מהי אכילה בררנית? על ARFID - אכילה סלקטיבית אצל ילדים

דרג פריט זה
(5 הצבעות)
ARFID אכילה בררנית אצל ילדים ARFID אכילה בררנית אצל ילדים

ARFID

אכילה בררנית אצל ילדים

מה זה ARFID?

ARFID avoidant/restrictive food intake disorder, או בעברית 'הפרעת הכנסת מזון נמנעת / מגבילה', היא הפרעת אכילה שפוגעת בעיקר בילדים. היא מתאפיינת בכך שהילד נמנע מסוגי מזון מסוימים, צורך מעט אוכל, שוכח לאכול, חש שובע במהירות, או מגיב באופן לא מותאם לתחושת רעב.

ההפרעה התפרסמה לראשונה ב-DSM 5 (המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שיצאה לאור בשנת 2013), אז הוגדר מצב קליני זה כהפרעת אכילה לכל דבר.

בניגוד להפרעות אכילה אחרות, כמו אנורקסיה, אכילה כפייתית, או בולימיה, ARFID אינה קשורה בדימוי עצמי בעייתי או ברצון לרזות, כי אם בתחושת מחנק, מלאות, צורך בהקאה וחרדות שקשורות לסוגים ספציפיים של אוכל. מדובר בהפרעה לא רצונית שאמנם לא החלה בהפרעה בתפיסת דימוי הגוף, אך בהחלט יכולה לגרום לה ולהיות קשורה אליה.

לעיתים, מוכרת ההפרעה גם כהפרעת אכילה בררנית (SED (selective eating disorder.

על אף שההפרעה מאפיינת בעיקר ילדים צעירים, היא מאובחנת גם בקרב בני נוער ובמקרים מסוימים אף בקרב מבוגרים.  

 

אכילה בררנית, כשמה כן היא, דפוס אכילה סלקטיבי מאוד, כאשר אדם המתאפיין בו מוציא מתפריטו מגוון רחב מאוד של מאכלים נפוצים. 

הורים יעידו כי כמעט כל ילד, לפחות בשלבים מסוימים, ניתן לאפיין באכילה בררנית. רבים הם הילדים שלא מוכנים לאכול אבות מזון מסוימים, למשל, מסרבים לאכול ירקות, או גרוע מכך- מוכנים לאכול מאכלים ספורים בלבד, למשל רק שניצל תירס וקורנפלקס.

לרוב, נהוג להתייחס לאכילה בררנית כמצב אשר חולף עם השנים, ונפתר עוד בילדות. עם זאת, וכמו בכל מצב, ההבדל בין מצב שגרתי וחולף לבין בעיה המצריכה התייחסות נעוץ בגורמים שונים, ביניהם חומרת הבעיה, היותה מתמשכת על פני זמן רב  וכמובן, המידה בה מפריעה לשגרת חייו של האדם, לבריאותו או להתנהלות נורמטיבית.

 

 

תסמינים של אכילה בררנית

הרבה ילדים רבים שוכחים לאכול, מזניחים את נושא האכילה או מגלים בררנות יתר לגבי אוכל. 

מדובר בבעיה נפוצה שמדאיגה הורים רבים, אך עם זאת, זו עדיין לא הפרעת אכילה.

ב-ARFID מדובר על סרבנות של ממש לאכול, בחוסר חשק לאכול, עד סיכון בתת-משקל, בבעיות רפואיות ופגיעה בהתפתחות הגופנית (גובה ומשקל). 

ילדים הסובלים מ-ARFID לרוב מתאפיינים בבעיות התפתחותיות כתוצאה של מחסור בחומרים טבעיים חיוניים שמגיעים דרך התזונה. בנוסף, הם נותרים רזים ונמוכים יותר מבני גילם, מה שטומן בחובו סיכון לפגיעה בדימוי העצמי ולעיתים גם במצב החברתי. כל אלה מהווים זרז, קרקע פורייה, להופעה של הפרעות אכילה בהמשך, שקשורות בדימוי עצמי.

 

הנה כמה דגלים אדומים, תמרורי אזהרה להורים מודאגים:

 

  •  אובדן משקל דרמטי
  •  לבוש בשכבות על מנת להתחמם או להסתיר אובדן משקל
  • בעיות עיכול (למשל עצירות)
  • הגבלת סוג או כמות האוכל
  • אכילה של מאכלים בעלי טקסטורה מסוימת בלבד
  • תחושת חולי או שובע כאשר מגיע הזמן לאכול
  • דיווח על תחושת קור
  • חולשה או עודף אנרגיה
  • טווח מוגבל של מאכלים מועדפים שמצטמצם עם הזמן
  • כאבי בטן
  • היסטוריה של רפלוקס

 

הבדלים בין בנים לבנות

בהפרעת האכילה הזו, ובניגוד להפרעות אכילה אחרות, לוקים גם בנים רבים, כשליש מהמאובחנים בהפרעה הם בנים (בניגוד לסובלים מאנורקסיה למשל, שם מאובחן במחלה בן אחד על כל 10 בנות מאובחנות).

בגלל שההפרעה מתחילה מגיל מאוד צעיר, לעיתים בילדות המוקדמת מאוד והרבה לפני הפרעות אכילה אחרות, היא פוגעת קשות בקשר עם ההורים.

ההורים חווים תסכול עז סביב סרבנות האוכל של הילד, והאכילה אשר אמורה להיות מהנה ומספקת עבור הילדים הופכת לזירת קרב עיקרית.

חשוב לזכור כי לא כל ילד בררן או כזה שממעיט לאכול סובל מההפרעה. במרבית המקרים, היא מלווה בתת משקל, מדדים לא תקינים ביחס לגיל ולעיתים קשיים רגשיים כגון פחדים, חרדות, הסתגרות והתבודדות.

 

טיפול פסיכולוגי באכילה בררנית

על מנת להתמודד עם ההפרעה, בדומה לכל הפרעת אכילה אחרת, יש חשיבות עליונה להתייעצות עם גורם מקצועי.

למרות שעדיין אין קווים מנחים מוסכמים לטיפול בהפרעה, ידוע כי ילדים החיים איתה צריכים לפנות לטיפול של תזונאי מומחה. 

אנשי מקצוע אחרים שעשוי להיות להם תפקיד בטיפול בהפרעה הם מרפאה בעיסוק, רופאת ילדים התפתחותית, גסטרואנטרולוג, פסיכולוג ילדים, פסיכיאטר או רופא לבריאות הנוער, אצל מתבגרים.

ריבוי אנשי המקצוע הרלוונטיים עשוי ליצור חוסר בהירות בתכנית הטיפול ועל כן מומלץ שהמיקוד יהיה תלוי בגורמי ההפרעה אצל הילד.  אבל עם סיוע קליני נכון, הילד יכול ללמוד לקבל מאכלים שונים ללא פחד, ולהתחיל לצבור משקל ולגדול שוב.

עם זאת, הטיפול בהפרעה דורש סבלנות, בעיקר לאור העובדה שייתכן ויידרש לרופא זמן לקבוע את הגורם לה.

 

הטיפול בהפרעת אכילה סלקטיבית משתנה כתלות בגיל הילד וביכולתו להיות מודע למצבו. כמו תמיד בטיפול בילדים, הדרכת הורים היא המרכיב החשוב ביותר, שכן להם יכולת משמעותית וחסרת תחליף בשיפור מצבו של ילדם.

בתחום של טיפולים פסיכולוגיים,  הטיפולים העיקריים שמסייעים להתמודדות עם הפרעת אכילה בררנית הם טיפול רגשי וטיפול התנהגותי קוגניטיבי. 

על אף ש-ARFID היא הפרעת אכילה שנכנסת אט אט לתודעה של הורים ומטפלים בישראל, ברחבי העולם מקובל לטפל בה בעיקר באמצעות טיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) לילדים, המבוסס על כך שהמקור לבעיות רגשיות הוא פרשנות בעייתית של המטופל את המציאות בה חי, אשר מייצרת התנהגות בעייתית ומזיקה.

לכן, הטיפול מתמקד בשינוי דפוסי החשיבה ודפוסי ההתנהגות והחלפתם בדפוסים אדפטיביים יותר, תוך הקניית כלים מעשיים להתמודדות עם הקשיים. 



 

מה גורם לאכילה בררנית?

נכון להיום, לא ברור מה הסיבה העיקרית לאכילה בררנית בקרב ילדים.

לרוב היא מיוחסת למאפיינים של האוכל, למשל טעם וריח.

הסברים אלה נכונים בעיקר במצבים בהם נמנע הילד ממאכלים ספורים, אותם ניתן להסביר ב"לא אוהב את הטעם", אך הם פחות רלוונטיים במצבים בהם הילד לא מוכן לאכול כלום.

כשהילד מסרב לאכול סוגים רבים מידי של מאכלים, אשר מותירים את תפריטו דל בצורה קיצונית יותר, נהוג לייחס את ההפרעה לסוג של כפייתיות, לעיתים לרגישות תחושתית, ולבעיות מעט מורכבות יותר מטעם וריח.

הבעיה העיקרית באכילה בררנית היא כמובן השפעתה על בריאותו של הילד, בשנים הכה קריטיות להתפתחותו. כאשר הילד נמנע מאבות מזון רבים, הוא אינו מקבל את כל הערכים התזונתיים להם זקוק, מה שעשוי לגרור בעיות התפתחות שונות. לכן, כאשר מופיעה בעוצמה חמורה יותר, יש המתייחסים לאכילה כפייתית כהפרעת אכילה של ממש. במצבה הקיצוני, אכילה בררנית מאובחנת כהפרעת אכילה סלקטיבית. לרוב, אבחנה זו מתקבלת בגיל מאוחר יותר, ולא בילדות, והיא מתאפיינת במגוון קשיים רחב הרבה יותר מבררנות, כדוגמת חרדות ובעיות התפתחותיות. 

 

תחלואה נלווית של אכילה בררנית

ככלל, ילדים עם AFRID עלולים ללקות בחרדה ונמצאים בסיכון גבוה יותר לפיתוח הפרעות פסיכולוגיות אחרות.

מכיוון ש-AFRID הוגדרה לפני זמן לא רב, רופאים וחוקרים עדיין לא יודעים עליה די, אך מספר גורמי סיכון בכל זאת נצפו - רגשיים, סביבתיים, גנטיים ופיזיולוגיים:

נראה שילדים הסובלים מאוטיזם, הפרעות קשב וריכוז ומוגבלות שכלית יטו יותר לפתח AFRID, ומן הצד השני, ילדים ובני נוער עם הרגלי אכילה בררניים נוטים אף הם לפתח את הפרעה על הספקטרום בהסתברות סיכונית גבוהה יותר.

 

9 עצות וטיפים להורים עם ילדים שאוכלים באופן בררני

כאשר האכילה הבררנית טרם הגיעה למצבה הקיצוני (חשוב לזכור שאצל מרבית הילדים מדובר בתופעה חולפת, ולכן סביר שהמצב הקיצוני לעולם לא יגיע), לרוב אין צורך בטיפול של ממש, דיי בייעוץ וביישום כמה המלצות ועקרונות הוריים חשובים. למשל:

  • ילדים רעבים אוכלים מה שנותנים להם. לכן, חשוב לא לאפשר לילד לנשנש יותר מדי בין הארוחות, על מנת שיגיע לארוחה רעב מספיק בשביל לאכול את מה שמוגש בצלחת.
  • הגישו לילד את האוכל בצורה שתהיה נעימה לעיניים ובהתאם להעדפתו. אם הילדים לא רוצים שיערבבו בין הסלט לאורז, הקפידו על כך. אף אחד לא אוהב לאכול מאכלים שאינם עושים חשק, לכן הקפידו לשמור על העדפותיהם הלגיטימיות של הילדים.
  • היו בעצמכם מודל לחיקוי עבור הילדים. כאשר ילד רואה את אבא אוכל באופן בררני, אין סיבה שיסכים בעצמו לאכול מגוון מאכלים. לעומת זאת, ילד שרואה את הוריו ואת אחיו הגדולים אוכלים מגוון מאכלים, ונהנים מהם, סביר יותר שיסכים לנסות.
  • חישפו את הילד למאכלים מגוונים באופן הדרגתי. אל תצפו ממנו לאכול בארוחה אחת רק מאכלים שאיננו מכיר. עדיף לשלב בין מוכר ללא מוכר, להוסיף בהדרגה מאכל אחד חדש בכל פעם. כך, לא יחשוש הילד מלהתנסות, ותמיד יהיה לפניו המוכר והאהוב לרגיעה ול"בריחה".
  • תנו לילד אפשרות בחירה. בעוד ילדים עשויים לסרב לאכול מאכל אחד שהוצע להם, סביר מאוד שאם יוצעו להם מספר אפשרויות, אפילו שתיים-שלוש, הם יתרצו ויסכימו לאכול משהו מההיצע.
  • שתפו את הילד בהכנת האוכל. סביר מאוד שילדים לא יוותרו על לטעום את מה שבישלו. זה גם זמן איכות שלכם אתו. 
  • אל תענישו בגלל אוכל, אבל גם אל תעניקו פרס על התנהגות נמנעת. אל תענישו את ילדיכם בגלל שסירב לאכול מאכלים מסוימים (גם מבט כועס יכול להוות ענישה). לחילופין, לא בטוח שצריך לתת לילד פרס בגלל שהסכים לנסות. ניסיון לאכול מאכלים חדשים צריך לקבל יחס של דבר טבעי, שבשגרה, ולכן לא אמור לקבל תגובות מסוג חיזוק ועונש.
  • קחו את הבעיה בפרופורציה מתאימה:  אל תתנו לאכילה הבררנית משקל רב יותר ממה שהיא תופסת. אל תעירו על כך לילד כל הזמן ואל תהפכו זאת לנושא שיחה עיקרי, אל תכעסו יותר מדי על הילד ואל תביעו חוסר שביעות רצון רב מדי ממנו. עיקרון זה חשוב גם למסר שמקבל הילד, אך גם להורים עצמם. חבל להעיב על מערכת היחסים כולה, ועל יתרונותיו הרבים של הילד, בגלל נטייה בררנית ממוקדת.
  • לבסוף, היו אופטימיים לגבי האכילה הבררנית של ילדיכם. לרוב, מדובר במצב חולף, וכן בצרה משותפת של הורים רבים. מדובר בחלק טבעי מהתפתחותם של הילדים, אשר לומדים להעדיף, לברור, לבחור ולהתעקש, למידה הכרחית וחשובה ביותר עבורם.

 

על אף שמרבית ההורים מאוד רגישים לדפוסים בעייתיים ומצוקות שחווים ילדיהם הצעירים, כאן מדובר בהפרעת אכילה שאינה מספיק מוכרת ולכן, לא בטוח שתידלק אצלם הנורה האדומה המתאימה ובזמן המתאים. לכן, ובעקבות מודעות הולכת וגוברת להפרעה, חשוב לשים לב לדפוסי אכילה נוקשים ומגבילים במיוחד שמגלה הילד, וכשיש ספק, אין ספק-  יש צורך בהתייעצות עם גורם מקצועי.

 

צרו עמנו קשר לגבי טיפול לילדים ב-ARFID ואכילה בררנית ונחשוב יחדיו על הפניה למטפל/ת המתאים/ה.

עלות מפגש, סביב 330 ש״ח.

במקרים מסוימים נטפל בעצמנו ובמקרים אחרים נפנה למרפאה בבית חולים.

 

התקשרו להתאמה אישית

במכון טמיר תל אביב 

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ:

 

072-3940004 

 

צוות מכון טמיר

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

 

תודות:

 

יעל טל, מכון טמיר

 

 

 

 

 

מקורות והמלצות קריאה:

 

 

 

Kennedy, G. A., Wick, M. R., & Keel, P. K. (2018). Eating disorders in children: is avoidant-restrictive food intake disorder a feeding disorder or an eating disorder and what are the implications for treatment?. F1000Research, 7, 88

 

 

Lukens, C. T., & Silverman, A. H. (2014). Systematic review of psychological interventions for pediatric feeding problems. Journal of Pediatric Psychology, 39, 903–917.

 

 

Thomas, J. J., Lawson, E. A., Micali, N., Misra, M., Deckersbach, T., & Eddy, K. T. (2017). Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder: a Three-Dimensional Model of Neurobiology with Implications for Etiology and Treatment. Current psychiatry reports, 19(8), 54

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020