מהי חזרה כפייתית (Repetition compulsion)? | שחזור הטראומה

חזרה כפייתית

  

חזרת הכפייה

Repetition

compulsion

 

 

 

מהי חזרה כפייתית (Repetition compulsion)?

 

חזרה כפייתית, או כפיית החזרה, היא תופעה פסיכולוגית לא מודעת בה אדם חוזר על אירוע בינאישי טראומטי או על נסיבותיו שוב ושוב.

התהליך כולל שחזור של אירוע בסביבה שונה, או כניסה למצבים בהם האירוע נוטה להתרחש שוב.

לפי הגישה הפסיכואנליטית, בבסיס התופעה מצויה משאלה עמוקה לתיקון של חסר, חסך רגשי, טראומה התייחסותית או אובדן מוקדם.

  

 

מה מקור המושג חזרתיות כפייתית?

 

זיגמונד פרויד טען כי חזרה כפייתית היא חלק מרכזי בעיבוד הטראומה.

מושג הטראומה הינו מושג מרכזי בחקר הפסיכולוגיה עוד מימי ראשיתה.

 

חזרה כפייתית, עפ״י פרויד, מתבטאת בתהליך טיפולי, גם ביחסי העברה וגם כהתנגדות לטיפול:

  

פסיכולוגים מעודדים מטופלים לדבר בטיפול דינמי על הקשיים והקונפליקטים במקום להתנהג אותם.

המשמעות היא שהעבודה הטיפולית מתרחשת כאן ועכשיו דרך יחסי ההעברה. ככל שההגנה תהיה חזקה יותר (לדידו של פרויד זה טרנספרנס חזק) כך תהיה יותר נטיה למטופל לפעול.

 

הדרך לעצור את דפוס החזרה הכפייתית כהתנהגות לא מסתגלת נעשית לרוב בעזרת מטפל מקצועי.

הצעד הראשון הוא להגביר את מודעות המטופל/ת לחזרתיות ולסכנות שהיא מייצגת, לחקור את הגורמים לחזרה הכפייתית ולקבוע נקודות מבט והרגלים חדשים.

 

למרות המשאלה המובנת, ברוב  המקרים יושג תיקון פנימי ולא חיצוני. 

כלומר, תיקון השבר מתייחס להווה ואילו התרחשות הטראומה הייתה בעבר. 

התיקון הטיפולי מתבטא ביכולת לקבל את החלל הנפשי, להכיר אותו ובעיקר להימנע משחזור שלו באמצעות מערכות יחסים עם אובייקטים עכשוויים. 

 

 

תום יורק מסביר את חזרת הכפייה

הכי מדויק שיש: 

  

 

 

בעולם היחסים היחסים הבוגרים היא מתבטאת העיקר בזוגיות:

 

לדוגמא, מטופלת שבמקום הנטיה לרצות את בן הזוג שלה רק במערכת היחסים הזוגית, כביטוי לרצון לרצות את הוריה, משחזרת ריצוי זה בכל מערכות היחסים שלה. הגנתיות חזקה תוביל לכפייתיות עוצמתית בתוך החיים הנפשיים של המטופל ובין המטפל למטופל מתקיים קונפליקט בין להכיל ולשמור בפנים לבין לפלוט אותו החוצה באמצעות הפעולה.

 

נוכל גם לשאול:

מדוע גבר מחפש בקשרי אהבה מישהי מפתה שזורעת הבטחה ולעולם אינה מקיימת?

לפי גישת יחסי אוביקט, דפוס כזה הוא ביטוי להשלכה של עצמי מפוצל, חלק אחד של היחס כלפי האובייקט נשאר בפנים, בעוד מה שהיחס עם האובייקט מפוצל ומושלך החוצה.

 

 

התיקון המבורך לעומת התיקון המתעתע

 

איתן טמיר, ערב יום כיפור, 2018

 

יום כיפור מציע לכולנו זמן להתבוננות אל עולמנו הפנימי, אל האירועים האישיים והבין אישיים שעברנו בשנה החולפת ועל ההזדמנות המסורתית לתקן את דרכינו באמצעות מחילה, שינוי וכפרה.

 

ואולם, נדרשת כאן בעיניי הבחנה חשובה, הבחנה סמויה מן העין בין שני סוגים של תיקון: 

 

התיקון המבורך הוא שיפור אפשרי בחיינו, תלוי מאמץ לסגל אסטרטגיות התנהגותיות חדשות, לשנות הרגלים בעייתיים, ולהיטיב את המערכת הערכית שלנו.  התיקון המתעתע מתבטא כמשאלה ילדית, בדרך כלל כמופע של אירועים טראומטיים בלתי פתורים מן העבר, שמתגלם במציאות העכשווית, תוך שהוא מעלה בנו אשליה שאושרנו יבוא דרך תיקון אפשרי. התיקון המתעתע יכול למשל להתבטא במשאלה הקמאית לקבלה על ידי אדם שאנו אוהבים, אך מבלבל אותנו בעקביות. הוא יכול להתבטא דרך המשאלה לקבל יחס שווה מול אח מועדף בארוחה משפחתית והוא יכול להתבטא דרך המשאלה שלנו להשיג צדק דרך התגייסות להגן על צד ג' שחווה התעללות.

 

כל אלה נראים כאילו הם האמת לאמיתה, כאילו הם הזדמנות לתיקון העולם ולהתקדמות רוחנית. עם זאת, מדובר בהסוואה של תהליך מורכב ולא מודע, אותו כינה פרויד "חזרה כפייתית". אנו משוכנעים כי הדילמה העכשווית מבטאת קונפליקט בהווה, אך המציאות הנפשית היא שאותה דילמה מוקדמת ובלתי פתורה מתעוררת בחיים בנסיבות מסוימות ודורשת פתרון על אף שאין כל דרך לפותרה. במילים אחרות, סופו של התיקון המתעתע ידוע מראש - לא ניתן לרפא את פצעי העבר ולהתיר קונפליקט שהשבנו לחיים. דינה של הדרמה או הדילמה המוקדמת להישאר ללא מענה מספק עד סוף ימינו. כל שחזור מתעתע שלה דינו לאכזבה, למפח נפש ולכאב נפשי בלתי נסבלים.  בואו נפרגן לעצמנו את ההבחנה בין אתגרי ההווהֿ, שהם מאמצים ומגייסים דיים, גם מבלי שניטע בעצמנו תקווה בפתרון ישן שהתאים לסיוטי העבר.

 

גמר חתימה טובה, איתן 

 

 

הראשונים שעסקו בחזרה הכפייתית היו הפילוסופים ז'נה ושארקו וזיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה.

הרעיון היסודי שעמד מאחורי החלוקה למבני הנפש (מודע ותת-מודע) היה קיומן של חוויות מודחקות בעבר (המכונות כיום טראומה מורכבת) שמשמשות הסבר להתנהגות נצפית בהווה.

ז'נה ופרויד הסכימו על העובדה שללא טיפול באמצעות העלאה של החוויה המודחקת אל המודע, המטופל יידון כל חייו לחוויה מחודשת, בעוצמות שונות, של אותה הטראומה כאילו היא נחווית שוב בהווה. מעגל זה "ניצת" כל פעם מחדש כאשר המטופל נתקל באירועים וחוויות בהווה שמזכירים את הטראומה המודחקת. מנגנון זה נקרא חזרה כפייתית (Repetition compulsion).

 

 

״אחת לאיזה זמן מוגבל

אני נשמט, אביון ודל

ממרוץ הכרכרה המשתקשקת

נפלט משצף מעגל

כמו שוקע תחת גל

כשההמולה הסחרחרה אט מתרחקת...״

 

מאיר אריאל

 

 

שחזור התנהגותי

 

חזרה כפייתית גורמת לאדם לשחזר את הטראומה בפועל, להימשך אליה על ידי לקיחת תפקיד הקורבן או התוקפן לחילופין. נמצא כי ילדים שחוו התעללות בילדותם הופכים לאחר מכן למבוגרים מתעללים.

לעתים מעורבים בהתנהגויות אלו חיפוש אובססיבי אחר ריגוש, קהות חושים הפוגעת בתפיסת הכאב והפניית זעם ואלימות כלפי העצמי ואחרים.

בנוסף, מנגנון ההרס העצמי יהיה דומיננטי בקרב אלו שחוו טראומה ויכול להתבטא בצריכה מסוכנת של סמים ואלכוהול, התנהגויות מסכנות, התנהגות מינית מסכנת וניסיונות התאבדות. זאת ועוד, נמצא כי אלו שחוו טראומה ייטו לחוות חוויה של טראומה דומה בהמשך חייהם. בפרט, נשים שעברו אונס בילדותן, נמצאות בסיכון גבוה יותר למערכות יחסים פוגעניות ואלימות ולמעגל הזנות.

 

 

התקשרות חברתית וחוויית הטראומה

 

חוויית הטראומה מערבת פגיעה במנגנונים של זיהוי סכנה וביצירת קשר עם דמויות מטפלות. פגיעה שנעשית על ידי אדם קרוב בילדות, מסייעת בהפנמת דימוי של עולם מסוכן ומאיים וקושי במציאת נחמה וביטחון בקרב  דמויות אנושיות.

במקרים בהם הדמות המטפלת נחווית כמתעללת ולא יציבה, הדבר משליך על הייצוג הפנימי של כלל הקשרים האנושיים בעולמו של הנפגע.

הדבר יכול להתבטא בחוסר אמון מוחלט בבני אדם, או בתלות קיצונית, שעלולה לעורר דחייה מן הצד השני.

פגיעה ראשונית זו בהתקשרות לדמויות שאמורות לשרת כ"בסיס בטוח" להתפתחות תקינה, היא גורם סיכון משמעותי ביצירת קשר אנושי בטוח, יציב ומיטיב בהמשך החיים.

 

 

תגובות במצבי איום ו"התמכרות לטראומה"

 

 

יש דמיון באופן בו בני אדם ובעלי חיים גבוהים מגיבים במצבי איום וסכנה.

אדם יכול בתנאים מסוימים לשקם את תחושת ביטחון שנפגעה בגלל חוויה טראומטית, אבל לא בכל מצב.

יש מי שמתקשה להשתחרר מכבליה של טראומה לא מעובדת, וכמו תקליט שבור חווה מחדש את החוויה הטראומטית, גם כאשר האיום המקורי הוסר או שאינו קשור לטראומה.

במצבים אלו קיימת עוררות גבוהה, הגוף האנושי מוכוון להישרדות ועל כן נמנע מפעילות של חיפוש, סקרנות ואתגר וייטה להיאחז במצבים מוכרים. 

הטראומה, בייחוד כזו שנחוותה בילדות המוקדמת, מאיימת מאוד, אך באותה עת מוכרת.

על כן, העיסוק המוגבר בטראומה עלול להפוך לדפוס דומה להתמכרות שבבסיסו חזרה על מצבים מוכרים.

הדפוס של מגע עם חלקים מוכרים של הטראומה מוכר מהרבה סוגים של טראומה נפשית– תגובות קרב, פגיעה מינית בילדות או אלימות קשה.

כאשר הם אינם נמצאים בחוויה של איום, התעללות באחר או פגיעה עצמית הם חוויה חרדה, שעמום וריקנות. במקרים אלה, החזרה אל המצב הטראומטי אינה משיגה את השליטה עליה ומהווה פתח לריפוי כפי שטען פרויד, אלא מהווה גורם סיכון מוגבר לפגיעה פיזית ונפשית נוספת.

 

 

 

 

 

דרכי טיפול

 

מרבית דרכי הטיפול בכפיית החזרה, שהינה אחד מהסימפטומים ההרסניים של ההתמודדות האנושית עם טראומה, מבוססות על השגת השליטה על מכלול החיים של האדם בדרכים אחרות מלבד הניסיון הכפייתי לשוב ולחוות את הטראומה מחדש. הנחת היסוד היא שעבודת הריפוי מותנית ביצירת קשר בריא ומיטיב עם אדם אחר, שיכול להוות בסיס בטוח. לאחר מכן, העבודה הטיפולית מתמקדת בהפרדה שבין המצב הטראומטי המאיים לבין החיים בהווה. המטרה היא, לנתק את החיבור המידי שבין מצבי הדחק בהווה (לחץ בעבודה, התמודדות עם ציפיות, אובדן או כישלון) לבין חוויית האיום הטראומטית. לאחר הניתוק הזה, שהוא ברובו עבודה קוגניטיבית, מתבססת השליטה של האדם על חייו והיכולת שלו להגן על עצמו אל מול חוויית חוסר האונים מלווה את הטראומה. זוהי עבודה טיפולית מתמשכת וסיזיפית הכוללת עליות וירידות והצלחתה אינה תמיד מובטחת.

 

ישנן קבוצות רבות של עזרה עצמית העוזרות לאנשים שעברו טראומה בילדותם. קבוצות אלו יכולות להיות בסיס להתקשרות בטוחה עבור המטופלים ולאפשר להם לפתח שלווה. יתרון נוסף הטמון בטיפול הקבוצתי בהקשר הזה הוא הקשר לאנשים הנמצאים בשלבים שונים של התמודדות ולהוות השראה ואמונה בהתמודדות. ההתמודדות המשותפת מעלה בראשו של המטופל הלכוד במעגל הטראומה רעיונות למציאת אובייקטים תחליפיים לאלו שבאמצעותם הוא משחזר פעם אחר פעם את הפגיעה אותה חווה, בדמות עיסוקים המפתחים את העצמי וקשרים חברתיים מיטיבים שמים דגש על חוויית ההווה.

 

במקרים מסוימים, תרופות נוגדות דיכאון מהוות גורם התורם לתהליך. בנוסף, תרופות פסיכו-טרופיות מסייעות בהפחתת עוררות היתר, התורמת לשלווה ולרגיעה. אנשים שחוו טראומה, כאמור, נוטים לחפש חוויות של רגיעה באמצעות אלכוהול או סמים ממכרים. הגעה למצב של רגיעה, על אף שהיא נעשית באמצעים כימיים, מסייעת לניתוק הרצוי בין החוויה בהווה לחוויית הטראומה בעבר.

 

לסיכום, חוויית הטראומה בעבר משפיעה על מנגנוני גוף ונפש רבים ומשבשת את ההתפתחות הנפשית התקינה ומהווה גורם סיכון לפגיעות נוספות באמצעות מנגנון כפיית החזרה. באמצעות התערבות טיפולית מיטיבה, ניתן לנתק את הקשר שבין חוויות העבר המציפות להווה ולצעוד בנתיב של תקווה וריפוי.

 

 

בואו להתייעץ

על טיפול בטראומה רגשית

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

 

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

עדכון אחרון

 

12 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

כתיבה: 

 

שייקו ברודווין, MA,

פסיכולוג חינוכי מומחה

 

איתן טמיר, MA,

מנהל מקצועי וראש המכון

 

 

תודות:

 

דורון עמרן, MSW

  

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מומלץ לקריאה:

 

על נקמנות וקורבנות - סיכום הרצאה של מרים ברגר וד״ר אבי ברמן

 

 

מקורות:

 

 

שלגי, ב' (2022). לב פקוח לרווחה. הוצאת תולעת ספרים. 

 

Bessel A. van der Kolk (1989) The Compulsion to Repeat the Trauma - Re-enactment, Revictimization, and Masochism. Psychiatric Clinics of North America, Volume 12, Number 2, Pages 389-411\

 

van der Kolk B. A. (1989). The compulsion to repeat the trauma. Re-enactment, revictimization, and masochism. The Psychiatric clinics of North America, 12(2), 389–411.

 

1 תגובה

  • קישור לתגובה מנשה ראשון, 06 ינואר 2019 15:00 פורסם ע"י מנשה

    תודה רבה. למדתי הרבה.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024