הפסיכולוגיה של תסמונת המעי הרגיז (IBSֿ) | מה הקשר ואיך מטפלים?

היבטים פסיכולוגיים של IBS

 

לא ידוע מהו הקשר בין מתח, חרדה ותסמונת המעי הרגיז (IBS) או מה מהם קודם למה, אבל מחקרים מראים שהם יכולים להתרחש ביחד.

 

 

מה הקשר בין IBS לבין חרדה ומתח נפשי?

 

ההערכה היא כי ל-60% מהמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז, שמתמודדים במקביל עם הפרעה נפשית נלווית, סובלים מהפרעת חרדה מוכללת (GAD).

20% מהם סובלים מדיכאון.

מחקר שפורסם לא מזמן מחזק את הקשר בין דיכאון ותסמונת המעי הרגיז - 

מטופלים שאובחנו עם המחלה נמצאו בסיכון גבוה פי 9 לפתח דיכאון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

בנוסף, האחים שלהם, שלא סבלו מ-IBS, היו בסיכון כמעט כפול לפתח דיכאון.

 

ללא קשר לשאלה אם הם סובלים מתסמונת המעי הרגיז, אנשים עם חרדה נוטים לדאגה רבה סביב נושאים כמו בריאות, כסף וקריירה.

 

 דאגות אלה עלולות להוביל לסימפטומים אחרים, כגון כאבי בטן, רעידות, כאבי שרירים, אינסומניה, סחרחורת ורגזנות.

 

 

 יש כמה תיאוריות לגבי הקשר שבין תסמונת המעי הרגיז למתח וחרדה: 

 

  • למרות שבעיות פסיכולוגיות כמו חרדה אינן גורמות להפרעת עיכול, אנשים עם תסמונת המעי הרגיז עשויים להיות רגישים יותר לבעיות רגשיות.

  • רגשות חזקים כמו מתח, חרדה ודיכאון מעוררים כימיקלים במוח שגורמים לאותות כאב במעיים, שיכולים בתורם לגרום לתגובה של המעי הגס.

  • מתח וחרדה עשויים להגביר את המודעות לעוויתות במעי הגס.

  • המערכת החיסונית, שמושפעת ממתח, עשויה להוות לעורר את תסמונת המעי הרגיז.

 

 

דרכי התמודדות עם מתח וחרדה

 

שליטה במתח יכולה לעזור ואף למנוע את תסמונת המעי הרגיז. 

אפשר לומר שלמעיים יש ״מוח משל עצמו״ – מערכת העצבים של המעי.  ״מוח שני״ זה שולט באופן בו אנו מעכלים מזון, והוא גם מתקשר כל הזמן עם המוח שאנחנו מכירים.

 

 

מה אפשר לעשות באופן עצמאי? 

 

אפשר להפחית מתח נפשי בדרכים רבות, שוודאי מוכרות ברובן:

 

 

  • פעילויות מהנות, כמו שיחה עם חבר טוב, קריאה, צפייה בסדרה טובה, האזנה למוסיקה ועוד.

  • התעמלות הליכה, ריצה, שחייה ופעילויות גופניות אחרות יכולות להפחית מתח ודיכאון ולעזור לכיווץ המעיים באופן נורמלי יותר במקום תגובת יתר.

  • תרגילי נפש-גוף מדיטציה, נשימות הרפיה, יוגה, טאי צ׳י וקי גונג יכולים לעורר את תגובת ההרפיה של הגוף.

  • תרגול מיינדפולנס מסייע לשהות ברגע הנוכחי, ללמוד לתאר את המחשבות, הרגשות והתחושות ו״להשתתף״ בהן ללא שיפוטיות.

  • טכניקות הרפיה כמו נשימה עמוקה ומדיטציה יכולות לעזור להשיב את הרוגע. אפשר גם ללמוד ויזואליזציה, במהלכה מדמיינים סצנה שלווה.

  • הקפדה על על שינה מספקת ואכילה מאוזנת.

  • הצטרפות לקבוצה לעזרה עצמית / קבוצת תמיכה עבור מתמודדים/ות עם התסמונת או עם הפרעות עיכול אחרות, עשויה לעזור מאוד. מעבר לתמיכה, ההבנה העמוקה שהמצוקה אינה רק של המתמודד מעניקה תחושת אוניברסליות רבת-ערך.

 

 

מתי לשקול פנייה לפסיכותרפיה?

 

יש לשוחח עם רופא אם עדיין מרגישים מתוחים וחרדים. יש לוודא קבלת טיפול רפואי מתאים לעצירות או שלשול, ולאחר מכן לבדוק אם טיפול שיחתי יכול לעזור. כשני שלישים מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז מרגישים טוב יותר לאחר שינויים בדיאטה וקבלת תרופות. השליש הנוסף חווה תסמינים חמורים יותר ועשוי לגזור תועלת מטיפול פסיכולוגי. מטפל יכול לסייע למטופל ללמוד איך לשבור את המעגל הנפשי-מוחי שיכול להחמיר את הסימפטומים של התסמונת. 

 

מטפל יכול גם לעזור למצוא אסטרטגיות התמודדות עם טריגרים, ודרכים להתנהל טוב יותר במצבים מאתגרים. מחקרים מראים שתרפיה יכולה גם לסייע להפחית תסמינים שונים של תסמונת המעי הגס אצל מטופלים רבים, למרות שייתכן ולא תוכל לשפר את תסמיני העצירות או את כאבי הבטן. תרפיה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז מתרכזת בעיקר בהתנהגות. 




טיפולים פסיכולוגיים ב-IBS



טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

 

טיפול CBT עוזר למטופל לזהות מצבים אופייניים המעוררים את התסמינים של IBS ולומדים לנהל אותן בדרכים שונות.

למשל, אם הרעיון לאכול במסעדה גורם למטופל לחרדה, CBT יכול לעזור לו לזהות את המחשבות האוטומטיות לגבי הסכנה שבפתח ואת הדפוסים הקוגניטיביים.

אחרי היכרות ותרגוללומד המטופל כיצד לשנותם.

 

 

טיפול פסיכודינמי

 

 בסוג זה של טיפול שיחתי מתבוננים באופן בו רגשות המטופל משפיעים על תסמונת המעי הרגיז.

טיפול בגישה דינמית אינו טיפול קו ראשון עבור IBS, אבל ניתן להשיג באמצעותו הפחתה של המצוקה.

 

 

טיפול בהיפנוזה

 

פסיכולוגים קליניים, רפואיים ופסיכיאטרים המוסמכים לטיפול בהיפנוזה מביאים את המטופל למצב תודעתי בו נוח לו יותר לשתף, לקלוט מסרים חיוביים לגבי התמודדות מתאימה יותר.

חשוב לציין כי המטופל ער במהלך ההיפנוזה וכי לא ניתן להביא לו לעשות שום דבר ניגוד לרצונו.

 

 

תרגול PMR

 

אחת הדרכים היעילות ביותר להרגיע את מערכת העצבים המרכזית ולהנמיך את רמות המתח היא הרפיית שרירים מתקדמת, או PMR.

המטופל מתרגל כיווץ והרפיית שרירים ולאורך זמן מפתח יכולת להבחין בין תחושת מתח לבין רגיעה. 

הטכניקה פשוטה לביצוע ואפשר להשתמש בה גם כטיפול עצמי.

 

 

ביופידבק

 

בטיפול ביופידבק, המטופל מחבר את המטופל לסנסורים ייחודיים,  שנותנים משוב לגבי מדדים פסיכו-פיזיולוגיים בזמן אמת.

המטפל והמטופל משתמשים במידע המתקבל כדי לקדם שינוי, למשל ללמוד כיצד לווסת נכון את השרירים השולטים במעיים.




עדכון אחרון:

 

29 ביולי 2022

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

 

מקורות:

 

Chen LJ, Kamp K, Fang A, Heitkemper MM. Delivery Methods of Cognitive Behavior Therapy for Patients With Irritable Bowel Syndrome. Gastroenterol Nurs. 2022 May-Jun 01;45(3):149-158. doi: 10.1097/SGA.0000000000000671. Epub 2022 May 6. PMID: 35561102.



Hetterich, L., & Stengel, A. (2020). Psychotherapeutic Interventions in Irritable Bowel Syndrome. Frontiers in psychiatry, 11, 286. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2020.00286

 

Szigethy E. (2018). Pain Management in Patients With Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology & hepatology, 14(1), 53–56.

 

Zhang, B., Wang, H.-H. E., Bai, Y.-M., Tsai, S.-J., Su, T.-P., Chen, T.-J., Wang, Y.-P., and Chen, M.-H. (2022) Bidirectional association between inflammatory bowel disease and depression among patients and their unaffected siblings. Journal of Gastroenterology and Hepatology, https://doi.org/10.1111/jgh.15855.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022