מקיאווליזם | תכונה באישיות סוציופתית, נרקיסיסטית ודיכאונית

דרג פריט זה
(1 הצביע)

בפסיכולוגיה של האישיות, מקיאווליזם היא תכונת אופי של אדם שמרוכז באינטרסים שלו, תוך שהוא מתמרן, מרמה ומנצל אחרים כדי להשיג את מטרותיו. 

 

מקיאווליזם היא אחת הצלעות ב״טריאדה האפלה״, השתיים האחרות הן נרקיסיזם ופסיכופתיה

 

 

"מלחמות אינן נעלמות;

ניתן רק לדחותן לתועלתם של האחרים."

 

 

-- ניקולו מקיאוולי, הנסיך

 

 

ניקולו מקיאוולי

המונח עצמו מתייחס לניקולו מקיאוולי הידוע לשמצה, דיפלומט ופילוסוף מהרנסנס שידוע בעיקר בספרו ״הנסיך״. בספר הזה מופיעות הדעות שלו שמנהיג חזק צריך להיות נוקשה כלפי הנתינים והאויבים שלו, ושתהילה והישרדות מצדיקים כל אמצעי, אפילו כאלה שנחשבים לא מוסריים וברוטליים. 

 

מקיאווליזם כתכונה פסיכולוגית

למרות שכבר בסוף המאה ה-16 המונח ״מקיאווליזם״ היה פופולרי לתיאור אמנות ההטעיה כדי להתקדם, רק בשנות ה-70 של המאה ה-20 הוא הפך למונח פסיכולוגי, כשהפסיכולוגים ריצ׳ארד קריסטי ופלורנס ל׳ גאיס פתחו את ״סקלת המקיאווליזם״, שנקראת היום ״מבחן מאך איי. וי.״.

 

 מקיאווליזם יותר נפוץ אצל גברים מאשר נשים, אבל הוא יכול להיות לכל אחד, גם לילדים, ויש גם מבחן מאך מיוחד לילדים. 

 

 


״מן הראוי לנסיכים להטיל על אחרים

את המעשים המעוררים קטרוג,

אבל חובה עליהם לעשות בעצמם

את המעשים המעוררים את נתיניהם

להחזיק להם טובה."

 

 

-- ניקולו מקיאוולי, ״הנסיך״

 

 

מה המאפיינים של אישיות מקיאווליסטית?

 לאדם עם תכונת המקיאווליזם יהיו כמה מהנטיות הבאות:

 

  • מתרכז בלעדית באמביציות ובאינטרסים שלו.

 

  • מתעדף כסף וכוח על פני מערכות יחסים.

 

  • מלא קסם אישי וכריזמה.

 

  • מנצל ומתמרן אחרים כדי להתקדם.

 

  • משקר ומרמה כשצריך.

 

  • מרבה להתחנף.

 

  • נטול ערכים מוסריים.

 

  • ניתפס מרוחק או שקשה להכיר אותו באמת.

 

  • ציני לגבי טוב לב ומוסריות.

 

  • מסוגל להזיק לאחרים כדי להשיג את המטרות שלו.

 

  • בעל רמות נמוכות של אמפתיה.

 

  • נוהג להימנע מהתחייבויות וקשר רגשי.

 

  • יכול להיות מאוד סובלני בגלל טבע מחושב.

 

  • אינו חושף את כוונותיו האמיתיות.

 

  •  נוטה למגעים מיניים מזדמנים.

 

  • יודע לקרוא היטב מצבים חברתיים ובין-אישיים.

 

  • חסר חום באינטראקציות חברתיות.

 

  • לא תמיד מודע לתוצאות מעשיו. 

 

  • מתקשה לזהות את רגשותיו.

 

הנה ראיית העולם המקיאווליסטית

בסרטון אנימציה קצר ומצוין ב-TED:

 

 

אבחון מקיאווליזם

סקלת המקיאווליזם היא מבחן שמורכב מסדרת שאלות.

אנשים שמקבלים ציון של יותר מ-60 (מתוך 100) נחשבים ב״מאך גבוה״ ואלה שמתחת ל-60 הם ב״מאך נמוך״.

אנשים במאך גבוה מתרכזים ברווחה שלהם ומאמינים שכדי להתקדם הם חייבים לרמות אנשים.

הם לא סומכים על טוב האדם וחושבים שלהסתמך על אחרים זה נאיבי. הם מתעדפים כוח על אהבה וחיבור.

אנשים במאך נמוך נוטים להראות אמפתיה לאחרים, והם ישרים ומאמינים לאחרים ובטוב האדם. הם חושבים שאם מצייתים למוסר גבוה - מצליחים בחיים. אבל אנשים שמדורגים יותר מדי נמוך בסקלה יכולים להיות כנועים.

אמנם המקיאווליזם הוא רק תכונה אחת מתוך ״השילוש האפל״, אבל מספיק אחת מהן כדי להיות בן אדם שקשה להיות בסביבה שלו, וכשכל התכונות נמצאות ביחד באדם אחד זה די מסוכן לרווחה הנפשית של הסובבים.

חוץ מקשר ברור בין התכונות האלה והעובדה שהרבה פעמים הן באות ביחד, הקשר עדיין לא הובהר מחקרית. 

הפרעות אישיות שיכולות לבוא עם מקיאווליזם כוללות הפרעת אישיות אנטיסוציאלית (ASPD) והפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD). מחקר מלפני כמה שנים הראה שגם דיכאון נפוץ אצל אנשים עם תכונת המקיאווליזם. 

 

כל ה-3 תכונות האלה קשורות לניסיון לשים את עצמך ראשון  כדי לקבל את מה שאתה רוצה, אבל לכל אחת יש פוקוס שונה:

  • מקיאווליזם הכי קשור למניפולציה למען רווח אישי,

  • נרקיסיזם מתמקד באמונה שמגיע לך שיעריצו אותך ויתייחסו אליך אחרת.

  • סוציופתיות מתמקדת בקור, נצלנות וחוסר רגישות לצרכים של אחרים. 

הבעיה עם תכונות אישיות זדוניות היא שלא סביר שמי שיש לו אותן יחפש טיפול נפשי או ירצה להשתנות.

 

המקייוואליסט בטיפול פסיכולוגי

מקיאווליסטים לרוב פונים לטיפול פסיכולוגי רק אם אחרים דוחפים אותם לכך , עם או בלי אולטימטום, או אם ביצעו פשע וביהמ״ש שולח אותם לייעוץ נפשי מקצועי.  

האם הם טריטבילים, כלומר ברי-טיפול? 

כדי שפסיכותרפיה תהיה יעילה, המטופל צריך להיות ישר ולאפשר יחסי אמון עם המטפל, אבל  המטופל המקיאווליזם נוטה להיות שקרן ואינו בוטח באחרים. 

ובכל זאת, עם מטפל בקיא יכולה להיות התקדמות: 

מטפל טוב עם ניסיון בתכונות ״השילוש האפל״ יראה כל מטופל כאינדיבידואל וייקח בחשבון את ההיסטוריה הייחודית שלו, כולל ההתניה שהוא חווה והמצב הייחודי שלו בחיים. 

מטפל מיומן יכול גם לזהות ולעזור לטפל בבעיות קשורות אחרות, למשל דיכאון או חרדה

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) הוא סוג טיפול שמומלץ לפעמים לאנשים עם תכונות אישיות זדוניות.

טיפול זה גורס שהדרך שאנחנו חושבים מכתיבה את ההתנהגות שלנו, אז ע״י זיהוי והחלפה של המחשבות והרגשות המעוותים אפשר לשנות התנהגות. 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021