מהי היפר-סקסואליות? נימפומניה, מופקרות והיפר-מיניות

מהי היפר-סקסואליות (היפר-מיניות)?

המושג היפרסקסואליות מתאר התנהגות מינית קומפולסיבית, לעיתים באופן בלתי-מובחן וחסר שליטה.

מבחינה קלינית אבחונית, היפרסקסואליות מתייחסת לקושי אימפולסיבי בוויסות דחפים מיניים כתוצאה ממצוקה רגשית, אשר אינו נובע מסטייה מינית פארפילית. 

במובן מסוים, טוענים אנשי מקצוע וחוקרים, היפרסקסואליות חופפת להתמכרות למין, לכן נכון יותר לתאר אותה כהתנהגות מתמכרת, שכן היא אינה עונה להגדרה הפסיכיאטרית של התמכרויות קליניות. 

למרות שהיפר-סקסואליות אינה מופיעה ב-DSM-5, היא מסווגת כקטגוריה נפרדת ב-ICD-10 ונקראת שם Excessive sexual drive.

מהי התנהגות מינית לא מובחנת?

התנהגות מינית לא מובחנת מתקיימת בתדירות גבוהה מאוד ופעמים רבות ללא היכרות מוקדמת כלל. 

אצל גברים היא קרויה סאטיריאזיס, ואצל נשים נימפומניה. כאשר בשני המקרים מדובר בפרץ ליבידו חזק שאינו מווסת. 

מבחינת פסיכופתולוגיה, התנהגות מינית מוגזמת שכיחה באפיזודות היפומאניות ומאניות בהפרעה דו קוטבית, כחלק מהספקטרום של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ולעיתים מופיעה כאחד הסימפטומים בהפרעות אישיות מסוימות, בעיקר הפרעת אישיות גבולית והפרעת אישיות היסטריונית.

מזווית אחרת, נמצא קשר בין היסטוריה של פגיעה מינית לבין התפתחות היפרסקסואליות, בעיקר בקרב גברים. 

קלינאים רבים רואים כיום את התופעה כתלויית-תרבות ואינם משייכים אותה לסיווג של הפרעה נפשית כלשהי. 

מה מוביל להיפרסקסואליות?

הגישה הפסיכואנליטית

פרויד, שטיפל בתחילת דרכו בנשים שסבלו מהיסטריה, טען שהכל כולל הכל נובע וקשור ביחסים המוקדמים עם ההורים. אישה שדחפיה המיניים בלתי מרוסנים, לא למדה לרסן את דחפיה תוך כדי היחסים עם הדמויות המטפלות ועל כן היא משחזרת באופן נוירוטי ובלתי מותאם את אותו חוסר סיפוק שהיא סוחבת איתה מילדותה.

עוד טען פרויד, כי מופקרות מינית היא חוסר יכולת לחוש סיפוק מאינטימיות וממגע מיני.  הטיעון הראשון נשמע מופרך למדי כיום, אך הטיעון שמתייחס לקושי באינטימיות בקשר זוגי ולנטיה להגן על הנפש באמצעות אקטינג אאוט של סקסואליזציה, מופיע לא אחת בקליניקה הפסיכולוגית, הן בקרב גברים והן בקרב נשים: כאשר קרבה רגשית אינטימית מאיימת על העצמיות, קיימת נטיה לרדוקציה - הפחתה - של עומק הקשר.

במצב של אינטימיות מאיימת, מותמרת המיניות להתנהגות שמסרסת רגש ולא מעצימה אותו. וזה הרבה יותר עצמתי בעידן הטינדר, שחושף אותנו לזמינות גבוהה מאוד של יחסים מיידיים עם פרטנרים פוטנציאליים. לפעמים מופיעה האפשרות של סקס במפגש הראשון דווקא כהיפוך תגובה הגנתי, הגנה של סקסואליציה, כביטוי לחרדה מפני דייטים. 

ממשיכי פרויד

בגישת יחסי אוביקט, מלאני קליין טענה שכאשר גבר או אשה מתקשים להכיל קונפליקט מוקדם של אהבה-שנאה, תתפתח נטיה להתרחק מבני זוג אוהבים.

רונלד פיירברן ואחריו הארי גאנטריפ, דנים בדילמה הסכיזואידית, החרדה מאובדן האובייקט אליו אנחנו נקשרים ואפילו האימה להיבלע בתוך מערכת יחסים אינטימית וקרובה.

ג'סיקה בנג'מין, תיאורטיקנית מובילה מהגישה ההתייחסותית, טוענת שקרבה אינטימית יכולה לקרוס ליחסי שליטה ארוטיים. 

במציאות הקלינית אנו רואים שהיפר-סקסואלים לא תמיד בוחרים "לברוח" מאינטימיות. לעתים הם סוחבים עמם חוויות מיניות מכאיבות שפלשו לחוויה האישית בגיל מוקדם, בבית ומחוצה לו, מצבים טראומטיים בהם חודרים אלמנטים לא מותאמים, מיניים ואחרים, לחוויתו של הילד.

מחקרים ברוח התקופה

נכון להיום, חוקרים רואים היפר-סקסואליות כסוגיה רב-מימדית:

• הפרעה נוירו-פסיכיאטרית, המקושרת לעיתים עם הפרעות נפשיות כרוניות, כמו הפרעה דו-קוטבית.

• חוקרים מהגישה הקוגניטיבית התייחסו למעגל של התנהגות מינית, בו גירוי מיני חזק עלול לפגוע ביכולת העיבוד הקוגניטיבי ולייצר דפוס חוזר של מצוקה נפשית. 

• השערה מעניינת מתייחסת להיפרסקסואליות המתעוררת בעקבות טיפול בתרופות נוגדות דיכאון. למרות שטיפול ב-SSRI מקושר בדרך כלל בהפחתת ליבידו (היפוסקסואליות), תיאור מקרה שפורסם ב-2012 מציג דווקא תמונה הפוכה, בו טיפול תרופתי בלוסטרל (סרנדה) היווה טריגר לדחף מיני מוגבר. 

• מחקר אפיגנטי מ-2019 זיהה קושי בוויסות ההורמון אוקסיטוצין בקרב מתמודדים/ות עם היפרסקסואליות, ממצא שיכול להציע כיווני התערבות ומניעה מזווית אנדוקרנולוגית. סקירה מחקרית מ-2016 פורשת את ההשפעות  של מצבים פיזיולוגיים בהם משוחררים יותר הורמוני מין, כמו אנדרוגן, וההשלכות על מיניות מוגברת.  מחקר מ-2022 העלה כי לגברים עם הפרעה היפר-סקסואלית יש רמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין בדם בהשוואה לגברים בלי ההפרעה.

• לאנשים עם היפר-מיניות ושימוש בעייתי בפורנוגרפיה יש תפיסה ייחודית של זמן. באופן ספציפי, מחקר מ-2022 מראה שהם נוטים לראות את הזמן כזז לאט יותר, מה שעלול להוביל אותם להתנהגויות מיניות אימפולסיביות ומסוכנות. 

האם מופקרות מינית היא התמכרות? 

תיאורטיקנים ופסיכולוגים רבים טוענים כי התנהגות מינית בלתי מרוסנת מבטאת התנהגות מתמכרת, בדומה להתמכרות לקנאביס או לאלכוהול, כך שהיא מהווה מענה המספק ויסות רגשי זמני ומונעת מחרדה מפני אובדן.

יש תמיכה מחקרית לכך, שכן היפרסקסואליות מופיעה במקרים רבים כתחלואה כפולה - כלומר התמכרות למין לצד התמכרות משמעותית מקבילה. עם זאת, מחקרים הנעזרים הטכניקות נוירו-פיזיולוגית אינם תומכים בהשערה כי היפר-סקוסואליות פועלת נוירלית כמו התמכרות. 

החלפה תדירה של פרטנרים מיניים שונים יכולה לשקף גם קושי לתת ולקבל אהבה לאורך זמן, כמו בתסמונת דון ז'ואן אצל גברים, בה מתקיים פיצול מוקדם בין מיניות לבין אהבה. כולנו יכולים להבין את זה, ודאי מי שנמצא בזוגיות ארוכת שנים - ההשתקפות המינית בעיניו של הפרטנר הוותיק אינה יכולה ברוב המקרים לספק את אותה עוצמה ריגושית כמו ההשתקפות בעיניו של פרטנר חדש, שאינו קרוב אלינו. התקופה ממציאה עבורנו פתרונות כמו פוליאמוריה, יחסים מונוגמיים בהסכמה, אך אנחנו רחוקים עדיין מהפיתרון.

לנעמי יש כנפיים, שרון מולדבי:

מה הלאה?

מהי אישיות פרוורטית? <

מה פורנו עושה לזוגיות? <

עדכון אחרון: 

7 במרץ 2023  

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

להט, נ., (2006) התנהגות מינית מופקרת בגיל ההתבגרות כביטוי לחסכים מוקדמים. 

אורן, ת. (2007). קשיים ביצירת אינטימיות אצל גברים מנקודת מבט של קדושה וקדשה. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 18/3/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1350

Blum K, Badgaiyan R D, Gold M S (October 12, 2015) Hypersexuality Addiction and Withdrawal: Phenomenology, Neurogenetics and Epigenetics. Cureus 7(10)

Das, P., Rai, A., Chopra, A., & Dewan, V. (2012). Sertraline-induced hypersexuality in a patient taking bupropion. The primary care companion for CNS disorders, 14(2), PCC.11l01232. https://doi.org/10.4088/PCC.11l01232

Flanagan, J., et al. (2022) High Plasma Oxytocin Levels in Men With Hypersexual Disorder. The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. doi.org/10.1210/clinem/dgac015.

Kafka M. P. (1997). Hypersexual desire in males: An operational definition and clinical implications for males with paraphilias and paraphilia-related disorders. Archives of Sexual Behavior, 26(5), 505–526

Karila L, Wéry A, Weinstein A, Cottencin O, Petit A, Reynaud M, Billieux J. Sexual addiction or hypersexual disorder: different terms for the same problem? A review of the literature. Curr Pharm Des. 2014;20(25):4012-20. doi: 10.2174/13816128113199990619. PMID: 24001295.

Koós M, Orosz G, Demetrovics Z, Bőthe B. Present hedonism and future time perspectives predicting hypersexuality and problematic pornography use. Front Psychiatry. 2022 Aug 23;13:914919. doi: 10.3389/fpsyt.2022.914919. PMID: 36081467; PMCID: PMC9447492.

Melissa N. Slavin, Gretchen R. Blycker, Marc N. Potenza, Beáta Bőthe, Zsolt Demetrovics, Shane W. Kraus (2020).  Gender-Related Differences in Associations Between Sexual Abuse and Hypersexuality, The Journal of Sexual Medicine, Volume 17, Issue 10.  https://doi.org/10.1016/j.jsxm.2020.07.008

 J. Coen, Stanley. (1981). Sexualization as a Predominate Mode of Defense. Journal of the American Psychoanalytic Association. 29. 893-920

Walton, M.T., Cantor, J.M., Bhullar, N. et al. Arch Sex Behav (2017) 46: 2231

https://www.haruv.org.il/?CategoryID=242

https://www.psychologytoday.com/blog/evil-deeds/201111/what-motivates-sexual-promiscuity