פסיכופט? תסמינים וטיפול פסיכולוגי באישיות אנטי-סוציאלית

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
פסיכופת - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית פסיכופת - הפרעת אישיות אנטי סוציאלית

 

הפרעת אישיות אנטי סוציאלית

על הפסיכופט, הסוציופט

והפרעת אישיות אנטי-חברתית: 

 

מהי הפרעת אישיות אנטי חברתית?

מה מאפיין את הפסיכופת?

מה הגורמים, איך מאבחנים וכיצד מטפלים?

מחקרים, דעות ועדכונים

 

מכון טמיר  

 Antisocial personality disorder

 

תוכן העניינים:

מהי ההגדרה של פסיכופת?

מהן תכונות האופי של פסיכופתים?

השלישיה האפילה

אבחון הפרעת אישיות אנטי חברתית

פסיכופתיה והפרעות אחרות

קשר זוגי עם פסיכופת

מחקרים על פסיכופתיה

מה ההבדל בין סוציופת לפסיכופת?

לגדול עם הורים פסיכופתים 

אטיולוגיה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית

איך לדבר עם פסיכופת?

טיפולים פסיכולוגיים לפסיכופתים

 

 

מהי פסיכופתיה?

הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (ASPD), בתוכה כלולה אישיות הפסיכופת והסוציופת, מתארת אנשים המתאפיינים בדפוס חוזר ועקבי של התעלמות והפרת זכויות האחרים.

ההפרעה מתחילה בילדות או בתחילת גיל ההתבגרות וממשיכה אל תוך הבגרות.

ספר האבחנות הנפשיות המעודכן, ה-DSM 5, מתאר את ההפרעה עם אותם קריטריונים כמו בגרסה הקודמת. 

אלה כוללים התנהגויות חוזרות של ביצוע אקטים אלימים המהווים עילה למעצר, שקרנות פתולוגית, מעורבות בקטטות או תקיפות, זלזול בבטיחות כלפי עצמי וכלפי אחרים, חוסר יכולת לשמור על מקום עבודה יציב ומערכות יחסים הדדיות ויחס לא הולם כלפי אחרים.

 

Psychpath defenition 

תכונות של פסיכופט

אדם המתואר כפסיכופת סובל ממבנה אישיות נפשי כרוני שמביא אותו לדרכי חשיבה, תפיסת סיטואציות והתייחסות לאחרים באופן שאינו פונקציונאלי ואף הרסני. 

אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית אינם מייחסים חשיבות רבה לשאלה "מה נכון ומה לא נכון לעשות" ולעיתים קרובות אינם מתחשבים בזכויות, רצונות כבוד בסיסי ורגשות של אחרים. 

 

פסיכופתים פוגעים עם כוונה

קאנט התייחס לרוע דיאבולי, רוע מכוון. הרי רובנו פוגעים לעיתים באחרים, אבל מרביתנו פוגעים בשוגג. 

אצל פסיכופתים מופקת הנאה נרקיסיסטית וסדיסטית מפגיעה באחר, כאשר בבסיסה עומדים לרוב זדון, תכנון והכנה מקדימה.

פסיכופתיה היא ככל הנראה ההפרעת הנפשית המסוכנת ביותר. למרות שכל הפרעת אישיות היא בעיה נפשית מורכבת, חקר ופיצוח פסיכולוגיים של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית הם האתגר המורכב מכולם.

למה?

כי פסיכופתים אינם חשים אשמים על מעשיהם, ודאי לא במידה שמזכירה רגשות אשם שחווים אנשים נורמטיביים.

הפסיכופתים מתכננים פשעים, מסתירים ראיות, מסווים ומסתווים כמו זיקית, מתכחשים ואז מעמידים פנים כמו לא אירע דבר.  גם לאחר מעשה, הם אינם חווים חרטה או אשמה, מה שמעכב את המוטיבציה להתנצל על מעשיהם הפוגעניים. 

 

פסיכופתיה ומנהיגות

קיימת סברה סוציולוגית שאנו מעדיפים את המנהיגים שלנו קצת פסיכופטים. 

למעשה, נמצא כי תכונות פסיכופטיות שכיחות מהרגיל בקרב מנהיגים. ממצא זה יכול להסביר, למשל, את הבחירה בדונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב ואולי גם את האכזבה מברק אובאמה, מנהיג שקול ומאוזן שנתפס כבעל יושרה רבה יותר מטראמפ. 

באופן אירוני, ההתנהגות האגרסיבית של טראמפ, ההתבטאויות המסיתות וההשפלות שביטא כלפי נשים נמצאו בעצם כמושכות, בדומה אולי לאופן המאיים בו זכר אלפא בלהקה של שימפנזים נתפס כמושך.

המציאות, לפחות כפי שהיא מתבטאת במחקרים, מלמדת כי פסיכופתים מצליחים אמנם להשתלב בעמדות מפתח ניהוליות ומנהיגותיות, אולם הליקויים העמוקים באישיותם מחבלים במערכות יחסים בין-אישיות ומביאים די מהר למפלה ניצחת. 

 

מה המקצועות המועדפים על פסיכופתים?

מעניין שקיימים מקצועות נוספים שמתאימים במיוחד למבנה האישיות הפסיכופתי, לא רק ניהול ופוליטיקה. הכל כמובן מתייחס לקשר סטטיסטי ולכן בעירבון מוגבל - שהרי לא ניתן להקיש מבחירת המקצוע על מבנה האישיות. 

למשל, נמצא כי רופאים מנתחים מקבלים ציונים גבוהים בשאלונים להערכת תכונות פסיכופתיות. יתכן שהמשיכה של פסיכופתים לעיסוק ברפואה כירורגית נובעת מעמידות גבוהה יותר ללחצים נפשיים, סבילות רבה יותר לשעות עבודה ארוכות ומשמרות לילה והתמודדות רגועה יחסית עם אירועים מסכני חיים אצל המטופלים.

בהיותם שופעי קסם אישי וכרימזה, פסיכופתים פוצחים לעיתים קרובות בקריירה עיתונאית או שהם מתמקמים היטב כאנשי שיווק ומכירות, תפקיד שמתסכל ומייאש רבים. 

גם מקצוע עריכת הדין, עיסוק שדורש חריפות ומחייב יכולת לראות את הנולד, מועדף על פסיכופתים.

ולבסוף, יש הכל מהכל - הרוצח הסדרתי טד באנדי היה עובד סוציאלי...

 

 

דימוי הפסיכופת לעומת המציאות

פסיכופתים הם לא חניבעל הקניבל, ממש לא. הטלוויזיה והקולנוע מציירים את הפסיכופת בדמותו של רוצח סידרתי, התרשמות שמפספסת את השכיחות העצומה של פסיכופתים באוכלוסיה, גם בסביבות מוכרות ובטוחות.

רוברט הר, חלוץ בחקר הפרעה זו, תיאר את הפסיכופטים כך:

"טורפים חברתיים שמקסימים, מתמרנים וחורשים את דרכם בחיים באכזריות, משאירים אחריהם זנב של לבבות שבורים, ציפיות מנופצות וארנקים ריקים. הם חסרי מצפון ואמפתיה לחלוטין, והם לוקחים באנוכיות כל מה שהם רוצים. הם מפרים נורמות חברתיות וציפיות, ללא שמץ של אשמה או חרטה". 

 

 

 

הטריאדה האפילה

חקר האישיות מתייחס לשלוש נטיות אישיותיות עיקריות שמהן נגזרות התנהגויות "קשות לעיכול" במיוחד עבור הסביבה הקרובה.

צריך לזכור שכל אחת מהן בנפרד היא אתגר אישיותי ייחודי. קל וחומר כאשר מדובר על שילוב בין כל השלוש:

 

  • נרקיסיזם - גרנדיוזיות, גאוותנות, חיפוש מתמשך של הערצה מהסביבה
  • מקיאווליזם - ניצול מתמשך של האחר, מניפולציות, הטרדה נפשית ותפעול רגשי שיטתי. 
  • פסיכופטיות - המאפיינים עליהם אנו מפרטים במאמרנו כאן. 

 

מחקרים מלמדים כי שהיה ממושכת עם אנשים שאישיותם מורכבת מהשלישיה האפילה, עלולה לפגוע בבריאות הנפשית של כל מי שנמצא במחיצתם.

חוקרים של אותו "שילוש אפל", מצאו שהאפקט של שלוש התכונות ביחד נמצאות במתאם עם התנהגות מינית מניפולטיבית, מערכות יחסים מתעללות ודימוי עצמי לא יציב.

הטריאדה אופיינית יותר לגברים, אך מחקר חדש מצביע על קשר בין נשים עם נטייה מינית ביסקסואליות לבין מאפייני הטריאדה. 

 

לא יהיה נכון להתייחס לשילוב בין שלוש התכונות הללו כאבחנה קלינית של פסיכופתיה. יש אפילו מחקר חדש שסותר את הנחות הטריאדה. פסיכופתים מסוגלים להיות אכזריים לזולת בחוסר רגישות בולט ואף תוך הנאה סדיסטית, מאופיינים בתכונות והתנהגויות רבות נוספות שרובן אינן באות לידי ביטוי מלא בשאלון הקצר שמזהה את הטריאדה.

המסקנה החשובה מכל זה היא שיש דרך פשוטה לדעת, האם התנהגות של אדם מסוים צריכה להדליק לנו "נורה אדומה" ולהוות סימן אזהרה להתרחק ממנו. השילוב הקטלני של היכולת לנצל אנשים, לגרום לאחרים להעריץ אותם ללא קשר רגשי הדדי מפילה בפח גם את האנשים הרציונאליים ביותר שיש.

למה אנשים לוקחים שוחד? כתבה של מכון טמיר בגלובס <

 

 

אבחון

הדרישה הקודמת שהייתה ב DSM  IV אשר לפיה אנשים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית חייבים להיות מאובחנים עם הפרעת התנהגות (Conduct Disorder) לפני גיל 15 הוסרה, אך חשיפת תכונות משוערת להיות יציבה מהילדות עד הבגרות. 

האבחון נחשב מורכב יחסית וכולל סט של מבחנים הבודקים סימפטומים ודפוסי התנהגות לאורך זמן.

האבחון תלוי בשיתוף הפעולה של הנבדק ובהכרה שלו בכך קיימת בעייתיות עם דפוסי התנהגותו הבין-אישיים. רוב הסוציופתים חסרים את היכולת להבין שמשהו בהתנהגותם אינו תקין. במקום זה, הם עסוקים כל הזמן בהאשמה של אחרים במצוקותיהם והתנהגותם. בהיעדר שיתוף פעולה, מרביתם נותרים לא מאובחנים. 

לאור כל האמור, לא מפתיע כי הפרעת אישיות אנטי סוציאלית רווחת מאוד בקרב אסירים בכלא. מחקרים במדינות שונות שבדקו את שכיחות האסירים עם ההפרעה חשפו כי שכיחות ההפרעה היא כ-50% בקרב גברים וכ-20% בקרב נשים.

 

 

תחלואה נלווית

להפרעת אישיות אנטי סוציאלית יש רמה גבוהה של קומורבידיות (תחלואה נלווית):

מחקרים מסוימים מראים ש90% מהאנשים עם ההפרעה מאובחנים עם הפרעת DSM נוספת e.g., Swanson, Bland, & Newman,) 1994).

הקומורבידיות הגבוהה ביותר היא עם פסיכופתיות, מה שאכן הגיוני משום שעל פי מחקרים רבים כמעט כל הפסיכופתים עומדים גם בקריטריונים של הפרעת אישיות אנטי סוציאלית (Hare, 1996). אך המצב ההפוך אינו נכון. למעשה, רק מעטים מהמאובחנים עם הפרעת אישיות אנטי סוציאלית עומדים גם בקריטריונים האבחוניים של פסיכופתיה (Coid & Ullrich, 2010) . על פי ממצאים ממחקרי תאומים ואימוץ ,גם גנטיקה וגם גורמים סביבתיים משפיעים על היתכנות ההפרעה. 

אנשים אנטי-חברתיים פשוט לא כל כך בקטע של פסיכולוגיה - טיפול, מחקרים וכאלה. לכן נערכים מחקרים רבים באופן רטרוספקטיבי, למשל על אוכלוסיה של אסירים שאובחנו כפסיכופטים.

 

 

 

קשר זוגי עם פסיכופת

מערכת יחסים זוגית עם פסיכופת ידועה בספרות הפופולרית כקשר מרעיל, ודאי כאשר הזוגיות מתהדקת והקשר מחייב.

בזוגיות עם פסיכופת מקבל בן/בת הזוג תחושה ששום דבר שיעשה לא טוב מספיק כדי לרצות את הפרטנר, שלא יפספס אף הזדמנות לתקן או להעיר -  גם על טעויות מזעריות ובשוגג.

הפסיכופת מרוקן, מקטין ומצמצם. הוא אינו מאפשר לפרטנר הזוגי עמו הוא חי לגדול, להתפתח, לצמוח או לעבור שינוי חיובי.

גם כאשר מתרחש שנוי לטובה, הוא ידאג להזכיר את העבר והחולשות הכרוניות שתמיד יישארו שם. 

מרבית האינטראקציות האינטימיות עם הפסיכופת מעוררות אשמה ובושה. הוא ביקורתי, שתלטן ואף פעם אינו מתגייס לחשוב על הצד השני מבלי שתהיה לכך תכלית שתוביל לרווח שישיג.

הפסיכופט גם אינו מכבד את הגבולות הבין-אישיים והתמודדות עם סירוב הוא עבורו המלצה בלבד. 

 

שקרנות כפייתית, המוכרת גם כשקרנות פתולוגית, הינה דפוס נפשי שמאפיין פסיכופתים, בה אדם נוטה לשקר גם במצבים לא הכרחיים. 

השקר הופך להיות דרך חייו של האדם, מנהג קבוע. כחלק מהפאסדה שלו וכאמצעי להשגת מטרתו, הסוציופת ישקר באופן כפייתי, ורק לעיתים ידבוק באמת, מה שמקשה על גילוי שקריו. הוא אינו חושש מפחד לפגוע, להיפגע, או כל סיבה אחרת שעשויה לגרום לאנשים לא לשקר. במרבית המקרים, השקרנות הפתולוגית מעידה על הפרעה נפשית עמוקה יותר ממנה סובל האדם. 

 

מרבית הפסיכופתים משתמשים בהגנות סדיסטיות - הם מפיקים הנאה, גם אם הנאה מוכחשת, ממראה סבלו של בן/בת הזוג.  בור בלי תחתית - הכול סובב סביבו - סביב מחשבותיו, רצונותיו ורגשותיו. 

חשוב להעריך בצורה מאוזנת וכנה, עד כמה היתרונות של מערכת היחסים הזוגית הדדיים וממלאים צרכים שוויוניים עבור שני הצדדים. תקשורת זוגית טובה אמורה להתבטא בתחושה שהצד השני רואה אותך ומעריך אותך, בלי מחוות דרמטיות, פשוט כמשוב למי שאתם. בן זוג פסיכופט יראה אותך דרך המטרות המיידיות שקשורות אליו בלבד.

אם את מנהלת מערכת יחסים מתעללת, חשוב לקרוא מאמר זה.

 

מחקרים על פסיכופתיה

הנה 3 דוגמאות אנקדוטליות של כמה קשרים מעניינים שנמצאו במחקרים על פסיכופתים לאורך השנים:

 

ישנן אבחנות שונות לגיל הפרעת אישיות אנטי חברתית לפי גיל המטופל

כבר בגיל צעיר מאוד, לפני ההשתלבות בכיתה א', ניתן להבחין בילדים שמידת הרגישות שלהם כלפי ילדים אחרים נמוכה באופן משמעותי מהנורמה. במחקר אוסטרלי יצירתי הציגו ל-214 ילדים תמונות פנים עם רמיזות רגשיות - הבעות ניטרליות והבעות המעידות על מצוקה. נמצא כי בערך 10% מהילדים פשוט לא מבטאים כל סימפתיה כלפי הפנים העצובים בתמונות.

מחקר אחר מלמד כי ילדים עם התנהגות אנטי-חברתית מסווגים קלינית לשתי קבוצות: אצל ילדים ומתבגרים שבנוסף לתסמינים האחרים הם גם קשוחים / "מחוספסים" גבוהה ההסתברות שההפרעה נובעת יותר מהשפעות גנטיות, ואלה שלא היו קשוחים רכשו אותה יותר בהשפעת הסביבה. אז, כן, גורמים סביבתיים יכולים לגרום לאדם להיות פסיכופתים.

מחקר נוסף בוחן את האבחנה הפסיכופתית מזווית שונה לחלוטין, ומציע ששורשיה של הנטיה הפסיכופטית נעוצים בלקות למידה.

האבחנה לא תינתן בד"כ לפני גיל 18 אך ילדים בסיכון עשויים להראות סימפטומים של ODD - הפרעת התנהגות.

 

 

Characteristics of a Sociopath  

מה ההבדל בין פסיכופת לבין סוציופת?

כלפי חוץ נראה שהסוציופת והפסיכופת מתנהגים כמעט אותו דבר. הם מרבים לשקר, לא מבינים או מייחסים חשיבות לרגשותיהם או לרגשות של אחרים ובעלי שיפוט מוסרי לקוי ומעוות. ההבל המרכזי בין שני האפיונים מתבטא בסוגיית המצפון. לפסיכופת אין מצפון כלל וכלל והסופר אגו שלו חלש עד מאוד. אין בו את הקול הפנימי שאומר לו שהמעשה שהוא עושה פוגע באחר או בערכי מוסר אוניברסליים. לעומת זאת, לסוציופת קיים אותו קול פנימי, אך הוא נבלע בדרך כלל על ידי החשיבה האגוצנטרית שרואה בטובתו הפרטית כדבר היחידי החשוב.


תכונה נוספת המבחינה בין השניים הינה המזג (טמפרמנט). טמפרמנט הינו סט של תכונות, שנשאר אתנו החל מהימים הראשונים בעריסה ועד מותנו: סוציופת נוטה להיות חם מזג, להתעצבן ולכעוס בקלות ולהיות מופעל על ידי רגשותיו. על אף ששניהם מסוגלים לפגוע באופן פיזי ונפשי בסביבתם, הפסיכופת עושה זאת בקור רוח ואינו מופעל רגשית כלל מהסבל של האחר, בין אם הוא גורם לו או עד לו בעקיפין. גם בסיטואציות יומיומיות, הוא אינו חווה או מביע רגשות אותנטיים. אם הוא מביע אותם, זה בדרך כלל כחלק ממצג שווא של מניפולציה על אחרים.
בניגוד לפסיכופת, הסוציופת נוטה לפעול באימפולסיביות ויכול, מתוך כך, גם להביע חרטה על מעשיו. עקב היותו נתון לדחפיו, היכולת שלו לתכנן שוד או רצח לפרטי פרטים הינו נמוך יותר וכך גם היכולת להפעיל מניפולציה על האחר.

 

יש מחקרים שמשייכים את היעדר האמפתיה של הפסיכופת לדפוסי פעולה מוחיים-נורירולוגיים שונים מהנורמה. 

הדמיות מוחיות שנעשו (כמו fMRI, EEG) גילו כי:

לסוציופתים אין אותם דפוסי תגובה לגירויים רגשיים (מילוליים או ויזואליים) כמו לאנשים לא סוציופתיים
(Babiak & Hare, 2006).
סוציופתים מראים דפוסי תגובה דומים לגירויים שונים בעוד שלאנשים לא סוציופתיים יש דפוסי תגובה שונים בהתאם לעוצמה הרגשית שהם חווים כלפי הגירוי (Babiak & Hare, 2006).
קיים שוני בתהליכי עיבוד המידע במוח אצל סוציופתיים בהשוואה ל'לא-סוציופתיים'(Kiehl, 2014) .

 

 

SOCIOPATHIC PARENTS AND THEIR EFFECTS ON CHILDREN

 

 

הורים פסיכופתים

ברמה הבסיסית ביותר, הורים סוציופתיים הם קרים ומרוחקים ואינם מספקים נחמה או חיבה. 

במקום לזכות בטיפוח והכרה,  הילד גדל בלי היכרות עם תחושת העצמי שלו.  החל מגיל צעיר מאוד, הילד הופך לשק אגרוף עבור הצרכים הנפשיים של ההורה, פיזית או רגשית. ככל שהילד מתפתח ומפתח מודעות,  גובר המאמץ של ההורה להכשיל את המהלך, שכרוך באובדן הילד כחפץ נרקיסיסטי. 

הרגש האמיתי היחיד שחשים הורים סוציופתים הוא כעס. לרוב הם מבטאים אותו בבירור, והילד נותר פגוע ומבולבל עם תחושה שהעולם הוא מקום לא צפוי, חסר הגיון, כאוטי ולא בטוח.

סוציופתים רואים את הילדים כשלוחה נרקיסיסטית של עצמם. במקום לטפח ולהשקיע בהם ללא ציפיה לתמורה, הם מצפים שהילדים יוכלו להאדיר את האגו ההורי. 

 

 THE NARCISSISTIC SOCIOPATH

 

גורמים

הפרעת אישיות אנטי-חברתית נגרמת בעיקר על ידי שילוב של השפעות גנטיות וסביבתיות. 

מוקד המחקר על הסיבות להתנהגות אנטי סוציאלית נקשר לליקוי בתפקודים הניהוליים (EF), אשר על פי (Morgan and Lilienfeld  (2000 מוגדר כמושג שמתייחס לתהליכים הקוגניטיביים שמאפשרים התנהגויות מוכוונות מטרה בעתיד. על פי המודל הזה, אנשים עם ליקוי בתפקוד הניהולי פחות מסוגלים להתמודד עם תגובות לא מסתגלות באופן שמשמר התנהגות מותאמת ומועילה. כתוצאה מכך, הם בסיכון גבוה לשבירת חוקים בתכיפות גבוהה וביצוע עבירות של אלימות.

 הגורמים הגנטיים והתורשתים כוללים היבטים באישיות שמועברים מההורים, כמו ביישנות ומזג (פריז, 2015).

 

 

האם אפשר לעזור לאדם קרוב להתנהג אחרת?

ככל הפרעת אישיות, גם במקרה הזה ההשפעה והפגיעה היא בכל תחומי החיים של הפרט. ממחקרים שנעשו, נמצא שהקלה משמעותית נצפתה רק כאשר נעשה שילוב בין פסיכותרפיה, טיפול תרופתי ותמיכה חברתית. החלק הקשה ביותר, כאמור, הוא לגרום לסוציופת להבין שיש בעיה כלשהי בהתנהלותו ושהתערבות מקצועית מכל סוג שהוא יכולה לעזור. פעמים רבות, השהות בכלא או ההסתבכות עם החוק, מהווה גורם מוטיבציה חיצוני שיכול להניע תהליכי שינוי חיובי.

ישנם מקרים שבהם, בעזרת אנשים קרובים, סוציופתים השתכנעו ללכת לטיפול ובמקרים מסוימים אף נצפה שיפור בהתנהגותם. ריפוי מוחלט איננו אפשרי, אך ניתן לשנות דפוסים של עיוותי חשיבה, שמהווים מקור לפגיעה באחר ולצורך לשלוט בו. קל וחומר, שככל שההתנהגות הסוציופתית נצפית בגיל צעיר יותר, כך היכולת לשנות את דפוסי ההתנהגות לפני שהושרשו עמוק הינו גבוה יותר. המוקד העיקרי בטיפול הינו פיתוח האחריות האישית, על ידי התבוננות מטא-קוגניטיבית על האדם, התנהגותו והשלכותיה. זה מהווה בסיס חשוב לפיתוח היכולת לזהות רגשות ולהתמודד עם מתח ולחץ באופן מסתגל.

 

 

טיפול פסיכולוגי בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית

 

המציאות מראה שאנשים המתמודדים עם הפרעת אישיות אנטי חברתית לא נוטים לפנות מיוזמתם לטיפול נפשי.

מחקרים קליניים מלמדים כי טיפול נפשי עבור סוציופתים עלול להיות חסר תועלת.

זאת מאחר וטיפול דורש שיתוף פעולה בין המטפל והמטופל, ורצון כלשהו לשינוי.

המחקרים המועטים שקיימים משקפים את "הפסימיות הטיפולית" מנקודת המבט של קהילת בריאות הנפש לגבי הפרעת אישיות אנטי-חברתית. 

סוציופתים אינם מעוניינים להשתנות, ולא מוכנים לשתף פעולה אם אין להם רווח או אינטרס מכך. במקרה הרע, הטיפול עצמו עלול להחמיר את ההתנהגות האנטי-סוציאלית שכן הוא עשוי להיתפס על ידי הסוציופת כ"משחק" חדש. 

הם לרוב עשויים להאמין שהם אינם צריכים את זה, או שמטפלים לוקים בחמדנות יתרה. מי שצפה בסידרה המצוינת ""הסופרנוס", יזכור ודאי את הפרק בו מכירה המטפלת בכך שטוני אינו טריטבילי, כלומר אינו בר טיפול:

 

 

 

הכשל הקליני המרכזי הוא  שלא ניתן לעזור למטופלים לעבור שינוי פסיכולוגי, אם המוטיבציה לשינוי אפסית.

 

 

טיפול אברסיבי

למעשה, הטיפול הפסיכולוגי היחיד שעובד בלי משאלה ורצון של המטופל הוא טיפול אברסיבי - שיטה התנהגותית רדיקלית שמייצרת התניה קלאסית (פאבלוביאנית) בין גרויים חיוביים לבין תגובות פיזיות לא נעימות. כפי שחלקכם זוכרים, שימוש בטיפול באמצעות אברסיה הודגם בסרטו של סטאנלי קובריק, "התפוז המיכני": 

 

אלא שטיפולים כאלו אינם מתקיימים כיום - ראשית, הם לא עובדים לאורך זמן.

שנית, שיטת הטיפול מהווה מפרה הנחיות אתיות עדכניות.

 

מטופלים עם הפרעה פסיכופטית זו זקוקים לטיפול ומעקב קרוב לאורך זמן, גם בהפרעה עצמה וגם סביב מצבים פסיכיאטריים אחרים, כמו דיכאון או/ו חרדה.

אנשי טיפול מתחום הפסיכולוגיה הינם בעלי ניסיון עם טיפול בהפרעה זאת ומצבים קשורים ונלווים וישנו סיכוי גבוהה לכך שיוכלו לסייע.

 

הטיפול הטוב ביותר או קומבינציית הטיפולים הטובה ביותר (למשל, טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי) תלויה במצב הספציפי שבו נמצא האדם ומגוון הסימפטומים מהם הוא סובל.

על אף שהמחקר בנושא נמצא בהתפתחות, עדיין אין תמיכה מחקרית לכך שבאופן גורף, טיפול פסיכולוגי כלשהו יכול לחולל שינוי משמעותי בהפרעת אישיות קשה זו.

 

היעילות הגבוהה ביותר נמצאה בקרב ילדים המצויים בסיכון לפתח הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית. עבורם התערבויות משותפות בין אנשי בריאות הנפש, הורים וגורמים חינוכיים בבית הספר עשויים למנוע את ההתדרדרות האפשרית בבגרות.

ככל שהמחקר יתקדם, יש לקיים חשיבה מעמיקה כיצד להנגיש את הטיפול לאוכלוסיית הסוציופתים.

זוהי דוגמא קלאסית, כיצד התערבות ומניעה בשלבים מוקדמים יכולה לחסוך לאדם ולרשויות הסתבכות כרונית עם רשויות החוק ולאפשר לו נתיב בריא יותר של התפתחות.

 

 פסיכותרפיה

פסיכותרפיה יכולה לעזור במקרים רבים בהפרעת אישיות אנטי סוציאלית, אך יעילותה מותנית בנכונות של המטופל לקחת אחריות ולהודות שיש לו חלק ביצירת הבעיות שלו.

חשוב להבין את הטבע של הסוציופת ולהתייחס באופן הוליסטי להפרעת האישיות האנטי-סוציאלית - כמערכת מורכבת ושלמה של התנהגויות ותכונות הפועלות יחד כשלם.

הניסיון לשנות בכל פעם רק רכיב אחד אינו יעיל מאחר ויתר המרכיבים לא יושפעו מכך. חשוב לעבוד במקביל על כל תחומי החיים (מערכות יחסים, עבודה, זוגיות). מחקרים מראים שעבודה טיפולית אינטנסיבית עשויה להיות יעילה בשינוי הגישה וההתנהגות של הסוציופת.

למרבה הצער, המחקרים גם מראים שלאחר השיפור הראשוני, הסוציופת שב לסורו. עם זאת, יתכן כי הטיפולים עשויים להיות יעילים יותר עבור ילדים המבטאים התנהגויות סוציופתיות בילדות.

רוב המידע על יעילות הטיפול בפסיכופתים מגיע ממחקרי הערכה של טיפול של עבריינים פליליים. מחקרים כאלה מתמקדים בהיבטים ספציפיים של ההפרעה, מרביתם מתבטאים בהתנהגות עבריינית: שימוש בסמים, ניהול כעסים וחשיבה קרימינלית.

נכון להיום, אין הוכחות התומכות ברעיון שהסוציופת יכול להשתנות אך המומחים ממשיכים לחקור את הנושא בתקווה למצוא דרכי טיפול יעילות.

 

 מניעה

 לא ניתן להצביע על דרך ברורה ובטוחה למנוע התפתחות של הפרעה אנטי סוציאלית אצל אלו הנמצאים בסיכון.

הניסיון לאתר את אלה הנמצאים בסיכון כמו ילדים הנתונים להזנחה או התעללות והצעת התערבות בשלב מוקדם יכולים לסייע.

פנייה לטיפול בשלב מוקדם והתמדה בטיפול יכולים למנוע החמרה בסימפטומים.

 

למה אנחנו כל כך נהנים מהצחוק המרושע של נבלים בסרטים? <

ראיון עם אפרת הראל-היימן, פסיכולוגית קלינית, על מאפייני הפסיכופת <

 

 

 

מקורות:

Coid, J. & Ullrich, S. (2010). Antisocial personality disorder is on a continuum with psychopathy. Comprehensive Psychiatry, 51, 426–433.

Hare, R. (2011). Without Conscience: The Disturbing World of the Psychopaths among Us. New York: Guilford Publications. 

Hare, R. D. (1996). Psychopathy: A clinical construct whose time has come. Criminal Justice and Behavior, 23(1), 25-54. 

Morgan, A. B., & Lilienfeld, S. O. (2000). A meta-analytic review of the relation between antisocial behavior and neuropsychological measures of executive function. Clinical Psychology Review, 20, 113– 136.

Handbook of Psychopathy: Second Edition. Edited by Christopher J. Patrick, 2018. Guilford press

Sher, L., Siever, L. J., Goodman, M., McNamara, M., Hazlett, E. A., Koenigsberg, H. W., & New, A. S. (2015). Gender differences in the clinical characteristics and psychiatric comorbidity in patients with antisocial personality disorder. Psychiatry Research, 229, 685–689

Swanson, M. C. J., Bland, R. C., & Newman S.C. (1994). Antisocial Personality Disorders. Acta Psychiatrica Scandinavica, 89, 63-80.

https://www.webmd.com/mental-health/features/sociopath-psychopath-difference

https://www.guilford.com/books/Handbook-of-Psychopathy/Christopher-Patrick/9781462535132

https://www.theravive.com/therapedia/antisocial-personality-disorder-dsm--5-301.7-(f60.2)

https://www.healthyplace.com/personality-disorders/sociopath/sociopath-treatment-can-a-sociopath-change/

https://www.livescience.com/13083-criminals-brain-neuroscience-ethics.html

https://www.quora.com/What-is-the-difference-between-Psychopathy-and-Antisocial-Personality-Disorder

https://www.elementsbehavioralhealth.com/mental-health/psychopathy-vs-antisocial-personality-disorder/

https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/15228932.2016.1177281?journalCode=wfpp20

http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-3266083/Like-coffee-gin-tonic-probably-psychopath-Bitter-foods-drinks-l.htmlhttps://007xp.wordpress.com/2013/08/24/dealing-with-a-sociopath-parent/

https://www.theodysseyonline.com/from-the-child-of-sociopath

https://www.harleytherapy.co.uk/counselling/machiavellianism-psychology.htm

http://www.iflscience.com/plants-and-animals/psychopaths-versus-sociopaths-what-difference/

https://www.healthyplace.com/personality-disorders/psychopath/psychopathic-symptoms-spotting-the-symptoms-of-a-psychopath/

https://link.springer.com/article/10.1007/s10802-015-0075-y

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/personality-disorders/symptoms-causes/syc-20354463

https://www.tipulpsychology.co.il/therapy/couples/%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%94-%D7%9C%D7%98%D7%A4%D7%9C-%D7%91%D7%95.html

 בן אמיתי, ג. (2007). ילדים פוגעים מינית. [גרסה אלקטרונית]. מאתר פסיכולוגיה עברית:

https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1356

 

 

 

 סיכמו: שיר אינדיג, מור צח, איריס צח, מיה גינסברג ושייקו ברנדווין

עריכה: איתן טמיר

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר