טיפול פסיכולוגי לחיילים משוחררים | קשיים, תסמינים וטיפול נפשי

טיפול פסיכולוגי לחיילים אחרי שחרור

  

בן אדם... כל החיים לפניך !

 

המושג "בוגר צעיר" מתייחס לשלב הראשוני בחיים הבוגרים, למעבר בין גיל ההתבגרות לבגרות, בגילאי 20-30.

בשלב זה, המשימה העיקרית של הבוגרים הצעירים היא יציאה לחיים עצמאיים, מבחינה חברתית, זוגית, תעסוקתית, כלכלית. למעבר לעצמאות יש משמעות קונקרטית: עזיבת בית ההורים, בחירת מקצוע, מערכת יחסים זוגית רצינית ועוד, ומשמעות רגשית:

התמודדות עם סוגיות של דימוי עצמי, תחושת מסוגלות, יכולת התמודדות עם משברים ואתגרים.  

 

בחברה הישראלית, המעבר לשלב הבגרות הצעירה שונה מחברות אחרות מסיבות שונות, העיקרית בהן היא השירות הצבאי. במקומות רבים בעולם, צעירים בני 18-20 עוזבים את בית הוריהם ויוצאים ללימודים על-תיכוניים. בישראל, באותו שלב, השירות הצבאי מביא עמו עצמאות ודרישה להתמודדות בוגרת, ובהיבטים מסוימים, משאיר את הבוגר תלוי בהוריו. הוא חוזר לביתם אחר הצהריים או בסופי שבוע, הוא תלוי בהם כלכלית, נעזר בהם למילוי צרכיו הבסיסיים. למעשה, היציאה לחיים עצמאיים נדחית לרוב לאחר השחרור. לעיתים, עקב קשיים כלכליים, קשיי רגשיים או נוחות, היציאה נדחית עוד ועוד.

השחרור משירות הצבאי הוא למעשה נקודת הזמן הראשונה בה ניתן לבוגר הצעיר החופש להחליט איך הוא מנתב את חייו. עד לגיל 20-21 מסלול חייו הותווה על ידי מערכות החינוך והצבא ומידת החופש שלו לבחור ולעצב את חייו היתה מועטה. רבים נהנים מתחושת החופש הזו, הם מחכים לו בכיליון עיניים, נהנים לתכנן תוכניות להמשך ורואים את עתידם כמלא באפשרויות.

אחרים חווים את השחרור בצורה מאיימת, מבלבלת ומעוררת חרדה ומתקשים להסתגל לאתגרים שמציב שלב זה בחייהם.

התגובות שלהם מגוונות: הסתגרות, דחיינות, עצבנות והתפרצויות כעס, התמכרות לאינטרנט , הפיכת יום ולילה, קושי בהתמדה במסגרות תעסוקתיות.

 

טיפול פסיכולוגי לחיילים בסדיר <

 

הקשיים הנפשיים של חיילים משוחררים נובעים ממספר גורמים, ביניהם:

  • חרדה מפני תחושת החופש ומפני הצורך בקבלת החלטות.

  • קשיי הסתגלות הקשורים לדרישות התפקודיות העיקריות בשלב זה: לימודים ו/או עבודה. לפעמים דווקא הלוחמים מתקשים להסתגל הרבה יותר מג'ובניקים - הראשונים למדו לחיות תחת משטר צבאי בשדה, מסביב לשעון, בעוד שמי שמשרת קל"ב למד כיצד לחיות באזרחות.

  • השלכות נפשיות של חוויות נפשיות קשות מהשירות הצבאי עצמו. המבצעים והמלחמות של העשורים האחרונים הביאו מאות ואלפי חיילים להתמודד על הלם קרב ועם PTSD - מ'מלחמת לבנון השניה' ועד 'צוק איתן' - תופעות המחייבות טיפול פסיכולוגי יעיל וממוקד, ועדיף שעה אחת קודם.

 

אביבית בנגוס כהן MSW מומחית בהערכה וטיפול עם מלשבים וחיילים

אביבית בנגוס כהן, MSW, מטפלת בחיילים, ניל״י, מכון טמיר

 

פציעה מוסרית 

במחקר של פרופ׳ יוסי לוי-בלז, פסיכולוג קליני בשרון, חבר סגל החוג לפסיכולוגיה במכללת רופין,  נבחנה התופעה של "פציעה מוסרית" בקרב לוחמי צה"ל לאחר שחרור.

פציעה מוסרית מתוארת כמצב בו נוצרת סתירה בין הערכים האישיים של הלוחם לבין פקודות בעייתיות שקיבלו ממפקדיהם, כגון אלימות שאינה הכרחית כלפי פלשתינאים, הרס מיותר של רכוש או מדיניות של התעללות בטירונים תחת פיקודם. לוי בלז מתאר הקשר בין התופעה לבין חשיפה תקשורתית מגמתית ומקרים של התאבדות

 

כאשר החופש מאיים וקבלת החלטות נראית בלתי אפשרית

הילה השתחררה לפני שלושה חודשים, לאחר ששירתה כפקידה בלשכת אלוף בבסיס במרכז הארץ. השירות עבר ללא קושי מיוחד, יחד עם זאת, לא היה מעניין ואף מאכזב. הילה חיכתה לשחרור ונהנתה לחשוב מה תעשה כשיגיע, אך מלבד טיסה לניו-יורק לשבועיים, היא לא מוצאת את עצמה. לכאורה, הכל בסדר, היא עובדת, יוצאת עם חברות, אך תחושת חרדה אופפת אותה. היא לא מצליחה לדמיין את עתידה, הכל נראה סתמי, המחשבה על לימודים אקדמאים מעוררת בה אימה מאחר והיא לא מצליחה להחליט על כיוון. היא דוחה את ההרשמה ולבסוף מפספסת אותה. הידיעה שבשנה הבאה הכל ימשיך אותו דבר, מדכאת אותה עוד יותר.

 

 

לצד חיילים משוחררים שנהנים מהחופש, אחרים מרגישים מאוימים ומבולבלים, הם חשים ש"הלכו לאיבוד", לא מוצאים את דרכם ומתקשים לבחור בין מגוון האפשרויות. קבלת החלטה נתפסת אצלם כהרת גורל, והם חוששים לטעות.

 

 

קטסטרופליות

המחשבות המעסיקות אותם מאופיינות בקטסטרופיזציה:

"מה יהיה אם אבחר ללמוד תחום מסוים והבחירה תתברר כטעות?!"

ובדרשנות עצמית:

"אני חייבת להיות בטוחה בהחלטה שלי ואסור שתהיה שגויה!"

קיימת תפיסה מוגזמת לגבי ההשלכות המעשיות של "בחירה נכונה" ושל "בחירה שגויה", וההשלכות שלהן נראות קטסטרופליות.

המצוקה מתגברת נוכח הלחצים הנפשיים הסביבתיים. הורים מודאגים מדי או דרשניים, שאינם נותנים מרחב להתלבטויות, או, מנגד, הורים שמאפשרים תקופה ארוכה של חוסר מעש, עלולים להוסיף על הקושי.

השוואה חברתית עם חברים, שכבר בחרו להם מסלול להמשך החיים והתקדמו ,מציבים מראה כואבת שיוצרת אשליה של "נשארתי מאחור".

תחושות אלו מחזקות חוויות ערך עצמי נמוך ושיפוט עצמי נוקשה, "אני לא שווה כלום, לעולם לא אצליח".

לאורך זמן, נוצר מעגל המורכב ממחשבות טורדניות שליליות, רגשות חרדה, תחושת ייאוש והתנהגות דחיינית.

 

 

קושי בעמידה מול דרישות תפקודיות

מיכאל שירת ביחידה קרבית. בעוד חבריו הרבו להתלונן על הצבא, הוא פרח בו. לפני כן, בבית הספר הוא היה תמיד בסכנת נשירה, על רקע הפרעת הקשב שלו. הוא בילה בים את רוב זמנו כתיכוניסט והמורים וההורים שלו לא האמינו שישרוד בצבא. אבל הוא שרד בגדול, יצא לקורס קצינים והשתחרר אחרי שנת קבע. כשהוא מרגיש שהוא יכול לעשות כל מה שירצה, נרשם ללימודי משפטים. הפרעת הקשב לא חיכתה הרבה כדי להרים שוב את ראשה ולהפריע לו. כמויות החומר הלימודי, המטלות הרבות, המבחנים – הוא מרגיש שהוא לא עומד בזה.

לאחר השחרור, המשימות המרכזיות של הבוגר הצעיר, לרוב לאחר השלמת הטיול המסורתי בעולם, הינן השתלבות בעולם העבודה או הלימודים. משימה זו עלולה להציף קשיים רבים. הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה שונות, שהיו מאובחנות בילדות מקשות על השתלבות בלימודים ולעיתים גם בעבודה. השירות הצבאי, על תפקידיו השונים, מהווה לעיתים פסק זמן מהפרעות כאלו, אך בחיי הבוגר הצעיר, הקושי חוזר.

 

ADHD אצל חיילים

שמירה על ריכוז, למידה רציפה, מבחנים, עמידה בדד-ליין, עיבוד חומר, עבודה מול מחשב – כל אלה משימות מאתגרות עבור רבים, ובפרט עבור אנשים עם הפרעות קשב וריכוז או לקויות למידה.

לימודים ועבודה דורשים התנהלות מאורגנת, ניהול סדר יום, תכנון לטווח ארוך, התמודדות עם בירוקרטיה, דחיית סיפוקים ועוד. מיומנויות ניהוליות אלו הן אתגר לאנשים עם הפרעות קשב וריכוז, אך לא רק להם. מי שלא הטמיע מיומנויות ניהוליות לפני או במהלך השירות הצבאי, יגלה קושי לאחריו, כאשר עומס המשימות הוא רב.

 

 

חוויות טראומטיות מהשירות הצבאי

אלכס השתחרר משירות סדיר לאחרונה. הוא כל כך רצה להשתחרר כבר. התוכנית שלו היתה לעבוד, לחסוך ולנסוע להודו לשנה. לטייל, לנקות את הראש מכל מה שעבר עליו בשלוש השנים האלה. אבל קשה לו. הוא לא ישן בלילה, הוא קופץ מכל רעש קטן. המחשבות על מה שקרה לצוות שלו ב"צוק איתן" לא עוזבות אותו והוא כל הזמן רואה את הפנים של שני חבריו שנהרגו. הוא עצבני ומתפרץ על ההורים שלו, בכלל לא מתחשק לו לפגוש חברים, נראה לו שהם חושבים שהוא מוזר. האמת, הוא מרגיש מוזר. לא מבין מה קורה לו, הרי הוא כל כך רצה כבר להשתחרר.

חיילים משוחררים שחוו חוויות קשות במהלך שירותם הצבאי עשויים להיקלע למצוקה רגשית אחרי השחרור: תגובות דיכאוניות או חרדתיות בזמן השירות הצבאי, ובוודאי השלכות נפשיות של אירועים טראומטיים, עשויות להמשך גם לאחר השחרור.

השירות הצבאי מהווה גורם דחק משמעותי לעיתים.

ישנם אנשים שמתקשים להסתגל למסגרת הצבאית, נתקלים בקשיים רבים סביב התפקיד שמבצעים, סביב האינטראקציה החברתית או הדרישות המשמעתיות של הצבא. מי שחווה דיכאון או חרדה סביב השירות הצבאי עשוי לטפח תקוות רבות לחיים שיבנה אחרי השחרור. אך לעיתים, תקוות אלו אינן מתממשות והוא מגלה שרבות מהבעיות ממשיכות להקשות עליו גם בחייו כאזרח. גילוי זה לכשעצמו יוצר קושי ועולות מחשבות כגון, "אם הבעיות לא נפסקו עם השחרור, אולי הבעיה היא בי. אין לי סיבה לחשוב שהעתיד שלי יהיה טוב יותר".

בוגרים צעירים שחוו אירוע טראומטי בשירות הצבאי נמצאים בסיכון לפתח תסמונת פוסט-טראומטית. לעיתים הסימפטומים נראים בסמוך לאירוע עצמו ולעיתים הם מתפרצים בשלב מאוחר יותר. ההפרעה מאופיינת בזיכרונות חוזרים ונשנים של האירוע בשינה ובזמן עירות, בתחושת דריכות מתמדת, בהימנעות מכל מה שעלול להזכיר את האירוע ועוד. הפרעה פוסט-טראומטית משפיעה על כל תחומי החיים ופגיעתה הנפשית והתפקודית עשויה להיות חמורה. חשוב לפנות לטיפול מקצועי בכדי למנוע כרוניזציה של הבעיה.

לסיכום, חיילים משוחררים ניצבים מול אתגרים שונים בתקופת המעבר לקראת שלב הבגרות. החופש הטמון בשלב זה עשוי להיות חוויה מהנה, מרגשת ומלאת תקוות, אך גם לאיים, לעורר חרדה ולהעלות קשיים בתחושת המסוגלות, הערך העצמי והביטחון העצמי. רקע של הפרעות קשב וריכוז, קשיי התארגנות, משברים נפשיים בשירות הצבאי או אירועים טראומתיים, עלולים להחריף את הקושי. במידה והמצוקה הרגשית קשה, מתמשכת ויוצרת קושי תפקודי משמעותי, מומלץ לפנות לטיפול מקצועי, אשר יסייע בשינוי והתמודדות יעילה יותר עם אתגר שלב הבגרות הצעירה.

 

 

איך אנחנו מבינים ייעוץ פסיכולוגי לחיילים משוחררים?

עבור הרבה צעירים וצעירות, המעבר מגיל ההתבגרות אל הבגרות הצעירה הוא תקופה עם שינויים עצומים, בו בני נוער משאירים מאחור את השפע והתלות שמבטיח גן העדן של הילדות וצועדים לתוך עולם של בוגרים עם הרבה יותר אחריות וחופש. לפעמים החופש הזה מאיים יותר מהשקט שמקנה ודאות כובלת בשירות הצבאי. למרות שהרבה אנשים עוברים את השלב הזה ״חלק״, יש רבים אחרים שבשבילם התקופה המכריעה הזו היא מאבק של ממש. לפי הנתונים, 1 מ-5 בוגרים צעירים בגיל 18-25 חווה הפרעה נפשית בכל שנה ולא מ-75% מההפרעות הנפשיות שתתפתחנה במהלך החיים יפרצו עד גיל 24.

 

אין ספק שזה שלב טעון, מאתגר ומכאיב אפילו עבור בעלי חוסן נפשי גבוה, ובשביל מי שכבר בהתבגרות התמודדו עם הפרעה נפשית, הבגרות ולחציה הפסיכולוגיים יכולים להיות יותר מדי. המושג בוגרים בהתהוות (emerging adult) הוא חדש יחסית, ונטבע על ידי הפסיכולוג ג׳פרי ארנט בשנות ה-2000 כדי לזהות שלב חדש של התפתחות אנושית, שלטענתו התפתח רק ב-60 שנים האחרונות.

 

כשמבינים יותר טוב את השלב החשוב והמשפיע הזה של ההתפתחות האנושית, אפשר לזהות איך הוא משפיע על הבריאות הנפשית, וכשאנחנו מכניסים אל המשוואה עניינים עכשווים בעייתיים נוספים, כמו למשל חרדת אקלים, הקורונה והמשבר הכלכלי, נהיה די ברור שהדור הצעיר שלנו ם מתמודד עם כמות חסרת תקדים של חרדה, טורדנות ודאגה.

 

מכון טמיר עוזר לצעירים ולצעירות להתמודד עם אתגרים נפשיים שעולים בזמנים המכריעים של השחרור מצה״ל והמעבר לבגרות: אנו פוגשים חיילים משוחררים נערים שהצטיינו בצבא, עשו חיים בטיול ופתאום באוניברסיטה הציונים צונחים וקשה להם אפילו לצאת מהמיטה בבוקר, מבוגרים צעירים שמתמודדים עם בריונות ומרגישים ניכור, חוסר ביטחון, חרדה ובדידות, התמכרות לגראס ולאלכוהול, צעירים שחוו אבל או אובדן בגיל מוקדם ומתמודדים עם סימפטומים של הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), תחושות חוסר אונים, חוסר תקווה או דיכאון.

במכון טמיר אנו מזהים את האתגר הגדול שבשלב הזה בחיים ואת החיוניות של טיפול נפשי מתאים.

 

אנחנו מציעים טיפולים פסיכולוגיים מדויקים שתפורים במדויק לצרכים של חיילים משוחררים, חבר׳ה שלומדים לפסיכומטרי וחוזרים מטיול במזרח שתכליתם ללמד אסטרטגיות התמודדות חיוניות, כישורי חיים וטקטיקות בינאישיות מבוססות מחקר, תוך גילוי מתמיד של החוזקות הייחודיות, הדגשתן וחיבור מחודש אליהן.

 

הצוות הקליני, הפסיכולוגי והפסיכוסוציאלי המיומן שלנו מספק תמיכה לכל מטופל ומטופלת, בתל אביב ועם המטפלים/ות העמיתים שלנו בכל הארץ. מתחילת התהליך הטיפולי אנחנו עובדים הם התאמה אישית לצרכים היחודיים והמטרות של כל אחד, ומאוד אוהבים להצליח. במכון טמיר מתמקדים בסיוע למטופלים לבנות חיים משמעותיים וראויים ומיומנויות להתמודד עם קושי נפשי ותפקודי שיצוץ, גם הרבה אחרי שהטיפול מסתיים בהצלחה.

 

דברו איתנו,

 

צוות המכון

 

 

זכויות של חיילים משוחררים

  • יחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון-ת"א, ירושלים, חיפה, באר שבע, 60 מרכזי צעירים בעיריות ומועצות-

  • ייעוץ לימודים-שנה ראשונה לימודים חינם במכללות בפריפרייה\חיילים מהפריפריה

  • ייעוץ תעסוקה

  • השלמה ושיפור בגרויות

  • זכויות חיילים משוחררים

  • סיוע בהגשת מלגות

  • פסיכומטרי בעלות נמוכה באופן משמעותי

 

פירוט זכויות

מענק כספי-קבלה בין 20-60 ימים, אם לא התקבל-לפנות לקצין פניות ציבור (1111 –טל')

  • פיקדון-במהלך 5 שנים מיום השחרור הסדיר: לימודים, הכשרה מקצועית, הקמת עסק, רכישת דירה, נישואין, לימוד נהיגה ברכב פרטי.

*מי שלא ניצל הפיקדון, הכסף מועבר לחשבון עו"ש, לאחר 10 שנים לא ניתן להשתמש בפיקדון.

 

  • עבודה מועדפת\נדרשת (טופס בקשה מאתר ביטוח לאומי-וידוא שהעבודה מוכרת כמועדפת):
  • מענק בסיום תקופת העסקה (קבלת תלוש אחד לפחות בשנה ראשונה לשחרור)

  • צריך להשלים 150 ימים ב-6-12 חודשים (חובה לסיים עד שנתיים מיום סיום שירות חובה)

  • ניתן לעבוד במקומות שונים

  • החתמת מעסיק על טופס עבודה נדרשת בסיום תקופת העסקה.

 

פטור מתשלום ביטוח לאומי

  • חודשיים פטור למי שלא עובד.

  • באחריות חייל משוחרר לעדכן אם עובד או לא מול ביטוח לאומי בתום החודשיים-לעדכן באתר ביטוח לאומי.

  • דמי אבטלה-להיכנס לאתר ביטוח לאומי ולבדוק זכאות.

  • תקפים בשנה הראשונה לשחרור משירות סדיר.

 

מס הכנסה- הטבה ל-3 שנים מיום שחרור

  • גברים: עד 8,424 ₪ לא משלמים מס הכנסה.

  • נשים: עד 9,155 ₪, לא משלמות מס הכנסה.

  • צריך לבדוק בתלוש משכורת שנוספו 2 נק' זיכוי.

  • לנשים יופיע בתלוש לפחות 4.75 נק' זיכוי, לגברים לפחות 4.25.

  • במידה ולא-לפנות למעסיק ולוודא שליחת טופס 101 למס הכנסה.

 

  • מועדון בהצדעה-הנחות והטבות-כשנתיים וכל עוד קיים שירות מילואים פעיל

  • הטבות לחיילים בודדים- ניתן לבחון דרך שירות תעסוקה והאגף והקרן לחיילים משוחררים

  • לימודים: קיימת אפשרות ללימודים אקדמאיים או ללימודי תעודה\"הנדסאי".

 

חשוב לבחון את תחום הלימודים הרצוי, בחינת תנאי הקבלה, השלמה\שיפור בגרויות\ פסיכומטרי, מכינות קדם אקדמאיות, הרשמה ללימודים, בחינת מלגות רלוונטיות. 

  • בנוגע ללימודי תעודה: חשוב לבחון סבסוד דרך אתר משרד הכלכלה.

 

 

סדנת הכנה לאזרחות לחיילים משוחררים

ראיון עם טל גוטפלד, יועצת ארגונית, מאמנת ומנחת קבוצות

 

מראיינת:

מירב פירק, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית

 

היי טל, אשמח אם תוכלי לספר לי על הפרויקט שאת אחראית עליו?

אני מנהלת פרויקט שנעשה בשיתוף פעולה עם משרד הביטחון, והיחידה להכוונת חיילים משוחררים ונקרא "סדנת הכנה לאזרחות ללוחמים ותומכי לחימה".

מטרת הפרויקט היא להכין את החיילים לאזרחות.

הם מגיעים 2-3 חודשים לפני השחרור ומקבלים סדנא בת 5 ימים.

במהלכה, מתקיימות הרצאות פרונטאליות, מתוך המוטיבציה להקנות ידע בשני מוקדי תוכן: עולם העבודה ותחום ההשכלה הגבוהה. ההרצאות הן על שוק התעסוקה, שיווק, פיננסים, היי טק, הנדסה, יזמות, אבחון תעסוקתי, הכנה לטיול הגדול, פסיכומטרי.

לצידן, לאורך כל הימים שזורה סדנת תוכן-תהליך.  

בתפיסה שלי, המטרה הכי בסיסית שלה היא הכנתם לעולם בכלל בתור אנשים יותר אקטיביים, יוזמים ופחות פאסיביים ונתונים לתוך מסגרות ולאן שהעולם מוביל אותם. המטרה שיהיו מסוגלים להיפגש עם העולם ממקום עוצמתי יותר, מגובש ומעיז ופחות מתגונן.

מעבר לידע, שהוא כוח, אנחנו עוסקים המון בנסיון להקנות להם יכולת להתמודד דווקא בסביבת אי וודאות, בתוך שינויים. הדבר נובע מתוך זה שלתפיסתי היכולת להיות גמיש ולהתמודד עם תהליכי שינוי היא שנותנת כוח, להעיז לחיות בתוך עולם שאינו וודאי.

 

מי מעביר את הסדנאות?

את הסדנאות מעבירים מנחים מקצועיים עם המון נסיון, בעלי תואר ראשון ורובם גם שני, בתחומים של יייעוץ ארגוני אבל לא רק - גם חינוך, פסיכולוגיה למיניה. המנחים מיומנים עם נסיון של שנים בהנחייה, ייעוץ ושוק התעסוקה. את ההרצאות מעבירים אנשי מקצוע בתחומים שונים. המנחים בכוונה מגיעים מתחומים שונים ופרספקטיבות שונות בכוונה, כי זה נותן עושר.

 

למי זה מיועד?

הקורס מיועד לוחמים ותומכי לחימה, יש קורסים נפרדים לאוכלוסיות אחרות. הקורס מאד מבוקש, כשליש מהלוחמים ותומכי לחימה עוברים אותו, ואלו נבחרים ביחידות לפי הקצאות. אבל בדרך כלל מי שמאד רוצה מגיע.

 

עם אילו דילמות מגיעים אליכם?

יש כאלו שמגיעים מבולבלים לגמרי , מתעסקים המון בשאלה מה אני אהיה כשאהיה גדול. מה אני רוצה לעשות בחיים...יש כאלו שיחד עם תחושת החירות בא פחד - מאד שמחים להשתחרר ומצד שני יש תחושה שצריך שמישהו יתן יד. החוכמה היא לייצר מצב שהם ירגישו את עצמם נותנים לעצמם יד.

בעצם מהגן, מתחילת החיים, אנו נמצאים במסגרת סגורה, וזה, אל מול המקום שבו יש רגע שהכל פתוח – זהו מצב שהוא מצד אחד מאד מאפשר ועושה חשק ומצד שני גם מעורר חששות. ככל שאנשים לומדים יותר מהר לשחק במשחק של החופש אי ודאות ועמימות בצורה מיטבית היחיים שלהם יותר טובים. כי החיים הם כאלו כל הזמן רק המסגרות נותנות לנו הרגשה שלא.

 

מהי המטרה, ממה נבע הצורך?

הסדנאות מתקיימות כבר כ-15 שנה מכללת מעוף שותפה לפרויקט בשנה האחרונה ותעשה אותו עוד כמה שנים קדימה. זה בא מתוך הגדרה של הצבא ומשהב"ט, והחל בשנות -90 . נותנים לחייל "קיט" מאד מורחב של יציאה לאזרחות הכולל אמצעים כלכליים והכוונה. מרכזי צעירים בערים עובדים בשת"פ עם הצבא ומשהב"ט על אותם כיוונים. הכל - מתוך תפיסה שמגיע להם. זה גם נובע מתוך צורך, אותו אני מרגישה בסדנאות שבוע אחר שבוע, שמישהו יעשה להם "מורה נבוכים" בתוך העולם שהם חיים בו. הרעיון הוא לפתח תחושה עוצמתית שהם מסוגלים לכוון את עצמם.

זה, דרך אגב, משהו שניתן להתחיל בגן או ביום שהם נולדו, לא חייבים לחכות עד שיהיו בני 21. אפשר להתחיל ביום שנולדו. אם היינו בונים מלכתחילה אנשים עם רצונות מגובשים אז זה היה אולי פחות לרוונטי, אם תשאלי אותי.

 

את נותנת לי כאן רעיונות וטיפים לגידול הילדה שלי...

באמת בהרצאה שלי אני מספרת על ויניקוט, ומדברת על כך שלדעתי הדרך היחידה לגדל ילדים היא להות במקום של כמה שפחות להתערב, תוך כדי שכך שנותנים החזקה מאד נכונה. ככל שאתה מאמין שהם יתנסו ויפלו ויתנסו שוב ויפלו, כך אתה מאמין בכוחות הפנימיים שלהם - ואז יש לך אנשים עם כוחות.

 

אז מי יזם את הפרויקט זה ומי הם הגופים המממנים?

זו יוזמה של משרד הבטחון והצבא ומימון שלהם, יחד עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים. עובדים איתנו חבורה של מש"קים שמסופחים אלינו לשבוע וזה מתפקד בתוך הצבא, כאשר אנחנו נותים את הפן המקצועי .

 

מה כוללת ההכנה? האם הם עוברים אבחון?

לא. בוורסיות קודמות הם היו עוברים "הולנד" ו"קארפ" (שאלוני נטיות תעסוקתיות), אך כיום לא בכל סדנא. אני דווקא לא מעודדת את זה. המטרה היא שיצאו עוצמתיים, שיתמודדו באי וודאות ויהיו בקשר עם עצמם, שזה בדיוק הפוך מלהגיד להם מה הם. אנחנו כן עובדים איתם הרבה מאד על נסיון למפות יכולות, חולשות, נטיות, חזון אישי, על חווית זרימה - אם אחנו לא מסוגלים לעבוד מתוך מקום שיש בו משמעות וחווית זרימה, אז זה לא שווה.

הם מגיעים עם רצון להתפרנס, להביא "קפיטל" מספיק טוב, פעמים רבות צריכים לרצות ציפיות סביבתיות מאד לוחצות. אני מדברת כבר משיחת הפתיחה על המקום שדווקא כדי להצליח חייבים להתחבר, אני רוצה לומר ל"עקרון העונג" אבל אני אעדן את זה, להתחבר למקום שאתה יכול להיות מונע הנעה פנימית מאד משמעותית, לחוות חווית זרימה.

אתה יכול ללמוד משפטים אבל לעולם לא תהיה משפטן מוצלח אם זה לא יענה על משהו מאד עמוק אצלך.

אתה יכול ללמוד הנדסה אבל לעולם לא תהיה סטארטאפיסט מצליח אם זה לא ידבר אליך.

בטח בשוק עבודה משתנה, הבחירות צריכות להיות ממקום משמעותי והסוד הגדול בחיים היא לא לדעת להחליט נכון אלא ללמוד לתקן את ההחלטות שלך. ככל שאתה לומד לעשות תיקונים יש לך סיכוי יותר גדול להגיע למקומות הטובים עבורך.

 

מה לדעתך חסר, או  שלא כוללת ההכנה שהייתם רוצים שחיילים ישלימו לבד?

הייתי רוצה יותר זמן, הרבה יותר זמן . הם מקבלים טעימה. אם אנחנו מדברים על הרצון להעצים אנשים ולהתמודד עם שינויים בעמימות, אז פה היה תורם עוד זמן. כי בעיני תכנים אפשר לרכוש אם אתה לומד איך לרכוש אותם.

הם כן מקבלים מיפוי, מה קיים בשוק התעסוקה, מגמות בשוק התעסוקה, דוגמאות מהחיים וכו'. אבל בעיני - ככל שתכשיר אנשים להתמודדות, לא רק בשוק התעסוקה ולא רק סביב העבודה שלך, אלא סביב כל דבר בעולם,  אז התוכן (הידע) בא מעצמו. ידע תמיד ניתן לרכוש, לעולם לא ניתן לכסות את עולם התוכן.

הם מכוונים למקומות האלו - של כלים לכתיבת קו"ח והכנה לראיונות עבודה, אבל הסדנה מביאה דגש על עמדה של אקטיביות. לא לרצות אחרים, לא לדמיין מה רוצים ממני, אלא ללמוד מה זה עצמי במיטבי – זה הסיפור.

זו עבודה מרגשת כייפית מופלאה שכל סדנה בראשיתה מתרגשת לפגוש אותם לומדת מהם המון וזה תענוג רצוף.

 

 

אנחנו כאן כדי לעזור לכם להתייעץ

לגבי התמודדויות לאחר השחרור, כחוגרים, קצינים או נגדים.

מעבר לכבוד שיש לנו למשרתים בצה"ל,

צוות המכון מנוסה בטיפול פסיכולוגי לחיילים משוחררים

ופסיכותרפיה עם חיילים בסדיר

בתל אביב ובמקומות אחרים בארץ.

 

 

עלות - 320-380 ש״ח--

צרו קשר:

 

072-3940004

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר, (MA), 

פעם גולנצ׳יק,

לשעבר פסיכולוג במילואים

והיום ראש המכון

 

 

מעכשיו חיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי יוכלו להשתמש בכספי הפיקדון גם לייעוץ קריירה ולייעוץ לימודים:

http://www.israelhayom.co.il/article/490025  

 

תביעות עקב טראומה בשירות הצבאי:

http://law.walla.co.il/item/3085191  

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021