מכון טמיר לפסיכותרפיה
דיכאון בתפקוד גבוה, דיכאון מתון או "דיסתימיה", בעגה המקצועית, הוא דיכאון סמוי יותר מן העין, בו האדם סובל ממצב רוח דכאוני לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, לאורך שנתיים לפחות וסובל מסימפטומים שונים, כגון תיאבון ירוד או מוגבר, בעיות שינה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, בטחון עצמי ירוד, קשיי ריכוז או קבלת החלטות ותחושות של ייאוש.
הסימפטומים שמנינו עד כה מוכרים בעולם הפסיכולוגי כשייכים לדיכאון קליני, קלאסי וגלוי, בעוד במאמר זה אנו מתמקדים בדיכאון חמקמק וסמוי:
הסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה ייראו מבחוץ, על פניו, כמו מי שמתפקדים כראוי - הם יקומו לעבוד, ינהלו קשרי זוגיות ומשפחה, יבצעו את משימות היומיום, אך יחושו שמשהו אינו כשורה.
דיכאון תפקודי בתוך האתגרים הפסיכולוגיים של מלחמת חרבות ברזל:
איך דיכאון בתפקוד גבוה מתבטא בחיי היומיום ומה ניתן לעשות אתו?
הנה 10 סימנים שצריכים להדליק נורות אזהרה למי שחווה אותם:
קושי לחוש שמחה
כשהדיכאון משתלט על האדם, הוא מתקשה ליהנות מהדברים שנהנה מהם בעבר.
ביקורתיות מוגברת כלפי העצמי והאחרים
אדם הסובל מדיכאון בתפקוד גבוה יחוש שמחשבותיו נשלטות על ידי מחשבות ביקורתיות כלפי עצמו וכלפי אחרים.
שיפוטיות כזו מופיעה בדיסתימיה באופן קיצוני ושונה מהרגיל.
חרדה קבועה מכישלון
פחד מכישלון מופיע בעיקר בחיי העבודה, אבל יש לו השפעה גם ביחסים חברתיים, בזוגיות, בהורות ובמשפחה.
פקפוק עצמי תמידי
המתמודד עם דיכאון בתפקוד גבוה עלול לחוש פקפוק לגבי מגוון של דברים, למשל האם הוא בחר במקצוע הנכון, האם הוא בקשר הזוגי הנכון, האם הוא חי כראוי ועוד. דפוס מחשבתי זה יכול להיות מצבי או קבוע, אבל האדם יחוש שהוא לא מצליח להתגבר על המחשבות הללו.
היעדר אנרגיה
לאדם המתמודד עם דיכאון בתפקוד גבוה, קשה לעבור את ימים רגילים למדי. הוא ממצה את יכולותיו וכוחותיו, בדרך כלל אחרי מאמץ של כמה שעות אינטנסיביות ודרוכות.
בניגוד לתקופות מוקדמות יותר בחייו, הדיסתימי, חש כאילו עליו לטפס במאמץ רב על הר גבוה, עם תרמיל מלא אבנים.
הוא יחוש שאין לו את הכוחות הנפשיים, הרגשיים או הפיזיים להתמודד עם מטלות החיים.
עצבים
עצבנות או כעס מוגזם המתבטאים בהתפרצות בעקבות אירועים זניחים יחסית, שניתן להבליג או לגשר עליהם.
התבססות הולכת וגוברת על אסטרטגיות קבועות
לכל אדם אסטרטגיות התמודדות שונות עם מצבים קשים בחיים. יש שצוללים אל תוך מרתון בינג׳ טוב של סדרות, יש שיוצאים לריצת לילה.
אבל אם אתם מוצאים את עצמכם פונים יותר ויותר לאסטרטגיות ההתמודדות שלכם, נניח מבלים שעות במשחקי מחשב, מעייפים את עצמכם במרתון סדרות בלתי נדלה, צורכים כמויות של אלכוהול וכדומה, יתכן שאתם סובלים מדיכאון סמוי שראוי להתמודד איתו בהקדם.
תחושת עצב
הדיסתימים חווים תחושת עצבות מתמשכת שמקורותיה אינם בדיוק ברורים.
חיפוש אחר שלמות
אם המרדף אחר שלמות גולש מהציפיות המציאותיות והאדם מתחיל להציב לעצמו דרישות לא-הגיוניות, לצד רגשות אשם שלא מומשו המטרות (המופרזות) שהוצבו, זה מתחיל להישמע כמו דיסתימיה.
תחושת המתח הנלווית לחיפוש כושל אחר שלמות הוא אחד מהסימנים להפרעה זו.
חוסר יכולת לנוח ולהאט את הקצב
אנשים שסובלים מדיכאון מתון ותפקודי חשים צורך בלתי נשלט לפעול, לרוב באופן חיובי -
לנקות כל הזמן, לסדר, לבשל, לארגן, לתכנן, לבדוק מיילים ולהשיב עליהם, העיקר לא לשחרר שליטה ובקרה.
אם אינם מאפשרים לעצמם פרקי זמן מפרגנים של מנוחה, למרות שהרוויחו כבר את לחמם לאחר יום מפרך בעבודה.
הפחד להאט ולנוח נובע מחשש עמוק מפני הצפה של מחשבות טורדניות שחשוב ללמוד כיצד להתמודד איתן.
איך מטפלים בדיכאון תפקודי?
כיוון שדיכאון בתפקוד גבוה אינו אבחנה קלינית, אין אפשרויות טיפול שנבדקו עבורו ספציפית.
יחד עם זאת, אם נחפש מה עובד בדיסתימיה, ההפרעה הקרובה ביותר לתופעה של דיכאון בתפקוד גבוה, נמצא בד"כ שילוב בין פסיכותרפיה (הידועה גם כטיפול בדיבור) לבין טיפול תרופתי.
רופא עשוי לרשום תרופות שונות, כולל מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים (SSRI), תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות (TCA) ומעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין-נוראפינפרין (SNRI).
כמו בכל תהליך התאמה של תרופות פסיכיאטריות, יכול להיות שייקח קצת זמן למצוא את השילוב המדויק והמותאם אישית של טיפול פסיכותרפי ותרופתי.
אחת הסיבות שחשוב להתייעץ עם פסיכיאטר היא שלא כולם מגיבים לתרופות באותה צורה. למשל, מחקר על דיסתימיה מצביע על כך שתרופות SSRI עשויות להיות לא יעילות בטיפול באדישות (אפתיה) בקרב אנשים מבוגרים עם דיכאון, ואולי אפילו להחמיר אותו (Ishizak & Mimura, 2011).
נרחיב קצת על טיפול פסיכולוגי בדיכאון תפקודי:
קיימות שיטות פסיכולוגי רבות שמתאימות להתמודדות יעילה עם דיכאון בתפקוד גבוה.
אחת מהן היא טיפול CBT, שנקרא גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
טיפול CBT מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה ההרסניים של המטופל, אשר יוצרים מחשבות והתנהגות לא אדפטיביות.
מזה שנים רבות ידוע ומוכח כי הטיפול יכול לסייע מאוד למתמודדים עם דיסתימיה.
באמצעות cbt, המטופל לומד לשנות את הפרשנות שנותן לחוויות שחווה ולעולמו, מחליף את דרכי ההתמודדות שלו בדרכים אדפטיביות יותר, מעלה את תחושת המסוגלות שלו וכן את דימויו העצמי. כלים חשובים אלה, נרכשים תוך תקופת זמן לא ממושכת, לרוב של עד כחצי שנה (זו תקופה טיפולית קצרה יחסית - טיפול פסיכולוגי מסורתי נמשך לרוב מעל לשנה).
חשוב לא להיכנע למרה השחורה, לא לקבל את הדכדוך המתמשך, כך לא אמורים להיראות חייו של אף אחד.
חשוב לפנות לטיפול פסיכולוגי, לפתור את הבעיה ולתת לאדם הזדמנות ליצור עבור עצמו חיי סיפוק ואושר.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
עדכון אחרון:
28 במרץ 2024
מקורות:
Coelho, S. (2020, June 9). What is high-functioning depression? Medical News Today. Medically reviewed by Timothy J. Legg, PhD, PsyD. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/high-functioning-depression
Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and apathy: diagnosis and treatment. Depression research and treatment, 2011, 893905. https://doi.org/10.1155/2011/893905