחלת עור אינה תוצר ישיר של לחץ נפשי, אולם לחץ נפשי מאיץ ומחריף את מחלת העור.

מחקרים רבים הצביעו על הקשר בין מצבי לחץ ומצב העור - מתחים עלולים לגרום להתפרצות או להחמרה של בעיות עור רבות.

פרויד בזמנו זיהה וכתב במחקריו על הקשר שבין גוף ונפש.

כולנו מודעים לכך במידה כזו או אחרת ועושים את הקישור הזה, כדוגמת "עור ברווז" או "חיוור כמו סיד".

מצבו של העור עשוי להשתפר עם טיפול קוסמטי, אך הלחץ עלול להחזיר את הפנים לקדמותן.

כאב רגשי עשוי להוביל לכאב פיזי, ותופעות פסיכולוגיות עשויות לגרום לבעיות בעור.

 

 

גורמים פסיכולוגיים שמגבירים מחלות עור או מחמירים אותן

טראומות ואירועי חיים קשים הם כמובן הראשונים להיכנס לרשימה, ביניהם אובדן אדם יקר, התמודדות עם מחלה קשה, פיטורין, גירושין וכיוצא באלה. בנוסף להם, תקופות לחוצות בעבודה או בלימודים, תקופות של מתח נפשי ולחצים- מהוות קרקע פורייה עבור המחלה. המחלה עצמה אינה מסייעת למצב הנפשי גם היא, שכן הכרוניות שבה יוצרת תסכול רב, חוסר אונים למולה, לעיתים בושה בנגעים, הימנעות מחשיפת העור החולה וכיוצא באלה.

הפיתרון הראשוני למצבים הללו היא העלאת המודעות של האדם הסובל.

על המטופל ועל רופא העור המטפל בו לדעת כי ייתכן שמקור בעיית העור פרצה ומשתמרת על רקע נפשי ועל כן גם לשקול טיפול רגשי בנוסף לקוסמטי או הרפואי על מנת לעזור לאדם לשקם את בטחונו ולרפא את נפשו.

אחוז המטופלים, המדווחים על טריגרים רגשיים שהובילו להתפרצות מחלות ותופעות העור, נע בין 50% (במקרים של אקנה) ל-90% (במקרים של רוזציאה, אלופציה אראטה וליכן סימפלקס) ואצל רבים - ילדים, בני נוער ומבוגרים - קיים קשר בין המחלה לבין חרדה, דיכאון ואפילו מחשבות אובדניות.

ההערכה היא כי בקרב שליש מהמטופלים הפונים לדרמטולוג, בעיות העור קשורות לבעיות רגשיות משמעותיות.

 

טיפולים רגשיים לבעיות עור על רקע נפשי

 

ניתן לגשת לטיפול פסיכולוגי יעיל בבעיות עור מכיוונים קליניים מגוונים.

הפסיכולוגיה הרפואית, תחום ידע חדש יחסית בפסיכולוגיה, אוצרת את הידע העשיר ביותר בטיפולים פסיכולוגיים על הציר של גוף-נפש.

פסיכולוגים רפואיים אמונים על הקניית כלים וטכניקות שנועדו לצמצם תסמינים פסיכוסומטיים, ביניהם: 

  • הפחתת מתחים
  • טכניקות הרפיה, דימיון מודרך ונשימה

 

תרופות פסיכו-אקטיביות להרגעה (בנזודיאזפינים) ותרופות נגד דיכאון (מסוג SSRI) נמצאו יעילות לטיפול במצבים אלה, אם כי קיימים דיווחים גם על תופעות לוואי שהחמירו את בעיית העור.

בהפרעות פסיכיאטריות הגורמות לפגיעות עוריות, הטיפול תלוי ברמת המודעות של המטופל לעובדה שהוא עצמו גורם לפגיעה העורית שלו. במידה וקיימת מודעות גבוהה אז בנוסף לטיפול הדרמטולוגי המטופל יופנה לטיפול נפשי (בדר"כ לפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית).

במידה וקיימת הכחשה ואין מודעות מספקת לפגיעה עצמית, יש לעיתים חשיבות בשילוב של תרופות אנטי-פסיכוטיות.

הבעיה היא שמטופלים השרויים בהכחשה לא ימהרו לפנות לפסיכיאטר, היות והם מאמינים ומשוכנעים שאין להם בעיות פסיכולוגיות או חוששים מהסטיגמה של "חולה נפש". לפיכך, הדרמטולוג נדרש לזהות את ההיבטים הנפשיים של מחלות ותופעות העור, להעניק טיפול פסיכולוגי ראשוני ולרכוש ידע בסיסי בפסיכותרפיה. לאחר שהמודעות של אותם מטופלים גוברת, ניתן להפנות אותם לפסיכיאטר לקבלת עזרה נפשית רחבה יותר. כך הלך והתפתח התחום הפסיכו-דרמטולוגי המטפל הן בהיבטים הפיזיים של מחלת העור והן בהיבטים הפסיכולוגיים שלה.  

 

CBT Cognitive Behavioral Therapy

פסוריאזיס

פסוראזיס היא מחלת עור אוטואימונית מוכרת ושכיחה, בה נוצרת הצטברות תאי גוף חדשים בטרם השיל הגוף מעצמו את תאיו הישנים, ומתבטאת בסביבה דלקתית, אדמומיות, יובש וקשקשים עוריים. מדובר במחלה בעלת היבטים כרוניים, אשר קיימים מספר מקורות אפשריים אשר מסייעים לפריצתה, אך נכון להיום אין הסכמה לגבי הגורמים הוודאיים להיווצרותה.

כ-3% מאוכלוסיית העולם סובלת מפסוריאזיס, אשר לרוב מתפרצת לראשונה בעשור השלישי או השישי לחיים (כלומר, בגילאי 20-30 או בגילאי 50-60).

רבים אינם יודעים שקיים קשר ישיר בין התפרצות המחלה לבין המצב הנפשי של האדם, וכן כי בתקופות חיים לחוצות או קשות יותר- במרבית המקרים תהיה התפרצות מוגברת של המחלה. בגלל שמדובר בפרט שאינו ידוע לרבים, רק מעטים מהסובלים מפסוריאזיס פונים לטפל במצבם הנפשי בניסיון להקל על המחלה, על אף שבתקופות חיים רגועות יותר- חומרת המחלה פוחתת.

 Psoriasis Psychotherapy

מצבי חיים שתורמים לפריצת המחלה או להחמרתה

טראומות ואירועי חיים קשים הם כמובן הראשונים להיכנס לרשימה, ביניהם אובדן אדם יקר, התמודדות עם מחלה קשה, פיטורין, גירושין וכיוצא באלה. בנוסף להם, תקופות לחוצות בעבודה או בלימודים, תקופות של מתח נפשי ולחצים- מהוות קרקע פורייה עבור המחלה.

המחלה עצמה אינה מסייעת למצב הנפשי גם היא, שכן הכרוניות שבה יוצרת תסכול רב, חוסר אונים למולה, לעיתים בושה בנגעים, הימנעות מחשיפת העור החולה וכיוצא באלה.

 

 

כיצד נראה טיפול נפשי בסובלים מפסוריאזיס?

רבים מופתעים לגלות כי הטיפול אינו שונה מכל טיפול אחר, מתמקד בשיפור איכות חייו של האדם ובשיפור יכולתו להתמודד עם מצוקותיו.

לאחר הערכת מצבו הנפשי של האדם, הקשיים עימם מתמודד והשפעת המחלה על נפשו ועל חייו, מתחלקים הטיפולים הנפשיים בפסוריאזיס לשני תחומים עיקריים:

  • התחום הראשון הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בעיקר בשינוי דפוסי החשיבה ההרסניים של המטופל והחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ואדפטיביים יותר, הן דפוסים שקשורים במחלה והן דפוסי מחשבה כלליים. CBT עשוי להפחית את הסטיגמה והבלבול סביב תגובות רגשיות וחרדה לגבי המחלה, מה שעשוי להפחית את חומרת הפסוריאזיס על ידי עיכוב הדלקת, שבחלקה קשורה בדיכאון וחרדה. CBT מספק גישה מותאמת אישית לתיקון של תפיסות מוטעות ועיוותי חשיבה ולהרחיב את הידע על טבעו של פסוריאזיס, לדוגמא, להפריך את המיתוס שהמחלה מדבקת. יתר על כן, CBT עשוי להועיל בהתמודדות עם תחושות של דכדוך וחוסר תקווה עמן מתמודדים החולים.
  • התחום השני הוא טיפול פסיכודינמי, הבוחן את ההתמודדות הפנימית של האדם, גם עם החלקים שאינם מודעים באישיותו ובנפשו, בחיפוש אחר הגורם למצוקה הנפשית. השיח הטיפולי ועיבוד הרגשות שמתאפשר בשני תחומי הטיפול יוצרים הקלה נפשית משמעותית ומחזקים את נפשו של האדם, אשר רוכש הן כוחות ויכולות ההתמודדות עם המחלה והן זוכה לרגיעה נפשית מסוימת, אשר מסייעת בהפחתת חומרתה.

על אף שפסוריאזיס היא מחלה רפואית ולא נפשית, אשר מרבית הטיפולים המוצעים להתמודדות עימה הם תרופתיים, בכוחה של הפסיכותרפיה ליצור שיפור משמעותי באיכות חייו של האדם, באופן התמודדותו עם המחלה ולבסוף- ליצור שיפור גם במצב המחלה עצמה.

הפסוריאזיס הינה עדות ברורה לקשר העוצמתי והבלתי נפרד שבין הגוף לנפש, והטיפול הנפשי במחלה הוא ההוכחה לכך שלנפש השפעה ניכרת ולעיתים מכריעה על הגוף. הטיפול הנפשי מסייע לעיתים דווקא במקום בו כל טיפול אחר נכשל או לא נתן תוצאה מספקת, וחשוב מאוד לשקול אותו ולהתנסות בו.

רבים אינם יודעים שקיים קשר ישיר בין התפרצות המחלה לבין המצב הנפשי של האדם, וכן כי בתקופות חיים לחוצות או קשות יותר- במרבית המקרים תהיה התפרצות מוגברת של המחלה. בגלל שמדובר בפרט שאינו ידוע לרבים, רק מעטים מהסובלים מפסוריאזיס פונים לטפל במצבם הנפשי בניסיון להקל על המחלה, על אף שבתקופות חיים רגועות יותר- חומרת המחלה פוחתת.

כיום, הולך ומתפתח תחום הפסיכו-דרמטולוגיה, תחום רפואי אשר בוחן את הקשר שבין מצוקה נפשית למחלות עור. במחקרים מגוונים רבים, נמצא קשר מובהק בין מצבי חרדה ומתחים נפשיים לבין התפרצות קילופים עוריים ונגעים חדשים של המחלה. חוקרי התחום גורסים כי טיפול הוליסטי, המשלב מגוון תחומי טיפול ובתוכו גם טיפול נפשי באדם הסובל מפסוריאזיס- הוא הטיפול המתאים ביותר, אשר יביא לשיפור המשמעותי ביותר במצב.

הפסוריאזיס הינה עדות ברורה לקשר העוצמתי והבלתי נפרד שבין הגוף לנפש, והטיפול הנפשי במחלה הוא ההוכחה לכך שלנפש השפעה ניכרת ולעיתים מכריעה על הגוף. הטיפול הנפשי מסייע לעיתים דווקא במקום בו כל טיפול אחר נכשל או לא נתן תוצאה מספקת, וחשוב מאוד לשקול אותו ולהתנסות בו.

 

טיפול תרופתי בפסוריאזיס

טיפול תרופתי ביולוגי בפסוריאזיס מתפתח מאוד בשנים האחרונות.

החידושים המחקריים מאפשרים לרפואה לעבור מטיפול עורי מקומי, בעיקר באמצעות משחות וקרמים טיפוליים, לעבר טיפול תרופתי מערכתי.

 

 

קוסנטיקס, למשל, היא תרופה ביולוגית חדשה יחסית הניתנת באמצעות זריקה.

התרופה עובדת על מכניזמים של מערכת החיסון ומוכיחה את עצמה כבעלת תוצאות טיפוליות מרשימות, עם יחסית מעט תופעות לוואי.

קוסנטיקס מתאימה למבוגרים (מעל גיל 18) ואסורה לשימוש אצל חולי קרוהן ומחלות נוספות, על רקע החלשת המערכת החיסונית ברמה הסיסטמית. 

 התרופה כלולה כיום בסל התרופות של קופות החולים. 

 

 

ראשית הדרך של מיינדפולנס - במחקר על פסוריאזיס

ג'ון קבט זין, שפיתח את שיטת המיינדפולנס, ערך את המחקר הקליני הראשון שלו  עם השיטה עם אוכלוסיה של חולי פסוראיזיס.  אצל חלק מהמטופלים, המחלה חולפת לאחר סיום הגל הראשון של המחלה, אבל למרביתם היא נמשכת באופן כרוני.

אחד הטיפולים הוא חשיפה לאור (פוטותרפיה) הדורש הרבה סשנים ומגדיל סיכון לחלות בסרטן העור (כיום המצב יותר טוב  והמכשירים פחות מסוכנים). קבט זין בנה סשן של עקרונות המיינדפולנס שהתקיים במקביל לפוטותרפיה - כלומר, המטופלים בעיקר תרגלו שהות בתוך הרגע, נשימות, התבוננות ותיאור. תוצאות המחקר הפתיעו עד מאוד: עבור 30% מהמטופלים זה התקצר הטיפול הפוטותרפי בשליש, וגם לאלו שלא החלימו, נמצא צמצום מובהק בהיקף השטחים בהם מפוזרת המחלה על הגוף. 

בעיות עור מופיעות גם כטריגר גופני בהפרעות חרדה. הביטויים הגופניים של חרדה כוללים בלוטות שומן שמצטברות על העור, גירודים באזורי הזעה מרובה (עורף, מפשעות ובתי שחי) ואדמומיות באזור הפנים. מה שקורה בדרך כלל הוא שבמצב של מתח גם תחושה קלה של אי נעימות על גבי העור נחווית כקשה יותר כחלק מהמצוקה הכללית שהאדם חווה. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי להקל על הסימפטומים. רופאים ממליצים בדרך כלל על משחות שמרגיעות את העור וחומרים שנוגדים את פעולתו של הורמון ההיסטמין.

סיכמו: יעל טל ואופיר ברגמן, צוות מכון טמיר

מקורות:

 

ד"ר לב פבלובסקי (2019). פסוריאזיס: הסיבות להתפרצות במהלך החיים. מתוך אתר ynet.

פרופ' רמות (2018). כל המידע על מחלת הפסוריאזיס.  מתוך אתר כיבר השבת.

  

Bundy C., Pinder B., Bucci S., Reeves D., Griffiths C. E., Tarrier N. (2013). A novel, web-based, psychological intervention for people with psoriasis: the electronic Targeted Intervention for Psoriasis (eTIPs) study. Br. J. Dermatol. 169, 329–336. 10.1111/bjd.12350

Chaudhury, S., Das, A. L., John, R. T., & Ramadasan, P. (1998). PSYCHOLOGICAL FACTORS IN PSORIASIS. Indian Journal of Psychiatry, 40(3), 295–299.

Chen, Y., & Lyga, J. (2014). Brain-Skin Connection: Stress, Inflammation and Skin Aging. Inflammation & Allergy Drug Targets, 13(3), 177–190

Fortune D. G., Richards H. L. Griffiths, C. E. (2005). Psychologic factors in psoriasis: consequences, mechanisms, and interventions. Dermatol. Clin. 23, 681–694. 10.1016/j.det.2005.05.022

Herstowska, M., Komorowska, O., Cubała, W. J., Jakuszkowiak-Wojten, K., Gałuszko-Węgielnik, M., & Landowski, J. (2014). Severe skin complications in patients treated with antidepressants: a literature review. Advances in Dermatology and Allergology/Postȩpy Dermatologii I Alergologii, 31(2), 92–97. http://doi.org/10.5114/pdia.2014.40930

Kabat-Zinn, J., Wheeler, E., Light, T.R., Skillings, A., Scharf, M., Cropley, T.G., Hosmer, D., & Bernhard, J.D. (1998). Influence of a mindfulness meditation-based stress reduction intervention on rates of skin clearing in patients with moderate to severe psoriasis undergoing phototherapy (UVB) and photochemotherapy (PUVA). Psychosomatic medicine, 60 5, 625-32. 

Leung DY, Bieber T. Atopic dermatitis. Lancet. 2003;361:151–160  

Linnet, J. and Jemec, G. B. (2001), Anxiety level and severity of skin condition predicts outcome of psychotherapy in atopic dermatitis patients. International Journal of Dermatology, 40: 632-636. doi:10.1046/j.1365-4362.2001.01272.x 

Niazi, A. K., & Niazi, S. K. (2011). Mindfulness-based stress reduction: a non-pharmacological approach for chronic illnesses. North American Journal of Medical Sciences, 3(1), 20–23. http://doi.org/10.4297/najms.2011.320 

Rønnstad, Amalie Thorsti Møller et al. (2018). Association of atopic dermatitis with depression, anxiety, and suicidal ideation in children and adults: A systematic review and meta-analysis. Journal of the American Academy of Dermatology , Volume 79 , Issue 3 , 448 - 456.e30 . https://doi.org/10.1016/j.jaad.2018.03.017 

Schwartz, J., Evers, A. W. M., Bundy, C., & Kimball, A. B. (2016). Getting under the Skin: Report from the International Psoriasis Council Workshop on the Role of Stress in Psoriasis. Frontiers in Psychology, 7, 87. http://doi.org/10.3389/fpsyg.2016.00087 

Shenefelt P.D. (2018). Mindfulness-Based Cognitive Hypnotherapy and Skin Disorders. Am J Clin Hypn. 2018 Jul;61(1):34-44. doi: 10.1080/00029157.2017.1419457

Slominski, A. (2007). A nervous breakdown in the skin: stress and the epidermal barrier. The Journal of Clinical Investigation, 117(11), 3166–3169. http://doi.org/10.1172/JCI33508

SUÁREZ, A. L., FERAMISCO, J. D., KOO, J., & STEINHOFF, M. (2012). Psychoneuroimmunology of Psychological Stress and Atopic Dermatitis: Pathophysiologic and Therapeutic Updates. Acta Dermato-Venereologica, 92(1), 7–15

Zachariae R., Oster H., Bjerring P., Kragballe K. (1996). Effects of psychologic intervention on psoriasis: a preliminary report. J. Am. Acad. Dermatol. 34, 1008–1015. 10.1016/S0190-9622(96)90280-7

http://www.anxietycentre.com/anxiety-symptoms/diarrhea-anxiety.shtml 

https://www.webmd.com/skin-problems-and-treatments/psoriasis/stress-impact

http://dermatologytimes.modernmedicine.com/dermatology-times/news/psychological-problems-impact-skin-disease

 

 

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר