מה הקשר בין פריחה בעור לבין חרדה ולחץ נפשי?

 

פריחה כתוצאה מרמות גבוהות של חרדה מופיעה כפריחה מעקצצת או כסרפדת (חרלת, או אורטיקריה), שמקורה כתגובה אלרגית בעור. 

 

טיפולים מקומיים או אנטיהיסטמינים עשויים לעזור להקל על התסמינים בטווח הקצר, אבל טיפול ארוך טווח יכלול למידת מיומנויות התמודדות לצורך ניהול החרדה והפחתת המתח. 

 

הפחתת מתח ושינויים אחרים יכולים לעזור לטפל ולמנוע פריחה וגם מגוון תסמינים גופניים של חרדה.

 

 

חרדה כרונית יכולה להגביר את תגובת מערכת העצבים הסימפתטית למתח, ותגובה זו מגבירה את שחרור ההיסטמין, שלרוב הגוף משחרר בתגובה לכל פציעה, דלקת או תגובה אלרגית. 

הפריחה כתוצאה מחרדה עשויה לגרום לאנשים לחוש עוד יותר חרדה או מבוכה, בשל הסימפטומים או הנראות של הפריחה.

למרות שלפעמים אנשים ינסו להסתיר את הפריחה – כיסויה במייקאפ, בקרמים או בבגדים צמודים יכול להחמיר את הפריחה.

לרוב פריחה ממתח או חרדה עוברת אחרי 24 שעות, וטיפולים מקומיים עוזרים להפחית אותה ואת תסמיניה הלא נעימים.

התמקדות בטכניקות הרפיה ובכלים להפחתת חרדה עשויה לעזור להרגיש פחות חרדה ולסייע לטיפול בפריחה. 

 

 

סימפטומים

 

אנשים החווים פריחה כתוצאה מחרדה עשויים להיות בעלי הסימפטומים הבאים:

 

  • תחושה גרד או עקצוץ באזור הפריחה

  • בליטות קטנות או פצעונים בעור

  • חבורות בולטות בעור

  • פריחה שמופיעה עקב רמות גבוהות של חרדה או מתח, ללא גורמים מובהקים אחרים (מזון, אלרגיה, תרופות)

  • חרדה שחולפת תוך 24 שעות.

 

לצד התסמינים הללו, אנשים עם פריחה כתוצאה מחרדה יכולים גם לחוות רמות גבוהות של חרדה ומתח, כולל התסמינים הבאים:

 

 

  • חשש או אימה במצבים שאינם מאיימים

  • תחושת עצבנות

  •  מתיחות או ״על הקצה״

  •  תחושת חוסר מנוחה וחוסר שקט 

  • ציפייה שהרע ביותר יתרחש (״קטסטרופיזציה״)

  • דריכות מפני סימני סכנה (״דריכות יתר״).

 

תסמינים גופניים אחרים של חרדה עשויים להיות דפיקות לב מהירות או חזקות, קוצר נשימה, הזעה מוגברת רעידות ועוויתות, כאבי ראש, עייפות, אינסומניה, כאבי בטן או בעיות בקיבה, צורך תכוף להטיל שתן, שלשול. לאנשים החווים סימפטומים של חרדה על בסיס קבוע ייתכן ויש הפרעת חרדה. הפרעות חרדה הן נפוצות ויש להן טווח רחב של אופציות טיפוליות אפקטיביות. 


 

גורמים

 

פריחה כתוצאה מחרדה יכולה להשפיע על כל מי שחווה חרדה. אנשים יכולים לחוש חרדה מסיבות מגוונות, בהן: 

 

  • גנטיקה – מחקרים מצאו שאנשים עם קרובי משפחה שלוקים בתסמונת חרדה עשויים לנטות יותר לחוות חרדה. 

  • גורמים סביבתיים – אירועי חיים מלחיצים, טראומה, אבל, ניצול או חולי ממושך יכולים לתרום לחרדה. 



 

מה גורם לפריחה? 

 

על מנת להבין אם הגורם הוא חרדה או משהו אחר, יש קודם כל לשלול הסברים אחרים, למשל תגובה גופנית אלרגית למזונות, כמו אגוזים, בוטנים, חלב פרה, סויה, ביצים, חיטה, פירות ים ועוד. 

 

גם תרופות יכולות לגרום לפריחה, כאשר כל אחת ואחד עם הרגישויות האישיות שלו. 

 

דלקת עור כתוצאה ממגע עם חומרים. למשל, קרמים מקומיים, מייקאפ, תכשירי רחצה, תכשיטים או תכשירים לכביסה), רגישות במגע עם צמחים מסוימים, מחלה (כמו חצבת או אבעבועות רוח) או בעיית עור (למשל אקזמה או פסוריאזיס). 

 

אם נשללו הסיבות האחרות ומתפתחת פריחה בנוכחות רמות גבוהות של חרדה או מתח, ייתכן וזהו הגורם לה.

 

 

 טיפול

 

תיאור מקרה מ-2016 הראה ששליטה בחרדה עשויה להיות טיפול אפקטיבי לפריחה שמקורה בחרדה. טיפולים שעשויים לסייע לפריחה כזו:

 

 טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – הסוג הנחקר ביותר של פסיכותרפיה לטיפול בהפרעות חרדה. CBT מסייע לאנשים לפתח אסטרטגיות לשינוי דפוסי חשיבה, אמונות והתנהגויות שגורמים לחרדה.

 

 חשיפה ומניעת תגובה (ERP) – סוג של פסיכותרפיה שנועד לטיפול בצורות ספציפיות של חרדה, כמו פוביות או חרדה חברתית. הוא חושף אנשים למקור החרדה כדי לפתח אסטרטגיות התמודדות ולהפחית חרדה על פני זמן.

 

 תרופות – תרופות נוגדות חרדה או דיכאון יכולות לעזור להקל על תסמיני חרדה רגשיים ופיזיים כאחד. טיפולים מקומיים יכולים לעזור להקל על סימפטומים ולהפחית את הפריחה. אנטיהיסטמינים יכולים לעזור לשלוט בתגובה האלרגית הנראית בעור. תרופות אלה חוסמות את תגובת ההיסטמין בגוף, מה שיכול לעזור למנוע הופעת פריחה חדשה.

 הנחת קומפרס קר או סטרואיד מקומי, כמו הידרוקורטיזון, על הפריחה יכולים לעזור להקל על העקצוץ.

אם הפריחה מחמירה או לא מגיבה לטיפול, או אם החרדה משפיעה על חיי היומיום או שיש לה השפעות שליליות על רווחת האדם - יש לראות רופא.

הרופא יכול לרשום טיפולים מקומיים להקלה על התסמינים ולהציע טיפול לניהול חרדה.

לפעמים פריחה יכולה להיות סימן לזיהום או תגובה אלרגית חמורה.

יש לחפש עזרה מיד אם הפריחה מופיעה עם אחד מהסימפטומים או המאפיינים הבאים: כיסוי מרבית הגוף, חום גבוה, הופעה פתאומית והתפשטות מהירה, חרחורים או קושי לנשום, שלפוחיות או פצעים פתוחים, כאב, התנפחות או חום באזור הפריחה או קרום, פסים אדומים או נוזל צהוב או ירוק שיוצא מהפריחה.

 

 

איך מונעים?

 

ניהול חרדה יכול לסייע למנוע פריחה שמקורה בחרדה. מגוון שינויים בסגנון החיים ואסטרטגיות התמודדות יכולים לעזור וכדאי לנסות למצוא שילוב אינדיבידואלי של הטכניקות הבאות:

 

  • מדיטציה על בסיס קבוע או פעילויות מיינדפולנס

  • תרגילי נשימה

  • יוגה

  • התעמלות קבועה (בעיקר אירובי)

  • הבנת הטריגרים האישיים

  • הקדשת זמן לדאגה ואז שחרורה כדי לצבור יותר שליטה על היומיום

  • האזנה למוזיקה

  • דיאטה מאוזנת ומזינה

  •  שינה איכותית וקבועה

  •  הגבלת צריכת האלכוהול והקפאין (עלולים לעורר התקפי חרדה) 

  • ספירה איטית עד 10 כשמרגישים חרדה, הומור וצחוק, התמקדות בהחלפת מחשבות שליליות בחיוביות, התחברות לקהילה מקומית (מציאת רשת תמיכה או התנדבות כאתנחתא) ושיחה עם חברים, משפחה ואנשי מקצועות הבריאות כאשר חשים מוצפים.

 

 

בואו להתייעץ אישית על תסמינים גופניים של חרדה

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר, ראש המכון והמנהל המקצועי,   לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה והכוונה מדויקת למטפל.ת - אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

מקורות:

 

Shebak, S. S., Pinkston, J., & Ali, R. (2016). Rash Associated With Panic Attacks. The primary care companion for CNS disorders, 18(1), 10.4088/PCC.15l01822. https://doi.org/10.4088/PCC.15l01822

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024