איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לי? ואיזה לא? איך לבחור פסיכולוג

דרג פריט זה
(70 הצבעות)
איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לי? איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לי?

 

 

איך לבחור את הטיפול הפסיכולוגי שמתאים לי?

איך לבחור פסיכותרפיה מתאימה?

 

 

כמה עולה טיפול פסיכולוגי?

 

קורט לוין אמר פעם שאין דבר יותר פרקטי מתיאוריה טובה. זה כל כך נכון לפעמים. תיאוריה היא משענת יציבה להבנה של ההתרחשויות, המוקד הטיפולי והדרך המשותפת שאנו עוברים בחדר.

פרויד הוא אבי התיאורטיקנים בטיפול פסיכולוגי, ויחד עם זאת, מיטב החוקרים באוניברסיטאות בעולם ובארץ, מפרסמים מדי שנה אלפי מחקרים עדכניים על טיפול פסיכולוגי, איך הוא עובד, מה עוזר ומה לא עוזר, מה אושש ומה הופרך במבחן המחקר, מה תקף ומה מהימן. פסיכולוגים עומדים מול הצורך המתמיד בלמידה, בקריאה שוטפת, בפולמוסים המקצועיים ובהתעדכנות בתהפוכות המדעיות המתרחשות מדי פעם.  

פעמים רבות מטפלים ומטופלים שואלים את עצמם מהו הטיפול הנכון והיעיל ביותר עבורם ועבור הקשיים הספציפיים עימם הם מתמודדים. אחת הדרכים לבחון זאת ולשפוך מעט אור על הנושא הינה על ידי עריכת מחקרים המשווים את היעילות והאפקטיביות של סוגי טיפול שונים.

איתן טמיר

 

 

Psychotherapy Methods

 

אז בואו ננסה לענות לשאלה בכותרת המאמר: איזו שיטת טיפול מתאימה לאילו הפרעות ולאילו מטופלים?

נכון להיום, עומדות כמה גישות טיפול פסיכולוגיות שנמצאו יעילות מחקרית להתמודדות עם טווח רחב של קשיים והתמודדויות. 

 

ההבדל ב-"ה" הידיעה

אם ננסה לפשט את הדברים, מתחילת הדרך של הפסיכולוגיה ועד 2018, נוכל לתאר שתי פרדיגמות שונות של פסיכותרפיה:

פסיכותרפיה שפונה ללא-מודע (גישות דינאמיות)

הפסיכואנליזה של פרויד, והפסיכותרפיה הפסיכודינמית שממשיכה אותה, מתבססות על מבנה תיאורטי שכולם מכירים -  "המודל הטופוגרפי". ההשפעה של פרויד על התרבות המערבית כל כך חזקה, שנדמה לפעמים שהמילים הללו היו כאן מאז ומעולם: "לא התכוונתי, זה לא מודע...", "אולי מה שאת אומרת נכון בתת-מודע", אבל בפועל ה"לא מודע" נמצא איתנו רק 120 שנה בערך. הרעיון בקרחון הזה שבתמונה למטה, הוא שהמודעות האנושית מורכבת ורב-שכבתית,, כאשר רק חלקים ממנה נגישים לנו במצב המודעות הרגיל. חלק ממנה נמצא ב"תת-מודע", בשכבת האמצע, והרוב נמצא ב"לא מודע", שכבה שאינה זמינה לחלוטין, אך רסיסים מתוכה מפציעים מדי פעם - בחלימה, בפליטות פה, בזכרונות ילדות, ביחסי העברה בין המטופל למטפל, בהיפנוזה או כשאנחנו משתמשים במנגנוני הגנה נוקשים ואחרים רואים לנו את מה שלא התכוונו להראות. 

הגישה הדינאמית, תהא השיטה הפסיכולוגית אשר תהא, מתבססת על ההנחה שתהליכי שינוי מתקיימים בדרגות משתנות בשכבות הקרחון הטופוגרפי של פרויד. לכן, קבלת הרעיון שהנפש מבוססת על ייצוגים מנטליים לא מודעים היא הכרחית כדי לעבור שינוי פסיכולוגי בטיפול דינמי - זה נכון לפסיכואנליזה של פרויד ומתחדד אף יותר בטיפול פסיכולוגי דינמי של ימינו. 

TopoGraphic Model

 

פסיכותרפיה שפונה למודע (גישות לא דינאמיות)

הגישה ההתנהגותית והגישה הקוגנטיבית פונות את המודע. בשלב מסוים הן עברו "מיזוג" ופתחו בפני מטופלים את הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, משפחה של שיטות טיפול מבוססות מחקר, שתכליתן לשנות בעיות נפשיות תוך שילוב בין עבודה התנהגותית לבין על חקירה של דפוסי חשיבה לא פונקציונליים:

תחילת דרכה של הגישה ההתנהגותית בעבודןתיהם של תיאורטיקנים שחקרו התנהגות בעלי חיים כמו פאבלוב (התניה קלאסית), ת'ורנדייק וסקינר (התניה אופרנטית). הפסיכולוגים ההתנהגותיים הרדיקליים טענו ששינוי פסיכולוגי צריך לעשות דרך התניות, הכחדות, חיזוקים ועונשים. זה לא שאין רבדים עמוקים בנפש, הם פשוט רלוונטיים יותר לפילוסופיה, אמנות וספרות יפה. ואכן, הטיפול המוכח ביותר בפסיכולוגיה הוא טיפול התנהגותי. זה פשוט עובד. יחד עם זאת, הרטבת לילה אצל ילדים, שניתן לפתור מצוין (עד היום) לפי עקרונות התנהגותיים, אינה דומה להפרעת אישיות מורכבת. בשנות ה-60 של המאה הקודמת פרצה המהפיכה הקוגניטיבית, שראשיתה בעבודתו של בק בטיפול מוצלח בדיכאון - בק הדגיש את העבודה הטיפולית עם קוגניציות בעייתיות שגורמות להפרעות נפשיות באמצעות מערכת חשיבה המורכבת מעיוותים קוגניטיביים שדורשים בדיקה ותיקון. מכאן התפתחו הגל השני של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, עליהם אתם מוזמנים לקרוא בהרחבה כאן

הפרקטיקה והתיאוריה הקלינית של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממשיכה להתקדם עד היום, עם תיאורטיקנים מובילים כמו אהרון בק, אלברט אליס (REBT), דיויד ברנסעדנה פואה ואחרים.

 

 

 

The Third Wave of CBT 

נתחיל בגישות הדינמיות: 

 

טיפול פסיכודינמי ופסיכואנליטי

פרדיגמה טיפולית עמוקה ויסודית המבוססת על גישתו המקורית של פרויד, שהתפתחה ללא הכר במאה השנים האחרונות. פסיכואנליזה בת זמננו, המשך של השיטה המקורית שפרויד פיתח, עדיין מתקיימת ואפילו פורחת כיום, בעיקר בניו יורק, תל אביב ובואנוס איירס. כמו בראשיתה, השיטה מדגישה מאוד את ההשפעה של קונפליקטים לא מודעים על עיצוב אישיותו של האדם, על בריאות האישיות, על התנהגות האדם ועל פסיכופתולוגיה (הפרעות נפשיות). המטופל והמטפל נפגשים לפחות 3 פעמים בשבוע, 50 דקות למפגש, ועובדים על אסוציאציות חופשיות, ניתוח חלומות, פרשנויות החותרות לתובנות על חיי הנפש של המטופל, התייחסות מעמיקה לתגובות המילויות והבלתי מילוליות בהעברה וההעברה הנגדית העולות ומופיעות פעם אחר פעם לאורך מערכת היחסים האינטנסיבית. הטיפול היסודי אורך לפחות מספר שנים, עד שמגיעים להתפתחות הנפשית המתבקשת.

הפסיכואנליזה, שהושמצה בלי סוף החל מהמחצית השנייה של המאה הקודמת, עוברת תהליך מרתק בשנים האחרונות: פסיכולוגים קליניים רבים מוצאים עצמם שבים להעריך את ההבנות וההמשגות התיאורטיות המעמיקות שמציעה לנו הגישה. כי בסופו של יום, ייחודה של הפסיכואנליזה היא ביומרה להקיף את כל עולמו של המטופל - מאוויים, רגשות, תבניות חוזרות ביחסים בינאישיים, חלומות ופנטזיות לא מודעות.  הכל. ולא  מדברים כדי לדבר, בבסיס הפסיכואנליזה עומדת הנחה עיקשת שהעלאת חומרים מהלא מודע אל המודע מהווה בסיס לצמיחה ופתרון של קונפליקטים מושתקים.

חשוב לציין שלמרות מאמצים עצומים לאינטגרציה תיאורטית, עדיין לא נמצא בעיניי מודל קליני שמצליח לזקק את העושר הפסיכואנליטי ולכנס אותו למסגרת טיפולית קצרה וממוקדת שמתאימה לקוצר הרוח של התקופה. עם זאת, יש גישות פסיכולוגיות שממש קרובות לזה: הפסיכואנליזה ההתייחסותית, למשל, העיפה אותנו כמה צעדים קדימה בשני העשורים האחרונים לעבר תפיסה פסיכואנליטית שמתאימה לפוסט מודרניזם ולכאוס הקיומי בו אנו חיים. הגישה ההתייחסותית, בהובלת סטיבן מיטשל ובאי חצרו בניו יורק, מערערת על הידיעה של המטפל ועל האקסיומה  המסורתית שפסיכולוגים יכולים לפענח אישיות של מטופלים בנפרד מאישיותם שלהם. ד"ר אילן ערן, פסיכולוג קליני בחיפה, כתב מאמר קצר ונהדר על ידיעה בטיפול

לקרוא בימינו את כתבי פרויד (בתרגום טוב), זה כמו לשבת לקפה עם איש מבריק, קוסם כמעט, שבכל פגישה מקבלים ממנו מתנה רוחנית בלתי נשכחת לחיים. פסיכואנליזה מתאימה לאנשים בעלי מוטיבציה ונכונות להתחיל מסע נפשי שמלווה את החיים.

 

טיפול פסיכודינמי בגישה פסיכואנליטית

 

מאז עידן פרויד, התרבו והתפתחו גישות רבות מספור המוסיפות נדבכים זו על גבי זו, זו לצד זו, כאשר כל אחת מהן מדגישה חלקים ורבדים מסוימים ומשמיטה אחרים. הניווט העדין שמתבקש המטפל לבצע בין הגישות, מתוך ידע מעמיק שרכש וניסיון רב שנים, היא היא האומנות והיצירה של הטיפול הפסיכואנליטי.

ממשיכיו של פרויד, והיו רבים, פיתחו את הפסיכואנליזה למודלים מותאמים יותר ליכולות והצרכים של המטופל. בעצם, אפשר לומר שטיפול דינמי הוא 'פסיכואנליזה לייט': המטפל והמטופל נפגשים פעם או פעמיים בשבוע, יושבים זה מול זה על כורסאות (אין מצב לשכב על הספה) ומשך הטיפול בדרך כלל קצר יותר. העקרונות הטיפוליים והידע התיאורטי של המטפל הדינמי נובע מהפסיכואנליזה אך מושפע הרבה יותר מפסיכואנליטיקאים שהמשיכו את פרויד. הגישות הדומיננטיות לטיפול דינמי בישראל, בפשטנות, הן טיפול בגישת ה-Self של קוהוט (פסיכולוגיית העצמי), טיפול בגישת קליין, פיירברן, ביון וויניקוט (גישת יחסי אוביקט), טיפול בגישת סאליבן (IPT - תרפיה בין-אישית) וכאמור, טיפול בגישה התייחסותית. 

הטיפולים הפסיכודינמיים מבוססים כולם על הבנת הסובייקטיביות האנושית ועל האופן שבו מערכות היחסים של הפרט משפיעות ומושפעות מהסביבה הפנימית והחיצונית שלו. הטיפולים כוללים התערבויות פרשניות מצד אחד, והתערבויות תומכות ואמפתיות מצד שני- כאשר המטרה העיקרית היא גילוי ה"עצמי האמיתי", מה שיוביל בסופו של דבר לתחושה משמעותית של אותנטיות. 

מטרה זו מושגת, במסורת הגישה הפסיכואנליטית, באמצעות עיסוק בקונפליקטים הבלתי מודעים, בייצוגים הפנימיים של מערכות יחסים ובפרשנויות המורכבות הקשורות לחוויות החיים השונות. במשך שנים רבות, השדה הפסיכודינמי היה מחוץ לתחומי המחקר האמפירי, אך בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים שהוכיחו את יעילותו של הטיפול הפסיכודינמי עבור מגוון הפרעות נפשיות, כגון דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אכילה, התמכרויות והפרעות אישיות.

הנחת היסוד של התיאוריה הפסיכודינמית גורסת כי האדם בונה לאורך חייו הגנות רבות אשר יוצרות "עצמי כוזב" מתוך תחושת בושה וחשש שמא הסביבה לא תקבל את הצדדים הנסתרים שלו הכוללים פנטזיות, פחדים ומשאלות. המטפל הפסיכודינמי מנסה לסייע למטופל להיות במגע עם אותם חלקים חבויים של "העצמי" בכדי להבין מי הוא ומה הוא מעוניין להשיג בחייו. בתחילת התהליך, מנגנוני ההגנה השונים שנבנו במהלך השנים, עלולים ליצור התנגדויות בצורת איחורים לפגישות, אי הגעה לפגישות או אי שיתוף פעולה עם הטיפול. בשלב זה, המטפל מסייע למטופל להבחין בכך ולחשוף את הפחדים העומדים מאחורי ההתנגדויות, כגון פחד מכך שהוא יחוש בושה, לא מובן או נשלט על ידי המטפל והסביבה. 

העבודה הפסיכואנליטית, עולם אינסופי של חיבורים תיאורטיים מבריקים, עם דקויות ודגשים משתנים, היא אמנות מדהימה שנלמדת במשך שנים. 

חשוב לציין כי בעידן שבו מחפשים אחר "פתרונות מהירים", הטיפול הפסיכודינמי מציע סיוע בהבנת תהליכים עמוקים ומורכבים בנפש האדם במטרה לטפל במקורות הלחץ והמצוקה, וזאת בעיקר באמצעותו של הקשר הטיפולי.

 

 

 טיפול בגישה ההתנהגותית

פרדיגמת הטיפול ההתנהגותי התפתחה בתגובה לגישה הפסיכואנליטית. מתוך הגישה ההתנהגותית נולדו בעיקר דרכי טיפול שניתן לבצען באמצעות התניה קלאסית ואופרנטית, דרכן ניתן לשנות התנהגויות מטופלים וגם לפתור פתולוגיה.

ג'ון ווטסון נחשב לאבי הגישה ההתנהגותית. הוא עסק בעיקר בעיצוב אישיות הילד באמצעות התניה קלאסית.

סקינר דיבר על התניה אופרנטית, שהדרך הכי טובה להסביר אותה היא שאנחנו עושים משהו טוב כדי לקבל חיזוק ולומדים שהתנהגות פחות רצויה עלולה לגרור עונש. רוב הפוביות קשורות במה שסקינר תיאר- למידת הימנעות- אנו נמנעים ממה שמעורר בנו חרדה וטיפול התנהגותי בפוביות עוזר לנו להכחיד למידה זו באמצעות חשיפה הדרגתית. 

 

 

CBT Cognitive Behavioral Therapy

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

גישה טיפולית שהתפתחה מתוך הגישה ההתנהגותית האמפיריציסטית והגישה הקוגניטיבית שפרצה למחקר הפסיכולוגי בשנות ה-50 של המאה הקודמת. גישת טיפול זו, הנקראת גם CBT, מתמקדת במחשבות, בהתנהגות וברגשות, ומטרתה להוביל לשינוי דרך הבנה של הקשרים שבין שלוש צלעות אלו. 

ביקורת נפוצה על טיפול קוגניטיבי התנהגותי היא שזהו טיפול תמיכתי מכוון לפני השטח, במקום טיפול אמיתי מכוון תובנה. על מנת לקבוע האם יש בסיס לטענה זו, נבחן את ההבחנה בין שתי צורות טיפול אלו. 
ההבחנה המסורתית בין טיפול תמיכתי לבין טיפול מכוון תובנה נגזרת ממודל פסיכואנליטי קלאסי של התפקוד האנושי שהינו רחוק מאוניברסלי. לפי השקפה זו, המשימה של פסיכותרפיה תמיכתית מורכבת מחיזוק תפקודים מנטליים שהם "באופן ממשי או כרוני אינם מתאימים להתמודדות עם הדרישות של העולם החיצוני ועם הדרישות של העולם הפסיכולוגי הפנימי של המטופל". המשימה של המטפל התמיכתי, בראייה מסורתית, היא לעזור למטופלים להבהיר גישות חלופיות קונסטרוקטיביות או פתרונות למצבים בעייתיים, ולספק את התמיכה ואת וההרגעה הנחוצים לווסת חרדה, כך שהמטופלים יוכלו לתפקד באופן מסתגל. 

חשוב לציין כי במחקר מטא-אנליזה חדש שפורסם  ב- American Journal of Psychiatry,  עולה כי לשני סוגי הטיפולים, טיפול דינמי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי, יש יעילות זהה.

 

 

טיפול בגישה ההומניסטית

בשנות ה-60 בפסיכולוגיה האמריקאית, על רקע המאבק בין הפסיכואנליזה לבין הגישה הביהביוריסטית, התפתחה לה תנועה טיפולית מעניינת וחזקה- "הכוח השלישי" (כך כינה אותה אחד מראשיה, אברהם מאסלו) - היא הגישה ההומניסטית. זרם זה בפסיכולוגיה מבוסס בעיקר על פנומנולוגיה ועל אקזיסטנציאליזם בגרסאותיו הצרפתיות.

הפסיכולוגים ההומניסטים ביקשו להציב אלטרנטיבה בפני הדטרמיניזם הפרוידיאני הקלאסי של הלא מודע והדחפים, ומצד שני הדטרמיניזם הסביבתי הסקינריאני של התניה וטיפול התנהגותי רדיקלי. 

מעניין שבאין מפריע ובאין יודע, התפתחו רעיונות דומים באותה תקופה גם בפסיכואנליזה (רעיונותיו של ויניקוט, למשל).  על פי ההומניזם בפסיכולוגיה, האדם הוא טוב מנעוריו ואדון לגורלו (אדם שיכול לבחור את הגורל שלו ולהתוות את העתיד שלו), שואף לצמיחה ומימוש עצמי. בין התורמים המרכזיים, שפעלו בדרך כלל בנפרד, היו קרל רוג'רס, רולו מיי ואברהם מאסלו, שידוע בציבור הרחב בעיקר לאור מודל הצרכים האנושי שפיתח:

 

 

MASLOWS HEIRARCHY PYRAMIDE OF NEEDS

פירמידת הצרכים של מאסלו

 

 

ג'ורג' קלי, פסיכולוג קוגנטיבי ששילב גם טיפול פסיכולוגי הומניסטי,  החליף את החיפוש האנליטי אחר האמת בחיפוש יצירתי אחר אלטרנטיבות בתפיסת המציאות.

כדי להבהיר את הצורך בשינוי פרדיגמטי, קלי סייר בארה"ב עם מרפאה ניידת לטיפול פסיכולוגי ובדק את מידת התקפות והיעילות של הגישה האנליטית:  הוא ישב למפגשי ייעוץ פסיכולוגי עם חוואים במרכז ארה"ב והשתמש בפירושים פרוידיאניים במסורת הגישה הדינמית כדי לעזור להם.

במקום לתת פירושים אדיפליים הוא  סתם הסתפק בהסברים שנראו לו הגיוניים. החוואים קיבלו את הפירוש האישי של קלי כמו את הפירוש הפסיכואנלטיקאי הקלאסי: ברגע שיש הסבר כלשהו לגבי ההתנהגות שלנו או של אחרים, זה מניח את דעתנו ועושה את העבודה. המערכת המנטלית בנויה בצורה כזו שאנו מנסים להסביר לעצמנו מה קורה בפנים ובחוץ. מנטליזציה היא צורך שטבוע בנו.


טיפול דינמי קצר מועד

בשונה מטיפול פסיכודינמי קלאסי וארוך טווח, מספר המפגשים קצר יותר ולרוב אף קבוע מראש, המטפל אקטיבי יותר, והטיפול ממוקד ומוכוון מטרה, מתמקד בנושאים ספציפיים, בקונפליקטים וברגשות של המטופל  כלפי המטפל בכאן ועכשיו תוך דגש רב יותר על הברית הטיפולית. מחקרים שונים הראו כי טיפול זה יעיל ואפקטיבי, לפחות כמו פסיכותרפיות מקבילות.

פסיכותרפיה אקזיסטנציאלית ולוגותרפיה

טיפול פסיכולוגי שמבוסס על תפיסה פילוסופית, שמדגישה ומעמיקה בסוגיות של בחירה, חירות, חיים ומוות. התיאורטיקנים המומלצים שלי הם ארווין יאלום, ויקטור פרנקל, אריך פרום, מרטין היידגר וז'אן פול סארטר. הספר המומלץ שלי הוא ספרו של ארווין יאלום "פסיכותרפיה אקזיסטנציאליסטית", בהוצאת כינרת. 

קיראו עוד באתר על טיפול אקזיטנציאליסטי <

 

 

 

פסיכולוגיה חיובית

  • המשך לפסיכולוגיה הומניסטית ואקזיסטנציאליסטית
  • תגובת נגד להתמקדות מוגזמת בפסיכופתולוגיה
  • מדגישה שאיפות אנושיות, אושר, ערכים ומעלות והאדם בה נתפס כבריא בבסיסו
  • האתגר בטיפול זה הוא הגשמת הפוטנציאל האישי ולא רק תיקון חולי 

 

 

מיהאי צ'יקסנטמיהאיי, פרופ' לפסיכולוגיה חיובית, מציין את הדגשים הבאים של הגישה: 

 

  • החוויה הרגעית כדבר מרכזי – לחיות מהרגע לרגע. מה שבאמת חשוב הוא החוויה שלנו בכל רגע נתון והאופן בו אנו מפיקים מכך את הכי טוב שאפשר.
  • חקר החוויה האופטימלית – התמקד בחוויה האופטימלית ודרכים להשיגה. חקר ספורטאים, סופרים וכו' שכן עוסקים בדבר שהכי אוהבים.
  • Autotelic Activities – פעילויות שמעוררות חווית משמעות הן מהנות בזכות עצמן.
  • flow (זרימה) – ריכוז עצום, חוסר מוחלט בהסחה, המחשבות מתרכזות לחלוטין באותה פעילות שאני עוסק בה. מצב הרוח מעט מרומם (אך לא מדי). הזמן רץ מאוד מהר. לדוג'- משחקי מחשב, ספורט וכו'. החוויה שנוטה לייצר את אותה תחושה, זרימה, היא חוויה שמאתגרת את האדם בצורה אופטימלית, באופן שמתאים ליכולותיו. אם היא קשה ומבלבלת מדי, האדם חווה חרדה, דאגה ותסכול. אם מטלה קלה מדי האדם החווה שעמום. כאשר הכישורים מול האתגר, דרישות המטלה, מאוזנים בצורה אופטימלית נחווה זרימה.
  • לזרום... על מנת להיות יותר מאושרים יש לבלות חלק גדול ככל האפשר מזמננו בחווית הזרימה.

 

ביקורת על הגישה

חיובי, חיובי, אבל מסתבר שהגישה לא מתאימה לכל אחד... בנוסף, זרימה מגדירה סוג מסוים של אושר (אמנם מנותקת אך מאוד לבד). מי שחווה זרימה הוא למעשה מנותק מבחינה חברתית, לא ניתן "להגיע אליו".

 

 

 

  

הגישה האדלריאנית  - פסיכולוגיה אינדיבידואלית

התיאוריה והפרקטיקה של אלפרד אדלר הוכיחו יעילות רבה בהבנה ובלמידה על התפתחותם של ילדים. אדלר סבר כי חשוב לראות את האדם כמכלול, ולהעניק לילדים את הבסיס כדי להרגיש מוערכים, משמעותיים ומוכשרים, והתייחס לדרך זו כאסטרטגיה יעילה ביותר להתמודדות עם הפרעות נפשיות וקשיים של ילדים ובני נוער. 

הטיפול של אדלר מכונה גם פסיכולוגיה אינדיבידואלית. אחת הבעיות מבחינתו, היא שבני אדם לא מודעים לחלוטין למטרות וליעדים שלהם בחיים.

כיום, פסיכולוגים מיישמים את מרבית העקרונות של אדלר בהדרכות הורים ובייעוץ תעסוקתי וייעוץ קריירה

 

 

 

לאן מתקדם עולם הטיפול הנפשי?

עליית קרנן של השיטות הקוגניטיביות ההתנהגותיות בעת האחרונה, בעיקר בשל יעילותן המוכחת והיותן ניתנות לבחינה, אישוש או הפרכה הביאה עמה גל של ביקורת כלפי הפסיכואנליזה ה"קלאסית".

בנוסף, הכללתו של הטיפול הנפשי במסגרת השירותים הרפואיים הניתנים באמצעות קופות החולים החל מ-2015 במסגרת הרפורמה לבריאות הנפש, מחייבות בחינה מתמדת, התייעלות ואפקטיביות. 

 

 

איך בוחרים פסיכולוג מתאים?

למצוא פסיכולוג מתאים זה אתגר לא קטן.

יכול להיות שמדובר בסך הכל במאמץ טכני, במידה של מזל, או בהתאמה של אופי וטמפרמנט בין מטפל למטופל.

בכל מקרה ברור שהפסיכותרפיה, אשר פיתחה את עצמה בתחומים רבים, לוקה בחסר בכל מה שקשור בהתאמת מטפל למטופל.

אחת הדרכים היא להתייעץ עם איש מקצוע נוסף, מה שמאפשר סוג של השוואה, לפחות בין שני מטפלים שונים. למטופלות ומטופלים רבים מזכיר תהליך התאמת המטפל את גלגול הרולטה של היכרויות - לוקח זמן עד שמגיע האדם עמו ניתן לחוש ביטחון, אחד/ת שמעורר/ת הרגשה אינטואיטיבית שניתן לבנות עמו/ה מערכת יחסים חיובית. 

 

 

במכון טמיר אנחנו עובדים קשה על

התאמות מדויקות בין מטופלים למטפלים: 

אנו מציעים לך את המקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית מושקעת.

בשיחה נתפור אישית בין הצרכים שלך לבין אפיוני המטפל/ת -

המטרה היא להצביע במדויק על

הכתובת הטיפולית המתאימה

במכון טמיר בתל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה נוספים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובציפייה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 כתבו וסיכמו: לירון שניר, שיר אינדיג, דורון עמרן וצוות המכון

מקורות:

 

History of Psychotherapy: Continuity and Change, Second Edition. Edited by John C. Norcross, PhD, ABPP, Gary R. VandenBos, PhD, and Donald K. Freedheim, PhD. 2011. http://www.apa.org/pubs/books/4316119.aspx 

https://www.additudemag.com/adhd-therapists-to-avoid-10-terrible-practitioners/

https://www.healthline.com/health/6-ways-to-know-you-and-your-therapist-are-vibing#modal-close

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2017.7a14

 

Google

איזה טיפול פסיכולוגי מתאים לי?
Rated 5/5 based on 68 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

באיזה כיוון צועד עולם הטיפול הנפשי?
עליית קרנן של השיטות הקוגניטיביות ההתנהגותיות בעת האחרונה, בעיקר בשל יעילותן המוכחת והיותן ניתנות לבחינה, אישוש או הפרכה הביאה עמה גל של ביקורת כלפי הפסיכואנליזה ה"קלאסית". בנוסף, הכללתו של הטיפול הנפשי במסגרת השירותים הרפואיים הניתנים באמצעות קופות החולים וחברות הביטוח, מחייבות בחינה מתמדת, התייעלות ואפקטיביות. אולם, כמעין תנועת מטוטלת דיאלקטית, שבאמצעותה מתפתחות שיטות ועולים על פני השטח ניואנסים ודיוקים, נמצאו דרכים לבחון בזכוכית מגדלת את היעילות של שיטות פסיכודינמיות. מחקרים שנערכו בעת האחרונה ונסקרו לעיל, מראים באופן בולט את יעילותן לטווח הארוך כמו גם את מגבלתן.
היתרון הבולט שבמחקר, הינו היכולת לשפר באופן מתמיד את השיטות ולהתאימן לצרכיו של האדם בעולם המשתנה. ככל שהיצע השיטות יגדל, יחד עם נגישותו לציבור, כך גדל חופש הבחירה וקטן, בסופו של דבר, הסבל האנושי הכרוך בהתמודדות עם קושי ומצוקה.

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il