הפסיכולוגיה של המעי הרגיז | תסמינים, אבחון ואיך מטפלים?

היבטים פסיכולוגיים של IBS

 

מהי מחלת מעי דלקתית?

 

מחלות מעי דלקתיות (IBD) הן קבוצה של מחלות כרוניות המתבטאות בדלקתיות ברקמות המעי. 

הידועות בהן הן מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.

 

תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא הגדרה כוללת של מצבים בהם תכולת המעי נעה מהר או לאט מדי, מה שמלווה בדרך כלל בכאבי בטן, שלשולים, גזים, עצירות, ריבוי יציאות ועוד.

 

 

נכון להיום לא ידוע מה בדיוק הקשר בין מתח, חרדה ומחלת מעי דלקתית או מה מהם קודם למה, אבל מחקרים מראים שהם נוטים להתרחש ביחד.

 

בנוסף, מתסכל לשמוע, אבל נכון לשנת 2023, העולם הרפואי אינו יודע כיצד לרפא מחלות אלו.

כן נעשה מאמץ (עם תוצאות) המאפשר תקופות של הפוגה (רמיסיה) כאשר המחלה אינה פעילה. 

כלומר אין מרפא, אבל תרופות יכולות להפחית את הדלקתיות, להעלות את שכיחות ההפוגות ואת משכן. 

 

במאמר זה נדון בחפיפה בין קשיים נפשיים לבין תסמונת המעי הרגיז.

  

 

אבחון 

 

תסמינים דמויי IBD מסיבות אחרות. זיהומים עלולים לגרום לשלשולים.

דלקת קודמת עלולה לגרום לרגישות מוגברת של העצבים במעי ולהגביר את הרגישות להתכווצויות מעיים. 

התרבות מוגזמת של חיידקים במעי הדק עלולה לגרום להתכווצויות וגזים.

  

חלק מרכזי באבחון הוא בדיקת קולונוסקופיה, המשמשת לאבחון ראשוני של מחלת קרוהן או קוליטיס.

באמצעות קולונוסקופיה ניתן להעריך האם קיימות התלקחויות דלקתיות במעי ואת התגובה לטיפול.

שימוש חשוב אחר בקולונוסקופיה הוא בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס. 

 

 

אבחנה מבדלת עם הפרעות אכילה

 

גסטרואנטרולוגים ורופאים נוספים המאבחנים מטופלים עם סיכון למחלות מעי דלקתיות חייבים לבדוק האם קיימות גם הפרעות אכילה, כך לפי עדכון של האגודה האמריקאית לגסטרואנטרולוגית (AGA).

 

בנוסף לאנורקסיה ובולימיה, צריך לקחת בחשבון שמתמודדים עם IBS עלולים לסבול גם מהפרעת צריכת מזון נמנעת/מגבילה (ARFID), שבה מטופלים נמנעים ממזונות ספציפיים, מה שמוביל לירידה לא בריאה במשקל עד לרמה של תת תזונה.

 

הפרסום מספק שאלון בן 8 פריטים, באמצעותו הרופא המאבחן יכול לסנן את המטופלים ולאתר הפרעות אכילה במידה וקיימות.

למשל, האם המטופל שינה כבר את התזונה שהוא צורך, אילו רגשות הוא חווה בזמן ארוחה, וכמה זמן הוא עסוק בחשיבה על אוכל ותכנון ארוחות.

 

 

אפידמיולוגיה 

 

שליש עד מחצית האחוז מאוכלוסיית העולם המערבי מקבלים/ות אבחנה של IBD.

 

מגדרית, נשים סובלות ממחלות מעי פי שלוש מגברים. 

 

מעניין שגברים המקיימים יחסי מין עם גברים אחרים מצויים בסיכון מוגבר לפתח מחלות מעי דלקתיות (IBD). בפרט, אלו המקיימים פעילות מינית בסיכון גבוה, כמו יחסי מין לא מוגנים או מספר בני זוג מיניים במקביל, היו בסבירות גבוהה יותר לאבחון IBD, זאת בהשוואה לגברים המקיימים יחסי מין עם נשים שיש להן גם פעילות מינית בסיכון גבוה.

 

  

מה הקשר בין IBS לבין חרדה ומתח נפשי?

 

חרדה

 

ההערכה היא כי 60% מהמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז המתמודדים במקביל עם הפרעה נפשית נלווית, סובלים מהפרעת חרדה מוכללת (GAD).

 

גם בלי קשר לתסמונת המעי הרגיז, מתמודדים/ות עם חרדה נוטים לדאגה רבה לגבי העתיד, כמעט בכל תחום. 

הדאגות הללו עלולות להוביל לסימפטומים גופניים של חרדה, כמו כאבי בטן, רעידות, כאבי שרירים, אינסומניה, סחרחורת ורגזנות.

 

 

 

דיכאון

 

20% מהחולים סובלים מדיכאון.

מחקר שפורסם לא מזמן מחזק את הקשר בין דיכאון ותסמונת המעי הרגיז - 

מטופלים שאובחנו עם המחלה נמצאו בסיכון גבוה פי 9 לפתח דיכאון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

בנוסף, האחים שלהם, שלא סבלו מ-IBS, היו בסיכון כמעט כפול לפתח דיכאון.

 

 

מה מסביר את הקשר בין מחלות מעי למצבים נפשיים? 

 

 יש כמה תיאוריות לגבי הקשר שבין תסמונת המעי הרגיז למתח וחרדה: 

 

  • למרות שבעיות פסיכולוגיות כמו חרדה אינן גורמות להפרעת עיכול, אנשים עם תסמונת המעי הרגיז עשויים להיות רגישים יותר לבעיות רגשיות.

  • רגשות חזקים כמו מתח, חרדה ודיכאון מעוררים כימיקלים במוח שגורמים לאותות כאב במעיים, שיכולים בתורם לגרום לתגובה של המעי הגס.

  • מתח וחרדה יכולים להגביר את המודעות לעוויתות במעי הגס.

  • הנחת העבודה היא כי IBD היא תוצאה של מערכת חיסון מוחלשת. יתכן שהמערכת החיסונית מגיבה בצורה שגויה לטריגרים סביבתיים, כמו וירוסים או חיידקים, הגורמים לדלקות במערכת העיכול.

  • רכיב גנטי.

  

 

דרכי התמודדות עם מתח וחרדה

 

שליטה במתח יכולה לעזור ואף למנוע את תסמונת המעי הרגיז. 

 

אפשר לומר שלמעיים יש ״מוח משל עצמו״ – מערכת העצבים של המעי.  

״מוח שני״ זה שולט באופן בו אנו מעכלים מזון והוא גם מתקשר כל הזמן עם המוח שאנחנו מכירים.

 

 

טיפול עצמי בסטרס

 

אפשר להפחית מתח נפשי בדרכים רבות, שוודאי מוכרות ברובן:

 

  • פעילויות מהנות, כמו שיחה עם חבר טוב, קריאה, צפייה בסדרה טובה, האזנה למוסיקה ועוד.

  • התעמלות הליכה, ריצה, שחייה ופעילויות גופניות אחרות יכולות להפחית מתח ודיכאון ולעזור לכיווץ המעיים באופן נורמלי יותר במקום תגובת יתר.

  • תרגילי נפש-גוף מדיטציה, נשימות הרפיה, יוגה, טאי צ׳י וקי גונג יכולים לעורר את תגובת ההרפיה של הגוף.

  • תרגול מיינדפולנס מסייע לשהות ברגע הנוכחי, ללמוד לתאר את המחשבות, הרגשות והתחושות ו״להשתתף״ בהן ללא שיפוטיות.

  • טכניקות הרפיה כמו נשימה עמוקה ומדיטציה יכולות לעזור להשיב את הרוגע. אפשר גם ללמוד ויזואליזציה, במהלכה מדמיינים סצנה שלווה.

  • הקפדה על על שינה מספקת ואכילה מאוזנת.

  • הצטרפות לקבוצה לעזרה עצמית / קבוצת תמיכה עבור מתמודדים/ות עם התסמונת או עם הפרעות עיכול אחרות, עשויה לעזור מאוד. מעבר לתמיכה, ההבנה העמוקה שהמצוקה אינה רק של המתמודד מעניקה תחושת אוניברסליות רבת-ערך.

 

 

טיפול רפואי

 

טיפול רפואי במחלות מעי דלקתיות כולל בדרך כלל טיפול תרופתי, שינוי תזונתי, טיפול רגשי / התנהגותי והתגייסות לשמירה על אורח חיים בריא יותר.

יש מקרים בהם נשקלת התערבות כירורגית, או ניתוח.

מטרת הטיפול הרפואי היא להפחית את הדלקתיות המעוררת את הסימנים והתסמינים.

המטרה המרכזית היא הקלה סימפטומטית, אבל הטיפול חותר גם להפוגה ארוכת טווח ולהפחתת הסיכון בסיבוכים. 

 

 

תרופות נגד כאבים

 

רופאים משתדלים להימנע מרישום מופרז של תרופות נרקוטיות ל-IBD, שכן במקרים רבים רב הנזק על התועלת. 

תרופות נגד כאב מטפלות אינן מטפלות בדלקת ואף עלולות להחמיר אותה.

למשל, מחקרים הראו שחולי IBD המשתמשים בתרופות לשיכוך כאב נוטים יותר לסבול מזיהומים חמורים בבטן (אבצסים) וכן היצרות וחסימת מעיים.

 

 

טיפולים פסיכולוגיים

 

חשוב לדבר עם איש/ת המקצוע המטפל כאשר מרגישים מתוחים וחרדים ולשקול טיפול שיחתי, שיכול לתרום ולעזור.

 

נכון להיום, כ-60% מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז מרגישים יותר טוב אחרי הטמעת שינויים תזונתיים וקבלת תרופות. ה-40% הנותרים חווים תסמינים חמורים יותר ועשויים להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי.

 

 

עזרה נפשית מקצועית 

 

טיפול פסיכותרפי יכול לסייע למטופל ללמוד כיצד לשבור את המעגל הנפשי-מוחי שיכול להחמיר את הסימפטומים של התסמונת. 

מטפל יכול גם לעזור לזהות אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם טריגרים וללמד דרכים להתנהל טוב יותר במצבים מאתגרים.

מחקרים מראים שפסיכותרפיה יכולה גם לסייע להפחית תסמינים שונים של תסמונת המעי הגס אצל מטופלים רבים, למרות שייתכן ולא תוכל לשפר את תסמיני העצירות או את כאבי הבטן.

 

למשל, מחקר עדכני מראה שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לשפר את תסמיני מחלות מעי דלקתיות (Seaton et al, 2024).

המחקר מעלה כי טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לשפר תסמיני IBD. המחקר, שפורסם בכתב העת eBioMedicine, מצא כי טיפול פסיכולוגי היה היעיל ביותר להפחתת תסמיני IBD, כולל דלקת, דיכאון וחרדה.

המחקר כלל נתונים מ-28 ניסויים אקראיים מבוקרים שכללו 1,789 משתתפים עם IBD. החוקרים עקבו אחר רמות של שני סמנים ביולוגיים הקשורים לדלקת IBD: calprotectin וחלבון C-reactive (CRP).

התוצאות הראו כי טיפול פסיכולוגי הפחית את רמות הסמנים הביולוגיים הללו באופן משמעותי יותר מאשר תרופות נוגדות דיכאון או פעילות גופנית.

החוקרים מסבירים כי קיים קשר הדוק בין בריאות הנפש ל-IBD. ידוע שאנשים עם IBD סובלים יותר מדיכאון וחרדה, וכי סמנים דלקתיים קשורים לתסמינים אלו.

הטיפול הפסיכולוגי עשוי לסייע בהפחתת הדלקת באמצעות מספר מנגנונים, כולל שיפור במצב הרוח, חיזוק המערכת החיסונית וירידה בלחץ.

המחקר מצביע על כך שטיפול פסיכולוגי הוא טיפול יעיל עבור אנשים עם IBD. הטיפול עשוי לעזור לשפר את תסמיני המחלה, לשפר את איכות החיים ולשפר את הפרוגנוזה.

 

 

פסיכתרפיה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז מתרכזת בטיפולים התנהגותיים, אבל לא רק. 

 

סקירה שיטתית של 28 מחקרים שהתבססה על סקירות עמיתים בחנה את ההשפעות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול מיינדפולנס והיפנוזה על תסמונת המעי הרגיז (Slouha et al, 2023).

הממצאים העלו כי טיפולים פסיכותרפיים אלו מפחיתים ביעילות את החומרה והתדירות של תסמיני IBS וכי הם עושים זאת באמצעות ויסות מתח, חרדה, דיכאון ועיוותים קוגניטיביים.

עוד נמצא כי טיפול מיינדפולנס משפר במיוחד את איכות החיים לטווח ארוך וטיפול בהיפנוזה מפגין יעילות משמעותית בהשוואה לתרופות.

לבסוף, פסיכותרפיה עשויה להשפיע גם על המיקרוביום של המוח-מעי ולעזור לנרמל את עיבוד האותות הבלתי תקין במוח הקשור ל-IBS.

 

 

הנה כמה מהאפשרויות הקליניות המקובלות:

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

 

טיפול CBT עוזר למטופל לזהות מצבים אופייניים המעוררים את התסמינים של IBS ולומדים לנהל אותן בדרכים שונות.

למשל, אם הרעיון לאכול במסעדה גורם למטופל לחרדה, CBT יכול לעזור לו לזהות את המחשבות האוטומטיות לגבי הסכנה שבפתח ואת הדפוסים הקוגניטיביים.

אחרי היכרות ותרגול לומד המטופל ומתרגל כיצד לשנות את המחשבות והאמונות הבעייתיות.

  

 

טיפול בהיפנוזה

 

פסיכולוגים קליניים, רפואיים, לצד פסיכיאטרים ורופאי שיניים, שעברו הסמכה ייעודית לטיפול בהיפנוזה, מביאים את המטופל למצב תודעתי בו נוח לו יותר לשתף, לקלוט מסרים חיוביים לגבי התמודדות מתאימה יותר.

 

חשוב לציין כי המטופל ער במהלך ההיפנוזה וכי לא ניתן להביא לו לעשות שום דבר ניגוד לרצונו.

 

 

תרגול PMR

 

אחת הדרכים היעילות ביותר להרגיע את מערכת העצבים המרכזית ולהנמיך את רמות המתח היא הרפיית שרירים מתקדמת, או PMR.

המטופל מתרגל כיווץ והרפיית שרירים ולאורך זמן מפתח יכולת להבחין בין תחושת מתח לבין רגיעה. 

הטכניקה פשוטה לביצוע ואפשר להשתמש בה גם כטיפול עצמי.

 

 

ביופידבק

 

בטיפול ביופידבק, המטופל מחבר את המטופל לסנסורים ייחודיים,  שנותנים משוב לגבי מדדים פסיכו-פיזיולוגיים בזמן אמת.

המטפל והמטופל משתמשים במידע המתקבל כדי לקדם שינוי, למשל ללמוד כיצד לווסת נכון את השרירים השולטים במעיים.




 

טיפול פסיכודינמי

 

בסוג זה של טיפול שיחתי מתבוננים המטפל והמטופל על עולמו הפנימי של המטופל ועל האופן בו תהליכים נפשיים פנימיים משפיעים על תסמונת המעי הרגיז.

 

טיפול בגישה דינמית אינו טיפול קו ראשון עבור IBS, אולם ניתן להשיג באמצעותו הפחתה במצוקה.

 

 

עזרה ותמיכה בקהילה

 

העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית <

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

31 בינואר 2024

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

 

מקורות:

 

Gay men are two times more likely to have inflammatory bowel disease, according to new research. SEPTEMBER 22, 2022FEATUREDHEALTH & WELLNESS. https://thedaily.case.edu/gay-men-are-two-times-more-likely-to-have-inflammatory-bowel-disease-according-to-new-research/

 

Chen LJ, Kamp K, Fang A, Heitkemper MM. Delivery Methods of Cognitive Behavior Therapy for Patients With Irritable Bowel Syndrome. Gastroenterol Nurs. 2022 May-Jun 01;45(3):149-158. doi: 10.1097/SGA.0000000000000671. Epub 2022 May 6. PMID: 35561102.

 

Chey WD, Hashash JG, Manning L, Chang L. AGA Clinical Practice Update on the Role of Diet in Irritable Bowel Syndrome: Expert Review. Gastroenterology. 2022 May;162(6):1737-1745.e5. doi: 10.1053/j.gastro.2021.12.248. Epub 2022 Mar 23. PMID: 35337654.

 

Hetterich, L., & Stengel, A. (2020). Psychotherapeutic Interventions in Irritable Bowel Syndrome. Frontiers in psychiatry, 11, 286. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2020.00286

 

Seaton, N., Hudson, J., Harding, S., Norton, S., Mondelli, V., Jones, A. S. K., et al. (2024). Do interventions for mood improve inflammatory biomarkers in inflammatory bowel disease?: A systematic review and meta-analysis. EBioMedicine. https://doi.org/10.1016/j.ebiom.2023.104910

 

Slouha, E., Patel, B., Mohamed, A., Razeq, Z., Clunes, L. A., & Kollias, T. F. (2023). Psychotherapy for Irritable Bowel Syndrome: A Systematic Review. Cureus, volume number(if available), page numbers(if available). doi:10.7759/cureus.51003

 

Szigethy E. (2018). Pain Management in Patients With Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology & hepatology, 14(1), 53–56.

 

Zhang, B., Wang, H.-H. E., Bai, Y.-M., Tsai, S.-J., Su, T.-P., Chen, T.-J., Wang, Y.-P., and Chen, M.-H. (2022) Bidirectional association between inflammatory bowel disease and depression among patients and their unaffected siblings. Journal of Gastroenterology and Hepatology. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jgh.15855

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024