מהי האמיגדלה?

האמיגדלה קיבלה את שמה על שום הדמיון הצורני שלה לשקד.

היא מתבססת על מספר רב של גרעינים מוחיים, שניתן למיין חמש קבוצות עיקריות:ֿ

• גרעינים בזולטרליים.

• גרעינים דמויי קליפת המוח.

• גרעינים מרכזיים.

• גרעינים אמיגדלואידים אחרים.

• האמיגדלה המורחבת. 

האמיגדלה מופעלת באופן שגרתי בזמן שאנחנו חווים רגשות, כמו כעס, גועל, עצב ושמחה.

פעילות האמיגדלה מתגברת גם במהלך אירועים בהם אנו חשים כאב, או כאשר לומדים משהו חדש, פוגשים אנשים חדשים, מקבלים החלטות, משתמשים בשפה, נזכרים בעבר ומדמיינים את העתיד, חשים אי ודאות ועוד. 

מתוך מודל תלת-ממדי של המערכת הלימבית במוח של sketchfab,

מוזמנים/ות לשחק בתרשים, זה מגניב.

מחטף אמיגדלה (Amygdala hijack)

מחטף אמיגדלי מתייחס להשתלטות דחפית מהירה, עוקפת תהליכי חשיבה, חוויה של דיסוציאציה מיידית.

התחושה היא של ״טיק״, קריאה פנימית מהירה ורגעית, מה שמבטא את החמקמקות הדחפית - הדחף מצפצף על הקוגניציה ומדלג עליה להחלטה מהירה.

ה״החלטה״ הזו מתבטאת לעיתים כהפרעת שליטה בדחף, אבל גם במגוון רחב של התנהגויות אימפולסיבית, כמו התמכרויות, מיניות לא מותאמת, שקיעה לדיכאון בשינה או התקף זעם.

לתופעה זו יש גם ביטויים חיוביים יותר ומלאי חיות, כמו התקף צחוק בלתי נשלט. 

הנה הסבר של דניאל גולדמן,

שטבע את המושג בספרו ״אינטליגנציה רגשית״:

שבירה שמגשימה את עצמה

מצב של מחטף לימבי מתאפיין בעיוות שמקשה על המובחנות בזמן - הפעלת הדימיון הרומינטיבי על הוצאת הדחף אל הפועל מעוררת אשליה שהיא כבר התרחשה, למרות שבנקודה זו היא לא נרשמה כהתנהגות במציאות. 

בנקודה מסוימת של מרוצת הרומינציות, החוויה היא שהמחשבה חצתה מסה קריטית ולכן אין כבר דרך לעצור אותה.  

שבירה של כח הרצון בתודעה גורם לקריסה במציאות. 

העיוות הוא שמה שנאמר בתודעה אינו ניתן עוד לאיחוי, למרות שאנחנו מדברים על רק על מחשבה.

לדוגמא, בהתמכרויוית חווית השבירה לפני מעידה היא פנימית, אבל היא נחווית כממשית וחיצונית. מה שמדובר במחשבה ״כבר קרה״ במציאות, למרות שזה לא נכון. 

עיבוד ופרשנות מידע מחטף לימבי

מקור המידע נחווה אמיתי ורמת האמינות המיוחסת אליו גבוהה.  

הסיבה המרכזית להטעיה המוצלחת היא המקור הגופני של המידע. ידע שאנחנו חווים דרך החושים נתפס כאמין יותר מכל מידע אחר (״טוב מראה עינים מהלך נפש״, קהלת ו ט).

אבל במקרה של שליטה בדחפים, זה בדיוק ההיפך. בניגוד להרבה מקרים אחרים, תחושת הבטן מהתלת בנו הפעם. 

סיבה נוספת נובעת מאמונה שהחומרים הבסיסיים ביותר בונים את האמת.

יש כאן בלבול בין ההתחברות המבורכת לטבע לבין כניעה לדחפים טבעיים.

כך נוצר מצב בעייתי בו דחף פנימי נתפס כ״טבעי יותר״ בהשוואה להחלטה שעברה עיבוד קוגניטיבי.  

עדכון אחרון:

7 באוגוסט 2023

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

AbuHasan Q, Reddy V, Siddiqui W. Neuroanatomy, Amygdala. [Updated 2021 Jul 23]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK537102/

Barrett, L. F. (2017). How emotions are made: the secret life of the brain. Boston, Houghton Mifflin Harcourt.

טיפול בהתמקדות (פוקוסינג)

התמקדות, או פוקוסינג, היא דרך טבעית לשים לב לעצמי ולאחר, שיושמה בעשור האחרון כשיטת פסיכותרפיה ייחודית ומעוררת תקווה. 

שיטת ההתמקדות מבוססת על חוויה מוחשית וככזו היא מספקת אלטרנטיבה לרעיונות מופשטים ולכלים וטכניקות מכניים, ללא אוטוריטה חיצונית ומבלי להישען על מוסכמות חברתיות. 

בעוד שגופנו מצרף יחדיו מיליוני פיסות אינפורמציה שאינן נגישות לחלק המודע של מוחנו, אם נשים את לבנו ישירות לתחושות הגופניות שלנו נוכל לרתום את המידע הזה כדי להועיל לעצמנו.

במכון טמיר אנו מציעים לציבור הרחב טיפול באמצעות פסיכותרפיה מבוססת התמקדות, בעיקר עם פסיכולוגים במרכז הארץ, אבל גם בערים אחרות.

עבור אילו בעיות התמקדות עוזרת?

ניתן להשתמש בהתמקדות, שפותחה על ידי פסיכולוג ופילוסוף יהודי רב מעש, בשם ד״ר יוג׳ין ג׳נדלין, שכתב וחקר את היבטים משותפים בפסיכולוגיה קלינית ובפילוסופיה מעשית באוניברסיטת שיקגו ונפטר ב-2017.

טיפול בהתמקדות עשוי לסייע בהתמודדות עם שלל בעיות נפשיות, אתגרים מנטליים וקידום מטרות:

למשל, התמקדות יכולה לשרת אותנו בהפחתת מתח נפשי, בקבלת החלטות, במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות, בהתפתחות אישית ומקצועית, בהגברת האפקטיביות של ייעוץ מסורתי (מה שמהווה כלי נוסף עבור מטפלים ופסיכולוגים קליניים בגישות שונות), כפסיכותרפיה ממוקדת או מדיטציה, בהוספת מידה רבה של משמעות לחיי היומיום ולמערכות יחסים,

בהעצמה של עבודת צוות בארגונים, ביצירה של סביבת עבודה יעילה יותר, בהתמודדות עם קשיי הסתגלות אישיים וכן בגילוי צורות חדשות של אבולוציה תרבותית, כאלה שאינן נשענות על ציות לסדרים ישנים.

כמה זמן נמשך סשן התמקדות?

פגישת התמקדות אורכת כחמישים דקות, פרק הזמן הנהוג במרבית הטיפולים הפסיכולוגיים. במהלך הפגישה, המטפל מדריך את המטופל להזמין את המודעות אל תוך גופו, על מנת שיקבל גישה אל מה שהגוף יודע אודות בעיות ספציפיות. התהליך נמצא יעיל לא רק במפגשים קליניים פנים אל פנים אלא גם בפגישות ייעוץ פסיכולוגי אונליין, דרך זום או Skype. 

בבסיס פגישות ההתמקדות מצוי יחס של המטפל את המטופל כאל אדם שלם ומסוגל:

המטפל אינו מורה למטופל כיצד עליו להתנהג, אלא מסייע לו למצוא את צעדי השינוי הקטנים שמורגשים מרגע שלומדים להקשיב לגוף.

כמו בשיטות טיפול אחרות שיש בהן עבודה עם הגוף, המטפל עצמו יהיה מחובר לגופו שלו, יכיר את שיטת ההתמקדות ממקור ראשון ויידע כיצד להקשיב למטופל באופן שחוויית המטופל תהיה מובנת לגמרי. את כישורי ההתמקדות ניתן ללמוד גם בסדנאות ייעודיות ובכך לתרגל התמקדות מעבר לפגישות המקצועיות ולהיות קשובים לעצמנו ללא תלות באדם חיצוני. בעוד שפסיכותרפיה מכוונת-התמקדות היא תחום טיפולי בפני עצמו, כל אופציה טיפולית מכילה את הערך שיש להתמקדות כאשר מקשיבים למטופל באופן שבו דבר מה שמורגש על ידו מקבל תשומת לב ורשאי להכניס אל הסיטואציה אלמנט חדש לצורך פתרון בעיות.

מקורות ויסודות קליניים של השיטה

מקורה של פסיכותרפיה מכוונת-התמקדות היא בעבודתם החלוצית ול הפילוסוף והפסיכולוג יוג׳ין גנדלין וקארל רוג׳רס מאוניברסיטת שיקגו.

גנדלין ועמיתיו חקרו את השאלה מדוע ישנם מטופלים בפסיכותרפיה שמצבם משתפר וכאלה שמצבם נותר בעינו.

מה שמצאו הוא שהצלחת הטיפול אינה תלויה בטכניקה של המטפל, באוריינטציה שלו או בסוג הבעיה הדורשת טיפול, אלא במה שהמטופל מחולל בתוך עצמו.

מטופלים שהצליחו בטיפול שעברו בדקו באופן קבוע את תחושת הגוף הפנימית-גופנית השלמה שלהם בנוגע לסיטואציה.

חוש גופני מורגש (Felt sense)

מרבית הזמן איננו יודעים מה אנחנו חווים ואיננו מקשיבים לעצמנו ברמה עמוקה.

כאשר אנו כן עושים זאת במהלך הטיפול והמטפל אינו שופט או מעריך אלא מקשיב, מבין ומסייע למטופל למצוא את החוויה הגופנית המורכבת שלו, מתאפשר למטופל למקד את תשומת לבו ולהביא לרמת המודעות שלו את מה שמכונה תחושה פנימית-גופנית, או חוש מורגש (Felt sense).

כולנו יודעים מהם רגשות, אך תחושה פנימית-גופנית אינה רגש, אלא יכולת אנושית קצת שונה (Hendricks, 2007).

התחושה הפנימית-גופנית של סיטואציה או בעיה מעורפלת בדרך כלל בהתהוותה הראשונית: אפשר לחוש שדבר מה נמצא שם אך קשה יותר לנסחו במילים.

התחושה הפנימית-גופנית היא הוליסטית מטבעה ומכילה יותר ממה שאנו יכולים לחשוב בפשטות או לדעת רגשית על הסיטואציה.

במהלך הטיפול, משמעות חדשה צצה ומתבהרת והתחושה הפנימית-גופנית מביאה עמה את הניסוח, התמונה, הזיכרון, ההבנה, או הרעיון החדש המדויקים, כמו גם את הפעולה שבה יש לנקוט לפתרון הבעיה.

הגוף, בתגובה, חווה סוג של הקלה במתח, כשהוא רושם לעצמו את ה״אמיתות״ של מה שמגיע מהתחושה הפנימית-גופנית, וזה מה שמסמן לנו שהצלחנו להתחבר אל רמה עמוקה יותר של מודעות ושעלינו על הדרך הנכונה. כשאנחנו מנסים לפתור את בעיותינו באמצעות מה שאנו כבר יודעים, חושבים ומרגישים, אנו עלולים לגלות שאנחנו רק צועדים במעגלים.

לעומת זאת, התחושה הפנימית-גופנית של מודעות עשויה להכניס משהו חדש אל המשוואה, משהו שיכול להתהוות לכדי שינוי אמיתי. 

גילוי התחושה הפנימית-גופנית נחשב התקדמות בתחום הפסיכולוגיה. מודלים רבים של פסיכולוגיה כוללים התנהלות שבה המטופל הוא מעין אובייקט שיש לשנותו בהתאם לרעיונות או לתיאוריות של המטפל, ואם הוא מתנגד לאותה צורת טיפול הוא נחשב ״מתגונן״ או ״גורם לחבלה עצמית״. התחברות אל התחושה הפנימית-גופנית של הסיטואציה, לעומת זאת, הופכת כל סוג של פסיכותרפיה לבטוח יותר, מכיוון שכך המטופל יכול לבדוק מה נכון עבורו ומה לא.

בחקירותיו הקליניות ובחיפוש אחר ניסוח שיטת הטיפול, גנדלין זיהה כי נוכחותה או היעדרה של תגובה גופנית במטופל היא זו שקובעת את הצלחת או כישלון הפסיכותרפיה, ושללא נוכחותה המטופל יישאר תקוע בדיבורים גרידא ויחזור שוב ושוב על אותם הרגשות הישנים המוכרים.

ענין זה אושש במחקר שנערך בשנות השישים על מתמודדים עם סכיזופרניה שלא התקדמו לעבר תוצאות באמצעות פסיכותרפיה. לאור זאת, נוסח רצף של חוויה לחיזוי הצלחה או כישלון של הטיפול על סמך האזנה לדברי המטופל, כביטוי לרמת החוויה שלו, במהלך פגישות הפסיכותרפיה הראשונות.

היכן מטפלים עוברים הכשרה בהתמקדות?

כמו כל תחום הפסיכותרפיה, מי שרוצה ללמד התמקדות ומי שרוצה ללמוד, מבחינה חוקית לפחות, יכולים לחבור יחדיו בצומת של צרכים.

אצלנו, ניתן להירשם לקורס התמקדות בקבוצה, שיפתח באביב 2023, בהנחיית ליאורה בר נתן.

יש לציין כי המושגים הפילוסופיים בטיפול מכוון-התמקדות מאפשרים למטפלים לקשר כל תיאוריה פסיכולוגית לחוויה המתמשכת של המטופל, ולאפשר למטפלים מכל גישה תיאורטית לתרגל התמקדות.

התהליך הטיפולי בפוקוסינג

ג׳נדלין החל לפתח הוראות התמקדות שיעזרו למטופלים עם רמות חוויה נמוכות לשפר את היכולת הזו ובכך הפך את ההתמקדות למיומנות שניתן ללמדה.

התיאוריה שמאחורי ההתמקדות מזהה את החשיבות של חוויה המורגשת באופן פיזי, כאשר החוויה היא התגובה של הגוף לכל מה שמגיע אליו מן החוץ ומן הפנים.

הגוף מגיב לגירויים באיכות רגש המשתנה תדיר, משום שהוא מכיל את כל האספקטים המורגשים של בעיה או סיטואציה ספציפיות.

זוהי תחושה גופנית עם משמעות, אך מרבית הזמן היא אינה לוכדת את תשומת הלב שלנו ונמצאת בקצוות של המודעות. 

ג׳נדלין מתאר את התהליך שבו ניתן להתחבר אל קצה המודעות הזה ומציע ששה שלבים לעשות זאת כאשר המטופל ״תקוע״ ואינו מתקדם בטיפול. 

לאחר שנבדק שהמטופל מסוגל להרגיש את מרכז גופו, הוא מוזמן לשבת זקוף ולהירגע.

ואז מתחילים - 

שלב ראשון 

לאחר מכן המטופל ילמד על יחס מסוים לבעיה במקום להימנע ממנה וכך יפנה מקום בתוכו כדי לעמוד בבירור על הבעיה ומקורותיה.

המוקד אינו בתוכן (כמו דיבור על משפחת המקור, מערכת יחסים עם המטפל, אירועים בעבר או בהווה ועוד), אלא עם האופן שבו המטופל דן בתכנים הללו. 

זה הבדל חשוב מגישות אחרות לטיפול נפשי, מה שמזכיר קצת את התפיסה של טיפול מטה-קוגניטיבי.

שלב שני

המטופל יבחר בעיה ספציפית ו״יזמין״ את התחושה הפנימית-גופנית.

תחושה זו היא האופן בו הבעיה משפיעה על מרכז הגוף.

לרוב מדובר עבתחושה לא נוחה ולא ברורה מבחינת תוכנה, אך היא מבחינה איכותית היא מובחנת היטב.

שלב שלישי

המטופל יציע ייצוג מילולי, כמו תמונה או צבע,המבטאים את האיכות הגופנית הספציפית, למשל ״זה מרגיש כבד״, או ״צמוד מדי״, או ״קופצני״ או ״תמונה של יום שמש נעים״. 

שלב רביעי

התהודה שבין התחושה הפנימית-גופנית והמילים או התמונה תיבדק מספר פעמים, כדי לקבל תגובה גופנית מאשרת.

שלב חמישי 

התחושה הפנימית-גופנית ״תישאל״ באופן ישיר על ידי המטופל מה בבעיה גורם לאיכות הזו, או מה התחושה הפנימית-גופנית הזו רוצה או צריכה.

באמצעות שאלות ספציפיות, המטופל ילמד כיצד להחזיק את המגע עם אותה איכות גופנית מעורפלת.

אם יוכל לעשות זאת משך כדקה - לעתים יורגש שינוי, מלווה בצעד קטן לכיוון שינוי בבעיה.

שלב שישי

מה שהושג צריך להיות מוגן במהרה מפני הגישות והמחשבות הרגילות של המטופל ומפני הביקורת העצמית שלו. שלב זה אינו סופי, שכן התמקדות נוספת בדרך כלל מביאה לשינוי נוסף, אך לשם כך יש לשמור על מה שהושג בכל פעם.

לסיכום, 

כולנו נולדים עם יכולת פנימית להתמקדות, אך מסלול החיים ודרישותיו גורמים לנו לאבד את הגישה לאותה חוכמה של הגוף.

ג׳נדלין סבר שניתן לרכוש את היכולת הזו מחדש על ידי טכניקת ההתמקדות שפיתח, המעשירה שיטות טיפוליות אחרות.

תחילה השיטה יושמה כמעט רק על מבוגרים והאפקטיביות שלה הודגמה, למשל, בפסיכותרפיה של חולי סרטן ושל חולים עם תסמינים פסיכוסומטיים.

כיום התמקדות מיושמת לא רק עם מבוגרים, אלא גם עם ילדים ובני נוער,  זאת למרות שנדרשים מחקרים עדכניים לגבי מידת היעילות של השיטה עבורם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

8 בינואר 2023

מקורות:

רענן -שפריר, ר. (2009). מהי התמקדות (Focusing) וכיצד היא משתלבת בכל מרחב טיפולי?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 14/7/2019, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2357

מהי התמקדות?  [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 14/7/2019, מתוך אתר המרכז הישראלי להתמקדות: https://focusing.co.il/?page_id=1013

Hendricks MN. Focusing-oriented experiential psychotherapy: how to do it. Am J Psychother. 2007;61(3):271-84. doi: 10.1176/appi.psychotherapy.2007.61.3.271. PMID: 17985530.

Lyons N, Michaelsen MM, Graser J, Bundschuh-Müller K, Esch T, Michalak J. Bodily Experience in Depression: Using Focusing as a New Interview Technique. Psychopathology. 2021;54(3):150-158. doi: 10.1159/000514128. Epub 2021 May 5. PMID: 33951644.

  Shalev, I. (2018). Using motivated cue integration theory to understand a moment-by-moment transformative change: A new look at the focusing technique. Frontiers in human neuroscience, 12, 307.

Shalev, I. (2019). Motivated cue-integration in alexithymia: Improving interoception and emotion information processing by awareness of sensation techniques. Frontiers in psychiatry, 10, 329.

התקה

התקה היא היא מנגנון הגנה פסיכולוגי, בו אדם מפנה רגש שלילי ממקורו המקורי לנמען פחות מאיים. 

מנגנון הגנה זה מתבטא בד״כ בהסטה של ביטוי תוקפנות מנמען פוגעני לנמען נייטרלי. 

מהי התקת תוקפנות? 

התקת תוקפנות היא מצב בו אדם נפגע מאדם אחר, כמו מנהל בעבודה, נוטה לבטא את הכעס על אדם אחר. 

הכעס התעורר בעקבות דברים שאמר המנהל, אבל העובד הפגוע נזהר שלא להשיב לבוס באותה מטבע ומדכא את הכעס. 

שעות לאחר מכן, אף על פי שהאירוע הפוגעני כבר אינו מצוי בתודעתו המיידית, העובד הפגוע ייטה לפרוק את זעמו על מישהו אחר בקרבתו, כמו בן משפחה, שכן, או חיית מחמד.

תופעה זו מכונה סינדרום הבעיטה בחתול, או Kick the cat.

לפי האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (APA), אנשים משתמשים במנגנוני הגנה באופן לא-מודע כדי למנוע או לשחרר מחשבות ורגשות שליליים.

למרות שהתהליך עשוי להועיל למצבו הרגשי של האדם, הוא עלול לגרום לבעיות במערכות יחסים אם הדבר קורה לעתים קרובות.

הרעיון בהתקה הוא שאדם מתמודד עם מתח או חרדה הקשורים לרגשות שליליים כמו פחד או כעס ע״י שחרורם על מטרה שאינה מאיימת.

היסטוריה

הנוירולוג האוסטרי זיגמונד פרויד פיתח את הפסיכואנליזה בתחילת המאה ה-20.

פסיכואנליזה היא סט של תיאוריות על רגשות והתנהגויות המבוססות על הרעיון שתהליכים מנטליים הם לא-מודעים, כאשר המונח ״לא-מודע״ מתייחס לתהליך בנפש שהאדם אינו מודע לו.

פרויד דן בעבודתו במנגנוני הגנה שונים. תהליכים לא-מודעים אלה משרתים להגנה על האדם מפני רגשות לא רצויים או מחשבות בלתי מקובלות

מאוחר יותר הגדירה בתו, אנה פרויד, את המנגנונים הללו בצורה בהירה יותר, ויצרה 10 מנגנוני הגנה בולטים ומפורטים.

מחקרים נוספים המשיכו להוסיף מנגנוני הגנה לרשימה, בהם גם התקה.

איך התקה באה לידי ביטוי ביומיום?

התקה יכולה, למשל, לאפשר לאדם לבטא את עצמו ולהקל על המתח שהוא חש, אפילו אם הוא מכוון אותו למטרה הלא נכונה.

מנגנון זה מאפשר לו לעבד את המתח ואת חרדה בדרך מאיימת פחות ומקובלת יותר חברתית מאשר להתעמת עם הבעיה ישירות, למשל לצעוק על המפקד או המנהל.

למרות שהתקה יכולה להיות חיובית, היא עלולה גם  הוביל לתוצאות שליליות עם השלכות על מערכות יחסים קרובות.

מתי שימוש בהתקה הופך לבעיה?

לשימוש מאוזן במנגנוני הגנה, כמו התקה, יש תפקיד חיוני.

חשוב לזכור כי מנגנוני הגנה נוצרו כדי להגן עלינו ולא להזיק. 

הבעייתיות מתחילה במצבים בהם האדם עושה שימוש מופרז בהגנות, מה שתורם לפגיעה בבוחן המציאות, שיפוט לקוי והתנהגויות לא מותאמות.

בעיות אופייניות לשימוש-יתר בהתקה

התקה יכולה להיות בעלת השפעות רבות על היחיד והחברה כאחד.

הנה כמה דוגמאות: 

• קשיים במערכות יחסים – אדם שתמיד יבצע התקה של כעס ממקום העבודה על אחרים עשוי להתחיל לחוות קושי ביצירת מערכות יחסים ארוכות. ע״י התקת התוקפנות והתסכול לחברים ובני משפחה, הם עלולים להרחיק אותו.

• במקרים מסוימים עלול להתפתח תהליך מתגלגל שמחריף את נזקי ההתקה המקורית. נחזור רגע לעובד הפגוע שלנו שבמקום לצעוק על הבוס חזר הביתה והרים את הקול על בן או בת הזוג. יתכן  שהוא יעורר בה תסכול, והיא תפרוק את התסכול על הילדים,. הילדים, בתורם, יתיקו את הכעס וחוסר האונים ויבטאו אותה כבריונות בביה״ס.  

•  דעות קדומות – התקה יכולה לגרום לאדם להעביר כעס ממשהו אחד לקבוצה מסוימת של אנשים. למשל, אדם שנאבק למצוא עבודה חדשה בעקבות עודף ביקוש עלול להתחיל להאשים מהגרים בחוסר התעסוקה.

• ״שעירות לעזאזל״ – באופן דומה, התקה יכולה לעזור להסביר מדוע לפעמים אנשים מאשימים אחרים בבעיות כלכליות או חברתיות בקנה מידה גדול. הדבר יכול לקרות גם בקנה מידה קטן ביומיום. למשל, אדם שחווה קושי בנסיעה חזרה מהעבודה ונכנס אל בית מבולגן עלול להאשים את בן או בת הזוג בבלגן אפילו אם מישהו אחר אשם בכך.

איך יודעים שאנחנו משתמשים בהתקה?

זיהוי עצמי של התקה עשוי להיות מאתגר למדי.

הוא מחייב בדרך כלל משוב ממישהו אחר וזה לא כזה פשוט.

הדבר שאנחנו הכי מתקוממים עליו בפסיכולוגיה האנושית זה פרשנות על הגנה לא מודעת, במיוחד אם היא נכונה.

זוגיות זה מקום טוב להתחיל בו, כי בד״כ מוצע בה פידבק של אדם אוהב.  

גם בטיפול פסיכולוגי ניתן לקבל מראה אותנטית ויעילה, דרכה נוכל ללמוד על שימוש יתר בהתקה ובדרכים להרחיב את המודעות לגביה (מנגנון הגנה שנחשף למודעות אינו  מנגנון הגנה). 

כשאדם הופך תלוי מדי בהתקה או בכל מנגנון הגנה אחר כדי להתמודד עם מתח או רגשות - הדבר יכול להפוך להתנהגות בעייתית עבור.

במקרה כזה, מטפל יוכל לעזור לו לזהות התקה בהתנהגותו ולעבוד איתו כדי לעצב אסטרטגיות שונות להתמודדות עם רגשות קשים. כמה אופציות טיפוליות:

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – CBT הוא שיטת פסיכותרפיה קצרת טווח שעוזרת למטופל לזהות ולמסגר מחדש את דפוסי החשיבה שלו. במהלך CBT המטפל עובד עם המטופל לזיהוי מחשבות ורגשות שליליים שעשויים להופיע באירועים מסוימים. מטרת CBT היא להמשיג באופן מציאותי יותר מחשבות ופעולות שליליות ולאמץ דרכי חשיבה והתנהגות יעילות יותר. ב-CBT יש המון כלים קליניים מוכחים, למשל, ניהול יומן יכול לעזור למטופל לנתח את התנהגותו ואת הרגשות שלו מעמדה מטה-קוגניטיבית (כלומר להיות בתוך החוויה וגם להתבונן בה).  

• טיפול פסיכודינמי – סוג של טיפול שיחתי ארוך יותר שיכול לעזור לאנשים להבין טוב יותר את מחשבותיהם ורגשותיהם. טיפול זה נותן תשומת לב מיוחדת למחשבות והתנהגויות לא-מודעות, ולכן הוא יכול להועיל מאוד לבחינת והבנת מנגנוני הגנה לא-מודעים.

• תרופות – אדם שמתמודד עם הפרעה נפשית, כמו דיכאון, יכול להתקשות בהימנעות ממנגנוני הגנה לא בריאים. תרופות כמו נוגדי דיכאון יכולות להיות אפקטיביות לטיפול בדיכאון ובבעיות נפשיות אחרות. חייבים רופא, עדיף פסיכיאטר, אבל חשוב לציין כי לא קיימת (עדיין) תרופה שתשפיע ישירות על שימוש-יתר בהגנות נפשיות.

מהו טיפול יונגיאני?

פסיכותרפיה יונגיאנית היא שיטת טיפול שמקורה בתאוריה ובכתבים של הפסיכיאטר השוודי קארל גוסטב יונג. 

יונג ריכז את המאמץ הטיפולי בחלק העמוק ביותר בתוך בני אדם, אותו כינה "העצמי" - self. 

המטפל נעזר בהמשגות מגוונות, כמו אמונות, ארכיטיפים ומיתוסים קולקטיביים, דרכם המטופלים יוכלו להיות במגע עם התחושות העמוקות שלהם, מחשבותיהם ואמונותיהם. 

בדומה לטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי, שהתפתח לטיפול פסיכודינמי, גם הטיפול היונגיאני מתמקד בחלקים הלא מודעים של המטופל, והתהליך ממושך, מעמיק ורב-עצמה. 

טכניקות בטיפול יונגיאני

ישנן מגוון כלים וטכניקות בטיפול יונגיאני, אך לרוב יש שימוש בעבודה עם חלומות, ייצוגים ומיתולוגיה. 

המטפל יעזור למטופל לחקור מושגים מתך התאוריה ולחקור את המשמעות האישית שהם מסמלים עבורו. 

אמנות 

אונות מהווה דרך לגשת ולחקור את הלא מודע. דרך אמנות אנחנו יכולים ללמוד על עצמנו ועל הסמלים והנושאים שמתעוררים בנו כשאנחנו מתמקדים בבעיה מסוימת.

אסוציאציות חופשיות

בטכניקה זו המטופל מתבקש לציין את המילה הראשונה שקופצת לראשו בתגובה למילה אחרת. תרגול זו יכול לחשוף מחשבות לא מודעות ותחושות שמשפיעות על ההתנהגות שלנו.

ניתוח ופירוש חלומות

ניתוח חלומות הוא רכיב מרכזי בארגז הכלים של האנליטיקאי היונגיאני.

למשל, מטופל יונגיאני יתבקש להניח מחברת ליד המיטה, בה יתבקש לתעד את החלומותיו ולהביא אותם לפגישה הבאה בטיפול.

דמיון פעיל

טכניקה זו מאפשרת לאדם לדמיין עצמו בסיטואציות שמייצגות את התכנים הלא מודעים שעולים בטיפול.

על ידי הדמיון אפשר לחקור את הדברים בצורה עמוקה יותר ולהבין את משמעותם עבורנו.

במה טיפול יונגיאני יכול לסייע?

טיפול יונגיאני הוא אפקטיבי במיוחד עבור אנשים שמתעניינים בחקירה של העצמי ובהתפתחות אישית.

אם אתה מתמודד עם סוגיות רגשיות לא פתורות או בעיות פסיכולוגיות, טיפול יונגיאני עשוי לעזור לך לגשת לאלו ולפתור אותם. עם זאת, חשוב להדגיש שהטיפול היונגיאני הוא לא פתרון קסם שמעלים את הקושי, הוא כלי, שהאדם יכול להשתמש בו כדי להעמיק בנפשו ולעזור לנפש להחלים.

מטפל יונגיאני לא ייתן לך פתרונות או יגיד לך מה לעשות; במקום זאת הוא יעניק לך את ההזדמנות לגלות את המקור לקשיים שלך דרך חלומות, פנטזיות, אמנות, משחק ותרגולי דמיון. 

יתרונות של טיפול יונגיאני

הטיפול היונגיאני מאפשר הזדמנות לקלף את שכבות הנפש ולגלות חלקים חבויים בעצמי. ברגע שלומדים על החלקים הלא מודעים עולה תחושת השליטה שלנו בחיינו וכך נוכל לבצע שינויים חיוביים בחיים באמצעות התובנות וההשראה שצלילה אל הלא מודע מקנה.

טיפול יונגיאני מאפשר סביב בטוחה לחקור נושאים שעשוי להיות מפחיד לשוחח עליהם עם חברים או משפחה. המטפל לא ישפוט אותך על מה שתאמר, וכך תהיה אפשרות לחקור תחושות מורכבות וזכרונות מבלי לחשוש מההשלכה של השיתוף או מביקורת אפשרית.

טיפול יונגיאני יעזור לך לבנות חיים מספקים יותר ובעלי משמעות. התיאוריה של הלא מודע הקולקטיבי, טוענת שכולנו מחוברים האחד לשני, וטיפול יונגיאני יוכל לעזור לחקור ולהבין זאת בצורה עמוקה, לראות את התמונה הגדולה ולהתבונן על האופן בו התפקיד של כל אדם מצטלב עם זה של הסובבים אותו ולמעשה עם העולם כולו.

טיפול יונגיאני אינו טיפול בזק, אך הערך שהוא מעניק וההשקעה של הזמן מצליחים להגיע למקומות שקשה להגיע בדרכים אחרות.

מבחינה קלינית, הטיפול משמש עבור מטופלים הסובלים מספטקרום נרחב של הפרעות פסיכולוגיות:

דיכאון, חרדה, OCD,, פרעות אישיות, מחלות פסיכוסומטיות ועוד.

יעילות

מחקר שבחן את היעילות של טיפול יונגיאני הראה שיפור משמעותי במידת הסימפטומים, בבעיות הבין אישיות ובמבנה האישיות של המטופלים (Roesler, 2013).

השינוי החזיק מעמד יפה גם חצי שנה קדימה.

סקירה נרחבת יותר מלמדת עוד נתונים על היעילות של פסיכותרפיה בגישה יונגיאנית (Steinart et al, 2017):

השיפורים לא היו רק סימפטומטיים' אלא גם ברמת מבנה האישיות וברווחה הפסיכולוגית הכללית.

שינוי כזה מבטיח עמידות גבוהה יותר ואכן הסקירה מלמדת כי ההשפעות החיוביות מחזיקות מעמד אחרי סיום הטיפול לתקופה של עד שש שנים.

זאת ועוד, נמצאו עדויות לכך שהמטופלים ממשיכים להשתפר גם לאחר סיום הטיפול. 

שינויים לטובה מתייצבים תוך 90 מפגשים בערך, מנתון שתומך גם בחסכוניות של פסיכותרפיה יונגיאנית. 

איך מתחילים?

במפגש הראשון של הטיפול יתחיל להיווצר הקשר הטיפולי. המטפל עשוי לשאול אותך שאלות על הרקע שלך, על היסטוריה משפחתית וכן על הסימפטומים שאתה חווה ועל מה שמטריד אותך, וכך יוכל לגבש את האופן בו נכון יהיה להתחיל כדי לעזור בצורה הטובה ביותר. טיפול יונגיאני לרוב אורך כמה שנים, בהם נפגשים עם המטפל פעם בשבוע. מובן שבהתאם לכך הטיפול עשוי להיות יקר וצריך לראות שיש אפשרות לממן זאת.

טיפול יונגיאני הוא טיפול מעמיק בו לוקח זמן להגיע למטרות. אך הוא טיפול שמאפשר לגעת במקור ובעומק של הבעיה ולא רק בפן השטחי שלה. 

טיפול יונגיאני לא מתאים לכל אחד. אדם שלא מרגיש נוח לעבוד עם ייצוגים, מטאפורות, או דרך הסתכלות סובייקטיביות על החוויות שלו עלול לא להיות לא מתאים לטיפול כזה.

כמו כן, לא תמיד קל למצוא מטפל יונגיאני שיתאים עבורך, אבל שווה את המאמץ.

חשוב לעשות מחקר בנושא, לשאול את הסובבים אותך אם יש להם המלצות על מטפל בשיטה זו. 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Roesler C. Evidence for the effectiveness of jungian psychotherapy: a review of empirical studies. Behav Sci (Basel). 2013;3(4):562-575. Published 2013 Oct 24. doi:10.3390/bs3040562

Steinart, C., Thomas Munder, Sven Rabung, Jürgen Hoyer, Falk Leichsenring. (2017). Psychodynamic Therapy: As Efficacious as Other Empirically Supported Treatments? A Meta-Analysis Testing Equivalence of Outcomes. American Journal of Psychiatry, 174(10), 943-953. doi:10.1176/appi.ajp.2017.17010057) Retrieved from:https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/28541091/

Stevens, A. (2015). Archetype revisited: an updated natural history of the self (Classic edition. ed.). London; New York: Routledge, Taylor & Francis Group. 

מהי מחלת מעי דלקתית?

מחלות מעי דלקתיות (IBD) הן קבוצה של מחלות כרוניות המתבטאות בדלקתיות ברקמות המעי. 

הידועות בהן הן מחלת קרוהן וקוליטיס כיבית.

תסמונת המעי הרגיז (IBS) היא הגדרה כוללת של מצבים בהם תכולת המעי נעה מהר או לאט מדי, מה שמלווה בדרך כלל בכאבי בטן, שלשולים, גזים, עצירות, ריבוי יציאות ועוד.

נכון להיום לא ידוע מה בדיוק הקשר בין מתח, חרדה ומחלת מעי דלקתית או מה מהם קודם למה, אבל מחקרים מראים שהם נוטים להתרחש ביחד.

בנוסף, מתסכל לשמוע, אבל נכון לשנת 2023, העולם הרפואי אינו יודע כיצד לרפא מחלות אלו.

כן נעשה מאמץ (עם תוצאות) המאפשר תקופות של הפוגה (רמיסיה) כאשר המחלה אינה פעילה. 

כלומר אין מרפא, אבל תרופות יכולות להפחית את הדלקתיות, להעלות את שכיחות ההפוגות ואת משכן. 

במאמר זה נדון בחפיפה בין קשיים נפשיים לבין תסמונת המעי הרגיז.

אבחון 

תסמינים דמויי IBD מסיבות אחרות. זיהומים עלולים לגרום לשלשולים.

דלקת קודמת עלולה לגרום לרגישות מוגברת של העצבים במעי ולהגביר את הרגישות להתכווצויות מעיים. 

התרבות מוגזמת של חיידקים במעי הדק עלולה לגרום להתכווצויות וגזים.

חלק מרכזי באבחון הוא בדיקת קולונוסקופיה, המשמשת לאבחון ראשוני של מחלת קרוהן או קוליטיס.

באמצעות קולונוסקופיה ניתן להעריך האם קיימות התלקחויות דלקתיות במעי ואת התגובה לטיפול.

שימוש חשוב אחר בקולונוסקופיה הוא בדיקה לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס. 

אבחנה מבדלת עם הפרעות אכילה

גסטרואנטרולוגים ורופאים נוספים המאבחנים מטופלים עם סיכון למחלות מעי דלקתיות חייבים לבדוק האם קיימות גם הפרעות אכילה, כך לפי עדכון של האגודה האמריקאית לגסטרואנטרולוגית (AGA).

בנוסף לאנורקסיה ובולימיה, צריך לקחת בחשבון שמתמודדים עם IBS עלולים לסבול גם מהפרעת צריכת מזון נמנעת/מגבילה (ARFID), שבה מטופלים נמנעים ממזונות ספציפיים, מה שמוביל לירידה לא בריאה במשקל עד לרמה של תת תזונה.

הפרסום מספק שאלון בן 8 פריטים, באמצעותו הרופא המאבחן יכול לסנן את המטופלים ולאתר הפרעות אכילה במידה וקיימות.

למשל, האם המטופל שינה כבר את התזונה שהוא צורך, אילו רגשות הוא חווה בזמן ארוחה, וכמה זמן הוא עסוק בחשיבה על אוכל ותכנון ארוחות.

אפידמיולוגיה 

שליש עד מחצית האחוז מאוכלוסיית העולם המערבי מקבלים/ות אבחנה של IBD.

מגדרית, נשים סובלות ממחלות מעי פי שלוש מגברים. 

מעניין שגברים המקיימים יחסי מין עם גברים אחרים מצויים בסיכון מוגבר לפתח מחלות מעי דלקתיות (IBD). בפרט, אלו המקיימים פעילות מינית בסיכון גבוה, כמו יחסי מין לא מוגנים או מספר בני זוג מיניים במקביל, היו בסבירות גבוהה יותר לאבחון IBD, זאת בהשוואה לגברים המקיימים יחסי מין עם נשים שיש להן גם פעילות מינית בסיכון גבוה.

מה הקשר בין IBS לבין חרדה ומתח נפשי?

חרדה

ההערכה היא כי 60% מהמתמודדים עם תסמונת המעי הרגיז המתמודדים במקביל עם הפרעה נפשית נלווית, סובלים מהפרעת חרדה מוכללת (GAD).

גם בלי קשר לתסמונת המעי הרגיז, מתמודדים/ות עם חרדה נוטים לדאגה רבה לגבי העתיד, כמעט בכל תחום. 

הדאגות הללו עלולות להוביל לסימפטומים גופניים של חרדה, כמו כאבי בטן, רעידות, כאבי שרירים, אינסומניה, סחרחורת ורגזנות.

דיכאון

20% מהחולים סובלים מדיכאון.

מחקר שפורסם לא מזמן מחזק את הקשר בין דיכאון ותסמונת המעי הרגיז - 

מטופלים שאובחנו עם המחלה נמצאו בסיכון גבוה פי 9 לפתח דיכאון בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

בנוסף, האחים שלהם, שלא סבלו מ-IBS, היו בסיכון כמעט כפול לפתח דיכאון.

מה מסביר את הקשר בין מחלות מעי למצבים נפשיים? 

 יש כמה תיאוריות לגבי הקשר שבין תסמונת המעי הרגיז למתח וחרדה: 

• למרות שבעיות פסיכולוגיות כמו חרדה אינן גורמות להפרעת עיכול, אנשים עם תסמונת המעי הרגיז עשויים להיות רגישים יותר לבעיות רגשיות.

• רגשות חזקים כמו מתח, חרדה ודיכאון מעוררים כימיקלים במוח שגורמים לאותות כאב במעיים, שיכולים בתורם לגרום לתגובה של המעי הגס.

• מתח וחרדה יכולים להגביר את המודעות לעוויתות במעי הגס.

• הנחת העבודה היא כי IBD היא תוצאה של מערכת חיסון מוחלשת. יתכן שהמערכת החיסונית מגיבה בצורה שגויה לטריגרים סביבתיים, כמו וירוסים או חיידקים, הגורמים לדלקות במערכת העיכול.

• רכיב גנטי.

דרכי התמודדות עם מתח וחרדה

שליטה במתח יכולה לעזור ואף למנוע את תסמונת המעי הרגיז. 

אפשר לומר שלמעיים יש ״מוח משל עצמו״ – מערכת העצבים של המעי.  

״מוח שני״ זה שולט באופן בו אנו מעכלים מזון והוא גם מתקשר כל הזמן עם המוח שאנחנו מכירים.

טיפול עצמי בסטרס

אפשר להפחית מתח נפשי בדרכים רבות, שוודאי מוכרות ברובן:

• פעילויות מהנות, כמו שיחה עם חבר טוב, קריאה, צפייה בסדרה טובה, האזנה למוסיקה ועוד.

• התעמלות הליכה, ריצה, שחייה ופעילויות גופניות אחרות יכולות להפחית מתח ודיכאון ולעזור לכיווץ המעיים באופן נורמלי יותר במקום תגובת יתר.

• תרגילי נפש-גוף מדיטציה, נשימות הרפיה, יוגה, טאי צ׳י וקי גונג יכולים לעורר את תגובת ההרפיה של הגוף.

• תרגול מיינדפולנס מסייע לשהות ברגע הנוכחי, ללמוד לתאר את המחשבות, הרגשות והתחושות ו״להשתתף״ בהן ללא שיפוטיות.

• טכניקות הרפיה כמו נשימה עמוקה ומדיטציה יכולות לעזור להשיב את הרוגע. אפשר גם ללמוד ויזואליזציה, במהלכה מדמיינים סצנה שלווה.

• הקפדה על על שינה מספקת ואכילה מאוזנת.

• הצטרפות לקבוצה לעזרה עצמית / קבוצת תמיכה עבור מתמודדים/ות עם התסמונת או עם הפרעות עיכול אחרות, עשויה לעזור מאוד. מעבר לתמיכה, ההבנה העמוקה שהמצוקה אינה רק של המתמודד מעניקה תחושת אוניברסליות רבת-ערך.

טיפול רפואי

טיפול רפואי במחלות מעי דלקתיות כולל בדרך כלל טיפול תרופתי, שינוי תזונתי, טיפול רגשי / התנהגותי והתגייסות לשמירה על אורח חיים בריא יותר.

יש מקרים בהם נשקלת התערבות כירורגית, או ניתוח.

מטרת הטיפול הרפואי היא להפחית את הדלקתיות המעוררת את הסימנים והתסמינים.

המטרה המרכזית היא הקלה סימפטומטית, אבל הטיפול חותר גם להפוגה ארוכת טווח ולהפחתת הסיכון בסיבוכים. 

תרופות נגד כאבים

רופאים משתדלים להימנע מרישום מופרז של תרופות נרקוטיות ל-IBD, שכן במקרים רבים רב הנזק על התועלת. 

תרופות נגד כאב מטפלות אינן מטפלות בדלקת ואף עלולות להחמיר אותה.

למשל, מחקרים הראו שחולי IBD המשתמשים בתרופות לשיכוך כאב נוטים יותר לסבול מזיהומים חמורים בבטן (אבצסים) וכן היצרות וחסימת מעיים.

טיפולים פסיכולוגיים

חשוב לדבר עם איש/ת המקצוע המטפל כאשר מרגישים מתוחים וחרדים ולשקול טיפול שיחתי, שיכול לתרום ולעזור.

נכון להיום, כ-60% מהסובלים מתסמונת המעי הרגיז מרגישים יותר טוב אחרי הטמעת שינויים תזונתיים וקבלת תרופות. ה-40% הנותרים חווים תסמינים חמורים יותר ועשויים להפיק תועלת מטיפול פסיכולוגי.

עזרה נפשית מקצועית 

טיפול פסיכותרפי יכול לסייע למטופל ללמוד כיצד לשבור את המעגל הנפשי-מוחי שיכול להחמיר את הסימפטומים של התסמונת. 

מטפל יכול גם לעזור לזהות אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם טריגרים וללמד דרכים להתנהל טוב יותר במצבים מאתגרים.

מחקרים מראים שפסיכותרפיה יכולה גם לסייע להפחית תסמינים שונים של תסמונת המעי הגס אצל מטופלים רבים, למרות שייתכן ולא תוכל לשפר את תסמיני העצירות או את כאבי הבטן.

למשל, מחקר עדכני מראה שטיפול פסיכולוגי יכול לעזור לשפר את תסמיני מחלות מעי דלקתיות (Seaton et al, 2024).

המחקר מעלה כי טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לשפר תסמיני IBD. המחקר, שפורסם בכתב העת eBioMedicine, מצא כי טיפול פסיכולוגי היה היעיל ביותר להפחתת תסמיני IBD, כולל דלקת, דיכאון וחרדה.

המחקר כלל נתונים מ-28 ניסויים אקראיים מבוקרים שכללו 1,789 משתתפים עם IBD. החוקרים עקבו אחר רמות של שני סמנים ביולוגיים הקשורים לדלקת IBD: calprotectin וחלבון C-reactive (CRP).

התוצאות הראו כי טיפול פסיכולוגי הפחית את רמות הסמנים הביולוגיים הללו באופן משמעותי יותר מאשר תרופות נוגדות דיכאון או פעילות גופנית.

החוקרים מסבירים כי קיים קשר הדוק בין בריאות הנפש ל-IBD. ידוע שאנשים עם IBD סובלים יותר מדיכאון וחרדה, וכי סמנים דלקתיים קשורים לתסמינים אלו.

הטיפול הפסיכולוגי עשוי לסייע בהפחתת הדלקת באמצעות מספר מנגנונים, כולל שיפור במצב הרוח, חיזוק המערכת החיסונית וירידה בלחץ.

המחקר מצביע על כך שטיפול פסיכולוגי הוא טיפול יעיל עבור אנשים עם IBD. הטיפול עשוי לעזור לשפר את תסמיני המחלה, לשפר את איכות החיים ולשפר את הפרוגנוזה.

פסיכתרפיה לטיפול בתסמונת המעי הרגיז מתרכזת בטיפולים התנהגותיים, אבל לא רק. 

סקירה שיטתית של 28 מחקרים שהתבססה על סקירות עמיתים בחנה את ההשפעות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול מיינדפולנס והיפנוזה על תסמונת המעי הרגיז (Slouha et al, 2023).

הממצאים העלו כי טיפולים פסיכותרפיים אלו מפחיתים ביעילות את החומרה והתדירות של תסמיני IBS וכי הם עושים זאת באמצעות ויסות מתח, חרדה, דיכאון ועיוותים קוגניטיביים.

עוד נמצא כי טיפול מיינדפולנס משפר במיוחד את איכות החיים לטווח ארוך וטיפול בהיפנוזה מפגין יעילות משמעותית בהשוואה לתרופות.

לבסוף, פסיכותרפיה עשויה להשפיע גם על המיקרוביום של המוח-מעי ולעזור לנרמל את עיבוד האותות הבלתי תקין במוח הקשור ל-IBS.

הנה כמה מהאפשרויות הקליניות המקובלות:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

טיפול CBT עוזר למטופל לזהות מצבים אופייניים המעוררים את התסמינים של IBS ולומדים לנהל אותן בדרכים שונות.

למשל, אם הרעיון לאכול במסעדה גורם למטופל לחרדה, CBT יכול לעזור לו לזהות את המחשבות האוטומטיות לגבי הסכנה שבפתח ואת הדפוסים הקוגניטיביים.

אחרי היכרות ותרגול לומד המטופל ומתרגל כיצד לשנות את המחשבות והאמונות הבעייתיות.

טיפול בהיפנוזה

פסיכולוגים קליניים, רפואיים, לצד פסיכיאטרים ורופאי שיניים, שעברו הסמכה ייעודית לטיפול בהיפנוזה, מביאים את המטופל למצב תודעתי בו נוח לו יותר לשתף, לקלוט מסרים חיוביים לגבי התמודדות מתאימה יותר.

חשוב לציין כי המטופל ער במהלך ההיפנוזה וכי לא ניתן להביא לו לעשות שום דבר ניגוד לרצונו.

תרגול PMR

אחת הדרכים היעילות ביותר להרגיע את מערכת העצבים המרכזית ולהנמיך את רמות המתח היא הרפיית שרירים מתקדמת, או PMR.

המטופל מתרגל כיווץ והרפיית שרירים ולאורך זמן מפתח יכולת להבחין בין תחושת מתח לבין רגיעה. 

הטכניקה פשוטה לביצוע ואפשר להשתמש בה גם כטיפול עצמי.

ביופידבק

בטיפול ביופידבק, המטופל מחבר את המטופל לסנסורים ייחודיים,  שנותנים משוב לגבי מדדים פסיכו-פיזיולוגיים בזמן אמת.

המטפל והמטופל משתמשים במידע המתקבל כדי לקדם שינוי, למשל ללמוד כיצד לווסת נכון את השרירים השולטים במעיים.

טיפול פסיכודינמי

בסוג זה של טיפול שיחתי מתבוננים המטפל והמטופל על עולמו הפנימי של המטופל ועל האופן בו תהליכים נפשיים פנימיים משפיעים על תסמונת המעי הרגיז.

טיפול בגישה דינמית אינו טיפול קו ראשון עבור IBS, אולם ניתן להשיג באמצעותו הפחתה במצוקה.

עזרה ותמיכה בקהילה

העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וקוליטיס כיבית <

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

31 בינואר 2024

מקורות:

Gay men are two times more likely to have inflammatory bowel disease, according to new research. SEPTEMBER 22, 2022FEATUREDHEALTH & WELLNESS. https://thedaily.case.edu/gay-men-are-two-times-more-likely-to-have-inflammatory-bowel-disease-according-to-new-research/

Chen LJ, Kamp K, Fang A, Heitkemper MM. Delivery Methods of Cognitive Behavior Therapy for Patients With Irritable Bowel Syndrome. Gastroenterol Nurs. 2022 May-Jun 01;45(3):149-158. doi: 10.1097/SGA.0000000000000671. Epub 2022 May 6. PMID: 35561102.

Chey WD, Hashash JG, Manning L, Chang L. AGA Clinical Practice Update on the Role of Diet in Irritable Bowel Syndrome: Expert Review. Gastroenterology. 2022 May;162(6):1737-1745.e5. doi: 10.1053/j.gastro.2021.12.248. Epub 2022 Mar 23. PMID: 35337654.

Hetterich, L., & Stengel, A. (2020). Psychotherapeutic Interventions in Irritable Bowel Syndrome. Frontiers in psychiatry, 11, 286. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2020.00286

Seaton, N., Hudson, J., Harding, S., Norton, S., Mondelli, V., Jones, A. S. K., et al. (2024). Do interventions for mood improve inflammatory biomarkers in inflammatory bowel disease?: A systematic review and meta-analysis. EBioMedicine. https://doi.org/10.1016/j.ebiom.2023.104910

Slouha, E., Patel, B., Mohamed, A., Razeq, Z., Clunes, L. A., & Kollias, T. F. (2023). Psychotherapy for Irritable Bowel Syndrome: A Systematic Review. Cureus, volume number(if available), page numbers(if available). doi:10.7759/cureus.51003

Szigethy E. (2018). Pain Management in Patients With Inflammatory Bowel Disease. Gastroenterology & hepatology, 14(1), 53–56.

Zhang, B., Wang, H.-H. E., Bai, Y.-M., Tsai, S.-J., Su, T.-P., Chen, T.-J., Wang, Y.-P., and Chen, M.-H. (2022) Bidirectional association between inflammatory bowel disease and depression among patients and their unaffected siblings. Journal of Gastroenterology and Hepatology. https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/jgh.15855

טיפולים פסיכולוגיים

בהפרעה דו-קוטבית

קבלת האבחנה של הפרעה ביפולרית אינה קלה לעיכול.

גם כאשר האבחנה מדויקת, ההכרה בכל שקיים סיווג פסיכיאטרי כרוני מעורר חששות, צער ואפילו אובדן שכרוך בשינויים באורח החיים שהכרנו עד כה.

הטיפול המומלץ ביותר הוא שילוב בין תרופות מאזנות מצב רוח לבין פסיכותרפיה, טיפול בשיחות. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

יש הרבה פרוטוקולים טיפוליים של טיפול קוגניטיבי וקוגניטיבי התנהגותי (CBT) להתמודדות עם מאניה דיפרסיה, כולל גישות אישיות וקבוצתיות, חלקן זכו בתמיכה חזקה וחיובית ממחקרים, חלקם פחות.  

כל הפרוטוקולים לטיפול קוגניטיבי בהפרעה כוללים רכיב פסיכואדוקטיבי לגבי הבסיס הביולוגי של ההפרעה, הצורך בליווי של טיפול תרופתי וסימני האזהרה המוקדמים מבחינה סימפטומטית.

כולם גם מתמקדים בזיהוי מחשבות שליליות לא מסתגלות ומלמדים את המטופל מיומנויות להתגבר עליהן.

הרבה מדריכים טיפוליים / פרוטוקלים (Manuals) גם כוללים רעיונות לגבי אופן ההתייחסות למחשבות ולריגוש שמעוררת מאניה.  

למשל, הפרוטוקול של דומיניק לם מדגיש אינטגרציה של התערבויות קוגניטיביות עם מיקוד רחב יותר על קידום שינה סדירה ו-ויסות של חתירה קיצונית למטרות.

המדריך של לם מושתת על 12-18 מפגשים שבועיים אינדיבידואליים, שאחריהם מתקייימים עוד 2 מפגשים תומכים על פני חצי שנה. 

ניסויים מבוקרים אקראיים שהשתמשו בפרוטוקול ספציפי זה הראו תוצאות חיוביות בצמצום תסמיני מאניה בחלוף הזמן.

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)

היות וחלק מהסימפטומים של BPD - הפרעת אישיות גבולית - והסימפטומים של הפרעה ביפולרית חופפים, הגיוני שחלק מההתערבויות הטיפוליות שמתאימות לטיפול בגבוליים, כמו DBT,  עשויות להיות יעילות עבור שתי ההפרעות גם יחד. 

הרציונל של טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא ללמוד ולבנות אצל המטופל סט כישורים התנהגותיים, קונגטיביים ורגשיים שמאפשרים לו לזהות וליישם פתרונות תואמים במצבי אמת.

DBT מתמקדת בהגברת היעילות בקשרים בין-אישיים ובמסוגלות גבוהה יותר לוויסות רגשי בעיתות משבר רגשי. 

ההתערבות בטיפול DBT כוללת כמה נדבכים:

• מפגש אישי שבועי עם מטפל DBT

• השתתפות בקבוצת מיומנויות של טיפול דיאלקטי-התנהגותי

• שיחות טלפוניות לאימון במצבי משבר.

• השתתפות של המטפלים עצמם בקבוצת עמיתים שבועית. 

המיומנויות ב-DBT מורכבות מארבעה סטים:

• מיומנויות מיינדפולנס, שנחשבות למיומנויות ליבה בגישת DBT.

• פיתוח יכולת לעמידות במצוקה. 

• עבודה על יכולת לוויסות רגשי.

• התנהגות בין-אישית יעילה המותאמת למצב החברתי וההתייחסותי.

כל התערבות כזו מספקת סט נרחב של טיפולים אשר מסייעים למטופלים לרכוש, 'להתמקצע' ולהשתמש ברפרטואר נרחב של כישורים ויכולות שעוזרים לו לנהל את חייו בצורה מאוזנת ובריאה יותר.

טיפול DBT מסייע בשינוי חיובי בתפיסה העצמית של המטופלים, בתחושת הקשר שלהם לקהילה, ובגישה הכללית שלהם לחיים.

קיימים לא מעט מחקרים שאוששו את היעילות של טיפול דיאלקטי התנהגותי עבור מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית. מחקרים אלו מצאו כי בעקבות התנסות של המטופלים ב-DBT נצפתה ירידה בסימפטומים של דיכאון, ירידה בפחדים וחרדות ממצבים רגשיים שונים, עליה במודעות העצמית והגברת השליטה הרגשית. 

מטופלים שהשתתפו בקבוצת מיומניוות הראו ירידה בביקור בחדרי מיון, כמו גם ירידה באשפוזים פסיכיאטריים בששת החודשים שלאחר הטיפול.

המחקרים מלמדים כי טיפול דיאלקטי התנהגותי אכן מועיל ומשמעותי עבור מטופלים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית ומצביעים על החשיבות והצורך בהתאמות עתידיות של השיטה להפרעה ביפולרית. 

טיפול IPSRT

אחת השיטות הנחקרות ביותר בשנים האחרונות, להתמודדות ולמניעת הישנות של הפרעה בי-פולרית והפרעות מצב רוח בכלל, היא Interpersonal and Social Rhythm Therapy) IPSRT) שנמצאה יעילה בכמה מחקרים קליניים מבוקרים.

IPSRT מתמקדת בשילוב בין תיקון המקצבים הביולוגיים של המטופל הביפולרי לבין עבודה טיפולית על מערכות יחסים בין-אישיות, בנוסף לבניית שגרת חיים בריאה ו"נכונה", כמו שינויים מובנים בהרגלי שינה ואכילה. נראה שהשילוב בין רכיבי השיטה משפיע יופי על הצלחתה.

"המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית נוטים לחיות את חייהם באופן פחות מאורגן", אומר פרופ' מייקל טייז, פרופ' לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, "הם נוטים ללכת לישון בזמן לא קבוע, ולעיתים קרובות אוכלים באופן לא סדיר ... הוספת לוח זמנים אחיד לפעילויות הללו עוזרת להם להשתלט על אי-הסדר היומיומי".

שלבים בטיפול IPSRT 

• בשלב הראשון בוחנים המטפל והמטופל את השיבושים בשגרה שתרמו לאפיזודות דו קוטביות ממושכות בעבר.

• בשלב הביניים יוצרים סדר יום חדש למקצבים החברתיים של המטופל, כמו זמני שינה והתעוררות. סדר היום אינו נבנה שרירותית, אלא מתבסס על ההיכרות שנערכה בשלב הראשון עם מצבי הרוח, דפוסי השינה, הרגלי האכילה והפעילות הגופנית.

• שלב התחזוקה נועד לעזור למטופל לחזק את המקצבים החברתיים, כך שהמטופל לומד לבטוח ומסוגל להתחייב לדבוק בהם.

• בשלב הסיום מפחיתים בהדרגה את תדירות מפגשי ה-IPSRT.

טיפול בהבעה ויצירה

טיפול באמנות מסייע למתמודדים לנהל את תסמיני ההפרעה הדו-קוטבית על ידי כך שהוא מאפשר להם להבין, לשתף ולהתמודד עם רגשותיהם. 

בנוסף, טיפול בהבעה ויצירה, בעיקר באמנות פלסטית, מעניק למטפלים מידע אבחוני נוסף שתומך בהערכות קונבנציונליות.

סקירה שבחנה 413 מחקרים העריכה את יעילותו של טיפול באמנות להפרעה דו-קוטבית (Hu et al, 2021).

מעבר לכך, חוקרים מצאו כי טיפול באמנות, בייחוד ציור ורישום, יכול לעזור לסובלים מהפרעות נפשיות ולהפחית את עומס התסמינים (Chiang et al, 2019).

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עריכה מקצועית:  

ד״ר רון ישי, מכון טמיר,

פסיכולוג קליני מומחה מדריך,

מוסמך להדרכה בפסיכותראפיה ובפסיכדיאגנוסטיקה,

בהסמכה להוראה ולמחקר מדעי בהיפנוזה

וסגן יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה

עדכון אחרון:

8 בספטמבר 2023

מקורות:

Chiang M, Reid-Varley WB, Fan X. Creative art therapy for mental illness. Psychiatry Res. 2019 May;275:129-136. doi: 10.1016/j.psychres.2019.03.025. Epub 2019 Mar 16. PMID: 30901671.

Eisner, L., Eddie, D., Harley, R., Jacobo, M., Nierenberg, A. A., & Deckersbach, T. (2017). Dialectical Behavior Therapy Group Skills Training for Bipolar Disorder. Behavior therapy, 48(4), 557–566. https://doi.org/10.1016/j.beth.2016.12.006

Hu, J., Zhang, J., Hu, L., Yu, H., & Xu, J. (2021). Art Therapy: A Complementary Treatment for Mental Disorders. Frontiers in psychology, 12, 686005. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2021.686005

Lam, D. H., Jones, S. H., & Hayward, P. (2010). (2nd ed.). Wiley-Blackwell. https://doi.org/10.1002/9780470970256

Milller, K. (2018). How Interpersonal and Social Rhythm Therapy Can Help Treat Bipolar Disorder. https://www.self.com/story/interpersonal-and-social-rhythm-therapy-bipolar-disorder

Zargar, F., Haghshenas, N., Rajabi, F., & Tarrahi, M. J. (2019). Effectiveness of Dialectical Behavioral Therapy on Executive Function, Emotional Control and Severity of Symptoms in Patients with Bipolar I Disorder. Advanced biomedical research, 8, 59. https://doi.org/10.4103/abr.abr_42_19

https://www.ipsrt.org/ 

מה הקשר בין קשיי שינה לדיכאון?

לשינה ולמצב רוח יש השפעה הדדית: 

מאמר סקירה שפורסם ב- 2019 זיהה כי קשר דו-כיווני בין הפרעות שינה לבין דיכאון.

מעבר לכך, לפי החוקרים, אפשר לראות כיצד בעיות שינה עשויות לחזות מראש הופעת דיכאון.

מחקר אחר שנערך באוניברסיטת פנסילווניה הראה כי חסך בשינה, אפילו אם הוא חלקי, מדרדר משמעותית את מצב הרוח.  

לא רק ששינה גרועה משפיעה לרעה על מצב הרוח, גם מצב הרוח יכול להשפיע על איכות השינה (חרדה, למשל, מגבירה את ההתרגשות והעוררות הפיזית).

איך קשיי שינה תורמים לדיכאון?

עייפות מופרזת מתבטאת בישנוניות בשעות היום, מה שיכול להשפיע משמעותית על בריאותנו הנפשית, על היכולת לחשוב בצלילות, לווסת ולשלוט ברגשות, ובעקבות כך לתרום ולהגביר דיכאון. 

קושי להירדם ולישון הוא סימפטום שכיח של דיכאון, ואובדן שינה תורם חלקו לשינויים ביוכימיים במוח ובמצב הרוח, בחשיבה וברגשות - שינויים אשר עלולים להסתיים באפיזודה דיכאונית.  הפרעות שינה עלולות אף הן להפעיל בעוצמה את תגובות הסטרס שלנו, גורם שיכול אף הוא לתרום להתפתחות דיכאון. 

איך דיכאון תורם לקשיי שינה?

מהצד השני, אחד הקריטריונים הכי מוכרים לאבחנה של דיכאון קליני הוא בעיות שינה.

כאשר אדם נאבק בקשיי שינה, אך טבעי לצפות שתסמיני הדיכאון מהם הוא סובל יילכו ויחריפו. 

ישנוניות-יתר ודיכאון 

זאת ועוד, מכיוון שיש חפיפה בין סימפטומים של הפרעות שינה ודיכאון, לעתים יבוצע אבחון שגוי. 

מחקר שבוצע עם מדגם של אוכלוסיית נשים, העלה כי דיכאון הוא גורם שקשור מאוד לתסמונת שנקראת ישנוניות יתר במהלך היום (Excessive Daytime Sleepiness - EDS).

ל-EDS יש השלכות שליליות מובהקות על התפקוד הקוגניטיבי, החברתי וההתנהגותי, עד כדי פגיעה של ממש בחיי העבודה, בזוגיות, בהורות, במשפחה ובמערכות יחסים. 

apnea ודיכאון

עוד קשר מעניין בין הפרעת שינה לבין דיכאון, זוהה במחקר שעלה על קשר בין  דיכאון קליני לבין דום נשימה חסימתי -  (Obstructive sleep apnea (OSA -  תסמונת שמתבטאת ביקיצות והתעוררויות מרובות במהלך הלילה, עקב בעיות נשימה בשינה.

אפניאה אמנם אינה מסוכנת באופן ישיר, אולם מחיריה ניכרים היטב.

החוקרים גילו קשר מקביל בין קשיי שינה לדיכאוניות - 

1. 18% מהמתמודדים עם דיכאון קליני חווים במקביל גם דום נשימה חסימתי

2. 17.6% מהלוקים בדום נשימה חסימתי סובלים מדיכאון קליני. 

בנוסף, קיימת עדות מחקרית כי מי שאובחנו עם דום נשימה בשינה נוטים להיות בעלי סיכון מוגבר לניסיון התאבדות. 

מחקר שנערך בטייוואן ניתח נתונים של 7,095 מבוגרים בני 20 ומעלה שאובחנו עם דום נשימה בשינה בין השנים 1998 ו-2010. אלה הושוו לקבוצה של 28,380 מבוגרים ללא דום נשימה בשינה (Che-Sheng et al, 2023).

החוקרים מצאו שלמבוגרים עם דום נשימה בשינה יש סיכון גבוה פי 4.53 לניסיון התאבדות, מעבר לנתונים דמוגרפיים, הפרעות נפשיות ומחלות נלוות.

למבוגרים עם דום נשימה בשינה היה גם סיכון פי 3.86 לניסיונות התאבדות חוזרים בהשוואה לאלה ללא ההפרעה. 

יש כמה הסברים אפשריים לסיכון המוגבר.

למשל, מחקרים מהעבר מראים שאנשים עם דום נשימה בשינה נוטים יותר להנמכה קוגניטיבית, ולאלה עם ליקוי קוגניטיבי יש סיכון גבוה יותר לניסיון התאבדות.

בנוסף, התעוררויות תכופות בלילה כרוכות בפגיעה בבריאות הנפש, שימוש מוגבר בחומרים, תמיכה חברתית מופחתת, תחושות בדידות וירידה בתפקוד הנוירולוגי (ובפרט האונה הפרונטלית).

אינסומניה ודיכאון

גם אינסומניה, הפרעת שינה שמתבטאת בקושי להירדם או לישון ברצף קשורה לדיכאון, כאשר למי שלוקה בה יש סיכוי גבוה פי 10 להיות מאובחן כסובל מדיכאון קליני (MDD) במהלך החיים, בהשוואה למי שמדווחים על שינה טובה.

מעניין להסתכל גם על הקשר הנוירולוגי בין אינסומניה לדיכאון:

מחקר הדמיה שהשווה בין הפעילות המוחית של דיכאוניים הסובלים מנדודי שינה לבין פעילות מוחית של דיכאוניים ללא נדודי שינה מצא כי למשתתפים עם נדודי שינה ודיכאון יש קישוריות תפקודית גבוהה יותר במצב מנוחה באזור הג'ירוס הטמפורלי העליון (superior temporal gyrus region)  של המוח, משני צידיו.

איך מטפלים בשילוב בין קשיי שינה לדיכאון?

ישנם מגוון טיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים להפרעות שינה ולדיכאון:

טיפול תרופתי

אחד מהם הוא טיפול תרופתי באמצעות מייצבי מצב רוח, כמו קארבאמזפין, תרופה אנטי-אפילפטית שמשמשת גם כמייצב מצב רוח.   

תרופות מקבוצת SSRI, כמו פרוזאק, ציפרלקס סרנדה או לוסטרל ונוגדות דיכאון טריציקליות, כמו אלטרול ונורטריפטילין, יכולות לעיתים לעזור.

חשוב לציין כי במקרים של מטופלים עם דום נשימה חסימתי בשינה יירשמו תרופות נוגדות דיכאון רק לעתים רחוקות, שכן הן עלולות להחמיר את בעיות הנשימה. 

האם נוגדי דיכאון עוזרים להירדם?

יש מטופלים שנוטלים SSRI מדווחים על שיפור באיכות השינה, לצד שיפור במצב הרוח.

עם זאת, אצל חלק מהמטופלים, תרופות נוגדות דיכאון עלולות דווקא לעכב שינה.  

יש רופאים שמשלבים יחד עם טיפול ב- SSRI גם מינון נמוך של נוגדי חרדה.

חובה לשאול את הרופא - לא מנסים לבד!  

טיפול CBT

גם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול להיות יעיל עבור טיפול קליני משולב לסובלים מדיכאון ומאינסומניה.

CBT נחשב לטיפול קו ראשון, הן עבור דיכאון והן עבור הפרעות שינה. 

טיפול עצמי 

יש דרכים טבעיות לטיפול עצמי בדיכאון משולב עם נדודי שינה, שמתבטאים בשינוי חיובי בהרגלים ובסגנון החיים.

הנה כמה דוגמאות:

•  צריכת משקאות חמים לפני השינה

• פעילות גופנית במהלך היום, אך לא בסמוך לשינה

• נטילת תוספי מלטונין

• שמירה על טמפרטורה קרירה בחדר השינה

• הקפדה על החשכה מלאה של החדר

• שמירה על תזונה בריאה ומאוזנת

• תרגול מדיטציה ו/או מיינדפולנס

• הפחתה בצריכת אלכוהול

מחקר שנערך במרפאה לרפואת שינה בבי״ח כרמל מצא גם אפליקציות טיפוליות, המסייעות לתרגול ואימון שינה, יכולות לעזור למטופלים להתמיד בטיפול הרפואי עבור דום נשימה בשינה.

טיפול דיגיטלי זה פותח ע״י dayzz, והיא משמשת אמצעי משלים לתמיכה בטיפול הרפואי המסורתי.

חשוב לפנות לסיוע רפואי כאשר חווים אפיזודה קשה של דום נשימה בשינה, ולסיוע פסיכולוגי כאשר ניכרים שינויים במצב הרוח או באישיות, לצד תחושות של חוסר אונים או חוסר תקווה.   

אם עולות מחשבות אובדניות, או כוונה של פגיעה עצמית, חשוב לפנות מיידית לעזרה מקצועית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Chu, C.-S., Huang, K.-L., Bai, Y.-M., Su, T.-P., Tsai, S.-J., Chen, T.-J., Hsu, J.-W., Liang, C.-S., & Chen, M.-H. (2023). Risk of suicide after a diagnosis of sleep apnea: A nationwide longitudinal study. Journal of Psychiatric Research, In Press. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2023.03.028

Dinges DF, Pack F, Williams K, Gillen KA, Powell JW, Ott GE, Aptowicz C, Pack AI. Cumulative sleepiness, mood disturbance, and psychomotor vigilance performance decrements during a week of sleep restricted to 4-5 hours per night. Sleep. 1997 Apr;20(4):267-77. PMID: 9231952.

Fang, H., Tu, S., Sheng, J., & Shao, A. (2019). Depression in sleep disturbance: A review on a bidirectional relationship, mechanisms and treatment. Journal of cellular and molecular medicine, 23(4), 2324–2332. https://doi.org/10.1111/jcmm.14170

Jehan, S., Auguste, E., Pandi-Perumal, S. R., Kalinowski, J., Myers, A. K., Zizi, F., Rajanna, M. G., Jean-Louis, G., & McFarlane, S. I. (2017). Depression, Obstructive Sleep Apnea and Psychosocial Health. Sleep medicine and disorders : international journal, 1(3), 00012.

Ye, Y., Wang, C., Lan, X., Li, W., Fu, L., Zhang, F., Liu, H., Zhang, Z., Wu, K., Zhou, Y., & Ning, Y. (2023). Abnormal amygdala functional connectivity in MDD patients with insomnia complaints. Psychiatry Research: Neuroimaging, 328, 111578.

https://www.sleepfoundation.org/articles/depression-and-sleep

שאלות ותשובות על דיכאון

 בואו נדבר על עובדות ומיתוסים נפוצים אודות דיכאון, הפרעה נפוצה יסבול במהלך חייו 1 מכל 6 ישראלים, בממוצע. 

האם דיכאון יכול לקרות לכל אחד?

סטודנט או עובדת היי-טק, אדם מוחצן או ביישן - כל בן ובת אנוש עלולים לפתח דיכאון.

למרות שההפרעה נפוצה בשיעור כפול אצל נשים, סביר שהנתון הסטטיסטי הזה מוטה על ידי העובדה שנשים נוטות יותר לחפש עזרה נפשית בהשוואה לגברים. 

דיכאון יאובחן לרוב בגיל ההתבגרות או בבגרות המוקדמת, כלומר במהלך שנות העשרים, אבל הוא יכול לפרוץ בכל גיל, למשל בגיל השלישי. 

חווית חיים קשה כמו אובדן של אדם יקר, עלולה לקדם הופעה של דיכאון, בעיקר  בקרב בעלי נטיה להפרעה, אך היא יכולה גם לצוץ ״משום מקום״.

מה ההבדל בין דיכאון לבין עצב קשה?

דיכאון שונה בעצמתו ובחומרתו מעצבות חולפת, קשה ככל שתהיה (כמו למשל באבל נורמלי או בפרידה זוגית). 

בניגוד לעצב, דיכאון הוא מצב רפואי-פסיכיאטרי קשה.

קיימות עדויות מחקריות, ביולוגיות, גנטיות והורמונליות, שמבחינות בין דיכאון לבין מצבים נורמטיביים, ביניהן תפקוד אבנורמלי של אזורים מוחיים שאחראים על ויסות מצב הרוח.  

כמה זמן נמשך טיפול פסיכולוגי בדיכאון עד שרואים שיפור?

לטיפול פסיכולוגי בדיכאון אין משך קבוע, אבל מחקרים כן מראים מגמות ברורות:

רוב השיפור מתרחש בשלבים המוקדמים של הטיפול, כאשר ההתקדמות מאטה בהמשך. 

המינון האופטימלי המומלץ של פסיכתרפיה הוא בין 12 ל-16 מפגשים, שבהם לפחות 50% מהמטופלים מגיבים לטיפול. תדירות המפגשים משפיעה גם היא על התוצאות, כאשר פגישות פעמיים בשבוע מניבות תוצאות טובות יותר מפגישה שבועית אחת. חשוב לציין שטיפולים בתדירות נמוכה מפעם בשבוע נמצאו כפחות יעילים. 

חשוב לזכור שכל מקרה הוא ייחודי, וקצב ההתקדמות עשוי להשתנות בין מטופלים שונים.

האם טיפול תרופתי בדיכאון נמשך כל החיים?

במרבית המקרים לא.

טיפול תרופתי נגד דיכאון עשוי להיות יעיל מאוד בהתמודדות עם סוגים מסוימים של דיכאון, אך הוא רק אמצעי קליני אחד למלחמה בהפרעה.  הרופא, או איש המקצוע המוסמך שמטפל בך, עשוי להמליץ על דרכי טיפול אחרות, במקביל, או בנפרד.  מחקרים הראו כי טיפול בשיחות, פסיכותרפיה, יעיל לפחות כמו תרופות נוגדות דיכאון במקרים של דיכאון קל עד בינוני.ֿ

מהי הפרוגנוזה של דיכאון?

הפרוגנוזה של דיכאון קשורה בדרך כלל בנוכחותם של טריגרים.

כאשר ההפרעה מופיעה באופן ספונטני לחלוטין, הפרוגנוזה בדרך כלל טובה יותר.

מצד שני, כאשר היא קשורה לזרז כלשהו או לתכונות אישיות של המטופל, קיים סיכון גבוה יותר להתפתחות של דיכאון כרוני.

האם דיכאון עלול לגרום להפלה?

בספרות המקצועית פורסמו כמה מחקרים שבחנו את הקשר האפשרי בין דיכאון של האם ההרה לבין הפלה.

רוב המחקרים לא הצליחו לבסס קשר סטטיסטי בין דיכאון לבין הפלות, אולם על פי החשד, השניים קשורים זה בזה.

רופאים ופסיכולוגים רפואיים סבורים כיום כי ללחץ נפשי יש תפקיד מסוים וכי במצבי קיצון הוא עשוי להוות גורם אפשרי להפלה.  

האם דיכאון הוא גנטי?

לדיכאון יש רכיב גנטי ותורשתי מסוים. מבחינה סטטיסטית, בקרב גברים ונשים עם רקע והיסטוריה משפחתית של הפרעות דיכאון קיימת הסתברות גבוהה יותר ללקות בהפרעה, בהשוואה לאוכלוסיה ללא דיכאון במשפחה, ועדיין, רוב הסיכויים שלא תפרוץ אצלם ההפרעה.

במילים אחרות, כדאי למי שיודע על נטיה משפחתית להפרעות דיכאון לפתח מודעות להפרעות מצב-רוח, לעמוד על המשמר, לזהות תסמינים מוקדמים של דיכדוך ודיכאוניות ולפעול מולם טיפולית במהירות וביעילות. יחד עם זאת, רקע משפחתי של דיכאון אינו מהווה גזירת גורל ולא מבטיח העברה בין-דורית של ההפרעה.   

מהי שכיחות הדיכאון בעולם?

 מעל ל-10% מהאוכלוסייה בעולם יסבלו מדיכאון לפחות למשך תקופה אחת במהלך חייהם.

הכוונה כמובן לאפיזודה דיכאונית ממשית ולא למצב רוח ירוד רגעי.

מדובר בנתון מטלטל, כיוון והוא מתאר אחוז ניכר מהאוכלוסיה, ומלמד כי דיכאון שכיח יותר מכל הפרעה רגשית אחרת.

איך דיכאון משפיע על המוח?

המוח של אדם בדיכאון נראה אחרת.

חלק מהמאובחנים עם דיכאון מאג'ורי חווים שינויים מוחיים שניתן לראות בבירור בבדיקות הדמייה מוחית כמו MRI, כך נמצא לפי סקירה שפורסמה בדצמבר 2019 בכתב עת Translational Psychiatry והעריכה מספר מחקרים בתחום שהשתמשו בסריקות MRI לאבחן וטיפול דיכאון מאג'ורי.

דיכאון קשור בחוסר איזון ביוכימי במוח האדם, ובמיוחד במוליכים העצביים סרוטונין, דופמין ונוראדרנלין. לדיכאון יש הן בסיס פיזיולוגי והן בסיס נפשי.  אנשים שמתמודדים עם דיכאון קליני, נחשפים בקביעות ולטווח הארוך לרמות גבוהות גבוהות של קורטיזול, הורמון הלחץ.

בנוסף, דיכאון מאט ייצור מחודש של נוירונים ותורם להתכווצות נוירונים קיימים בהיפוקמפוס ובקורטקס הפרה-פרונטלי. תהליכים אלו מובילים לבעיות זיכרון ולהנמכה קוגניטיבית.  

האם דיכאון כואב?

כן, דיכאון גורם לכאב פיזי.

אנשים רבים הסובלים מדיכאון מדווחים על מכאובים פיזיים, כדוגמת כאבי שרירים, כאבי ראש, דקירות בחזה, כאבי בטן. מדובר באחד מתסמיניו של הדיכאון, מכאובים נפשיים חסרי בסיס פיזיולוגי.  

האם קיים קשר בין דיכאון לבין טמפרטורת הגוף?

כן. מחקר חדש מלמד שלדיכאוניים יש מערכת ויסות טמפרטורה שנוטה יותר לכיוון הצונן - לכן לחשיפה לחום (היפרתרמיה) עשויה להיות השפעה מיטיבה.  

באיזה גיל שיעור הדיכאון הגבוה ביותר?

בארה״ב, מבחינה סטטיסטית, נשים בגיל העמידה סובלות משיעור הדיכאון הגבוה ביותר ביחס לאוכלוסיה הכללית. ואכן, טווח הגיל בו דיכאון הכי שכיח בקרב נשים הוא 40 עד 59. שיעורי הדיכאון הנמוכים ביותר נצפים בקרב מתבגרים בטווח הגיל 12-17 ואצל גברים מעל גיל 60.  

האם דיכאון מתבטא תמיד בעצבות או בפסימיות?

לא בהכרח. לעיתים, תחושת "אלחוש", תשישות נפשית, ריקנות, מבטאים דיכאון לכל דבר ואף מאוד מאפיינים אותו. למרות שהנטיה היא לחשוב על אנשים דיכאוניים כעצובים מאוד, תסמינים דיכאוניים אינם תמיד גלויים לעין. יש אנשים החיים את חייהם בניסיון מתמיד להסתיר את חווית הדיכאון.. יש להם לא מעט תסמינים שעשויים להעיד על דיכאון מוסתר / סמוי: כאשר אדם לא מסוגל לישון, או לחלופין ישן כל היום, אם הוא אפאתי, ריקני ומנותק, יתכן שהוא נאבק בסתר בדיכאון. אכילת יתר ושתייה מוגזמת של אלכוהול מהווים אף הם סימנים מחשידים לקיום חוויה דיכאונית.  

האם דיכאוניים הם יותר פרפקציוניסטיים?

גישה מחשבתית של ״הכל או כלום״ וציפיות לא-ריאליות מעצמנו קשורות היטב לדיכאון. המחשבה שאחרים יאהבו ויקבלו אותנו רק אם נהיה מושלמים אופיינית לפרפקציוניזם הכרוך בדיכאון. הפרפקציוניסט מתקשה לקבל בסלחנות טעויות ונאבק להתמודד בכוחות עצמו עם תחושות אשמה ופחד מכישלון. ברמות מסוימות עלול פרפקציוניזם לתרום גם להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.  

האם נשים מאובחנות בדיכאון יותר מגברים?

לכאורה כן, אולם מחקרים עדכניים מראים שגברים מבטאים את הדיכאון באופנים אחרים, שגורמים לאבחנה להיראות אחרת.

למשל, גברים הסובלים מדיכאון לעיתים פונים לשימוש באלכוהול ובסמים, או לשימוש באלימות, והאבחנה שהם מקבלים היא התמכרות.

במצבים רבים לא מאובחן הבסיס להתמכרות ובמקרים רבים הוא בעצם דיכאון.

במידה והמחקרים הללו צודקים, לא נכון יהיה לטעון כי נשים סובלות מדיכאון יותר מגברים, אלא מבטאות אותו בדרכים שונות. למשל, בקרב נשים, חרדה נפוצה פי שתיים מגברים.  

האם דיכאוניים חולמים יותר?

כן. דיכאוניים חולמים פי 3 מאנשים ללא דיכאון.

הסובלים מדיכאון חולמים יותר מאחר והם חווים עוררות רגשית גבוהה יותר שצריכה "להישטף" במהלך החלימה.

דיכאון גורם ונגרם על ידי הסתכלות מופרזת פנימית  (אינטרוספקציה), שמעוררת רומינציות, שגורמות בתורן לדאגה בלתי נגמרת ולתחושות שליליות רבות.  

מה זה ריאליזם דיכאוני?

דיכאון עשוי להופיע עם תפיסה ריאלית יותר של המציאות, ששונה מזו של אנשים שאינם מדוכאים.

האחרונים מחזיקים בדרך כלל בתפיסה יותר אופטימית, ובציפיות שלאו דווקא מעוגנות במציאות.

פסיכולוגים קוראים לתופעה זו "ריאליזם דיכאוני".

לעיתים יותר קשה להסתיר ריאליזם דיכאוני, כי השינויים ההתנהגותיים מינוריים והאדם עשוי שלא לתפוס אותם כ"דיכאוניים" דיים.  

מהו דיכאון עמיד לטיפול?

אנשים שסובלים מדיכאון עמיד לטיפול עלולים לאבד תקווה בגלל חוסר היעילות של הטיפולים הרבים שניסו.

עם זאת, לטיפולים אלו יש בכל זאת תועלת, מאחר ואיזון באמצעות הטיפול התרופתי הנכון כרוך בניסוי ותעייה ובתהליך אלימינציה.

ברמת ההתאמה האישית כל ״ניסיון כושל" הוא צעד נוסף בדרך למציאת הטיפול המדויק והמותאם אישית בדיכאון.

הכי חשוב לא לוותר, לא להתפשר ולא להזניח את הטיפול בסימפטומים הדיכאוניים, שכן ככל שהסימפטומים נשארים זמן רב יותר כך הדיכאון קשה יותר לטיפול.

האם דיכאון הוא גנטי?

בדומה לכל הפרעות מצב הרוח וההפרעות הנפשיות, יש קשר בין גנטיקה לדיכאון.

אדם שבעברו המשפחתי יש דיכאון קליני או אפיזודות דיכאוניות, מועד יותר לסבול מדיכאון בעצמו.

עם זאת, גם אנשים חסרי עבר משפחתי של דיכאון נמצאים בסיכון מסוים ובאחוזים גבוהים יחסית ילקו בדיכאון.

זאת ועוד, ל-50% מהמתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית יש הורים עם היסטוריה של דיכאון, כאשר במידה ואחד מההורים מתמודד עם הפרעה ביפולרית, יש סיכוי של 25% שילדם יפתח את ההפרעה.

בעוד שאם שני ההורים מתמודדים עם הפרעה ביפולרית הם יורישו לילדם סיכוי של 50-75% לפתחה.

אחים של מתמודד עם הפרעה ביפולרית הם בעלי סיכוי גבוה פי 8-18 לפתח את ההפרעה, וסיכוי גבוה פי 2-10 לפתח דיכאון עמוק. ראייה נוספת שמאוששת את הקשר הגנטי היא העובדה שבקרב תאומים זהים - שהם בעלי אותו רצף DNA - אם אחד מהשניים יפתח דיכאון קליני קיים סיכוי של 76% שגם אחיו ילך בעקבותיו, וסיכוי של 67% אם התאומים גדלו בנפרד.  

באילו מדינות דיכאון שכיח יותר?

דיכאון נפוץ הרבה יותר בעולם המערבי, ולא במדינות עניות ומתפתחות.

הנתון לכאורה מפתיע, כיוון שאנו בטוחים שהחיים המערביים שלנו טובים ומאושרים הרבה יותר מהחיים במדינות עניות יותר ומפותחות פחות.

ניכר כי דווקא הקדמה מביאה עימה גם השלכות נפשיות שליליות.  

האם קיים קשר בין צבע עור לדיכאון?

מחקרים בארה״ב מראים ששיעור הדיכאון בקרב שחורים דומים ואפילו קצת נמוכים יותר מאלו של לבנים.

עם זאת, מחקרים שבוחנים את מהלך ההפרעה מגלים שכאשר שחורים מפתחים דיכאון, האפיזודה נמשכת זמן רב יותר בממוצע והם נוטים להתמודד עם תחלואה נלווית, כמו התמכרות, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) והפרעת חרדה כללית (GAD).

גם גזענות וסטיגמה בתוך מקצועות בריאות הנפש נוטות להעצים את השפעות הדיכאון באוכלוסיה השחורה.

למשל, רופאים מאבחנים ומטפלים בשיעורי טיפול נמוכים יותר עבור שחורים עם דיכאון בהשוואה לבני גילם הלבנים.

ההבדלים ניכרים גם בנושא האובדנות, שקשורה ישירות לדיכאון:

בשנים האחרונות קיימת עליה בשיעור ההתאבדויות בקרב אמריקאים שחורים.

למשל, תלמידי תיכון שחורים מדווחים על מחשבות אובדניות בשיעור של 9.8% לעומת 6.1% בקרב תלמידים לבנים. ובעוד שניסיונות ההתאבדות פחתו בקרב בני נוער לבנים בין השנים 1991 ל-2017, הם עלו ב- 73% באותה תקופה בקרב בני נוער שחורים.

איך דיכאון קשור להתמכרויות?

המתמודדים והמתמודדות עם דיכאון קליני נוטים להתמודד עם הפרעות נפשיות נוספות, מה שנקרא תחלואה נלווית.

אחד הסיווגים הפסיכיאטריים הנפוצים ביותר לתחלואה נלווית של דיכאון הוא התמכרויות והתנהגויות מתמכרות  - אלכוהול, עישון, קנאביס, הימורים, קניות, אכילת יתר ועוד. כל אלה נחשבות לדרכי התמודדות לא יעילות עם הסבל העצום וחוסר האונים שטומנת בחובה ההפרעה.

מטבע הדברים, דרך התמודדות זו רק מעמיקה ומחמירה את הדיכאון.

בטיפול פסיכולוגי בדיכאון קליני ניגשים תחילה להפחתת התסמינים הדיכאוניים כמטרה ראשונה, כאשר גמילה מהתמכרויות מהווה אתגר טיפולי שניוני.  

לצד הדיכאון מופיעה לעיתים קרובות גם חרדה. אנשים רבים הסובלים מהפרעה נפשית אחת, כמו דיכאון, עלולים לחוות גם הפרעה אחרת כמו חרדה או הפרעת קשב וריכוז. חרדה יכולה להיות מתישה באותה מידה כמו דיכאון, אך ייתכן שאנשים חיים איתה כל כך הרבה זמן, שהם לא קולטים שהם בעצם חווים חרדה.

האם דיכאון יכול לחזור?

הידרדרות והישנות של דיכאון הן תופעות נפוצות, אשר נושאות עימן מחיר אישי וחברתי כבד.

הסיכוי להישנות של אפיזודות דיכאוניות עולה על 80%, כך שלמעשה דיכאון הוא מחלה כרונית אשר נמשכת לאורך מהלך החיים.

אדם שמתמודד עם דיכאון יעבור בחייו בממוצע 4 אפיזודות דיכאוניות משמעותיות, של 20 שבועות כל אחת. אספקט זה של דיכאון מציב אתגר מיוחד בפני פסיכולוגים וחוקרים: למרות תשומת הלב הרבה שקיבל השלב האקוטי של דיכאון, ישנו חוסר בידע מחקרי לגבי פסיכותרפיות בשני השלבים המתקדמים, הכרוניים של ההפרעה.  

אם אתם נאבקים לקום מהמיטה בבקרים, אם רק המחשבה להתלבש מתישה אתכם, אם אתם נהנים פחות ופחות מבילוי זמן עם חברים ומשפחה או מוצאים את עצמכם אוכלים הרבה יותר או הרבה פחות מהרגיל – ייתכן ואתם לוקים בדיכאון.   

איך מאבחנים דיכאון?

כדי לאבחן דיכאון אדם צריך לחוות כמה סימפטומים מובחנים במהלך מרבית שעות היום, כמעט בכל יום, במשך לפחות שבועיים.

אחד מהסימפטומים הללו צריך להיות תחושות תמידיות של עצבות או ריקנות, או אובדן עניין בפעילויות שנחשבו בעבר מהנות, כמו עבודה, תחביבים, מפגש עם חברים או אפילו אכילה וסקס.

כמו כן, יש לחוות לפחות 4 מהסימפטומים הבאים (או 3, במקרה שאדם חווה את שני הסימפטומים הראשונים):  

1. שינויים משמעותיים בתיאבון – אובדן משקל או השמנה שאינם קשורים לדיאטה;

2. קושי לישון (אינסומניה) או שינה מופרזת (היפרסומניה);

3. חוסר מנוחה מוגבר (עצבנות פסיכומוטורית) או להפך – תנועה איטית יותר (האטה פסיכומוטורית);

4. תשישות, עייפות, אובדן אנרגיה או הפיכה של משימות פשוטות, כמו מקלחת, לקשות לביצוע;

5. תחושת חוסר ערך או אשמה שאינה הולמת, למשל מחשבות תכופות על טעויות העבר; 6. קושי לחשוב בבהירות, להתרכז או לקחת החלטות;

6. מחשבות חוזרות ונשנות על מוות והתאבדות (עם או ללא תכנית ספציפית) או ניסיון אובדני. חשוב לציין שלצורך אבחנת דיכאון קליני על הסימפטום לגרום למצוקה משמעותית או להפוך את משימות היומיום לקשות הרבה יותר מהרגיל. למשל, אם אדם רגיל לסבול מקשיי שינה, אינסומניה לא תחשב עבורו לסימפטום לאבחנת דיכאון קליני. 

איך מאבחנים דיכאון אצל גברים?

באופן כללי, גברים מדברים על רגשותיהם פחות מנשים ולכן לעתים קשה יותר להבחין בנוכחות ההפרעה בחייהם.

יחד עם זאת, קיימים סממנים התנהגותיים בולטים לדיכאון אצל גברים, ביניהם עצבנות, כעס, חוסר מנוחה ואפילו השתלחות אגרסיבית באחרים.

יש גברים שינסו להתמודד עם דיכאון, סמוי או גלוי, דרך התנהגות פזיזה, שתיית אלכוהול מופרזת ו/או שימוש בסמים.  

מיתוסים ומציאות

מיתוס: דיכאון הוא חלק טבעי מתהליך ההזדקנות

לא נכון. 

מרבית האנשים צולחים את אתגרי ההזדקנות מבלי להתמודד עם פריצה של דיכאון קליני, אך כאשר זה בכל זאת קורה – ההפרעה עלולה שלא להיות מאובחנת, וזה חבל. 

אנשים בגיל הזיקנה נוטים לעיתים להצניע את עצבותם ולהפגין סימפטומים אחרים:

האוכל אינו טעים להם כפי שהיה בעבר, מכאובים גופניים מתגברים ודפוסי השינה מקשים על החיים. 

יש כאן תהליך שרשרת:

בעיות רפואיות עלולות להוות טריגר לדיכאון אצל בני הגיל השלישי, והדיכאון בתורו עלול להאט תהליכי החלמה מדום לב או מניתוח כירורגי.

מיתוס: ״לדבר על זה״ רק יחמיר את הדיכאון

לא נכון.

בעבר היה נהוג לייעץ לבני משפחה וחברים של אנשים דיכאוניים שלא לדבר על בעיותיהם ופשוט לתת להן לחלוף באופן ספונטני.

היום ישנן ראיות לכך ששיח מודרך על ידי איש מקצוע עשוי לשפר את המצב. סוגים שונים של פסיכותרפיה יכולים לסייע לטיפול בדיכאון באמצעות התמודדות עם דפוסי חשיבה שליליים, רגשות לא מודעים או בעיות במערכות יחסים.

מיתוס: בני נוער עצובים מטבעם

גם לא נכון.

למרות שבני נוער רבים נוטים באופן טבעי למצבי רוח ולעגמומיות, עצבות או עצבנות מתמשכים אינם נורמליים או טבעיים עבורם.

עצבות שנמשכת יותר משבועיים היא סממן לדיכאון אצל מתבגרים, המתפתח אצל 1 מכל 11 בני נוער. סימנים נוספים שכדאי לשים אליהם לב: עצבות מתמשכת גם בנוכחות חברים, אובדן הנאה מפעילויות אהובות או צניחה פתאומית בציונים.

מיתוס: קשה לטפל בדיכאון

לא נכון, או לפחות לא מדויק. 

למרות שטיפול בדיכאון יכול להיות מאתגר ומתמשך, מרבית המתמודדים שייפנו לטיפול מקצועי בדיכאון אכן ירגישו טוב יותר.

למשל, במחקר נרחב שערך המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה״ב נמצא כי יותר מ-70% מהחולים שנטלו תרופות נגד דיכאון השתחררו לחלוטין מהסימפטומים, גם אם נדרשה החלפת תרופה אחרי שהראשונה לא עבדה ביעילות. 

בדרך כלל הטיפול הנכון ביותר בדיכאון יהיה שילוב של תרופות יחד טיפול בשיחות (פסיכותרפיה).

עבור דיכאון קל עד בינוני, טיפול ושינויים באורח החיים נחשבים ל"קו ראשון".

עבור דיכאון בינוני עד חמור, שילוב של טיפול ותרופות נמצא מועיל לעתים קרובות.

לעתים תרופות נוגדות דיכאון ישמשו תחילה כאמצעי להפחתת התסמינים הדיכאוניים. לצידן תשולב פסיכותרפיה, כמו טיפול קוגנטיבי התנהגותי בדיכאון.

הפסיכיאטר יחליט על היעילות של שילוב אסטרטגיות טיפול נוספות, כמו טיפול בגרייה מגנטית למוח או ECT.

מיתוס: אנשים מדוכאים בוכים הרבה

בכי אינו סימן הכרחי לדיכאון. 

יש מתמודדים שלא רק שאינם בוכים, אלא אפילו אינם מפגינים עצב נראה לעין.

לרוב,  מדובר באנשים שהם מראש סגורים יותר רגשית ורואים בבכי, או בפורקן רגשי, אמצעי לא יעיל ואפילו לא לגיטימי.

חשוב לציין שבאותה מידה, היעדר בכי אינו מעיד על מצב רגשי תקין, בדיוק כפי שעיבוד אבל תקין אינו מחייב בכי. 

מיתוס: דיכאון נובע מרחמים עצמיים

אוהו, זה לגמרי מיתוס...

מי שלוקה בדיכאון קליני הוא לא עצלן,  לא ״בכיין״ ולא מישהו שמרחם על עצמו.

המתמודד אינו יכול פשוט לנצח את הדיכאון באמצעות כוח הרצון  - דיכאון הוא מחלה לכל דבר, הנובעת משינויים במוח ולכן בדרך כלל יושג שיפור רק באמצעות טיפול נכון.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

המלצות קריאה נוספות על דיכאון

איך כאב גופני קשור בדיכאון? 

מהו דיכאון בתפקוד גבוה? 

מקורות:  

Canadian Network for Mood and Anxiety Treatments (CANMAT), Lam, R. W., Kennedy, S. H., Adams, C., Bahji, A., Beaulieu, S., Bhat, V., Blier, P., Blumberger, D. M., Brietzke, E., Chakrabarty, T., Do, A., Frey, B. N., Giacobbe, P., Gratzer, D., Grigoriadis, S., Habert, J., Husain, M. I., Ismail, Z., McGirr, A., McIntyre, R. S., Michalak, E. E., Müller, D. J., Parikh, S. V., Quilty, L. S., Ravindran, A. V., Ravindran, N., Renaud, J., Rosenblat, J. D., Samaan, Z., Saraf, G., Schade, K., Schaffer, A., Sinyor, M., Soares, C. N., Swainson, J., Taylor, V. H., Tourjman, S. V., Uher, R., van Ameringen, M., Vazquez, G., Vigod, S., Voineskos, D., Yatham, L. N., & Milev, R. V. (2024). CANMAT 2023 update on clinical guidelines for management of major depressive disorder in adults. The Canadian Journal of Psychiatry, 1-47. https://doi.org/10.1177/07067437241245384

Afshar, H., et al (2011). Positive and negative perfectionism and their relationship with anxiety and depression in Iranian school students. Journal of Research in Medical Sciences : The Official Journal of Isfahan University of Medical Sciences, 16(1), 79–86

Albert, P. R. (2015). Why is depression more prevalent in women? Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 40(4), 219–221

Albert, P. R., & Benkelfat, C. (2013). The neurobiology of depression—revisiting the serotonin hypothesis. II. Genetic, epigenetic and clinical studies. Philosophical Transactions of the Royal Society B: Biological Sciences, 368(1615), 20120535

Allan LG,  Siegel S, Hannah S. (2007). The sad truth about depressive realism. Quarterly Journal of Experimental Psychology. Mar;60(3):482-95

Burcusa, S. L., & Iacono, W. G. (2007). Risk for Recurrence in Depression. Clinical Psychology Review, 27(8), 959–985

Dunn, E. C., Brown, R. C., Dai, Y., Rosand, J., Nugent, N. R., Amstadter, A. B., & Smoller, J. W. (2015). Genetic determinants of depression: Recent findings and future directions. Harvard Review of Psychiatry, 23(1), 1–18

Janssen CW, Lowry CA, Mehl MR, et al. Whole-Body Hyperthermia for the Treatment of Major Depressive DisorderA Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2016;73(8):789–795

Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138

Kleiber, B., Jain, S., & Trivedi, M. H. (2005). Depression and Pain: Implications for Symptomatic Presentation and Pharmacological Treatments. Psychiatry (Edgmont), 2(5), 12–18

Moncrieff, J. (2015). Empirically derived criteria cast doubt on the clinical significance of antidepressant-placebo differences. Contemporary Clinical Trials Volume 43, July 2015, Pages 60-62

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression

Nierenberg AA, Amsterdam JD. Treatment-resistant depression: definition and treatment approaches. J Clin Psychiatry 1990 Jun; 51 Suppl.: 39–47

Rosenblat, J. D., Kakar, R., & McIntyre, R. S. (2016). The Cognitive Effects of Antidepressants in Major Depressive Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis of Randomized Clinical Trials. International Journal of Neuropsychopharmacology, 19(2), pyv082

Quello, S. B., Brady, K. T., & Sonne, S. C. (2005). Mood Disorders and Substance Use Disorder: A Complex Comorbidity. Science & Practice Perspectives, 3(1), 13–21

Thase, M. E. (2006). Depression and sleep: pathophysiology and treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 8(2), 217–226

https://sohe.wisc.edu/staff/charles-l-raison-md/ 

יש בעייתיות בהגדרה של אדם כבעל אישיות קורבנית. 

הסיכון הוא בשיפוטיות-יתר, בעיקר כאשר מי שקורא את השורות הללו מואשם בהיותו תוקפן או מקרבן. 

זה לא אומר שאתם באמת כאלה (מי אנחנו שנגיד) אבל כן חשוב להקדים ולומר - מה שנכתב כאן נועד לעזור למי שמתמודד עם נטייה לראות עצמו קורבן חזרתי ולא כאמצעי שמשרת את הוכחת הטיעונים כלפיו. 

כלומר לא לעניין לשלוח קישור עם המאמר הזה לבן/בת זוג פגיע ולהשתמש בטקסט כאמצעי להוכיח את העמדה הביקורתית כלפיו. 

אם אתם רוצים לראות כמה התמונה מורכבת, יש באתר זה הרבה חומרים על דמותו של התוקפן, הדמות שמנציחה את הזהות הקורבנית של הנפגע, כמו הנרקיסיסט, המקיאווליסט או הפסיכופט. 

לבסוף, כמו המונח אישיות מתמכרת, גם המונח אישיות קורבנית הוא עממי, לא פסיכיאטרי.

בעבר הרחוק הייתה ב-DSM הפרעה שנקראה הפרעת אישיות מזוכיסטית, אבל היא נמחקה בהמשך וטוב שכך. 

יופי, הבהרנו, נתקדם.

אנשים עם אישיות קורבנית מאשימים אחרים באופן קבוע באירועים שליליים בחייהם.

אדם שחי במקום קורבני סבור שדברים שקורים לו הם אשמתו של מישהו או משהו אחר – בן או בת זוג, בן משפחה, קולגה, חבר, או פשוט דרכו של עולם״. 

הוא מרבה להתלונן על דברים רעים שקורים בחייו ונמנע מלקיחת אחריות אישית, תוך יציאה מנקודת הנחה כי הנסיבות אינן בשליטתו.

קורבניות יכולה להפוך לחלק מזהותו של אדם, סוג של משקפיים דרכם הוא מבין את העולם הבינאישי.  

אדם לומד לרחם על עצמו ולהפנות אצבע מאשימה החוצה בתוך הקשר נלמד, לא ״סתם כי בא לו להתקרבן״. לעתים קרובות מדובר בהגנת אופי, דפוס נוקשה שנוצר כאמצעי הישרדותי לשמירה על העצמיות בנסיבות חיים קשות.

אף אחד לא נולד קורבן. 

מדובר בהתנהגות נלמדת שניתן לשנותה, הגנה שהייתה נכונה ויעילה לשעתה, אך הפכה בחלוף השנים לאבן נגף שמחבלת במערכות יחסים וביכולת הספונטנית להתפתח בחיים. 

סימנים לדפוס חשיבה קורבני

סביר ונורמלי שלא נהיה מרוצים מהיבטים כאלה ואחרים בחיינו, אבל חשוב להסתכל על התמונה הרחבה כדי לראות מה שלנו ומה לא שלנו.

יש כמה סימנים שיכולים לתת כיוון לגבי אישיות קורבנית:

• האשמת אחרים במצב הקיים, לעתים תוך הפגנת ״קורבנות תוקפנית״.

• נטייה למיקוד שליטה חיצוני.

• חוסר אונים והרמת ידיים מול אתגרים.

• תחושת תקיעות כרונית.

• עלבון והתגוננות תמידיים מול משוב שהכוונה מאחוריו טובה.

• עיסוק ברחמים עצמיים כאמצעי שמאפשר הקלה.

• היאחזות בזיכרונות כואבים בחיים, קושי לסלוח ומשאלות נקמה.

• קושי ברפלקציה (יכולת התבוננות פנימה).

• קושי רציני וקבוע בניהול שינויים.

אישיות קורבנית אינה תסביך הקדוש המעונה

האישיות הקורבנית והמתמודדים עם תסביך הקדוש המעונה חולקים מניעים, התנהגויות ומצבים משותפים.

לפעמים נוטים להתבלבל בין השניים אבל אלה אך למרות הדמיון הן שונות זו מזו.

בשניהם מתקיימת תוקפנות המבטאת עצמה כקורבנות.

קשר בין תחושת קורבניות לבין התפתחות של ויג'לנטיזם (vigilantism)

מחקר מעניין זיהה קשר בין חוויה קורבנית לבין אנשים ויג'לנטים, כלומר אזרחים שלוקחים את החוק לידיים ומענישים "את מי שצריך" מבלי שניתנה להם סמכות רשמית.

על המרקע אלה דמויות כמו בטמן, דקסטר ועוד, אבל זה יכול גם להיות פשוט מישהו שמתערב בסכסוכים או מעניש מי שהוא סבור שעשו עוול.

במחקר נבדק אם אנשים שתכופות חשים שהם נפגעים ביחסים עם אחרים יותר נוטים לפתח זהות של ויג'ילנטי. כלומר, הם תמיד על המשמר, מחפשים סימנים לעבירות ורוצים לענוש את מי שעבר על החוק או עשה משהו לא בסדר לדעתם.

החוקרים קיימו סדרה של ארבעה ניסויים שבדקו את הקשר הזה. הם שאלו משתתפים מה הם היו עושים במצבים היפותטיים בהם נעשה עוול חברתי או הפרות של נורמות מוסריות, כמו למשל איש אקדמיה שהואשם בהתנהגות לא הולמת, או אי שמירה על הנחיות בזמן הקורונה.

התוצאות הראו שיש קשר בין תחושת קורבנות אישית לבין הנטייה לקבל על עצמך זהות של ויג'ילנטי:

אנשים שמזדהים עם דמות הקורבן נוטים להיות פעילים יותר בחיפוש אחר עוולות.

מעניין לחשוב על הדרך בה תחושת קורבנות משפיעה על התנהגות ועל האופן שבו בני אדם מתמודדים עם עוולות שהם חשים שנעשו להם או לאחרים.

למה להיות קורבן?

 יש כמה יתרונות, לא מודעים ברובם, לאימוץ דפוס חשיבה קורבני:

חופש מנטילת אחריות

נטילת אחריות על החיים פירושה לשבת במושב הנהג. הדבר עשוי להיראות מפחיד למישהו בעל אישיות קורבנית, כי הדבר יחייב אותו להודות שחייו אינם רק תוצאה של פעולות של אחרים. לקיחת אחריות מנפצת את בועת המגן של הקורבניות.

רווח משני

יש בעיות שמתמידות ומונצחות בגלל היתרונות המוגשים בצדם. 

אמפתיה, תשומת לב, דאגה והקשבה הן דוגמאות נפוצות לרווח משני. אדם עם אישיות קורבנית עשוי שלא להיות מודע לכך שהוא נהנה מהרווחים הללו, מה שמתגלה הרבה פעמים בטיפול פסיכולוגי טוב. 

מחקרים בפסיכולוגיה חברתית מתחילים לבחון את הרווח המשני של נטיות קורבניות ביחסים בין-קבוצות, באמצעות המונח תחרות על קורבניות.

הביטויים של קורבניות כמשאב מבוקש, עליו מתחרות קבוצות גדולות, מופיעים לעיתים קרובות במשברים גאו-פוליטיים, ביחסים בינלאומיים ובפוליטיקה תוך מדינתית (Armaly and Enders, 2021).

טראומה

לרוב, אנשים עם אישיות קורבנית סבלו מטראומה התייחסותית מתמשכת או מציאות התפתחותית בלתי נסבלת.

לכן, הם מפתחים השקפת חיים שלילית שבמסגרתה הם מרגישים שאין להם שליטה על מה שקורה להם.

מכיוון שהם חושבים שרוב הדברים ךא באשמתם, יש להם מעט תחושת אחריות על חייהם והדברים פשוט קורים להם.

לעתים קרובות יש להם רשימה מוכנה של סיבות שמסבירות מדוע כל מאמץ לסייע לא יסתייע, ביטוי של חזרה כפייתית שתוקע אותם במקום.

הימנעות מלקיחת סיכונים

האשמת אחרים היא רכיב מפתח באישיות קורבנית.

מצב קבוע כזה מבטיח הימנעות מפחד מכישלון, לקיחת סיכונים ותחושת הפסד. 

ואכן, מחקר ישראלי זיהה קשר בין נטייה לקורבניות לבין נטייה מופחתת ליזמות (Maaravi et al, 2022).

סיפוק של צרכים לא-מודעים

אנשים עם מנטליות קורבנית מחפשים באופן לא-מודע אחר תיקוף ואישור מאחרים.

הם נכנסים באופן קבוע ל״תפקיד המסכן״, וכך זוכים מראש בערובה לסימפתיה ולתמיכה. 

איך להיות פחות קורבן

אישיות קורבנית היא התנהגות נלמדת - לא נולדים איתה, אלא לומדים אותה מהסביבה החברתית. 

ניתן ללמוד אותה מבני משפחה או כתוצאה מטראומה, אך ניתן גם להתגבר עליה. 

חשוב לראות שכל מי שנמצא מסביבכם מתמודד בתקופה זו עם סוגיה שמקשה עליו.

תשאלו ותראו. לעיתים מדובר בסוגיה שתוצאותיה תלויות בהם ולעיתים לא, אבל יש שם שיקול דעת פנימי שמכיר באחריות האישית וגם באי-הצדק שקיים העולם. זה חלק מהחיים.

אפשר להתחיל מהצעדים הבאים:

קחו בעלות על אזורים לא נשלטים

אתם היחידים ששולטים. לא בכולן אבל לפחות ברובן. אתם אולי לא יכולים לשלוט באחרים, אבל אתם שולטים באופן שבו אתם מגיבים להם, ואתם שולטים בבחירה עם מי לבלות זמן ואיפה. החוויה של שליטה במה שניתן לשלוט היא מתגמלת מאוד. יש בה הגברה של תחושות מסוגלות והעצמה, שמעלות את הביטחון העצמי.

טיפול עצמי וחמלה

לא צריך לתקוף את עצמכם על הנטיה לקורבנות. אנחנו יודעים הרי שיש לכך סיבה מציאותית מאוד, כמו ילדות בסביבה פוגענית או מזניחה. לכן, לצד המחשבה על שינוי, היו חומלים כלפי עצמכם ותרגלו טיפול עצמי ואהבה עצמית. כתיבת יומן יכולה גם להועיל, היא מעניקה פקספקטיבה חשובה על ציר הזמן.

תלמדו להגיד ״לא״

אתם יכולים לומר ״לא״ למשהו שאינכם רוצים לעשות.

זה הרעיון של אסרטיביות.

אפילו אם אחרים ירגישו שאתם מאכזבים אותם, זה אתגר ששכרו בצדו. 

הצטיידו בידע

עמדו מול החשש וקראו על האישיות הקורבנית ועל האופן בו היא משפיעה על חייכם.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Armaly, M. T., & Enders, A. M. (2021). 'Why Me?' The Role of Perceived Victimhood in American Politics. Political behavior, 1–27. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s11109-020-09662-x

Chen, F. X., Ok, E., & Aquino, K. (2022). Suffering saviors: Relationships between perceptions of interpersonal victimhood, the vigilante identity, and the monitoring and punishment of norm violators. Personality and Individual Differences, 197, 111794. https://doi.org/10.1016/j.paid.2022.111794

Maaravi Y, Hameiri B, Gur T. Perceptions of Victimhood and Entrepreneurial Tendencies. Front Psychol. 2022 Feb 14;13:797787. doi: 10.3389/fpsyg.2022.797787. PMID: 35237209; PMCID: PMC8882629. 

התערבות במצבי התמכרות

בשנות ה-60 של המאה הקודמת,  התעניין הכומר האמריקאי ורנון ג׳ונסון בחקר התמכרויות ובניסיון להיגמל מהן. 

בעיקר, ג׳ונסון ביקש למנוע מוות כתוצאה מהתמכרות, ושם לעצמו כמטרת חייו לעזור לכל מכור להגיע לניקיון. 

כדי למצוא את השיטה או השיטות לעשות זאת, הוא למד 200 אלכוהוליסטים גמולים, כאשר השאלה העיקרית שהציב במחקרו הייתה ״מה גרם להם להפסיק לשתות?״. 

הוא מצא כי: 

1. לא היה ״אירוע משנה חיים גדול אחד״ שגרם להם להפסיק.

 2. מרבית הגמילה שלהם כללה אירועים קטנים שאינם מסכני חיים, ושבהם היו מעורבים בני זוג, ריבים משפחתיים או מחלה שנגרמו על ידי ההתמכרות.

 3. בחיפוש אחר פיכחון, דבר שעליו הוחלט בקלות – היתה זו החלטה כפויה שנבעה מאירועים משני חיים קטנים.

 4. כאשר לא היה חיפוש אחר פיכחון, המאורעות משני החיים הקטנים הביאו עד מהרה למוות.

 5. צריכה להיות תכנית מוגדרת שגובשה במחשבה רבה כדי לעזור למכור לראות את התוצאות העלולות להתרחש אם לא יחתור לפיכחון. תכנית מוגדרת היטב כזו הוצגה בספרו של ד״ר ורנון ג׳ונסון בספרו I'll Quit Tomorrow, שיצא לאור ב-1973. 

התערבות מבוססת מעגל משפחתי

 ג׳ונסון ראה את הערך המוסף של היעזרות בבני משפחה ובחברים לצורך התערבות. במהלך שנות ה-70 הרעיון היה חדשני למדי ולא-מקובל ביחס לטכניקות התערבות פסיכולוגיות אחרות. 

במקום שבני משפחה ״יעשו יד אחת״ ויאשימו את המכור ברגשות ובזיכרונות פוגעניים, ג׳ונסון עודד אכפתיות ואמפתיה כעדיפות עליונה. 

הוא ביקש מבני משפחה להתעמת עם המכור באמצעות מכתבים שהתמקדו בכך שאכפת להם ממנו מאוד, והוא הנחה אותם לכלול במכתבים רשימה של תוצאות שיכולות להיגרם מכך שהמכור לא יחפש אחר ניקיון או גמילה. 

סביר להנחי שהיינו מכנים זאת בימינו ״עימות אמפתי״, בהתאם לגישת הראיון המוטיבציוני להתמודדות עם התמכרויות. המטרה העיקרית של ג׳ונסון הייתה להתעמת עם המכור באופן שיניע ויעודד אותו לשנות את סגנון חייו לטובה, אם לא עבור עצמו - לפחות לטובת משפחתו. 

צפו בסצינת ההתערבות שמכינים לכריסטופר לקראת הגמילה. מתוך ״הסופרנוס״.

ה״משפחה״ מעמתת אותו עם קשיים בתפקוד מיני בגלל השימוש בסמים, על הכלב שלו שהזניח ומת ולבסוף זה גם נגמר במכות... 

התמודדות עם ההגנות של המכור

ג׳ונסון רצה שהמכור יעומת, אך בדרך שבה ההגנות שלו יהיו נמוכות. הוא זיהה שהגנות אלה כבר כך גבוהות מעצם העבודה שהעימות מגיע בהפתעה. המשך האשמת והעלבת המכור רק יביא אותו להישבר ולבסוף להפסיק להקשיב, והרעיון של פיכחון כבר לא יהיה אופציה, מכיוון שההגנות שלו יהיו כה גבוהות שדבר לא ישכנע אותו לשנות את דעתו. 

מרכיבי ההתערבות

לשיטה של ג׳ונסון יש 7 רכיבים:

 1. צוות. מאורגן על ידי יועץ המתמחה בהתערבות, וכולל גם בני משפחה, קולגות, יקירים וחברים שיש להם חלק בחיי המכור.

 2. תכנון. בשלב זה נקבע זמן ההתערבות ומה בדיוק ייכתב במכתבים.

 3. התמקדות באכפתיות. רכיב זה הינו הכרחי וחובה לציית לו משך כל התהליך. לעולם איש מחברי הצוות לא יצעק על המכור או אפילו יגנה אותו.

 4. התמכרות בלבד. הדבר היחיד שידובר בו בתהליך הוא נושא ההתמכרות, ולא שום דבר אחר מעברו של המכור.

 5. ראיות. במכתביהם של הקרובים חייבים להיכלל ראייה או הוכחה, וכל מאורעות העבר צריכים להיות מתוארים באופן הקשור לפרטים מסוימים.

 6. מטרה עיקרית - טיפול. כצוות, התוצאה הסופית של ההתערבות חייבת להיות מוסכמת: שהמכור יבקש טיפול. אין לדבר על כך כעונש, אלא כעל דבר שיעזור לשפר את חייו.

 7. אפשרויות טיפול. באופן אופטימלי, כל התערבות תסתיים בכך שהמכור יחפש לעצמו טיפול נפשי מקצועי, או בימינו, יצטרף לקבוצת 12 הצעדים. כדי שזה יקרה, הצוות חייב להציב בפניו שלוש אפשרויות טיפול שונות, מה שיאפשר לו בחירה.

האם התערבות עובדת? 

אחת השאלות המתבקשות היא מהם סיכויי ההצלחה של התערבות. חשוב להגדיר למה מתכוונים ב"הצלחה". בטווח הקצר, הצלחת ההתערבות נמדדת בדרך כלל בהשגת המטרה המיידית: הסכמתו של האדם המכור להיכנס לטיפול.

מחקרים וניסיון קליני מצביעים על כך שכאשר התערבות מבוצעת על פי המודלים המקצועיים, מתוכננת היטב ומונחית על ידי איש מקצוע מנוסה, שיעורי ההצלחה בהנעת המכור לכניסה לטיפול הם גבוהים יחסית. ישנם דיווחים על שיעורי הצלחה של 80%, 90% ואף יותר במקרים מסוימים, בהשגת הסכמה מיידית לטיפול.

אבל חשוב לשמור על ציפיות ריאליות. הצלחה אינה מובטחת. ישנם מקרים שבהם, למרות כל המאמצים וההכנה המדוקדקת, המכור עדיין מסרב לטיפול.

גם במצב כזה, ההתערבות אינה בהכרח "כישלון". לפעמים היא זורעת זרעים של מודעות שיינבטו מאוחר יותר.

בנוסף, עצם הצבת הגבולות הברורים על ידי המשפחה מהווה צעד חשוב בתהליך ההחלמה של המערכת המשפחתית כולה, גם אם המכור עצמו אינו משתף פעולה בשלב זה.

ומה קורה אחרי הכניסה לטיפול?

חשוב להבין שההתערבות, גם אם הצליחה להביא את האדם לטיפול, היא רק הצעד הראשון במסע ארוך ומורכב של החלמה. ההחלמה מהתמכרות אינה אירוע חד פעמי, אלא תהליך מתמשך, שלעיתים קרובות כולל עליות ומורדות, ואף "נפילות" או חזרה זמנית לשימוש.

שיעורי ההצלחה של הטיפול עצמו (כלומר, השגת והחזקת ניקיון והחלמה לטווח ארוך) תלויים בגורמים רבים ומגוונים, ביניהם:

• סוג וחומרת ההתמכרות.

• קיומן של בעיות נפשיות או רפואיות נלוות (תחלואה כפולה).

• המוטיבציה והמחויבות של האדם לטיפול.

• סוג הטיפול, איכותו ומשכו.

• מידת התמיכה הסביבתית והמשפחתית לאורך זמן.

בישראל, קיימים אתגרים במערך הטיפול בהתמכרויות. לעיתים יש קושי בהתאמת התוכניות לצרכים האישיים של המטופלים, ויעילותן של חלק מהתוכניות אינה תמיד מספקת.

כמו כן, קיים קושי בקבלת נתונים ארציים מקיפים על מספר הסובלים מהתמכרות ועל שיעורי ההצלחה הכוללים של הטיפולים.

נתון מטריד מצביע על כך שמעל 90% מהאנשים הסובלים מהתמכרות בישראל כלל אינם פונים לקבלת טיפול.

נתון זה מדגיש את חשיבותה הפוטנציאלית של ההתערבות ככלי שיכול להניע לטיפול אנשים שלא היו מגיעים אליו בדרך אחרת.

לסיכום נקודה זו, ההתערבות פותחת דלת חשובה - הדלת לכניסה לטיפול. אך מה שקורה אחרי המעבר בדלת הזו הוא קריטי להצלחה ארוכת הטווח.

כבני משפחה עליכם להיות מוכנים למסע מורכב, עם הרבה סבלנות, מעורבות מתמשכת, בחירה מושכלת של מסגרת טיפול מתאימה (בסיוע אנשי מקצוע), והבנה שהחלמה היא תהליך, לא אירוע.

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב