שישי, 13 ינואר 2017 22:29

סינדרום ירושלים | 10 תובנות שעלולות להוציא אותך לגמרי מדעתך

דרג פריט זה
(25 הצבעות)
סינדרום ירושלים סינדרום ירושלים

 

סינדרום ירושלים

מה אנחנו יודעים תסמונת ירושלים

ומה נותר בגדר תעלומה?

10 תובנות על פסיכוזה בעיר הקודש

 

ירושלים עיר מדהימה. בין ההיסטוריה הדחוסה, הפוליטיקה והרוחניות שלה, ירושלים מעלה תחושה עמוקה של קדושה ועל כן מהווה מוקד משיכה עצום, בייחוד עבור אנשים המחזיקים באמונה דתית - יהודים, מוסלמים ונוצרים.

כאשר תיירים רואים בעיני רוחם את ירושלים, הם אינם פוגשים בדרך כלל את בירתנו המודרנית כפי שהיא כיום. כנראה שלא אחת הם מעלים בדמיונם את העיר התנ"כית, הקדושה והדתית, על שלל הפוטנציאל הרוחני שלה.

גם כישראלים ואפילו כירושלמים, אפשר להתחבר לרעיון שבירושלים יש עוצמות רוחניות בלתי רגילות. מוכר לא? מחו"ל זה נראה כנראה חזק יותר:

 

 1. יש דבר כזה סינדרום ירושלים, ויש אפילו מחקרים

החל מתחילת שנות ה-80 של המאה שעברה, החלו פסיכיאטרים ופסיכולוגים להבחין במספרים גוברים והולכים של תיירים מהעולם, שבעת ביקורם בירושלים סבלו מהתפרצות של אפיזודה פסיכוטית.

לאור השכיחות הגבוהה של התופעה, הוחלט להפנות את כל המקרים למרכז רפואי אחד: כפר שאול בו נפגשו המתמודדים עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים. למעשה, במהלך 13 שנים (1980-1993),  הופנו לכפר שאול 1,200 מתמודדים שסבלו מסינדרום ירושלים, 470 מהם ממש אושפזו.

בממוצע, עד היום מופנים לשם מדי שנה כמאה מטופלים, כ-40 מהם זקוקים לאשפוז פסיכיאטרי בבית החולים. בהתבסס על הניסיון הקליני זוהו 3 קבוצות עיקריות של מטופלים עם סינדרום ירושלים:

  • מבקרים עם אפיזודות פסיכוטיות קודמות

  • אנשים עם הפרעות נפשיות שאובחנו בעבר והביקור הצית אצלם פסיכוזה

  • תיירים ללא שום רקע של בעיות נפשיות

תיכף נגיד משהו על כל אחד מהשלושה.

Recommended Pyschologysts in Jerusalem

 

 

2. גם אנשים "נורמלים" יכולים להשתגע בירושלים

המקרים הללו הם אולי המרתקים ביותר, שכן הם מתייחסים לאנשים ללא היסטוריה של הפרעות נפשיות, הנקלעים לאפיזודה פסיכוטית בירושלים, מחלימים בספונטניות, ונדמה שהם נהנים מחזרה תקינה לשגרת חיים בריאה לאחר עזיבתם את ישראל. לפיכך זו קבוצה עם סוג "טהור" של סינדרום ירושלים. מבחינה סטטיסטית קבוצה זו פחות שכיחה בין המקרים של הסינדרום: משנת 1980 עד 993 אובחנו רק 43 מקרים בקטגוריה זו.

לקבוצת המתמודדים הזו 3 קריטריונים עיקריים לאבחון:

קריטריון א' – לאדם אין היסטוריה של מחלות או הפרעות נפשיות, הוא אינו סובל מבעיות משמעותיות בתפקוד או בעבודה ואינו משתמש בסמים. כלומר, אדם שיכול להיות מוגדר כאדם "בריא".  

קריטריון ב' – הגיע לירושלים כתייר שבא לטייל, ללא משימה או מטרה מתוכננת מיוחדת. בדרך כלל מדובר באדם שמגיע עם משפחה, חברים, או בטיול מאורגן עם קבוצת תיירים.

קריטריון ג' – עם ההגעה לירושלים פורצת תגובה פסיכוטית חריפה, המתפתחת בעקביות על פני רצף של 7 שלבים:    

  1. חרדה, עצבנות ומתח, בתוספת תגובות אחרות שלא דווחו.

  2. רצון מוצהר להתרחק מהמשפחה והחברים ולהסתובב בדד בעיר. אגב, מדריכי תיירים בירושלים מודעים היטב לסינדרום ולסימניו. לרוב הם יפנו את המתמודד בשלב זה לכפר שאול לצורך הסתכלות במטרה למנוע הסלמה והחמרה.

  3. תסמינים של OCD - ניקיון אובססיבי, צורך להיטהר, רחיצה ונטילת ציפורניים כפייתיות

  4. הכנה של טוגה (שמלה ארוכה) לבנה, בדרך כלל בעזרת הסדינים של המלון.

  5. צורך לצרוח, או לפחות לשיר בקול רם, מזמורים או פסוקים מהתנ"ך. גילויים מסוג זה יכולים אף הם לשמש נורות אזהרה למדריכי התיירים ואנשי המלון.

 

 

 

  1. תהלוכה או מצעד לאחד המקומות הקדושים בירושלים.
  2. מסירת "דרשה" במקום קדוש - הדרשה בדרך כלל מאד מבולבלת ומבוססת על טיעונים לא הכי רציונליים. אבל המסר חיובי: הוא פונה לאנושות ומבקש לאמץ אורח חיים בריא, מוסרי ופשוט יותר.

3. ההחלמה - הזמן עושה את שלו ומהר

מטופלים נעדרי רקע נפשי קודם לא חווים בדרך כלל הזיות שמיעה או ראיה, הם יודעים תמיד ובדיוק מהי זהותם האמיתית ואינם סבורים שהם 'אדם אחר'. הם כן מבקשים, בכל אופן, שלא יפריעו להם בהוצאה לפועל של משימתם. בדרך כלל הם שבים למוטב בחלוף חמישה ימים עד שבוע. במילים אחרות, הם חווים אפיזודה חולפת, ומחלימים באופן מלא. למרות שהם בהחלט צריכים התערבות פסיכולוגית וגם מקבלים אותה בדרך כלל, ההחלמה מתרחשת לרוב באופן טבעי ואינה מיוחסת ישירות להשפעת הטיפול.

 

 

 jerusalem psychologists

 

 

4. רחוק מהעין, רחוק מהלב

הניסיון מלמד, כי שיפור כרוך לרוב בהרחקת המטופל באופן פיזי מירושלים. כאמור, לא מצוינת התערבות רפואית משמעותית בטיפול בסובלים מהתסמונת, ותרופות הרגעה או מלטונין מספקות. אסטרטגיית הטיפול העיקרית, היא בדרך כלל הנגשה של חזרה לקבוצה בטוחה, או חידוש קשרי משפחה, או במקרה הצורך, הפניה לכומר (נגיע למאפיינים הדתיים של המתמודדים). פסיכותרפיה הכוללת התערבות במשבר מהווה גם היא חלק חשוב בהחלמה.

לאחר ההחלמה, המטופלים זוכרים בדרך כלל כל פרט מהתנהגותם. זה לא סיפור פשוט ובאופן בלתי נמנע הם מתביישים במה שקרה, או מרגישים טיפשים וילדותיים. לעיתים קרובות הם יתארו את התנהגותם כמזכירה נרקומנים או ליצנים. צריך שם מי שיתקף את רגשות הבושה, את הקושי  ואת ההתקדמות הרצויה להשבת החיים למסלולם.

5. הרגשה ש"משהו נפתח בתוכי"

המחלימים מסינדרום ירושלים אינם ששים לתאר את החוויה הפנימית שעברה עליהם, ולכן קיים קושי להמשיג הבנה עמוקה יותר שלה. אלו שכן משתפים מתארים תחושה, ש"משהו נפתח בתוכם", ושתנועות הגוף שלהם מניעות אותם כלפי חוץ… לאחר התחושה הזו מתעוררת בהם הבנה שהם חייבים לפעול ולהעביר מסר אלינו מסר חשוב מאין כמוהו.

לא מדהים שיש פה דפוס אחיד? בוא נתהה על מקור האחידות...

 

6. הכל מתחיל במהפכה של לותר. וכמובן אבא…

רוב מכריע של המתמודדים עם סינדרום ירושלים הם נוצרים פרוטסטנטים. כל הפרוטסטנטים המתמודדים הגיעו ממשפחות "אולטרה דתיות" פונדמנטליסטיות, בהן מאמין אב המשפחה שהתנ"ך הוא מקור אולטימטיבי לפתרון בעיות (גם כאלו שאינן פתירות). יתכן שנבנה כאן ייצוג אידיאלי של ירושלים כעיר הקודש, עירו של ישו, העיר של תחיית המתים: ניתן לשער שבבואם לירושלים, המתמודדים עם התסמונת אינם מצליחים ליישב כהלכה את הפער הפנימי בין הדימוי הלא מודע של ירושלים לבין המציאות בחוץ. אפשר להציג את המצב הפסיכוטי, ובפרט את הצורך להטיף לאחרים ולהעביר מסר אוניברסלי לאנושות, כניסיון לגשר על הפער בין שני הייצוגים הללו של ירושלים.

בניסיון להשיג תוצאות מחקריות אמפיריות, איתרו חוקרי התופעה מחלימים מסינדרום ירושלים. הם ביקשו מהם למלא שאלונים ולקיים ראיונות טלפוניים מובנים, אך התוצאות היו מאכזבות - המטופלים רק הודו על הטיפול שקיבלו בעבר ולא היו מעוניינים לדבר על חווית סינדרום ירושלים.

הרבה סימני שאלה. נפענח.

 

7. יש עוד מקומות בעולם שיכולים להוריד אותך מהפסים

אז האם הסינדרום שלנו ייחודי לירושלים, או שיש איזורים אחרים בגלובוס שעלולים לערער את מצפן בוחן המציאות שלנו?

יש ויש.

קיים לא מעט תיעוד על גילויים היסטריים או פסיכוטיים הקשורים למקומות ייחודיים בעלי ערך רוחני: העיר מכה בסעודיה למשל, או מקדשים דתיים בהודו. גם אתרים הקדושים לנצרות עשויים בהחלט להידמות לתיאור זה.

וזה לא נעצר בהקשר הדתי.

קחו למשל את "תסמונת סטנדל": אנשים הלוקים בתסמונת זו, Stendhal syndrome, מציגים מופע נפשי דומה ביותר לסינדרום ירושלים. במצב הזה חווים המתמודדים התקף פסיכוטי חריף שפורץ בקרב חובבי האומנות שמבקרים בפירנצה (התסמונת נקראת על שם סופר צרפתי, שדווח על תחושות "דה ז'ה וו" וחוסר שקט, לאחר התבוננות מעמיקה בחפצי אומנות בעיר).

לפי מגריני, שזיהתה את הסינדרום לראשונה, התגובה הפסיכוטית מקושרת בדרך כלל עם הפרעה נפשית סמויה או מזדחלת שבאה לידי ביטוי בתגובה לציורים של קרבות, או יצירות מופת אחרות, ומגיעה לשיא כוחה בהתפרצות של הסטנדל.

אז לפעמים אנחנו צריכים כנראה יותר סובלימציה כדי להישאר בקו השפיות…

ועדיין, שיעור המתמודדים מצביע על תסמונת ירושלים כתופעה ייחודית שראויה להערכה יסודית.  

 

 

 FREUD

 

 

8. פרויד גם לקה בסינדרום. רק שזה קרה באקרופוליס ביוון

מספר הסברים הוצעו כדי להסביר את ההתקף הפסיכוטי בקרב מטיילים. חלק מההסברים האלה מציעים, כי שינוי השגרה הכרוך בנסיעה, משפיע על המצב הנפשי במידה ניכרת.

פלין וסין הציעו מספר גורמים לסינדרום ירושלים:

  • סביבה לא מוכרת

  • קרבה לאנשים זרים

  • היעדר פעילות

  • תחושת בדידות

  • התנגשות בין תרבותית

גורמים אלו מועצמים אף יותר בהקשר של המשמעות של ירושלים לדתות השונות וכך עלולים להוות טריגר להתקף פסיכוטי.

לפי כהן והתאוריה שכתב על חמשת מצבי נסיעה, המצב ה"קיומי", המצב החמישי מדבר על נסיעה למרכז רוחני ומהווה מטמורפוזה מודרנית של עליה לרגל.

גם פרויד דיווח על חווית דיסוציאציה כשביקר בעיר אקרופוליס ביוון. אין לפטור את האפשרות שיש משותף, בהקשר של הסינדרום, בין מקומות מסוימים וירושלים.יש הרבה דוגמאות של "נוודי תעופה", או תסמונת  תעופה, מצב נדיר בו תיירים הולכים לאיבוד בשדה תעופה וחווים אפיזודה פסיכוטית.   

תודו.

יש משהו קצת הזוי בשדות תעופה. יש הטוענים שבאופן סימבולי הם מייצגים חוויות "טרום קיומיות". ועם זאת, שלא כמו בחוויית סינדרום ירושלים,  אנשים שחווים "תסמונת תעופה דיסוציאטיבית" מתעופפים שם לגמרי - הם שוכחים זמנית את זהותם ואינם מודעים מהיכן הם באים ולאן הם הולכים. כמו אצל הירושלמים, ההחלמה מתסמונת זו היא בדרך כלל ספונטנית (ללא טיפול) ודורשת סיוע מינימלי, כמו שינה טובה וכמה שעות מנוחה.

 

9. היצירתיים באמת נופלים בין הכיסאות

ישנם אנשים שלקו בסינדרום לאחר שאובחנו בעבר עם הפרעות נפשיות, כמו הפרעת אישיות סכיזוטיפלית, עם אובססיה או קיבעון, אך אין להם אבחון ברור של הפרעה  נפשית מובחנת. מחשבותיהם ורעיונותיהם המוזרים, נופלים במרחק קצר מדלוזיות. בסוג זה נכללים למעשה, הרבה מהסובלים מסינדרום ירושלים. ניתן לראותם בקבוצות, במקומות ציבוריים (במיוחד במקומות קדושים), הם מופיעים מדי פעם בתקשורת, אך בדרך כלל הם נמנעים מפנייה לעזרה פסיכיאטרית מקצועית.    

ניתן לחלק אותם לשניים:

  1. שייכים לקבוצה: קבוצות נוצריות הממוקמות בירושלים והסביבה, המלוכדות סביב הרעיון של תחיית המתים או תחיית ישו. חברי הקבוצה לובשים בגדים מוזרים וייחודים, שלטענתם דומים לסגנון הלבוש בימי ישו. ישנן גם קבוצות יהודיות בסגנון זה: למשל, קבוצה המנסה ליצור פרה אדומה בדיוק כמו בתנ"ך. אנשים אלו בדרך כלל לא מאושפזים, כיוון שאינם מסוכנים לציבור, או עוברים על החוק. רק 3 אנשים מקבוצה זו הופנו לאשפוז, בצו בית משפט, בעקבות עימות אלים עם שכנים, שלושתם אובחנו כסובלים מהפרעת אישיות.

  2. בודדים:  תייר גרמני שלא אובחן בעבר, ולא מוכר כסובל מבעיה נפשית, פיתח אובססיה למצוא את "הדת האמיתית". הוא השקיע שנים בלמידת דתות: זרמים שונים של נצרות, דתות סיניות, יפניות וכו', אך לא הצליח לבחור באף אחת מהן כדת האמת. ואז עזב את עבודתו, נסע לירושלים והחל ללמוד יהדות באוניברסיטה ובישיבה. אך גם ביהדות לא מצא את נחמתו - היא לא הייתה הדת האמיתית מבחינתו. בסוף התהליך הוא הגיע למסקנה שהנצרות העתיקה היא האמת ואין בלתה. מכאן נפתחה הדרך להטפת האמת לתושבי ירושלים. באחד מהנאומים הגיע לכנסיה והחל לצעוק שם על הכמרים, שהם פגאניים ושהם הורסים ומחללים את הדת... הצעקות התפתחו לאירוע אלים ומיודעינו החל אף להרוס ציורים ופסלים. בצו בית המשפט הוא הופנה לכפר שאול. באופן מפתיע, הפסיכיאטרים שטיפלו בו לא הצליחו להצביע על הפרעה נפשית, גם לא כשהמקרה חזר על עצמו לאחר 3 שנים.

 

     

10. תיירים שלקו בסינדרום ירושלים וסבלו מפסיכוזה בעבר

מדובר באנשים שאובחנו כסובלים מפסיכוזה עוד לפני הגעתם ארצה. המוטיבציה להגיע לישראל הייתה קשורה באופן ישיר למצבם המנטלי ולהשפעת רעיונות דתיים, לעיתים קרובות הם מגיעים לכפר שאול בעקבות דלוזיות (מחשבות שאינן נופלות בקנה אחד עם המציאות), המפצירות בהם לבוא לירושלים ולעשות שם "משהו".

ניתן לחלק אותם לארבעה סוגי משנה:

  1. הזדהות פסיכוטית עם דמויות תנ"כיות: אנשים בסוג זה מזדהים בצורה חזקה עם דמויות מהתנ"ך או מהברית החדשה (תלוי אם הם יהודים או נוצרים), או מאמינים שהם בעצמם הדמויות הללו. גברים יזדהו בדרך כלל עם דמויות גבריות ונשים עם נשיות. במאמר על סינדרום ירושלים, מתועד תייר אמריקאי שסבל מסכיזופרניה פרנואידית, שכחלק מהשיקום שלו החל לעבוד על דימוי גוף, תזונה בריאה והתעמלות. ככל שעבר הזמן החל לזהות עצמו עם דמות תנ"כית רלוונטית? מי?  שמשון הגיבור כמובן. בסופו של דבר התעורר בו דחף טורדני לעלות לירושלים במטרה להזיז את אחת האבנים שלא הייתה ממוקמת לדעתו בזווית הנכונה. כמובן שתוך ניסיונו האמיץ להזיז את האבן (סלע, ליתר דיוק)הוזעקה משטרה והוא אושפז בכפר שאול. בניגוד לפרקטיקה המקובלת, פסיכיאטרים שם ניסו להתווכח עם הדלוזיות שלו ולהוכיח לו שהוא לא שמשון, והוא הגיב לכך בזעם בלתי מרוסן, עד כדי ניפוץ חפצים ובריחה מבית החולים רק לאחר קבלת טיפול תרופתי אנטי - פסיכוטי, הוא נרגע והיה מסוגל לטוס הביתה בליווי אביו.  

  2. הזדהות פסיכוטית עם רעיון : מטופלים מסוג זה מזדהים עם רעיון: פוליטי או דתי ומגיעים לירושלים על מנת לפעול לפי רעיון זה.  המאמר מביא תיאור מקרה של פרוטסטנטי מאמריקה, שהזדהה עמוקות עם הרעיון של הרס מקומות הקדושים למוסלמים על מנת להחליף אותם במקומות קדושים ליהודים. השלב השני של תכניתו היה, לא פחות ולא יותר, להצית את מלחמת גוג ומגוג. הוא הצליח לעורר מהומה לא קטנה באחד האתרים המקודשים לאיסלאם. כאשר אושפז, אובחן פסיכיאטרית כבלתי אחראי למעשיו.

  3. "רעיונות קסומים" בקשר לחיבור שבין בריאות למקום קדוש : אנשים מסוג זה מייחסים כוחות מבריאים לירושלים, מעניין לציין שהסופר הרוסי המפורסם גוגול, לאחר שהפסיכוזה סיימה את קריירת הכתיבה שלו, הוא חווה התגלות, שבה נאמר לו שמוטב יעשה אם יבקר בירושלים, ויישא שם תפילה במקומות המקודשים, על מנת שיוכל להבריא, ולחזור לכתוב שוב. הוא אכן הגיע לירושלים, אבל הרעיב את עצמו למוות , שנים אחר כך.

  4. בעיות משפחתיות שהגיעו לשיאן בירושלים : סוג משנה זה, מתייחס לאנשים שהמצב הנפשי שלהם מתבטא בהקשר של בעיות במשפחה. סוג זה הוא בעייתי, כיוון שתחת השפעתה של פסיכוזה, בלתי אפשרי בדרך כלל, לגלות את המשמעות העיקרית של ירושלים עבור המטופל ואת המוטיבציה שלו לעלות לירושלים ,ועדיין אנו רואים שבכל אופן הם ממשיכים לעלות שוב ושוב לירושלים, בזמן שהם מפתחים פסיכוזה מורכבת. המאמר מביא מקרה של אדם אפרו-אמריקאי הסובל מהפרעה ביפולרית, שהגיע ארבע פעמים לירושלים ובכל פעם חווה התקף מאני פסיכוטי שגרם לאשפוזו, האיש טען שהגיע לירושלים על מנת להרוג את האיש שאנס את בתו (מסתבר שהכוונה לבעלה) . משפחתו הייתה מודיעה מראש לרשויות על הגעתו וכתוצאה מכך הוא אושפז. לאחר שטופל היה מסוגל  להראות רמת תובנה מסוימת, לזהות שחווה מניה ולהודות שהוא בעצם מכבד את חתנו. מטפליו תארו זאת כקונפליקט אדיפלי שנחווה בזמן האפיזודות המניות, אך הקשר לירושלים וההיטלטלות אליה בכדי לפתור בעיה דמיונית, נותר לא ברור.

מה למדנו?

קודם כל, סינדרום ירושלים הוא תופעה פסיכיאטרית ייחודית, האופיינית למי שמבקר פה. שנית, חשוב להכיר יותר בפסיכופתולוגיה שבבסיסה קרבה למקומות קדושים, כי זיהוי והתערבות מוקדמים עשויים לעצור ולווסת את החומרה של אפיזודה פסיכוטית. ולבסוף, ידע מקיף על הרקע הדתי-תרבותי ועל אמונותיהם של מתמודדים הוא חלק חיוני מהתערבות במשבר.

 

תודה על הקריאה !

 

 

 

סיכמו: יעל טל, מור צח ואופיר ברגמן

       

 

 

מקורות:

 

 
Bar-El, I., Witztum, E., Kalian, M., et al (1991a) Psychiatric hospitalization of tourists in Jerusalem. Comprehensive Psychiatry, 32, 238 -244
 
Freud, S. (1936) A disturbance of memory on the Acropolis. Reprinted (1953-1974) in the Standard Edition of the Complete Psychological Works of Sigmund Freud (trans. and ed. J. Strachey), vol. 22, p
 
 
 
239. London: Hogarth Press Bar-El, Kalian, M. & Eisenberg, B. (1991b) Tourists and psychiatric hospitalization with reference to ethical aspects concerning management and treatment. Psychiatry, 10, 487 -492

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il