טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT) | תיאוריה, מחקר ופרקטיקה (2021)

טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT) | תיאוריה, מחקר ופרקטיקה (2021)

מהי מטא-קוגניציה?

מטא-קוגניציה היא היבט של הקוגניציה ששולט בתהליכים מנטאליים ובחשיבה.  

כלומר, חשיבה על תהליכי חשיבה.  

 

לכולנו יש חיבור למטא-קוגניציה.

 

למשל, אם את לא מצליחה לשלוף ולהיזכר בשם של מישהי שפגשת בטיול בחו״ל אבל את כן מרגישה שהשם שלה שמור לך איפשהו בזיכרון, מדובר במצב מטא-קוגניטיבי שנקרא ״אפקט על קצה הלשון״, כשל זמני ביכולת השליפה של מידע מהזיכרון ארוך הטווח. 

אם השם נמצא על קצה הלשון, כלומר מאוחסן בזיכרון, ומשהו מבפנים אומר לך את זה (לצד התסכול המובן…) הרי שמדובר בחשיבה מודעת שעוסקת ביכולת חשיבה - זאת בדיוק מטא-קוגניציה. 

 

מעבר לכך, באמצעות מטא-קוגניציה תוכלי לשלוף את שמה של המכרה מאוחר יותר, הוא יקפוץ כאילו משום מקום ויועבר לרובד המודע, לעתים קרובות ברגע הכי לא צפוי.

 

 

מה זה טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT)?

טיפול מטא-קוגניטיבי (MCT) מהווה התפתחות טיפולית עכשווית להבנת הגורמים לבעיות בבריאות הנפש וטיפול באמצעות שיפור השליטה המנטלית. 

הגישה מבוססת על תיאוריה שיושמה תחילה לטיפול בחרדה כללית והורחבה כגישה טיפולית רחבה יותר שמתבססת על ראיות מדעיות ושלל מחקרים.

השיטה פותחה על ידי פרופ׳ אדריאן וולס, פסיכולוג קליני בריטי, כהרחבה של מודל תיאורטי לעיבוד מידע, אותו פיתח יחד עם ג'רלד מתיוס.

המודל נקרא (Self regulatory executive function theory (SREF והוא מתחקה אחר הקשר בין מטא-קוגניציה, תפקודים ניהוליים והפרעות נפשיות.

 

איריס עצמון מטפלת CBT ברחובות מכון טמיר

איריס עצמון, MA, מטפלת MCT ברחובות, מכון טמיר

 

איך מטא-קוגניציה קשורה לבעיות פסיכולוגיות?

למרות שאנחנו מודעים לחלק מהפעולות המטא-קוגניטיביות, מרבית התהליכים ששולטים בחשיבה ובחוויה המודעת שלנו מתרחשים ברקע. 

אחד המאפיינים של הפרעות פסיכולוגיות, כמו חרדה או דיכאון, הוא שקשה לשלוט בחשיבה, שתורמת להחמרת הבעיה ולשימור של סבל רגשי.

למעשה, מטופלים רבים מדווחים בטיפול פסיכולוגי שהם מרגישים אובדן שליטה מתגבר על המחשבות וההתנהגות שלהם. 

מאפיין חשוב נוסף הוא שהחשיבה והקשב הופכים מקובעים בדפוסים של רומינציות על העצמי ועל הקשר שלו עם מידע מאיים. 

 

 

המודל המטא קוגניטיבי להסבר חרדה כללית

על פי המודל המטא קוגניטיבי (Meta Cognitive Model),  אותו פיתח אדריאן וולס, מתמודדים/ות עם הפרעת חרדה כללית (GAD) חווים שני סוגי דאגות:

  • 1 type - דאגה בנוגע לאירועים לא קוגניטיביים כמו אירוע חיצוני או סימפטומים גופניים. ברגע שחווים אירוע מעורר חרדה, מופיעות מחשבות חיוביות בנוגע לדאגה. למשל, ״לדאוג זה טוב״ היא מחשבה שכיחה, שיכולה לעזור להרגיש אחראיים ומסוגלים יותר להתמודד עם הסיטואציה. 

  • 2 type – זוהי ״דאגה לגבי הדאגה״, דהיינו, מתמודדים אלו מודאגים מעצם היותם מודאגיםהם פוחדים שעודף הדאגה עלול להיות מסוכן עבורה ושהדאגה אינה נשלטת. בכך מהווה דאגה מסוג 2 התפתחות תהליכית של דאגה מסוג 1. הם שמאפיינים אנשים עם GAD לעומת אלה שיש להם דאגה "רגילה" או לא פתולוגית.


דאגה מסוג 2 מתקשרת למגוון אסטרטגיות בלתי יעילות, שתכליתן להימנע מדאגה.

האסטרטגיות הללו מתבטאות בניסיונות בלתי מוצלחים, חוזרים ונשנים, לשלוט בהתנהגות, במחשבות וברגש, תוך מאמץ אקטיבי להפסיק לדאוג.

אבל התוצאה הפוכה לגמרי: 

באופן פרדוקסלי, דווקא הניסיונות לנצח את הדאגה הופכים את חווית הדאגה כדבר נורא ואיום. אותם מאמצים עקרים שמושקעים לשליטה במחשבות, באמצעות הסחה או הדחקה, גורמים לפגיעה בביטחון העצמי ובהפחתת היכולת לשלוט בדאגה.

אם כך, דאגה מסוג 2, או מטא-דאגה (meta-worry), עובדת במכאניזם של פידבק חיובי ומייצרת עלייה מתמדת בסימפטומים החרדתיים. 

 

המטרה הראשונית של תרפיה מטא-קוגניטיבית עבור הפרעת GAD אינה להפחית את כמות הדאגה, אלא להביא לשינוי בדאגה מסוג 2.

המטפל חושף את המטופל למגוון אסטרטגיות התמודדות חלופיות ויעילות להתמודדות עם הדאגה.

הטיפול מדגיש שינוי של קוגניציות הקשורות להישענות המטופל על הדאגה ככוח חיובי בחייו, כמו גם תפיסות שליליות של הדאגה כבלתי ניתנת לניבוי וחיזוי.

רכיבי טיפול ספציפיים ב-MCT כוללים גיבוש של המקרה, סוציאליזציה, דיון על יכולת השליטה בדאגה, בסכנה שטמונה בדאגה, ובאמונות בחיוביות הדאגה.

הבניית המקרה - או הפורמולציה הטיפולית - כוללת סדרה של שאלות גישוש העוסקות במחשבות שמהוות טריגר לאפיזודת דאגה של המטופל, התגובה לאפיזודה כזו והניסיונות לשלוט או לדכא את הדאגה.

תשובות לשאלות גישוש אלה מאפשרות למטפל להבין את הסיטואציות שמפעילות את הדאגה, כמו גם את האמונות החיוביות והשליליות של המטופל לגבי הדאגה.

הסוציאליזציה יכולה להיות מובנת כרכיב החינוכי של MCT, בה מטופלים מתוודעים למטרות ה-MCT והמטפל מדגיש את החשיבות של שינוי אמונות לגבי דאגנות, בניגוד לצמצום הדאגה עצמה.

 

 

מהו Cognitive-Attentional Syndrome (תסמונת CAS)?

לכולנו יש רגעים של הערכה עצמית שלילית, אבל הם בד״כ קצרים וחולפים. הגישה המטא-קוגניטיבית זיהתה דפוס חשיבה ממושך וחזרתי של רגשות והערכה עצמית שליליים וכינתה אותו תסמונת קוגניטיבית-קשבית (CAS).  

דפוס של CAS כולל דאגות, רומינציות, קשב מקובע על איום ואימוץ התנהגויות שהאדם סבור שיש בהן תועלת, אבל הן תורמות לתקיעות מעגלית. 

CAS נשלטת ע״י מטא-קוגניציות וחשוב לטפל בה עם עזרה מקצועית:  

המטופל לומד ומתרגל דרכים אלטרנטיביות לשלוט בקשב ולהתייחס אחרת למחשבות והאמונות השליליות שלו, תוך שינוי אמונות מטא-קוגניטיביות לא מסתגלות.

 

 

עבור אילו בעיות MCT יעילה?

טיפול מטא-קוגניטיבי פותח כדי להציע דרכים פסיכותרפויטיות ייעודיות להבנה ולטיפול בהפרעות נפשיות, בעיקר הפרעות חרדה, הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), חרדה חברתית, דיכאון קליני וחרדת בריאות.  

עם השנים נמצאו ראיות ליעילות של MCT כפסיכותרפיה שמפחיתה תסמיני חרדה ודיכאון אצל מטופלים עם מחלות לב.  

מחקר מ-2020 מצא כי שיטת MCT יעילה יותר מטיפול CBT כשיטת טיפול בדיכאון

 

 

כתיבה:

איתן טמיר,

MA, ראש המכון 

 

צופית טסלר, מתאמת טיפול בכירה במכון,

תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית

 

 

 

התקשרו אלינו להכוונה: 

 

072-3940004

 

וגם - קראו המלצות 

 על הצוות של מכון טמיר

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

 

 

מקורות:

 

Callesen, P., Reeves, D., Heal, C. et al. Metacognitive Therapy versus Cognitive Behaviour Therapy in Adults with Major Depression: A Parallel Single-Blind Randomised Trial. Sci Rep 10, 7878 (2020). https://doi.org/10.1038/s41598-020-64577-1

 

Papageorgiou, C. Metacognitive Theory, Therapy and Techniques: Introduction to the Special Issue. Cogn Ther Res 39, 1–3 (2015). https://doi.org/10.1007/s10608-014-9649-1

 

Wells, A. Metacognitive therapy for anxiety and depression. New York: Guilford Press (2009).

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021