דיסתימיה | דיכאון כרוני | תסמינים, אבחון טיפול ומחקרים קליניים

דרג פריט זה
(1 הצביע)
דיסתימיה דיסתימיה

 

דיסתימיה - דיכאון מתון / כרוני

תסמינים, טיפולים, מחקרים

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

מהי דיסתימיה (dysthymia)?

דִּיסְתִימְיָה היא הפרעת דיכאון מתונה או כרונית, שמתייחסת להפרעת מצב רוח בה האדם חווה אפיזודה דיכאונית מתמשכת, או דכדוך מתמשך, אך בניגוד לדיכאון קליני, מידת החומרה שלה מתונה יחסית. 

הדכדוך שחווים הסובלים מההפרעה הדיסתימית מוגדר ככרוני ונמשך לרוב מעל לשנתיים. החל מהמהדורה החמישית של מדריך האבחנות הפסיכיאטריות, הDSM-5, דיסתימיה נקראת בשמה החדש Persistent depressive disorder.

 

 

מה השכיחות הסטטיסטית של דיסתימיה?

דיסתימיה היא אחת ההפרעות הנפוצות מבין הפרעות מצב הרוח, על אף היותה פחות מוכרת.

היא פוגעת ב-3%-6% מהאוכלוסיה, יותר בנשים בהשוואה לגברים.

 

מטפלים בדיסתימיה

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת טלפון להכוונה לטיפול בדיסתימיה, עם מטפל/ת CBT בתל אביב, במסגרת מכון טמיר בעיר,  לטיפול אונליין, או למפגש ייעוצי עם העמיתים שלנו בכל הארץ.

אתם מוזמנים לפנות אלינו לשיחת הכוונה והתאמה אישית של טיפול ומטפל.

ברחבי הארץ, ניתן לתאם עם המטפלים הקוגניטיביים-התנהגותיים העמיתים שלנו בדיכאון בירושלים, מודיעין, חיפה, כרמיאל והצפון, באר שבע, אשדוד, אשקלון, רמת גן, פתח תקווה, רחובות, ראשון לציון, חולון ובת ים, רעננה וכפר סבא, רמת השרון, הרצליה, נתניה, חדרה ופרדס חנה ובזכרון 

נשתמע!

 

צפו בסרטון קצר של צעירה מקסימה

המתארת את התמודדותה עם דיסתימיה,

וההבדלים בינה לבין דיכאון קליני (מג'ורי):

 

 

במהלך חיינו, כולנו עוברים תקופות קלות יותר ופחות, המלוות לעיתים בקשיים רגשיים ובמצב רוח ירוד. כולנו מתנסים גם במשברים, צפויים או מפתיעים, ויודעים להיעזר, לשנס מותניים ולהמשיך הלאה.

אלה הם החיים...

אבל יש אנשים פגיעים יותר מאחרים למצבי רוח ירודים, אשר במקרים מסוימים, כאשר הם מתבטאים כאפיזודות ארוכות המלוות באובדן הנאה, דימוי עצמי נמוך והפרעות בתפקוד התקין -  מעידים על קיומו של דיכאון. 

 

כפי שנקרא בהמשך, קיימות דרכים מגוונות ויעילות לטפל בדיכאון כרוני, מתון או מתמשך. בין הדרכים הללו נתייחס לטיפולים תרופתיים, טיפולים קוגניטיביים-התנהגותיים מבוססי ראיות וטיפולים פסיכודינמיים, שנכנסים הרבה יותר לעומק. 

 

HIDDEN DEPRESSION IN MEN 

מהו דיכאון כרוני?

אבחון דיסתימיה

למרות שמרבית הקלינאים והפסיכולוגים משתמשים עדיין במונח דיסתימיה, המונח הוחלף במהדורה האחרונה של ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, ה-DSM-5, והיא נקראת כיום הפרעת דיכאון מתמשכת (Persistent depressive disorder (PDD.

קצת מסורבל לנו... מרבית הקלינאים בעולם נותרו נאמנים למילה דיסתימיה. 

 

 אבחון דיסתימיה מחייב תחילה שלילה של בעיות רפואיות אחרות שיכולות להסביר את התסמינים הנפשיים, למשל, תת-פעילות של בלוטת התריס. 

מבחינה אבחונית, אין כיום בדיקת דם, צילום רנטגן או אמצעי רפואי מהימן אחר שמצביע על קיום ההפרעה.

ברוב המקרים מתבסס האבחון על ראיון קליני מובנה עם פסיכיאטר או פסיכולוג קליני. 

 

סימפטומים של דיסתימיה

  • היעדר אנרגיות - רוב הזמן התחושה היא של עייפות קשה, הרגשה  שאתה 'גמור' אחרי ביצוע פעילות שאינה עד כדי כך מתישה בימים כתיקונם, או שדורשת מאחרים סביבך פחות אנרגיה. 

  • חוסר ריכוז - קושי רציני להתרכז במיילים, בקריאת ספר או עיתון, אבל אפילו קושי לעקוב אחרי העלילה בסרט משעמם בטלוויזיה. 

  • חוסר תקווה - תחושה קשה של חוסר ישע שגוררת אותנו לא אחת להתנהגויות לא יעילות, כמו שימוש בחומרים, או נסיגה להרגלים שהצלחנו להיפטר מהם כבר בעבר. 

  • נרגנות - חוסר סבלנות כלפי האנשים היקרים לנו, כולל נטיה להיפגע ולהיקלע לקונפליקטים במערכות יחסים חשובות, עם בני משפחה ועם חברים קרובים.  

  • אינסומניה (קשיי שינה) 

  • הערכה עצמית נמוכה שכוללת ביקורת עצמית מופרזת

  • ֿתחושות אשם

  • דאגה לגבי העבר והעתיד - מחשבות טורדניות ודאגות חזרתיות לגבי העבר והעתיד, שכוללות חוסר שליטה ורומניציות. 

  • פסימיות - קושי לראות איך יוצאים כבר מהמצוקה הנוכחית  

  • אובדן הנאה (אנ-הדוניה) - וגם חוסר מוטיבציה לעשות דברים שבדרך כלל אוהבים. 

  • התבודדות - נטיה להסתגרות, הזנחה של קשרים חברתיים.

 

מהלך הדיכאון הדיסתימי 

לאדם המתמודד, וגם לאוהביו, יש משהו מתעתע, תנודתי ואולי אפילו מבלבל בדיכאון כרוני: 

המתמודדות והמתמודדים עם ההפרעה יכולים לחוות שבועות בהם הם מרגישים טוב מבחינה נפשית, ומעת לעת אפילו רגעים של הנאה, אופטימיות ושמחה. אולם בדרך כלל מצב הרוח הטוב אינו נמשך פרק זמן ממושך מעבר לימים או שבועות בודדים. 

מאפייני ההפרעה והאופן בו היא מתוארת מזכירים מאוד את התיאור של דיכאון קליני, ומתבטאים בתסמינים מגוונים שהזכרנו לעיל. 

 

מהו דיכאון כפול (Double depression)?

דיכאון כפול (Double depression) הוא מצב בו דיסתימיה מתפתחת לדיכאון קליני (לרוב בעקבות אירוע המהווה טריגר, כמו פיטורים או כישלון בהשגת מטרה חשובה) ואז חוזר להיות דיכאון דיסתימי.

דיכאון כפול יפגע בשלב מסוים ב-75% מהסובלים מדיסתימיה.

חשוב לציין כי תחושות דיכאוניות  אינן מלמדות תמיד על הפרעת מצב רוח. לעיתים הן מייצגות שסימפטומים של מצבים רפואיים אחרים, בהם אנמיה, בעיות בבלוטת התריס, מחלת ליים, פרקינסון או סרטן הלבלב, שעלולים ״להתחזות״ לדיכאון.

 

למה קשה יותר לטפל בדיכאון כפול?

מי שלוקה בדיסתימיה עלול להתייחס לאפיזודה של דיכאון קליני כחלק אינטגרלי בחיים שאינו ממש בשליטתו. כלומר, פשוט תקופה שבה הוא מרגיש רע יותר מהרע השגרתי שמוכר לו.

מכיוון שבמצב כזה קיימת נטיה מובנת לדחות פנייה לטיפול נפשי, האדם גם הופך להיות חסין יותר כאשר הוא בוחר להתחיל בתהליך פסיכותרפי.

זאת ועוד, כל עוד לא יקבל טיפול לדיסתימיה ביחד עם זה שיינתן עבור הדיכאון הקליני, הוא ישוב לחוש מצב רוח ירוד באופן כרוני, עם סיכוי להתרחשות אפיזודה חדשה של דיכאון כפול.

 

האם קיים קשר בין דיסתימיה לאובדנות?

דיסתימיה מתוארת לרוב כדיכאון מתון אך הנתונים מציגים לנו תמונה הרבה יותר מורכבת:

לעיתים קרובות מדובר בהפרעה רצינית וחמורה שמחייבת קבלת עזרה מקצועית, שכן דווקא בקרב מתמודדים עם דיכאון מתון, מחשבות אובדניות מופעלות בשכיחות רבה יותר נוכח תנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים כאלה הופכים עם הזמן ליותר ויותר שכיחים ותדירים, והנטיה למצבי רוח דיספוריים הולכת וגוברת.

 

טיפולים פסיכולוגיים בדיסתימיה

 

כיצד עוזר טיפול CBT להקלה על דיסתימיה?

על פי הספרות המקצועית, טיפול קוגניטיבי התנהגותי - cbt בדיסתימיה, לצד פסיכותרפיה בין אישית ואקטיבציה התנהגותית  הם טיפולי הבחירה היעילים ביותר לטיפול בדיכאון קל. 

האתגר הטיפולי הכי חשוב הוא להתמודד עם דפוסי מחשבה שליליים, רומינציות , שיש בכוחן לשמר ולהעצים את מצב הרוח הדיספורי.

עיוותים חשיבתיים כאלה מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי אשר מזינים את עצמם, מסלימים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר לפריצתה של אפיזודה דיכאונית מלאה. 

 

 

המעגל הכרוני יכול להתחיל במצב רוח ירוד, שבתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כמו "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", מה שמעיב עוד יותר על מצב הרוח. כשמצב הרוח מחמיר מתעוררות מחשבות מייאשות כמו "זה לעולם לא יגמר" שמדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה.

טיפול CBT בדיסתימיה מתמקד באתגור משותף של המחשבות הבלתי-מסתגלות ובאימוץ דפוסי התנהגות בריאים יותר. אנשים עם דיכאון כרוני מפתחים התנהגויות נמנעות, כגון דחיינות, אשר תורמות לשימור הסימפטומים וגורמי הלחץ.

על כן, בטיפול CBT, המטפל מסייע למטופל לנקוט בגישה אקטיבית של פתרון בעיות והשגת מטרות. המטופלים לומדים כלים פסיכולוגיים שבאמצעותם יוכלו לשפר את חייהם ולהתמודד בצורה יעילה יותר עם מצבי לחץ ומתח.

חשוב גם לציין כי מטופלים המתמודדים עם שילוב בין דיכאון דיסתימי לבין כאבים כרוניים, עשויים להיעזר ב-CBT כמענה מקביל לשתי הבעיות. 

 

טיפול דינמי קצר מועד

טיפול פסיכודינמי יעיל במיוחד במקרים של דיכאון כרוני הוא טיפול דינמי קצר מועד.

טיפול מסוג זה הוא מוגבל בזמן ולרוב ממוקד בקושי ספציפי עימו מתמודד המטופל.

מטרת הטיפול היא הקניית כלים להתמודדות עצמאית בפרק זמן קצר יחסית, במעורבות ואקטיביות של המטפל ובחתירה לסוגיות הנפשיות שמעוררות שוב ושוב כאב נפשי. 

במהלך טיפול דינמי קצר מועד, אשר מתנהל לרוב על בסיס מפגשים קליניים שבועיים, מתקדם המטופל בשלבים שונים:

בשלב הראשון לרוב יחווה תחושת אופוריה, אופטימיות באשר לסיכוייו "להחלים" מאפיזודת הדיכאון.

עם התקדמות המפגשים הטיפוליים, תחושת האופוריה שוככת ובמקומה צפות דאגות באשר לתחושת המסוגלות של המטופל לפתור את בעיותיו. 

 אם הטיפול הפסיכולוגי קצר המועד מתקדם כהלכה, אמור המטופל להיחלץ אט אט מהעמדה הפסיבית המאפיינת אפיזודות דיכאוניות ולנוע באקטיביות לעבר גיוס כוחות ומשאבים נפשיים להתמודדות וליצירת שינוי.

טיפול דינמי קצר מועד בדיכאון אמור לייצר בראש ובראשונה שיפור משמעותי ויציב במצב הרוח, שיהיה עמיד לפרק זמן בלתי מבוטל.

באופן צפוי, גם קרוביו של המטופל (ילדים, בני זוג, הורים) יבחינו בשינוי המיוחל שעבר. 

 

טיפול תרופתי בדיסתימיה

אנשים המתמודדים עם דיסתימיה משנים את סגנון החיים שלהם אך הדיכאון אינו חולף.

למרבה המזל, מצבם משתפר באופן משמעותי באמצעות טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני (SSRI, SNRI, tricyclics, MAO) .

חלק מאנשי המקצוע ממליצים ליטול את התרופות במשך כשנתיים ולהפחית באופן הדרגתי  את המינון תחת מעקב פסיכיאטרי אדוק.

במידה והמטופל מהסס או מסרב להיעזר בתרופות, מומלץ לנסות תחילה פסיכותרפיה אך אם לא חל שיפור כעבור מספר חודשים יתכן וטיפול תרופתי יהיה הכרחי.

 

 

טיפול עצמי בדיכאון כרוני 

ידע רב נצבר לגבי התמודדות מונעת עם דיסתימיה, באמצעות עזרה עצמית וניהול אורח חיים בריא.

לפי מה שאנחנו יודעים ממחקרים, חשוב לעסוק בפעילות גופנית, להקפיד על תזונה נכונה ומאוזנת, להימנע מאלכוהול, להתייעץ עם רופא לגבי נטילת תוספי תזונה חסרים, להקדיש זמן לרגיעה והרפיה, להציב מטרות להגברת המוטיבציה, לעסוק בפעילות התנדבותית, לישון בכל לילה 7-9 שעות ולבלות זמן בטיול בחיק הטבע.

 

מילה על דיסתימיה בימי הקורונה

עבור חלק מאיתנו, המתח והדאגה במהלך המגפה ובתקופת היציאה ממנה יכולים להוביל לאפיזודה דיכאונית, המאופיינת במצב רוח ירוד, מעט עניין בפעילויות, תחושת אשמה וערך עצמי נמוך, עייפות, פחות ריכוז, קשיים בשינה ובתיאבון ומחשבות חוזרות על מוות. 

חשוב לציין שזה נכון עבור אנשים שמתמודדים עם דיסתמיה, אבל סביר במיוחד עבור מי שיש לו היסטוריה של דיכאון מז'ורי, שמאופיין בלפחות 5 תסמיני דיכאון קשה שנמשכים שבועיים או יותר. 

העובדה שכעת אנשים מבודדים יותר ובעלי אפשרות מוגבלת להשתתף בפעילויות יכולה להוביל לדיכאון, אבל אפשר לחשוב על מענים ולא להישאר פאסיביים וחסרי אונים במהלך המשבר הפנדמי.

למשל, ידוע מצב רוח נוטה להשתנות כשאנחנו בפעילות, ולכן טיפול עצמי נפוץ ויעיל בדיכאון אפיזודי של תקופת המגיפה יכול להיות אקטיבציה התנהגותית. זו יכולה לכלול יצירת קשר עם חברים, פעילות גופנית לפי תכנון יומי, יציאה לטבע או השלמת פרויקט בעבודה.
בנוסף, ניתן להשתמש באותן טכניקות להתמודדות עם חרדה על מנת לנסות ולנהל את המתח. יש גם להיצמד לשגרה בריאה ובעיקר לפעילויות הקרובות ככל הניתן לאלה שגורמות למטופל לשביעות רצון. הדבר עשוי לדרוש מעט יצירתיות, אבל בהחלט ישים. למשל, אדם שנהג להתאמן בחדר הכושר יכול לנסות להשתתף באימונים מודרכים אונליין, ואדם חברתי יכול לארח ארוחת ערב דרך זום.

 

  

התקשרו  לשיחת הכוונה במכון טמיר

ופגשו פסיכולוג או פסיכותרפסיסט מומלץ לטיפול קצר מועד,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ. 

אנו מתחייבים לשקול

יחד אתכם את הפתרון המתאים:

 

072-3940004

 

 

נשתמע !

צוות המטפלים

מכון טמיר

 

 

 

 

 

 

 

תודות:

 

לאה מרקו,  פסיכולוגית קלינית מומחית

 

 

 

 

טיפול CBT אינטרנטי בדיכאון עם קולגות

שאנחנו סומכים עליהם:

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

 

 

טמיר, א׳, (2019). האם אני סובל מדיכאון בתפקוד גבוה? 10 תסמינים לדיכאון תפקודי. אוחזר מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/me_article.asp?article=3005

 

 

Adler, D. A., et al (2015). Improving Work Outcomes of Dysthymia (Persistent Depressive Disorder) in an Employed Population. General Hospital Psychiatry, 37(4), 352–359

 

 

Cuijpers P, van Straten A, Schuurmans J, van Oppen P, Hollon SD, Andersson G. Psychotherapy for chronic major depression and dysthymia: A meta-analysis. Clinical Psychology Review. 2010;30:51–62

 

 

Crane, C., et al. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787

 

 

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067

 

 

Ishizaki, J., & Mimura, M. (2011). Dysthymia and Apathy: Diagnosis and Treatment. Depression Research and Treatment, 2011, 893905

 

 

Klein, D. N. and Santiago, N. J. (2003), Dysthymia and chronic depression: Introduction, classification, risk factors, and course. J. Clin. Psychol., 59: 807-816

 

 

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39

 

 

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623

 

 

https://psychcentral.com/lib/a-current-look-at-chronic-depression/

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020