מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו מבחן השלכתי?
מבחן ה- TAT מבוסס על ההשערה השלכתית.
מבחנים השלכתיים מניחים כי הדרך בה נבחן תופס ומגיב לגרוי עמום חושפת צרכים, רגשות, רצונות וקונפליקטים פנימיים.
רבים מכם מכירים בוודאי שאלוני אישיות, בהם הנבדק מתבקש להשיב על שאלות ספיציפיות הנוגעות להעדפותיו, למשל האם הוא מעדיף לקרוא ספר או לצאת לטיול.
יתכן ויצא לכם גם להשיב לשאלונים שבהם אתם מתבקשים לדרג את עצמכם על רצף או סולם כלשהו למשל, בין עצוב לשמח, או לקבוע האם היגד מסוים הוא ״נכון״ או ״לא נכון״ לגביך (למשל, מבחן האישיות MMPI, או מבחן CPI בצבא).
במבחן פסיכולוגי השלכתי, לעומת זאת, מתמודד הנבדק מול גירוי ויזואלי שאינו לגמרי מוגדר.
המאובחן, ילד, מתבגר או מבוגר, מתבקש לתת תגובה ורבלית, לספר סיפור אודות הגירוי.
למי מותר להעביר מבחן TAT?
מבחנים להערכת האישיות מועברים
אך ורק על ידי פסיכולוגים קליניים מומחים,
או מתמחים בפסיכולוגיה
תחת הדרכה של מדריך מוסמך
בפסיכודיאגנוסטיקה
מטעם מועצת הפסיכולוגים
אבחון פסיכודיאגנוסטי שלם - מבחנים, עלויות, מטרות <
מהו מבחן TAT?
מבחן TAT פותח בשנת 1933, במטרה למיין אנשים, בייחוד בצבא האמריקאי.
את מבחן ה-TAT, מבחן התפסת נושא, פיתחו שני פסיכואנליטיקאים מאוניברסיטת הרווארד, ב-1933, Henry a. Murray ו- Christiana D. Morgan.
מוריי לא השתמש בשיטה מובחנת או מוגדרת לניתוח סיפורי הנבדקים. הוא השתמש באלמנט התימתי, על פי הסיפורים של הנבדקים. במילים אחרות, התגובה של הנבדק היא לא רק תפיסתית אלא פרשנית.
כך, הם ראו ב-TAT כלי אבחוני שמטרתו לחשוף את הדינמיקות הלא מודעות והפחות גלויות בנפשו של האדם הנבדק והתמקדו בעיקר בחקר המניעים והצרכים להישג, כח, אינטימיות ופתרון בעיות.
ה-TAT נחשב למבחן השלכתי פופולארי ונמצא בשימוש נרחב באבחונים קליניים ותעסוקתיים בכל העולם. הוא נחשב משני בחשיבותו רק למבחן כתמי הדיו, הרורשאך.
כמובן שהוא מועבר כחלק מבטרייה אבחונית שלמה הכוללת מבחנים נוספים ואינו עומד בפני עצמו ככלי אבחון יחיד.
בארץ משתמשים עבור מבוגרים ב-TAT ועבור ילדים ב-CAT ובמבחן רוברטס, אותו לומדים בעיקר פסיכולוגים קליניים באוניברסיטת חיפה. ֿ
התפתחות המבחן
Christiana D. Morgan, פסיכולוג, פסיכיאטר ותיאורטיקן מגישת האגו, ניתח שנים ארוכות על ה-TAT ופיתח מהדורות שגם השתנו במהלך השנים.
הוא גם שכלל והמציא כלים דומים כמו ה-CAT, המבחן המקביל לילדים (ראו בהמשך המאמר).
אח"כ המשיך בפיתוח כלים לאוכלוסיות מסוימות. המגמה שהחל בה – לבנות כלים שמיועדים לאוכלוסיות, תרבויות, או תפקידים מסוימים – הרחיבה את היצע הכלים הפסיכודיאגנוסטיים, אבל עם הזמן התעוררה בעיה, בה נבדקים התאימו את התשובות למה שמצופה מהם ביחס לסיטואציה. כלומר, המבחן הפך להיות קונקרטי מדי, מה שפגע באיכות ההשלכתית שלו.
Bellak לקח בחשבון את העמדה הבסיסית של ה-TAT, לפיה לכל כרטיס יש משמעות מסוימת, שאמורה לבדוק עולם תוכן מסוים ואיזור מסוים בתפקוד של האדם. זו המשמעות של המושג ניתוח תימתי. אותו הדבר ב-CAT, בכל אחת מהתמונות יש נושא שהתמונה מעלה והסיפור אמור לענות, כך או אחרת, על הנושא הזה.
השיטה של ווסטן (Westen), פותחה בשנות התשעים ועד היום יש לה עוד ועוד מהדורות.
מה כולל ה-TAT?
מבחן TAT כולל תמונות בשחור לבן, המוצגות לנבחן שמתבקש לספר סיפור על כל אחת מהן, שנראה לו הגיוני ומחובר לתמונה, ושיש בו התחלה, אמצע וסוף.
המבחן מכיל גם כרטיס ריק, שמאפשר השלכה חופשית ונטולת קווי מתאר.
כאמור, פסיכולוגים קליניים מכנים מבחנים מסוג זה, מבחני אישיות השלכתיים, מפני שבאופן לא מודע הנבחן משליך תכנים משמעותיים מעולמו הפנימי על הסיפורים אותם הוא יוצר.
מבחן CAT
מבחן דומה ל-TAT פותח גם עבור ילדים עד גיל 10, והוא נקרא C.A.T.
המבחן כולל סדרה של 10 תמונות עמומות הילד מתבקש ליצור סיפור.
במקום בני אדם מופיעים בתמונות בעלי חיים, שקרובים יותר לעולמם של ילדים.
התמונות מצוירות ופחות 'מאיימות' וניתן ללמוד מהן הרבה על האובייקטים המופנמים, על מערכות יחסים בבית, תמות רגשיות מרכזיות, כמו הישגיות, דחייה, בדידות, בקשה וקבלת עזרה.
פסיכולוג הילדים בוחר את הכרטיסים המועדפים באבחון, לפי שיקול דעתו.
ביקורת על מבחן ה-TAT
כמו עם הרבה מבחנים השלכתיים אחרים, כמו הרורשאך או מבחן הציורים, נראה שהפסיכולוגיה הקלינית המחקרית הולכת ומתנערת מהשימוש בהם.
בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה בירושלים, למשל, כבר לא יידרשו הסטודנטים במגמה הקלינית להעביר ולנתח מבחני רורשאך כחלק מהפרקטיקום בפסיכודיאגנוסטיקה, החל משנת הלימודים 2020-21.ֿ
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
מקורות:
ירון כהן צמח (2019). למה הילד עם הכינור עצוב? מגזין דה מרקר: https://www.themarker.com/magazine/.premium-1.6976841
Coates, S. (1955). THE THEMATIC APPERCEPTION TEST. British Medical Journal, 1(4917), 833
Kitron, D. G., & Benziman, H. (1990). The Children's Apperception Test: Possible applications for adults. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 27(1), 29-47
Drew Westen (1991) Clinical Assessment of Object Relations Using the TAT, Journal of Personality Assessment, 56:1, 56-74
http://www.minddisorders.com/Py-Z/Thematic-Apperception-Test.html