מכון טמיר לפסיכותרפיה
מבחן כתמי הדיו של רורשאך הוא מבחן אישיות השלכתי הכולל 10 כרטיסים של כתמי דיו - חמישה מהם בשחור לבן וחמישה כוללים צבע.
כיצד התפתח מבחן הרורשאך?
המבחן פורסם לראשונה כמבחן להערכת תפיסה מתוך גישה א-תיאורטית, בשנת 1921, ע"י הרמן רורשאך.
רורשאך היה פסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר שוויצרי, שפיתח את הכלי האבחוני בהשראת התאוריה הפסיכואנליטית של זיגמונד פרויד.
במהלך השנים הפך הרורשאך למבחן השלכתי שמזוהה מאוד עם הגישה הפסיכודינמית, אף על פי שרורשאך עצמו התייחס למבחן כתמי הדיו כמבחן תפיסתי ורק לאחר מותו החלו קלינאים להשתמש בו כמבחן להערכת אישיות באבחון פסיכודיאגנוסטי.
בתחילת דרכו רורשאך בדק את תגובותיהם של חולי סכיזופרניה לכתמי הדיו, בהשוואה לתגובות של אנשים שאינם מאובחנים כחולי נפש.
הוא גילה שקיימת שונות משמעותית בדפוס התגובות בין שתי קבוצות אלו.
רורשאך ניתח וציינן את התגובות לכתם הדיו לא על בסיס התוכן שלהם, אלא על בסיס מאפיינים אחרים של התגובה, כגון מיקום, התייחסות לצבע, לצורה ועוד.
במהלך המאה ה-20 הפך מבחן הרורשאך למבחן הפסיכולוגי הנפוץ ביותר אך למרות הפופולריות הרבה שלו בקרב קלינאים הוא זכה לביקורות רבות וכיום נחשב שנוי במחלוקת (נתייחס בהמשך לביקורות על המבחן).
איך מבחן הרורשאך עובד?
במובנו הבסיסי ביותר הרורשאך הוא משימה של קבלת החלטות, שמספקת תמונה פסיכולוגית של האדם המבצע אותו ורמה מסוימת של הבנה של התנהגותו של האדם, בעבר, בהווה ובעתיד.
דמיון ויצירתיות אינם מרכיבים הכרחיים במשימת הפקת התגובות, למרות שאין ספק כי השימוש בדמיון עשוי להעשיר את התגובה.
כאשר מעבירים לנבדק את מבחן הרורשאך מציגים לו כרטיס שעליו מופיע כתם דיו ומבקשים ממנו לומר "מה זה יכול להיות?". התגובה של הנבדק נרשמת כלשונה ומצוייננת בשלב מאוחר יותר ע"י המאבחן.
במידה והנבדק מגיב לקווי המתאר של הכתם, אקסנר מניח שמתרחשת מעט מאוד השלכה, אולם במידה והאדם מעשיר את תגובתו בעוד מאפיינים, ניתן להניח שמתרחש תהליך השלכתי, שבו האדם מספר למאבחן משהו על עצמו או על חייו, מאחר והוא הולך מעבר למאפיינים של הכתם עצמו.
לאחר שהנבדק סיים לתת תגובות לכל אחד מעשרת הכרטיסים של הרורשאך, המאבחן יראה לו שוב את כל הכרטיסים, יקריא לו את תגובותיו ויבקש ממנו לעזור לו לראות מה הוא ראה וכיצד ואיפה בכתם הוא ראה את מה שראה בתגובתו המקורית. זאת על מנת שהבודק יוכל להבין ולקבל פירוט מדוייק של התגובות ובהמשך לציינן את התגובות באופן מדוייק ככל האפשר.
מהן שיטות הציינון אקסנר ו-RPAS?
בעבר היו מספר מערכות שונות לציינון הרורשאך, מה שיצר חוסר אחידות וחוסר מהימנות בפרשנות של פסיכולוגים שונים לתוצאות אותו נבדק במבחן.
ג׳ון אקסנר, בעקבות מחקר השוואתי מקיף שערך בשנות ה-70, לקח על עצמו ליצור מערכת ציינון כוללנית ומקיפה שהייתה עד השנים האחרונות הנפוצה ביותר בשימוש.
מערכת ה- RPAS (ראשי תיבות של Rorschach Performance Assessment System) היא מערכת הניקוד העכשווית. היא מבוססת ראיות ויש לה עדויות אמפיריות חזקות.
מערכת R-PAS נוצרה ותוקפה באמצע העשור הקודם ע״י קבוצת פסיכולוגים וחוקרים מאוניברסיטת טולדו באוהיו, אותה הוביל הפסיכולוג גרג מאייר והיא הגיעה בהמשך לישראל.
מי מעביר ומנתח את הרורשאך?
ציינון וניתוח מבחן הרורשאך הוא מורכב ודורש הכשרה נרחבת ונסיון בהעברת המבחן, רק פסיכולוגים קליניים מיומנים ומוסמכים יכולים לפרש את תוצאות המבחן.
לכן לכל מבחן ״כתמי דיו״ כללי, שניתן למצוא באינטרנט או שמועבר על ידי איש מקצוע אחר אשר אינו פסיכולוג, יש משמעות, מהימנות ותוקף מעטים.
שיטת הציינון של אסקנר מתייחסת לכל אספקט בתגובה, החל מהמיקום שלה, התוכן של התגובה, השימוש בצבע הכרומטי או שימוש בצבע הא-כרומטי (שחור, אפור, לבן), האם יש תנועה בתגובה, השתקפות, ועוד, מה מידת הפופולריות של התגובה, עד כמה היא תואמת למאפייני הכתם, עד כמה התגובה מורכבת ועוד.
ברגע שציינון התגובות הסתיים, ניגשים לפרש את הממצאים, הפרשנות אינה מתבססת על תגובה יחידה, אלא על אינטגרציה של הממצאים מכל התגובות שנתן הנבדק. המאבחן יבדוק קודם כל שהמבחן תקף, בהמשך הוא יבחן את מידת הטולרנטיות של הנבדק למצבי דחק, מהם המשאבים הפסיכולוגים הזמינים לנבדק להתמודדות וזאת ביחס למידת הלחצים שמופעלים עליו באותו זמן.
בהמשך המאבחן יבדוק את התפקוד הקוגניטיבי של האדם, את רמת הדיוק התפיסתי שלו, את הגמישות המחשבתית שלו וכמו כן עד כמה הוא יכול לווסת ולשלוט בביטויי הרגש שלו, מה רמת השאפתנות של האדם, התפיסה העצמית שלו ומה מידת העניין שלו ביחסים עם הזולת. ישנם גם סולמות נוספים אשר מטרתם להעריך חשיבה אובדנית, דיכאון, טראומה, סכיזופרניה ועוד.
הרורשאך אינו כלי המספק תובנה מאגית לנפש האדם.
הוא כלי אבחוני השלכתי, מבוסס מחקרית, המספק תמונה מקיפה על עולמו הפנימי של האדם, על המניעים החבויים, על הסוגיות שמעסיקות את האדם ומפעילות אותו ועוד, וכל זאת על סמך תגובתו לעשרה כתמי דיו, שמוצגים בפניו.
דרך התגובה שלו לכרטיסים, פסיכולוגים יכולים, למעשה, לעקוף את השליטה המודעת ולקבל מהאדם הנבחן אינפורמציה משמעותית על עצמו.
סמית (1990) מתייחס לכל סיטואציית האבחון, ובייחוד לכרטיסי הרורשאך כ"מרחב מעברי", כמצויים בין מציאות לפנטזיה, בין חוץ (פשוט ככרטיסי קרטון) לפנים (תכנים פנימיים, אסוציאציות, רעיונות ופנטזיות). היכולת לנוע, לשחק, לעבור במרחב הזה בין מציאות לפנטזיה, בין הקובייה הקונקרטית למבנה המופשט ובין כתם הדין לפרודוקציה הדמיונית, יעידו על היכולת הדיאלקטית של האדם ליצור אינטגרציה בעולמו, על כוחותיו ובשלותו, ומכאן ניתן להסיק לגבי הטיפול הנדרש והמתאים.
שבר דיאלקטי בכוון המציאות הקונקרטית, הקושי לשחק, הקושי למצוא רעיון, מחשבה, דמיון. הצמדות לגירוי כשלעצמו, הצמצום לקונקרטיזציה והאיום מהשתקעות פנימה או חוסר היכולת לכך, פתיחות חוויות מוגבלת ומצומצמת - כל אלא מעידים על יכולת רפלקטיבית בעייתית וקושי במנטליזציה (פונגי 1996).
ביקורת על הרורשאך
קיימות 3 ביקורות מרכזיות כלפי מבחן הרורשאך והשימוש בו להערכת האישיות:
בתחילת הדרך, פסיכולוגים רבים טענו כי הפסיכולוג המאבחן משליך אף הוא את עולמו הפנימי, הלא מודע, על אותם כתמי הדיו, בעת שהוא מפרש ומנתח את תגובות המאובחן. אם הנבדק לוקח את משמעותו העמומה של הכתם אל עולמו האישי ומשליך מתוכו את תכניו הסובייקטיביים, מדוע שהפסיכולוג לא יהיה נתון להטיה דומה? ביקורת זו נענתה במערכות שמאפשרות סטנדרטיזציה של ניתוח התוצאות, תחילה באמצעות שיטת אקסנר וכיום באמצעות שיטת RPAS.
ביקורת שניה שנמתחה על הרורשאך מתמקדת בתוקף המבחן. מבחן תקף יותר כאשר הוא מודד את מה שהוא טוען שהוא מודד. רורשאך הציע לקלינאים את המבחן שלו כמדד להפרעות חשיבה, שמהוות חלק מסכיזופרניה, והתוקף לכך אכן גבוה, אבל מי אמר שהמבחן מודד במדויק את רכיבי האישיות האנושית?
עם זאת, בהתבסס על מאמרים שפורסמו, ניתן לראות את הרורשאך כמכשיר פסיכומטרי תקף, בהתחשב בתנאי העברה מסוימים.
ביקורת שלישית על הרורשאך מתייחסת למידת המהימנות של המבחן. לפי המבקרים, שני פסיכולוגים שונים יכולים לנתח באופן שונה למדי שני פרופילים אישיותיים של אותו נבדק. בפסיכולוגיה נקרא מבחן מהימנות זה מהימנות בין שופטים.
במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, למשל, לא יידרשו תלמידי ותלמידות המגמה הקלינית להעביר ולנתח מבחני רורשאך כחלק מהכשרתם בפסיכודיאגנוסטיקה, החל משנת הלימודים 2020-21.
הנחיות להעברה של מבחן הרורשאך אונליין בעת הקורונה - מאת כותבי ה- R-PAS <
רגע של הומור - שירה שטיינבוך,
מנהלת סניף יבנה בתכנית ״קופה ראשית״,
בונה מרכז הערכה לאיתור
שליח מתאים לסופר.
יחד עם ראמזי היא נעזרת
בהצגת כרטיס רורשאך למועמדים.
מצחיק:
כתיבה:
פסיכולוג קליני מדריך,
מקורות:
Mihura, J. L., Meyer, G. J., Dumitrascu, N., & Bombel, G. (2013). The validity of individual Rorschach variables: Systematic reviews and meta-analyses of the comprehensive system. Psychological Bulletin, 139, 548-605
Meyer, G. J., Viglione, D. J., Mihura, J. L, Erard, R. E., & Erdberg, P. (2011). Rorschach Performance Assessment System: Administration, coding, interpretation, and technical manual. Toledo, OH: Rorschach Performance Assessment System, LLC.
Meyer, G. J., & Archer, R. P. (2001). The hard science of Rorschach research: What do we know and where do we go? Psychological Assessment, 13(4), 486–502.
Weiner IB. The Rorschach Inkblot Method (RIM) is not a test: implications for theory and practice. Journal of Personality Assessment. 1994 Jun;62(3):498-504
Weiner, I. R. (2001). Advancing the science of psychological assessment: The Rorschach Inkblot Method as exemplar. Psychological Assessment, 13(4), 423–432.