המונח נאו-סקסואליות (Neo-Sexuality) נטבע על ידי ג'ויס מקדוגל (Joyce McDougall), פסיכואנליטיקאית וכותבת משפיעה, כאמצעי לשיח והתבוננות מחודשת בצורות מגוונות של מיניות.

הרעיון נועד לספק המשגה אלטרנטיבית למונחים מסורתיים כמו "סטייה" או "פרוורסיה", שלרוב נתפסים כבעלי מטען שיפוטי ושלילי.

מקדוגל חיפשה דרך להתבונן במיניות, החורגת מהנורמות השולטות, אך נותרת עדיין בתחום היחסים המוסכמים והמקובלים בין מבוגרים, באופן שמאפשר הקשבה קלינית נייטרלית ולא שיפוטית.

עקרונות מרכזיים של נאו-סקסואליות

• נייטרליות והימנעות משיפוטיות: המונח נועד להרחיק את המטפל מהנטייה לנורמטיביות שיפוטית ולאפשר למטופל מרחב בטוח לחקור את מיניותו ללא פחד מביקורת.

• יצירתיות כחלק ממיניות: נאו-סקסואליות מדגישה את הפן היצירתי במיניות. במקום להכניס את המטופל מראש לקטגוריות אבחוניות מוגדרות, המטפל והמטופל מנסים להבין יחדיו את המשמעות של תרחישי המיניות עבור האדם.

• חקר התרחיש המיני: התהליך הטיפולי מתמקד בשחזור ופענוח של משמעות העלילה המינית בתפיסת המטופל, מבלי להיתפס יתר על המידה בתיוג או בקטגוריזציה הנורמטיבית.

במאמר שכתבה לור בונפון-טורט (Laure Bonnefon-Tort), מוצג מקרה של מטופלת צעירה שסבלה מקשיים מיניים, תופעה שהוגדרה על ידה כ"הפרעת מיניות". למרות שהייתה מחוזרת מאוד על ידי גברים, היא חוותה נתק רגשי ותחושת חוסר נוכחות והיעדרות רגשית בזמן קיום יחסי המין. 

המיניות שלה הצטמצמה למרחב מנטלי מבודד בו דמיינה תרחישים אותם היא חווה כמגעילים ומטרידים – תרחישים בהם היא נכנעת לגברים זקנים, מלוכלכים ומעוררי סלידה. ככל שהפנטזיה עוררה בה יותר גועל, כך היא מצאה את עצמה מגורה יותר מינית.

האישה חשה שהיא כלואה בתסריט חזרתי המושפע מכוחות חיצוניים. היא רצתה להשתחרר מהמיניות הכפויה הזו, שחוותה כמשפילה, ולבנות מערכת יחסים אינטימית עמוקה יותר עם גבר.

נאו-סקסואליות מזמינה את המטפל להתמקד לא רק בתיאור הפנטזיות, אלא בהבנת משמעותן והקשרים הפסיכולוגיים שלהן. זהו תהליך של שחרור מכבלי הנורמות במטרה לאפשר טיפול ודיאלוג עמוקים, כאלה שמסייעים למטופל להשתחרר ממגבלותיו ולמצוא חיבור חדש למיניות.

בחדר הטיפולים מתרחש לעיתים מפגש מורכב בין שתי יחידות פסיכולוגיות:

האינדיבידואל והזוג.

כמטפלים זוגיים, אנו מוצאים את עצמנו תכופות בצומת בו המחויבות למערכת הזוגית עומדת מול הצרכים האישיים של כל אחד מבני הזוג.

 סיפורם של אורית ודני מדגים היטב את המורכבות הזו:

אורית, מעצבת פנים בת 26, ודני, מתכנת בן ה-28 נמצאים בנקודת מפנה בחייהם. הם עומדים להתחתן, צעד משמעותי שאמור לסמל את העמקת הקשר ביניהם, אבל מתחת לפני השטח מסתתר אתגר מורכב: התמכרותו של דני להימורים. למרות שעבר טיפול במשך שלוש שנים, הוא חזר להמר לאחר הפסקת הטיפול לפני שלושה חודשים. דפוס ההסתרה שהתפתח, כאשר דני מנסה להסתיר את ההימורים ואורית מגלה אותם בעצמה, יוצר מתח מתמיד במערכת היחסים.

בשיחה האחרונה ביניהם, דני הביע בכנות את הצורך שלו בעזרה. במקביל, אורית מבקשת להתחיל טיפול פרטני. מצב זה מציב את המטפל הזוגי בפני דילמה עמוקה: כיצד לאזן בין הצורך לטפל במערכת היחסים כמכלול לבין הצרכים האישיים של כל אחד מבני הזוג?

סוגיות אתיות של נאמנות כפולה בטיפול זוגי 

הנאמנות הכפולה של המטפל הזוגי מזכירה תמרון עדין על חבל דק -

מחד, המטפל מחויב לראות את התמונה המערכתית הרחבה של הזוגיות, לזהות את הדפוסים המשותפים ולעבוד על חיזוק הקשר. מאידך, לא ניתן להתעלם מהמצוקות האישיות והצרכים הייחודיים של כל אחד מבני הזוג. במקרה של אורית ודני, המורכבות מועצמת: דני זקוק לטיפול ממוקד בהתמכרות, בעוד אורית מבקשת מרחב משלה לעיבוד רגשותיה ובניית התמודדות יעילה עם המצב בהווה (ובעתיד).

כך מצוין בתקנון האתיקה של האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי, באשר לשמירה על סודיות:

סעיף 2.1.2: על המטפל לשמור על סודיות המידע של כל אחד מהמטופלים, אלא אם יש חובה חוקית לחשוף מידע או במקרה של סכנה מיידית וברורה. כאשר מדובר בטיפול עם יותר ממטופל אחד, כמו בטיפול זוגי, נדרשת שמירה על סודיות כלפי כל אחד מהמשתתפים.

ובאשר לקשרים כפולים נכתב:

סעיף 1.1.2: המטפל מחויב להימנע מקשרים כפולים שעלולים לפגוע בשיקול דעתו המקצועי או לנצל את המטופל. בטיפול זוגי, עשויה להיווצר דינמיקה כזו כאשר המטפל נדרש להתייחס לצרכים אישיים של כל אחד מבני הזוג תוך שמירה על האיזון הזוגי.

בטיפול זוגי, בהם צרכי הפרט והזוגיות שזורים יחדיו, עולות לא פעם דילמות אתיות שמאתגרות את גבולות המקצועיות והרגישות של המטפל. חדר הטיפול מכיל שני עולמות שמתקיימים בו-זמנית:

מצד אחד, האדם הפרטי עם רצונות, חששות וסודות משלו; מצד שני, הזוגיות – מערכת מובחנת, שחיה ונושמת בפני עצמה.

המטפל מוצא את עצמו לעיתים קרובות בנקודת מפגש שבין נאמנות לאדם לבין מחויבות למערכת הזוגית.

• למשל, מטופל שחושף בפני המטפל במהלך שיחה פרטנית בגידה שטרם נחשפה לבת הזוג, מתחנן שזה יישאר בגדר סוד. המטפל, שמחויב לשמור על סודיות, מוצא את עצמו בדילמה:האם לכבד את בקשת המטופל ולסכן את התקדמות הטיפול הזוגי לחשוף את האמת, בידיעה שהדבר עלול לפגוע באמון שנבנה בטיפול?כל בחירה כאן מלווה בסיכון – לא רק לקשר הזוגי אלא גם לקשר הטיפולי עצמו.

• ישנם גם מקרים שבהם אחד מבני הזוג מבקש לסיים את הקשר, אך עדיין משתתף בטיפול זוגי כדי "לרכך" את הפרידה. כיצד על המטפל להמשיך את התהליך כאשר ברור שאחד מבני הזוג אינו פועל מתוך כוונה אמיתית לשיקום? ההחלטה האם להמשיך בטיפול כזה או לנתב אותו למסגרת שונה יכולה להכריע גורלות – של אנשים ושל יחסים.

• מורכבות אפשרית נוספת מתעוררת כשמטפל מגלה חוסר שוויון בולט בין בני הזוג. למשל, אם בן זוג אחד דומיננטי יותר, והאחר נשמע פחות, נמנע או תלותי. במקרים כאלה, המטפל חייב לאזן בעדינות את הדינמיקה בחדר, לוודא שהקול של כל צד נשמע, ובו-בזמן לשמור על ניטרליות. הדבר הזה דורש כישרון מיוחד, כי כל רמז להעדפה עלול לערער את האמון בין המטפל לאחד מבני הזוג.

• לעיתים, האתגרים האישיים של אחד הצדדים – טראומה, התמכרות (כמו במקרה שלנו) או דיכאון – משתלטים על המרחב הטיפולי. המטפל נדרש אז להחליט: האם להתמקד בזוגיות או להפנות את המטופל המתמודד לטיפול אישי מעמיק? הבחירה להשהות את הטיפול הזוגי לטובת טיפול פרטני עשויה להיות נכונה, אך יש סיכון עם עליית תחושת נטישה עבור בן הזוג השני, שמרגיש לעיתים שנותר לבד במערכה.

האתגר הוא לשמור על איזון. המטפל לא רק שואף ללוות כל אחד מבני הזוג במסע האישי שהם עושים, אלא גם מבקש להעניק כלים ותובנות למערכת הזוגית כולה.  טיפול משולב שכזה הוא מעשה אמנות, בו המטפל מנסה לטוות יחדיו את הצרכים, התקווה והרצונות של השניים. הוא חייב להיות קשוב, רגיש וחד, ובעיקר – להחזיק מוקד ברור אפילו במצבים סוערים ולא נהירים.

המידע שנחשף בפני המטפל במהלך הטיפול הזוגי יוצר שכבה נוספת של מורכבות. המטפל כבר מכיר את דפוסי ההסתרה של דני, את תגובותיה של אורית לגילויים החוזרים ונשנים, ואת ההיסטוריה הטיפולית של שניהם. כיצד ניתן להשתמש במידע זה בצורה אתית ומועילה, מבלי לפגוע באמון שנבנה עם שני בני הזוג?

ניהול המקרה

הניסיון המקצועי מלמד שבמקרים כאלה, יצירת מערך טיפולי מקיף ומתואם בין אנשי מקצוע עשוי להיות הפתרון המיטבי.

עבור אורית ודני, זה עשוי לכלול הפניית דני לטיפול ייעודי בהתמכרות, מציאת מטפל נפרד עבור אורית לטיפול פרטני, והמשך הטיפול הזוגי במקביל. תיאום בין המטפלים השונים, תוך שמירה על גבולות ברורים של סודיות ושיתוף מידע, יכול ליצור רשת תמיכה יעילה שתסייע הן לכל אחד מבני הזוג בנפרד והן למערכת היחסים כולה.

חשוב להבין שהצלחת הטיפול במצבים של נאמנות כפולה תלויה במידה רבה ביכולת ליצור שקיפות ואמון. כשהגבולות ברורים והציפיות מוגדרות היטב, נוצר מרחב בטוח שבו כל אחד מבני הזוג יכול לעבוד על האתגרים האישיים שלו, מבלי לחשוש שהדבר יפגע במרקם היחסים העדין.

המקרה של אורית ודני ממחיש כיצד אתגר הנאמנות הכפולה בטיפול זוגי הוא הרבה יותר מדילמה תיאורטית - זוהי התמודדות יומיומית המשפיעה על חיים אמיתיים.

ההצלחה בניהול מצב כזה תלויה ביכולת ליצור מסגרת טיפולית המכבדת את המורכבות האנושית, מאזנת בין צורכי הפרט והזוג, ושומרת על אתיקה מקצועית ברורה. רק כך ניתן לסייע לזוגות כמו אורית ודני לצלוח את האתגרים העומדים בפניהם ולבנות יחד עתיד בריא ויציב יותר.

פנו  להתאמה אישית של טיפול ומטפל/ת זוגי:

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

קיבלת החלטה לצאת מהמבוך -

תן לנו להכווין אותך לדלת הנכונה

שיחת ייעוץ מקצועית בדרך לניקיון

הגעת לרגע הזה שבו אתה מבין שצריך שינוי אמיתי. אולי ניסית בעבר, אולי דחית את ההחלטה שוב ושוב, אבל עכשיו ברור לך – אתה עולה על הדרך.

זה הרגע הכי חשוב במסע שלך, ואנחנו כאן כדי לעזור לך להתחיל אותו בצורה הנכונה.

שיחת ייעוץ אישית בת 20 דקות עם מומחים מנוסים לטיפול בהתמכרויות היא הצעד הראשון שלך להצלחה.

בשיחה הזו, תקבל הבנה מעמיקה על מצבך, תכנית פעולה מותאמת אישית והכוונה מקצועית מדויקת.

בלי ניחושים, בלי בזבוז זמן וכסף על טיפולים שלא מתאימים לך.

היתרונות הייחודיים של שיחת הייעוץ שלנו

✅ מיידיות – שיחה תוך 24 שעות בלבד. יש מומנטום, לא צריך לחכות.

✅ מומחים מנוסים בלבד – השיחה מתבצעת ע”י מומחי בריאות הנפש, בד״כ פסיכולוגים, עו״ס קליניים מומחים בטיפול בהתמכרויות, עם ניסיון קליני נרחב בתחום זה.

✅ התאמה אישית מבוססת מחקר – טיפול מותאם אישית למצבך ולצרכיך הייחודיים.

✅ חיסכון עצום בזמן ובכסף – הימנעות מהתחלת תהליך שאינו מתאים לך, הכוונה מדויקת מהשיחה הראשונה.

✅ פרטיות ודיסקרטיות מלאה – השיחה אנונימית לחלוטין, כל מה שנאמר נשמר בסודיות מוחלטת.

✅ זמינות ארצית ובזום – לא משנה איפה אתה נמצא, סביר שאנחנו באזור. השיחה תתבצע בזום או בטלפון, מה שיותר נוח לך.

בלי הכוונה נכונה, קשה לבחור את הטיפול הנכון.

אם כבר אתה בכזו תנופה, תן לנו לראות שאתה ממריא היטב, 

הימנע מאימפולסיביות. 

איך זה עובד?

1️⃣ קובעים שיחה עם מומחה להתמכרויות – נרשמים לשיחה שתתקיים בהקדם, לרוב תוך 24 שעות.

2️⃣ שיחת ייעוץ אישית בת 20 דקות – נשאל אותך שאלות ממוקדות כדי להבין את הצרכים הייחודיים שלך.

3️⃣ תכנית מותאמת אישית – בסיום השיחה, תקבל תכנית ברורה ומדויקת הכוללת את המטפל המתאים ביותר עבורך ואת השיטה המומלצת ביותר.

4️⃣ בחירה מתוך רשת של 200 מטפלים – במכון שלנו יש גישה ל-200 מטפלים מקצועיים, כך שנוכל להבטיח התאמה מדויקת לצרכים שלך.

למה לבחור בנו?

200 מטפלים בפריסה ארצית – רשת מטפלים רחבה הכוללת מומחים מהשורה הראשונה, לצד בקיאות בשירותים לטיפול בהתמכרות וגמילה. 

הכשרה מקצועית מוכרת ע”י משרד הבריאות – מכון שמוכר כמוסד להכשרת פסיכולוגים קליניים.

עשרות עדויות של לקוחות מרוצים – אנשים שעשו את הדרך והחלימו בזכות הכוונה נכונה מההתחלה.

התאמה מבוססת על צרכים אישיים – הכוונה אישית ומותאמת לאחר הבנה מדויקת של הצרכים שלך.

תהליך יעיל שמונע בזבוז זמן וכסף – לא עוד חודשים של ניסוי וטעייה. פתרון מותאם אישית כבר בשיחת הייעוץ.

עם מה תצא מהשיחה הזו?

•  תבין איפה אתה עומד ומה הצעד הבא שלך.

• תדע מהו סוג הטיפול שהכי מתאים לך ולמצבך.

•  תקבל המלצה למטפל מתאים ועם המלצה על תכנית טיפולית מותאמת אישית.

• תחסוך זמן וכסף – כדי לוודא שלא תתחיל טיפולים מיותרים.

• תרגיש שאתה סוף סוף בדרך הנכונה – עם הכוונה מדויקת וביטחון מלא.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

 

 

מומחים מומלצים לטיפול בהתמכרויות

הכירו את המטפלים בהתמכרויות התנהגותיות במכון טמיר

מומחים לטיפול בהתמכרויות - מכון טמיר

עמיר פירני

MSW

מכון טמיר תל אביב

אבי יקיר

MSW

מכון טמיר תל אביב

איילת בורוכוב

MSW

מכון טמיר תל אביב

הילה בוצ׳ן

MSW

מכון טמיר נתניה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר כפר סבא

יעל אלמוג

MSW

מכון טמיר יהוד

איילת כהן-תדהר

MSW

מכון טמיר הרצליה

מאיה בלום

MSW

מכון טמיר באר שבע

צביקה סטולר

MSW

מכון טמיר חיפה

שירה לבנת בן זאב

MSW

מכון טמיר גבעתיים

ד״ר נועם זילברמן

Phd

מכון טמיר תל אביב

דניאל זיסלמן

MSW

מכון טמיר כפר סבא

גליה כץ

MSW

מכון טמיר באר יעקב

ולדי פירר

MSW

מכון טמיר גני תקוה

דלית גטניו

MSW

מכון טמיר רחובות

בתאל חוסלקר

MSW

מכון טמיר תל אביב

אוריין גלעדי

MSW

מכון טמיר באר יעקב

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר ראשון לציון

כרמי לחיאני דואק

MSW

מכון טמיר תל אביב

נועה לאור מצליח

MSW

מכון טמיר חדרה

נועם סלפטר

MA

מכון טמיר תל אביב

מירב דנקונה

MA

מכון טמיר תל אביב

אייל גינזבורג

MSW

מכון טמיר תל אביב

ד״ר אודי דוד

MSW

תל אביב

הגר ילוז

MSW

תל אביב

אילנה קאופמן כהן

MSW

מכון טמיר נתניה

לורה בורס-אזולאי

MSW

תל אביב

נורית אלנהורן

MSW

מכון טמיר באר שבע

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

דנה בלקינד

MSW

מכון טמיר פרדס חנה

ד״ר אהרון שבי

MSW

מכון טמיר גדרה

אורן שפר

MA

מכון טמיר תל אביב

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

 

עלות השיחה: 140 ₪ בלבד –

20 דקות של מיקוד שיקדמו שינוי בחייך.

 

הגיע הזמן לשינוי אמיתי. לא עוד עיכובים –

התייעצות קטנה שתוודא שאתה בכיוון.

 

התעללות בקשישים היא מגפה שקטה הפוגעת בשכבה רגישה במיוחד של החברה שלנו.

אם אתם חושבים על קשישים שחווים התעללות, הנטייה של רובנו היא לדמיין בעיקר פגיעה פיזית, אך המציאות מורכבת הרבה יותרף

הפגיעה הרגשית והמילולית, שהן הנפוצות ביותר, חודרות עמוק לנפש ומערערות את תחושת הערך העצמי והביטחון הבסיסי של האדם המבוגר.

הצורך במענה טיפולי מותאם לקשישים שחוו התעללות הוא קריטי, אך לאורך שנים התחום הזה לא זכה לתשומת הלב המחקרית והקלינית הראויה.

השילוב של גיל מבוגר וטראומה מתמשכת יוצר מורכבות ייחודית, הדורשת גישה טיפולית שמבינה את המאפיינים הייחודיים של שלב החיים הזה ואת ההשפעות הדרמטיות של ההתעללות.

מהי אקטיבציה התנהגותית?

הפעלה התנהגותית, או אקטיבציה התנהגותית, היא תפיסה טיפולית המשקפת הבנה עמוקה של הקשר בין פעולה לרגש.

העיקרון המנחה פשוט ובסיסי אך גם עוצמתי:

הדרך שבה אנחנו פועלים משפיעה באופן ישיר על איך שאנחנו מרגישים.

במצבים של דיכאון או מצוקה רגשית, אנחנו נוטים להיסחף למעגל שלילי שבו תחושות קשות מובילות להתכנסות פנימה, וזו בתורה מעמיקה את תחושות הכאב והבדידות.

מכניזם הפעולה של הפעלה התנהגותית שוברת את המעגל הזה דרך גישה הדרגתית ועדינה.

המטפל והמטופל עובדים יחד לזהות פעילויות שבעבר הביאו סיפוק, שמחה או תחושת משמעות.

זה יכול להיות כל דבר - מטיפול בגינה ועד שיחה עם חבר קרוב. הרעיון הוא לא לדחוף לפעילות מאומצת, אלא לבנות גשר עדין חזרה אל החיים.

הגישה עובדת בהדרגתיות. אם אדם אהב בעבר לבשל אבל הפסיק, הדרך חזרה מתחילה בצעדים קטנים. בהתחלה רק לדפדף בספר מתכונים, אחר כך אולי לקנות מזון שאהבנו פעם. כל צעד קטן הוא ניצחון, וכל ניצחון בונה את הבסיס לצעד הבא.

במקרה של קשישים שחוו התעללות, הגישה הזו נושאת משמעות מיוחדת. ההתעללות גוזלת תחושת שליטה ומערערת את הביטחון העצמי. דרך פעולות קטנות ומכוונות, אנשים יכולים להתחיל לבנות מחדש את האמון בעצמם ובעולם. זה לא רק עניין של "לעשות דברים" - זו דרך להחזיר את תחושת הערך והמשמעות.

האתגרים בדרך הם טבעיים ומובנים. חוסר מוטיבציה ראשוני, פחד מכישלון, או קושי לזהות מה בכלל יכול להביא הנאה - כל אלה הם חלק טבעי מהתהליך.

המפתח הוא להבין שעצם הניסיון הוא כבר הצלחה, ושכל צעד קטן קדימה הוא ניצחון.

אקטיבציה התנהגותית היא יותר מטכניקה טיפולית - זו דרך עמוקה לשנות את היחסים שלנו עם עצמנו ועם העולם.

דרך פעולה מכוונת ועדינה, אנחנו יכולים לבנות מחדש את הקשר שלנו לחיים, לאחרים, ובעיקר - לעצמנו.

התהליך שדורש סבלנות ורכות, אבל התוצאות שלו יכולות להיות עמוקות ומשנות חיים.

מחקר שפורסם לאחרונה מספק תובנות חשובות על הקשר בין טיפול נפשי והתאוששות מהתעללות בגיל המבוגר.

החוקרים עקבו אחר 158 קשישים מעל גיל 60, שכולם חוו התעללות וסבלו מתסמיני דיכאון משמעותיים.

הממצאים חשפו תמונה מורכבת של פגיעה, כאשר ההתעללות הרגשית והמילולית היו הנפוצות ביותר.

התוכנית הטיפולית PROTECT, שנמשכה עשרה שבועות, הציגה גישה חדשנית המשלבת חינוך פסיכולוגי עם הפעלה התנהגותית מובנית.

התוצאות היו מעודדות במיוחד:

ירידה משמעותית בתסמיני הדיכאון וצמצום דרמטי במחשבות האובדניות, מ-19% בתחילת הטיפול ל-5.7% בסיומו.

מה שיפה במיוחד בממצאים הוא ההוכחה שגם התערבות קצרת מועד יכולה להוביל לשינוי משמעותי.

הנתון הזה מעניק תקווה אמיתית ליכולת שלנו להציע עזרה יעילה לקשישים שחוו פגיעה, במסגרת המשאבים הקיימים בקהילה.

המחקר מדגיש שהמפתח טמון בגישה ממוקדת ורגישה, המשלבת הבנה עמוקה של הטראומה עם כלים מעשיים לשינוי.

אישה בת 78, אלמנה, גרה בגפה, עברה התעללות רגשית לאורך שנים מצד בנה. כיום הוא אינו בקשר עמה, אך היא נשארה עם תחושת אשמה, ערך עצמי פגוע, ובידוד חברתי. מתארת ימים שלמים שבהם היא לא יוצאת מהבית, לא מדברת עם איש, ולעיתים לא פותחת את התריסים.

בפגישה עולים זיכרונות מילדותה בקיבוץ, בהם נהגה לאסוף פרחים, לייבש אותם ולהכניס לספרים. כשהתבקשה לתאר מה חשוב לה, ענתה: “יופי פשוט. הטבע. שקט. דברים שהיו פעם שלי, לפני שהכול הסתבך.”

המשימה שנקבעת איתה: בכל יום, לצאת בבוקר לחמש דקות לגינה הקטנה של הבניין (או לחלון, אם קשה לצאת), ולחפש דבר אחד יפה – עלה, פרח, קרן אור – ולשים אותו בקופסת נעליים ריקה, שהפכה ל"ארגז אוצרות שקטים". בסוף השבוע תבחר חפץ אחד מתוך הארגז ותכתוב לידו שורה אחת שמתארת אותו. אם תרגיש בנוח, תוכל לשתף אותו עם בת משפחה או עם המטפלת.

המטרה היא לא “לחזור לתפקוד” אלא לטפח רגעים של חיבור לעצמה, ולתחושת ערך עצמית שאינה תלויה בביקורת חיצונית.

היא מתבקשת לדרג בכל ערב, בסולם של 0 עד 10, עד כמה הרגישה "שייכת לעצמה" באותו היום.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

להתאמה אישית -

עם ראש המכון 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

 מומחי מכון טמיר

מקורות:

Rollandi, I., Carter, E., Banerjee, S., Culver, C., Solomonov, N., & Sirey, J. A. (2025). Reducing depression and suicidal ideation among elder abuse victims using PROTECT. The American Journal of Geriatric Psychiatry, 33(6), 689–701. https://doi.org/10.1016/j.jagp.2025.01.010

אגרנות כפייתית (Hoarding Disorder) היא הרבה יותר מסתם בלגן או קושי להיפרד מחפצים. מדובר בהפרעה מורכבת, עמוקה ומאתגרת, שמשפיעה לא רק על האדם הסובל ממנה, אלא גם על סביבתו הקרובה והקהילה כולה. 

אנשים עם אגרנות מתקשים לשחרר חפצים משום שהם רואים בהם ערך רגשי, תחושת ביטחון או זיכרונות חשובים. אך כשהחפצים נערמים וגודשים את הבית, ההשלכות הבריאותיות, החברתיות והרגשיות הופכות לכבדות משקל.  

למה הטיפול באגרנות כל כך מאתגר?

הסיבות לקושי נעוצות באופי המורכב של ההפרעה. מדובר במצב כרוני ופרוגרסיבי, שבו אנשים מתקשים לזרוק חפצים, גם אם הם חסרי ערך כספי או שימושי, משום שלחפצים אלה יש ערך רגשי עמוק.

תחושת הביטחון, הזיכרונות והמשמעות האישית שמיוחסים לחפצים הופכים את המחשבה על פרידה מהם לבלתי נסבלת עבור הסובלים מהמצב.

אגרנות אינה רק הרגל רע או העדפה לארגון, אלא תופעה שנובעת ממנגנונים נפשיים ופיזיולוגיים מורכבים.

מחקרים מראים שאצל אנשים עם אגרנות, קיימות הפרעות בפעילות המוחית באזורים האחראיים על תפקודים ניהוליים, קבלת החלטות וזיכרון עבודה. בנוסף, נראה שקשיי ויסות של סרוטונין יכולה לתרום לקושי לשלוט בדחפים ולשחרר חפצים. המורכבות הזו מקשה על יצירת טיפול יעיל שמתמודד עם כלל המרכיבים של ההפרעה.

בנוסף, לאגרנות יש נטייה להיות מלווה בהפרעות נוספות, כמו דיכאון, חרדה או טראומה, מה שמעמיס עוד על תהליך הטיפול.

המטופל עשוי להתמודד לא רק עם עומס חפצים פיזיים, אלא גם עם עומס רגשי שמכביד עליו ומקשה על התקדמות.

בפן המעשי, הטיפול דורש עבודה מעמיקה שמתפרשת על פני זמן רב. אפילו טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) שמותאם לאגרנות, מציג הצלחות חלקיות בלבד.

מחקרים מראים שצמצום הסימפטומים הוא לעיתים קרובות מתון, וגם לאחר שיפור, המטופלים ממשיכים להיאבק עם ההרגלים והתפיסות הקשורות לחפצים שלהם.

כדי לשפר את האפקטיביות, טיפולים משלבים לעיתים קרובות התערבויות נוספות, כמו סיוע פיזי במיון ופינוי חפצים בבית – משימה שדורשת לא רק מיומנות טיפולית אלא גם תמיכה מעשית.

על אף כל הקשיים, יש תקווה. גישות חדשניות כמו טיפול באמצעות מציאות מדומה או שיטות קוגניטיביות מתקדמות, מציעות דרכים חדשות להתמודדות עם ההפרעה. עם זאת, הדרך עוד ארוכה, והצלחת הטיפול תלויה בשילוב של מאמצים אישיים, קהילתיים ולאומיים. אם אתה או מישהו קרוב לך מתמודד עם אגרנות, פנייה לאיש מקצוע היא הצעד הראשון לעבר חיים מאורגנים ובריאים יותר.

טיפול בגישת CREST

תוכנית CREST לוקחת בחשבון את המורכבות הקוגניטיבית והרגשית של האגרנות. היא משלבת בין שיקום קוגניטיבי – כמו אימון זיכרון, שיפור כישורי פתרון בעיות והגברת התפקודים הניהוליים – לבין טיפול בחשיפה, שבו המטופלים לומדים להתמודד עם החרדה הנובעת מהמחשבה על פרידה מחפצים. הכל נעשה בהדרגה, תוך ליווי מותאם שמאפשר למטופלים לשנות דפוסים ישנים ולמצוא דרכים חדשות להתנהל.

התוצאות הראשוניות מעודדות במיוחד. מחקרים הראו כי אחרי 24 מפגשים, מבוגרים שהשתתפו בתוכנית חוו שיפור משמעותי בתסמינים. מעבר להפחתת העומס הפיזי, CREST הצליחה להעניק למשתתפים כלים קוגניטיביים ומעשיים להתמודדות עם הדחף לאגור. בהשוואה לטיפולים אחרים, התוכנית הציגה יתרונות ייחודיים עבור אוכלוסייה מבוגרת, במיוחד בשיפור היכולות לנהל את היום-יום בצורה רגועה ומאורגנת יותר.

הרעיון הוא לא רק טיפול חדש – אלא שינוי פרדיגמה. 

הגישה מאפשרת לאנשים עם אגרנות לחוות יותר שליטה, פחות כאוס, ויותר תחושת משמעות בחייהם. מדובר בצעד משמעותי קדימה בעולם הטיפול באגרנות כפייתית, שמוכיח שהתקווה לשיפור תמיד קיימת, גם במקרים שנראו בעבר בלתי ניתנים לטיפול. עבור מי שמחפש התחלה חדשה – CREST מציעה דרך מרגשת להתחיל במסע.

כשמתחליפים לשעון חורף והימים מתקצרים, רבים מאיתנו מרגישים נפילה כזאת, מצב רוח ירוד, ואפילו צורך עז להתכרבל מתחת לשמיכה ולהישאר שם עד האביב. 

אבל איך יודעים אם מדובר בתחושת חורף חולפת, דיכאון עונתי (SAD), או דיכאון קליני רגיל?

דיכאון עונתי הוא תת-סוג של דיכאון מג'ורי, שבו אפיזודות דיכאון מתרחשות בתבנית עונתית.

לרוב, התסמינים מתחילים בסתיו או בחורף ונרגעים באביב או בקיץ. בניגוד לדיכאון רגיל, דיכאון עונתי קשור ישירות לשינויים עונתיים, במיוחד לירידה בחשיפה לאור טבעי.

איך להבחין בין דיכאון עונתי לדיכאון רגיל?

עונתיות

בדיכאון עונתי, הסימפטומים מופיעים בדיוק של שעון - כשהימים מתקצרים והקור משתלט, הם מתחילים לעלות לפני השטח, ואז עם בוא האביב והשמש הם נעלמים כמעט לחלוטין.

אבחונית, מדובר בתבנית עונתית שחוזרת על עצמה לפחות שנתיים ברציפות, כאילו לגוף יש "תוכנית חורף" שהוא מבצע ללא שליטה.

לעומת זאת, דיכאון קליני לא עונתי אינו כפוף לתכתיבים של עונות השנה. הוא יכול להגיע בכל זמן ובכל מקום, כמו אורח לא קרוא יכול להופיע בכל עונה בשנה גם כהשמש מחייכת בחוץ אך אינה מצליחה להרים את המצב הרוח.

שינה  

בדיכאון עונתי, שינה היא סוג של עוגן, עיר מקלט.

אנשים שסובלים מההפרעה נוטים לישון שעות רבות מהרגיל, לעיתים עד כדי כך שהשינה הופכת לדרך להתמודד עם היום.

הם יכולים לישון עשר שעות בלילה ועדיין להתעורר עייפים.

מצב זה נקרא היפרסומניה – יותר מדי שינה שמרגישה כאילו היא לא מספיקה.

לעומת זאת, בדיכאון רגיל הקושי הוא לעיתיןם הפוך:

אנשים רבים מתקשים להירדם, מתעוררים באמצע הלילה, או חווים שינה מקוטעת ולא מספקת (אינסומניה). ההבדל הזה יכול להיות סימן מובהק לזיהוי סוג הדיכאון.

תיאבון

אחת התופעות המעניינות בדיכאון עונתי היא החשק המוגבר לפחמימות – פתאום כל מה שמתחשק זה לחם טרי, עוגיות חמימות או פסטה עם רוטב עשיר.

אנשים שסובלים מדיכאון עונתי מדווחים על אכילה מופרזת, שיכולה להוביל לעלייה במשקל במהלך החורף.

זהו תהליך שמזכיר את הצורך "לצבור אנרגיה" לימים קרים, שנת חורף אנושית שמתבטאת כדיכאון.

בדיכאון קליני, לעומת זאת, התיאבון נוטה לדעוך. רבים חווים ירידה בתיאבון ובמשקל, ולעיתים אף תחושת חוסר עניין מוחלטת באוכל.

עייפות  

אפשר להגיד שעייפות קיצונית היא תו ההיכר של דיכאון עונתי.

כמעט כל מי שסובל מההפרעה מדווח על תחושת כבדות ועייפות עמוקה, כאילו כל פעולה דורשת מאמץ כפול.

אפילו משימות פשוטות כמו לצאת מהמיטה בבוקר מרגישות כמו לטפס מדרגות של כמה קומות.

בדיכאון רגיל קיימת עייפות, אך בדיכאון עונתי היא הרבה יותר דומיננטית, כמעט בלתי נפרדת מהחוויה הכללית של המצב.

התחושה הזו – של מאבק יומיומי באנרגיה שואפת לאפס – היא אחד המאפיינים המרכזיים שמבדילים את הדיכאון העונתי מול סוגי דיכאון אחרים.

חשוב לזכור, התחושות שאתם חווים הן אמיתיות ומשמעותיות, ואתם לא צריכים להתמודד איתן לבד.

התייעצות עם איש מקצוע יכולה לסייע להבין טוב יותר מה עובר עליכם ולהתאים את הטיפול הנכון שיחזיר לכם את האיזון ואת האור לחייכם – גם בעונת החורף האפרורית ביותר.

אל תהססו לפנות לעזרה – מגיע לכם להרגיש טוב.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

דיכאון עונתי (SAD) מזכיר במובנים רבים את תהליך שנת החורף (hibernating) של בעלי חיים, שבו הם מאטים את פעילותם כדי להתמודד עם תנאי הסביבה הקשים של החורף. בדומה לחיות שמתכנסות למנוחה ממושכת, גם אנשים עם דיכאון עונתי חווים ירידה משמעותית באנרגיה, תחושת עייפות עמוקה ורצון להתנתק מהעולם החיצוני.

זו יכולה להיות תגובה אבולוציונית אדפטיבית, הקשורה להסתגלות לשינויים בסביבה כמו ירידה בכמות האור, שמובילה להתנהגות המדמה "אצירת משאבים".

מהם קווי הדימיון?

אחת התופעות הבולטות בדיכאון עונתי היא שינה מוגברת. ממש כמו שחיות מעלות את מינון שעות המנוחה שלהן במהלך החורף, כך גם אנשים עם דיכאון עונתי נוטים לישון יותר – אך בניגוד לחיות, אצל בני אדם השינה אינה טוענת את הסוללה, והעייפות ממשיכה ללוות את היום כולו.

נוסף על כך, הצורך המוגבר באכילת פחמימות ואכילת יתר שמופיע בדיכאון עונתי מזכיר את המנגנון ההישרדותי של חיות שאוגרות שומן לקראת החורף, אם כי בעולם המודרני זה פחות פונקציונלי.

גם מבחינה חברתית, ההתנהגויות נראות דומות. כפי שחיות בשנת חורף מצמצמות אינטראקציות ומעדיפות להישאר במקומות בטוחים וסגורים, כך אנשים עם דיכאון עונתי נוטים להסתגר ולהתכנס פנימה, עם פחות רצון להשתתף בפעילויות חברתיות או לתקשר עם אחרים. כל זה קורה על רקע ירידה בכמות האור, שמשפיעה באופן ישיר על המנגנונים הביולוגיים המווסתים את השעון הביולוגי שלנו ואת רמות המלטונין, מה שיכול להוביל גם לשינויים במצב הרוח.

יש לפחות הבדל משמעותי אחד בין שנת חורף של בעלי חיים לדיכאון עונתי אצל בני אדם:

בעוד שנת חורף היא תהליך טבעי ובריא המאפשר לבעלי חיים לשרוד בתנאים קשים, דיכאון עונתי הוא הפרעה נפשית שמשפיעה לרעה על איכות החיים ודורשת התייחסות וטיפול. ההתנהגויות שמזכירות הסתגלות טבעית למעשה נובעות מחוסר איזון שגורם לתחושת כבדות, חוסר מוטיבציה ופגיעה כללית במצב הרוח.

אם אתה מרגיש שהתסמינים משפיעים משמעותית על איכות חייך, אל תתמודד לבד. דיכאון, עונתי או לא, דורש התייחסות מקצועית. מומלץ לדבר עם רופא או מטפל מוסמך שיאבחן את המצב ויעזור לך לבחור את הטיפול הנכון.

זכור – דיכאון עונתי אינו גזרת גורל. עם הטיפול המתאים, אפשר לעבור את החורף בשלום ולהחזיר את תחושת האיזון והחיוניות לחיים.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

רוני בת 9 סובלת לעיתים מחרדות לגבי בריאותה, המלוות בהקאות על רקע פחד מאמבה ״אוכלת מוח״.

איך נדע האם יש כאן חרדה שיצאה לגמרי משליטה או פגיעה בבוחן המציאות שמעידה אולי על פסיכוזה?

האבחנה המבדלת בין דלוזיה לחרדה מתמקדת במספר הבדלים מרכזיים, הנוגעים למבנה המחשבה, תפיסת המציאות והיכולת להתמודד עם התכנים.

במקרה של רוני, החשש מהחיידק הטורף עשוי להיות ביטוי של חרדה, אך חשוב להבין לעומק את החוויה שלה כדי לשלול תכנים דלוזיונליים. 

נכתוב כאן תהליך חשיבה שמאפשר הדגמה, שאינו מחליף כמובן ייעוץ מקצועי. 

הנה ההבדלים המרכזיים שיכולים לעזור באבחנה:

בוחן מציאות

דלוזיה היא אמונה חזקה שאינה מעוגנת במציאות, ולרוב אינה ניתנת לשכנוע או הפרכה בעזרת עובדות (למשל, בפרנויה, אדם שמאמין שעוקבים אחריו למרות ראיות הפוכות). כלומר, אם רוני סובלת מדלוזיה סביר שתתקשה לזהות שהמחשבה אינה מציאותית.

במצבים של חרדה, המחשבה עשויה להיות מוגזמת או קטסטרופלית (למשל, חשש מוגזם ממחלות), אך רוני אמורה להיות מסוגלת לנהל מו״מ עם העובדות ולהכיר בכך שהפחד אינו רציונלי לחלוטין.

רמת החרדה והתגובה הגופנית

דלוזיה אינה מלווה תמיד בתגובות גופניות חזקות. האדם עשוי להיות יחסית רגוע ושלו עם אמונתו.

בחרדה, לעומת זאת, יופיעו לעיתים קרובות סימפטומים פיזיולוגיים (כמו דופק מהיר, הזעה, הקאות) המופעלים כתוצאה מתגובת חרדה גופנית.

יכולת להבין את המחשבה

דלוזיה: המחשבה נתפסת כעובדה בלתי ניתנת לערעור בעיני האדם. אין מודעות לכך שמשהו חריג במחשבה.

חרדה: במצבים רבים, האדם יודע שהפחד שלו לא רציונלי, אך מתקשה לשלוט בו.

תוכן המחשבה

תכנים דלוזיוניים עשויים להיות ביזאריים ולא מציאותיים, למשל המחשבה שהמוח נשלט על ידי חייזרים.

בחרדה, התכנים לרוב עוסקים באיומים מציאותיים מסוימים (כמו מחלות), אך בעוצמות לא פרופורציונליות.

איך להתייחס למקרה של רוני?

החשש שלה מאמבה אוכלת מוח נראה על פניו כקשור לחרדה, במיוחד עם הקאות – תגובה גופנית נפוצה בחרדה. 

אבל חייבים לבחון את זה לעומק ולשאול את השאלות הבאות:

• האם רוני מודעת לכך שהפחד שלה אינו לגמרי מציאותי?

• האם ניתן להרגיע אותה בעזרת מידע עובדתי, כמו הסבר על נדירות המצב?

• האם הפחד מתעורר במצבים מסוימים (למשל, אחרי צריכת חדשות)?

• האם יש טריגרים נוספים שמפעילים אצלה חרדות דומות?

דרכי סיוע, ייעוץ וטיפול

• מידע פסיכו-חינוכי: להסביר לרוני על אמבות אוכלות מוח, ולשים דגש על נדירות המצב.

• טכניקות להרגעה: ללמדו נשימות עמוקות, דמיון מודרך או תרגילים אחרים להפחתת חרדה.

• שיתוף ברגשות: לעודד אותה לדבר על מה היא מרגישה ועל הפחדים המלווים אותה.

• מניעת חשיפה למידע מעורר חרדה: למשל, להימנע מחשיפה לחדשות מפחידות או מידע לא מאומת.

• פנייה לטיפול רגשי: ייתכן שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) יכול לעזור לרוני ללמוד להתמודד עם מחשבות מעוררות חרדה.

אם התכנים נראים קשים מאוד לערעור או חורגים לחלוטין מהמציאות, מוזמנים להתייעץ איתנו, ובמידת הצורך נפנה להמשך אבחון מעמיק.

כידוע, הפרעת אישיות גבולית היא אחת ההפרעות המאתגרות והמורכבות ביותר לטיפול.

גבברים ונשים הסובלים מההפרעה חווים קשיים משמעותיים בוויסות רגשי, ביחסים בינאישיים, בתפיסה העצמית ועוד.

הם נוטים לחוות מצבי רוח קיצוניים המשתנים במהירות, חרדה עזה מנטישה, פגיעה עצמית, תחושות ריקנות והיעדר זהות עצמית יציבה.

הטיפול בהפרעה מאתגר במיוחד ממספר סיבות:

• ראשית, המטופלים מתקשים ליצור ולשמר קשר טיפולי יציב בגלל הקשיים ביחסים בינאישיים.

• שנית, הפגיעה העצמית מתבטאת לעיתים קרובות גם בקשר הטיפולי, שיודע תהפוכות.

• לבסוף, המטופלים חווים לעתים קרובות הפרעות נלוות כמו דיכאון, חרדה, או הפרעות אכילה, מה שמסבך עוד יותר את הטיפול.

הטיפול בהפרעת אישיות גבולית זכה להתפתחות משמעותית בעשורים האחרונים, כאשר מעבר לגישות  הפסיכודימיות והקוגניטיביות התנהגותיות המוכרות, התפתחו גישות נוספות שהוכיחו את יעילותן, למשל פסיכותרפיה ממוקדת העברה (TFP) שפותחה על ידי אוטו קרנברג, המתמקדת ביחסי ההעברה בין המטופל למטפל ומסייעת בפיתוח ייצוגים יציבים יותר של העצמי.

עוד פסיכותרפיה מוכחת לטיפול ב-BPD היא טיפול מבוסס מנטליזציה, של פונגי ובייטמן, המסייע למטופלים להבין טוב יותר את מצבם הנפשי ואת של אחרים ונמצא יעיל במיוחד בהפחתת התנהגות אובדנית ופגיעה עצמית.

המגמה כיום היא להתאים את הטיפול באופן אישי לכל מטופל תוך שילוב אלמנטים מגישות שונות ומתן דגש על בניית מיומנויות התמודדות מעשיות יחד עם שילוב תמיכה משפחתית וקהילתית בתהליך הטיפולי.

שתי גישות טיפול הראו תוצאות מבטיחות במיוחד בטיפול בהפרעה הן טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) וסכמה תרפיה.

הטיפול הדיאלקטי התנהגותי, שפותח על ידי מרשה לינהאן, מתמקד בלימוד מיומנויות לוויסות רגשי ובשילוב בין קבלה לשינוי.

סכמה תרפיה, מצד שני, מתמקדת בזיהוי וריפוי דפוסי חשיבה והתנהגות מוקדמים שהתפתחו בילדות.

מחקר הערכה חדש השווה ישירות בין שתי השיטות.

המחקר כלל 164 מטופלים שטופלו במרכז לטיפול יום בגרמניה, המתמחה במקרים מורכבים במיוחד.

המטופלים חולקו באקראי לשתי קבוצות וקיבלו טיפול במשך שנה וחצי, שכלל פגישה פרטנית ופגישה קבוצתית בשבוע.

התוצאות מפתיעות ומעודדות כאחד: 

שתי השיטות - סכמה תרפיה ו-DBT, הראו יעילות גבוהה בהפחתת תסמיני ההפרעה, שיפור בתפקוד הפסיכו-סוציאלי ובאיכות החיים.

לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין השיטות, למעט בתחום הכעס, בו DBT הראה יתרון קל.

שיעורי הנשירה היו נמוכים יחסית (כ-23%) בשתי הקבוצות.

ממצאים אלו חשובים במיוחד כי הם מראים ששתי השיטות יעילות גם במקרים מורכבים עם הפרעות נלוות רבות.

הם מעניקים תקווה למטפלים ולמטופלים כאחד, ומרחיבים את אפשרויות הטיפול הזמינות.

מקורות:

Assmann, N., Schaich, A., Arntz, A., Wagner, T., Herzog, P., Alvarez-Fischer, D., Sipos, V., Jauch-Chara, K., Klein, J. P., Schweiger, U., & Fassbinder, E. (2024). The effectiveness of dialectical behavior therapy compared to schema therapy for borderline personality disorder: A randomized clinical trial. Psychotherapy and Psychosomatics, 93(4), 249-263. https://doi.org/10.1159/000538404

דום-סקרולינג (doomscrolling) הוא הרגל חדש יחסית שהפך לנפוץ בעולם הרשתות החברתיות, בו אנשים גוללים שוב ושוב בתכנים חדשותיים שליליים. 

ההרגל הזה, שלעיתים קרובות מתחיל מתוך סקרנות פשוטה, עלול להתפתח לתופעה מזיקה שפוגעת ברווחה הנפשית. מי שמרבים לעסוק בדום-סקרולינג חווים לרוב עלייה ברמות החרדה לגבי העתיד, תחושות דיכאון וירידה בסיפוק מהחיים.

ואכן, מחקר חדש חושף קשר מעניין בין שני הרגלים נפוצים במדיה החברתית - דום-סקרולינג והערצת סלבס:

נמצא כי סטודנטים מאוניברסיטאות בארה"ב ובאיראן שנוטים לגלול בתכנים שליליים ברשתות החברתיות גם מראים רמות גבוהות יותר של הערצה לסלבריטאים. התופעות הללו, שמתחילות לעיתים כתחביבים, עלולות להתפתח להתמכרויות ולגרום לתחושות חרדה מוגברת ופגיעה ברווחה הנפשית.