מכון טמיר לפסיכותרפיה
התערבות במצבי התמכרות
בשנות ה-60 של המאה הקודמת, התעניין הכומר האמריקאי ורנון ג׳ונסון בחקר התמכרויות ובניסיון להיגמל מהן.
בעיקר, ג׳ונסון ביקש למנוע מוות כתוצאה מהתמכרות, ושם לעצמו כמטרת חייו לעזור לכל מכור להגיע לניקיון.
כדי למצוא את השיטה או השיטות לעשות זאת, הוא למד 200 אלכוהוליסטים גמולים, כאשר השאלה העיקרית שהציב במחקרו הייתה ״מה גרם להם להפסיק לשתות?״.
הוא מצא כי:
1. לא היה ״אירוע משנה חיים גדול אחד״ שגרם להם להפסיק.
2. מרבית הגמילה שלהם כללה אירועים קטנים שאינם מסכני חיים, ושבהם היו מעורבים בני זוג, ריבים משפחתיים או מחלה שנגרמו על ידי ההתמכרות.
3. בחיפוש אחר פיכחון, דבר שעליו הוחלט בקלות – היתה זו החלטה כפויה שנבעה מאירועים משני חיים קטנים.
4. כאשר לא היה חיפוש אחר פיכחון, המאורעות משני החיים הקטנים הביאו עד מהרה למוות.
5. צריכה להיות תכנית מוגדרת שגובשה במחשבה רבה כדי לעזור למכור לראות את התוצאות העלולות להתרחש אם לא יחתור לפיכחון. תכנית מוגדרת היטב כזו הוצגה בספרו של ד״ר ורנון ג׳ונסון בספרו I'll Quit Tomorrow, שיצא לאור ב-1973.
התערבות מבוססת מעגל משפחתי
ג׳ונסון ראה את הערך המוסף של היעזרות בבני משפחה ובחברים לצורך התערבות. במהלך שנות ה-70 הרעיון היה חדשני למדי ולא-מקובל ביחס לטכניקות התערבות פסיכולוגיות אחרות.
במקום שבני משפחה ״יעשו יד אחת״ ויאשימו את המכור ברגשות ובזיכרונות פוגעניים, ג׳ונסון עודד אכפתיות ואמפתיה כעדיפות עליונה.
הוא ביקש מבני משפחה להתעמת עם המכור באמצעות מכתבים שהתמקדו בכך שאכפת להם ממנו מאוד, והוא הנחה אותם לכלול במכתבים רשימה של תוצאות שיכולות להיגרם מכך שהמכור לא יחפש אחר ניקיון או גמילה.
סביר להנחי שהיינו מכנים זאת בימינו ״עימות אמפתי״, בהתאם לגישת הראיון המוטיבציוני להתמודדות עם התמכרויות. המטרה העיקרית של ג׳ונסון הייתה להתעמת עם המכור באופן שיניע ויעודד אותו לשנות את סגנון חייו לטובה, אם לא עבור עצמו - לפחות לטובת משפחתו.
צפו בסצינת ההתערבות שמכינים לכריסטופר לקראת הגמילה. מתוך ״הסופרנוס״.
ה״משפחה״ מעמתת אותו עם קשיים בתפקוד מיני בגלל השימוש בסמים, על הכלב שלו שהזניח ומת ולבסוף זה גם נגמר במכות...
התמודדות עם ההגנות של המכור
ג׳ונסון רצה שהמכור יעומת, אך בדרך שבה ההגנות שלו יהיו נמוכות. הוא זיהה שהגנות אלה כבר כך גבוהות מעצם העבודה שהעימות מגיע בהפתעה. המשך האשמת והעלבת המכור רק יביא אותו להישבר ולבסוף להפסיק להקשיב, והרעיון של פיכחון כבר לא יהיה אופציה, מכיוון שההגנות שלו יהיו כה גבוהות שדבר לא ישכנע אותו לשנות את דעתו.
מרכיבי ההתערבות
לשיטה של ג׳ונסון יש 7 רכיבים:
1. צוות. מאורגן על ידי יועץ המתמחה בהתערבות, וכולל גם בני משפחה, קולגות, יקירים וחברים שיש להם חלק בחיי המכור.
2. תכנון. בשלב זה נקבע זמן ההתערבות ומה בדיוק ייכתב במכתבים.
3. התמקדות באכפתיות. רכיב זה הינו הכרחי וחובה לציית לו משך כל התהליך. לעולם איש מחברי הצוות לא יצעק על המכור או אפילו יגנה אותו.
4. התמכרות בלבד. הדבר היחיד שידובר בו בתהליך הוא נושא ההתמכרות, ולא שום דבר אחר מעברו של המכור.
5. ראיות. במכתביהם של הקרובים חייבים להיכלל ראייה או הוכחה, וכל מאורעות העבר צריכים להיות מתוארים באופן הקשור לפרטים מסוימים.
6. מטרה עיקרית - טיפול. כצוות, התוצאה הסופית של ההתערבות חייבת להיות מוסכמת: שהמכור יבקש טיפול. אין לדבר על כך כעונש, אלא כעל דבר שיעזור לשפר את חייו.
7. אפשרויות טיפול. באופן אופטימלי, כל התערבות תסתיים בכך שהמכור יחפש לעצמו טיפול נפשי מקצועי, או בימינו, יצטרף לקבוצת 12 הצעדים. כדי שזה יקרה, הצוות חייב להציב בפניו שלוש אפשרויות טיפול שונות, מה שיאפשר לו בחירה.
האם התערבות עובדת?
אחת השאלות המתבקשות היא מהם סיכויי ההצלחה של התערבות. חשוב להגדיר למה מתכוונים ב"הצלחה". בטווח הקצר, הצלחת ההתערבות נמדדת בדרך כלל בהשגת המטרה המיידית: הסכמתו של האדם המכור להיכנס לטיפול.
מחקרים וניסיון קליני מצביעים על כך שכאשר התערבות מבוצעת על פי המודלים המקצועיים, מתוכננת היטב ומונחית על ידי איש מקצוע מנוסה, שיעורי ההצלחה בהנעת המכור לכניסה לטיפול הם גבוהים יחסית. ישנם דיווחים על שיעורי הצלחה של 80%, 90% ואף יותר במקרים מסוימים, בהשגת הסכמה מיידית לטיפול.
אבל חשוב לשמור על ציפיות ריאליות. הצלחה אינה מובטחת. ישנם מקרים שבהם, למרות כל המאמצים וההכנה המדוקדקת, המכור עדיין מסרב לטיפול.
גם במצב כזה, ההתערבות אינה בהכרח "כישלון". לפעמים היא זורעת זרעים של מודעות שיינבטו מאוחר יותר.
בנוסף, עצם הצבת הגבולות הברורים על ידי המשפחה מהווה צעד חשוב בתהליך ההחלמה של המערכת המשפחתית כולה, גם אם המכור עצמו אינו משתף פעולה בשלב זה.
ומה קורה אחרי הכניסה לטיפול?
חשוב להבין שההתערבות, גם אם הצליחה להביא את האדם לטיפול, היא רק הצעד הראשון במסע ארוך ומורכב של החלמה. ההחלמה מהתמכרות אינה אירוע חד פעמי, אלא תהליך מתמשך, שלעיתים קרובות כולל עליות ומורדות, ואף "נפילות" או חזרה זמנית לשימוש.
שיעורי ההצלחה של הטיפול עצמו (כלומר, השגת והחזקת ניקיון והחלמה לטווח ארוך) תלויים בגורמים רבים ומגוונים, ביניהם:
-
סוג וחומרת ההתמכרות.
-
קיומן של בעיות נפשיות או רפואיות נלוות (תחלואה כפולה).
-
המוטיבציה והמחויבות של האדם לטיפול.
-
סוג הטיפול, איכותו ומשכו.
-
מידת התמיכה הסביבתית והמשפחתית לאורך זמן.
בישראל, קיימים אתגרים במערך הטיפול בהתמכרויות. לעיתים יש קושי בהתאמת התוכניות לצרכים האישיים של המטופלים, ויעילותן של חלק מהתוכניות אינה תמיד מספקת.
כמו כן, קיים קושי בקבלת נתונים ארציים מקיפים על מספר הסובלים מהתמכרות ועל שיעורי ההצלחה הכוללים של הטיפולים.
נתון מטריד מצביע על כך שמעל 90% מהאנשים הסובלים מהתמכרות בישראל כלל אינם פונים לקבלת טיפול.
נתון זה מדגיש את חשיבותה הפוטנציאלית של ההתערבות ככלי שיכול להניע לטיפול אנשים שלא היו מגיעים אליו בדרך אחרת.
לסיכום נקודה זו, ההתערבות פותחת דלת חשובה - הדלת לכניסה לטיפול. אך מה שקורה אחרי המעבר בדלת הזו הוא קריטי להצלחה ארוכת הטווח.
כבני משפחה עליכם להיות מוכנים למסע מורכב, עם הרבה סבלנות, מעורבות מתמשכת, בחירה מושכלת של מסגרת טיפול מתאימה (בסיוע אנשי מקצוע), והבנה שהחלמה היא תהליך, לא אירוע.
מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות
מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר
עמיר פירני
MSW
מכון טמיר תל אביב
אבי יקיר
MSW
מכון טמיר תל אביב
איילת בורוכוב
MSW
מכון טמיר תל אביב
הילה בוצ׳ן
MSW
מכון טמיר נתניה
מרגנית כרמי מדינה
MSW
מכון טמיר כפר סבא
יעל אלמוג
MSW
מכון טמיר יהוד
איילת כהן-תדהר
MSW
מכון טמיר הרצליה
מאיה בלום
MSW
מכון טמיר באר שבע
צביקה סטולר
MSW
מכון טמיר חיפה
שירה לבנת בן זאב
MSW
מכון טמיר גבעתיים
ד״ר נועם זילברמן
Phd
מכון טמיר תל אביב
דניאל זיסלמן
MSW
מכון טמיר כפר סבא
גליה כץ
MSW
מכון טמיר באר יעקב
ולדי פירר
MSW
מכון טמיר גני תקוה
דלית גטניו
MSW
מכון טמיר רחובות
בתאל חוסלקר
MSW
מכון טמיר תל אביב
אוריין גלעדי
MSW
מכון טמיר באר יעקב
דרור זבולון
MSW
מכון טמיר ראשון לציון
כרמי לחיאני דואק
MSW
מכון טמיר תל אביב
נועה לאור מצליח
MSW
מכון טמיר חדרה
נועם סלפטר
MA
מכון טמיר תל אביב
מירב דנקונה
MA
מכון טמיר תל אביב
אייל גינזבורג
MSW
מכון טמיר תל אביב
ד״ר אודי דוד
MSW
תל אביב
הגר ילוז
MSW
תל אביב
אילנה קאופמן כהן
MSW
מכון טמיר נתניה
לורה בורס-אזולאי
MSW
תל אביב
נורית אלנהורן
MSW
מכון טמיר באר שבע
עינת סוקול
MSW
מכון טמיר רחובות
דנה בלקינד
MSW
מכון טמיר פרדס חנה
ד״ר אהרון שבי
MSW
מכון טמיר גדרה
אורן שפר
MA
מכון טמיר תל אביב