שפיכה מוקדמת | היבטים פסיכולוגיים, אבחון ודרכי טיפול (2021)

הפסיכולוגיה של שפיכה מוקדמת

 

מהי שפיכה מוקדמת

ואיך להתמודד איתה?

עריכה מקצועית:

אורלי ספטון, MSW,

מדריכה ומטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת,

מטפלת מינית

 

שפיכה מוקדמת מתרחשת כאשר הגבר מגיע לאורגזמה ביחסי המין מוקדם יותר ממה שהוא או בת/בן הזוג היו רוצים. 

הזמן הממוצע עליו מדברים היום הינו כ 4.5 דקות מרגע החדירה ועד לשפיכה.

שפיכה מוקדמת הינה תלונה נפוצה וההערכה היא ש-1 מכל 3 גברים מדווחים שחוו בעיה כזו בשלב כלשהו בחייהם, אם זה קורה לעיתים רחוקות זה לא מדאיג. 

 

שפיכה מוקדמת מאובחנת כאשר:

 1. השפיכה המוקדמת קורית פחות מדקה מרגע החדירה.

 2. הגבר מגיע לאורגזמה באופן עקבי או לעיתים קרובות לאחר גירוי מיני מועט, עוד לפני החדירה או מיד עם החדירה, ללא שליטה וללא שירצה בכך. 

3. כאשר קיים פער בין בני הזוג והשפיכה המהירה אינה מספיקה לספק את הגבר ובת הזוג.

4. כאשר לשפיכה המוקדמת מתלווה מצוקה, תסכול עד כדי נטייה להימנע מאינטימיות ויחסי מין.

 

סימפטומים וסוגים

חוסר יכולת לעכב שפיכה יותר מדקה אחרי החדירה, בעיית השליטה יכולה לקרות בכל מצב מיני, כולל אוננות. 

אפשר לסווג שפיכה מוקדמת בשתי קטגוריות:

  • ראשונית ונמשכת כל החיים (עיקרית) – מתרחשת בכל או כמעט בכל הפעמים, החל מהמגע המיני הראשון.  

  • נרכשת (משנית) – מתפתחת אחרי שהיו חוויות מיניות ללא בעיות שפיכה.  

 

גברים רבים חווים סימפטומים של שפיכה מוקדמת אך זו כנראה שפיכה מוקדמת משתנה, אשר כוללת מקרים או תקופות של שפיכה מהירה לצד מקרים או תקופות של שפיכה נורמלית. הסיבות יכולות להיות רגשיות או פיזיולוגיות, השילוב הוא תמיד גוף ונפש. 

 

מדוע זה קורה?

לא כל הגורמים לשפיכה מוקדמת ידועים לנו בוודאות, בעבר חשבו שהם רק פסיכולוגיים אבל היום ידוע שמעורבת בזה אינטראקציה של גורמים פסיכולוגיים וביולוגיים.

שפיכה מוקדמת הינה תופעה נפוצה שניתנת לטיפול אך הרבה גברים מרגישים מבוכה לשתף. תרופות, ייעוץ, טכניקות מיניות לעיכוב שפיכה, או שילוב שלהם, יכולים לעזור ולשפר את יחסי המין למטופל ולבן/בת זוגו.

 

גורמים פסיכולוגיים

מגעים מיניים מוקדמים אשר נחוו כלא מוצלחים, ניצול מיני, דימוי גוף ירוד, דיכאון, דאגות משפיכה מוקדמת, הימנעות ממגע מיני, רצונות אובססיביים לניסיונות חוזרים וחוויית תחושת כישלון חוזרת.

 

 בין הגורמים הנוספים שיכולים לשחק תפקיד:

1. חוסר תפקוד זקפתי – גברים שחרדים לגבי השגה או שימור של זקפה במהלך יחסי    המין יכולים למהר לגמור מחשש שהזיקפה תרד.

 2. חרדה – גברים הסובלים משפיכה מוקדמת חווים גם בעיות חרדה לגבי היכולת שלהם  לספק את בן/בת זוגם.

3. התרגשות יתר לקראת קיום יחסי המין, מתח, לחץ או מצב נפשי ירוד.

4. בעיות במערכות יחסים – אצל גברים אשר לא סבלו משפיכה מוקדמת במערכות יחסים קודמות לעומת הקשר הנוכחי, הדבר עלול להצביע על בעיות במערכת היחסים הנוכחית.

5. גורמים ביולוגיים - רמות לא תקינות של מוליכים עצביים במוח, שרירי רצפת אגן מוחלשים, חוסר איזון הורמונלי, דלקת או זיהום בערמונית ו/או בשופכה, סף גירוי נמוך בפין או מרכיבים גנטיים.

6. חומרים ממכרים - שימוש בסמים ו/או שתייה מוגזמת של אלכוהול.

 

 

סיבוכים

שפיכה מוקדמת יכולה לגרום לבעיות בחיים האישיים, כולל מתח, קונפליקטים, תסכולים ורגשות אשמה וכעס במערכת היחסים הזוגית. 

באין טיפול מתאים עלול הגבר שסובל משפיכה מוקדמת לחוות את "מעגל הרשע" - החרדה עלולה לגרום לבעיות בזיקפה שעלולות להוביל לשפיכה מהירה וחוזר חלילה.

 

 

אבחנה

מומלץ להגיע לבדיקה רפואית מוקדם ככל שניתן לאחר שהגבר מגיע למסקנה שאולי יש לו בעיה. בפגישה הראשונה בדרך כלל ישאל הרופא שאלות על חיי המין של המטופל ועל ההיסטוריה הרפואית ויתכן שיערוך בדיקה גופנית. מטופל שסובל משפיכה מוקדמת וגם מחוסר יכולת שימור זקפה, ימליץ לו הרופא לבצע בדיקות דם שביניהן בדיקה של רמות הטסטוסטרון (הורמון המין הזכרי העיקרי). במקרים מסוימים ימליץ הרופא לפנות לאורולוג ולטיפול מיני במקביל. 

המטפל המיני מתחיל בדרך כלל בברור האם לפי דעתו של המטופל המצב ממנו הוא סובל היה שם תמיד, האם הבעיה קשורה לדינמיקה הזוגית, האם היתה בעבר חוויה של חוסר תפקוד, האם קיימת צריכת אלכוהול מופרזת, שימוש בסמים, מצב נפשי ירוד או טראומה.

 

 

אפשרויות הטיפול

אפשרויות הטיפול הנפוצות בשפיכה מוקדמת הינן מגוונות וכוללות:

 

- טכניקות התנהגותיות.

 

- טיפול רגשי וייעוץ מיני.

 

- טיפול תרופתי. 

 

טכניקות התנהגותיות

שיחה עם רופא או מטפל יכולים במקרים מסויימים להפחית את הדאגה והחרדות בנושא, במיוחד אם נוחתת ההכרה אצל המטופל שחלק מהבעיות מהן הוא סובל נחשבות נורמליות ושהזמן לשפיכה מתחילת המגע הוא בממוצע כ 4 דקות. 

ישנם מקרים בהם המטפל ימליץ על ביצוע/ תרגול של צעדים פשוטים, כמו:

  1. אוננות והגעה לאורגזמה כשעה או שעתיים לפני קיום יחסי המין המשמעותיים, שפיכה שנייה אצל גבר גם במרחק של יום שלם תהיה ארוכה יותר.  

  2. הימנעות מיחסי מין לתקופה מסוימת והתמקדות בסוגים אחרים של משחק מיני עם בן/ בת הזוג דבר שמסיט את המיקוד מהבעיות, גורם לחיבור נפשי חזק יותר עם בן/ בת הזוג ועוזר להסיר את הלחץ מיחסי המין.

  3. טכניקה התנהגותית נוספת הנה תרגול שהגבר מתבקש לבצע כאשר הוא לבד במרחב הפרטי, בדימוי של "גז וברקס" משלב הזיקפה ועד ההגעה לאורגזמה. הגבר נוגע באיבר המין ומענג את עצמו, כאשר הוא מרגיש שהוא מאד קרוב לאורגזמה הוא מפסיק בכדי למנוע שפיכה, המטרה היא להגיע למס' פעמים רב של "כמעט שפיכה", המטופל מתבקש בתרגול לזהות ולהתמקד בנשימות, תחושות הגוף, כיווץ שרירי האגן, רגשות ומחשבות עד להשגת שליטה בתזמון השפיכה.

  4. תרגילים לרצפת האגן, כאמור, שרירי רצפת אגן חלשים יכולים לפגום ביכולת לעכב שפיכה. תרגילי קגל (Kegel) לרצפת האגן יכולים לעזור לחזק את השרירים האלה. 

 

מה צריך כדי לבצע תרגילים אלה?

4.1 למצוא את השרירים הנכונים, כדי לזהות אותם יש צורך להפסיק פעולה של השתנה באמצע הפעולה תוך כדי כיווץ שרירי האגן. ברגע שמזהים אותם, אפשר לתרגל את הכיווץ שלהם בכל תנוחה, למרות שבהתחלה זה יכול להיות יותר נוח בשכיבה.

4.2 להביא את הטכניקה לשלמות – לכווץ את שרירי רצפת האגן, להחזיק שלוש שניות ואז לשחרר לשלוש שניות. צריך לעשות את זה כמה פעמים ברצף, כאשר השרירים כבר יותר חזקים לנסות קגל בישיבה, בעמידה ובהליכה. 

4.3 לשמור על פוקוס – בשביל להשיג את התוצאות הכי טובות צריך להתרכז לכווץ רק את השרירים הספציפיים ולא את אלה של הבטן, הירכיים או הישבן. צריך גם להימנע מלעצור את הנשימה, ולנשום חופשי במהלך התרגיל.

4.4 יש לחזור על פעולות אלה לפחות 3 פעמים ביום, כשהיעד הוא 3 סטים של 10 חזרות ביום.

5. טכניקת ה״הפסק-סחוט״, טכניקה זו פונה לשני בני הזוג, ועובדת בצורה כזו:

5.1 בני הזוג יוזמים ומתחילים פעילות מינית כרגיל, כולל גירוי הפין, עד שהמטופל מגיע לתחושה של ״כמעט שפיכה״.

5.2 בן/ בת הזוג מחזיקים את קצה הפין, במקום בו עטרת הפין מתחברת לפתח יציאת השופכה, תוך כדי לחיצה למספר שניות, עד אשר הדחף לשפיכה פוחת ועובר.

5.3 בני הזוג צריכים לחזור על התהליך כמה פעמים ברצף בכל פעם שהם יוזמים קיום יחסי מין עד שהמטופל מרגיש שרכש שליטה ומרווחי הזמן שבין התחושות הללו הולך וגדל. 

5.4 השלב הבא יכול לכלול תרגול של חדירה ללא שפיכה, כלומר קיום יחסי מין בצורה איטית והפסקת תנועות האגן ו/או יציאה מהחדירה כאשר המטופל מרגיש שהוא קרוב לשפיכה ושימוש בטכניקת "הפסק-סחוט" לצורך עיכוב השפיכה.  עם התרגול והניסיון למטופל תהיה תחושה שיש ביכולתו לעכב את השפיכה ולאחר זמן מה התחושה תהפוך להרגל ולא יהיה צורך בטכניקת "הפסק-סחוט". 

6. במקרה וטכניקת "הפסק-סחוט" גורמת לכאב או אי נוחות, טכניקה אפשרות אחרת לאחר החדירה היא עצירת הגירוי המיני ממש לפני השפיכה, לחכות עד שרמת העוררות תעלם ואז להתחיל שוב. לגישה הזאת קוראים טכניקת ״הפסק-התחל״. 

7. זו אינה נחשבת טכניקה התנהגותית קלאסית אבל ניתן להשתמש בקונדום. הקונדום בעצם מהווה חוצץ בין איבר המין לסביבה המגרה שעוטפת אותו, דבר שמחליש את עוצמת הגירוי ויכול לעזור בעיכוב השפיכה. 

ניתן להשיג ללא מרשם רופא, קונדומים מיוחדים ״לשליטה בשיא״, אשר מכילים חומרים מאלחשים כמו בנזוקאין או לידוקאין או עשויים מלטקס עבה המיועדים למטרה זו.

 

 

טיפול רגשי וייעוץ מיני

אך טבעי להרגיש בושה וחוסר רצון לשתף כשמדובר בבעיות ביחסי המין, חשוב שהמטפל יגרום כבר בתחילת הדרך להגברה של תחושות הביטחון, הדיסקרטיות והאמון אצל המטופל.

כדאי להבהיר למטופל ששפיכה מוקדמת היא בעיה נפוצה וניתנת לטיפול. יש לעודד את המטופל ולהבהיר לו שנכונות מצידו להגדיר את הבעיה  ולדבר עליה בפתיחות תקצר את התהליך ותעזור לו לקבל את הטיפול המתאים ביותר שיאפשר לו להחזיר את חיי המין למסלול מיטיב ומהנה. 

בתחילת הטיפול עם מטפל מיני יערוך המטפל אבחון ויברר עם המטופל האם מדובר בבעיה ישנה או חדשה, האם מערכת היחסים הנוכחית לפי דעתו עוררה את הבעיה, כיצד היו יחסי המין במערכות יחסים קודמות, האם קרה אירוע או טריגר מסוים שגרם לסימפטומים אלו, האם המטופל חווה שפיכה מוקדמת גם באוננות, איך הוא מגדיר את מערכת היחסים הנוכחית מבחינה רגשית ואינטימית, האם הוא נוטל תרופות/ צורך אלכוהול או סמים.

על פי המידע שמוסר המטופל ובמהלך המפגשים שלאחר מכן, צריך המטפל להגיע למסקנות ולשער מה יכול להיות הגורם לבעיה עליה מספר המטופל? איזה בדיקות כדאי שיבצע? באיזה גישות טיפוליות כדאי לנקוט? ולבנות תכנית טיפול אשר תגדיר, לאחר כמה זמן ומתי אמורים להתחיל לראות תוצאות? לאיזה שיפור אפשר לצפות? האם כדאי לקחת טיפול תרופתי? וכו'.

שפיכה מוקדמת גורמת לתסכול רב, יכולה להוביל להתרחקות, כעס, בושה ודאגה, גם בן/ בת הזוג יכולים להיות מודאגים מההתרחקות האינטימית הרגשית והמינית.

המפגשים יכולים לעזור להפחית את חרדת הביצוע ובעזרתם למצוא דרכים טובות יותר להתמודדות עם מתח. במקרים מסוימים עם ההתקדמות בטיפול ייתכן והמטפל יגיע למסקנה שכדאי להיפגש עם בן/ בת הזוג ביחד או לחוד, בכדי לשתף את שניהם בטכניקות התנהגויות שונות שכבר הוזכרו בפסקה הקודמת.

במקרים מסויימים מומלץ שהטיפול המיני ייעשה במסגרת מרפאתית או בהתייעצות רפואית במקביל, היות ותהליך רגשי משולב עם טיפול תרופתי יכול להשיג תוצאות מהירות וטובות יותר.

 

 

טיפול תרופתי (בליווי רופא בלבד)

(המידע לקוח מתוך מתוך mayoclinic.org, מאמר בנוגע לשפיכה מוקדמת).

טיפול תרופתי מתחלק לכמה סוגים:

- מאלחשים מקומיים – ניתן להשתמש במשחות ותרסיסים המכילים חומרים מאלחשים כגון בנזוקאין, לידוקאין או פרילוקאין לצורך טיפול בשפיכה מוקדמת, חומרים אלה גורמים לאלחוש מקומי של איבר המין ומקטינים את רגישותו למגע. 

- תרופות לנטילה דרך הפה – תרופות רבות יכולות לעכב הגעה לאורגזמה. למרות שאף אחת מהתרופות האלה לא אושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) לטיפול בשפיכה מוקדמת, ישנן תרופות רבות המשמשות למטרה הזו, כולל נוגדי דיכאון ומשככי כאבים.

  • נוגדי דיכאון: תופעת לוואי של חלק מתרופות נוגדות הדיכאון (מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין SSRI) היא עיכוב בהגעה לאורגזמה. בגלל סיבה זו תרופות כמו אסציטלופרם (לקספרו), סרטרלין (זולופט), פרוקסטין (פקסיל) או פלואוקסטין (פרוזק, סרפם), משמשות בצורה רווחת לעיכוב שפיכה. 

  • משככי כאבים: טרמדול (אולטראם) היא תרופה נפוצה לטיפול בכאב וכוללת תופעת לוואי של עיכוב שפיכה. בדרך כלל יכול הרופא להמליץ על תרופה זו אם תרופות SSRI לא היו אפקטיביות.

  • מעכבי PDE5: תרופות אלו מיועדות לטפל בחוסר תפקוד זקפתי, כמו סילדנאפיל (ויאגרה), טדלפיל (סיאליס, אדסירקה) ו-ורדנפיל (לויטרה, סטקסין) במקרים מסוימים יכולות גם לעכב שפיכה מוקדמת. התרופות האלה יכולות להיות יותר יעילות אם משתמשים בהן ביחד עם SSRIs. 

 

לסיום:

מה אפשר לעשות בינתיים?

חשוב לקחת החלטה כמה שיותר מהר, לפגוש רופא ומטפל מיני.

במקביל כדאי לנסות ולשוחח עם בן/ בת הזוג לחשוף את הנושא ולדבר עליו בפתיחות.

חשוב לדעת שלמרות ששפיכה מוקדמת יכולה לגרום למתח או חרדה בקשר, זו בעיה שניתנת לטיפול.

 

 

מקורות:

 

Cooper, K., Martyn-St James, M., Kaltenthaler, E., Dickinson, K., Cantrell, A., Wylie, K., Frodsham, L., & Hood, C. (2015). Behavioral Therapies for Management of Premature Ejaculation: A Systematic Review. Sexual medicine, 3(3), 174–188. https://doi.org/10.1002/sm2.65

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021