קרל גוסטב יונג | פירוש חלומות לפי התיאוריה של קרל יונג

דרג פריט זה
(21 הצבעות)
קרל גוסטב יונג קרל גוסטב יונג

 למה יש חלומות חוזרים?

תרומתו של קארל גוסטב יונג להבנת חלומות

 

אילת צמח,

פסיכולוגית קלינית מומחית בפתח תקווה

 

משחר ההיסטוריה האמינו בני אדם ממגוון תרבויות, עדות ומקומות כי חלומות טומנים בחובם משמעות עמוקה וחבויה.

בתרבויות שונות ובזמנים שונים פירשו חלומות כדברי אל או אלים, רוחות או שדים, וקראו בהם בשורות בנוגע לחיי החולם, עלי אדמות ולאחר המוות.

אחרים ראו בו דבר המעיד על חיי הנפש והלא מודע, ואף מרפאם.

עוד בספר בראשית מופיעים חלומות המביעים באופן סמלי מאורעות חשובים (כגון חלומותיו של פרעה) ויחסים משמעותיים בין בני משפחה, כמו למשל בחלומותיו של יוסף (יובל, 2001).

בתלמוד נאמר שחלומות שלא נפתרו הם כמו מכתבים שלא נפתחו (גפני, 2000).

 

ניתוח חלומות בפסיכולוגיה

שתי הדמויות העיקריות בתחום הפסיכולוגיה אשר עסקו בחלום, משמעויותיו ומטרותיו היו זיגמונד פרויד וקרל יונג.

 

חלומות לפי פרויד

לפי פרויד, המטרה הביולוגית של השינה היא המרגוע ושסימן ההיכר הפסיכולוגי שלה הוא הפסקת ההתעניינות בעולם החיצוני.

לפי מטרה זו, החלום הוא תוספת לא רצויה לשינה שכן החלום הוא "פעילות נפשית", ואם היא קיימת משמע שלא הצלחנו להגיע אל המנוחה המיוחלת בשינה.

בשינה כזו נותרים "שיירי פעילות נפשית" מהיום, שלא נדמו.

גירויים חיצוניים שהנפש לא מיצתה את תגובתה להם במשך היום ולכן היא מגיבה עליהם בזמן השינה בצורת חלום.

פרויד טען שהחלום הוא תופעה נפשית, ואי לכך, יש לחפש את ההסבר לו בנפש.

לדבריו, בחלום פורצים יצרים וחרדות חבויים בלא-מודע ומפריעים לשינה התקינה, שהאדם אינו מודע להתפרצותם.

כלומר – הוא יודע עליהם, אבל איננו יודע שהוא יודע עליהם.

מסקנתו של פרויד היתה שהחלום הוא מילוי משאלה אסורה ובלתי רציונלית בכלל,  ומינית בפרט.

מקורה של משאלה זו נעוץ בדרך כלל בילדות המוקדמת, ובמשך השנים נראה כי לא השתנתה, או שלא זכתה לעידון ולמילוי בדרך חלופית.

פרויד טען כי לחלום שני מקורות בסיסיים:

  • האחד הוא שאריות מחוויות ופעולות יומיומיות
  • השני הוא זכרונות מתקופות שונות בעברו של החולם.

 

שני המקורות הללו סמויים מפני המודע שלנו.

 

 

עניינים חבויים אלו אינם צפים ועולים למודע כמו שהם.

החלום טורף ומעוות את תוכנם, בפעולה לה קרה פרויד "עבודת החלום".

מטרתה של עבודת החלום היא להקשות עלינו לפענח את החלום ולהבין על מה הוא מרמז (גפני, 2000). 

FREUD BIOGRAPHY

חלומות לפי יונג

יונג לעומת זאת, טען כי התפיסה הפרוידיאנית מצומצמת מדי.

לדבריו, חלומות מספקים מחשבות, דעות, תפיסות ומגמות, שלא היו מודעות, בשפת דימויים, ומתייחסים למצבו העכשווי של הלא מודע.

הוא עמד על כך שלא ניתן לפרש את החלום ללא הכרת הסיטואציה, שכן החלום אינו אירוע מבודד, המנותק מחיי היום יום וממהותם. מכאן, שהחלום מתפקד לא רק כ"שומר שינה" כפי שכינה זאת פרויד, אלא גם כבעל פונקציה מנחה עבור החולם.

חלומות אמנם שומרים על השינה, כפי שטען גם פרויד, אך הם מפסיקים את השינה כשתפקידם דורש זאת, כשהתכנים המופיעים בחלום כה אינטנסיביים, עד כי הם עלולים להפר את השינה. (יונג, 1958).

 

הלא מודע היונגיאני

עפ"י יונג, מורכב הלא מודע משני רבדים:

לא מודע אישי, המכיל תכנים שמקורם בעולמו האישי של האדם (חוויות, דמויות, מקומות וכו')

לא מודע קולקטיבי, שהוא למעשה שכבה נוספת, אונברסלית שאינה אישית אלא זהה אצל כל בני האדם, והיא מורשת העבר של המין אנושי. טבועים בה עקבות של ההתפתחות האנושית בכללה שהצטברו במשך אלפי שנים וחזרו על עצמם במשך אלפי דורות. ראשיתה ומקורה של הנפש בשורשים קדומים ביותר והם משותפים למין האנושי כולו.

 

הלא מודע הקולקטיבי

התכנים של הלא מודע הקולקטיבי לא נרכשו בצורה חיצונים ע"י הפרט, אלא הועברו אליו בתורשה (גפני, 2000).

יונג מצא שלחלומות אינדיבידואליים ולחומרים קולקטיביים, כמו מיתוסים, יש מבנה זהה, ומכאן הסיק שקיימים קווי אופי משותפים לנפש האנושית שאותם כינה הלא מודע הקולקטיבי.

הגורם המאחד והמשותף שמצא בכל הנפשות והסיפורים הקולקטיביים הוא הארכיטיפים. 

archetype

ארכיטיפים

ארכיטיפ הוא תבנית המעצבת את הדימויים של האדם לגבי הנושאים השונים שהוא קולט מבחוץ וחווה ומעניקות לו תבנית מסוימת שלפיה הוא תופס את שאר המקרים הפרטיים שהוא נתקל בהם.

הארכיטיפ, על פיי יונג, הוא תבנית או תכנית אב לתמונות אפשריות, שאותה האדם ממלא בתמונות מחייו.

תבניות אלו כוללות כמעט את כל מרכיבי חיינו:

הרע, הטוב, האל, האב והאם, הגבר והאישה ועוד. 

 

בין הארכיטיפ למציאות קיימת השפעה הדדית:

כאמור, הארכיטיפ משפיע על האופן בו קולטים ומפרשים בני האדם את המציאות, אך באותה מידה, מאירות וחושפות חוויות האדם צדדים ופנים שונים של הארכיטיפ.

 

בחלומות, מאופיינים תכנים ארכיטיפיים על פי רוב, על ידי דימויים ביזאריים, טון אפקטיבי מודגש וסדר אירועים לא רציונלי (Brown & Donderi, 1986).

 

Carl Gustav Jung

 

יונג טען כי כל בני האדם, לכל אורך חייהם, מנסים לאזן בין חלקי הנפש השונים שלהם ובין הלא מודע, על רבדיו השונים ולבין התודעה.

הוא ראה תהליך זה כהתפתחותי ואינסופי, המתרחב ונמשך לכל אורך חייו של האדם.

 

אינדיבידואציה

לתהליך זה קרא יונג בשם אינדיבידואציה, כשכל אדם עושה את המסע ההתפתחותי הייחודי לו.

הוא טען כי שמטרה אחת של תהליך האינדיבידואציה היא שהאדם יידע להבחין בין דמותו בעיני עצמו ובין דמותו בעיני אחרים, כך עליו להכיר "במערכת יחסיו הנעלמה אל הלא מודע" (יונג, 1989).

לדבריו, מתרחש חלק זה של תהליך האינדיבידואציה כשנעשים הבנה, עיבוד והטמעה של תכנים שנוצרו על ידי הלא מודע, על ידי התודעה. בחלומות ניתן לראות ביטוי לתהליך זה כשהאדם מתפתח ומזהה חלקים רבים יותר באישיותו (יונג, 1958).  

הפרסונה, הצל והאגו

יונג (1958) ראה בנפש האדם (אותה כינה 'עצמי') מבנה המאגד בתוכו מספר חלקים. החלק הראשון הינו האגו, השייך לחלק המודע והלא מודע האישי של הנפש, ומכיל בחובו את האופן בו האדם רואה ותופס את עצמו.

יונג (1958) ראה בנפש האדם (אותה כינה עצמי) מבנה המאגד בתוכו מספר חלקים. החלק הראשון הינו האגו, השייך לחלק המודע והלא מודע האישי של הנפש, ומכיל בחובו את האופן בו האדם רואה ותופס את עצמו (הארדינג, 1999).

חלק נוסף של העצמי הינו הפרסונה, המהווה חלק מהלא מודע הקולקטיבי.

הפרסונה היא ה"מסכה" שהאדם מציג לסביבה, הפשרה בין היחיד והחברה על 'הופעתו של האדם'.

הפרסונה היא מסכת הנפש הקולקטיבית. בחלומות עשויה הפרסונה לבוא לידי ביטוי כמסכה, בגדים, כובע ועוד.

החלק השלישי של הנפש הינו הצל. חלק זה של העצמי מצוי רובו ככולו בלא מודע והוא מכיל את הצדדים האפלים והשליליים באישיות, שהנפש אינה רוצה להכיר בקיומם.

הצל הוא מבנה ארכיטיפי קולקטיבי, אך גם לו, כמו לארכיטיפים נוספים פן אישי, הייחודי לכל אדם (הארדינג, 1999).

כך למשל, בחלומות בא הצל עפ"י רוב לידי ביטוי בכאוס, מפלצות, דרקונים, דמות השטן ועוד, אך הוא גם עשוי להופיע בדמות אדם שנוא על החולם, המייצג חלק שנוא באישיותו. לעיתים אין החולם מזהה את הדמות המופיעה בחלום, ופירוש הדבר הוא שאין הוא מכיר בצדדים האפלים באישיותו, ולכן משליך את הרע על אחרים.

עם זאת, הצל לא תמיד חייב להיות בעל תוכן שלילי ועוין. לעיתים הוא מראה לאדם כי עליו להיפתח ולהכיר גם בקיומם של הצדדים הללו באישיותו, שכן הכרה בהם מהווה נדבך בתהליך האינדיבידואציה וההגעה לשלמות נפשית (גפני, 2000). בחלום מושלכות ומגולמות עפ"י רוב תכונות הצל ע"י מאותו המין של החולם (הצל אצל גבר יופיע עפ"י רוב בדמותו של גבר אחר, ואצל האישה בדמות נשית) (הארדינג, 1999).

 

אנימה ואנימוס

כאשר מתייחסים להשלכות הנעשות על בן המין השני, אין אנו מדברים עוד על הצל, כי אם על שני מבנים ארכיטיפיים אחרים (הנמצאים אף הם בלא מודע): האנימה והאנימוס.

האנימה מייצגת את החלקים הנשיים בנפשו של הגבר, בעוד האנימוס מכיל את החלקים הגבריים בנפש הנשית (גפני, 2000).

אלמנטים אלו שייכים, בדומה לצל, ללא מודע הקולקטיבי, אך גם הם (כמו ארכיטיפים אחרים) מושפעים מהלא מודע האישי ומחוויות עם בני המין השני.

ישנם שלושה מקורות עיקריים שמשפיעים על אופן התעצבותם של ארכיטיפים אלו:

 

  • הראשון הינו התנסויות שהיו לאדם עם בני המין השני, כשלדמות ההורה מן המין השני תהיה ההשפעה המירבית ביותר. כך למשל, גבר יכול לצפות שכל הנשים יהיו כמו אימו ולהגיב בצורה שלילית לאלו המתנהגות באופן שונה ממנה.
  • מקור נוסף ממנו ניזונים האנימה והאנימוס הינו האלמנטיים הנשיים והגבריים, בהתאמה, בנפשו של האדם. אצל כל אדם מופיעים אלמנטים אלו בעוצמות שונות.
  • הידע העובר מדור לדור על התנסויות עם בני המין השני מהווה את המקור השלישי לעיצובם של האנימה והאנימוס.

 

ההבדל העיקרי בין האנימה לאנימוס הוא בכך שהאנימה, בהיותה נשית, מקבלת תכונות של רגש וקרבה והיא אישית באופייה בעוד שהאנימוס, בהיותו גברי מקבל תכונות של חשיבה, לא אישי ורוח.

 

גם את אופן התפקוד של האנימה והאנימוס ניתן לפרוס ל-3 אופנים עיקריים:

  • השלכות על דמות מן המין השני במציאות ובחלומות (האנימה על דמויות נשיות והאנימוס על גבריות)
  • יצירת תגובות בעלות אופי מסוים (תגובות רגשיות אצל גברים ותגובות לוגיות אנליטיות אצל נשים)
  • תמונה פנימית, המאפשרת לנו לזהות באופן אינסטינקטיבי דמות פנימית מן המין השני (הארדינג, 1999)

 

האם הגדולה

ארכיטיפ נוסף שיש לעמוד על חשיבותו הינו ארכיטיפ האם הגדולה, העומד מאחורי הדימוי הטיפוסי של "אם" שכל אחד מאיתנו נושא בתוך עצמו.

ארכיטיפ זה יכול להופיע בדמות טובה, נדיבה מזינה ומגוננת, או להפך, כדמות מאיימת, הרסנית ורכושנית.

אופיו של הארכיטיפ משפיע כמובן על האופן בו תופס האדם את דמות האם - כטובה ומזינה או כחודרנית והרסנית, בהתאמה (הארדינג, 1999).

 

ישנם ארכיטיפים נוספים המהווים חלק מנפש האדם ובאים לידי ביטוי בחלומות, כגון האב הגדול, האוקיינוס, המנהיג, בעלי חיים ועוד.  

Carl Jung Dream Interpetation

 

כחלק מתהליך האינדיבידואציה, על כל אחד מאיתנו לעבור תהליך של התבגרות, בו אנו משתחררים מדמות האם.

בעיצומו של תהליך זה, המיוצג כמסע, רוכש הילד כלים המקנים לו את היכולות להסתדר בכוחות עצמו בחיים.

סופו של המסע הינו במאבק בכמיהתו להישאר קרוב אל האם, כלומר, ברצונו הילדותי שיטפלו בו, יגוננו עליו, יעניקו לו חום ויעריצו אותו (הארדינג, 1999).  

 

יונג האמין שבאדם נטועה מגמה לבריאות נפשית מולדת, ותפקידם של החלומות הוא לסייע בהבראה נפשית זו.

לדעתו, הנפש היא מערכת המווסתת את עצמה כדי ליצור שיווי משקל בין היסודות המודעים לאלו שאינם מודעים.

החלום הוא דרך אחת להשגת איזון זה (גפני, 2000).

יונג (1958) גרס כי חלומות עומדים ביחס מפצה (compesatory) לתוכן התודעה.

לדבריו, החלום מעלה על פני השטח את כל אותם דברים שהודחקו, שלא הוקדשה להם תשומת לב או שלא היו ידועים.

יונג ראה בתהליכי הקיזוז הנפשיים דבר אינדיבידואלי, הגורם עקב כך לקושי בזיהוי אופיו המפצה של החלום.

כך, למשל, הטענה שאדם שגישתו לחיים פסימית מדי יחלום חלומות שמחים מתאימה רק במקרים שאותו אדם אכן שואף עידוד מחלומות כאלו.

במקרים אחרים, עשויים החלומות להתאפיין דווקא באופי קודר יותר מעמדתו המודעת של האדם.

עם זאת, יונג העמיד את הטענה כי ככל שהעמדה המודעת חד צדדית יותר ומרוחקת יותר ממיטב אפשרויות החיים, כך יגדל הסיכוי שיופיעו חלומות ברורים ומלאי חיים, שתוכנם מנוגד מאוד אך מפצה באורח תכליתי ומבטא את הויסות העצמי של הנפש.

באופן כללי, הבחין יונג (1958) בין שני סוגי חלומות עיקריים – חלומות "קטנים" ו"גדולים".

מקורם של ״חלומות קטנים" בסביבה הסובייקטיבית האישית ומשמעותם מצטמצמת לאירועי היום, והאדם החולם שוכח אותם במהרה.

בניגוד לכך, ״חלומות גדולים" נשמרים בזכרונו של האדם כל ימי חייו ומופיעות בהם תמונות סמליות ומוטיבים ארכיטיפיים שמקורם בלא מודע הקולקטיבי.

חלומות מסוג זה נוטים על פי רוב להופיע בשלבים גורליים בחיים – תחילת גיל הנעורים, גיל ההתבגרות, סביב אמצע החיים ולפני המוות.

 

פירוש החלום אצל יונג

על פי יונג, תהליך הפירוש של כל חלום מתחיל כאילו היה החלום חוויה מבודדת לחלוטין מגורמים אחרים.

ראשית, יש להביא את הטקסט של החלום במונחים של  מבנה לבחון אותו בשלמותו ולאחר מכן יש לבסס את ההקשר של החלום.

עם זאת, יתכן כי בתהליך זה האחרון יעלו קווי דמיון בין החלום הנוכחי תחת בחינה ובין חלומות קודמים.

יונג השתמש במונח "חלומות סדרתיים" בהתייחסו לחלומות עוקבים הקשורים זה לזה על ידי גורם אחד או יותר.

הוא התייחס לחלומות הקודמים לחלום נתון כמגבירים/מעצימים את תוכנו, במיוחד כשמוטיבים מסוימים נטו לחזור על עצמם.

הוא השתמש בחלומות הבאים בכדי לאשש או לתקן את פרשנויותיו (Mattoon, 2000):

"...הסדרה היא ההקשר שהחולם עצמו מספק. הרי זה כאילו לא טקסט אחד לפנינו, כי אם טקסטים רבים, המאירים את המונחים הלא ידועים מכל צדדיהם, כך שהקריאה של כל הטקסטים כולם יש בה כדי להבהיר את משמעותן של הפסקאות הסתומות בכל קטע בפני עצמו. ודאי שפענוחה של כל פסקה ופסקה לעצמה הוא בגדר השערה. אך הסדרה בשלמותה מעניקה לנו את המפתח הדרוש לתיקון טעויות שנפלו בחלקים קודמים" (יונג, 1958).

לדבריו, אפשרי כי סדרת חלומות תהיה מורכבת ממספר מסוים של חלומות עוקבים.

עם זאת, הוא טען כי לעיתים נקבעת סדרה של חלומות לא על ידי מספר החלומות כי אם על ידי תוכנם.

סדרה שכזו עשויה להיות מורכבת מחלום החוזר על עצמו.

חלום החוזר על עצמו יותר משאיר על פי רוב רושם עז על החולם מבחינת חיוניותו ותדירותו.

על פי יונג, חלום כזה הוא "בעל חשיבות מיוחדת לאינטגרציה של הנפש, שכן הוא מתייחס למשהו שקיים כבר זמן רב ומהווה מאפיין ייחודי לגישתו המנטלית של אותו אדם" (Mattoon, 2000).

הוא טען כי - 

"תופעה זו שכיחה עיקר בגיל הנעורים, אך יש שהדבר נמשך אף עשרות שנים. לעיתים קרובות אלה הם חלומות מרשימים מאוד, המעוררים הרגשה ברורה כי "ללא ספק יש להם משמעות".

לדבריו: "...הרגשה זו יש בה מידה של צדק: שהרי גם אם ננקוט זהירות יתרה, לא נוכל שלא להניח, כי מידי פעם נוצרת סיטואציה נפשית מסוימת שהיא העילה לחלום... הוא הדין לגבי חלומות הקרויים טיפוסיים, החוזרים ונשנים בסדרות ארוכות של חלומות. גם כאן קשה להימנע מן הרושם כי יש בהם כוונה כלשהי" (יונג, 1958).

חלומות חוזרים לפי יונג

יונג מנה שלוש מטרות אפשרויות לחלומות החוזרים על עצמם:

  • הראשונה  היא מטרה מפצה, השונה מחלום פיצוי יחיד רק בחזרתו ועקב כך בדגש על הליקוי בגישתו המנטלית של האדם. לדבריו, חלום מעין זה מפסיק להופיע רק כאשר מטרתו מובנת לאדם החולם.
  • סוג נוסף של חלום החוזר על עצמו הינו "חלום טראומטי": כשהטראומה תוטמע במערכת הנפשית של האדם, החלום יפסיק להופיע (Mattoon, 2000). יונג קבע כי קשה להחליט למעשה אם חלום הוא תגובתי בעיקרו או אינו אלא משחזר מצב טראומטי באורח סמלי. לדבריו, רק אנליזה עשויה להכריע בשאלה זו. הוא גרס כי במקרה של שחזור סמלי יופסק שחזורו של המעמד הטראומטי לאתר עקב פירוש נכון ואילו השחזור התגובתי לא יופרע כלל ע"י אנליזת החלום.
  • לסוג שלישי של חלומות קרא יונג (1958) בשם חלומות פרוספקטיביים. בחלומות מסוג זה צופה הלא מודע הישגים עתידיים. עם זאת, הוא התנגד נמרצות להדגרתם של חלומות אלו כנבואיים, שכן ראה בהם צפיה מראש של צירופי הסתברויות העשויה לחפוף למציאות הקונקרטית.

גם הספרות המחקרית המודרנית עסקה בחלומות החוזרים על עצמם.

מרבית עבודות המחקר בנושא, עסקו בחלומות החוזרים על עצמם עקב מאורע טראומטי שהתרחש במציאות הקונקרטית, כגון החלומות המלווים PTSD.

עם זאת, ניתן למצוא מספר מחקרים אשר עסקו בחלומות העוסקים על עצמם ואינם תוצר ישיר של מאורע מציאותי.

במאמרם משנת 1986, כותבים Brown ו-Donderi, כי על אף שחלימה היא פעולה מנטלית הראויה לציון לאור הגיוון והוריאציות התמטיות המאפיינות אותה,

סוג אחד של חלומות – החלום החוזר על עצמו – הוא היוצא מן הכלל.

חלומות חוזרים על עצמם, ששונים באופן מובחן מחלומות בהם מופיעים אלמנטים ומוטיבים חזרתיים מסוימים, מיוחדים עקב החזרתיות התימטית המוחלטת הזכורה היטב לחולם.

עפ"י אחת ההגדרות, חלומות שחוזרים על עצמם הינם חלומות המופיעים שוב ושוב במשך פרק זמן מסוים תוך שמירה על תוכן זהה למדי בכל חלום.

חוקרים מסוימים טוענים כי חלומות שחוזרים על עצמם משקפים שבר בפונקציית פתרון הבעיות הנורמלית של החלום.

על פי גישה זו משקפים חלומות דאגות רגשיות לא פתורות ומטרתם היא לשלבן או להטמיען במערכת הזכרונות הקיימים של האדם.

תהליך זה של הטמעה מעניק משמעות או הקשר לחוויות העירות של האדם, בכך שהוא יוצר קשר בין עברו הרגשי של האדם לבין נסיבות חייו הנוכחיות.

עם זאת, תוכנם הייחודי והעוצמתי רגשית של אירועים טראומטיים עלול להקשות על הטמעתם.

עקב כך נותרים אירועים אלו "מבודדים" בזכרון, ללא כל הקשר או משמעות.

מכאן שנראה כי חלומות המשקפים אירועים טראומטיים אלו נוטים לחזור על עצמם שוב ושוב בכדי לנסות להשלים את תהליך הטמעתם בזכרון (Heaton, Hill, Hess, Leotta & Hoffman, 1998).


מרבית האנשים חוו בילדותם לפחות חלום אחד שחזר על עצמו.

ידוע כי בתקופה מסוימת בילדות, החל מגילאי 3-4 ומאוחר יותר חולמים מרבית האנשים חלומות ספציפיים (או סדרה של חלומות חוזרים) המותירים חותם רב עוצמה ומשמעות על הנפש המודעת, והנותרים נגישים לזכרון למשך תקופות ארוכות (Bulkeley, Broughton, Sanchez & Stiller, 2005).

לגבי הופעתם של חלומות החוזרים על עצמם בבגרות, הדיעות חלוקות:

יש האומרים כי בבגרות חלומות אלו נדירים למדי (Mattoon, 2000).

בשונה מכך, (Duke & Davidson (2002 מצאו כי 2/3 מהמשיבים על סקרים בנושאי חלומות זוכרים כי חלמו לפחות חלום אחד שחזר על עצמו בנקודת זמן כלשהי.

בנוסף לכך, ממחקרי נבדק יחיד וממחקרים השוואתיים עולה כי אנשים נוטים לחוות חלומות החוזרים על עצמם בזמנים של קושי ודחק (Cartwright, 1979).

בספרה, "החלום כראי הנפש" (1994), מביאה הלן שיינפלד דוגמאות לחלומות טיפוסיים ושכיחים החוזרים על עצמם, כגון חלומות בחינה, חלומות תעופה, חלומות אודות שיניים נושרות ועוד.

אולם, גם היא רואה לנכון לציין כי לא רק חלומות טיפוסיים שבים וחוזרים על עצמם. גם ״חלומות מקוריים" (לא טיפוסיים) לגמרי יכולים לחזור שוב ושוב.

חלום החוזר על עצמו בעיקשות, דורש שייקחוהו ברצינות, מפני שקרוב לוודאי כי חבוי בו עניין חשוב ומציק.


בשנת 2000, העלה Revonsuo השערה לפיה לחלום תפקוד ראשוני ביולוגי שמטרתו לדמות אירועים מאיימים, ו"להתאמן" על תפיסת האיום ועל הימנעות ממנו.

לתאוריה זו קרא תיאורית עירור האיום (Threat Stimulation Theory). לדבריו, בחלומות אלו מוצגים האיומים הקשים ביותר עימם נאלצה האנושות להתמודד במהלך ההסטוריה האבולוציונית שלה:

חיות בר, אנשים זרים וכוחות טבע.

הוא גרס כי הפחדים פורצים אל התודעה וכי לסיוטים תרומה רבת ערך להסתגלותו של האדם, מתוך מטרה להכין את האדם להתמודד עימם בעירות.

Revonsuo טען כי תפקיד עירור הפחד פעיל במיוחד אצל ילדים, וכשהאדם מתבגר וצורך ידע ויכולת לשלוט על עולמו, פוחתת החשיבות של עירור האיום.

 

 

 

איילת צמח, פסיכולוגית קלינית

 

 

מאמרים מומלצים נוספים:

 

 

 

 

ביבליוגרפיה

 

 

גפני, א. (2000) אשנב לחלומות . ירושלים: הוצאת כרמל.

הארדינג, א. (1999) האני ולא אני. תל אביב: מודן הוצאה לאור.

יובל, י. (2001) סערת נפש. תל אביב: קשת.

יונג, ק .ג. (1958) על החלומות. תל-אביב: דביר.

יונג ,ק.ג. (1989) האני והלא-מודע. תל-אביב: דביר.

שיינפלד, ה. (1994) החלום כראי הנפש. תל אביב: הקיבוץ המאוחד.

 

Brown & Donderi, (1986). Dream content and self-reported well-being among recurrent dreamers, past recurrent dreamers and nonrecurrent dreamers. Journal of personality and social psychology, 50(3), 612-623.  

Bulkeley, K, Broughton, B. Sanches, A. and Stiller, J. (2005). Earliest remembered dreams. Dreaming, 15, 205-222.

 

Cartwright, R. D. (1979). The nature and function of repetitive dreams: A survey and speculation. Psychiatry, 42, 131-137.

 

Duke & Davidson (2002). Ordinary and recurrent dream recall of active, past and nonrecurrent dreamers during and after academic stress. Dreaming, 12(4), 185-197.  

 

Heaton, Hill, Hess, Leotta & Hoffman (1998). Assimilation in therapy involving interpretation of recurrent and nonrecurrent dreams. Psychotherapy, 35(2), 147-162  

 

Mattoon, M. A. (1988). Understanding Dreams. Dallas, TX: Spring Publucations Inc.

 

Revonsuo, A. (2000). The reinterpretation of dreams: An evolutionary hypothesis of the function of dreaming. Behavioral and Brain Sciences. 23,  877-901, 904-1018, 1063/1082.



 

%MCEPASTEBIN%

3 תגובות

  • קישור לתגובה דרורה נוימן חמישי, 27 דצמבר 2018 09:30 פורסם ע"י דרורה נוימן

    תודה רבה!!

  • קישור לתגובה א. טמיר שישי, 21 דצמבר 2018 21:05 פורסם ע"י א. טמיר

    לדעתי 2011

  • קישור לתגובה דרורה נוימן חמישי, 20 דצמבר 2018 20:01 פורסם ע"י דרורה נוימן

    שלום,
    אשמח לדעת באיזו שנה מאמר זה של אילת צמח על יונג ופירוש החלומות נכתב לשם עבודה סמינריונית שאני כותבת.

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il