מה זה הקורפוס קלוסום ומה הם תפקידיו במוח? Corpus Callosum

דרג פריט זה
(13 הצבעות)
 קורפוס קלוסום Corpus Callosum קורפוס קלוסום Corpus Callosum

 

 

קורפוס קלוסום  - Corpus callosum

 

 

מהו הקורפוס קלוסום (Corpus callosum)?

מה תפקידו ומה ההפרעות הקשורות אליו?

 

 

מאמר סקירה - מוגש על ידי מכון טמיר

 

 

 Corpus Callosum Functions 

מהו הקורפוס קלוסום (Corpus callosum)?  

 

הקורפוס קולוסום, או "כפיס המוח" בעברית, הוא מבנה מוחי המורכב מיותר מ-200 מיליון סיבי עצב (אקסונים).

לקורפוס קלוסום תפקיד חשוב ומשמעותי: הוא מחבר בין הצד הימני לשמאלי במוח ומאפשר מעבר מידע בין שתי ההמיספרות במוח האדם.

 

הקורפוס קולוסום הוא קו התפר הגדול ביותר שנמצא בין שתי ההמיספרות של המוח האנושי והוא למעשה האיבר שמעביר מידע בין שתיהן.

 

כמה עובדות על הקורפס קלוסום:

  • מקור השם קורפוס קלוסום בלטינית הינו "גוף קשה", והוא מהווה את מסלול החיבור הגדול ביותר במוח.
  • הוא מורכב מ-200 מיליון נוירונים ולמעשה מספרם נקבע כבר בגיל לידה.
  • במוח האדם, כל המיספרה או צד במוח שולט בתנועה, תחושה ועיבוד מידע של הצד הנגדי בגוף. לכן, קואורדינציה פיזית ועיבוד מידע מורכב דורשים עבודה משותפת של שני צידי המוח. הקורפוס קלוסום אשר ממוקם במרכז המוח, הוא המחבר ביניהם.
  • צורתו של הקורפוס קלוסום הינה כשל האות "C" באנגלית וגודלו כ-10 ס"מ.
  • לרוב, הקורפוס קלוסום נוצר בין שבועות 12-16 להריון, לקראת סוף השליש הראשון. הקורפוס קלוסום ממשיך ומתפתח במהלך ההיריון ולאחר הלידה, עד סביבות גיל 12. לאחר גיל זה, הוא נשאר ללא שינוי לאורך יתר חייו של האדם. אולם, כן חלים בו שינויים מבניים לאורך החיים.
  • במחקר מרתק השתמשו החוקרים במכשיר תהודה מגנטית תפקודית (fMRI) כדי לבחון האם פעילות בין חלק מוח השמאלי והימני ממשיכה להתקיים בין שתי ההמיספרות גם אצל אנשים שנולדו ללא קורפוס קולוסם.  הם העלו כי דפוסים סימטריים של פעילות בין המיספרות מתקיימת למרות שאין חיבור מולד ביניהן, מה שמדגיש את הגמישות המדהימה של המוח ואת יכולתו לפצות על חסכים מולדים.
  • עד שנות ה-50, התפקוד המדויק של הקורפוס קלוסום לא היה ברור. בשנת 1955, Ronald Myers, סטודנט לתואר שני באוניברסיטת שיקגו הראה כי התפקוד שלו קשור לקורדינציה ופתרון בעיות מורכבות.

 

 בין שתי ההמיספרות במוח קיימים חמישה קשרים שמחברים אותן.

הקשר הגדול ביותר מבין החמישה הוא הקורפוס קולוסם. 

 

מה התפקידים של הקורפוס קולוסם?

 

מעכב או מעורר?

למעשה, בניגוד למה שהיה מקובל לחשוב בעבר, מחקרים מלמדים שלקורפוס קלוסום יש בכלל השפעה מעכבת - במוח האנושי הקורפוס קולוסום אחראי בעיקר על אינהיביציה (עיכוב) ולא על חיבור. הוא יותר סכר מאשר דלת.  הוא מאפשר לפונקציות הייחודית של כל המיספרה למצות את פעולותיהן ללא הפרעות מיותרות.

העברת מידע

התפקיד העיקרי של הקורפוס קלוסום הוא להעביר מידע בין 2 המיספרות המוח, בעיקר כדי לעבד אותות קוגניטיביים, חושיים ומוטוריים באיכות גבוהה. מבחינה מבנית, הקורפוס קלוסום מאורגן באופן מדורג. ישנן ראיות לרעיון שהסיבים הקדמיים מעבירים מידע מוטורי בין האונות הטמפורליות, ואילו הסיבים האחוריים אחראים על עיבוד של מידע סומטו-סנסורי, סימני שמיעה ורמזים חזותיים.

 

 

איך משתנה הקרופוס קלוסום עם הגיל?

ככל שהמוח מתבגר והחומר לבן מתפתח, הקורפוס קולוסום מגלם תפקיד מכריע יותר בשיפור המוטוריקה העדינה ותפקודים קוגניטיביים. נמצא קשר שלילי מובהק בין גיל לעובי הקורפוס קולוסום, קרי, ככל שמתבגרים כך החומר האפור והחומר הלבן (שמורכב מנוירונים) מידלדלים וחלים שינויים מהותיים אשר משפיעים הן על התפקוד והן על הקוגניציה.

ואכן, בגיל 6 עוביו של הקורפוס קולוסום נמצא בשיאו, גם בגיל 11 רואים צמיחה גדולה והתפתחות וההשערה הינה כי ממצא זה יכול להסביר את הפגיעות וחוסר הבשלות בגיל ההתבגרות אצל בני נוער רבים.

יש לציין כי לא נמצאו הבדלים בין בנים לבנות בעניין זה.

אילו הפרעות קשורות לליקויים בקורפוס קלוסום?

ישנם ילדים הנולדים ללא קורפוס קלוסום, מצב שנובע לרוב מתופעה נדירה הנקראת agenesis - ליקוי התפתחותי בקורפוס קלוסום, שמופיע בשכיחות של 1 מתוך 3,000 לידות.

הקורפוס קלוסום יכול גם להינזק בשלב מאוחר יותר בחיים, בעקבות פגיעה מוחית לדוגמא.

פגיעה בהתפתחות הקורפוס קלוסום יכולה להתרחש מאוד מוקדם - במהלך שבועות 5-16 להריון.

במקרים מסוימים, קיים קשר בין פגמים התפתחותיים בקורפוס קלוסום לבין הפרעות פסיכיאטריות:

ישנו תיעוד לגבי מטופלים שסבלו מסימפטומים פסיכוטיים ברורים, חלקם קיבלו אבחנה של סכיזופרניה. ישנם גם מקרים של קשר בין הפגיעה המוחית לבין הפרעות אישיות, דיכאון, הפרעה קונברסיבית ובעיות התנהגותיות חמורות.

 

אוטיזם והקורפוס קולוסום

קיימים הרבה מחקרים אשר עסקו בקשר בין אוטיזם להתפתחות אבנורמלית של הקורפוס קולוסום.

רבים מהם מצאו כי אצל ילדים עם אוטיזם, הקורפוס קולוסום קטן יותר באופן מובהק למול ילדי ביקורת בעלי התפתחות תקינה.

שנית, הקורפוס קולוסום מתפקד אצלם באופן שונה; הוא מעביר פחות מידע לאונה הפרונטלית שאחראית על ויסות התנהגות (אני לא ארביץ כי זה יכאב לילד), עיבוד מידע מתקדם (איך הרגשתי בנוגע לסיטואציה הנוכחית) וקוגניציה "גבוהה" (שילוב של הדברים יחדיו).

 

מאניה דיפרסיה והקורפוס קולוסום

בדומה לאוטיזם, גם אצל חולי מאניה דיפרסיה (הפרעה ביפולרית) נמצא גודל אבנורמלי של הקורפוס קולוסום במחקרי MRI. נוסף על כך, הקישוריות העצבית בין הקורפוס קולוסום לבין שאר חלקי המוח נמוכה יותר באופן מובהק. מצב זה מוביל לתקשורת לקויה בין ההמיספרות ולהידרדרות קוגניטיבית. הממצא המפתיע הוא שלא נמצא קשר בין אורכה של ההפרעה והשתנותו של הקורפוס קולוסום. אם לסכם, על פי חוקרים רבים לקורפוס קולוסום ישנו תפקיד משמעותי בפתו-פיזיולוגיה במאניה דיפרסיה.

 

 

 

לסיכום

לפעילות תקינה של הקורפוס קלוסום השפעה רבה ומשמעותית על תפקודים ותחומי חיים נרחבים.

התפתחות לקויה של הקורפוס קלוסום במהלך ההיריון איננה ניתנת לתיקון ותוביל לנזקים ברמות שונות אצל כל אדם ואדם. כיום, לא קיים טיפול שיכול לשנות את ההשלכות הנובעות מההתפתחות הלקויה אך ניתן לטפל במרבית הסימפטומים הרפואיים, כמו טיפול בפרכוסים שעלולים לנבוע מכך.

בנוסף לכך, טיפול רגשי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק ויעוץ יכולים גם הם לסייע בכדי לשפר  כישורים חברתיים, מוטוריים וכישורי השפה.

 

 

 

 

 

מקורות: 

 

 

Agenesis of corpus callosum. (2007). Retrieved from https://rarediseases.org/rare-diseases/agenesis-of-corpus-callosum/ 

 

Brambilla, P., Nicoletti, M., Sassi, R. B., Mallinger, A. G., Frank, E., Keshavan, M. S., & Soares, J. C. (2004). Corpus callosum signal intensity in patients with bipolar and unipolar disorder. Journal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry, 75(2), 221-225.

 

California Institute of Technology. (2011, October 27). Bridging the gap: Neuroscientists find normal brain communication in people who lack connections between right and left hemispheres. ScienceDaily. Retrieved July 1, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2011/10/111019181856.htm



David, A. S., Wacharasindhu, A., & Lishman, W. A. (1993). Severe psychiatric disturbance and abnormalities of the corpus callosum: review and case series. Journal of Neurology, Neurosurgery, and Psychiatry, 56(1), 85–93



Edwards TJ, Sherr EH, Barkovich AJ, Richards LJ. Clinical, genetic and imaging findings identify new causes for corpus callosum development syndromes. Brain. 2014 Jun;137(Pt 6):1579-613



Malcolm, L., & Willis, O. (2016, May 16). The mysterious corpus callosum. Retrieved from http://www.abc.net.au/radionational/programs/allinthemind/the-mysterious-corpus-callosum/7416876




Seunggu Han, MD Corpus callosum: Function and disorders. Medical News Today. Retrieved from. https://www.medicalnewstoday.com/articles/318065.php 



Goldstein A, Mesfin FB. Neuroanatomy, Corpus Callosum. [Updated 2017 Oct 6]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2018 Jan



 Luders, E., Thompson, P. M., & Toga, A. W. (2010). The development of the corpus callosum. J Neurosci. 2010 Aug 18;30(33):10985-90



Piven, J., Bailey, J., Ranson, B. J., & Arndt, S. (1997). An MRI study of the corpus callosum in autism. The American journal of psychiatry, 154(8), 1051



Roland, J. L. et al. (2017). On the role of the corpus callosum in interhemispheric functional connectivity in humans. Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America, 114(50), 13278–13283



Sakai T., et al (2017) Developmental trajectory of the corpus callosum from infancy to the juvenile stage:Comparative MRI between chimpanzees and humans. PLoS ONE. 2017;12(6):e0179624



Seymour, T. (2017, June 24). "Corpus callosum: Function and disorders." Medical News Today. Retrieved from. https://www.medicalnewstoday.com/articles/318065.php

כתיבה:  

 

אביגיל וינר, פסיכולוגית, בעלת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית

אופיר ברגמן, MA, מאבחנת לקויות למידה

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020