אלרגיות ובעיות נפשיות | מה אנחנו יודעים כיום על הקשר ביניהן?

אלרגיות ובריאות הנפש

 

מהי אלרגיה? 

 

תסמיני אלרגיה מוכרים לרבים מאיתנו, כמבוגרים וכילדים. 

 

וכמובן מבוגרים שהם גם הורים לילדים.

אלה יודעים מצוין כמה חשוב להתארגן על רשימת האלרגיות של האורחים בכל מסיבת יומולדת של הילד (צליאק וגלוטן זה רק הביייסיק...).

אז איך אלרגיה מתבטאת?

 

  • גירוד.

  • עיטוש.

  • גודש באף.

  • נזלת.

  • קשיי נשימה (באסתמה).

  • שיעול.

  • כאבע גרון.

  • עיניים אדומות ומגורות (דלקת בלחמית העין). 

  • כאבי ראש.

 

הלם אלרגני (אנפילקסיס)

תסמונת קיצונית יותר ושכיחה פחות היא תגובה אלרגית אנפילקטית:

מדובר בהלם אלרגני, תגובת יתר של המערכת החיסונית המחייבת התערבות רפואית דחופה.

אנפילקסיס כוללת אנגיואדמה (נפיחות באיברים שונים בגוף), סחרחורות וקשיי נשימה והיא מופיעה בעקבות חשיפה לאלרגן.

המתמודדים עם סיכון להתפרצות מצבי חירום נושאים עמם מזרק אפיפן, שמחדיר לגוף מיידית כמות מדודה של אדרנלין. 

 

 

אינטואטיבית, נשמע הגיוני שאלרגיה מופיעה או מחריפה בעקבות ימים ארוכים של סטרס או מצוקה רגשית.

 

מצד שני, לא מן הנמנע שאנשים עם אלרגיות כרוניות (למשל אלרגיות עונתיות) סובלים מבעיות נפשיות,

זו הרי מגבלה שיכולה לפגוע בתפקוד מקצועי, זוגי וחברתי. 

 

 

 אז מה משפיע על מה? 

 

חשוב להיזהר מהסקה נחפזת מדי לגבי קשר סיבתי ביחסים המורכבים בין גוף לנפש.

 

בשאלה הזו נעסוק כאן, תוך הבנה צנועה שמדובר לרוב בקשר סטטיסטי (קורלציה) שהכיוון שלו לא סגור (סיבתיות).

 

 

מה אומרים לנו מחקרים על הזיקה בין אלרגיות לבין הפרעות נפשיות?

 

ובכן, מחקרי עבר הראו כי למתמודדים/ות עם אלרגיות יש סיכוי גבוה יותר לסבול גם מהפרעה נפשית אחת לפחות.

 

קבלו שתי דוגמאות שנמצאו מבוססות במחקרים:

 

  • לאנשים עם דלקת עור אטופית (אסטמה של העור, או אטופיק דרמטיטיס) יש שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, חרדה ואפילו סכיזופרניה.

  • אסתמה ונזלת אלרגית (רניטיס, או קדחת השחת) נקשרו לסכיזופרניה, לדיכאון ולהפרעה דו-קוטבית. 

 

 

אלרגיה משפיעה על הנפש ולהיפך

 

מחקר בריטי שפורסם לקראת סוף 2021 מאשר את הקורלציה בין אלרגיות לבעיות נפשיות.

 

המחקר מצא השפעה הדדית של אלרגיות על בעיות נפשיות ושל בעיות נפשיות על אלרגיות. 

  

החוקרים השתמשו במערך מחקר אקראי בחיפוש אחר יחסים סיבתיים בין הפרעות נפשיות ברמה הגנטית לבין אלרגיות בכלל, ובין הפרעות נפשיות לאסתמה, דלקת עור אטופית ונזלת אלרגית בפרט.

 

המשתנים הנפשיים שנחקרו היו דיכאון קליני, הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה ותכונת אישיות של נוירוטיות. 

בעוד שמחקר זה מצא רק אינדיקציה קלושה ובלתי-משמעותית ליחסים סיבתיים, לא ניתן לשלול אותם לחלוטין, והחוקרים אף מצביעים בכל זאת על כמה מנגנונים סיבתיים שייתכן וחמקו מהניתוח שביצעו. 

 

 

החוקרים מצאו קשרים מגוונים בין אלרגיות לבין הפרעות נפשיות: 

 

אלרגיות ודיכאון

לרוב האנשים הסובלים מאלרגיות אין גם דיכאון, ולרוב הלוקים בדיכאון אין אלרגיות.

ניתן אולי להתייחס לאלרגיה כאחד מגורמי הסיכון לדיכאון

המחקר שאנו מתייחסים אליו זיהה מתאם חיובי חזק בין דיווח עצמי על דיכאון, הפרעת דיכאון קליני ואלרגיות באופן כללי, כמו גם בין אסתמה, דלקת עור אטופית ונזלת אלרגית לבין דיכאון. 

 

אלרגיות והפרעות שינה

צריך גם לקחת בחשבון שקיים קשר בין אלרגיות לבין בעיות שינה וידוע כי בעיות שינה קשורות חזק בדיכאון

למשל, באחד המחקרים דווחה עייפות-יתר בקרב 60% מהסובלים מאלרגיות, כאשר 80% מהם טענו שהם חשים עייפות כתוצאה מתסמיני האלרגיה. 

 

לבסוף, שינויים ברמת האנרגיה והעירנות יכולים לנבוע גם מתופעות לוואי של תרופות נוגדות אלרגיה נפוצות, כגון אנטי-היסטמינים.

 

אלרגיות וחרדות

אלרגיות נקשרו באופן כללי לחרדה, עם קשר חיובי חזק יותר לדלקת עור אטופית מאשר לאסתמה או נזלת אלרגית. 

מחקר מ-2019 מלמד כי מתמודדים/ות עם הפרעת חרדה כללית (GAD), נטו לסבול במקביל גם מאלרגיה עונתית לדשא או לאבק, אך לא לחתולים או לכלבים.

  

אלרגיות והפרעה דו-קוטבית

אסתמה נקשרה להפרעה דו-קוטבית, כמו גם אלרגיות בכלליות. 

מומחים עומדים על הקשר הבעייתי בין טיפול באלרגיות באמצעות סטרואידים לבין החמרת המצב הנפשי בקרב מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית. 

 

אלרגיות וסכיזופרניה

סוג האלרגיה היחיד שנקשר לסכיזופרניה הוא נזלת אלרגית.

באופן מפתיע (אולי) השפעתה הייתה דווקא מונעת ומגנה, כלומר אנשים עם נזלת אלרגית נמצאו בסיכון נמוך יותר ללקות בסכיזופרניה, או להיפך. 

 

אלרגיות ונוירוטיות

אלרגיות באופן כללי, כמו גם אסתמה ודלקת עור אטופית, נקשרו לנוירוטיות, וכך גם נזלת אלרגית, אם כי בצורה פחות נרחבת.

לפי מחקר שפורסם באמצע שנות ה-2000, נמצא קשר בין אלרגיות לנוירוטיזם בקרב נשים, אך לא אצל גברים. 

 

 

האם טיפול באלרגיות מפחית קשיים נפשיים?

 

אמרנו שאנחנו נאלצים לקבל את ההנחה שלא ברור מה גורם למה, אבל יש לפחות רמזים לכיוון:

 

בשנת 2013, צוות חוקרים גילה כי לא רק שאלרגיות קשורות לשכיחות מוגברת של חרדות והפרעות מצב רוח אצל מבוגרים, אלא שמי שקיבל טיפול באלרגיות שסבל מהן נטה פחות לסבול מהפרעות מצב רוח או חרדה, בהשוואה לאלה שהאלרגיות שלהם לא טופלו. 

 

אם כך, ניתן להבין כי טיפול באלרגיות, השייך לתחום האלרגולוגיה, עשוי לשפר תסמיני דיכאון וחרדה.

 

מעניין להתחקות אחר הסבר פתופיזיולוגי מעניין: 

נזלת אלרגית משחררת ציטוקינים, סוג של חלבון דלקתי.  החלבון זה יכול להשפיע לרעה על תפקוד המוח, וקיים קשר בין רמות הציטוקינים לבין עצבות, חולשה, ריכוז ירוד, ישנוניות מוגברת. דכדוך ודיכאון.

 

 

מילה לסיום, שיכולה לחסוך סבל מתופעות אלרגיות:

 

קיימת הסכמה גורפת בין מומחים כי קו ההגנה הראשון נגד אלרגיות הוא הגבלת החשיפה לאלרגנים הגורמים להם.

אלרגנים שכיחים כוללים, למשל, את קרדית אבק, שיערות וקשקשים של בעלי חיים ועובש שצומח באדמה ובקירות הבית.

 

 

ומה לגבי אלרגיה לחיסון לקורונה? 

 

שיעור התגובות האלרגיות לחיסון של פייזר גבוה יותר בקרב אנשים עם אלרגיות, במיוחד בקרב תת-קבוצה עם היסטוריה של אלרגיות בסיכון גבוה (Shavit et al, 2021).

 

מעניין לבדוק את זה באינטראקציה עם התלאות הנלוות לבריאות הנפש בקורונה

 

 

ונקנח לפחות במשהו אחד טוב - 

 

מחקר חדש מצא שמתמודדים עם תופעות אלרגיות (כמו דקלת אלרגית או אקזמה) מצויים בסבירות נמוכה יותר מהנורמה להידבק בקורונה (Holt et al, 2021).

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

מקורות:

 

Goodwin, R. D., Galea, S., Perzanowski, M., & Jacobi, F. (2012). Impact of allergy treatment on the association between allergies and mood and anxiety in a population sample. Clinical and experimental allergy : journal of the British Society for Allergy and Clinical Immunology, 42(12), 1765–1771. https://doi.org/10.1111/j.1365-2222.2012.04042.x

 

Goodwin RD, Castro M, Kovacs M. Major depression and allergy: does neuroticism explain the relationship? Psychosom Med. 2006 Jan-Feb;68(1):94-8. doi: 10.1097/01.psy.0000195797.78162.f4. PMID: 16449417.

 

Harter K, Hammel G, Krabiell L, Linkohr B, Peters A, Schwettmann L, Ring J, Johar H, Ladwig KH, Traidl-Hoffmann C. Different Psychosocial Factors Are Associated with Seasonal and Perennial Allergies in Adults: Cross-Sectional Results of the KORA FF4 Study. Int Arch Allergy Immunol. 2019;179(4):262-272. doi: 10.1159/000499042. Epub 2019 Apr 24. PMID: 31018198.

 

Holt H, Talaei M, Greenig M, Zenner D, Symons J, Relton C, Young KS, Davies MR, Thompson KN, Ashman J, Rajpoot SS, Kayyale AA, El Rifai S, Lloyd PJ, Jolliffe D, Timmis O, Finer S, Iliodromiti S, Miners A, Hopkinson NS, Alam B, Lloyd-Jones G, Dietrich T, Chapple I, Pfeffer PE, McCoy D, Davies G, Lyons RA, Griffiths C, Kee F, Sheikh A, Breen G, Shaheen SO, Martineau AR. Risk factors for developing COVID-19: a population-based longitudinal study (COVIDENCE UK). Thorax. 2021 Nov 30:thoraxjnl-2021-217487. doi: 10.1136/thoraxjnl-2021-217487. Epub ahead of print. PMID: 34848555.

 

Jaruvongvanich V, Mongkolpathumrat P, Chantaphakul H, Klaewsongkram J. Extranasal symptoms of allergic rhinitis are difficult to treat and affect quality of life. Allergol Int. 2016;65(2):199-203. doi:10.1016/j.alit.2015.11.006

 

Shavit R, Maoz-Segal R, Iancovici-Kidon M, et al. Prevalence of Allergic Reactions After Pfizer-BioNTech COVID-19 Vaccination Among Adults With High Allergy Risk. JAMA Netw Open. 2021;4(8):e2122255. doi:10.1001/jamanetworkopen.2021.22255

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021