דיסתימיה | ״דיכאון לייט״ | תסמינים, אבחון טיפול ומחקרים

דיסתימיה

דיסתימיה

דיכאון מתמשך וקל

תסמינים, טיפולים, מחקרים

 

 

מהי דיסתימיה (Dysthymia)?

דִּיסְתִימְיָה היא הפרעת דיכאון מתונה או כרונית, שמתייחסת להפרעת מצב רוח בה האדם חווה אפיזודה דיכאונית מתמשכת, או דכדוך מתמשך, אך בניגוד לדיכאון קליני, מידת החומרה שלה מתונה יחסית. 

הדכדוך שחווים הסובלים מהפרעה דיסתימית מוגדר ככרוני ונמשך לרוב מעל לשנתיים.

החל מהמהדורה החמישית של מדריך האבחנות הפסיכיאטריות, ה-DSM-5, דיסתימיה נקראת בשמה החדש Persistent depressive disorder.  

הטיפולים המומלצים הם קוגניטיביים-התנהגותיים מבוססי ראיות וטיפולים פסיכודינמיים, שנכנסים הרבה יותר לעומק, לצד טיפול תרופתי במידת הצורך.

 

כולנו עוברים תקופות קלות יותר ופחות, המלוות בקשיים רגשיים ובמצב רוח ירוד.

כולנו מתנסים גם במשברים, צפויים או מפתיעים, מנסים להיעזר, לשנס מותניים, ללמוד מזה משהו ולהמשיך הלאה.

 

אבל יש אנשים פגיעים יותר מאחרים למצבי רוח ירודים, שכאשר הם מתבטאים כאפיזודות ארוכות המלוות באובדן הנאה, דימוי עצמי נמוך והפרעות בתפקוד התקין -  מעידים על קיומו של דיכאון. 

 

כפי שנקרא בהמשך, קיימות דרכים מגוונות ויעילות לטפל בדיכאון כרוני, קל או מתמשך. 

אין אמנם ריפוי מלא להפרעות דיכאון, אבל מתמודדים/ות עם דיסטימיה טהורה יכולים לחיות חיים מאושרים ומספקים.

 

הסימפטומים יכולים לעלות ולרדת לאורך זמן, אך יצירת מערכת תמיכה מוצקה ופנייה לעזרה מקצועית תעזור בדרך להחלמה.

 

אור, מדובב ב"ריק ומורטי", מספר על ההתמדדות

שלו עם דיסתימיה, מתוך ״בנפשם״, כאן:

 

 

 

מהי השכיחות של דיסתימיה?

דיסתימיה היא אחת ההפרעות הנפוצות מבין הפרעות מצב הרוח.

סטטיסטית, היא פוגעת ב--3-6% מהאוכלוסיה, כאשר נשים לוקות בדיסתימיה יותר מגברים. 

סביב 1.3% מהמבוגרים בארה״ב חווים דיסתימיה בשלב כלשהו במהלך החיים.

 

ההפרעה מחולקת לשלוש רמות חומרה - 

קשה, בינונית ומתונה:

 

דיסתימיה אצל מבוגרים לפי חומרת ההפרעה

 

 

תסמינים של דיסתימיה

  • היעדר אנרגיות - רוב הזמן התחושה היא של עייפות קשה, הרגשה שאתה 'גמור', גם אחרי ביצוע פעילות שבימים כתיקונם אינה עד כדי כך מתישה.

  • חוסר ריכוז - קושי להתרכז בכל דבר - מיילים, חדשות, עלילה של סרט ובוודאי ספר. 

  • חוסר תקווה - תחושת חוסר ישע שגוררת התנהגויות לא יעילות, כמו שימוש בחומרים, שינה מופרזת, אכילת יתר או נסיגה להרגלים שהצלחנו להיפטר מהם כבר בעבר. 

  • נרגנות - חוסר סבלנות כלפי אנשים יקרים, כולל נטיה להיפגע יותר ולהיקלע לקונפליקטים במערכות יחסים חשובות, עם בני משפחה ועם חברים קרובים.  

  • אינסומניה - הפרעה שמתבטאת בקשיי הירדמות וקושי לחזור לישון אחרי יקיצה במהלך השינה. 

  • הערכה עצמית ירודה, כולל ביקורת עצמית מופרזת.

  • ֿרגשות אשם.

  • מחשבות טורדניות ודאגות חזרתיות לגבי העבר וההווה, שכוללות חוסר שליטה ורומניציות

  • פסימיות - קושי לראות איך יוצאים מהמצוקה הנוכחית וראיית שחורות לגבי העתיד.  

  • אובדן הנאה (אנ-הדוניה) - וגם חוסר מוטיבציה לעשות דברים שבדרך כלל אוהבים. 

  • התבודדות - נטיה להסתגרות והזנחה של קשרים חברתיים.

 

חשוב לציין כי תחושות דיכאוניות אינן מלמדות תמיד על הפרעת מצב רוח. לעיתים הן מייצגות שסימפטומים של מצבים רפואיים אחרים, בהם אנמיה, בעיות בבלוטת התריס, מחלת ליים, פרקינסון או סרטן הלבלב, שעלולים ״להתחזות״ לדיכאון.

 

 

 

מהו מהלך הדיכאון הדיסתימי? 

האדם המתמודד, וגם אוהביו, מתמודדים עם דפוס מתעתע, תנודתי ואולי אפילו מבלבל, שמאפיין דיכאון כרוני: 

הסובלים מההפרעה יכולים לחוות שבועות בהם הם מרגישים טוב מבחינה נפשית, ומעת לעת אפילו רגעים של הנאה, אופטימיות ושמחה. 

אולם בדרך כלל מצב הרוח הטוב אינו אורך פרק זמן ממושך, מעבר לימים או שבועות בודדים. 

מאפייני ההפרעה והאופן בו היא מתוארת מזכירים מאוד את התיאור של דיכאון מז׳ורי ומתבטאים בתסמינים מגוונים של דיכאון קליני.

 

 

שיר על דיכאון כרוני 

 

איך מאבחנים דיסתימיה?

אבחון דיסתימיה מחייב תחילה שלילה של בעיות רפואיות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים הנפשיים, למשל, תת-פעילות של בלוטת התריס. 

מבחינה אבחונית, אין כיום בדיקת דם, צילום רנטגן או אמצעי רפואי מהימן אחר שמצביע על קיום ההפרעה.

ברוב המקרים מתבסס האבחון על ראיון קליני מובנה עם פסיכיאטר או אבחון פסיכודיאגנוסטי שמועבר ומנותח על ידי פסיכולוג קליני. 

 

   

 

מהו דיכאון כפול (Double depression)?

דיסיתמיה יכולה להופיע יחד עם הפרעות מצב רוח אחרות.

דיכאון כפול (Double depression) הוא מצב נפשי בו מתרחשים פרקי דיכאון או מאניה, בנוסף לדיסתימיה.

מצב נפשי זה מתבטא במעברים בין מצבי רוח דיסתימיים לבין מצבי רוח היפומאניים - מצב שמוכר כציקלוטימיה, גרסה קלה יותר של הפרעה דו-קוטבית.

דיכאון כפול יפגע בשלב מסוים ב-75% מהסובלים מדיסתימיה.

 

דיכאון קליני VS דיסתימיה

 

למה קשה יותר לטפל בדיכאון כפול?

מי שלוקה בדיסתימיה עלול להתייחס לאפיזודה של דיכאון קליני כחלק אינטגרלי בחיים שאינו ממש בשליטתו.

כלומר, תקופה בה הוא מרגיש רע יותר מהרע השגרתי המוכר.

מכיוון שבמצב כזה קיימת נטיה מובנת לדחות פנייה לטיפול נפשי, האדם גם הופך להיות פחות נגיש רגשית לטיפול כאשר הוא בוחר להתחיל בתהליך פסיכותרפי.

זאת ועוד, כל עוד לא יקבל טיפול לדיסתימיה, ביחד עם זה שיינתן עבור הדיכאון הקליני, הוא ישוב לחוות מצב רוח ירוד כרוני, עם סיכון גבוה יותר להתרחשות אפיזודה חדשה של דיכאון כפול.

 

 

האם קיים קשר בין דיסתימיה לאובדנות?

דיסתימיה מתוארת לרוב כדיכאון מתון אך הנתונים מציגים לנו תמונה הרבה יותר מורכבת:

לעיתים קרובות מדובר בהפרעה חמורה שמחייבת פנייה לעזרה מקצועית, שכן דווקא בקרב מתמודדים עם דיכאון מתון, מחשבות אובדניות מופיעות בשכיחות רבה יותר נוכח תנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים כאלה הופכים עם הזמן ליותר ויותר שכיחים ותדירים, והנטיה למצבי רוח דיספוריים הולכת וגוברת.

 

 

נועה רוזן פסיכותרפיסטית טיפול רגשי לילדים נוער ומבוגרים בתא

נועה רוזן, MSW, מטפלת בדיכאון בתל אביב

 

מה הטיפולים המומלצים בדיסתימיה?

הטיפולים בדיסתימיה כוללים תרופות וטיפול בשיחות. 

 

בחירת הטיפול בדיסתימיה תלויה בחומרת המצב.

רוב המקרים של דיסתימיה מטופלים בעזרת פסיכותרפיה (ייעוץ או שיחה טיפולית עם פסיכולוג, פסיכותרפיסט או מטפל מוסמך אחר).

הטיפול היעיל ביותר בדיסתימיה לעיתים משלב פסיכותרפיה וטיפול תרופתי.

שימוש בכדורים מפחית את התסמינים במהירות רבה יותר כאשר פסיכותרפיה עוזרת למטופלים לרכוש כלים למניעת פיתוח תסמינים חוזרים של ההפרעה בעתיד.

 

מעניין שפסיכותרפיה פחות יעילה לדיכאון דיסתימי בהשוואה להפרעת דיכאון קליני, אולי בגלל עיכוב בטיפול, מוטיבציה נמוכה, מאפיינים ספציפיים המסבכים את הטיפול,  משך הטיפול והיעדר טיפול מודולרי ומותאם אישית. 

 

דר דוד זוהר פסיכולוג קליני מומחה מכון טמיר תל אביב

דר׳ דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומטפל בדיכאון, עמית מכון טמיר ת״א

 

כיצד עוזר טיפול CBT להקלה על דיסתימיה?

על פי הספרות המקצועית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי - cbt בדיסתימיה, לצד פסיכותרפיה בין אישית ואקטיבציה התנהגותית  הם טיפולי הבחירה היעילים ביותר לטיפול בדיכאון קל. 

האתגר הטיפולי הכי חשוב הוא להתמודד עם דפוסי מחשבה שליליים, רומינציות , שיש בכוחן לשמר ולהעצים את מצב הרוח הדיספורי.

עיוותים חשיבתיים כאלה מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי אשר מזינים את עצמם, מסלימים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר לפריצתה של אפיזודה דיכאונית מלאה. 

 

המעגל הכרוני יכול להתחיל במצב רוח ירוד, שבתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כמו "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", מה שמעיב עוד יותר על מצב הרוח. כשמצב הרוח מחמיר מתעוררות מחשבות מייאשות כמו "זה לעולם לא יגמר" שמדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה.

טיפול CBT בדיסתימיה מתמקד באתגור משותף של המחשבות הבלתי-מסתגלות ובאימוץ דפוסי התנהגות בריאים יותר. אנשים עם דיכאון כרוני מפתחים התנהגויות נמנעות, כגון דחיינות, אשר תורמות לשימור הסימפטומים וגורמי הלחץ.

על כן, בטיפול CBT, המטפל מסייע למטופל לנקוט בגישה אקטיבית של פתרון בעיות והשגת מטרות. המטופלים לומדים כלים פסיכולוגיים שבאמצעותם יוכלו לשפר את חייהם ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מצבי לחץ ומתח.

חשוב גם לציין כי מטופלים המתמודדים עם שילוב בין דיכאון דיסתימי לבין כאבים כרוניים, עשויים להיעזר ב-CBT כמענה מקביל לשתי הבעיות. 

 

טיפול דינמי קצר מועד

טיפול פסיכודינמי יעיל במיוחד במקרים של דיכאון כרוני הוא טיפול דינמי קצר מועד.

טיפול מסוג זה הוא מוגבל בזמן ולרוב ממוקד בקושי ספציפי עימו מתמודד המטופל.

מטרת הטיפול היא הקניית כלים להתמודדות עצמאית בפרק זמן קצר יחסית, במעורבות ואקטיביות של המטפל ובחתירה לסוגיות הנפשיות שמעוררות שוב ושוב כאב נפשי. 

במהלך טיפול דינמי קצר מועד, אשר מתנהל לרוב על בסיס מפגשים קליניים שבועיים, מתקדם המטופל בשלבים שונים:

בשלב הראשון לרוב יחווה תחושת אופוריה, אופטימיות באשר לסיכוייו "להחלים" מאפיזודת הדיכאון.

עם התקדמות המפגשים הטיפוליים, תחושת האופוריה שוככת ובמקומה צפות דאגות באשר לתחושת המסוגלות של המטופל לפתור את בעיותיו. 

 אם הטיפול הפסיכולוגי קצר המועד מתקדם כהלכה, אמור המטופל להיחלץ אט אט מהעמדה הפסיבית המאפיינת אפיזודות דיכאוניות ולנוע באקטיביות לעבר גיוס כוחות ומשאבים נפשיים להתמודדות וליצירת שינוי.

טיפול דינמי קצר מועד בדיכאון אמור לייצר בראש ובראשונה שיפור משמעותי ויציב במצב הרוח, שיהיה עמיד לפרק זמן בלתי מבוטל.

באופן צפוי, גם קרוביו של המטופל (ילדים, בני זוג, הורים) יבחינו בשינוי המיוחל שעבר. 

 

 

טיפול תרופתי בדיסתימיה

אנשים המתמודדים עם דיסתימיה משנים את סגנון החיים שלהם אך הדיכאון אינו חולף.

למרבה המזל, מצבם משתפר באופן משמעותי באמצעות טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני (SSRI, SNRI, tricyclics, MAO) .

חלק מאנשי המקצוע ממליצים ליטול את התרופות במשך כשנתיים ולהפחית באופן הדרגתי  את המינון תחת מעקב פסיכיאטרי אדוק.

במידה והמטופל מהסס או מסרב להיעזר בתרופות, מומלץ לנסות תחילה פסיכותרפיה אך אם לא חל שיפור כעבור מספר חודשים יתכן וטיפול תרופתי יהיה הכרחי.

 

 

טיפול עצמי בדיכאון כרוני 

ידע רב נצבר לגבי התמודדות מונעת עם דיסתימיה, באמצעות עזרה עצמית וניהול אורח חיים בריא.

לפי מה שאנחנו יודעים ממחקרים, חשוב לעסוק בפעילות גופנית, להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת, להימנע מאלכוהול, להתייעץ עם רופא לגבי נטילת תוספי תזונה חסרים, להקדיש זמן לרגיעה והרפיה, להציב מטרות להגברת המוטיבציה, לעסוק בפעילות התנדבותית, לישון בכל לילה 7-9 שעות ולבלות זמן בטיול בחיק הטבע.

 

 

מילה על דיסתימיה בימי הקורונה

עבור חלק מאיתנו, המתח והדאגה במהלך המגפה ובתקופת היציאה ממנה יכולים להוביל לאפיזודה דיכאונית, המאופיינת במצב רוח ירוד, מעט עניין בפעילויות, תחושת אשמה וערך עצמי נמוך, עייפות, פחות ריכוז, קשיים בשינה ובתיאבון ומחשבות חוזרות על מוות. 

חשוב לציין שזה נכון עבור אנשים שמתמודדים עם דיסתמיה, אבל סביר במיוחד עבור מי שיש לו היסטוריה של דיכאון מז'ורי, שמאופיין בלפחות 5 תסמיני דיכאון קשה שנמשכים שבועיים או יותר. 

העובדה שכעת אנשים מבודדים יותר ובעלי אפשרות מוגבלת להשתתף בפעילויות יכולה להוביל לדיכאון, אבל אפשר לחשוב על מענים ולא להישאר פאסיביים וחסרי אונים במהלך המשבר הפנדמי.

למשל, ידוע מצב רוח נוטה להשתנות כשאנחנו בפעילות, ולכן טיפול עצמי נפוץ ויעיל בדיכאון אפיזודי ותגובתי בתקופת המגיפה יכול להיות אקטיבציה התנהגותית.

הרעיון הוא לתכנן פעילויות רצויות וחיוביות בלו״ז יומי:

למשל, יזימת קשר עם חברים, פעילות גופנית, יציאה לטבע או השלמת פרויקט בעבודה.

בנוסף, ניתן להשתמש באותן טכניקות להתמודדות עם חרדה על מנת לנסות ולנהל את המתח.

חשוב להיצמד לשגרה בריאה ובעיקר לפעילויות שמסבות שביעות רצון.

 

 

מטפלים בדיסתימיה

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת טלפון להכוונה לטיפול בדיסתימיה, עם מטפל/ת CBT בתל אביב, במסגרת מכון טמיר בעיר,  לטיפול אונליין, או למפגש ייעוצי עם העמיתים שלנו בכל הארץ.

 

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל ברחבי הארץ, ניתן לתאם עם המטפלים הקוגניטיביים-התנהגותיים העמיתים שלנו בדיכאון בירושלים, מודיעין, חיפה, כרמיאל והצפון, באר שבע, אשדוד, אשקלון, רמת גן, פתח תקווה, רחובות, ראשון לציון, חולון ובת ים, רעננה וכפר סבא, רמת השרון, הרצליה, נתניה, חדרה ופרדס חנה ובזכרון:

 

072-3940004

  

נשתמע !

צוות המטפלים

מכון טמיר

 

 

קראו המלצות 

על המכון והצוות:

 

כתיבה:

איתן טמיר

 (MA) וראש המכון 

 

תודות: 

לאה מרקו (MA)

פסיכולוגית קלינית מומחית

  

 

 

מקורות:

 

טמיר, א׳, (2019). האם אני סובל מדיכאון בתפקוד גבוה? 10 תסמינים לדיכאון תפקודי. אוחזר מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3005

 

Adler, D. A., et al (2015). Improving Work Outcomes of Dysthymia (Persistent Depressive Disorder) in an Employed Population. General Hospital Psychiatry, 37(4), 352–359

 

Cuijpers P, van Straten A, Schuurmans J, van Oppen P, Hollon SD, Andersson G. Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. 2010;30:51–62

 

Crane, C., et al. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787

  

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067

 

Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and Apathy: Diagnosis and Treatment. Depression Research and Treatment, 2011, 893905

 

Klein, D. N. and Santiago, N. J. (2003), Dysthymia and chronic depression: Introduction, classification, risk factors, and course. J. Clin. Psychol., 59: 807-816

  

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39

 

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021