למה אני עדיין מרגיש חרדה למרות שאני בטיפול CBT?

חרדה יכולה להימשך גם כאשר טיפול CBT מתחיל לעזור, משום שהשינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות אינו תמיד מלווה בירידה מיידית בתחושת הפחד.

לעיתים המטופל עדיין מרגיש חרדה, אבל כבר נמנע פחות, מתמודד עם מצבים שבעבר הפחידו אותו ומצליח לוותר על בדיקות חוזרות או חיפוש אישורים שמעניקים הקלה זמנית.

כל אלה עשויים להיות סימנים להתקדמות, אבל יחד עם זאת, חשוב לבחון גם אם חלה ירידה בעוצמת החרדה, בתדירותה ובפגיעה בתפקוד.

כאשר לאורך זמן אין שיפור משמעותי, כדאי לבדוק עם המטפל אם תוכנית הטיפול מתאימה או דורשת שינוי.

יש משהו מאוד מתסכל בהגעה מושקעת בטיפול בחרדה, שבוע אחרי שבוע, להשקיע זמן, להכין שיעורי בית ולהוציא כסף ואז לגלות שהחרדה עדיין מחכה לכם מעבר לפינה, רגע אחרי שיצאתם מהקליניקה, או שהיא צצה במקומות הכי לא מתאימים.

טבעי במצב כזה שמתעוררת מחשבה חדשה:

אולי CBT פשוט לא מתאים לי?

אולי אני עושה משהו לא נכון?

הציפייה להרגיש פחות חרדה היא טבעית, הרי זו אחת הסיבה שבגללה פניתם לטיפול.

עם זאת חשוב לדעת שבתחילת טיפול CBT לא תמיד מתרחש שינוי מיידי בעוצמת הפחד. לעיתים מה שמשתנה קודם הוא האופן בו האדם מגיב אליו.

מטופל שסובל מחרדת בריאות, למשל, חווה כל מיחוש בחזה כסכנה שהייתה שולחת אותו לחיפוש ממושך בגוגל, למדידת דופק או לבקשת אישור מבני המשפחה שהכול בסדר.

עכשיו הוא עדיין נבהל כשהוא מרגיש תחושה גופנית לא מוכרת, אבל מצליח להימנע מבדיקות חוזרות שאינן נחוצות מבחינה רפואית, ולהמשיך בפעילות שתכנן.

מבחינתו, החרדה עדיין קיימת ונוכחת ולכן אולי נדמה לו שהטיפול לא עזר.

מבחינה טיפולית, לעומת זאת, התרחש שינוי משמעותי:

הוא לומד לשאת חוסר ודאות בלי להגיב אליה מיד בחיפוש סיגנל הרגעה.

כמובן, אין הכוונה להתעלם מתסמינים חדשים או מדאיגים שדורשים בירור רפואי, אלא לצמצם בדיקות חוזרות שהפכו לחלק ממעגל החרדה.

אותו עיקרון מופיע גם בחרדה חברתית.

אדם שפעם היה מבטל מפגשים בגלל החשש ממבוכה עשוי להתחיל להגיע אליהם, גם אם הוא עדיין מסמיק, מזיע או מתרגש.

החרדה לא נעלמה, אבל היא כבר אינה קובעת באופן מוחלט את התנהגותו.

בטיפול CBT השינויים הללו אינם מקריים.

אחת המטרות היא לשנות דפוסים שמשמרים חרדה, כמו הימנעות, פרשנות קטסטרופלית של תחושות גופניות, עיוותי חשיבה או ניסיון להשיג ודאות מוחלטת לפני כל פעולה. כאשר הדפוסים האלה נחלשים, האדם עשוי להרגיש בהדרגה יותר חופש גם אם תסמיני החרדה ממשיכים להופיע.

חשוב לא להפוך את הרעיון הזה לתירוץ להתעלמות מחוסר התקדמות, בעיקר אצל מטופלים שסובלים מחרדה ומהיעדר אסרטיביות.

חשוב לדבר על זה עם המטפל - CBT הוא טיפול מבוסס ראיות, אבל הוא אינו עובד באותה מידה עבור כולם, ולא כל תוכנית טיפולית מתאימה לכל אדם. ירידה בעוצמת החרדה ובתדירותה היא בהחלט יעד חשוב, לצד השיפור בהתנהגות ובתפקוד.

כדי להבין מה באמת קורה בטיפול, כדאי להשוות את המצב הנוכחי לנקודת ההתחלה.

לא רק לשאול האם הייתה חרדה השבוע, אלא לבחון כמה זמן היא נמשכה, כמה היא הפריעה לחיים, מה עשיתם בעקבותיה והאם הצלחתם להתמודד אחרת.

לפעמים מתגלים ככה שינויים שקשה להרגיש מבפנים, במיוחד כשעדיין יש ימים קשים.

מטפלי CBT יכולים להיעזר גם בשאלונים ובמעקב אחר מטרות מוגדרות.

לדוגמה, שאלון GAD-7 מאפשר לעקוב אחר חומרת תסמיני חרדה כלליים, ובמצבים מסוימים משתמשים במדדים ייעודיים להפרעת החרדה שבה מטפלים.

המדידה אינה מחליפה את הראיון הטיפולי, אבל היא יכולה לעזור להבחין בין תחושה שהכול נשאר אותו דבר לבין שינוי שאפשר לזהות לאורך זמן.

לפעמים דווקא כאשר מתחילים להתמודד עם מצבים שמהם נמנענו, החרדה נעשית מורגשת יותר. אדם שחוזר לנהוג אחרי תקופה ארוכה של הימנעות עשוי לחוות יותר רגעי פחד מאשר בתקופה שבה פשוט נשאר בבית. אין בכך הוכחה שהטיפול מצליח, אבל גם לא בהכרח סימן לכישלון. השאלה היא האם ההתנסויות מתוכננות, מותאמות ומאפשרות למידה שמקדמת את מטרות הטיפול.

ומה אם באמת לא חל שינוי?

במקרה כזה חשוב לדבר על זה באופן ישיר.

יתכן שהתרגילים אינם מתאימים, שההמשגה הטיפולית אינה מדויקת מספיק, שקיימים קשיים נוספים שלא קיבלו מענה או שהקצב אינו מתאים.

לפעמים אפשר לשנות את אופן העבודה במסגרת אותו טיפול, ובמקרים אחרים כדאי לשקול הערכה נוספת, התאמה של הגישה הטיפולית או פנייה לאיש מקצוע אחר.

גם התחושה האישית כלפי המטפל חשובה. טיפול פסיכולוגי לא אמור להיות נעים על הזמן, במיוחד כשמתמודדים עם הפרעות חרדה, אבל צריך להיות בו מקום לשאול שאלות, להביע ספקות ולדבר על חוסר שביעות רצון. אם קשה לומר למטפל שהטיפול לא עוזר, גם זה נושא ראוי לשיחה.

בסופו של דבר, השאלה אינה אם אתם עדיין מרגישים חרדה, אלא מה השתנה ביחסים שלכם איתה ובאופן שבו אתם חיים.

האם אתם עושים דברים שבעבר נמנעתם מהם?

האם הפחד תופס פחות זמן ותשומת לב?

האם אתם מסוגלים להתמודד עם חוסר ודאות בלי להרגיש שחייבים לפתור אותו מיד?

המשך הופעת החרדה אינו שולל התקדמות בטיפול CBT, אבל גם לא צריך להסתפק בהבטחה שהשיפור עוד יגיע.

טיפול טוב מאפשר לבחון יחד מה משתנה, מה עדיין קשה ומה אפשר לעשות אחרת.

המטרה היא לא רק ללמוד לחיות לצד החרדה, אלא גם להפחית את המצוקה ואת המחיר שהיא גובה מהחיים.

Chand SP, Kuckel DP, Huecker MR. Cognitive Behavior Therapy. [Updated 2023 May 23]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK470241/