איך זה שדווקא מצב של הרפיה נינוחה מעורר חרדה עצומה?

חרדה בגלל מצב הרפיה

 

חרדה במצב הרפיה

חרדה במצב הרפיה - Relaxation-Induced Anxiety היא מצב בו דווקא הרפיה גופנית נינוחה נחווית כאירוע מפחיד ומאיים.  

 

התופעה הלא אינטואיטיבית הזאת זוהתה לראשונה ב-1980, אולם חשוב לציין כי לא מדובר באבחנה פסיכיאטרית ולא נדרש בהכרח טיפול, אלא אם כן הפחד מפריע לחייו של האדם. 

 

מכיוון שטכניקות הרפיה הן טכניקות טיפול בהפרעות חרדה, ברור שטכניקות כאלה הן Big No No עבור מי שפוחדים מהרפיה.

 

הטכניקות הללו, כמו תרגול נשימות עמוקות, רק ייצרו אצלם יותר מתח, חוסר נוחות ודאגה. 

 

נכון, זה נשמע פרדוקסלי לגמרי, אבל זה פרדוקס אמיתי:

 

עבור לא מעט אנשים, פעילות גופנית, האזנה למוזיקה ואפילו חופשה יכולים לעורר חרדה חזקה.

 

מי שסובל מהמצב הזה מצליח אמנם להירגע במצבים מהנים כאלה, אבל מרגע שמתחיל הרוגע, מתהווה לה גם חרדה מאיימת:

במקום ליהנות מהרגיעה קצב הלב יעלה, הנשימה תואץ, השרירים יהפכו מתוחים והאיש שלנו יחוש עצבני ומוטרד הרבה יותר ממצבים סטרסוגניים שבאמת מלחיצים. 

 

חרדה במצב הרפיה היא פחד מפני ההרפיה עצמה, או פחד שמתגבר זמן קצר לאחר שהושגה הרפיה. 

מי שסובל מסוג ייחודי זה של חרדה יכול, למשל, לא לסבול עיסוי בגלל שהוא חרד מהתחושה הפיזית שנוצרת כשהמתח משתחרר מהשרירים והצוואר והכתפיים הופכים רפויים. 

יש גם מי שפוחדים מההיבטים המנטליים של ההרפיה, כמו מחשבות לא רצוניות שנכנסות לראש כשפתאום נהיה שקט, אחרים חוששים מההשלכות החברתיות של פעילויות מרגיעות, למשל שאחרים יתפסו  אותם כעצלנים. 

לבסוף ,יש כאלה שמפחדים שיחושו אובדן שליטה או שידאגו מכך שאינם באמת נרגעים. 

 

חרדה במצב הרפיה נפוצה יחסית: 

ממחקר בו השתתפו 300 סטודנטים, רובם נשים לבנות בנות 21, עלה כי כ-15% מהנבדקים חוו חרדה במצב הרפיה. 

בקרב אנשים עם הפרעות חרדה, ייתכן והשיעור מגיע לכדי 50%. 

 

למרות שהסיבה המרכזית לחרדה במצבי הרפיה אינה ידועה עדיין,  מחקרים אינטגרטיביים של התערבויות גוף-נפש מנסה להתחקות אחריה.

יחד איתם עולים רעיונות מעשיים שיכולים לעזור בהתמודדות עם מצב זה. 

 

הנה כמה טכניקות שיכולות להיות שימושיות לרגיעה במצבי הרפיה:

 

  • קרקוע (Grounding)

  • כניסה הדרגתית למצב הרפיה

  • תרגול מיינדפולנס

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון

 

 

 

מקורות:

 

Heide, F. J., & Borkovec, T. D. (1983). Relaxation-induced anxiety: Paradoxical anxiety enhancement due to relaxation training. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 51(2), 171–182. https://doi.org/10.1037/0022-006X.51.2.171 

 

Luberto, C., Cotton, S., & McLeish, A. (2012). OA14.01. Relaxation-induced anxiety: predictors and subjective explanations among young adults. BMC Complementary and Alternative Medicine, 12(Suppl 1), O53. https://doi.org/10.1186/1472-6882-12-S1-O53

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021