הגורמים הפסיכולוגיים של מחלות עור | מחקרים עדכניים וטיפולים

גורמים פסיכולוגיים לבעיות עור

בעיות עור על רקע רגשי -

תסמינים, סיבות,

טיפולים ומחקרים

 

כתיבה:

אופיר ברגמן, MA

איתן טמיר, MA

 

 

השפעות הנפש על העור והשפעות העור על הנפש

זה לא סוד שלרוב מחלות העור יש השפעה פסיכולוגית על החולה, וגם להיפך, למצב הנפשי יש השפעות על המחלה והסיכון ללקות בה.

 

ההערכה היא כי בקרב שליש מהמטופלים הפונים לדרמטולוג/ית, בעיות העור קשורות לבעיות רגשיות משמעותיות.

 

הקשר בין לחץ לבעיות עור מבוסס היטב

קורלציה בין לחץ פסיכוסוציאלי לבין מחלות עור תוארה לראשונה כבר בשנות ה -70 של המאה הקודמת, כאשר הוכח כי מחלות ריריות ויראליות מתפתחות במהירות ובחומרה רבה יותר אחרי חשיפה ללחץ.

במאות מחקרים מגוונים לאחר מכן, נמצא קשר מובהק בין מצבי חרדה ומתחים נפשיים לבין התפרצות קילופים עוריים ונגעים חדשים של המחלה.

במקרים כאלה טיפולים דרמטולוגיים בלבד עוזרים מעט או לא עוזרים כלל.

 

מחלות עור בגלל קשיים נפשיים

שיעור המטופלים המדווחים על טריגרים רגשיים שהובילו להתפרצות מחלות ותופעות העור, נע בין 50% (במקרים של אקנה) ל-90% (במקרים של רוזציאה, אלופציה אראטה וליכן סימפלקס) ואצל רבים - ילדים, בני נוער ומבוגרים - קיים קשר בין המחלה לבין חרדה, דיכאון ואפילו מחשבות אובדניות.  

 

ניתן לראות גם הפרעות שליטה בדחפים שהתסמינים שלהן מתבטאים דרך העור, שמרביתן מוגדרות אבחונית כהפרעות על הספקטרום הטורדני-כפייתי.

למשל, דרמטילומניה, חיטוט כפייתי בעור (סקין פיקינג)תלישת שיער מהקרקפת (מוכרת כטריכוטילומניה) הנפוצה בקרב ילדים הסובלים ממתח רב - כמו בעיות בבית או הולדת של תינוק חדש במשפחה. גם כסיסת ציפורניים,

מגיל ילדות ועד הבגרות מעידה על רמות שונות של דחק נפשי.

 

ישנן תופעות עוריות קיצוניות שהן כמעט לחלוטין פסיכיאטריות, למשל Delusions of parasitosis הפרעה פסיכיאטרית בה המתמודד חווה מחשבות שווא (דלוזיות) - הוא משוכנע כי הוא נגוע בטפילים בעורו ללא כל עדות רפואית לכך.

 

קשיים נפשיים בגלל מחלות עור

למרות שרבות ממחלות העור אינן מדבקות, ובוודאי שאינן מסכנות חיים, עצם היותן ויזואליות ועצם הפגיעה האסתטית הופכים אותן לגורמים בעלי השפעה שלילית על איכות החיים - על האינטימיות, המיניות, תחושת העצמי, הביטחון באינטראקציות בינאישיות ועוד.

 

מכאן, שמחלות עור עשויות להיות המקור לקשיים פסיכולוגיים, והפרעות פסיכיאטריות עשויות להיות המקור למחלות עור.

 

כמו כן, בעיות עור משמשות לעיתים כהגנות פסיכולוגיות של המטופל מפני ההכרה בקיומן של בעיות רגשיות, ניתן לזהות זאת בעיקר במצבים בהם המטופל אינו מגיב כצפוי לטיפול הרפואי והתרופתי או במצבים של התקרחות פתאומית או פריחה כתוצאה מחרדה.

 

יש הטוענים כי קיימות תופעות עוריות שהן בעלות השפעה פסיכולוגית מזערית ביותר.

זה כמובן תלוי וסובייקטיבי.

למשל, יבלות על הידיים אינן משפיעות כנראה על מצבו הנפשי של המטופל, אולם יבלות על איברי המין עלולות להשפיע עליו באופן הרבה יותר משמעותית מבחינה פסיכולוגית.

  

מטרת מאמר בסיסי זה היא להתייחס לקשר הפסיכוסומטי בין מחלות עור ללחץ נפשי, לסיבות, לסימפטומים ולאפשרויות הטיפוליות למחלות עור כרוניות.

 

 

פסיכודרמטולוגיה

פסיכודרמטולוגיה, או דרמטולוגיה פסיכוסומטית, היא תחום אינטרדיצפלינרי מתפתח.

תכליתו לבחון את הקשר בין מצוקה נפשית למחלות עור מנקודת ראות המשלבת פסיכולוגיה ורפואה. 

 

חוקרים בתחום גורסים כי טיפול הוליסטי, אשר משלב מגוון תחומי טיפול ובתוכו גם טיפול נפשי, הוא המענה הנכון שיביא לשיפור המשמעותי ביותר במצב.

 

יוזמות מקצועיות חשובות, כמו החברה האירופאית לדרמטולוגיה ופסיכיאטריה (ESDaP), מרכזות ידע קליני ואף מכשירות רופאים ופסיכותרפיסיטים בתכנית פוסט-דוקטורט.  

 

סנוניות ראשונות מופיעות גם אצלנו:

לאחרונה הוקמה יחידה טיפולית חדשה בבית חולים קפלן, למתמודדים עם בעיות עור על רקע רגשי.

המוקד הוא התייחסות טיפולית לקשר האינטגרטיבי בין גוף לנפש, תוך מתן דגש להשפעה ההדדית בין מחלות עור ובין גורמי דחק וסטרס נפשיים. 

  

 

גורמים נפשיים לבעיות עור

מחלת עור אינה תוצר ישיר של לחץ נפשי, אולם לחץ נפשי מאיץ ומחריף את מחלת העור.

 

מחקרים רבים הצביעו על הקשר בין מצבי לחץ ומצב העור, כמו אורטיקריה (סרפדת):

מתחים עלולים לגרום להתפרצות או להחמרה של בעיות עור רבות.

 

זה לא חדש:

פרויד, בזמנו, זיהה וכתב במחקריו על הקשר שבין גוף ונפש.

כולנו מודעים לכך במידה כזו או אחרת ועושים את הקישור הזה, כדוגמת "עור ברווז" או "חיוור כמו סיד".

 

מצבו של העור עשוי להשתפר עם טיפול קוסמטי, אך הלחץ עלול להחזיר את הפנים לקדמותן.

כאב רגשי עשוי להוביל לכאב פיזי, ותופעות פסיכולוגיות עשויות לגרום לבעיות בעור.

 

 

רופא אור 

 

אהרון בס 

 

בְּתוֹר לָרוֹפֵא עוֹר

חוֹשֵׁב לְעַצְמִי

כַּמָּה הָיָה זֶה נִפְלָא

אִם הָיָה גַּם

רוֹפֵא אוֹר

כָּזֶה שֶׁמַּבִּיט בְּנִשְׁמָתְךָ

וּמְאַבְחֵן אֶת כָּל

הַנְּקֻדּוֹת הַשְּׁחֹרוֹת

אֶת חֶלְקָן הוּא הָיָה

מוֹצִיא כְּבָר בַּמָּקוֹם

וְלַשְּׁאָר הָיָה מוֹרֵחַ

מִשְׁחַת הֲכָלָה

וּפוֹקֵד עָלֶיךָ בְּצִוּוּי

לָנוּחַ

לֶאֱהֹב אֶת עַצְמְךָ

וְלִלְבֹּשׁ סַבְלָנוּת

לְפָחוֹת פַּעֲמַיִם בְּיוֹם

 

 

גורמים פסיכולוגיים שמגבירים מחלות עור או מחמירים אותן

טראומות ואירועי חיים קשים הם כמובן הראשונים להיכנס לרשימה, ביניהם אובדן אדם יקר, התמודדות עם מחלה קשה, פיטורים, גירושים ועוד.

תקופות לחוצות בעבודה או בלימודים, תקופות של מתח נפשי ולחצים מהוות קרקע פורייה עבור המחלה.

המחלה עצמה אינה מסייעת למצב הנפשי גם היא, שכן הכרוניות שבה יוצרת תסכול רב, חוסר אונים למולה, לעיתים בושה בנגעים, הימנעות מחשיפת העור החולה וכיוצא באלה.

 

הפיתרון הראשוני למצבים הללו היא העלאת המודעות של האדם הסובל.

על המטופל ועל רופא העור המטפל בו לדעת כי ייתכן שמקור בעיית העור פרצה ומשתמרת על רקע נפשי ועל כן גם לשקול טיפול רגשי בנוסף לקוסמטי או הרפואי על מנת לעזור לאדם לשקם את בטחונו ולרפא את נפשו.

  

 

טיפולים רגשיים לבעיות עור על רקע נפשי

ניתן לגשת לטיפול פסיכולוגי יעיל בבעיות עור מכיוונים קליניים מגוונים.

הפסיכולוגיה הרפואית, תחום ידע חדש יחסית בפסיכולוגיה, אוצרת את הידע העשיר ביותר בטיפולים פסיכולוגיים על הציר של גוף-נפש.

פסיכולוגים רפואיים אמונים על הקניית כלים וטכניקות שנועדו לצמצם תסמינים פסיכוסומטיים, ביניהם: 

 

  • הפחתת מתחים

 

 

במכון טמיר מוצע מגוון

טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים אונליין

ופנים אל פנים.

 

עלות מפגש:

320-380 ש״ח. 

 

בעיה מרכזית בפנייה לטיפול רגשי היא שמטופלים השרויים בהכחשה לא ימהרו לפנות לפסיכיאטר או לפסיכולוג, היות והם מאמינים ומשוכנעים שאין להם בעיות פסיכולוגיות או חוששים מהסטיגמה של ״הפרעה נפשית״.

לפיכך, הדרמטולוג נדרש לזהות את ההיבטים הנפשיים של מחלות ותופעות העור, להעניק מענה פסיכולוגי ראשוני ולרכוש ידע בסיסי בפסיכותרפיה.

לאחר שהמודעות של אותם מטופלים גוברת, ניתן להפנות אותם למומחה בריאות הנפש כדי לקבל עזרה נפשית רחבה יותר.

 

תרופות פסיכו-אקטיביות להרגעה (בנזודיאזפינים) ותרופות נגד דיכאון (מסוג SSRI) נמצאו יעילות לטיפול במצבים אלה, אם כי קיימים דיווחים גם על תופעות לוואי שהחמירו את בעיית העור.

 

בהפרעות פסיכיאטריות הגורמות לפגיעות עוריות, הטיפול תלוי ברמת המודעות של המטופל לעובדה שהוא עצמו גורם לפגיעה העורית שלו. במידה וקיימת מודעות גבוהה אז בנוסף לטיפול הדרמטולוגי המטופל יופנה לטיפול נפשי (בדר"כ לפסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית).

 

במידה וקיימת הכחשה של פגיעה עצמית ללא מודעות מספקת, עולה לעיתים החשיבות של שילוב תרופות אנטי-פסיכוטיות.

 

 

אטופיק דרמטיטיס 

אטופיק דרמטיטיס (atopic dermatitis) היא מחלת עור כרונית ודלקתית שמאופיינת בגירוד, כאב טורדני והפרעות שינה. ידוע גורמים רגשיים עלולים להחמיר את התלקחות הדלקת באטופיק ולהשפיע על מהלך המחלה.

מחקרים קודמים הראו כי לסביבה המשפחתית ולגורמים סביבתיים אחרים יש השפעה על החמרת התסמינים.

 

בנוסף, למחלה יש קשר חזק למספר הפרעות נפשיות, כמו דיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.

למשל, מחקר שפורסם בתחילת 2020 בכתב העת Dermatitis, מלמד כי דיכאון אחרי לידה קשור להתפתחות דלקת עור אטופית (AD) אצל התינוק, לאורך כל הילדות וההתבגרות. 

 

מסתמן כי טיפול פסיכולוגי עשוי להפחית את חומרת המחלה:

מחקר שוודי שפורסם בקיץ 2021 בכתב העת JAMA, מלמד על יעילותה של תכנית טיפול CBT באינטרנט, בקרב גברים ונשים (בגיל 37 בממוצע), בהשוואה לקבוצת ביקורת.

 

 

אקזמה

אקזמה היא מצב רפואי אוטואימוני כרוני המתבטא בכתמים של עור יבש, מגרד ודלקתי.

המחלה נמצאה קשורה לאסטמה, אלרגיות לאוכל ודלקות עור.

לאקזמה יש גם קשרים עם הפרעות נפשיות כגון חרדה ודיכאון והיא בקורלציה חיובית עם דחק נפשי.

מקורות הקשר אינם ברורים, אולם חוקרים טוענים כי יתכן שהוא נובע משינויים דלקתיים במוח הקשורים לחרדה ודיכאון.

 

אקזמה וקשיים פסיכולוגיים מזינים זה את זה, כאשר תסמיני האקזמה משפיעים לרעה על בריאות הנפש ולהיפך.

רגשות אינטנסיביים או אירועים מלחיצים, המעוררים תגובת לחימה או בריחה, מגבירים שחרור של הורמוני לחץ כגון אדרנלין וקורטיזול.

מכאן מתנהלת שרשרת דלקתית:  

רמות גבוהות של קורטיזול מגבירות את ההתלקחות בעור ואת ייצור השמן בבלוטות העור, מה שמוביל לנקבוביות ולפריצות של העור.

רמות גבוהות מדי של קורטיזול גם מחלישות את המערכת החיסונית, מה שמקשה על הגוף להילחם בזיהומים בעור ולחדש את העור כדי לקדם ריפוי.

 

 

ויטיליגו

כפי שאנחנו מתחילים להבין, לסובלים ממחלות עור יש כנראה מערכת חיסונית איתנה וחסונה, אולי יותר מדי. 

אוטואימוניות נתפסת כגורם מרכזי גם בויטיליגו, מחלת עור עמה מתמודדים אחוז שלם מאוכלוסיית העולם.

ויטיליגו מתאפיינת בכתמי עור בהירים, המתרחשים על רקע אובדן מלנוציטים (תאים המייצרים פיגמנט) והיא מלווה בתחושות לחץ נפשי, מצוקה רגשית וסטיגמה חברתית. 

 

 

פסוריאזיס

פסוראזיס היא מחלת עור אוטואימונית מוכרת ושכיחה, בה נוצרת הצטברות תאי גוף חדשים בטרם השיל הגוף מעצמו את תאיו הישנים, ומתבטאת בסביבה דלקתית, אדמומיות, יובש וקשקשים עוריים. מדובר במחלה בעלת היבטים כרוניים, אשר קיימים מספר מקורות אפשריים אשר מסייעים לפריצתה, אך נכון להיום אין הסכמה לגבי הגורמים הוודאיים להיווצרותה.

כ-3% מאוכלוסיית העולם סובלת מפסוריאזיס, אשר לרוב מתפרצת לראשונה בעשור השלישי או השישי לחיים (כלומר, בגילאי 20-30 או בגילאי 50-60).

 

פסוריאזיס פוגעת בנפש, לא פחות מבגוף

מחקר שנערך במהלך 2017 - 2019 ופורסם ב-2020 בכתב העת JAMA Dermatology, מלמד כי לפסוריאזיס יש השפעה רבה יותר על בריאותם הנפשית של החולים מאשר תסמיני העור שלהם.

המחקר התבסס על נתונים בפריסה ארצית בשבדיה, בהם נכללו כ 100,000 אנשים עם פסוריאזיס ללא הפרעות נפשיות קודמות, שהושוו לקבוצת ביקורת ללא פסוריאזיס. המחקר בחן את האופן בו סימפטומים של פסוריאזיס ומחלות סומטיות קשורות, השפיעו על בריאות הנפש, בדגש על חרדה, דיכאון ואובדנות.

התוצאות מראות עליה של 32% בהפרעות נפשיות שנגרמות כתוצאה מתסמינים עוריים וסיכון של 109 אחוז מוגבר למחלות סומטיות נוספות.

 

מצבי חיים שתורמים לפריצת המחלה או להחמרתה

טראומות ואירועי חיים קשים הם פקטור חשוב בפריצה או החמרה של פסוריאזיס, ביניהם אובדן אדם יקר, התמודדות עם מחלה קשה, פיטורים, גירושין וכיוצא באלה. בנוסף להם, תקופות לחוצות בעבודה או בלימודים, תקופות של מתח נפשי ולחצים- מהוות קרקע פורייה עבור המחלה.

המחלה עצמה אינה מסייעת למצב הנפשי גם היא, שכן הכרוניות שבה יוצרת תסכול רב, חוסר אונים למולה, לעיתים בושה בנגעים, הימנעות מחשיפת העור החולה וכיוצא באלה.

 

כיצד נראה טיפול נפשי בסובלים מפסוריאזיס?

רבים מופתעים לגלות כי הטיפול אינו שונה מכל טיפול אחר, מתמקד בשיפור איכות חייו של האדם ובשיפור יכולתו להתמודד עם מצוקותיו.

לאחר הערכת מצבו הנפשי של האדם, הקשיים עימם מתמודד והשפעת המחלה על נפשו ועל חייו, מתחלקים הטיפולים הנפשיים בפסוריאזיס לשני תחומים עיקריים:

  • התחום הראשון הוא טיפול קוגניטיבי התנהגותי, המתמקד בעיקר בשינוי דפוסי החשיבה ההרסניים של המטופל והחלפתם בדפוסי חשיבה חיוביים ואדפטיביים יותר, הן דפוסים שקשורים במחלה והן דפוסי מחשבה כלליים. CBT עשוי להפחית את הסטיגמה והבלבול סביב תגובות רגשיות וחרדה לגבי המחלה, מה שעשוי להפחית את חומרת הפסוריאזיס על ידי עיכוב הדלקת, שבחלקה קשורה בדיכאון וחרדה. CBT מספק גישה מותאמת אישית לתיקון של תפיסות מוטעות ועיוותי חשיבה ולהרחיב את הידע על טבעו של פסוריאזיס, לדוגמא, להפריך את המיתוס שהמחלה מדבקת. יתר על כן, CBT עשוי להועיל בהתמודדות עם תחושות של דכדוך וחוסר תקווה עמן מתמודדים החולים.

  • התחום השני הוא טיפול פסיכודינמי, הבוחן את ההתמודדות הפנימית של האדם, גם עם החלקים שאינם מודעים באישיותו ובנפשו, בחיפוש אחר הגורם למצוקה הנפשית. השיח הטיפולי ועיבוד הרגשות שמתאפשר בשני תחומי הטיפול יוצרים הקלה נפשית משמעותית ומחזקים את נפשו של האדם, אשר רוכש הן כוחות ויכולות ההתמודדות עם המחלה והן זוכה לרגיעה נפשית מסוימת, אשר מסייעת בהפחתת חומרתה.

על אף שפסוריאזיס היא מחלה רפואית ולא נפשית, אשר מרבית הטיפולים המוצעים להתמודדות עימה הם תרופתיים, בכוחה של הפסיכותרפיה ליצור שיפור משמעותי באיכות חייו של האדם, באופן התמודדותו עם המחלה ולבסוף- ליצור שיפור גם במצב המחלה עצמה.

 

הפסוריאזיס הינה עדות ברורה לקשר העוצמתי והבלתי נפרד שבין הגוף לנפש, והטיפול הנפשי במחלה הוא ההוכחה לכך שלנפש השפעה ניכרת ולעיתים מכריעה על הגוף. הטיפול הנפשי מסייע לעיתים דווקא במקום בו כל טיפול אחר נכשל או לא נתן תוצאה מספקת, וחשוב מאוד לשקול אותו ולהתנסות בו.

 

רבים אינם יודעים שקיים קשר ישיר בין התפרצות המחלה לבין המצב הנפשי של האדם, וכן כי בתקופות חיים לחוצות או קשות יותר- במרבית המקרים תהיה התפרצות מוגברת של המחלה. בגלל שמדובר בפרט שאינו ידוע לרבים, רק מעטים מהסובלים מפסוריאזיס פונים לטפל במצבם הנפשי בניסיון להקל על המחלה, על אף שבתקופות חיים רגועות יותר- חומרת המחלה פוחתת.

 

כיום, הולך ומתפתח תחום הפסיכו-דרמטולוגיה, תחום רפואי אשר בוחן את הקשר שבין מצוקה נפשית למחלות עור. במחקרים מגוונים רבים, נמצא קשר מובהק בין מצבי חרדה ומתחים נפשיים לבין התפרצות קילופים עוריים ונגעים חדשים של המחלה. חוקרי התחום גורסים כי טיפול הוליסטי, המשלב מגוון תחומי טיפול ובתוכו גם טיפול נפשי באדם הסובל מפסוריאזיס- הוא הטיפול המתאים ביותר, אשר יביא לשיפור המשמעותי ביותר במצב.

 

הפסוריאזיס הינה עדות ברורה לקשר העוצמתי והבלתי נפרד שבין הגוף לנפש, והטיפול הנפשי במחלה הוא ההוכחה לכך שלנפש השפעה ניכרת ולעיתים מכריעה על הגוף. הטיפול הנפשי מסייע לעיתים דווקא במקום בו כל טיפול אחר נכשל או לא נתן תוצאה מספקת, וחשוב מאוד לשקול אותו ולהתנסות בו.

 

טיפול תרופתי בפסוריאזיס

טיפול תרופתי ביולוגי בפסוריאזיס מתפתח מאוד בשנים האחרונות.

החידושים המחקריים מאפשרים לרפואה לעבור מטיפול עורי מקומי, בעיקר באמצעות משחות וקרמים טיפוליים, לעבר טיפול תרופתי מערכתי.

 

קוסנטיקס, למשל, היא תרופה ביולוגית חדשה יחסית הניתנת באמצעות זריקה.

התרופה עובדת על מכניזמים של מערכת החיסון ומוכיחה את עצמה כבעלת תוצאות טיפוליות מרשימות, עם יחסית מעט תופעות לוואי.

קוסנטיקס מתאימה למבוגרים (מעל גיל 18) ואסורה לשימוש אצל חולי קרוהן ומחלות נוספות, על רקע החלשת המערכת החיסונית ברמה הסיסטמית. 

 התרופה כלולה כיום בסל התרופות של קופות החולים.  

 

ראשית הדרך של מיינדפולנס - במחקר על פסוריאזיס

ג'ון קבט זין , שפיתח את שיטת המיינדפולנס , ערך את המחקר הקליני הראשון שלו  עם השיטה עם אוכלוסיה של חולי פסוראיזיס.  אצל חלק מהמטופלים, המחלה חולפת לאחר סיום הגל הראשון של המחלה, אבל למרביתם היא נמשכת באופן כרוני.

 

אחד הטיפולים הוא חשיפה לאור (פוטותרפיה) הדורש הרבה סשנים ומגדיל סיכון לחלות בסרטן העור (כיום המצב יותר טוב  והמכשירים פחות מסוכנים). קבט זין בנה סשן של עקרונות המיינדפולנס שהתקיים במקביל לפוטותרפיה - כלומר, המטופלים בעיקר תרגלו שהות בתוך הרגע, נשימות, התבוננות ותיאור. תוצאות המחקר הפתיעו עד מאוד: עבור 30% מהמטופלים זה התקצר הטיפול הפוטותרפי בשליש, וגם לאלו שלא החלימו, נמצא צמצום מובהק בהיקף השטחים בהם מפוזרת המחלה על הגוף. 

 

בעיות עור מופיעות גם כטריגר גופני בהפרעות חרדה . הביטויים הגופניים של חרדה כוללים בלוטות שומן שמצטברות על העור, גירודים באזורי הזעה מרובה (עורף, מפשעות ובתי שחי) ואדמומיות באזור הפנים. מה שקורה בדרך כלל הוא שבמצב של מתח גם תחושה קלה של אי נעימות על גבי העור נחווית כקשה יותר כחלק מהמצוקה הכללית שהאדם חווה. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות כדי להקל על הסימפטומים. רופאים ממליצים בדרך כלל על משחות שמרגיעות את העור וחומרים שנוגדים את פעולתו של הורמון ההיסטמין.

 

 

האם ניתן להמשיך טיפול ביולוגי בתקופת הקורונה?

כידוע, תרופות ביולוגיות פועלות על מערכת החיסון של חולי פסוריאזיס, כך שרבים מעלים את השאלה:

האם אני אמור  להמשיך להשתמש בטיפול ביולוגי במהלך מגיפת הקורונה? 

התשובה הכי טובה היא כמובן להתייעץ עם רופא העור.

מוזמנים לקרוא כאן פרסום של האיגוד האמריקאי לדרמטולוגיה (AAD) שמתייחס בדיוק לסוגיה זו. 

 

בנוסף, מחקר מ-2021 מלמד כי מתמודדים עם תחלואה עורית מצויים בסיכון גבוה יותר לחלות בקורונה.

רבים אינם יודעים שקיים קשר ישיר בין התפרצות המחלה לבין המצב הנפשי של האדם, וכן כי בתקופות חיים לחוצות או קשות יותר- במרבית המקרים תהיה התפרצות מוגברת של המחלה. בגלל שמדובר בפרט שאינו ידוע לרבים, רק מעטים מהסובלים מפסוריאזיס פונים לטפל במצבם הנפשי בניסיון להקל על המחלה, על אף שבתקופות חיים רגועות יותר- חומרת המחלה פוחתת.

 

  

מקורות:

 

ד"ר לב פבלובסקי (2019). פסוריאזיס: הסיבות להתפרצות במהלך החיים. מתוך אתר ynet.

 

פרופ' רמות (2018). כל המידע על מחלת הפסוריאזיס.  מתוך אתר כיבר השבת.

  

Bundy C., Pinder B., Bucci S., Reeves D., Griffiths C. E., Tarrier N. (2013). A novel, web-based, psychological intervention for people with psoriasis: the electronic Targeted Intervention for Psoriasis (eTIPs) study. Br. J. Dermatol. 169, 329–336

  

Chaudhury, S., Das, A. L., John, R. T., & Ramadasan, P. (1998). PSYCHOLOGICAL FACTORS IN PSORIASIS. Indian Journal of Psychiatry, 40(3), 295–299

 

Chen, Y., & Lyga, J. (2014). Brain-Skin Connection: Stress, Inflammation and Skin Aging. Inflammation & Allergy Drug Targets, 13(3), 177–190

 

Fortune D. G., Richards H. L. Griffiths, C. E. (2005). Psychologic factors in psoriasis: consequences, mechanisms, and interventions. Dermatol. Clin. 23, 681–694

  

Geale, K., et al. (2020) Association of Skin Psoriasis and Somatic Comorbidity With the Development of Psychiatric Illness in a Nationwide Swedish Study. JAMA Dermatology 

 

Hedman-Lagerlöf E, Fust J, Axelsson E, et al. Internet-delivered cognitive behavior therapy for atopic dermatitis: A randomized clinical trial. JAMA Dermatol. Published online May 19, 2021. 2021;e211450. doi:10.1001/jamadermatol.2021.1450

 

Herstowska, M., Komorowska, O., Cubała, W. J., Jakuszkowiak-Wojten, K., Gałuszko-Węgielnik, M., & Landowski, J. (2014). Severe skin complications in patients treated with antidepressants: a literature review. Advances in Dermatology and Allergology/Postȩpy Dermatologii I Alergologii, 31(2), 92–97 

 

Kabat-Zinn, J., Wheeler, E., Light, T.R., Skillings, A., Scharf, M., Cropley, T.G., Hosmer, D., & Bernhard, J.D. (1998). Influence of a mindfulness meditation-based stress reduction intervention on rates of skin clearing in patients with moderate to severe psoriasis undergoing phototherapy (UVB) and photochemotherapy (PUVA). Psychosomatic medicine, 60 5, 625-32

 

Leung DY, Bieber T. Atopic dermatitis. Lancet. 2003;361:151–160  

  

Linnet, J. and Jemec, G. B. (2001), Anxiety level and severity of skin condition predicts outcome of psychotherapy in atopic dermatitis patients. International Journal of Dermatology, 40: 632-636

 

Manga, P., Elbuluk, N., & Orlow, S. J. (2016). Recent advances in understanding vitiligo. F1000Research, 5, F1000 Faculty Rev-2234. https://doi.org/10.12688/f1000research.8976.1

  

Niazi, A. K., & Niazi, S. K. (2011). Mindfulness-based stress reduction: a non-pharmacological approach for chronic illnesses. North American Journal of Medical Sciences, 3(1), 20–23

 

Rønnstad, Amalie Thorsti Møller et al. (2018). Association of atopic dermatitis with depression, anxiety, and suicidal ideation in children and adults: A systematic review and meta-analysis. Journal of the American Academy of Dermatology , Volume 79 , Issue 3 , 448 - 456.e30

 

Sandhu JK, Wu KK, Bui T, Armstrong AW. Association Between Atopic Dermatitis and Suicidality: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Dermatol. 2019;155(2):178–187. doi:10.1001/jamadermatol.2018.4566

 

Schwartz, J., Evers, A. W. M., Bundy, C., & Kimball, A. B. (2016). Getting under the Skin: Report from the International Psoriasis Council Workshop on the Role of Stress in Psoriasis. Frontiers in Psychology, 7, 87

  

Shenefelt P.D. (2018). Mindfulness-Based Cognitive Hypnotherapy and Skin Disorders. Am J Clin Hypn. 2018 Jul;61(1):34-44

 

Slominski, A. (2007). A nervous breakdown in the skin: stress and the epidermal barrier. The Journal of Clinical Investigation, 117(11), 3166–3169 

 

SUÁREZ, A. L., FERAMISCO, J. D., KOO, J., & STEINHOFF, M. (2012). Psychoneuroimmunology of Psychological Stress and Atopic Dermatitis: Pathophysiologic and Therapeutic Updates. Acta Dermato-Venereologica, 92(1), 7–15

 

Zachariae R., Oster H., Bjerring P., Kragballe K. (1996). Effects of psychologic intervention on psoriasis: a preliminary report. J. Am. Acad. Dermatol. 34, 1008–1015

 

https://www.webmd.com/skin-problems-and-treatments/psoriasis/stress-impact 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021