טראומה התייחסותית | השלכות, טיפולים והחלמה מקשר רע

טראומה התייחסותית

 

מהי טראומה התייחסותית?

טראומה התייחסותית היא מונח המבטא חוויה המאיימת על העצמי שהתרחשה במערכת יחסים קרובה דיה.

היא יכולה להיות תוצאה של התעללות בקשר, הזנחה, חרם, נטישה, התעמרות בעבודה ועוד. 

החלמה מטראומה ביחסים היא תהליך שאורך שנים רבות, כאשר טיפול פסיכולוגי טוב יכול לספק כלים ומקום לעבודה ולהבטיח שהטראומה מנוהלת בצורה הבריאה ביותר. 

  

בהקשר הטראומטי, המושג קרוב יותר להגדרה של הפרעת פוסט-טראומה מורכבת מאשר להפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).   

למרות מאפייניהן הדומים PTSD וטראומה ביחסים הן אותו הדבר.

אדם עם טראומה ביחסים יכול להיות מאובחן ב-PTSD אך אין כיום אבחנה ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) לטראומה ביחסים או ל-CPTSD.

טראומה ביחסים יכולה לחפוף לטראומה מורכבת או לאבחנה של הפרעת דחק פוסט-טראומטית מורכבת (CPTSD).

 

סוג זה של PTSD מתהווה כשיש טראומה חוזרת במערכת יחסים שיש בה הזדקקות, כמו האופן בו ילד זקוק להורה.

ל-CPTSD יש תסמיני ליבה רבים של PTSD רגיל, אך נראה שהוא כולל את התפתחותם של דימוי עצמי שלילי, חוסר ויסות רגשי, דיסוציאציה ומערכות יחסים לקויות.

CPTSD שונה מטראומה חריפה, או טראומה פשוטה, שמתרחשת נוכח מאורע טראומטי יחיד, כמו תאונת דרכים או אירוע אלים.

גורמים נפוצים ל-CPTSD שיכולים להוביל לטראומה ביחסים הם התעללות מינית, פיזית או נפשית, עינוי או חטיפה, טראומה רפואית מתמשכת או הזנחה/נטישה כרוניות. 

 

 

טראומה התייחסותית בתיאוריות הפסיכולוגיות

באופן מסורתי, הפסיכולוגיה התייחסה לטראומה במערכות יחסים בהקשר של יחסי אם-תינוק שנחבלו. 

 

פסיכואנליטיקאים וחוקרי התקשרות תיארו בציוריות את הפגיעות הטראומטיות שעלולות להופיע בהתפתחות הנפש בילדות:

למשל, ויניקוט התייחס ל-Impingment אירוע  חודרני בחיי התינוק, פיירברן דיבר על פיצול האגו כתוצאה מדחייה כואבת, באלינט תיאר את השבר הבסיסי בנפש ובולבי שלימד אותנו כמה אנחנו זקוקים לקשר.

 

אבל אנחנו יודעים כבר שלא הכל מתעצב עד גיל 3. 

 

ישנן הזדמנויות רבות שמופיעות במערכות יחסים בחיים, הן לשיקום  וקידום נפש פגועה (כמו טיפול טוב או זוגיות נכונה) והן לשריטות קשות ועמוקות שמותירות נפש זהירה ונמנעת.  

 

"קורה שאדם נולד לתוך ארץ זרה. שלמרות שיש לו אב ואם, אחים ואחיות, שפה ותרבות- הוא בעצם ממקום אחר, והוא לא יודע את זה. הוא כואב כל חייו, עד שהוא מבין, ומתחיל את המסע חזרה אל ארץ מולדתו, שמעולם לא היה בה ואף אחד לא יכול להבטיח לו שהיא אכן קיימת. אדם כזה נולד לתוך גיהנום, ובהתחלה הוא אינו יודע שזה הגיהנום. הוא ממשיך לחיות את חייו וליפול שוב ושוב, ורק אחרי זמן ארוך משהו קורה: איזה רגע של חסד, שבו הוא זוכה לראות, ולו לרגע מהיר ובהיר אחד, את המקום שלו. פיסת גלויה קרועה מן המקום שלו, נאמר. או מישהו משם שחולף על פניו ומחייך- רגע שמשנה את חייו, משום שבבת אחת הוא מבין שאכן יש מקום כזה. שהוא לא חולם. שיש חיים טובים מאלה שהוא חי עכשיו. וגם, כמובן, באותו הרגע הוא גם מבין שהוא חי בגיהנום"

 

-- ריימונד קארבר

 



מאפיינים משפחתיים של טראומה ביחסים

 

לא חייבים משפחה עם אלימות פיזית כדי לחוות יחסים טראומטיים. 

 

יש גורמים פסיכולוגיים, חלקם סמויים יותר מן העין, מתוכם צומחים דפוסים המייצרים טראומה רגשית אצל הילדים:

 

נטישה

הכוונה לנטישה פיזית (למשל במקרים של אימוץ או השארת הילד עם הורה אחר לצמיתות) או לנטישת התפקיד ההורי.

כשהורים אינם ממלאים את מחוייבויותיהם ומספקים גבולות בטוחים ובריאים בתוך המשפחה, הילד נאלץ למלא אותם בעצמו.

מצב כזה מלמד את הילד שהוא אינו יכול לסמוך על אחרים, בעיקר על אלה שאמורים להיות קרובים אליו. 

זה מסוכן מדי. 

כמבוגר, הדבר יוביל אותו לקושי לסמוך על אחרים וליצור מערכות יחסים קרובות שמחייבות אמון.

 

גבולות רופפים במשפחה (אנמשמנט)

את המצב הזה, שמכונה גם Enmeshment (אנמשמנט), ניתן לתרגם כמעורבות יתר בתוך הבית.  

משפחות עם סגנון קרבה לכיד חסרות גבולות ברורים, מה שגורם לבני המשפחה להיות בעלי מעורבות רגשית יתרה זה בחייו של זה.

יש רמה גבוהה של תלות הדדית בקרב בני המשפחה, וכתוצאה מכך הילדים הופכים רגישים למתח וחווים מתח מוגבר.

 

לכידות 

ניתן לחשוב כעל קשר רגשי חזק מאוד שיש לבני המשפחה זה עם זה, עד לרמה של התהוות קול יחיד ואחיד שאי אפשר לבחון אף פעם את תקפותו.

חשוב שלכל חבר/ה במשפחה כזו יהיו גבולות ברורים וגמישים, לצד תמיכה, חום, קרבה וכבוד בין כל בני המשפחה, לא אחד על חשבון האחר.



 

טראומה ביחסים אצל ילדים ומבוגרים

 

טראומה ביחסים בילדות

ֿ

ילדים הם פגיעים ביותר למילים ולפעולות של מטפליהם. 

 

עד כמה שכיחה טראומה ביחסים בילדות?

על פי המנהל האמריקאי לענייני ניצול לרעה של תרופות פסיכואקטיביות ושירותי בריאות הנפש (SAMHSA), יותר משני שליש מהילדים דיווחו על אירוע טראומטי אחד לפחות לפני גיל 16.

לא כל הטראומות האלה נחשבות לטראומה מורכבת ויובילו לטראומה ביחסים או לבעיות מורכבות אחרות בבריאות הנפש.

מידת החומרה ומשך הטראומה, לצד גורמים אחרים, כמו מספר המבוגרים היציבים בחיי הילד, משפיעים על ההשלכות ארוכות הטווח.

 

למרות שטראומה התייחסותית יכולה להתרחש במערכות יחסים בוגרות, דפוס זה של טראומה מופיע לעתים קרובות באינטראקציה טראומטית בין מטפל לילד במהלך שלבי ההתפתחות הקריטיים.

אינטראקציות אלה משפיעות על מוחו של הילד ויוצרות התקשרויות שליליות שמעצבות את האופן בו יעמוד באינטראקציה עם אחרים במהלך חייו.

במהלך שנות ההתפתחות הקריטיות, מוחו של הילד מתחיל לגבש הבנה של סביבתו בהתבסס על המציאות בה הוא חי.

המציאות המאוד סובייקטיבית מעצבת דיאלוג פנימי סביב מי אנחנו כאנשים ואיך אנו מתקשרים לאחרים, דבר התורם גם לתחושת הערך והביטחון העצמי שלנו. את הדיאלוג הזה כולנו מקיימים עם עצמנו במהלך היום. ֿ

כאשר הקלט שאנו מקבלים כילדים הוא שלילי או מזיק, הדיאלוג הפנימי סביב השאלה מי אנחנו מושפע באופן שלילי ויכול לעמוד בסתירה למי שאנחנו באמת, מה שיכול להיות מבלבל ולהקשות על יצירת מערכות יחסים בריאות. 

 

 

טראומה ביחסים בבגרות

כמבוגרים, תוצאת ההפנמה של המחשבות, ההתנהגויות ומילותיהם של אחרים כשהיינו ילדים יוצרת מסגרת של מי שאנו מאמינים שאנחנו.

כשאלה נוצרים כתוצאה מאינטראקציות טראומטיות עם הורה, הקונפליקט התמידי בין מי שאנחנו באמת לבין מי שאנו חושבים שאנחנו מחליש את יכולתנו להיקשר לאחרים בדרכים משמעותיות.

חוסר החלטיות, חרדה, רגזנות, כעס ואשמה הופכים נפוצים אצל מבוגרים המתמודדים עם טראומה ביחסים. 



השלכות של טראומה ביחסים

 

השלכות נפשיות על ילדים

 ילדים המתמודדים עם טראומה ביחסים חווים לעתים קרובות מנעד רחב של תסמיני חרדה, דיכאון ובעיות רגשיות והתנהגותיות.

ילדים צעירים יכולים לסגת אל שלבי התפתחות מוקדמים ולהפוך ״דביקים״ או רגשיים, או להפגין התנהגויות כמו הרטבה במיטה, הרבה אחרי שלמדו להשתמש בשירותים.

טראומת ילדות שאינה מטופלת יכולה להוביל להתנהגויות מסוכנות, להתמכרויות, לפגיעה עצמית ואפילו להתאבדות. 

 

תוצאות של טראומה ביחסים שאינה מטופלת בקרב מבוגרים

התמודדות עם טראומה ביחסים כמבוגרים היא כמו לחיות עם ביקורת ודעות של אדם אחר שמסתובבות כל הזמן בראש, וציפייה להתאכזב או להינטש בכל אינטראקציה.

למרות שהאדם שיצר את הטראומה אינו באמת שם, הוא משאיר חותם שיוצר קונפליקט מתמשך שאינו תואם את המציאות.

מבוגרים שמתמודדים עם טראומה ביחסים סובלים לעתים קרובות מבעיות נפשיות שונות, בהן דיכאון, חרדה והפרעות אישיות, או נאבקים בהתנהגויות כמו התמכרויות לחומרים או פגיעה עצמית.

 

 

טיפול

יש גישות טיפוליות רבות שיכולות לתת מענה לטראומה ביחסים בשלבים שונים בחיי האדם.

מטפל שמתמחה בתיאוריית ההיקשרות, בטראומה ביחסים או במערכות משפחתיות יכול לעזור לזהות ולרפא כמה מהבעיות שמקורן בטראומה ביחסים. 

 

גישות טיפוליות לילדים

טיפול משפחתי: מטפלי ילדים ומשפחה ירצו לעבוד עם כל המשפחה כדי לתת מענה לבעיות התנהגותיות ונפשיות שהילד מפגין.

מטפלים מודאגים עשויים להבחין בכך שהילד מתפרע ולרצות ללמוד כלים לתיקון הדבר. כשטראומה ביחסים או בעיות היקשרות מעורבות בעניין, יש להתייחס אל הבעיה כיחידה אחת. המטפל יעבוד עם ההורים להבנת סגנון ההורות שלהם ולטיפול בכל לקות שיש בהיקשרות.

 

טיפול במשחק

גישה טיפולית יעילה ביותר במקרים של טראומה ביחסים אצל ילדים. דרך שימוש במשחק, המטפל בונה עם הילד מערכת יחסים שיש בה אמון ושיכולה לאפשר לו לבטא באמצעות משחק מצוקה רגשית שייתכן ואינו יכול עדיין לבטא במילים.

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) לילדים ונוער

יכול לעזור לילד ללמוד על תחושותיו והתנהגותו ולרכוש דרכים לנהל אותן. 

 

גישות טיפוליות למבוגרים

למרות שטראומה ביחסים נעוצה בקשרים לא בריאים בילדות, טיפול למבוגרים יכול לסייע רבות בתיקון נזק שנגרם ע״י ההורים.

באמצעות תמיכה במטופל יוכל המטפל להדגים איך נראים קשרים בריאים, ולבסוף לתרום לשיפור הערך העצמי של המטופל ולאופן בו ייפתח מערכות יחסים בריאות.

ע״י פיתוח היקשרות בריאה בטיפול, המוח לומד את ההרגשה שמייצר סוג בריא יותר של מערכות יחסים שיש בהן טיפול.

גישות טיפוליות נפוצות למבוגרים יהיו דומות לאלה שמסייעות במקרים של טראומה.

 

 CBT

טיפול הנשען על בסיס גדול של ראיות שתומכות בשימוש בו במקרים של PTSD ו-CPTSD, ומאתגר חשיבה והתנהגויות לא בריאות.

 

CBT בשילוב מיינדפולנס

טכניקות של תרפיית מיינדפולנס יכולות להיות חלק ממגוון גישות פסיכותרפויטיות.

הן יכולות ללמד את המטופל להיות נוכח כאן ועכשיו ובאמצעות תרגול להפחית רגשות של הצפה או תגובתיות. 

 

טיפול פסיכודינמי

עוזר לחקור ולהבין טוב יותר איך העבר ממשיך להשפיע על התחושות ומערכות היחסים העכשוויות.

הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR)

במהלך הטיפול המטופל יתבקש להתמקד בתמונות ואירועים שגורמים לו לחוש מצוקה.

המטפל ינחה אותו באמצעות גירוי דו-צדדי, כמו תנועות עיניים מצד לצד, ויעזור לו לעבד מחדש את התגובות הרגשיות לזיכרונות טראומטיים מהעבר.

 

 

ההחלמה מאתגרת אך אפשרית

 

בנוגע לכל הטיפולים, התגברות על טראומה ביחסים יכולה לקחת זמן, ויש אנשים שיישארו עדיין מצולקים ממנה.

אם אתם מטופלים, חשוב להיות סבלניים ולהתקדם צעד צעד בעבודה הקשה לתיקון, כאשר לעיתים תופענה רגרסיות  (לא עד המקום שהתחלתם בו, חוזרים די מהר לנקודה ההתפתחותית אליה הגעתם בטיפול).

 

טיפול בטראומה התייחסותית יתמקד בתיקון של כמה וקטורים נפשיים חיוניים: 

 

 

בניית אמון

 

לוקח זמן לבנות אמון כשמתמודדים עם טראומה ביחסים.

כשטראומה משמעותית מתרחשת בילדות, היא משנה את האופן הטבעי בו אנו רואים אנשים ועומדים באינטראקציה איתם.

כשגדלים אל תוך מציאות שבה אנשים פוגעים בנו ולא ניתן לבטוח בהם, הנרטיב הזה אינו ניתן לשינוי בקלות בבגרות.

 

עבודה עם מטפל טוב יכולה לעזור לאתגר את הרעיון שכל האנשים גורמים כאב ולעודד היפתחות איטית לאדם אחד כדי לחוות את ההרגשה.

תנאי הכרחי לשיקום האמון הוא בניית אמון הדדי ואיתן בתוך מערכת היחסים הטיפולית.

 

 

אינטימיות ומיניות

 

סביר להניח שאינטימיות תבוא מורכב יותר למי שסובל/ת מטראומה ביחסים.

מטבע הדברים קשה יותר ״להכניס אנשים פנימה״, לבטוח בהם ולקיים מערכת יחסים מינית בריאה.

הדבר יכול לאתגר מערכות יחסים אינטימיות וליצור קונפליקט ובלבול.

דבר נוסף שנפוץ במצב כזה הוא חוסר נוחות בחיבור עם אדם נדיב, חם ודואג, משום שהדבר סותר את המציאות שנוצרה בילדות על איך מערכת יחסים אמורה להיראות ואיזו תחושה אמורה להיות בה.

טיפול זוגי עם הפרטנר הזוגי יכול להיות דרך מצוינת ללמוד איך להתמקם נכון ביחסים בריאים וגם לפתח מיומנויות תיקוף, היקשרות בטוחה ואמון.

 

 

הורות

 

הורים המספקים סביבות יציבות, תומכות ואוהבות עבור ילדיהם תורמים להגנה על הילד הן מפני התפתחות של טראומה ביחסים והן מפני תסמינים נפשיים ארוכי טווח הקשורים לטראומה.

הורים שעברו בעצמם טראומה התייחסותית נוטים להיות דרוכם יותר לגבי האפשרות שייגרם סבל דומה לילדיו.

הדריכות הזו מבורכת כל זמן שאינה מתבטאת בגוננות-יתר חודרנית. 

 

 

האם שורדי מערכות יחסים טראומטיות מצליחים להשתחרר מהטראומה?

 

היכולת להחלים מטראומה ללא סיוע מקצועי תלויה בגורמים רבים, חלקם כוללים את חומרת הטראומה, מנגנוני ההתמודדות ומערכת התמיכה.

כשטראומה מתרחשת בילדות, קשה מאוד להחלים ממנה ללא עזרה מקצועית, כי היא משנה את האופן בו נתפס העולם הבינאישי, מה שמתעורר ומשתחזר כל פעם מחדש במערכות יחסים.

מי שממשיך לחוות כאב, סבל וקושי לייצר מערכות יחסים בריאות צריך לחפש עזרה מקצועית כדי להתמודד עם השפעות הטראומה ביחסים. 

אפשר לתקן. 

 

 

איך למצוא מטפל המתמחה בטראומה ביחסים?

 

יש גישות טיפוליות רבות שיכולות לעזור להחלים מטראומה ביחסים.

 

במקרה של מבוגרים, חשוב למצוא מטפל/ת מומחה שעבר הכשרה מתאימה בהתערבויות קליניות בטראומות מהעבר.

אצל ילדים מטפלים יכולים לעזור לתקן קשרים קשים שמסבים לטראומה ביחסים.

 

ברמה המערכתית, מטפלים משפחתיים יכולים לעבוד עם כל המשפחה לשיקום מערכות יחסים בריאות.

 

מוזמנים/ות לפנות אלינו

לשיחת הכוונה אישית

שתעזור להגיע למומחה המתאים:

 

 

התקשרו אלינו להכוונה: 

 

072-3940004

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

  

כתבו שאלה ממוקדת

למתאמת טיפול במכון

(נשיב בהקדם האפשרי):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

2 באפריל 2022   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

ויניקוט, ד,ו (1960). עיוות האני במונחים של עצמי אמיתי ועצמי כוזב. בתוך עצמי אמיתי, עצמי כוזב, הוצאת עם עובד, 2009, עמ׳ 202-213.

 

לואיס-הרמן, ג׳. (1992). טראומה והחלמה. עם עובד, ספריית אופקים, תל-אביב, 1994.

 

 ורטהיים, י. (2018). טראומה התייחסותית וטראומה מורכבת בחייו וביצירתו של הנס פאלאדה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3667

 

ר. קארבר, שירים (עריכה ותרגום- עוזי וייל), מודן הוצאה לאור

 

Melissa Porrey (2022). The Path to Healing After Relational Trauma. https://www.verywellhealth.com/facts-and-healing-steps-after-relational-trauma-5212446

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022